זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

יונים בחיפה

הפגנה נגד ירי ביונים בממגורות דגון תתקיים ביום א', 8.1.2006 בשעה 14:30, מול משרדי דגון בשד' העצמאות (צמוד לתחנת הרכבת חיפה מרכז). בואו והביאו חברים!

לפרטים – שני: 054-5889672

כיתבו להנהלת ממגורות דגון, ומחו על הטבח האכזרי:

דגון בתי-ממגורות לישראל, ת.ד. 407, חיפה 31033, פקס: 04-8664211

חיתמו על עצומה נגד טבח היונים 

אנונימוס בתל-אביב

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום א', 8.1.2006, בשעה 18:00, במשרד אנונימוס. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

חתולים בראשון-לציון

חוק העזר העירוני החדש בראשון-לציון מהווה איום בהרעבה למוות של החתולים בעיר. קיימת סכנה של יוזמות דומות בערים אחרות. עצרת מחאה למען החתולים תתקיים בצהרי יום ו', 27.1.2006 במועדון ה"דום", רח' הצפירה 16, תל-אביב.

לפרטים נוספים וחתימה על העצומה באתר www.free-cats.org

על מפורסמים התומכים במאבק: "סלבז למען חתולי הרחוב", nrg מעריב, 3.1.2006.

למידע על פעילויות קבועות 

בעיתונות הישראלית

מעריב לנוער פעילים טבעונים. בכתבה "המקל והגזר" (עמ' 17-16) מראיינת אפרת לבנט שלושה פעילי אנונימוס, המסבירים מדוע אינם צורכים מוצרים מן החי, מה אפשר לאכול ואיך מסתדרים עם המשפחה; לכתבה מצורף גם ראיון עם דיאטנית קלינית על יתרונות הצמחונות. לקריאת הכתבה בחלקים: א', ב'.

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

ynet רעל במזון לכלבים. בכתבה "כצט אוספת מהמדפים מזון לכלבים נוטרה נאגטס" (1.1.2006) מדווחת אורנה יפת, שחברת כצט קוראת לצרכנים להחזיר לחנויות שקים ירוקים של מזון נוטרה נאגטס פרפורמנס מתוצרת חברת דיאמונד, שתאריך התפוגה שלהן 11.4.2007מחשש להימצאות עובש פטרייתי. ה-FDA פרסם אזהרה בעקבות מותם של 23 כלבים בארה"ב.

עיתון תל-אביב גורים שחוטים. בכתבה "החזירים מתים בסתר" (6.1.2006) מדווח אלי סניור שפקחי המחלקה הווטרינרית של עיריית תל-אביב מצאו גורי חזירים משחיטה "שחורה" במשלוח בשר חזיר. הבשר נועד למסעדה ידועה וחושדים שהוא מזוהם: "כאשר השחיטה נעשית שלא על פי הכללים, לא ניתן לדעת אם נעשתה בדיקה למציאת תולעת הנקראת שערונית, הנמצאת בין שרירי החזיר. אדם שאוכל חזיר הנגוע בתולעת עלול להעביר לגופו חיידקים הגורמים לתחושה של טפילים ההולכים מתחת לעור." 

לתגובות: עיתון תל-אביב, מיקוניס 5, תל-אביב. פקס: 03-6876836 דואל: telaviv@yedtik.co.il

איסור על הסחר בקוויאר.  ב-3.1.2006  הכריזה  ועידת  האו"ם  למינים  בסכנת הכחדה (CITES) איסור זמני על הסחר הבינלאומי בקוויאר (ביצים של דגי חידקן) בגלל סכנת הכחדה של הדגים, כתוצאה של תעשיית הקוויאר והרס בתי-גידול.

כתבות:

"הסחר בקוויאר נאסר - כדי להציל את דג החידקן", הארץ, 4.1.2006, עמ' א11.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

"האו"ם הורה: להפסיק הסחר בקוויאר", nrg מעריב, 4.1.2006.

אופנה בלי אלימות. במכללה למינהל (ראשון לציון) נערכה ב-2.1.2006 תצוגת אופנה מתוקשרת, שמטרתה להגביר את המודעות הציבורית למניעת ניסויים בבעלי-חיים.

כתבות:

"תצוגת אופנה למען בע"ח במעבדות",  nrg מעריב, 1.1.2006.

"סטודנטים במסלול האקדמי של המכללה למנהל למען חיות מעבדה", ynet (ידיעות אחרונות), 1.1.2006.

ynet התאבדות/התנקשות. בכתבה "האם באמת מתאבדים הלמינגים?" (1.1.2006), השלישית בסדרה בנושא, בוחן יהודה בלו את האגדה על התאבדות הלמינגים וטוען שבסרט טבע ידוע נדחפו הלמינגים מצוק כדי ליצור אפקט של התאבדות המונית.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שיווק בטלפון, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. שלום ליונה
על שיטות פוגעניות יותר ופחות במאבק בני-אדם ביונים

בעקבות הידיעה על ירי המוני ביונים ב"ממגורות דגון" בחיפה במהלך שנת 2005, אנו מביאים סקירה של השיטות המקובלות להרחקת יונים על-ידי גורמים הרואים בהן מטרד – משיטות מניעה ועד לאלימות קיצונית.

צילום: É. Artigau

מערכת יחסים מורכבת
מקורן של יוני הבית, המוכרות מסביבת מגורינו, במין בר: יונת הסלע. זוג יוני בית מסוגל לקיים בשנה תשעה מחזורי קינון ויותר ולהביא לעולם כ-18 גוזלים (לעומת יוני בר, המשלימות 3-2 מחזורי קינון בשנה). בני-אדם ויונים חולקים מרחב אחד. בדרך-כלל, היונים הן המרוויחות מן הקירבה לבני-אדם: מזון משאריות ובעיקר מחקלאות, ומבנים נוחים לקינון. בני-אדם רבים נהנים מנוכחות היונים ואף מהאכלתן. אולם לא פעם נוצרת התנגשות חזיתית בין שתי הקבוצות. להקות גדולות של יונים עלולות לגרום: לכלוך ופגיעה במתכות (בגלל הלשלשת החומצית); התנגשות במטוסים; העברת מחלות לבני-אדם ולעופות במשקים; ונזקים כלכליים לחקלאות ולמחסני תבואה. בבעיות אלה נוהגים לטפל באמצעים כוחניים, בדרגות שונות של חומרה.

אלימות נטו
השמדה היא תגובה נפוצה לנוכחות של יונים. המשמידים, כגון חברת "ממגורות דגון", טוענים ששיטות המניעה וההרחקה נכשלו. הסבר מתקבל יותר על הדעת הוא, שהמניעה וההרחקה נעשו ברישול, אם בכלל, והמשמידים מעדיפים להשמיד מתוך בורות ועוינות כלפי הציפורים. הנהלת "ממגורות דגון" מסרה לעיתונות, למשל, כי "צריך לזכור שהיונה היא חיה לא מוגנת שאין בה כל תועלת". למעשה, השמדת יונים באתר קינון מפנה את האתר ליונים מקננות אחרות, והשמדתן סביב ריכוז מזון מביאה להחלפתן ביונים אחרות. מחקרים שנערכו בשווייץ הראו, שיונים חדשות מגיעות במקום אלה שהושמדו תוך מספר שבועות בלבד (לפי Animal Aid). השמדת יונים היא אפוא לא רק בלתי מוצדקת מבחינה מוסרית, אלא גם בלתי יעילה. קיימות מספר שיטות השמדה, המפורטות בדו"ח עמותת חי-משק והמשרד לאיכות הסביבה משנת 1996:

• הרעלה. חומר ההדברה העיקרי המשמש נגד אוכלי זרעים בישראל הוא אלפא-כלורלוז ("תרדמון"), הגורם לירידה בטמפרטורת הגוף ולהירדמות (אז יש האוספים את הציפורים והורגים אותן) ואף למוות. הדו"ח מציין, שהמוות "אינו כרוך בייסורים לציפור". חומר שפוזר במטרה להשמיד יונים ודרורים, עלול לגרום הרעלות ישירות ומשניות בבעלי-חיים נוספים.
• ירי. דו"ח חי-משק מציין, שהרג הציפורים ברובה ציד "יכול לגרום לגסיסה איטית תוך ייסורים ממושכים של הציפור". הדו"ח קובע כי "נחוץ לאסוף מייד לאחר הירי את הציפורים אשר נפגעו ולקוטלן במקום". בפועל, גם אם יטרח צייד יוצא-דופן לחפש את הציפורים הגוססות, ספק אם ימצא את כולן. ב"ממגורות דגון", הצייד טבח באלפי יונים ביום.
• לכידה. יונים נלכדות בעיקר ב"מלכודות כלוב" וב"רשתות קופצות". הדו"ח מזכיר בתמימות כי יש לספק באופן שוטף לציפורים הלכודות מים ומזון, ולבסוף "למצוא להן פתרון". אולם ספק אם הלוכד יטרח לטפל בציפורים הלכודות; רבות מהן ימותו מהתייבשות ומרעב. ב"רשתות קופצות" נלכדים, בנוסף לציפורים, גם בעלי-חיים נוספים, באופן לא סלקטיבי. לפי הדו"ח, מעל 10,000 יונים נלכדו במשך פחות משנתיים בארבעה בסיסים של חיל-האוויר. החברה פינתה את מלכודותיה רק פעמיים בשבוע, והותירה יונים רבות לסבול במשך ימים מכליאה פתאומית בתנאים קשים ומאולתרים – אולי חשופות לשמש ישירה, ודאי ללא מזון ומים.
• הרס קנים. שיטה זו מומלצת בחוברת של משרד החקלאות, והיא עלולה לגרום להרג איטי של גוזלים שהופלו מהקן.

מתקן לשידור קולות מצוקה של ציפורים, BirdXPeller PRO

השיטות המומלצות: מניעה
ריכוזים גדולים של יוני בית הם תוצאה של פעילות אנושית, וניתן לווסת את התרבותן על-ידי טיפול בגורמים להתרבות.

• סילוק מזון. פיקוח על שפיכת פסולת בעבודה יכול למנוע את התרבות היונים על בסיס ריכוזי מזון גדולים. במקרה של "ממגורות דגון", למשל, הסיבה להתרבות היונים ליד מחסני התבואה היא הזנחה; לדברי מקור בהנהלה, "המשאיות מעמיסות כמות גדולה יותר של גרעינים ממה שמותר להן להעמיס, ואז הגרעינים נשפכים."
• חסימה. חברות רבות בישראל מציעות מתקנים לחסימת הכניסה של יונים למבנים. קיימות חסימות מיוחדות לנקודות במבנה המושכות יונים, למשל: פס דמוי מסרק של חברת "עופי יונה", מונע כניסת יונים אל בין ה"גלים" בחיבורים של גגות אזבסט. קיימות רשתות בעלות עמידות גבוהה בפני בלאי, לחסימת נקודות רגישות במבנה, כגון הגישה לחבלי הכביסה. חברות שונות אף מציעות כיסוי מבנים שלמים וחסימת האנגרים ומחסנים, ללא הגבלת גודל. הארגון Animal Aid  מזכיר, שיש המניחים את הרשתות כאשר יונים עדיין מקננות, וכך נלכדים מאחוריהן גוזלים. מעבר לכך, הרשתות פוגעות בציפורים בוגרות, שנתקלו ברשת או הסתבכו בה.
• דוקרנים. אלה הם פסים מנירוסטה, פלסטיק או נחושת, שמהם בולטים פסים דקים וצפופים, והמוצמדים בקלות למקומות נחיתה וקינון. למרות שמם המאיים, הם לא נועדו לדקור – היונה פשוט אינה יכולה לעמוד במקום שבו נמצא דוקרן.
• תכנון בנייה. בנייה מתאימה עשויה למנוע קינון ומנוחת יונים במבנה. יונים נמשכות לדרגשים, לכרכובים ולכוכים. כאשר החלקים הללו במבנה משופעים, היונים מתקשות לעמוד עליהם ואינן יכולות לקנן שם.

רשתות ודוקרנים בבנייני מגורים, מתוך אתר "אוניקס" (ישראל)

שיטות אחרות: אלימות מתונה
אמצעי הרחקה אחרים מתבססים על גרימת אי-נעימות ליונים מבלי להרוג אותן – לפחות בדרך-כלל.

• צלילים על-קוליים (הנשמעים על-ידי יונים אך לא על-ידי בני-אדם) מושמעים ברציפות, גורמים אי-נוחות ליונים ומפריעים לתקשורת ביניהן. דו"ח חי-משק מעלה תהיות לגבי השפעת קולות אלה על בעלי-חיים אחרים, אשר אינם יכולים להתרחק ממקור הרעש, למשל: במשקים חקלאיים, שם נהוג להשתמש במערכות כאלה.
• תותחי רעש וכדורי נפץ משמשים להחרדת היונים ולהברחתן. ניתן להפעילם במחזוריות ולגרום להפחדה מתמדת (אמנם עם חשש שהיונים יתרגלו).
• קולות מצוקה מוקלטים של יונים משודרים בקול ומרתיעים אותן אף יותר מרעש.
• דגמי ינשופים משמשים להרחקה בקנה-מידה קטן. הדגם תלוי במקומות גבוהים במבנה והוא דקורטיבי למדי לעיניים אנושיות (בתמונה), אך עיני הינשוף המודגשות מפחידות את היונים.
• פסים הולוגרפיים הם פסים זוהרים הנתלים רפויים, ונצנוציהם כשהם מתנופפים ברוח מרתיעים ציפורים.
• דגמי יונים מתאימים להרחקה בקנה-מידה קטן, לפי המשווק, ניר בקשי. מכיוון שיונים מקננות הן טריטוריאליות, הצמדת הדגמים למקומות קינון או עמידה מרחיקה זוגות יונים אחרים.
• דורסים מאומנים. שיטה זו, הכרוכה כמובן בהחזקה ובאימון בלתי רצויים של עוף דורס (כגון בז נודד) יעילה ביותר להברחה מיידית של יונים, וכאשר חוזרים על ההברחה מדי פעם, היונים חוששות לחזור. הדורס מאומן שלא להרוג את היונים, אולם ניסיון שנערך בנוטינגהאם מלמד, שהוא לוכד חלק מהן (דבר שעורר שם מחאה ציבורית והפסקת הפרויקט).
• טיסנים. שימוש בטיסן נעשה בישראל בהצלחה בימי מזבלת חירייה להרחקת שחפים מאזור נמל התעופה בן-גוריון.
• תיל חשמלי נפרש באזורי נחיתת יונים וגורם ליונה הנוחתת עליו מכת חשמל במתח נמוך. לפי דו"ח, חי-משק, בעקבות החשמול "אין פגיעה פיזית תפקודית בציפור", אולם ציפור שנפגעה תירתע מלשוב למקום.
• חומרים דביקים נמרחים על נקודות נחיתה וקינון. הם יוצרים תחושת אי-נעימות וגורמים ליונים להסתלק. לנוצות חשיבות רבה (לתעופה, לבידוד, להגנה מרטיבות ומפגיעות, לקישוט ולהסוואה, וכו'), וציפורים מקדישות מאמץ ניכר לניקוין ולסירוקן. יונים שנוצותיהן נדבקו ינסו שוב ושוב – ללא הועיל – לנקות את החומר הדביק. דו"ח חי-משק מתנגד לשיטה זו הן בגלל חוסר יעילותה והן בגלל פגיעתה ביונים, שהחומר עלול לגרום להן סבל מממושך ונכות תפקודית. החומר אף עלול ללכוד ציפורים קטנות ולגרום למותן בייסורים מהתייבשות או מרעב.
• מקום קינון מבוקר. מכינים עבור היונים מקומות קינון נוחים במיוחד – ונוחים גם לגישת בני-אדם; אפשר גם למשוך אותן לשם במזון. לאחר שהיונים אימצו את המקום לקינון, אדם אוסף יום-יום את הביצים ומשמיד אותן. מכיוון שלא הספיקו להתפתח גוזלים, אין בשיטה זו פגיעה ישירה בציפורים. לפי Animal Aid, שיטה זו נוסתה בהצלחה בבית-החולים של נוטינגהאם.

צילום: .Ciro Monaco Jr

הכנות לתקנות
החקיקה בישראל אינה עוסקת במפורש ביונים. בשנת 1995 שלח מערך ההגנה על בעלי-חיים במשרד לאיכות הסביבה אל רשויות ההדברה במחוז תל-אביב הנחיות מומלצות ל"הפחתת אוכלוסיות היונים". בין השאר נקבע שם:

• "יונים שנלכדו ישמשו למאכל"
• "הלוכד לא ישתמש בכלי לכידה או בשיטת לכידה הנוגדת את רוח החוק." הכוונה היא לחוק צער בעלי-חיים, האוסר התעללות. זוהי הנחיה חשובה לכאורה, אולם מאחר שהיא אינה כוללת כל הוראה קונקרטית, משמעותה המעשית מוגבלת.
• "נמצאו בקן גוזלים – לא יילכדו הבוגרים המקננים"
• "לא הועברו הלכודים בתום 4 שעות מרגע הלכידה למאכל, יספק הלוכד ליונים מים ומזון ויאחסנם בצפיפות שלא תעלה על 30 יונים למ"ר"
• תיבדק בקיאותו של הלוכד בחוק צער בעלי-חיים

הנחיות אלה חסרות פרטים מכריעים, אולם אם יתקבלו כתקנות במסגרת חוק צער בעלי-חיים, תהיה לכך חשיבות רבה. מעשי השמדה רבים, כגון אלה שבוצעו ב"ממגורות דגון", רחוקים מלעמוד בהנחיות אלה.

אנו מזכירים, כי פגיעה ביונים על-ידי אנשים פרטיים, חברות פרטיות או רשויות, היא עבירה על חוק צער בעלי-חיים וניתן לטפל בה בהתאם לכך.

כתבה זו היא גרסה מעודכנת של כתבה שפרסמנו בזכויות בעלי-חיים השבוע 67 (אוקטובר 2002)

מקורות
אבי כפירי, "הם יורים גם ביונים", זמן חיפה, 23.12.2005, עמ' 19-18.
נבות אסף, הקטנת הפגיעה ברווחת היונים במהלך הטיפול בנזקיהם, העמותה למען חיות משק והמשרד לאיכות הסביבה, מערך ההגנה על בעלי-חיים, ספטמבר 1996, תשרי תשנ"ז.
שמואל מורן ואהרון ניר, הדברת מכרסמים וציפורים במבני חצר המשק, משרד החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע, המחלקה לעופות, 1991.
עדו ברטוב, "יונת הבית", בתוך: יצחק ארנון (עורך), החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 12: צמחים ובעלי-חיים במשק האדם, 1988, עמ' 260-262.
אתרי הרחקת יונים (כניסה: 6.1.2005): עופי יונה;  אוניקס; אומנות הפיסול (ניר בקשי); Bird Guard

The Case for the Humane Control of Pigeons, Animal Aid, August 2001.

3. האיחוד האירופי, 2005
סיכום שנתי של החקיקה לרווחת בעלי-חיים במוסדות האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא הגוף המשמעותי ביותר בעולם בתחום החקיקה לרווחת בעלי-חיים. אנו מביאים כאן סיכום של ההתפתחויות העיקריות בתחום בשנת 2005. התפתחויות נוספות רבות אירעו ב-25 המדינות החברות באיחוד, אולם נתייחס כאן רק למה שנעשה במוסדות האיחוד.

תרנגולים בתעשיית הבשר
ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנת 2005 היא טיוטת דירקטיבה לרווחת תרנגולים בתעשיית הבשר, שאימצה הנציבות האירופית ב-30 במאי. המדובר בטיוטה של חוק בעל הוראות כלליות למדי, שעדיין אמור לעבור אישור בערכאות אחרות של האיחוד. מאחר שמדובר בתעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר, יש השלכות אדירות אפילו לשינויים זעירים שעשוי החוק להביא. באיחוד האירופי מגדלים והורגים למעלה מחמישה מיליארד תרנגולי בית בשנה – כעשירית מהתרנגולים בעולם. החוק היחיד שמגן על התרנגולים באיחוד האירופי הוא חוק כללי לרווחת בעלי-חיים, ללא התייחסות מיוחדת לתעשייה זו – תוצאה של גודלה וכוחה הכלכלי.

תרנגולים: הגבלת הצפיפות
השיפור החשוב ביותר שמציעה טיוטת החוק הוא הקלה מסוימת בצפיפות בלולים. הצפיפות נמדדת בקילוגרם למטר רבוע; ממוצע הצפיפות האירופי של עופות בסוף חייהם בלול הוא 40 ק"ג למ"ר – 20 עופות בריבוע של מטר על מטר. טיוטת החוק ממליצה להגביל את הצפיפות ל-30 ק"ג למ"ר, ולהתיר 38 ק"ג למ"ר בלולים עם אוורור ומצע מתאימים. המדובר עדיין בצפיפות אדירה: דו"ח הוועדה המדעית של הנציבות האירופית קבע, שבצפיפות העולה על 25 ק"ג למ"ר צפויה עלייה משמעותית בבעיות בריאותיות והתנהגותיות. בטיוטת החוק לא מדובר אפוא בהתאמה לצרכי התרנגולים, אלא ביישור קו, כמעט, עם ממוצע התנאים האכזריים השולטים כיום בשוק. אולם יש לזכור, שממוצע 40 ק"ג למ"ר משמעותו שמיליארדי תרנגולים מסיימים את חייהם באירופה בצפיפות גדולה יותר. לכן אם תתקבל צפיפות דומה בתור הגבול העליון המותר, עשויה להיות לכך חשיבות עבור מיליארדי עופות.

תרנגולים: הגבלות נוספות
הטיוטה כוללת הגבלות נוספות, שאף אחת מהן כשלעצמה אינה דורשת שינויים דרמטיים בתעשייה, אך הן יהפכו מקרים קיצוניים של התאכזרות או הזנחה לבלתי חוקיים במפורש. המדובר ברפורמות בתחום אספקת המזון לעופות, יובש וניקיון של המצע, אוורור ואיכות האוויר, רעש ממכונות בלול, מניפולציות בתאורה ואופן הטיפול בעופות פגועים. בנוסף לכך כוללת הטיוטה דרישה להכשרת כל העובדים בקורסים לרווחת בעלי-חיים וחובת רישום ודיווח של משתנים רבים בלול, ובכלל זה מעקב אחר מצב העופות. המדובר לא רק בפיקוח עצמי וולונטרי, אלא גם בהקמת מנגנון לפיקוח על בעיות רווחה בלולים באמצעות מעקב של וטרינרים רשותיים אחרי תמותת עופות ודלקות ברגליים, לפי דגימות במשחטות.

תרנגולים: דחיית המצוקות התורשתיות
הנושא הבולט ביותר שממנו מתעלמת טיוטת החוק הוא ניצול עופות שעוותו על-ידי ברירה מלאכותית אינטנסיבית. אף על-פי שברירה מלאכותית פוגעת בעופות קשה אף יותר מן התנאים במשק, בנציבות האירופית הסתפקו בהמלצה לסקור את הנושא תוך חמש שנים ממועד כניסת החוק לתוקף. זאת בנוסף לדחיית הדיון בבעיות המיוחדות לעופות בלהקות רבייה.

שפעת ומסחר בעופות
הנגיף הקטלני של שפעת העופות,H5N1, זוהה במהלך הסתיו בארבע מדינות קרובות: רוסיה, טורקיה, רומניה וקרואטיה. מסמכי הנציבות האירופית מציינים חשש ציבורי מצריכת בשר עופות וביצים – וייתכן שזוהי ההשלכה המשמעותית ביותר של המגיפה על גורל העופות באירופה. במהלך אוקטובר, החלה הנציבות להטיל הגבלות על המסחר בעופות עם המדינות הקרובות שבהן התגלה הנגיף – הגבלה על ייבוא עופות חיים וכן בשר וביצים למשך שבועות אחדים, והגבלה ממושכת יותר על ייבוא עופות חיים בלבד. צעד זה הצטרף להגבלה על ייבוא מוצרי עופות מ-11 מדינות באסיה. התפתחות חיובית נוספת היא איסור שנקבע באוגוסט על ייבוא מוצרי יען מדרום אפריקה. דרום אפריקה הורגת 300,000 יענים בשנה, והיא אחראית ל-80% מה"ייצור" בשוק העולמי למוצרי יען. האיסור הביא למשבר בענף במדינה. עוד צעד חשוב נערך ב-26 באוקטובר: איסור זמני על ייבוא עופות בר לאיחוד האירופי. האיחוד הוא הצרכן הגדול בעולם של עופות בר (כגון תוכים) ואחראי בכך להשמדת ציפורים באזורים המשווניים, בעיקר. בשלושת החודשים שקדמו לאיסור, יובאו לאיחוד 232,000 עופות בר. רק מיעוטן של הציפורים שנלכדות בטבע שורדות לאחר הלכידה והמסע לשווקים. בהלת השפעת הביאה גם למהלכים שפגעו בעופות רבים. החלה להופיע הסתייגות מהחזקת עופות במשקים פתוחים; את התגובה החריפה ביותר יזמה ממשלת הולנד, שדרשה לכלוא למשך כחודש (באוגוסט-ספטמבר) את כל חמישה מיליוני העופות במדינה, המוחזקים בדרך-כלל במרעה חופשי.

תוכים אפריקאים אפורים שמתו במהלך המסחר. רבבות תוכים ממין זה מיובאים לאירופה בשנה.

תצלום: Jan Rodts, Bird Protection Belgium

ניסויים בבעלי-חיים
מדיניות REACH (קיצור של "רישום, הערכה והרשאה של כימיקלים") היא תוכנית של האיחוד האירופי לבצע בדיקות בטיחות של 30,000 כימיקלים, שנמצאים בשוק מלפני 1981. מתוכנית REACH המקורית השתמע, שייערכו מבדקי רעילות ב-1.7 עד 4.6 מיליון חיות, לפי הערכות רשמיות. באוקטובר החליטה ועדת הסביבה של הפרלמנט האירופי לבצע שינויים בתוכנית המקורית, שעיקרם ההוראה לחייב את התעשייה לחלוק מידע בריאותי ובטיחותי שהושג על-ידי ניסויים בחיות, וב-17 בנובמבר הצביע על כך הפרלמנט האירופי. הליכי האישור לתוכנית החדש העדיין לא הסתיימו, אך הארגון הבריטי BUAV כבר מציג את התוצאות כצעד חשוב במניעת ניסויים בחיות. ההחלטה הפחיתה את הסכנה לביצוע ניסויים זהים שוב ושוב, ובכך חסכה קורבנות רבים. התקבלו גם מספר החלטות המעודדות שימוש בחלופות: הפניית תקציב לפיתוח חלופות ועבודה מנהלית שאמורה לעודד שימוש בחלופות. הוחלט גם לפתוח את המידע על הניסויים בחיות לביקורת ציבורית ותוך התייעצות עם מומחים לחלופות. יש לציין, שבחודש מאי נהדף בבית-המשפט העליון של אירופה ניסיונה של צרפת להתיר ניסויים בחיות לפיתוח מוצרי קוסמטיקה, ולהפוך בכך איסור שנועד להיכנס לתוקף בשנת 2009.

סובסידיות למשלוחים חיים
ב-23.12.2005 הסכימו מוסדות האיחוד האירופי להפסיק מיידית את הסובסידיות לייצוא בקר חי, החל מ-1.1.2006. ההחלטה מונעת את התמריץ שניתן עד כה לחקלאים האירופיים – לשלוח בקר חי לשחיטה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, במסעות האורכים כעשרה ימים וכרוכים בסבל רב. עד כה מימן האיחוד את המשלוחים בלמעלה מ-50 מיליון אירו בשנה. רוב המשלוחים נערכו ללבנון: 66,301 פרות ופרים בשנת 2005, לעומת 123,825 ב-2004. נציבת האיחוד האירופי לחקלאות ולפיתוח הכפר, מריאן פישר בול, הבהירה ששיקולי רווחת בעלי-חיים עמדו בלב ההחלטה. למרות החדשות הטובות מאירופה, נראה שברזיל מחליפה את המדינות האירופיות במשלוחים חיים ללבנון. 

בקר במשאית הובלה (PETA)

אנטיביוטיקה כזרז גדילה
ב-1.1.2006 נכנס לתוקף האיסור על השימוש באנטיביוטיקה בתור זרז גדילה בתוך מזון של חיות בחקלאות (מינון נמוך של אנטיביוטיקה במזון גורם האצה בגדילה). עד לתאריך זה, נותרו באיחוד האירופי ארבעה מוצרים אנטיביוטיים שהיו מותרים לשימוש כחלק מפיטום חזירים, בקר ועופות. האיסור על שיווק מוצרים אלה חותם את תהליך האיסור על השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא רפואיות. המניע לחקיקה בעניין הוא החשש לבריאות הצרכנים כתוצאה מפיתוח עמידות לאנטיביוטיקה; אולם האיסור יתרום לרווחת החיות בכך שיביא להאטה מסוימת בקצב הגדילה המופרז שלהן.

חקלאות מים
באוגוסט הציעה הנציבות טיוטת חקיקה חדשה בעניין בריאות החיות במתקנים להחזקת יצורי מים: דגים, וכן סרטנים ורכיכות. הדגש בחקיקה הוא על מניעת מחלות, ויש בה גם כללים ברורים להשמדת הדגים במקרה של מחלה מסוכנת, בנוסף על צעדים למניעת הפגיעה בחיות בר ימיות. רווחת הדגים לא עניינה את מנסחי ההצעה, וכל שיפור במצבם יהיה תוצאת לוואי של צמצום בתפוצת המחלות. עם זאת, צמצום זה יהפוך את הענף לרווחי יותר: כיום מגיעים ההפסדים הכספיים באירופה ל-20% מערך הייצור של מוצרים מחיות מים – חצי מיליארד אירו – והחקיקה צפויה להגדיל את רווחי הענף ב-100 אלף אירו נוספים.

פרוות כלבים וחתולים
הקמפיין הציבורי לאסור ייבוא פרוות כלבים וחתולים לאיחוד האירופי זכה בתמיכה ציבורית ופוליטית רחבה – עדיין ללא תוצאות בחקיקה. בדצמבר אף נערכה באירופה חשיפה בולטת של טבח שיטתי של כלבים וחתולים לייצור פרווה, במזרח אירופה. צרפת, איטליה, יוון, בלגיה ודנמרק, וכן ארצות-הברית, אוסטרליה ושווייץ, כבר אסרו על ייבוא פרוות כלבים וחתולים. ההישג בתחום זה באיחוד האירופי הוא הצהרה שניתנה ביוני מפי נציב הבריאות והגנת הצרכן של האיחוד, מרקוס קיפריאנו, ולפיה הוא עובד על פיתרון הבעיה באמצעות ניסיון לפתח חקיקה. קודמו בתפקיד, דייויד ביירן, נמנע מלעסוק בנושא, בטענה שאין לאיחוד סמכות חוקית לאסור ייבוא פרוות כלבים וחתולים ויש להשאיר את ההחלטה בעניין בידי כל אחת מממשלות המדינות החברות. קיפריאנו הבטיח לפעול בשני מישורים: קידום איסור על ייבוא פרוות שמקורן בהליכי "ייצור" אכזריים במיוחד, בדגש על כלבים וחתולים; וסימון מחייב של פרוות כלבים וחתולים. לדברי הנציב, חסר כיום מידע הן על התעשייה והייבוא והן על השיטות לזהות פרוות כלבים וחתולים. לפיכך נראה שתהליך החקיקה יהיה איטי.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס 

4. פינת התזונה: ממרח קישואים

החומרים
בצל גדול
600 גרם קישואים (כ-5 קישואים)
שמן לטיגון
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור

אופן ההכנה

1. קוצצים את הבצל ומטגנים במחבת עמוקה.
2. מגררים את הקישואים בפומפייה ומוסיפים למחבת.
3. מוסיפים את המלח והפלפל, מערבבים, מכסים, ומבשלים על אש נמוכה כ-20 דקות.
4. ניתן להגיש חם, קר או בטמפרטורת החדר.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון