זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

סמינר הקיץ של אנונימוס

סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים ייערך בין 6 ל-8 באוגוסט, 2006, במרכז תל-אביב. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים, עצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה.

דמי השתתפות: 110 ₪ (הנחה תינתן במקרה הצורך).
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה: 03-6204878 info@anonymous.org.il

אם ידוע לכם על אנשים שהסמינר מתאים להם אך לא יקראו מודעה זו – אנא ידעו אותם או העבירו אלינו שמות, כתובות דואל ומספרי טלפון.

צמחונות בצבא

ביום ה', 6.7.2006, בין השעות 19:00-17:00, תתארח בפורום צמחונות וטבעונות בנענע רס"ן אירית שם-טוב, נציגת ענף מזון בצה"ל. בסיוע בעלי תפקידים נוספים היא תענה על שאלות הנוגעות לשירות צמחונים וטבעונים בצה"ל.

מומלץ להקדים ולשלוח שאלות כבר עתה, כדי לאפשר מתן תשובות מוסמכות מהגורמים המתאימים בצה"ל.

meatout נהריה

ביום ד', 12.7.06, בין השעות 19:00-16:30, בטיילת בנהריה ליד שדרת המסעדות, תתקיים חלוקת אוכל צמחוני וחומרי הסברה. במקביל לכך תתקיים משמרת מחאה נגד הטעיית הצרכנים בדבר "רווחת התרנגולות", שמתוארת על אריזות ביצים.

דוכני הסברה ממשיכים להיערך בעיר מדי שבוע בשעות אחר-הצהריים. לפרטים נוספים על האירוע ולתיאום הגעה לדוכנים, פנו לניצן שחר: 054-6211486.

פעילות בחופשת הקיץ

נגיף ניו-קאסל בצפון

בידיעה "השירותים הווטרינריים הורו להשמיד 35 לולים בגליל" (הארץ, דה מרקר, 27.6.2006, עמ' 16) מוסר עמירם כהן, שהשירותים הווטרינריים הורו לבעלי 35 לולים במושבי הגליל להשמיד את כל העופות בלוליהם, בעקבות הופעת נגיף ניוקאסל בלולים. לולים בודדים נדבקו במחלה גם במושבים באזור חדרה. כמו שפעת העופות, מדובר במחלה שתפוצתה וקטלנותה הן תולדה של תיעוש הלולים. למרות זאת, כולנו, כמשלמי מסים, מממנים פיצוי לאלו מבין הלולנים שחיסנו את עופותיהם (לולנים שלא חיסנו לא יקבלו פיצוי). לפי המילון האנציקלופדי לבעל-חיים במשק החקלאי (1981, עמ' 49),

"התמותה הכרוכה במחלה היא גדולה; במקרים רבים נספית הלהקה כולה. הסימנים האופייניים הם: הפרעות בדרכי-הנשימה ובמערכת העצבים (שיתוקן של הרגליים והכנפיים ותנועות ראש עצבניות לצדדים או כלפי מעלה ומטה), שלשול ירוק, כרבולת כהה, לעתים עכירות בקרנית העין (ירוד), הכחלת העור זמן קצר לאחר המוות."

 

"כלבים מסוכנים"

לפי הודעה לעיתונות מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת, 26.6.2006:

"ועדת הכלכלה אישרה תיקון להסדרת הפיקוח על כלבים: הדבר יאפשר לעולים חדשים וישראלים חוזרים להביא ארצה את כלבם שהוגדר כמסוכן בתנאי שיעוקר/יסורס ויוחזק ברשותם לפחות במשך שנה וחצי." [...]

"התקנות, שאושרו פה אחד, קובעות כי מנהל השירותים הוטרינרים רשאי לתת רשיון ייבוא לכלב מסוכן בתנאי שגיל בעל הכלב עולה על 18 שנים, שהכלב עבר עיקור או סירוס ובעליו הציג אישור החתום על ידי וטרינר. בנוסף, [הוסכם כי] האישור להביא ארצה כלב מסוכן ינתן רק במקרים בהם הכלב הוחזק על ידי בעליו במשך שנה וחצי [...]

"בנוסף אישרה הועדה מתן פטור מעיקור או סירוס לכלבים מסוכנים במידה שהדבר יסכן את חייהם. הועדה קיבלה את דרישת ח”כ גלעד ארדן לפיה יתחשב מנהל השירותים הוטרינרים גם במצבים בהם קיימת סבירות גבוהה ולא רק ודאות לסיכון חיי הכלב."

 

חיות בעיתונות הישראלית

Nfc בזים אדומים. בכתבה "מסיבת סיום לבזים האדומים" (29.6.2006) מספרת מירב לוי על סיום העונה בפרויקט המצוין של ילדי בית-הספר אלונה במושב עמיקם, אשר פועלים להצלת הבזים האדומים מהכחדה על-ידי אספקת מקומות קינון מוגנים.

ynet לראות, לא לגעת! בכתבה "דברו חלש, אתם מפחידים את הדרבנים" (25.6.2006) מספרת סלעית קריגר על תצפית לילה עם התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע. זוהי הזדמנות להזכיר, שלצד החוויה המרגשת של צפייה בחיות בר בעיר, יש להימנע בכל נגיעה בהן, ובכלל זה הצגתן על-ידי המדריך וטיבוע ציפורים, שאינו אלא עינוי ציפורים (ולעתים הריגתן) כדי לספק סקרנות.

סקופ קרקסי חיות. בכתבה "אשדוד: פניה לראש העיר לאסור כניסת קרקסי בעלי חיים" (30.6.2006) מספר דני אסכינדזה על פנייתו לראש עיריית אשדוד, צבי צילקר, בבקשה לאסור כניסת קרקסים עם בעלי-חיים לעיר. אם אינך גר/ה בתל-אביב, הרצליה או באר-שבע (שכבר קבעו איסור כזה) מומלץ לפנות לעירייה ביוזמה דומה.

nrg מעריב מחמד מהונדס. הכתבה "חברכם הטוב ביותר" (29.6.2006) פותח תדיון ביקורתי ומעניין על הסכנה האורבת ל"חיות מחמד" כתוצאה מהנדסה גנטית.

Nfc לאיבוד. בכתבה "איבדתם את הכלב שלכם?" (25.6.2006) מספקת הדר פרבר מדריך קצר לפעולה במקרה שלא מצאתם כלב או חתול שאתם מטפלים בו.

הארץ האוזבקים. בידיעה "מש' החקלאות ביטל הקנס לרונן בפרשת הכלבים האוזבקיים" (30.6.2006, עמ' 8 ) מוסר יובל אזולאי על החלטת משרד החקלאות בעניין הקנס שניתן לנחמה רונן וד"ר יובל סמואל על חלקם בהצלת גורי הכלבים מאוזבקיסטן.

הארץ האכלה. בכתבה "הקרב האחרון בטרפלגר" (26.6.2006) מוסרת שרה ליאל על מאבק בין שתי תפיסות מוטעות: האחת שהיונים מסוכנות לאדם, והשנייה שהן זקוקות למאכילים כדי לשרוד. למידע נוסף על האכלת יונים

ynet השמדת ארנבונים. בכתבה "מדוע לא הצליחו האוסטרלים להדביר את הארנבונים?" (26.6.2006) מספר יהודה בלו על התרבות הארנבונים באוסטרליה, על השמדתם ועל האבולוציה של הנגיף שחיסל אותם.

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet במקום חלב. בכתבה "רגישים לחלב? איכלו טופו במקום" (28.6.2006) מספקת פיליס גלזר מתכונים לאנשים הרגישים לחלב, המתאימים גם למי שרגישים לפרות בתעשיית החלב. גם לביצים שמופיעות במתכונים יש תחליפים מצוינים.

עכבר העיר בודהא בורגר. בסקירה "לא על הטופו לבדו", במדור "טייק אוויי" (29.6.2006) מצטרף גיא שחם לרשימת המשבחים את המזנון הטבעוני החדש.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. השפה הסודית של טמפל גרנדין
הערות לספר השפה הסודית של בעלי-החיים

בספרה החדש, השפה הסודית של בעלי-החיים, מציעה מתכננת המשחטות האוטיסטית האמריקאית, ד"ר טמפל גרנדין, הקבלה בין עולמם המנטאלי של חיות ושל בני-אדם אוטיסטים. אריאל צבל ממליץ על הספר – בתנאי שמתייחסים בזהירות למידע המופיע בו ושמים לב לאינטרסים שמניעים את המחברת.

מבט כללי על הספר
השפה הסודית של בעלי-החיים (במקור: Animals in Translation) יצא לאור בדצמבר 2004, הפך לרב-מכר בארצות-הברית ותורגם בזריזות לעברית. זהו להיט מובטח: סיפורים מופלאים על חיות, סיפור אישי של אוטיסטית שגברה על מגבלותיה, וסמכות מדעית מפיה של מצליחנית. הספר נכתב בגוף ראשון על-ידי טמפל גרנדין, חוקרת במחלקה למדע בעלי-החיים (כלומר: חקלאות) באוניברסיטת קולורדו, בסיועה של קת'רין ג'ונסון, המתמחה בכתיבה על נוירופסיכיאטריה והמוח. עיקרו של הספר הוא ניסיונות, לעתים מהפכניים, להסביר כיצד תופסות את העולם חיות (בדרך-כלל כלבים, פרות וסוסים) מה הן מרגישות ומהם הכישורים המנטליים המיוחדים שלהן. הספר קריא ביותר. הוא מתייחס לספרות מדעית בהיקף עצום אך קשה לעקוב אחר מידת אמינותו בגלל מיעוט מראי-המקום. הוא גם עשיר בתיאורים אנקדוטליים של מפגשים אישיים עם חיות.

בשירות תעשיית הבשר
על כריכת המהדורה העברית כתוב, שגרנדין "אוהבת בעלי-חיים ונלחמת לשיפור תנאיהם. היא תכננה מתקנים שונים ורפורמות שונות להבטחת רווחתם של בעלי-החיים במשק החקלאי". זהו ניסוח מטעה. גרנדין עובדת בשירות תעשיית הבשר האמריקאית. היא מצהירה בגאווה, שתכננה מתקנים המשמשים במחצית ממשחטות הבקר בצפון אמריקה. את השיפורים שלה נהוג לקשר ל"רווחה", אך בפועל אין במשחטות "רווחה" אלא לכל היותר צמצום הסבל. הסיבה להצלחתה איננה העניין של בעלי המשחטות בחיות סובלות, אלא תרומת המתקנים והשיטות שלה לרווחי המשחטה: משחטה שאימצה את הנחיות גרנדין, הורגת מהר יותר כי החיות נאבקות פחות. אמנם, חלק מהצלחת גרנדין בתעשייה נובע מגיוסה על-ידי גורמים חיצוניים לתעשייה. כך, בעקבות לחצי ארגון PETA, החלו רשתות ההמבורגר הגדולות לדרוש "תנאי רווחה" מספקי הבשר והביצים, בעזרת ייעוץ מגרנדין. כאן לכאורה נכפה על התעשייה עניין אותנטי בסבלן של החיות (עמ' 264):

"ארבע שנים לאחר שהנהלת מקדונלדס דרשה מספקיה לעבור את הביקורת על-פי אמות המידה שאני קבעתי, עוברים כל המפעלים את הבדיקה בקלות רבה. ביקור במפעלי הבשר שעוברים את הבדיקה יוכיח שהדברים השתנו כבמטה קסם." [...]
"הרשו לי לומר, שכיום הם מתייחסים יפה לבעלי-החיים."

אין ספק, שעקרונות הפיקוח של גרנדין, המבוססים על בדיקת מספר תגובות קריטיות של החיות (צליעה, נפילה, קריאות מצוקה וכו') מוצלחים יותר כעקרונות פיקוח בהשוואה לבדיקת ציוד וביקורת על ניירת. אולם טענותיה על מצב החיות תקפות בדיוק כמו כל הצהרה אחרת מטעם תעשיית הבשר. לפי גייל אייזניץ, חוקרת משחטות סמויה מטעם הארגון HFA, במשחטות פשוט למדו לביים הצגה לכבוד הביקורת של גרנדין. ברוח זו יש להתייחס גם להצהרותיה המאולצות של גרנדין בדבר צמחונות. תוך התנערות מהאצטלה המדעית שעוטפת את רוב הספר, היא מספרת (עמ' 178-177):

"אני עצמי ניסיתי להיות צמחונית, וזה לא התאים לי מבחינה גופנית [...] סבלתי מסחרחורת ולא הצלחתי לחשוב בבהירות."

"ניסיתי" – במשך שבוע? או אולי היא התבלבלה בין צמחונות לצום?!

שלוש מבין מהדורות הספר באנגלית

אוטיסטים וחיות: תפיסה דומה
רוב השפה הסודית של בעלי-החיים רציני ומעניין יותר. זוהי התזה המרכזית בספר (עמ' 15):

"בעלי-חיים הם כמו אוטיסטים מחוננים. למעשה, אני מוכנה להרחיק לכת ולומר שבעלי-חיים הם אוטיסטים מחוננים."

את טענת הדמיון היא מבססת על מחקר המוח (כולל המוני ניסויים מחרידים בחיות) ועל ניסיונם של אוטיסטים, ובעיקר ניסיונה האישי. החשיבה המילולית של אוטיסטים אינה מפותחת, לעומת חשיבה חזותית מפותחת ביותר (אולי במיוחד אצל גרנדין עצמה); במקום לחשוב מילים כמו רובנו, הם חושבים דימויים חזותיים. בנוסף לכך, המידע שקולטים חושיהם, מגיע לתודעתם בפרטי פרטים, לעומת התודעה של בני-אדם רגילים, שקולטים רק הכללות של גירויים מבלי שהפרטים מגיעים להכרה. גרנדין מזהה סימנים מובהקים לתופעות אלה בחיות ממינים שונים. כשם שהיא עצמה צריכה להביט במבנה אך ורק מהצד שהיא מכירה כדי שתוכל לזהותו, כך כלב חייב ללמוד כיצד לחצות כביש בנקודות ספציפיות רבות ושונות, ללא יכולת להכליל ממספר מעברים על "חציית כביש" בכלל. כמו כן, אם בני-אדם רגילים אינם מבחינים כלל בפרטים "שוליים", הרי שאוטיסטים וחיות מבחינים בהם היטב. אדם רגיל לא יבחין בבד התלוי על גדר אלא יראה סתם "גדר", והוא לא יבחין בהשתקפות אור מרצדת על הרצפה אלא סתם ב"רצפה". אולם עבור אוטיסטים וחיות אלה הם גירויים בולטים, לא מוכרים ומפחידים. גרנדין מבחינה מיד בחריגות חזותיות (ושמיעתיות) כאלה, ובעזרת יכולת זו היא חיברה רשימה של גורמים, המפחידים פרות וחזירים במשחטות.

אוטיסטים וחיות: מוח דומה
את הדמיון בתודעה של אוטיסטים וחיות, תולה גרנדין במבנה המוח: בני-אדם רגילים מתייחדים בתפקוד תקין של אונות מצחיות מפותחות מאוד – שאינן מפותחות בחיות ואינן מתפקדות היטב באוטיסטים. האונות המצחיות אחראיות על היכולת לתאם פונקציות שונות של המוח ולבצע הכללות, וכשהן מתפקדות כראוי באדם – פעילותן חוסמת את התודעה לפרטים ואת החשיבה החזותית. כותבת גרנדין (עמ' 16-15):

"לבעלי-חיים יש כישרונות שאין לאנשים רגילים, בדיוק כפי שלאוטיסטים יש כישרונות כאלה, ולכמה מבעלי-החיים יש ניצוצות של גאונות כמו שיש לכמה מהאוטיסטים. אני חושבת שהמקור לגאוניות של כמה מבעלי-החיים זהה למקור הגאוניות של האוטיסטים המחוננים – הבדלים מסוימים במוח."

גרנדין סוקרת שורה ארוכה של כישרונות קוגניטיביים ספציפיים בחיות ממינים שונים, החל ביכולת לזכור נתיבי נדידה ארוכים לאחר יעף מודרך אחד, וכלה ביכולת של יונקים ועופות מסוימים לזכור את מיקומם של מאות פריטי מזון שהחביאו. יכולות כאלה, העולות לאין שיעור על יכולותיהם של בני-אדם רגילים, דומות לכישרונות של אוטיסטים רבים. המחיר של כישרונות כאלה הוא לא רק יכולת נמוכה לתפוס מכלול, אלא גם רגישות גבוהה לפחד לעומת אדם נורמלי, שפעילות האונות המצחיות במוחו חוסמת את תחושת הפחד. הדגש על הסבל העצום של חיות (כמו אוטיסטים) כתוצאה מפחד, בעוצמה הזרה לאדם רגיל, הוא תרומה חשובה של גרנדין להבנת בעלי-החיים.

גרנדין בין פרות: היא התיישבה ביניהן במתכוון. במצב זה סקרנותן גוברת בדקות הראשונות והן באות לרחרח

חיפוש זהות מיוחדת
גרנדין מפגינה לעתים מודעות למגבלות ההקבלה בין חיות לאוטיסטים (עמ' 74):

"יש ודאי הבדלים גדולים, ולו רק מפני שתחושות בעלי-חיים נורמליות לבעלי-חיים, ואילו תחושותיהם של אוטיסטים אינן נורמליות לבני-אדם."

אולם נראה שדבקותה בזהות שלה כ"מיוחדת “בתור אוטיסטית, גוברת לעתים קרובות על זהירותה – במיוחד בכל הנוגע לתחום פרנסתה. גרנדין מתאמצת שוב ושוב לשכנע אותנו – וודאי גם את עצמה – שהיכולת שלה להבין חיות היא פריבילגיה ייחודית של אוטיסטים. אולם למי היא משווה את עצמה? לעובדי משחטות! אמנם אין ספק, שהיא חדת-הבחנה באופן יוצא מן הכלל לעומת הרצחנות האדישה של עובדי המשחטות, אבל זו לא חוכמה גדולה. גרנדין מתלוננת, שהמפקחים במשחטות נכשלים בעבודתם בגלל נטייה להכללות. נראה שלא עלה על דעתה, שלמפקחים פשוט אין צל של עניין בחיות כשלעצמן, ולכן הם לא מבחינים במה שמפחיד אותן. הזהות שמנסה גרנדין ליצור בינה כאוטיסטית לבין חיות, מגיעה למוזרות שיא בדבריה על מתקני ריסון. גרנדין תכננה לעצמה "מתקן חובק" – מעין מלחציים מרופדים, הסוגרים על גופה ומעניקים לה תחושה מרגיעה כנגד התקפי חרדה. המתקן שלה מזכיר במבנהו מתקן ריסון, שנועד להחזיק פרות ללא תזוזה כדי לבצע בהן טיפולים אגרסיביים. גרנדין משליכה מהחוויה שלה במתקן שתכננה בעצמה ונכנסה לתוכו מבחירה כדי להירגע – וקובעת שפרות אוהבות את מתקני הריסון, שאליהם הוכנסו בכוח...

מתקן ריסון "הומאני" לבקר שתכננה גרנדין.

המבנה דומה ל"מתקן החובק" שבו היא משתמשת באמצעי הרגעה, אולם נסיבות השימוש במתקן שונות לחלוטין

מורכבות, חכמות ולא מוכרות
ההזדהות של גרנדין עם חיות אל מול אטימות החברה האנושית, מניבה התבטאויות מופת על הבורות ההרסנית של החברה האנושית ביחס לכישורים המנטליים של חיות (עמ' 289):

"אני חושבת שאנחנו מתעלמים מכישרונות חשובים רבים, גם של אוטיסטים וגם של בעלי-חיים. הסיבה לכך היא שאיננו מבינים באמת מה היו יכולים בעלי-החיים לעשות, לו רק נתנו להם הזדמנות."

כך אפילו בנוגע למעוז המקודש של האנושיות – השפה (עמ' 273-272):

"אם לשפוט לפי ההיסטוריה של חקר בעלי-החיים, ייתכן שאיננו יודעים אפילו את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, מכיוון שבכל פעם שהחוקרים חושבים שהצליחו להוכיח שיש משהו שבעלי-החיים אינם מסוגלים לעשות, מיד מתגלה בעל-חיים שמסוגל לעשות זאת. [...]
"ראינו כבר דברים יוצאי דופן כה רבים שבעלי-חיים עושים, שהגיע הזמן, לדעתי, להתחיל מההשערה שלבעלי-חיים יש שפה, ולא מההנחה שאין להם. השאלות שאנו שואלים מגבילות את התשובות שאנחנו מוצאים, והגיע הזמן לתת לבעלי-החיים ליהנות יותר מהספק."

לסיכום, גרנדין מזכירה, ש"אין לנו מושג מה עושים רוב בעלי-החיים בטבע", ולכן אנו נדהמים מגילוי אקראי של יכולתם. זה קורה, כמובן, בעיקר בשבי (עמ' 283):

"העובדה שאנו נדהמים חדשות לבקרים מיכולות שלא ידענו כלל על קיומן, ממחישה עד כמה באמת איננו יודעים."

מקורות

טמפל גרנדין וקתרין ג'ונסון, השפה הסודית של בעלי-החיים, תרגום: מרים שפס, (תל-אביב: אריה ניר, 2006).
האתר של טמפל גרנדין

לקריאת הפרק הראשון של השפה הסודית של בעלי-החיים באתר טקסט

2. כיצד התקבל מחקר סין?

בעקבות סדרת כתבות שפרסמנו על מחקר סין, הגיעו למערכת פניות מאנשים, המבקשים לדעת אילו תגובות קיבל הספר, המציג תזונה ללא מוצרים מן החי בתור האמצעי הטוב ביותר למניעת מחלות עודף. לפניכם סקירה קצרה.

הד ציבורי
בביקורת שהתפרסמה למחקר סין במגזין הצמחונים של לוס אנג'לס נכתב, שאילו ט' קולין קמפבל היה חי לפני 500 שנה, הייתה סכנה שיכריזו עליו ככופר וישרפו אותו המוקד כי העיז לקרוא תגר על הרעיונות המקובלים. בשנת 2005 כבר לא שורפים כופרים, ואת קמפבל אי-אפשר עוד אפילו לפטר כי הוא פרש לגמלאות. אבל הוצאת הספרים BenBella אינה יכולה להתחרות במשאבי הפרסום של תעשיות המזון מן החי ובשליטה שלהן במשרדי הממשלה הרלוונטיים. מחקר סין נמכר יפה, יחסית, אך הספר רחוק ממעמד שיחולל מהפכה בהרגלי התזונה הנפוצים בארצות-הברית. לפי אתר הספר, נמכרו מעל 50,000 עותקים, וביוני 2006, שנה וחצי לאחר הפרסום הראשון, יצאה לאור מהדורה בכריכה רכה. הספר הוזכר בכלי התקשורת המרכזיים בארצות-הברית ונסקר בהרחבה בכמה כלי תקשורת בינוניים, אולם לא הפך לאירוע תקשורתי. הכתבה הבולטת ביותר, ככל הנראה, פורסמה באפריל 2005 בעיתון The Chicago Tribune והיא מתמקדת בספר ובמחברו. העיתון היומי הגדול ביותר, New York Times, לא פרסם כתבה משמעותית על הספר, אם כי כבר בדצמבר 2000 דיווח על "מחקר סין" במסגרת כתבה על הקדמת הבגרות המינית בילדות אמריקאיות.

ויכוחי החלב
בינואר 2005 התפרסמו הנחיות ממשלתיות חדשות לתזונה המומלצת, הכוללת כמויות עצומות של מוצרים מן החי. העיתונות הגיבה לגביהן פה ושם בתהיות מהוססות, תוך פנייה ספקנית אל חוקרים כקמפבל. ב-Los Angeles Times התפרסמה במרץ 2005 כתבה גדולה וטיפוסית בנושאי תזונה, שבמרכזה השאלה, האם מוצרי חלב פרה תורמים לחוזק העצמות של הצרכנים או גורמים אוסטיאופורוזיס. הכתבת ראיינה את קמפבל ומומחה מאוניברסיטת הרווארד, בתור נציגי "קבוצה קטנה אך מכובדת" של מדענים, המערערים על ההנחיות הממלכתיות לגבי צריכת חלב. מן הצד השני, המעודד צריכת מוצרי חלב, בולטים בין המרואיינים נציגים של תעשיית החלב. כתבה מעט ביקורתית יותר ב-San Francisco Chronicle בנושא זה, מזכירה שתעשיית החלב הפעילה לחצים ניכרים כדי להשיג את ההמלצות לצריכת חלב גבוהה. מחקר סין ממשיך להיות מוזכר בכתבות העוסקות בבריאות בעיתונות הפופולרית האמריקאית, אולם הוא (וספרים ומאמרים בעלי מסר דומה) אינם מצליחים להתחרות מבחינה שיווקית בקואליציה של הממשלה עם תעשיות בעלי-החיים. הספר, אגב, זוכה לסיקור משמעותי בחו"ל, למשל: סיקורים אוהדים במרץ 2005 בעיתון מזרח תיכוני מוביל בשפה האנגלית, Arab News, ובעיתון האסייתי,Asia Inc.

קמפבל מרצה על מחקרו (VegSource.com)

מחקר סין – הסרט
במאי 2006 התפרסמה ידיעה, שהחלה עבודת קדם-הפקה על סרט תיעודי באורך מלא, המבוסס על מחקר סין. העבודה מתבצעת על-ידי חברת הפקות גדולה (Integrity Arts Films / i.d.e.a.s. Entertainment) המבטיחה להציג את עבודת חייו של קמפבל. לדברי אחד המפיקים, הסרט "מחקר סין יעלה את השאלה, בין אם ד"ר קמפבל צודק ובין אם לאו, מדוע אנשים אינם יודעים יותר על מידע בריאותי חשוב זה."

התקפות על הספר
לא מצאנו התקפות חריפות על מחקר סין מטעם גורמים סמכותיים – ודאי עדות למגבלות השפעתו. הביקורת מופיעה באתרי אינטרנט נידחים. למשל, באתר פרטי המוקדש לשבחי הכולסטרול, נטען: קמפבל מכליל על נזקים כל המוצרים מן החי מתוך מידע חלקי בלבד; חלק מתוצאות "מחקר סין" עצמו אינן מובהקות כפי שקמפבל כותב בספר; והוא נמנע מהזכרת נזקים בריאותיים נפוצים, שגורמים מוצרים מסוימים מן הצומח. נראה שיש בביקורת מידה של אמת, אך מבלי לפגוע באופן משמעותי בתמונה הכללית שמצייר הספר.

התומכים
כצפוי, מחקר סין הפך במהירות לאחד מהנכסים הבולטים של ארגוני צמחונות וטבעונות, ובמידה מעטה יותר גם של ארגונים לזכויות בעלי-חיים. קצרה היריעה מלסקור את המוני ההתייחסויות הנלהבות לספר בקרב קבוצות אלה בעולם. עם זאת, לוח ההרצאות העמוס של קמפבל בעקבות פרסום הספר, כולל אירועים בעיקר במוסדות בריאות, תזונה ומחקר, ללא זהות צמחונית. נצטט כאן אחדים מהמוני השבחים שקיבל מחקר סין מאוהדיו:

"מחקר סין הוא הספר החשוב ביותר על תזונה ובריאות שיצא לאור ב-75 השנים האחרונות. הכל צריכים לקרוא אותו והוא צריך לשמש כמודל לכל תוכניות התזונה שמלמדים באוניברסיטאות."

דייוויד קליין, מו"ל ועורך Living Nutrition Magazine, "כתב-העת הפרוגרסיבי ביותר בעולם לתזונה טבעית"

"הכל בתחום מדע התזונה עומדים על כתפיו של ט' קולין קמפבל, שהוא אחד מהענקים בתחום. זהו אחד מן הספרים החשובים ביותר על תזונה שנכתבו מעולם – קריאתו עשויה להציל את חייך."

ד"ר דין אורניש, מייסד ונשיא מוסד המחקר לרפואה מונעת ופרופסור לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנציסקו

"מחקר סין הוא העדות המשכנעת ביותר עד כה למניעת מחלות לב, סרטן ומחלות מערביות אחרות באמצעים תזונתיים. זהו ספר נבחר הן עבור ארצות בעלות כלכלה מפותחת והן עבור ארצות העוברות שינוי מהיר בכלכלה ובסגנון החיים."

פרופ' ג'ונשי צ'ן, המרכז הסיני לבקרת מחלות ולמניעתן

"מחקר סין הוא ניתוח מתועד כהלכה של הכשלים שבתזונה, בסגנון החיים וברפואה המודרניים, ושל גישת התיקון המהיר שנכשלת לעתים קרובות. סין מספקת רציונל משכנע לתזונה על בסיס צמחי כדי לקדם בריאות ולצמצם את הסיכויים למחלות שפע."

ד"ר סושמה פאלמר, לשעבר המנהל בפועל של הוועד למזון ולתזונה באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית

מקורות

אתר הספר (כניסה: 30.6.2006)

Sandra Bender, “Eat Vegetables to Heal and Stay Healthy”, Hattiesburg American, 8.6.2006.

“Making the China connection”, The Courier-Journal, Linda Stahl, 25.5.2006.

“Integrity Arts Films to Bring Controversy to Film The China Study”, Create Magazine, 17.5.2006

Carol Ness, “Dairy Guideline Draws Dissent”, San Francisco Chronicle, 13.4.2005.

Ross Werland, “Caveman Cure-all”, The Chicago Tribune, 11.4.2005.
Barbara Ferguson, “The China Study: Linking Nutrition and Disease”, Arab News, 9.3.2005.

Alice Lesch Kelly, “The Dairy Debate: Does Milk Build Stronger Bones?”, Los Angeles Times, 7.3.2005.

Simon Tan, “The Truth About Food” Asia Inc, March 2005.

Chris Masterjohn, “The Truth About the China Study”, Cholesterol-and-health.com, 2005.

Lisa Belkin, “The Making of an 8-Year-Old Woman”, The New York Times, 24.12.2004.

לסרט שבו מספר קמפבל על מחקרו (מתוך הרצאה בת כ-40 דקות, vegsource.com)
 

4. נעליים צמחוניות: רשת ToGo

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון