זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

בר-אילן

הרצאה: ביום א', 7.5.2006, בשעה 18:00, תתקיים באוניברסיטת בר-אילן, בניין משפטים, מס' 305, חדר 37, הרצאתה של ד"ר יעל שמש "חמלה כלפי בעלי-חיים מהמקרא ועד הרב עובדיה יוסף" (ביוזמת מגמה ירוקה באוניברסיטת בר-אילן).

עמק הטל

סדנה: ביום ה', 18.5.2006, בשעה 18:00, תתקיים בעמק הטל (ליד רחובות) סדנת סויה וטופו: שימושים שונים לסויה, הכנת טופו, קציצות טופו, חלב סויה ועוד. מחיר: 50 ₪, כולל ארוחה מלאה. יש להירשם מראש: 08-9492380

מוצרי אנונימוס ברשת

ניתן להזמין מגוון מוצרים (חולצות, ספלים, תיקים וכדומה) של אנונימוס במגוון עיצובים דרך אתר פרינטמול. לעיון בקטלוג המוצרים ולרכישה מקוונת: printmall.co.il/anonymous

לאחרונה הפיקה אנונימוס שני מוצרים חדשים לעידוד צמחונות: באנר לתלייה במרפסת עם הסיסמה "צמחונות מצילה חיים" ומדבקה עם הסיסמה "צמחונות הבחירה שלי". להזמנת המוצרים – פנו לאנונימוס בדואל .

למוצרים נוספים ללא תשלום

פיטום אווזים: קריאה לפעולה

אנונימוס ממשיכה לפעול ליישום מלא של ההוראה להפסקת פיטום האווזים, שנכנסה לתוקף ב-15.4.2006, ומבקשת את עזרת הציבור:

דווחו: אם ידוע לכם על מפטמת אווזים שממשיכה לפעול, התקשרו לשירותים הווטרינריים (טל': 03-9681612 או 03-9681606) ובמקביל לכך השאירו הודעה באנונימוס (03-5220699) כדי שנוכל לעקוב אחר סגירת המפטמה. אין הכרח למסור לאנונימוס פרטי זיהוי אישיים שלכם.
תעדו: אם יש לכם רכב, ואתם מעוניינים לסייע וליטול חלק במבצע התיעוד לצורך אכיפה, שלחו דואל לכתובת info@pitum.org.
כתבו מכתבים: כתבו למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר משה חיימוביץ' ומחו בפניו על כך שבמפטמות רבות נמשך הפיטום חרף האיסור. קראו לו לאכוף את האיסור באמצעות סיורי פתע (גם בלילה) בכל המפטמות, החרמת ציוד פיטום, סגירת משחטת האווזים וענישת העוברים על החוק – בקנסות גבוהים ובהעמדה לדין. 

הכתובת למכתבים:
מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', משרד החקלאות, ת.ד. 12, בית-דגן 50250, פקס 03-9681641

בריטניה מחדשת משלוחי בקר

לאחר עשר שנים שבהם לא ייצאה עגלים חיים לאירופה, חוזרת בריטניה לייצא לאירופה בקר, ובכלל זה עגלים עבור תעשיית "עגל חלב". המשלוחים כוללים טלטול טראומטי של עגלים צעירים מאוד לבלגיה. העגלים יגודלו שם ובצרפת בתנאי צינוק, שאסורים בבריטניה ויהיו אסורים בכל האיחוד האירופי החל מ-1.1.2007. ייצוא בקר מבריטניה הופסק במרץ 1996 בגלל חשש האירופים מספגת המוח ("הפרה המשוגעת"). כעת מותר שוב לייצא בקר מבריטניה – חיות שנולדו לאחר 1.8.1996 או נשחטו לאחר 15.6.2006. חידוש המשלוחים נערך למרות מחאה ציבורית נרחבת.

מקור

 "British Veal Calf Exports Resume", BBC News, 5.5.2006.

בעיתונות הישראלית

וואלה! zoo התעללות! בכתבה "מתי ההיפופוטם מת מבליעת כדור גומי" (5.5.2006) מדווח על מקרה מוות נוסף בגן-חיות, הפעם בגן-החיות התנכ"י בירושלים.

nrg   מעריב   איסור   נטישה.   בכתבה   "נטשת   כלב?   לך   לכלא" (30.4.2006) עוסקת עדי כץ במעמדם המשפטי של בעלי-החיים לקראת כניסתו לתוקף של החוק האוסר נטישתם.

ידיעות אחרונות מנוחה לסוסה. בכתבה "השופטת הוציאה סוסה לפנסיה" (1.5.2006) מדווחים בוקי נאה ודודי ניסים על פסק-דין תקדימי של בית-משפט השלום בראשון-לציון, שבו נאסר להעביד סוסה מבוגרת עקב מצבה הגופני, בהתאם לחוק צער בעלי-חיים.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

ynet  האכלת  יונים.  בכתבה  "בוטל  הדו"ח  לקשיש  שהאכיל  יונים"  (30.4.2006) מדווח טל איתן שעיריית חולון ביטלה את הקנס שהטילה על אדם שהאכיל יונים. למידע נוסף על קשרים בין אוכלוסיות יונים למוקדי האכלה

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

זמן חיפה חיות כסחורות. בכתבה "כלבים בכלובים" (28.4.2006, עמ' 20) מתארים חגית גלר ואבי כפירי את סבלן של חיות בחנות חיות אחת בחיפה, המייצג את התופעה הכללית של מכירת חיות בחנויות.

תגובות: זמן חיפה, ת.ד. 4931 חיפה, מיקוד 31047, פקס : 04-8622091, דואל:  zman_haifa@maariv.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

הארץ זכויות לקופים. בכתבה "במוקד המאבק לשיווין זכויות בספרד – קופים" (1.5.2006) מדווחת סיניקה טרוואינן על יוזמה של מפלגת השלטון הסוציאליסטית בספרד להכיר בזכויות מסוימות לקופי אדם.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מחשבות על לקיחת ביצים
לקחת ביצים מהתרנגולת שהטילה אותן: עובדות ואתיקה (4)

בכתבות קודמות סקרנו מידע עובדתי בנושא שממעטים מאוד להתייחס אליו: האם תרנגולות נפגעות מלקיחת הביצים שהטילו? לפניכם כתבה אחרונה בסדרה, המסכמת את המשמעות המתודולוגית והאתית של המידע בנושא.

התשובה לשאלה: נפגעות!
סקירת החומר הרלוונטי לשאלה "האם תרנגולות נפגעות מלקיחת הביצים שהטילו?", מבהירה, שהמוטיבציה של תרנגולות מסוימות לדגור היא חזקה מאוד ומתמשכת לאחר לקיחת הביצה. בהיעדר יכולת לדגור, הן ודאי חוות תסכול משמעותי, וכנראה גם חרדה עקב חוסר היכולת להתגונן. בנוסף לכך, תרנגולות עוברות ייסורים בגלל מאבק הלולנים לעקור מהן את הדוגרנות. הפגיעות הללו שוליות בתעשיית הביצים האינטנסיבית, שם דוכאה הדוגרנות על-ידי פגיעות חמורות עוד יותר. אולם ככל שהמשק מסחרי פחות, כך מועדות התרנגולות לסבול יותר באופן ספציפי מלקיחת הביצים.

שאלות מדעיות
כאמור, הסבל שנגרם לתרנגולות מלקיחת הביצים, לא נבדק ישירות בכלים מדעים. אולם ניתן, במסגרת מחקר, להציע לתרנגולת בחירה בין תנאי הטלה שונים ולקיחת ביצים בשיטות שונות, ולבדוק מה היא היא תבחר ועד כמה היא מוכנה להשקיע בכך; ניתן לבדוק עד כמה היא תשקיע בשמירה על ביצה מפני ניסיונות לקיחה שהיא מסוגלת להתמודד אתם; ולבדוק סימני מצוקה לפי פעולות לא נורמליות ומדידות גופניות. דברים אלה אינם מהווים בשום פנים הצעה לבצע מחקרים פוגעניים ומיותרים בתרנגולות, אלא הם נועדו להמחיש עד כמה הנושא מתאים למחקר בשיטות הפוגעניות הנהוגות במדע רווחת בעלי-החיים. הסיבה להתעלמות החוקרים מהנושא אינה נובעת אפוא מקושי מחקרי.

המדע בשירות התעשייה
מדוע, אם כן, אין מחקר מדעי על הפגיעה שגורמת לקיחת הביצים? התשובה היא כלכלית ואידיאולוגית. מדע רווחת בעלי-החיים נועד –  במקרה הטוב – לסייע במיתון הניצול של חיות ולא בביטול הניצול. מחקר על לקיחת ביצים, לעומת זאת, חותר תחת עצם השימוש האנושי בביצים, ולכן אין לאיש בממסד המדעי עניין (או תקציב) לבצעו. לא זו בלבד שלולנים מתעקשים לקחת מהתרנגולות את כל הביצים, עד האחרונה; למעשה, אם יאפשרו לתרנגולת לדגור אפילו על ביצים מעטות, היא תפסיק מיד להטיל במשך תקופה ארוכה. לכן כל פרקטיקה חקלאית שתתיר דגירה – משמעותה עלייה דרמטית במחירי הביצים. הנושא לא צפוי אפוא לעלות אפילו בקרב צרכנים, המעוניינים במוצרים "הומאניים" מן החי ומוכנים לשלם קצת יותר, אבל לא פי כמה.

פשרות אפשריות?
למעשה, גם כשלוקחים מתרנגולת ביצים, ניתן למנוע חלק מהסבל הנובע מכך, אם מאפשרים לה לדגור על כמה ביצים לא פוריות, או אפילו ביצי-דמה. כך עשוי הצורך שלה לדגור לבוא על סיפוקו, לפחות בחלקו. כפי שיודעים מגדלים חובבים, המעוניינים לעודד תרנגולות אחדות לדגור (כדי "לייצר" אפרוחים ללא שימוש במדגרה) – תרנגולות עשויות להיכנס למצב דוגרנות אפילו כאשר מספקים להן כדורי גולף לדגור עליהם. קבוצת עבודה משותפת של ארגונים בריטיים לרווחת בעלי-חיים, העוסקת בתנאי החיים של בעלי-חיים במעבדות מחקר, קבעה:

"ניתן להפחית את המצוקה שנגרמת לתרנגולת אשר הביצים 'שלה' [המירכאות במקור] נלקחות ממנה על-ידי החלפתן בביצי-דמה, שהיא תשב עליהן עד שיהיה ברור שהן לא עומדות לבקוע."

BVAAWF/FRAME/RSPCA/UFAW 2001, p. 20.

זוהי התייחסות הישירה היחידה (!) שמצאנו לסבל הכרוך בלקיחת הביצים. לא מפתיע, שדו"ח זה כלל אינו קשור ב"ייצור" ביצים למאכל, אלא בגידול תרנגולות ללא ציפייה להפיק מהן אספקת ביצים שוטפת. רק בתנאים אלה, יש המתעוררים להבחין במצוקה הכרוכה בלקיחת הביצים.

בעיית הלגהורן
ראינו, שבתרנגולות מהגזעים המנוצלים לייצור ביצים מסחרי, ובעיקר לגהורן, התנוון יצר הדגירה במהלך הברירה המלאכותית, ולכן נראה שלקיחת הביצים לא גורמת סבל לרובן (אך לא לכולן). אמנם, במשקים משפחתיים קטנים, מעדיפים להחזיק תרנגולות מגזעים שלא איבדו את הדוגרנות. לכן דווקא במשקים שבהם כמעט שלא גורמים לתרנגולות מצוקות אחרות, לקיחת הביצים מועדת לפגוע בהן יותר. אולם גם מצב הלגהורן בעייתי מאוד מבחינה אתית. הברירה המלאכותית פתרה את רוב בעיית הסבל הישיר מלקיחת ביצים, אך היא הביאה לעולם תרנגולות הסובלות במיוחד מתכונות לא טבעיות, כגון הטלת-יתר. בנוסף לכך, היכולת האימהית שלהן פגומה וקיומן כגזע תלוי אפוא באדם. במובן זה, סוגיית הסבל לא ממצה את הבעיה האתית: קשה שלא לראות פסול בעצם עיוותו של מין ביולוגי למטרות אגואיסטיות, גם אם לא נלווה לכך סבל.

איך לומדים שלקיחת ביצים מתרנגולות היא עיסוק חביב ובלתי מזיק: באיורים לצביעה עבור ילדים, מתואר "איסוף" ביצים. תיאורים אלה מציינים לרוב משק מסורתי פסטורלי, אולם רוח הדברים נשמרת גם באיורי לולים עדכניים. 

דימויים כוזבים
נשוב לפיטר סינגר, ולטענתו ש"עופות שניתן להם מחסה ושטח בחוץ להתהלך עליו ולחכוך רגליהם בעפר חיים בנוחות. ודומה שאין הם נפגעים מנטילת ביציהם." (עמ' 214) מדוע פילוסוף שהשקיע מאמץ חריג וחלוצי בתחקירים עובדתיים, שילב בתחקיר גם טענות כה בלתי אחראיות ומופרכות? תשובה אחת היא, שסינגר ודאי לא המציא את טענותיו יש מאין, אלא הסתמך על "ידע כללי". כולנו "יודעים" הרבה על חיות במשקים חקלאיים, כי נחשפנו לדימויים פופולאריים של המשק החקלאי – דימויים המשרתים ערכים של נוסטלגיה לחיי כפר בריאים, הצדקה סמויה לניצול חיות, ועוד. בסיפור על ביקור שערכה בילדותה במשק המשמש כמרכז חינוך, כותבת סופרת ילדים מקונטיקט, קת'לין וויידנר זואיפלד:

"'אתה חושב שאני אוכל להדגיר כמה אפרוחים בעצמי?'
'את תהיי מדגירה נהדרת,' אמר מר אוונס. 'בואי נאסוף כמה ביצים בשבילך. לתרנגולות לא אכפת, כל עוד אנחנו שקטים ולא מפחידים אותן.'
אספנו שש ביצים ושמנו אותן בעדינות בקרטון ביצים."

Zoehfeld, 2004.

דימוי הביצים בתור מעין פרי שאוספים – לא לוקחים או גוזלים – הוא סטנדרטי בתרבות הפופולארית ומושרש בשפות שונות. הטענה המוצהרת "לתרנגולת לא אכפת" נפוצה פחות, אך היא מתיישבת היטב עם תפיסת עולם זו. אפילו אצל חקלאים חובבים, הדימוי יכול להיות דמיוני ללא כל ביקורת עצמית. כותבת פאטי פיצ'ר, בעלת משק קטן מוושינגטון:

"אני מתה על התרנגולות שלי. אני אוספת בשבילן גלונים של עשב בכל אביב וכל הקיץ. אני אומרת להן שלום בכל פעם שאני עוברת לידן, ואני תמיד מלטפת את הנוצות הרכות שלהן כאשר אני אוספת את הביצים.
"תרנגולות הן חברות כל-כך לא תובעניות. מעט מים, מעט מזון ויש לך חברה לכל החיים, חברה שנותנת לך מתנה כמעט בכל יום."

Pitcher, 2006.

בהיעדר ידע שנוצר בעזרת חקירה ביקורתית, שמפריך דימויים רווחים ונוחים כאלה – ברירת המחדל של הידע שלנו על משק הביצים היא "איסוף" ביצים ותרנגולות ש"נותנות" מתנות. סינגר, שניתח בחריפות בלתי רגילה כיצד מתפקדים דימויים אלה בתרבות, הלך אחריהם שולל כמו כל אחד אחר.

דימוי "תמים" של "איסוף" ביצה במשק משפחתי: כאילו מדובר באיסוף פרי ולא, למשל, בחטיפת צאצא

 
מסקנה: הניצול מצמיח את תירוציו
ובכל זאת, כיצד הרשה לעצמו אחד מגדולי ההוגים של התנועה לשחרור בעלי-חיים, לקבוע קביעות עובדתיות בעלות השלכות אתיות – ללא מקור, חקירה או נימוק? אין מי שמיטיב להסביר זאת יותר מסינגר עצמו:

"כשאתה קורא במקורות מסוף המאה השמונה-עשרה ואילך, אתה נתקל לעתים קרובת בקטעים שבהם מדגיש המחבר את הרוע שבאופן התנהגותנו אל בעלי-החיים האחרים בביטויים כה עזים עד שהנך בטוח שכאן, סוף-סוף, מדובר במישהו ששחרר עצמו לחלוטין מן הרעיונות הסוגניים, וממילא גם שחרר את עצמו מן המעשה הנפוץ מכל מעשי-הסוגנות – מעשה אכילת בעלי-חיים אחרים. [...]  אתה תמיד נוחל אכזבה. פתאום אתה מוצא הגבלה או התנאה במהלך טיעוניו של האיש או שמצורף שיקול נוסף, והמחבר חוסך מעצמו נקיפות-מצפון באשר לתפריטו [...].

סינגר, עמ' 246.

סינגר טוען, על סמך טענות עובדתיות שגויות, שאין בעיה אתית בצריכת ביצים ממשקים עם מרעה חופשי. נראה שזהו עוד מקרה היסטורי, שבו המחבר חוסך מעצמו נקיפות-מצפון באשר לתפריטו. נפילתו של סינגר בפח שהוא כה נזהר ממנו בנסיבות אחרות, ממחישה עד כמה כולנו מועדים ליפול בפחים כאלה. מוסר-ההשכל הוא, שבכל הזדמנות שבה מבקש אדם להשתמש בחיות לתכליותיו – למשל, לצריכת ביצים – הוא ודאי ימצא את תירוציו. קשה לברר בכל דילמה אתית, האם חיה אמנם סובלת משיטת ניצול מסוימת; סביר יותר, מבחינת ההכרעה האתית, לפסול את עצם הניצול, עוד בטרם נמצאו הוכחות לסבל.

מקורות

Zoehfeld, Kathleen Weidner, "Hatch!", FindArticles, Sep 2004.

Barry Koffler, “Broodiness and Broody Hens”, FeatherSite - The Poultry Page, updated 31.10.2005.
"How Can They Have a Chance?”, The Coop (The Classroom, Incubation/Raising Chicks), 14.5.2002".

“Laboratory Birds: Refinements in Husbandry and Procedures”, Fifth report of the BVAAWF/FRAME/RSPCA/UFAW Joint Working Group on Refinement, Laboratory Animals 35(4), Supplement 1, 3.10.2001.

Patti Pitcher, "My Fine Feathered Friends", Friendly Haven (Washington), accessed 5.5.2006.

פיטר סינגר, שחרור בעלי-החיים, תרגום: שמואל דורנר, (ישראל: אור-עם, 1998. לפי מהדורה מעודכנת, 1990).

3. תוכנית הרווחה האירופית
תוכנית הפעולה של הקהילה האירופית להגנה על חיות ולרווחתן 2010-2006

הנציבות האירופית מציגה תוכנית פעולה לחמש השנים הקרובות בנושא רווחת בעלי-חיים. התוכנית כוללת צעדים ראשונים להרחבה של ההגנות הקבועות לחיות בחוקים קיימים, הבטחת מידע על מצב החיות לצרכני מוצרים מן החי, והפצת הגישה האירופית בעולם.

החקיקה האירופית: סקירה כללית
האיחוד האירופי הוא הגוף המדיני המוביל בעולם בקידום ההגנה על בעלי-חיים. החוק הראשון להגבלת הפגיעה בבעלי-חיים בקהילה אירופית נחקק ב-1974. מאז חוקקו מוסדות הקהילה האירופית שורה של חוקים (דירקטיבות) להגבלת הפגיעה בחיות בשחיטה ובהובלה, וחוקים ספציפיים להגבלת הפגיעה בתרנגולות בתעשיית הביצים (איסור הדרגתי על השימוש בכלובי סוללה), בחזירות וב"עגלי חלב" (איסור על כליאה במתקנים דמויי-צינוק). ב-1998 נחקק חוק כללי, המחייב למנוע מחיות רעב וצמא, אי-נוחות, פחד ומצוקה, פציעה ומחלה, וכן לאפשר להן לבטא התנהגויות טבעיות. החוקים לא נועדו למנוע ניצול חיות אלא להגביל את הפגיעה בהן בתנאי ניצול. מנגנוני האכיפה שלהם בעייתיים, הן ברמת העבריינים הפרטיים והן ברמה של מדינות שלמות. הדירקטיבות האירופיות מחייבות את המדינות החברות באיחוד לחוקק חוקים לרווחת בעלי-חיים ולאכוף אותם, ולאיחוד יש מוסד (המשרד למזון ולווטרינריה, FVO) האמור לפקח שהמדינות יפעלו לפי הדירקטיבות. זהו מנגנון מסורבל שהצלחתו מוגבלת, אולם עדיין מדובר במערכת הגבלות מפורטת, המשפיעה על חיי מאות מיליוני חיות. יתרה מזאת, החקיקה נמצאת בתהליך מתמיד של התרחבות והעמקה, ומגמה זו ממשיכה בעקביות למרות הרחבת האיחוד במאי 2004 ב-10 מדינות, שאינן מצטיינות בהגנה על בעלי-חיים. יש לציין, שבנוסף לחקיקה הספציפית לרווחת בעלי-חיים, הנחיות לטיפול בחיות נכנסו בשנת 2003 למדיניות החקלאית המשותפת (CAP), ואלה מספקות תמריצים כלכליים לחקלאים לעמוד בדרישות החקיקה ואף לספק לחיות תנאים פחות גרועים. הגבלת הפגיעה בבעלי-חיים נלקחת בחשבון גם בחקיקה הסביבתית, בהתייחס ללכידת חיות בר ולהחזקתן, ולמסחר בחיות בר.

תוכנית החומש
ב-23.1.2006 התקבלה בנציבות האירופית "תוכנית הפעולה של הקהילה האירופית להגנה על חיות ולרווחתן 2010-2006". תוכנית חומש זו כוללת לוח-זמנים לביצוע משימות. המדובר במשימות לא יישום מעשי ישיר, בדרך-כלל, כגון הגשת דו"חות והמלצות לנציבות האירופית ולפרלמנט האירופי. אלה הם צעדים ראשונים של חקיקה במוסדות האיחוד האירופי, אם כי הגשת המלצות במועד מסוים אינה מבטיחה שהן יתקבלו, ואם יתקבלו – מתי. אלה הם הנושאים העיקריים שכוללת התוכנית:

בעלי-חיים בכלל: מתוכנן עדכון לתנאי המינימום הנדרשים להגבלת הפגיעה בבעלי-חיים באופן כללי, בהתאם לידע מדעי חדש ואילוצים חברתיים-כלכליים. מובטחת הגשת דו"ח על יישום דרישות הדירקטיבה הכללית לרווחת בעלי-חיים במדינות האיחוד, והשלמת הצעה מעודכנת לביצוע ביקורות במשקים (2006).

נושאים חקלאיים חדשים: התוכנית מבטיחה "לשקול את הצורך" ביצירת הנחיות בעניין תעשיות בעלי-חיים שאינן מוגבלות כיום בחקיקה ספציפית, כגון תעשיית החלב ותרנגולי הודו (2006).

תרנגולים בתעשיית הבשר: יוגש דו"ח בעניין האפשרות לקבוע סימון חובה לכל מוצרי בשר עוף, בהתאם לסטנדרטים של רווחת בעלי-חיים (2008). התוכנית מבטיחה דו"ח נוסף, על השפעת גורמים תורשתיים על הפגיעה ברווחת תרנגולי-בית בתעשיית הבשר (2010). יש להעיר, שבמאי 2005 קיבלה הנציבות טיוטה להצעת חוק להגבלת הפגיעה בתרנגולים, ללא התייחסות לפגיעות – הקשות מאוד – שנובעות מברירה מלאכותית.

(תמונה: Vegan Outreach)

נושאים חקלאיים ישנים: יוגשו דו"חות על מצב שלוש קבוצות בעלי-החיים, שכבר יש חקיקה להגנה עליהן. הדו"חות עשויים לשמש רקע לעדכון החוקים הקיימים. הדו"חות: שיטות שונות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים (2006); עגלים (2008); חזירים (2009).

שחיטה: מובטחת הצעה לשיפור החקיקה בעניין שחיטת חיות, ובכלל זה השמדת חיות במסגרת המאבק במחלות (2007).

הובלת יונקים: תגובש הצעה למעקב באמצעות לוויין אחר משאיות הובלה, ולפיתוח היבטים נוספים של המעקב אחר מצב החיות בהובלה (2007).

פרווה: תוגש הצעה "להתחשב בעניין הציבורי" בכל הנוגע למסחר במוצרים המכילים פרוות חתולים וכלבים (2006). הנוסח נשמע לא מבטיח, אך מדובר בשיפור בהשוואה להתחמקות מהנושא בשנים קודמות.

ציד: התוכנית מבטיחה להגדיר סטנדרטים ללכידה "הומאנית" של חיות בר, במטרה לאמץ אותם באיחוד האירופי בין 2009 ל-2014.

ניסויים: מובטחת פעילות להגבלת הפגיעה בחיות בניסויים ויישום רעיון "3 ה-R": החלפת ניסויים בחיות בשיטות אחרות, הפחתת הניסויים בחיות ומזעור ("עידון") הפגיעה בהן בניסוי. זאת בהתאם ל"הצהרת 3 ה-R", שאומצה בבריסל ב-7.11.2005. שיתוף-הפעולה בין הנציבות האירופית לתעשיות המבצעות ניסויים בחיות יוסדר בשנת 2006, במקביל לעבודת הכנה להקמת מעבדה אירופית מרכזית למחקר ברווחת בעלי-חיים ולאישור חלופות לניסויים בבעלי-חיים. תוכניות נוספות: יוגש דו"ח על התפתחות החלופות לניסויים בחיות בתחום הקוסמטיקה (2006); ויגובשו הצעות לעדכון הנחיות האיחוד בעניין החזקת חיות במעבדות והטיפול בהן בניסויים עצמם (2007).

מידע לצרכנים: האיחוד יקבע אמות-מידה לרווחת בעלי-חיים, וידרג לפיהן שיטות חקלאיות שונות, מהשיטות הגרועות ביותר ועד לאלה הנחשבות כטובות ביותר לפי הסטנדרט. על בסיס הסטנדרט, יסומנו כל המוצרים מן החי בתוויות באופן שיטתי, וכך יוכלו הצרכנים, במידה שהם מעוניינים בכך, לבחור במוצרים הכרוכים בפגיעה מוגבלת בחיות, לפי מידע נגיש ואמין. בשלבים הראשונים של התוכנית, ייערכו סקרים רבים בקרב צרכנים כדי לברר עד כמה המידע מגיע אליהם. סקר נרחב בנושא זה נערך בשנת 2005, ומתוכנן סקר נוסף ב-2006. תוקם מערכת הפצת מידע בעניין רווחת בעלי-חיים לציבור הרחב, ובמיוחד לילדים (2007), ותושלם חקיקה שתפקידה לוודא את אמיתות ההצהרות המופיעות על מוצרים ומבטיחות שהמוצר נוצר בתנאים טובים יותר מהנדרש בחוק, כגון תרנגולות במרעה חופשי (2010). החקיקה תמנע את המצב, שהמשווקים מסמנים באופן כוזב מוצרים כ"מוצרי רווחה" כדי למשוך קהל מסוים.

רשויות/תעשייה/צרכנים: התוכנית מבטיחה למסד מעורבות הדדית והחלפת מידע בין אנשים המטפלים בחיות לבין הצרכנים בכל הנוגע לרווחת בעלי-חיים. בתחילה יושלם "תכנון להקמה אפשרית" של מוסד להחלפת מידע בין ערכאות שונות בנושא הגנת בעלי-חיים (2006); ובהמשך תושלם הקמת מאגר מידע בנושאים הקשורים לחקיקה האירופית לרווחת בעלי-חיים, לשימוש הרשויות, התעשייה והצרכנים (2010).

הזירה הבינלאומית: התוכנית מבטיחה לתמוך בהגברת המודעות לרווחת בעלי-חיים ולהרחבת ההסכמה בנושא מחוץ לגבולות האיחוד האירופי. הנציבות האירופית כבר עובדת עם מועצת אירופה (המונה 45 מדינות) ועם מוסדות האו"ם – בניסיון להרחיב את כללי ההגנה על חיות מעבר לתחומי האיחוד האירופי. לפי התוכנית, הקהילה האירופית תעבוד עם מדינות חיצוניות בניסיון לפתח בהן מדיניות רווחת בעלי-חיים כחלק מהסכמי מסחר (הדבר כבר נעשה בהסכמים עם קנדה וצ'ילה, למשל). במקביל לכך, תלחץ הקהילה האירופית על ארגון הסחר העולמי (WTO) לאמץ את העניין ברווחת בעלי-חיים בתור "עניין לא-מסחרי" במסחר החקלאי, שיאפשר לקבוע חובת סימון מוצרים חקלאיים במסחר הבינלאומי לפי סטנדרט של רווחת בעלי-חיים. עוד מובטח לארגן תוכניות הכשרה לרשויות האחראיות על אכיפת חוקי רווחת בעלי-החיים, כולל מדינות חיצוניות, ובמיוחד מדינות המועמדות להצטרף לאיחוד (2007). פעילויות דומות ושליחת יועצים למדינות חיצוניות נערכות כבר כיום.

(תמונה: Vegan Outreach)

מה חסר?
התאחדות הארגונים להגנה על בעלי-חיים, Eurogroup, מקדמת בברכה את תוכנית החומש, אך מוצאת בה חסרונות רבים, וביניהם:

• חסרה חקיקה בעניין רווחת דגים
• חסרה חקיקה מפורשת, הדורשת שתוכניות הרבעה יהיו מחויבות להגבלת הפגיעה בבעלי-החיים באמצעות הברירה המלאכותית (הנושא מופיע באופן לא מחייב לגבי תרנגולים)
• התוכנית מתעלמת מהבטחת הנציב קיפריאנו לבחון מחדש את החוק בעניין הובלת יונקים, המתיר כיום מסעות ממושכים מאוד
• אין בתוכנית צעדים לשיפור מספק של אמצעי האכיפה.

מקורות

“Questions and Answers on the Action Plan on the Protection and Welfare of Animals” (MEMO/06/21), Commission of the European Communities, Brussels, 23.1.2006.

(COM(2006) 13 final) “Communication from the Commission to the European Parliament and the Council on a Community Action Plan on the Protection and Welfare of Animals 2006-2010” (SEC(2006) 65), Commission of the European Communities, Brussels, 23.1.2006.

“Community Action Plan on the Protection and Welfare of Animals 2006-2010”, Eurogroup for Animal Welfare, 8.3.2006.

4. פינת התזונה
ממרח עדשים כתומות

החומרים

כוס עדשים כתומות

3 כוסות מים רותחים

3 שיני שום

לימון

חצי כפית מלח

קורט פלפל שחור

אופן ההכנה

1. מבשלים את העדשים במים הרותחים כ-20 דקות בסיר מכוסה, עד שהעדשים מתרככות והמים נספגים.
2. כותשים את שיני השום, סוחטים את הלימון ומוסיפים לעדשים.
3. מתבלים במלח ובפלפל שחור, מערבבים ומצננים.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון