פעילות 

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס (03-6204878) אפשר לקבל כרוזים בגודל A3.

לרשימת בתי-כנסת (לא כולל תל-אביב)

בעיתונות, נטע אחיטוב מעיתון העיר היא המבשרת הראשונה על מאבק אנונימוס בעינוי התרנגולים למטרת כפרות ("אולי בלי כפרות השנה, לא חראם על התרנגולות?"12.9.2007, עמ' 26).

לתגובות: העיר ת.ד. 20565, תל-אביב 61204, יוסף קארו 19, תל-אביב 67014

פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@haaretz.co.il

סרטון לחגים

סרטון של PETA עבור תקופת החגים מופיע עם כתוביות בעברית, באתר יומן חייתי – מומלץ להפיץ עם כל משלוח שנה טובה!

עם פתיחת שנת הלימודים: הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. המרצים בעלי ניסיון רב בהסברה מול קבוצות נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והצפון.

פרטים – שי: 4animal.r@gmail.com 03-6204878

כדאי לכתוב: נגד עידוד דיג

לרגל ראש השנה, פרסם ynet (ידיעות אחרונות) כתבה המעודד עינוי והרג דגים בתור "מדיטציה טובה" (תהל בלומנפלד, "ותודה על הדגים", 9.9.2007). כדאי לקרוא על דיג בחכות ועל רגישותם של דגים לסבל, ולכתוב במחאה: בגוף הכתבה, לעורך הראשי editor-in-chief@y-i.co.il ולמערכת תיירות tourism@y-i.co.il.

משפט בתל-אביב

ביום א', 16.9.2007 בשעה 08:30, יתקיים בבית-משפט השלום (רח' וייצמן 1), אצל השופטת רחל גרינברג, דיון בעניין יואב אליאסי, המואשם בהרג חתולים. למעוניינים להגיע לדיון, כדאי לקרוא על התנהגות נאותה בבית-המשפט, ולהתעדכן בבלוג 'רוצח החתולים הסדרתי'.

מוצרים שנוסו על חיות

הבלוג "ווסאבי, ירוק ועצבני" מפיץ פוסטר נוח לשימוש, העשוי מסמלים של מוצרים שנוסו על בעלי-חיים.

נגד חסינות לווטרינרים רשותיים

כדאי לחתום על עצומה לעצירת ההתעללות בחיות בידי וטרינרים רשותיים. העצומה מופיעה באתר "אזרחים למען החיות במכלאות הרשותיות".

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס. אנא העבירו מידע זה לחברות ולבעלי עסקים שמעוניינים לתרום תחת "סעיף 46" ו/או מסרו לנו פרטיהם.

תורמים לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות ראשונים.

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

Nfc הורסים בסין. בכתבה "מערכת חליבה ישראלית לרפת אורגנית בסין" (9.9.2007) מדווח עידן יוסף על נזקים (המוצגים כהישג טכנולוגי) שגורמות חברות זרות לפרות בסין, וביניהן חברת צח"מ אפיקים, שמכרה בסין מערכת חליבה וניהול רפת. הסינים לומדים לצרוך חלב ולהפוך את הפרות למכונות חלב מעוותות: "לפני שנים אחדות, הקימה ממשלת ישראל רפת הדגמה, שבה שולבו מערכות מתקדמות של צח"מ אפיקים. הרפת עוררה תדהמה בקרב אנשי החקלאות בסין לאחר שהצליחה להגיע לתנובה ממוצעת של 10,000 ליטרים בשנה לכל פרה, לעומת 4,000 ליטרים ברפתות המסורתיות בסין." 

הצופה כבד עברייני. בכתבה "עמותת 'אנונימוס' מתריעה: עשרות חנויות ומסעדות משווקות בשר פיגולים" (9.9.2007) מצטרפת טולי פיקרש לעיתונאים שסיקרו את הודעת אנונימוס, ולפיה לפחות 53 בתי עסק בארץ משווקים בשר וכבדי אווזים המפוטמים בניגוד לחוק.

לתגובות: הצופה, רח´ קארו 17, תל-אביב 61570, פקס: 03-5621502 דואל: hazofe@zahav.net.il

HNN טבח בחזירים. בידיעה "כביש 446: פקחים הרגו עשרות חזירי בר שהסתתרו ביערות הסמוכים וגרמו לתאונות דרכים קשות בהם היו נפגעים" (8.9.2007) מציג מ. יעקובוביץ צילומים של גופות חזירים לאחר הטבח.

כלבת. ב-8 בספטמבר צוין היום הבינלאומי למלחמה במחלת הכלבת. חוקרים מאדינבורו מעריכים, שחיסון כלבים יוכל להכחיד את המחלה תוך דור. בישראל הביא החיסון האוראלי של חיות בר לירידה דרמטית בשכיחות הכלבת. עם זאת, בשנת 2007 התגלו בארץ 6 מקרי כלבת. המקרה האחרון התגלה ב-4.9.2007, בשועל בכפר סאלד שבגליל העליון, באזור הגבול. אם אתם מטפלים בכלבים או בחתולים שיוצאים מהבית – כדאי לחסן אותם!

כתבות בנושא

"מחקר: ניתן למגר את מחלת הכלבת בתוך דור", וואלה!, 10.9.2007.

גלית יצחק, "בואו נעשה ממחלת הכלבת היסטוריה", Nfc ,9.9.2007.

ארז ארליכמן, "המטרה: להעלים מהעולם את הכלבת", ynet ,8.9.2007.

הארץ הדברה טבעית. בכתבה "תלמידי כיתה ו' המציאו שיטת הדברה: תנשמות יצודו מזיקים" (9.9.2007, עמ' א11) מספר פאדי עיאדאת על פרויקט בבית-הספר האזורי "כרמל וים", הכולל התקנת עשרות קנים לתנשמות בבית-הספר, כתחליף להרעלת מכרסמים.

ערוץ7 (טלגרף) פה וטלפיים. בכתבה "חשש ממחלת הפה והטלפיים באירופה" (12.9.2007) מדווחת ציפי בלום על חשד להתפרצות נוספת של מחלת הפה והטלפיים בבריטניה.

וואלה! התחממות והכחדה.  בכתבה "דו"ח: דובי הקוטב בסכנת הכחדה" (8.9.2007) מוסרת סוכנות רויטרס על מחקר הקובע כי 2/3 מאוכלוסיית הטורפים היבשתיים הגדולים בעולם צפויה להיכחד עד שנת 2050 אם תימשך המסת הקרחונים. ראו גם כתבת וידיאו בנושא (ניצן הורביץ, "הקרח נמס, הדובים ממשיכים לקפץ", חדשות 10, 11.9.2007). גורל דובי הקוטב חזר לכותרות על רקע קריאה של APEC להפחתה בשימוש באנרגיה מזהמת. חשוב להדגיש, שצריכת מוצרים מן החי היא אחד מן הגורמים העיקריים להתחממות הגלובלית. כדאי לקרוא על דו"ח האו"ם בנושא.

יומן חייתי 13

תוכנית חדשה ליומן חייתי: כתבה וראיון על ספר הצילומים של ירון קמינסקי על קרקסים עם חיות; סרטון של נוה אנטופולסקי על אפרוחים, שלושה שבועות לפני השחיטה; בפינת הבישול – כריך טופו פשוט וטעים מאוד; ולסיום טריילר לסרט "מאחורי המסכה". התוכנית משודרת בימי ג' ו-ה' ב-23:30, ערוץ 98 (יס והוט); ובאינטרנט.

תזונה בעיתונות

Nfc ירקות וראייה. בכתבה "ירוק וצהוב להגנה על העיניים" (13.9.2007) מדווחת יפעת גדות על מחקר חדש, המראה כי אכילת ירקות צהובים וירוקים עשויה לעזור לאנשים בגיל 60 ויותר להימנע מלפתח ניוון כתמי תלוי גיל – הגורם המוביל לעיוורון. ירקות אלה, העשירים בלוטאין ובזקסנטין, הם תרד, כרוב, עלי לפת, חרדל, דלעת, אפונה ירוקה ותירס.

Nfc נגד סרטן. בכתבה "תזונה דלת שומן ועשירה בירקות למלחמה בסרטן הערמונית" (12.9.2007) מדווחת יפעת גדות על מאמר שפורסם בכתב-העת Nutrition Reviews ובו סיכום של 25 מחקרים על הקשר שבין תזונה לסרטן הערמונית. התוצאות: תפריט עשיר בסיבים, בפירות ובירקות, ודל בבשר ובמוצרי חלב, יכול לעזור במאבק נגד המחלה.

ynet דלעת ערמונים. בטור "תזמינו אותה לחג: דלעת ערמונים" (9.9.2007) מסבירה פיליס גלזר איך אפשר לאכול דלעת ערמונים, ומספקת שני מתכונים (כדאי להחליף את המוצרים מן החי שהיא מציעה בשמן צמחי ובסילאן).

ynet רימון. בכתבה "הרימון: בראש רשימת הפירות הבריאים ביותר" (9.9.2007) מביאה חמוטל דגני נתוני מחקר מאוניברסיטת קליפורניה על יתרונותיו הבריאותיים של הרימון: מניעת טרשת עורקים, האטת סרטן הערמונית, הקלת תסמיני גיל המעבר ועוד. בניגוד לפירות אחרים, שתיית מיץ רימון בריאה יותר מאכילת הפרי עצמו, כיוון ש-‭70%‬ מנוגדי החמצון שנמצאים בפרי משתחררים מהקליפה בעת סחיטתו.

הארץ מדריך אורגני. בכתבה "למי שמעדיף עגבניות בלי אנטיביוטיקה, פוספטים ונפט" 12.9.2007) מסקרת בהתלהבות מיה סדן את "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", ספרם החדש של שירי כץ ואביב לביא (בהוצאת כנרת). הספר כולל התייחסות חיובית למוצרים אורגניים מן החי, אך הוא מבקר בחריפות משקים מתועשים יותר.

 עבודות לימודיות בבית-הספר
מדריך לשילוב זכויות בעלי-חיים בלימודים (חלק שלישי ואחרון)

בשבועיים האחרונים הגשנו מבוא על שילוב תחום זכויות בעלי-החיים בתוך הלימודים בבית-הספר, וסקרנו אפשרויות לכתיבת עבודות במסגרת לימודי ביולוגיה, סביבה, סוציולוגיה והיסטוריה. השבוע נסיים בהצעות לכתיבת עבודות בשורה של מקצועות הומניים.

פילוסופיה
כשמציעים לתלמידים ללמוד פילוסופיה, נושא זכויות בעלי-החיים מושך תשומת-לב מיוחדת. אולם בעברית (בניגוד לאנגלית) ההיצע הפילוסופי דל מאוד. בנוסף לכך, בפילוסופיה קשה יותר ליצור עבודה מקורית בהשוואה לשאר מקצועות הלימוד. למבקשים לחדש בכל זאת, מומלץ להתמקד בשאלה מעשית ספציפית, ולא בשאלות כלליות כגון "אילו זכויות מגיעות לבעלי-חיים?" או "כמה מאמץ צריך להשקיע לטובת בעלי-חיים?". בשאלות מעשיות ממוקדות, כדאי לשלב עקרונות כלליים עם תחקיר עובדתי רציני, ולגלות ערנות ביחס לדעות קדומות שטבועות בתיאורים של "עובדות" ובהכרעות מוסריות "מובנות מאליהן". דוגמאות לשאלות ממוקדות:

• מהם השיקולים המוסריים המעורבים בגידול תרנגולת בחצר ולקיחת הביצים שהיא מטילה? (לדיון באחד ההיבטים של נושא זה)
• כיצד צריך להתייחס לעכברים במחסן תבואה?
• מהי המשמעות המוסרית של עיקור החתול שחי איתך בבית, לעומת עיקור חתולים בחצר?

עבודות מסוג אחר יתמקדו בפילוסופים קלאסיים. מעניין לגלות התעלמות בלתי סבירה, סתירה לוגית, או טענה עובדתית מופרכת – בטקסט שאנשים משכילים קראו במשך מאות שנים. לכן יש עניין בכתבי הפילוסופים הגדולים – גם בהערותיהם הנדירות מאוד על בעלי-חיים, וגם בשתיקה הבלתי מנומקת שלהם בנושא. לדוגמה: הרעיון המצוטט ביותר בתולדות התנועה לשחרור בעלי-חיים הוא ההשוואה שערך הפילוסוף האנגלי בנת'אם (בתמונה) בין שחרור חיות לשחרור בני-אדם וקביעתו שהיכולת של חיות לסבול מחייבת התחשבות מוסרית בהן. אולם בראשית הדברים (הפחות מפורסמת...) בנתא'ם דווקא מציג תירוצים לאכילת חיות. כדאי לקרוא – ולבקר!

ספרות
נושאים הקשורים לזכויות בעלי-חיים נפוצים בספרות ילדים, ואינם נדירים גם בספרות למבוגרים שתורגמה לעברית (קוטזי, הראבל, אורוול, לונדון ורבים אחרים). מורות ומורים לספרות ודאי יתעניינו בעניין המיוחד בבעלי-חיים ביצירתם של סופרים יהודים וצמחונים כגון עגנון, בשביס-זינגר וקפקא. הביקורת הממוסדת מתעלמת מהיבטים אלה ביצירות, או פוטרת אותן בתור האנשה; לכן קשה למצוא על כך חומר עיוני בעברית (בתמונה: ספר יוצא-דופן המתייחס לנושא).

כתיבת עבודה על הטיפול הספרותי בחיות, במבט כללי ולא מתוך היצמדות לסיפור מסוים, מחייבת עבודה עצמאית בניתוח שאלות כגון:

• כיצד ניתן לתאר במילים את עולמן של חיות אם הן עצמן לא מדברות?
• אילו אתגרים עומדים בפני סופר הכותב על חיה, שגופה וחושיה שונים לחלוטין מאלה שלנו?

מבט רענן בסיפורים רבים יכול לחשוף הצלחות של המחבר בחדירה לעולמן של החיות תוך חריגה מערכים מקובלים. העבודה יכולה להתעמק בייצוג ההוויה המיוחדת לחיות שונות, כגון דיכוי החיות במשק ב"חוות החיות" של אורוול, או היחסים החברתיים והמשפחתיים בין תרנגולים בסיפור "קוקוריקו" של בשביס-זינגר.

עבודות מסוג אחר יכולות לעסוק בביקורת על תיאורי חיות סטריאוטיפיים או האנשה יתרה בספרות – תוך התעלמות מהמורכבות ומהמצוקות של החיות במציאות. למשל: הטיגריס שניתן לאלפו בקלות ולשלוט בו ב"חיי פיי" של מרטל, או הסוס המתרפס והמשתוקק לשרת ב"הקסם השחור" של סאוול.

תנ"ך, מקרא, תורה שבעל-פה, מחשבת ישראל
בתנועה לשחרור בעלי-חיים, העיסוק במקורות דתיים נערך לרוב בניסיון להמחיש לדתיים שדתם מחייבת יותר התחשבות בבעלי-חיים מהמקובל בפועל (כך לרוב גם במדור "יהדות" באתר אנונימוס; לדוגמה). ניתן לכתוב עבודה ברוח זו לפי המצוות המופיעות במקורות שונים, למשל: מצוות שילוח הקן (דברים כב, ו-ז), או המצווה להימנע מחריש משותף של שור וחמור (דברים כב, י). עבודות כאלה נותרות מרוחקות מאוד מהבעיות של זמננו. לכן מעניין יותר לנתח מספר מצוות בהתאם לתנאים הכלכליים והחברתיים שבהן נוצרו, לנסות להבין מהו העיקרון הכללי שעומד מאחורי הדברים – ולהתאים את העיקרון לתנאים הכלכליים והחברתיים של ימינו. (לדוגמה)

עבודות מסוג אחר לא יתמקדו בנקודות האור הנדירות שיש במקורות הדתיים ביחס לבעלי-חיים, אלא ינסו לשרטט תמונה כללית וביקורתית יותר, ולהעלות שאלות כגון:

• מדוע ניתן הציווי האלוהי לרדות בבעלי-חיים (בראשית א, כח)?
• מדוע היהודים מצווים להרוג חיות – קורבנות – כדי לרצות את האל? (לדיון הקשור לנושא הקורבנות)

רב במשחטה; בפועל, היהדות מתירה ומקדמת תיעוש בעלי-חיים ללא כל סייג.

האם עובדה זו מתיישבת עם עקרונות הדת, ואם לא, כיצד מתאפשרת הסתירה?

אזרחות, משפטים, דמוקרטיה
חוק, משפט ואכיפה מספקים נושאים נוחים לכתיבת עבודות, כי הפעילות הרשותית מתועדת בכתב ומסמכים רבים פתוחים לציבור. בעבודה אפשר להציג את ההישגים הצנועים של ישראל, אבל מעניין יותר להצביע על מגבלות המערכת. עבודות חריפות יוכלו לזכות בחשיפה ציבורית בעזרת אנונימוס ולעודד שינוי. למשל, אפשר לכתוב על בעיות מהותיות:

• כיצד מתעלמת מערכת החוק והמשפט מרוב בעלי-החיים שזקוקים להגנה – העופות בתעשיית הבשר?
• את מי משרת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) התשנ"ד-1994? (למידע בנושא)
• כיצד מתקיימת במדינת ישראל תעשיית חזירים גדולה למרות ההתנגדויות הדתיות וחוק צער בעלי-חיים?

עבודות מסוג אחר יתמקדו בניתוח אירועים היסטוריים, למשל:

• הסחבת בהתקנת תקנות צער בעלי-חיים (לדוגמה)
• בג"ץ מול ועדת החינוך והתרבות של הכנסת: המקרה של בג"ץ האווזים
• מסדרים את חברי הכנסת: המקרה של התקנות לפיטום אווזים

בנימה אופטימית יותר, אפשר לכתוב הצעות לשיפור המערכת, למשל:

• בידי מי צריך להיות תפקיד הממונה על חוק צער בעלי-חיים?
• כיצד יכול הממסד להגביל נכויות שנגרמות לבעלי-חיים כתוצאה מהתערבות גנטית?
• כיצד ניתן לשפר את התנהגות המשטרה ובתי-המשפט באכיפת חוק צער בעלי-חיים?

מכיוון אחר, אפשר לכתוב על פעולות אזרחיות המשפיעות על מנגנוני השלטון ועל מוסדות גדולים, למשל:

• האם ניתן לחולל רפורמה בתעשיית הביצים באמצעות לחץ על חברות מסחריות ללא התערבות הרשויות? (מקרה מבחן: אריזות הביצים)
• מחאת תלמידים ומדיניות הניסויים בבעלי-חיים במוסדות חינוך (למידע בנושא)
• קידום מכירות חלב בבתי-הספר והצעות למאבק בתופעה (למידע בנושא)

מקורות בעברית לעבודות באזרחות ניתן למצוא במאגרים כגון תקדין, הפרוטוקולים של ועדות הכנסת והעיתונות היומית. חומר רב ניתן למצוא גם באתר אנונימוס, במדורים "חוק ומשפט" ו"פעילות".
 
אמנויות
מאחר ששיעורי אמנות (ציור, פיסול, צילום, קולנוע, תיאטרון וכו') בבית-הספר הם מן הפתוחים ביותר לבחירה אישית של נושאים, קל להתייחס בהם לזכויות בעלי-חיים. המורה המקצועי/ת עשוי/ה להסתפק בכך שהעבודה תתבצע היטב לפי דרישות המדיום (קומפוזיציה טובה, שימוש נכון בצבע וכו') כמעט מבלי להגביל את הבחירה מה לצייר, לצלם וכו'. העבודות עשויות להיחשף בפני כלל בית-הספר, ולעתים גם מחוצה לו.

עבודות בצילום ובקולנוע מתאימות לתיעוד חיות בשטח: במתקן חקלאי, בכניסה למשחטה, במכלאה עירונית, בחנות חיות וכדומה. כמו בעבודה בביולוגיה, הכלל הראשון בתיעוד הוא להיזהר מפגיעה בחיות, אפילו במחיר של צילום גרוע: צריך להימנע מכל מגע עם חיות שאינן יוזמות מגע בעצמן, ומכל פעולה הגורמת לחיה לברוח, להסתתר או לקפוא במקום לאורך זמן. האתגר הוא להעביר היטב את סיפורן של החיות. לשם כך לא די בזוויות צילום טובות, בתאורה טובה וכדומה, אלא יש צורך ללמוד מראש על התנהגות החיות בתנאים טבעיים, על מה שנשלל מהן במקום שבו נערכים הצילומים, ועל כל פגיעה אחרת ברווחתן (ניתן להיעזר במדור המתאים באתר אנונימוס). עבודה צילומית טובה תקלוט את הרגעים שבהם הבעיות ניכרות באופן מובהק, ותחשוף תופעה שלמה דרך סיפורים אישיים (ראו הנחיות לצילום תיעודי). ניתן לנסות לעשות זאת גם באמצעות ציור – מן הסתם על בסיס צילומים, כי ציור חיות בשטח דורש מיומנות גבוהה ביותר.

האמנויות יכולות לשמש גם לביטוי סמלי וכללי יותר. לדוגמה, ניתן להצביע על תהליכים חברתיים שאחראים לפגיעה בחיות: תעשייה, פרסום, צרכנות אדישה וכדומה. בציור ובצילום, למשל, אפשר לתאר תהליכים כאלה על-ידי חיבור בין דימויים אותנטיים ממשק עופות לבין פרסומות לבשר עופות. בכל מקרה נדרשת מקוריות רבה, כי יצירות בנושאים כאלה כמעט שלא נעשו באמנות פלסטית (ראו ציירת יוצאת-דופן, סו קו). תלמידי קולנוע ימצאו עניין בסרטי הסברה של ארגוני זכויות בעלי-חיים, המרבים להצביע על הקשר שבין סבלן של החיות לבין התנהגות הצרכנים. סרטים עלילתיים ומחזות העוסקים בזכויות בעלי-חיים כמעט שלא נוצרו; לתלמידי תיאטרון המבקשים להעלות הצגה בנושא כדאי לבקש מאנונימוס את המחזה "הפלישה החקלאית הגדולה".

היצירה המפורסמת ביותר בתולדות האמנות בנושא התעללות בבעלי-חיים היא סדרה התחריטים "ארבעת השלבים של האכזריות" מאת וויליאם הוגארת' (1751). בתמונה: פרט מתוך התחריט הראשון בסדרה.

מבחינת החשיפה הציבורית, הפרויקט האמנותי הרצוי ביותר הוא ציור על קיר חיצוני בבית-הספר. ההנהלה ודאי תגביל את נושא הציור, אולם עדיין ניתן להעביר בציור מסרים "רכים" של זכויות בעלי-חיים, באמצעות הדימויים המצוירים וכיתובים. כאשר מציירים חיות, חשוב לשלב ביניהן "חיות משק", תוך הימנעות מציור דימויים מיופייפים של מרעה חופשי. למשל:

• "כולנו על כדור אחד": כדור-הארץ מוקף במעגל של חיות ממינים שונים ובני-אדם
• "שחרור": דמויות סמליות של חירות, אנושיות ולא-אנושיות – שוברות כבלים, יוצאות לחופשי מבין סורגים וכדומה

אנגלית, חיבור, הבעה
חופש בבחירת הנושא ניתן לעתים קרובות גם בכתיבת חיבור בעברית או באנגלית, וכן בדיווח על קריאה באנגלית. שיעורים אלה מספקים הזדמנות להתנסות בכתיבה תיעודית, או לארגן לעצמך רעיונות על זכויות בעלי-חיים ולקרוא חומר בנושא, עם חשיפה אפשרית בפני הכיתה. כדאי לכתוב חיבורים שבמרכזם טיעון ממוקד ומעשי, שמובטח כי יעורר מחשבה ודיון. למשל:

• מדוע קפטריית בית-הספר צריכה להיות טבעונית?
• צמחונות: חובה מוסרית או העדפה אישית ו"סגנון חיים"?
• התעללות בחיות במשק: מי אחראי – החקלאי או הצרכן?

לסיכום, מסתבר שאפשר לשלב בקלות בלימודים בבית-הספר את העיסוק בזכויות בעלי-חיים: ללמוד על הנושא, ללמד אחרים ולגלות דברים חדשים. כדאי לשתף את אנונימוס בעבודה שכתבת בנושאים שהצענו לעיל ובכל נושא אחר הקשור בזכויות בעלי-חיים. אם נמצא בעבודה חומר שימושי מחוץ למסגרת הלימודים, נשמח להיעזר בחומר או להביאו לפרסום. כמו כן, בעתיד ייפתח באתר אנונימוס מאגר של עבודות תלמידים בנושא זכויות בעלי-חיים.

פינת התזונה
אגסים אפויים בשוקולד

החומרים
3 כוסות יין אדום
3/4 כוס רום
2 כדורי פלפל אנגלי
1 מקל וניל

6 אגסים חומים (אפשר להתפשר על אגסים ירוקים)

3 חפיסות שוקולד מריר (כלומר 300 גרם)

הכנה

1. מערבבים היטב בסיר את היין, הרום, הפלפל והווניל.
2. קולפים את האגסים, מוסיפים לסיר עם התערובת ומביאים לרתיחה (אפשר להמתין מעט יותר – עד לבישול קל).
3. מורידים מהאש ומשרים בלילה במקרר (לוודא שהאגסים ספגו את הנוזלים).
4. למחרת מתיכים את השוקולד (בכוס שמכניסים למיקרוגל לדקה עד דקה וחצי, או בסיר כפול על הכיריים) וטובלים את האגסים בשוקולד.

מתכון: אוהב פרות, פורום צמחונות וטבעונות בנענע