זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

הרצאות בבתי-ספר

הזמינו הרצאה!

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, והוא מורכב ממדריכים, אשר רכשו ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

סיכום שנה"ל שעברה

בשנת הלימודים הקודמת (תשס"ו) ערך צוות אנונימוס 172 הרצאות בפני 395 כיתות ב-69 מוסדות  – רובם הגדול בתי-ספר. הצוות מנה כ-10 מרצות ומרצים; מצטרפים חדשים לצוות נמצאים בשלבי הכשרה (מרצים/ות נוספים יתקבלו בברכה). כ-2/3 מן ההרצאות נערכו בגילאי חטיבת-הביניים, בהתאם לביקוש מטעם בתי-הספר. דפי משוב נשלחו לכל בתי-הספר לאחר ההרצאה. המשובים שהתקבלו חיוביים ביותר. כולם ציינו לשבח את יעילות העבודה ומסרו שהחומר הוגש בבהירות. צוינה התאמה של אופי החומר לתלמידים בהתאם לגילם (חריגה בודדת נבעה מיוזמה אישית של המדריכה; הבעיה טופלה מיד). במשובים מוזכרת תגובתם החיובית והמתעניינת של רוב התלמידים. בחלק מהמשובים צוין שהתלמידים התעניינו בפעילות נוספת בתחום, ורוב בתי-הספר מסרו שהם עצמם ימשיכו ליזום פעילות בתחום. כמעט בכל המשובים, ציין בית-הספר שיזמין את אנונימוס לפעילות נוספת, ובכולם נמסר, שבית-הספר ימליץ לעמיתיו להזמין את אנונימוס להרצות.

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס (03-6204878) אפשר לקבל כרוזים בגודל A3.

סקר צרכנות: קניית נעליים

קבוצת סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים עורכת פרויקט גמר בנושא מוצרים צמחוניים. במסגרת העבודה, מבקשים הסטודנטים למלא שאלון, שנועד לברר את מידת הנכונות של קהל זכויות בעלי-חיים השבוע וקהלים נוספים להשקיע בקניית נעליים ואביזרים נוספים, שאינם עשויים מבעלי-חיים. אפשר להוריד את השאלון בקובץ Word ולאחר מילויו לשלוח אותו לאחת מן הכתובות הבאות:

osnatgoren@ono.ac.il ; Liat.Dakar@ness.com ; saarn@visonic.com

כנס Love in, Fur Out

ביום ד', 13.9.2006, בין השעות 20:00-18:00 יתקיים באודיטוריום לורבר שבמכללת שנקר (רח' ידע עם 8, רמת גן) כנס בהפקת הקואליציה הבינלאומית נגד תעשיית הפרווה בשיתוף עם תנועת אוטופיה והאגודה הישראלית לטקסטיל ולאופנה. בכנס ברמת גן, שנערך במקביל לכנסים בנושא זה במדינות שונות, ישתתפו מעצבים מובילים שיציגו יצירות ללא פרווה ויקראו לסגירת התעשייה האכזרית. באירוע ישתתפו גם אמנים ופוליטיקאים. זהבית פסי תעניק הופעת בכורה של השיר "Skinned Alive". מנחה: אלי פיניש. הכנס פתוח לקהל הרחב על בסיס מקום פנוי. נא לדייק!

יומן חייתי 10

יומן חייתי היא תוכנית הטלוויזיה היחידה בישראל על זכויות בעלי-חיים. בתוכנית החדשה יש סרטוני אנימציה, פרסומות מעוררות מחשבה, מתכון לפשטידת תרד מעולה ועוד.
זמני השידור שונו. מעתה, בכבלים (הוט, ערוץ 25) ובלווין (יס, ערוץ 98) יתקיימו השידורים בכל יום ג' ב-23:00 ובכל יום ה' ב-23:30. ניתן לצפות בשידורים גם באינטרנט.

החלטה לטובת כלבי ים באיחוד האירופי

ב-6.9.2006 קיבל הפרלמנט של האיחוד האירופי החלטה, הקוראת לנציבות האירופית לנסח "ללא עיכוב" איסור על כל מסחר במוצרים שמקורם בשני מיני כלבי ים, הניצודים עבור פרוותם. זהו צעד מכריע בדרך לחקיקה, שתציל מיליונים מהם. בשנות ה-80 המוקדמות גרם האיסור הארופי על ייבוא מוצרים מכלבי ים צעירים מאוד להתמוטטות תעשיית הציד בקנדה. אולם לשון החוק אפשרה מסחר בגורי כלבי ים מעט יותר מבוגרים. איסור על כל המוצרים ממינים אלה, בכל גיל, יחסל את השוק העיקרי של מוצרי הציד הקנדי. עם זאת, היבואנית הגדולה ביותר של מוצרי כלבי ים מקנדה היא נורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי. בלגיה, איטליה והולנד כבר קובעות בימים אלה איסורים לאומיים על ייבוא מוצרים מכלבי ים.

מקורות

Canadian Press, "Days Numbered for Seal Hunt after EU Resolution Demanding Ban: Activists", Toronto Star Online, 6.9.2006.

Rebecca Aldworth, "Declaration Marks Critical First Step to End the Seal Trade",  HSI Canada, 7.9.2006.

צו-מניעה נגד האכלת חתולים

ב-9.8.2006 פסקה שופטת בית-משפט השלום בחיפה, ר. למלשטריך-לטר, נגד מאכילת חתולים. הנתבעת האכילה בחצר הבית המשותף עד 18 חתולים, במשך 11 שנים. דייר הבית הגיש תביעה נגדה בטענה, שההאכלה גורמת מפגעי לכלוך, ריח ורעש, ושנמנע ממנו לפתוח תריסים מחשש שחתולים ייכנסו לדירתו. המחלוקת בין העדויות נסבה על משך נוכחות החתולים במקום, עיקור החתולים, נוכחות ריחות ולכלוך, וסגירת תריסי התובע. השופטת מצאה, שהשימוש שעשתה הנתבעת בחצר המשותפת איננו שימוש סביר לפי חוק המקרקעין (תשכ"ט-1969). עוד היא קבעה, שנוכחות החתולים מהווה "מטרד ליחיד" לפי פקודת הנזיקין (תשכ"ח-1968). זאת תוך התעלמות ובניגוד לעמדת הפיקוח העירוני והמחלקה הווטרינרית העירונית. השופטת הזכירה גם את בג"ץ 6446/96 (העמותה למען החתול נ. עיריית ערד) ובג"ץ 4884/00 (עמותת תנו לחיות לחיות נ. מגן לחתול). היא בחרה במגמתיות מתוך פסיקות אלה הערות על "מטרד חמור" ו"סכנה" שעלולים חתולים לגרום בנסיבות חריגות. השופטת מזכירה בקיצור רב את "החובה להגן על בעלי-חיים", ומיד קובעת ש"הפסיקה המודרנית מאמצת את עקרון האיזונים". היא מאריכה יותר בדיון על הצורך הרגשי של אדם להאכיל חתולים, ומסכמת:

"בעיות אלו כולן באות על פתרונן הפשוט, באמצעות האכלת החתולים מחוץ לתחומי החצר המהווה רכוש משותף. [...]
"לעולם פתוחה הדרך בפני הנתבעת להאכיל חתולי רחוב מחוץ לתחומי הבית המשותף ומחוץ לתחומי החצר האחורית שדירת התובע פונה אליה [...] באופן כזה תשמר זכותו של התובע מחד, ולא תפגע הנתבעת מאידך. [...]
"ניתן בזאת צו מניעה לפיו הנתבעת מנועה מלהאכיל חתולים כלשהם בתחומי החצר המהווה רכוש משותף, ולרבות על גדר הבטון וכן במרחק של מטר מגדר הבטון והחוצה."

השופטת מוצאת, שבכך לא ייגרם נזק – לא לנתבעת וגם לא לחתולים "המצויים בשכונת מגורים פעילה, שפחי האשפה שבה עולים על גדותם". עוד היא פסקה, שהנתבעת תשלם לתובע 9,300 ₪ (כולל מע"מ) לכיסוי הוצאות המשפט. פסק-הדין מהווה תקדים מסוכן לחתולים ולמאכיליהם.

מקור:
א  015908/04 יצחק אוניקול נ' טניה קגן, פסק-דין שניתן בבית-משפט השלום בחיפה, 9.8.2006.
סיקור בעיתונות: סיגל ברנע, "צו מניעה האוסר האכלת חתולי רחוב", Bizportal, 5.9.2006.

משמרות ההסברה בחיפה חוזרות

משמרות ההסברה לעידוד הצמחונות מתקיימות בכל יום ב', בין השעות 18:00-20:00 במרכז זיו (רח' טרומפלדור פינת ברל כצנלסון). לפרטים נוספים – חבצלת: 050-8840085

בעיתונות הישראלית

portzport הובלת עגלים. הכתבה "חברת מנטפילד ייבאה במבצע משותף מאות עגלים חיים מאירופה" (4.9.2006) חושפת בעקיפין מעט מן הזוועות שעוברים עגלים בגלל ביקוש בישראל לבשר טרי והיעדר הגבלות מטעם הרשויות: 1,750 עגלים מליטא ומהונגריה עוכבו בהסגר בגרמניה, בהולנד ובליטא, ולבסוף הוטסו לישראל מלוכסמבורג ומהונגריה. המסע שלהם לישראל ארך כשבוע.

Nfc פרות סובלות מחום. הכתבה "צינון הרפתות בקיץ הכפיל את הריונות הפרות" (4.9.2006) מאת גלית יצחק, ממשיכה בגל יחסי הציבור שהכניסה תעשיית החלב לעיתונות בשבוע שעבר. גם הפעם נרמז סבלן של הפרות: "צינון הרפתות הינו הכרחי מאחר שמקורן הגנטי של הפרות הוא מאירופה ולכן הן לא הצליחו להסתגל לחום הישראלי, למרות השנים הרבות שהן נמצאות בארץ." כתבה דומה פורסמה גם במעריב:

אפרת זמר, "בגלל צינון של הפרות: בייבי בום ברפתות", מעריב, 5.9.2006, עמ' 13.

מעריב ייבוא חיות בר. בכתבה "ממש צער בעלי חיים" (5.9.2006, עמ' 4) סוקרת אביגיל לפין את הייבוא החוקי והבלתי חוקי של חיות בר. רשות הטבע והגנים מגבילה ייבוא פרטי של חיות הנחשבות כמסוכנות, וכן וקופים, אולם לדברי חגי אילן, הממונה על אכיפת חוק חיות בר בשבי ברשות, "אם מישהו רוצה לגדל קרנף או דוב נמלים, אין חוק האוסר זאת, כי זה בעצם לא מסוכן לאדם, וזו לא חיה בסכנת הכחדה. המגדל רק צריך להוכיח שיש לו אפשרות להעניק את התנאים הנאותים לחיה הזו, ואם וכן הוא יקבל את האישור." היקף ההברחות עצום, אך לדברי אדם כלב, לוכד המבריחים, "למיטב ידיעתי, מעולם לא ישב ישראלי בכלא אחרי שהורשע בהברחה [...] והקנס הגבוה שהוטל עד היום על מבריח ישראלי עמד על 15 אלף שקל."

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

חיות לאחר המלחמה. נורית פלתר ואיתן גליקמן מדווחים, ש-150,000 השקלים שהקצו משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה כדי לשכן זמנית את הכלבים שננטשו במלחמה, לא יספיקו כדי להציל את חיי רבים מהם. ממשרד החקלאות נמסר, שאם הכלבים לא ימצאו בית, הם יוחזרו למכלאות העירוניות ולרובם צפוי שם גזר-דין מוות.
גרינפיס השיק אתר אינטרנט לתיעוד נזקי המלחמה הסביבתיים משני צדי הגבול. בתמונות המפיעות באתר ניתן להתרשם, בין השאר, מן הפגיעה בחיות הימיות.

מקורות 

נורית פלתר ואיתן גליקמן, "בשבילם המלחמה רק החלה", ידיעות אחרונות (24 שעות), 5.9.2006, עמ' 2-3.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il 

"גרינפיס השיק אתר אינטרנט לתיעוד נזקי המלחמה בלבנון", כאן נעים, 4.9.2006.

ידיעות אחרונות קורבנות ההימורים. בכתבה "בקרוב בארץ: מרוצי סוסים עם הימורים" (4.9.2006, עמ' 22) מדווח עופר פטרסבורג, שבמהלך חג הסוכות ייפתח היפודרום למרוצי סוסים באזור הגלבוע. יתקיימו בו שלושה מרוצים בשבוע, בהשתתפות עשרה סוסים בכל אחד מהם. הידיעה מוצגת כ"חדשות משמחות לחובבי הסוסים". כדאי לקרוא על הנושא ולהגיב.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

הארץ (דה מרקר) כלובי חברת החשמל. בידיעה "חוות החיות" (8.9.2006, עמ' 8) מוסר גיא לשם על גן חיות פרטי שהקימה חברת החשמל בתחנת גן שורק, ובו כלואים לא פחות מ-100 עופות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב לידיעת הכבאים! בכתבה "איך מצילים חתול משריפה?" (4.9.2006) מדווחת סוכנות אי. פי. על הכנסת מסיכות חמצן עבור חיות קטנות בתור חלק מהציוד הסטנדרטי בכבאיות ובאמבולנסים בוויסקונסין, ארה"ב.

ערוץ 7 שמורת צוקי שיירות. בכתבה "ממשיכים להכריז על שמורות טבע..." (3.9.2006) מדווח קובי פינקלר על שמורת טבע חדשה באזור הנגב הדרומי, "צוקי שיירות", ששטחה 160,000 דונם. הגדרת השטח כשמורה תסייע להגן על חיות כגון נחש החולות וחתול החולות.

וואלה! (הארץ) עגורים בחולה. בכתבה "אין כסף להאכלת העגורים ושדות החולה בסכנה" (7.9.2006) מדווח אלי אשכנזי על קשיים במימון הזנת העגורים בחולה. עד 30,000 עגורים חורפים בעמק, ומזה שש שנים מאכילים אותם בשטח מוגדר כדי למנוע מהם לאכול גידולים חקלאיים. משקל התירס שניתן להם מגיע ל-200 טון בעונה, במימון שורה ארוכה של גופים ציבוריים, רשויות וחקלאים.

Nfc צמחונות=בריאות (1). בכתבה "מיץ תפוזים למניעת אבנים בכליות" (5.9.2006) מדווחת יפעת גדות על מחקר שנעשה באוניברסיטת טקסס, שמגלה כי מיץ תפוזים עולה על מיץ הלימון ועל מיצי הדר אחרים ביכולתו להגן מפני אבנים בכליות.

וואלה! צמחונות=בריאות (2). בכתבה "שמן זית בתולי מסייע לתפקוד הלב" (7.9.2006) מדווחת סוכנות רויטרס על מחקר חדש, שמצא כי שמן זית כתית יעיל במיוחד בהפחתת הסיכון ללקות במחלות לב, בזכות השיעור הגבוה של נוגדי חמצון צמחיים.

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה לפעילים/ות, המעוניינים להפעיל דוכני הסברה במקום מגוריהם. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מחזיקים אותן ארוך
שחיקה וסחבת בתקנות החזקת בעלי-חיים

12 שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי-חיים ו-7 שנים לאחר הקמת ועדה בנושא, הגיש משרד החקלאות תקנות להחזקת בעלי-חיים – תוך השמטת "חיות משק" ומבלי לשתף כראוי את כל הגורמים הרלוונטיים. דיון ועדת החינוך ותרבות בנושא התקנות ב-5.9.2006, ממשיך את הסחבת.

שתיים מבין ההוראות החשובות לפי טיוטת התקנות:

"בעלו של בעל-חיים יספק לו מזון ומי שתייה כמפורט להלן... מי השתייה יהיו זמינים ונקיים"
"לא ימסור אדם בעל חיים ממיתקן אלא אם כן... היה בעל החיים כלב, חתול, חמוס או ארנבון – גילו עולה על 60 ימים"

תקנות החזקה
ב-5.9.2006 דנה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בטיוטת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים)(החזקה), התשס"ו-2006. שם התקנות מטעה: בהגדרות המפורטות בראשיתן, מובהר שהן אינן חלות על "חיות משק", דהיינו על הרוב הגורף של החיות שמוחזקות בידי בני-אדם. עיקר עניינן הוא החזקת חיות בחנויות, בפינות חי, בפינות ליטוף ובמכלאות של ארגונים, פנסיונים וכדומה. במסגרת מצומצמת זו, התקנות קובעות הוראות שנועדו למזער במידת-מה את סבלן של חיות. פה ושם התקנות מפורטות למדי, למשל: בקביעת שטח מזערי שיש להקציב לכלבים כלואים, בהתאם למשקל הכלב. במקרים אחרים בולט מחסור בפירוט, למשל: "לא יחזיק אדם דגים בבית קיבול שנפח המים בו קטן מליטר אחד" – זוהי הוראה המקבילה להוראה בעניין הכלבים אך ללא התייחסות לגודל הדג. שתי בעיות מרכזיות עוברות לכל אורך התקנות:

1. הן אינן קוראות תגר על שום עסק כלכלי, גם במחיר של פגיעה קשה בחיות. חוק צער בעלי-חיים (סעיף 19) קובע, שהשר רשאי "באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ובהתחשב בצרכי החקלאות להתקין תקנות לביצועו ולשם השגת מטרתו של חוק זה". הפרשנות המקובלת לסעיף זה במשרד החקלאות היא, שמניעת צער בעלי-חיים לא תגרע דבר מרווחי החקלאים. חנויות, פינות חי ופינות ליטוף אינן ענפים חקלאיים, ובכל זאת התקנות אינן מגבילות כל פרקטיקה רווחית בתחומים אלה. למשל, אין הגבלה על גודל החיות שמותר לנצל בפינות ליטוף – אף על-פי שחיות קטנות מאוד כגון אפרוחים ואוגרים (שניצולם נפוץ בגלל מחיר האחזקה הנמוך) סופגות באופן בלתי נמנע פגיעות קשות.
2. התקנות מתייחסות לחיות כאילו מדובר בעצמים עם צרכים גופניים גרידא. יש בהן הוראות מסודרות למדי בעניין אוורור, ניקיון מהפרשות, תאורה, טיב האוכל והמים, טיפול רפואי וכדומה. אולם ההתייחסות לצרכים חברתיים והתנהגותיים היא אקראית ובלתי מקצועית. הוראות אחדות מתייחסות לצורך התנהגותי ספציפי, כגון טיפוס, עמידה של עופות על מוט, הסתתרות והרגלי אכילה; בעוד שצרכים מקבילים נזנחים: התחפרות, קפיצה, ריצה, התעופפות, שחייה או טבילה במים, ועוד. התקנות מתעלמות עוד מן הצורך הקריטי של חיות ממינים רבים בחברת בני מינן הביולוגי; והן מתעלמות גם מן הצורך הקריטי בגירויים סביבתיים מעוררי עניין.

התעללות חוקית לפי התקנות: טיוטת התקנות לא מגבילה פינות ליטוף מבחינת גודל החיות או המין הביולוגי שמותר לנצל שם.

לעתים קרובות, מכרסמים קטנים ואפרוחים מוחזקים בכוח רב, נופלים ונמעכים למוות בגלל ממדיהם הקטנים,

גם כש"מלטפים" אותם תחת השגחה; מתקיני התקנות התעלמו מכך, ובכך קבעו למעשה דין אחד לעז ולאוגר.

מורכב מאוד! קשה מאוד! מסובך מאוד!
הדיון ב-5.9.2006 נערך תריסר שנים לאחר חקיקת חוק צער בעלי-חיים, המטיל על שר החקלאות אחריות לביצוע החוק. העבודה על התקנות הנוכחיות החלה ב-1999, וסיומה עדיין לא נראה באופק. הדיון עצמו היה מבואי ועיקרו הוקדש לתרגילי סחבת. הייתה זו ההתנסות הראשונה של ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (בתמונה) כיו"ר ועדת החינוך בדיוניה בתקנות לפי חוק צער בעלי-חיים. מלכיאור פתח את הדיון בהכרזה מבטיחה:

"האיסור לגרום לצער בעלי-חיים זה חלק מהשקפת העולם הבסיסית של מדינת ישראל כמדינה יהודית ולא היינו לדעתי עד עכשיו כמדינה מספיק ערים ומתוקנים בתחום הזה. באנו לפה בשביל לתקן."

מלכיאור ניהל את הדיון בתבונה, אולם ניכרו מגבלות בקיאותו בנושא. בידי נציגות משרד החקלאות נותרה השליטה ברוב נושאי הדיון והן התחמקו בקלות מביקורת. היו"ר ניסה להפעיל לחץ חוזר ונשנה בנקודה אחת: שטיוטה סופית של התקנות תובא לאישור בקרוב. לעו"ד מיכל סגן-כהן, סגנית היועץ המשפטי במשרד החקלאות, היה תירוץ חוזר לדחייה: הנושא "מורכב מאוד". מלכיאור לא התרשם, ולקראת סוף הדיון אמר:

"הטיעון הזה לא עונה לא על הדרישה של הבג"ץ ולא על הדרישה שלנו. אני מציע שאנחנו נקבל דיווח שוטף לוועדה על ההתקדמות... אנחנו בהחלט נרשה לעצמנו להגיב בחומרה אם לא נראה שהדברים מתקדמים במהירות הראויה... צריך לזרז את הטיפול בזה ולא להשתמש בטיעון הזה שזה מורכב כדי לדחות את זה עד אינסוף."

אולם למרות הטון הנחרץ, הוא עצמו היסס לדרוש ממשרד החקלאות לוח-זמנים מוגדר להתקדמות.

אבל מה כל-כך מורכב?
האם באמת נדרשות שבע שנים ויותר לכתיבת תקנות להחזקת בעלי-חיים? כמה מנציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים העירו, שניתן להיעזר בחקיקה מחו"ל. סגן-כהן ענתה בנחרצות שאי-אפשר לקחת עבודה שנעשתה בתחום זה בחו"ל "כי שיטת המשפט שלהם היא אחרת". כשהתבקשה לבאר, סיפרה שיש באיחוד האירופי תקנות מתקדמות להחזקת בעלי-חיים, ואילו ברחוב בספרד היא ראתה הפרה בוטה של החוק... תשובה רלוונטית יותר לא ניתנה. ד"ר דגנית בן דוב ממשרד החקלאות אמרה, שבאירופה פורסמו בעיקר דירקטיבות "שיש להן יותר אופי הצהרתי" ותקנות פורסמו רק בעניין הובלת בהמות. דברים כאלה עברו ללא תגובה עקב חוסר ההיכרות של חברי הכנסת עם הנושא: הדירקטיבות האירופיות מפורטות במובנים רבים לא פחות מתקנות משרד החקלאות, קיימת חקיקה מפורטת במדינות שונות (כגון שבדיה ואוסטריה), וחשיבותם של התקדימים היא לאו דווקא כבסיס לתרגום מילה במילה, אלא הגדרת תנאי הרווחה המזעריים להחזקת חיות. זוהי העבודה העיקרית והיא אכן כבר נעשתה בחו"ל. ואם כך, מה באמת מעכב את התקנות? שמא ניתן לתלות את האשם בהפרעות מטעם יו"ר ועדת החינוך והתרבות לשעבר, אברהם פורז? סגן-כהן העלתה רמז מוזר כזה כשציינה, שהצעות תיקון לחוק צער בעלי-חיים, שהגיש פורז, גזלו זמן עבודה מהמחלקה המשפטית של משרדה: "ביקשתי ממנו שישחרר אותי מהצורך לעסוק בדברים שקשורים בחוק, כדי שאני אוכל לשבת ולעשות תקנות." אם כך, אולי לאור יציאתו של פורז מהכנסת, נזכה סוף סוף לראות עבודה בקצב סביר?!

התעללות חוקית לפי התקנות: כלבה זו הייתה קשורה 13 שנים. מטיוטת התקנות משתמע שהדבר מותר,

בתנאי שעומדים לרשות הכלבה 16 מ"ר וגישה למחסה. (צילום: www.unchainyourdog.org)

משרד החקלאות בודד בצמרת
אחת מן הסיבות לרדידות המקצועית בדיון היא ההכנה הלקויה של המשתתפים המקצועיים. רק נשות משרד החקלאות הכירו היטב את טיוטת התקנות העדכנית. סגן-כהן התגאתה, שיועצת משפטית של תנו לחיות לחיות "ליוותה אותנו" בהכנת התקנות ו"ואני חושבת שהיא סמכה את ידיה על התקנות". אלא שנציג הארגון היה במקום והבהיר, שהיועצת ישבה בוועדה לאחרונה במאי 2005 – ומאז נעשו שינויים שהארגון לא ידע עליהם (הארגון אף הגיש עתירה לבג"ץ נגד שר החקלאות בגלל אי-התקנת התקנות, בנובמבר 2003). התקשורת עם המשרד להגנת הסביבה לא הייתה טובה יותר. עו"ד זוהר שקלים מהמשרד העידה, שהנוסח המעודכן של התקנות לא הועבר למשרדה "ולכן אנחנו שומרים את הזכות להעביר הערות במועד מאוחר יותר". גם במשרד להגנת הסביבה מעודכנים רק עד מאי 2005: "במקרה שמענו מהארגונים שזה [הדיון] מתקיים והורדתי את התקנות מאתר האינטרנט."

התעללות חוקית לפי התקנות: הצורך הקריטי של תוכים ומינים אחרים בחברה אינו זוכה לכל התייחסות, ומכך משתמע שמותר להחזיקם שנים בבידוד. טיוטת התקנות דורשת מוט לעמידה ומגדירה מידות מזעריות לכלוב – ותו לא. 

סוגיית המבוא הכללי
הנושא הענייני העיקרי שעלה בדיון הוא ביקורת נוח (התאחדות הארגונים להגנה על בעלי-חיים), שאליה הצטרף המשרד להגנת הסביבה, על היעדר סעיף מבוא כללי בטיוטת התקנות, שיחול גם על חיות במגזר החקלאי. הסבירה שקלים:

"קשה מאוד כיום – כך טוען משרד החקלאות – לאכוף את חוק צער בעלי-חיים במתכונתו הנוכחית, בגלל שהוא כללי מדי... משרד החקלאות הגיש דו"ח אכיפה למשרד המשפטים, שביקש ממנו לדעת מה נעשה מאז שנחקק החוק ב-1994. בדו"ח האכיפה הזה נכתב, שמשרד החקלאות הגיש כתב אישום אחד בלבד מאז חקיקת החוק, כשמדי יום מתבצעות עשרות עבירות על חוק צער בעלי-חיים...
"לא יתכן שעל חיות משק תגידו שזה יחכה עוד כמה שנים, אולי עוד 12 שנה... אנחנו חושבים שכבר כעת צריך שיהיה חלק כללי שיעזור לכם להתחיל לאכוף כבר עכשיו."

נציגות משרד החקלאות התנגדו בתקיפות וטענו, שהוראות כלליות כאלה כבר "כלולות בחוק צער בעלי-חיים". טענה זו כמובן מטעה, משום שהחוק אוסר "התעללות", "התאכזרות" ו"עינוי"; חסרות בו הוראות כלליות חשובות אף יותר מההוראה נגד התעללות. הוראות כאלה מופיעות בתחילת טיוטת התקנות, ולפיהן אדם שמחזיק בעל-חיים חייב לספק "תנאים פיזיים, מזון וטיפול רפואי בעת הצורך, למען רווחתו של בעל-החיים", וכן "מחזיק בעל-חיים יספק לו תנאי מחיה תקינים וינקוט כל אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, להבטחת רווחתו המרבית."

התעללות חוקית לפי התקנות: הטיוטה קובעת שטח וגובה מזעריים לכלוב לחתול, תוספת דרגש למנוחה וארגז לעשיית צרכים. מכך משתמע, שחוקי להחזיק חתול בכלוב ששטחו מ"ר אחד,

ללא חברה וללא גירוי סביבתי מזערי, כגון כדור או מתקן לחידוד ציפורניים.

מסקנות
ד"ר עדן פוגל, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים הפרטיים בישראל, סיכם את הדיון בצורך להעביר את הסמכויות לפי חוק צער בעלי-חיים למשרד לאיכות הסביבה, "כי הם יהיו משוחררים מהאינטרסים שמעכבים את התקנות כעת". נושא זה ניתן להסדיר רק בחקיקה. בינתיים, בוועדת החינוך והתרבות בלט חוסר ההכנה של חברי הכנסת לדיון. שני חברי כנסת שהשתתפו בדיון בקצרה, העלו נושאים שכלל אינם רלוונטיים לתקנות. אפילו יו"ר הוועדה, מלכיאור, לא תרם לדיון בתוכן התקנות. נחוצה אפוא הכנה של הח"כים לקראת הדיונים הבאים. עליהם לדעת שיש ציבור גדול שהנושא חשוב לו, ולהתרשם מהבעיות המהותיות בטיוטת התקנות.

בעלי-החיים שמנוצלים בחקלאות, נדחקו לחלוטין מטיוטת התקנות הנוכחית. במשרד החקלאות אומרים,

שיוקדשו לכך תקנות נפרדות. 12 שנים לאחר שהטיל חוק צער בעלי-חיים על שר החקלאות את האחריות לביצוע החוק,

מבטיחים במשרד החקלאות שתקנות להחזקת חיות בחקלאות לא יותקנו עוד זמן רב.

כותבים לוועדת החינוך!
מומלץ לפנות לחברי הוועדה ולבקש, לכל הפחות:

• להגיע לישיבות הוועדה בנושא תקנות צער בעלי-חיים ולתמוך בעמדת הארגונים.
• לדרוש ממשרד החקלאות חד-משמעית להגיש לוועדה טיוטות של כל התקנות החסרות, ובמיוחד אלה העוסקות ב"חיות משק", כבר במושב הקרוב, לפי לוח-זמנים מוגדר ומחייב.
• לדרוש ממשרד החקלאות להכניס לטיוטת התקנות להחזקת בעלי-חיים הוראות, המתייחסות ברצינות לצרכים החברתיים והתנהגותיים של החיות, ובכלל זה איסור על בידוד החיה והוראה לספק לה סביבה מגוונת, הכוללת "אמצעי העשרה".

חשוב! מכתבים בדואר רגיל מתקבלים ברצינות רבה יותר ממכתבי פקס ודואל.

הכתובת: [שם חבר הכנסת], משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים, 91950

בכל שיטת משלוח, יש להשקיע במכתבים מחשבה עצמאית – אין להעתיק כלשונו טקסט שפורסם בזכויות בעלי-חיים השבוע או באתר אנונימוס. להדרכה בכתיבת מכתבים

ועדת החינוך התרבות והספורט

פרטי הוועדה: פקס: 02-6753158 דואל: v2@knesset.gov.il
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל מלכיאור: 02-6753986 דואל: melchiorm@knesset.gov.il
חברי הועדה:
ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) פקס: 02-6753709 דואל: zorlev@knesset.gov.il
ח"כ זאב אלקין (קדימה) פקס : 02-6496438 דואל : Zelkin@knesset.gov.il
ח"כ חיים אמסלם (ש"ס) פקס: 02-6496527 דואל: eamsalem@knesset.gov.il
ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה) פקס: 02-6496456 דואל: shmuelh@knesset.gov.il
ח"כ ג`מאל זחאלקה (ברית לאומית דמוקרטית) פקס: 02-6753182 דואל: jzhalka@knesset.gov.il
ח"כ עבאס זקור (רע”מ-תע”ל) פקס: 02-6496189 דואל: azkoor@knesset.gov.il
ח"כ יואל חסון (קדימה) פקס: 02-6756106 דואל: yhasson@knesset.gov.il
ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) פקס: 02-6496479 דואל: amiller@knesset.gov.il
ח"כ אורית נוקד (עבודה-מימד) פקס: 02-6408913 דואל: oritn@knesset.gov.il
ח"כ מרינה סולודוקין (קדימה) פקס: 02-6496134 דואל: msolodkin@knesset.gov.il
ח"כ יוסף שגל (ישראל ביתנו) דואל: yshagal@knesset.gov.il
ח"כ נתן שרנסקי (ליכוד) פקס: 02-6753567 דואל: ntans@knesset.gov.il
ח"כ רונית תירוש (קדימה) פקס: 02-6408912 דואל: rtirosh@knesset.gov.il

מקורות
טיוטת תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים)(החזקה), התשס"ו-2006 (נוסח מיוני 2006).

ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 5.9.2006 (הקלטה).

למידע על חקיקת האיחוד האירופי:

“Animal Welfare Main Community Legislative References”, EUROPA: Gateway to the European Union.

3. הרגלי אכילה ובריאות בצמחונים
סקר צמחונות בישראל, קיץ 2005 (כתבה רביעית ואחרונה)

בכתבות קודמות הצגנו חלק מתוצאותיו של הסקר המקיף, שנערך על-ידי אנונימוס בקיץ 2005 בקרב כ-1,500 צמחוניות וצמחונים. סקרנו את שלב המעבר לצמחונות, את המניעים להחלטה להפסיק לצרוך בשר ואת תגובות המשפחה והחברים לצמחונות. השבוע אנו מציגים את התשובות שהתקבלו בנושא הרגלי אכילה ובריאות.

צמחונות מרחיבה את התפריט
לכאורה, נראה כי צמחונות וטבעונות כרוכות בהקטנת התפריט. אולם בפועל, הצמחונות מביאה דווקא לגיוון בחוויה התזונתית. 48% מן המשתתפים בסקר סימנו "בעקבות המעבר לצמחונות, מגוון המזונות / צורות הבישול / המתכונים שלי התרחב". זאת כמעט כפליים משיעור המשתתפים, שסימנו כי המגוון "הצטמצם": 26%. את הנדירות היחסית של הצמצום בתפריט ניתן לתלות בגדילתו של שוק ה"תחליפים" למוצרי בשר וחלב אשר מאפשר לעוברים לצמחונות להמשיך לצרוך מוצרים צמחיים, הדומים לאלה שהתרגלו אליהם (נקניק סויה, טופו מעושן, חלב סויה או אורז, מעדני סויה, גבינת סויה וכד'). אולם השיעור הגבוה של המעידים על הרחבת התפריט, מצביע ככל הנראה על עניין מיוחד של הצמחונים החדשים בכל מה שקשור באוכל: מנות ומתכונים חדשים, מרכיבים לא מוכרים, צורות בישול מגוונות וצרכים תזונתיים. במקום לראות בתפריט נתון בלתי משתנה, באופן יחסי, נראה שעבור כמחצית מן הצמחונים החדשים, החיפוש אחר אפשרויות קולינאריות חדשות הפך לחלק מאורח-החיים.

יותר בישול, פחות מזון מעובד
אחד מן ההיבטים הבולטים של התפתחות עניין חדש בתזונה וגיוון החיים התזונתיים הוא התחזקות העניין בבישול על חשבון צריכת מוצרים מעובדים. 39% מבין כלל משתתפי הסקר סימנו "בעקבות המעבר לצמחונות, עברתי לצרוך יותר מזון לא מעובד". רק כמחצית משיעור זה – 20% – סימנו שעברו לצרוך "יותר מזון מוכן". במקביל לכך, 41% מכלל משתתפי הסקר סימנו "בעקבות המעבר לצמחונות, התחלתי לבשל יותר" – לעומת 6.5% בלבד, שסימנו "התחלתי לבשל פחות" (כאן התשובה "אותו דבר" היא הדומיננטית – 51%). תוצאות אלה מפריכות לחלוטין את הדימוי הפופולארי של "שניצל טבעול" בתור התגלמות המזון הצמחוני. הסקר לא בדק את הסיבות לשינויים שמסרו הנשאלים. סביר להניח, שהתעוררות העניין בבישול ובמזון לא מעובד, נובעת מעניין גובר בתזונה ובבריאות. אולם יתכן שהעניין הגובר בבישול נובע גם מהפחתה של תכיפות הארוחות מחוץ לבית, או מהסתגלות של צמחוני יחיד בבית לבישול משלו, בנפרד מהבישול של שאר המשפחה.

יקר יותר?
רבים ממשתתפי הסקר חושבים, שהתפריט הצמחי יקר יותר מתפריט הכולל בשר. 40% ממשתתפי הסקר סימנו "מבחינה כספית, צמחונות עולה יותר", לעומת 15% בלבד שסימנו "עולה פחות" (43% סימנו "אותו דבר"). תוצאות אלה משקפות, לכל היותר, את המחיר לצרכן: מוצרים צמחיים רבים, כגון טופו וחלב סויה, זולים להפקה אולם נמכרים ביוקר משום שאינם מסובסדים – בניגוד למוצרים מקבילים מן החי. הם אף מיוצרים בהיקף קטן יחסית, המונע הוזלה. עם זאת, זרעים מיובשים של דגנים וקטניות ממינים נפוצים, נמכרים לצרכן במחירים מגוחכים, וכפי שראינו למעלה, קיימת בין רוב הצמחונים מגמה לבשל יותר ולצרוך פחות מוצרים מעובדים. עובדות אלה אינן מתיישבות עם הטענה שהתזונה הצמחית יקרה יותר. יתכן, שעבור רבים מהצמחונים, המעבר לצמחונות קשור במגמה (המבורכת) לגוון במזון ולכלול בו חומרי-גלם צמחיים לא מעובדים או אקזוטיים (אורז מלא, לחם מדגנים מלאים, אגוזים, קינואה וכדומה) ואלה אכן נמכרים ביוקר – בין אם בגלל מדיניות הסובסידיות של הממשלה ובין אם בגלל הליכי ייצור יקרים. אולם אם השערה זו נכונה, משמעותה היא שמזון בריא יקר יותר מ"מזון זבל", ולכך אין קשר הכרחי לנושא הצמחונות.

טעים יותר!
אחת הטענות הנפוצות של אוכלי בשר המסרבים לעבור לצמחונות היא "בשר טעים יותר". סקר אנונימוס שומט את הקרקע מתחת לטענה זו. 49% מכלל משתתפי הסקר סימנו "מבחינת הטעם, צמחונות טעימה יותר", לעומת 18% בלבד, שסימנו "טעימה פחות". כדאי לזכור, ש-56% מכלל משתתפי הסקר סימנו, שבהחלטתם לעבור לצמחונות הייתה חשיבות מסוימת לשיקול "בשר לא טעים לי" (כמעט מחצית מבין אלה שסימנו כי לשיקול זה חשיבות מעטה בלבד). כלומר, כמחצית מן הנסקרים לא התלהבו מטעם הבשר לפני שעברו לצמחונות, וכמחציתם העדיפו את טעם המזון הצמחי לאחר מכן.

השפעת הצמחונות על הבריאות
25% מכלל הנסקרים סימנו "הצמחונות השפיעה על מצב בריאותי לטובה" לעומת 18% שדיווחו על שינוי לרעה. אמנם זהו יתרון גדול לשינויים לטובה ולהיעדר שינוי (56% סימנו "לא השפיע" ו"לא יודע/ת") אולם שינוי לרעה ב-18% מהצמחונים מעיד על מחסור משמעותי בתשומת-לב, בידע או בתמיכה מהסביבה. כשמשווים בין קבוצות הגיל של הנסקרים בעת מילוי השאלון, מתגלה דגם מעניין: כצפוי, המבוגרים ביותר (גיל 34 ומעלה) מדווחים על שינוי לטובה בעקבות הצמחונות – ובפער עצום לעומת שינויים לרעה (פי 7 בערך). הפער קטן יותר בגילאים צעירים יותר, אך לא באופן רציף. למעשה, ילדים עד גיל 14, במידה שהם היו ערים לשינוי בריאותי, דיווחו על שיפור ניכר – הרבה יותר מאשר הנוער והצעירים (24% שינוי לטובה לעומת 10% שינוי לרעה). הסקר אינו מגלה באילו שיפורים בריאותיים מדובר. הנתון המדאיג הוא ביחס לנוער (גילאי 21-15): הנסקרים בקבוצת גיל זו מדווחים על מעט יותר שינויים לרעה בהשוואה לשיפורים במצבם הבריאותי. שוב, אין בידינו נתונים לגבי סוג הבעיות שקבוצה זו זיהתה, אולם אין ספק שמערכת מידע ותמיכה טובה יותר תמנע את הנזקים. 

ייעוץ תזונתי מקצועי
הסקר חושף את החולשות של המערכת הממוסדת, שאמורה לספק תמיכה לצמחונים. 30% מהמשתתפים בסקר העידו: "עם המעבר לצמחונות, נועצתי ברופא/ה או תזונאי/ת". מבין אלה, 21% נתקלו בתגובה "חשדנית" ו-15% בתגובה "עוינת מאוד". אמנם זהו מיעוט – אך מיעוט גדול, המצדיק את הרתיעה של צמחונים רבים מפני המפגש עם הממסד הרפואי, ומסביר כיצד תזונה שאמורה להיות טובה לבריאות הרבה יותר מהתזונה הממוצעת בישראל, גורמת לעתים בפועל נזק בריאותי. אמנם מעודד לגלות, ש-20% מבין המתייעצים נתקלו בתגובה "אוהדת" עד "נלהבת".

דואגים לבריאות
אחת מן התדמיות הרווחות של צמחונים היא של אוכלוסייה עם תודעה בריאותית גבוהה – מעבר לצמחונות עצמה. בכל הנוגע למזון, תדמית זו הולמת את משתתפי הסקר: רק פחות מ-4% סימנו "בכלל לא" כשהתבקשו לתאר את עמדתם כלפי הקביעה "אני מקפיד לאכול בריא". שיעור המשיבים גדל ככל שמדובר בהקפדה רבה יותר על אכילה בריאה, עד 45% שסימנו כי הם מקפידים על כך "במידה רבה". לא מוכרים לנו נתונים להשוואה עם האוכלוסייה הכללית, אך על פני הדברים נראה, שמדובר בהקפדה ניכרת מאוד על אכילה בריאה בהשוואה עם אוכלי בשר. עוד חשוב לציין, שההצהרה "אני מקפיד לאכול בריא במידה רבה" שכיחה יותר ככל שעולה הגיל, אך ההבדלים אינם דרמטיים: מ-34% בילדים עד גיל 14 ועד 49% בקרב בני 34 ומעלה.

4. פינת התזונה
חדש על המדף: אבקת מרק ללא תוספים מלאכותיים

בדרך-כלל מומלץ להימנע משימוש באבקות מרק ולתבל בתבלינים טבעיים, אך לעתים קשה להתחרות באפקט המדויק והפשוט שאבקת המרק מעניקה. למרבה השמחה, באוסם החלו לשווק אבקת מרק "בטעם עוף", ללא מוצרים מהחי, ללא תוספת מונוסודיום גלוטומט, ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל. האבקה מבוססת על תמציות טעם טבעיות המופקות מתבלינים טבעיים, כגון סלרי, פטרוזיליה, כורכום, שום, פרחי מוסקט ורוזמרין. על האריזה מופיע פס ירוק, המבחין אותה מהאבקה ה"ג'אנקית". ₪17.90 לאריזת 400 גרם, להשיג בכל רשתות השיווק.

לסקירת מוצרים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון