אנונימוס לזכויות בעלי-חיים      

זכויות בעלי-חיים השבוע
שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים

עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן

דואל לתגובות: info@anonymous.org.il
ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119
טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717

אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il


שלום,

 

לפניך גיליון מס' 273 (23.9.2006)  לחצו לקריאת הגיליון באינטרנט

 

בגיליון זה:

  1. חדשות ופעילויות
  2. הביצה שהתחפשה: קמפיין חדש נגד הטעיה על אריזות הביצים
  3. מדף הספרים החייתי – סיפורת מומלצת למבוגרים 
  4. פינת התזונה: לכבוד ראש השנה – עוגת דבש תמרים

 

 בברכה,                 
צוות אנונימוס        

 1. חדשות ופעילויות

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס (03-6204878) אפשר לקבל כרוזים בגודל A3.

 

מסיבת ניצחון: כמה רוע אפשר למנוע

שבע שנות קמפיין הביאו לסגירת ענף פיטום עופות המים בישראל, שהוא כנראה הענף החקלאי הגדול ביותר שנסגר בעולם בעקבות התנגדות מוסרית. לרגל הצלחתנו להציל כמיליון אווזים בשנה מעינויי תופת, אנונימוס מזמינה אתכם לערב של הופעות, היכרות ואווירה טובה. המסיבה תיערך בסימן יום ההזדהות הבינלאומי עם בעלי-החיים במשקים, במטרה לציין את הדרך הארוכה שעוד נותרה למאבק למען התרנגולים, הדגים, החזירים, הפרות וכל יתר בעלי-החיים במשקים המתועשים. האירוע יתקיים בסוכות, יום ב'. 9.10.2006, החל מ-19:30, ב"הודיה" (האחים מסלוויטה 7, קומה 2, שכונת מונטיפיורי, תל-אביב) ויכלול הופעות, כיבוד קל, דוכני הסברה והצטרפות לפעילות, תערוכה על תולדות הקמפיין, ו... הפתעות. בואו והביאו חברים!

 

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – סלבה 03-6204878 sviridovsky@gmail.com

 

בעלי-חיים אחרי המלחמה

כארבעים יום לאחר הפסקת האש, חיות רבות שננטשו סגורות עדיין במכלאות. לפי יואב כהן (גל"צ, 16.9) כלבים שלא יאומצו, יועברו לרשויות המקומיות ואם לא יימצא להם פתרון קבוע – יהרגו אותם. הם נמצאים בכלביות בכפר יהושע, במושב בני-ציון, בכפר רופין, בכלביית תנו לחיות לחיות ברמלה ועוד. לאור הלחץ, ערכו מספר גופים ניסיונות מיוחדים להביא לאימוץ מהיר של חיות: יוני לובלינר מוסר (msn, 16.9) על יום אימוץ לכלבים שנערך בכפר יהושע, שם נותרו כמאה כלבים לאחר המלחמה. הדר פרבר (Nfc, 19.9) ו-ynetמדווחות על אירוע אימוץ לכלבים ולחתולים ב-21.9 ביפו, בסיוע ערוץ האופנה ועם תצוגת אופנה (תנו לחיות לחיות). ליבי בגנו מדווחת (eonline, 19.9) על אירוע אימוץ נוסף בחוף גורדון, תל-אביב (עמותת חבר לי). באירועים התל-אביבים השתתפו כוכבי תקשורת רבים. 
יוני לובלינר מוסר, שלאחרונה נמצאו בגליל כלבים פצועים וגופות של כלבים מרוטשים, שננטשו על-ידי מטפליהם במלחמה או שנחטפו מבתים – ואולצו להילחם בכלבים אחרים.

טלי לביא (nrg מעריב, 18.9) מסכמת את תופעת הנטישות בזמן המלחמה ואת מחדלי הרשויות בטיפול בנושא. היא מציעה לפעול כדוגמת ארצות-הברית שלאחר ההוריקן קטרינה ולחוקק חוק לטיפול בחיות בשעת חירום, המכיר בכך ש"חיות מחמד" הן חלק מהמשפחה.

בלבנון: סוכנות AP מוסרת (21.9) שעד כה נוקו פחות מ-3,500 חביות נפט מתוך 110,000 שנשפכו לים בעקבות הפצצת ישראל בראשית הלחימה. צוותים מהעולם עובדים בשטח על הניקיון, בסיוע מתנדבים מקומיים. כמויות גדולות של נפט שקעו ומחסלות חיים על קרקעית הים. הנפט עלול לעלות שוב ולהשמיד חיים נוספים באזור פני המים. הלבנונים מאיימים לתבוע את ישראל על הנזק. ישראל מתנערת מאחריות.

מקורות
יוני לובלינר, "הכלבים הנטושים נשלחו לקרבות אכזריים", msn, 16.9.2006.
יואב כהן, "פליטים על ארבע", גלי צה"ל, 16.9.2006.
טלי לביא, "זוהי זעקתם של אלה שאינם יכולים לנאום בכיכר", nrg מעריב, 18.9.2006.
הדר פרבר, "ערב אופנה וצדקה מוקדש לבעלי חיים", Nfc, 19.9.2006. 
ליבי בגנו, "מאיה בוסקילה מתגייסת למען בעלי החיים", e און ליין, 19.9.2006.
"כלבים אופנתיים", ynet (ידיעות אחרונות), 20.9.2006.
Associated Press, "Lebanon Still Digging Out from Oil Spill", msnbc, 21.9.2006.

 

עוד על בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

nrg מעריב רגשות דגים. בכתבה "תכירו: צביקה הקרפיון המאולף מכפר-מונש" (20.9.2006, עמ' 21) מכריז דודו בזק: "ראש השנה הוא חגם של הקרפיונים. בזמן שמכירות דג המאכל נוסקות ערב החג, מסתבר שגם מכירת הקרפיונים המאולפים בשיאן." בזק מספר על קרפיון המוחזק כ"חיית מחמד" (וסובל מכך – מוציאים אותו מהים) מגיב לקריאות המשפחה ובא לגעת באנשים. נתונים אלה מהווים תזכורת לכך שצריכת דגים פסולה כמו צריכת יונקים ועופות. למידע נוסף על תודעה בדגים; ועל חיי הדגים בבריכות: 1, 2

 

Nfc נסגרה משחטה. בכתבה "עיריית ירושלים סגרה משחטה בלתי חוקית" (21.9.2006) מדווח שלומי דיאז על סגירת משחטה "פיראטית" ביישוב ג'אבל מוכבאר. השירות הווטרינרי קובע, ש"שחיטת כבשים שלא בפיקוח עלולה להעביר מחלות מסוכנות לאדם כגון: מחלת הברוצלה – קדחת מאלטה הנגרמת מחיידק הברוצלוזיס, הבאה לביטוי בחום גבוה, דלקת פרקים ואף עלולה להביא לעקרות אצל זכרים." בישראל נפוצה מאוד שחיטה ללא פיקוח.

 

local (ירושלים) השו"ט מחסלים. בידיעה "מה מצאו הווטרינרים?" (21.9.2006) מדווח אהוד אמיר שהשירות הווטרינרי העירוני של העירייה בירושלים השמיד אחוז אחד מן הבשר במסעדות בעיר. כמו כן, עובדי השו"ט הרגו כ-1,600 חתולים "משוטטים". רק 250 חתולים עוקרו והושבו למקום הלכידה, בגלל "עלות גבוהה". כדאי לכתוב לעירייה בדרישה להגדיל את התקציב לעיקור ולסירוס חתולים ולהפסיק לאלתר את ההרג.

למכתבים: העירייה > ראש העיר / מועצת העיר / מבקרת העירייה

 

הארץ האכלת חתולים. "להאכיל חתולי רחוב? לא בחצר שלנו" (22.9.2006, עמ' 16) מדווח אלי אשכנזי על פסק-הדין של בית-משפט השלום בחיפה נגד מאכילת חתולים חיפאית (את פסה"ד סיקרנו בגיליון 271). הכתבה כוללת שורה של עדויות לכך שהחתולים לא גורמים מטרד לשכנים במקרה הנדון.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

 

ynet די לפרווה. בכתבה "מי רוצה ללבוש חתול מת?" (17.9.2006) מזכירה תמי לויאב את כנס מעצבי האופנה נגד תעשיית הפרווה שנערך ב-13.9.2006 במכללת שנקר, ומביאה את קריאתה של המעצבת, דורין פרנקפורט: לפני רכישת מוצר, אם מסתבר שיש בו מרכיב מפרווה אמיתית, "אני מתחננת: תברחו מהמוצר". אנו ממליצים להימנע גם מרכישה ומלבישה של מוצרים מפרווה סינטטית בגלל הקושי להבחין בין המוצר הרצחני לחיקוי הבלתי מזיק. במצב זה של אי-ודאות,  עדיף להימנע מלשדר לאנשים הרואים אותך, שלבישת מוצר הנראה כך היא לגיטימית.

 

ynet פרסומת לבשר. הכתבה "פרי ההרבעה הישראלים שוברים שיאים" (19.9.2006) מאת עידו אפרתי מתפקדת ככתבת תדמית עבור תעשיית הבשר. כדאי לקרוא על תעשיית הבקר בכלל ועל ההרבעה בפרט, ולהגיב.

 

nrg מעריב הלכה וסירוס. "הרב הראשי בפסק הלכה: סירוס כלבים - רק בידי גויים" (17.9.2006, עמ' 18 במהדורה המודפסת) מדווח אבישי בן חיים על פסיקת הרב הספרדי הראשי לישראל, שלמה עמאר, בעקבות התקנות שמחייבות סירוס כלבים מגזעים שהוגדרו כמסוכנים. לדבריו, "על פי ההלכה, כל דבר שמטרתו לשמור על חיי אדם" גובר על שיקול של צער בעלי-חיים. קיים גם איסור הלכתי ספציפי לסרס חיות, אך לדברי הרב עמאר, מותר "לומר לגוי לסרס בהמה שלנו" כאשר "המטרה היא למנוע סכנה מהציבור". דברים אלה סותרים פרקטיקות נפוצות במשקים חקלאיים, שם נהוג בהרחבה סירוס יונקים מנימוקים של רווחיות ונוחות. לפרטים

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

 

nrg  מעריב  עלילת  ה"פולשת".  בידיעה  "על  ראש  הברוש  שבחצר  שמחה  והמולה" (17.9.2006) טוענת אפרת זמר שהמאינה ההודית, שמתרבה בישראל בשנים האחרונות, היא "עוף שתלטן ואגרסיבי, שהגיע לארץ כאורח, ומאיים כעת על הסדר האקולוגי המקומי." במציאות, המאינות לא הגיעו כמובן כ"אורחות" אלא כשבויות, ומי שמאיים על הסדר האקולוגי הוא בני-אדם הסוחרים בחיות (ובונים באופן פרוע, מזהמים, מבזבזים וכו'...) ולא המאינות. כושר ההישרדות של המאינות הופך כעת, בסיוע עיתונאים, לעילה להשמידן. כדאי לכתוב לרשות הטבע והגנים ולחברה להגנת הטבע בבקשה שיפסיקו לסמן "חיות פולשות" בשאיפה לחסלן ותחת זאת יתמקדו בחיסול המסחר בחיות המיובאות לישראל, הן באופן חוקי והן באופן לא חוקי.

 

מעריב חיות בטלוויזיה. בכתבה "חיי כלב" (19.9.2006, עמ' 18) בוחנת עדי כץ את ניצול החיות לצילומי טלוויזיה. למידע על ניצול חיות בקולנוע

 

תזונה בעיתונות הישראלית

הארץ (וואלה!) כבד שומני. בכתבה "מחלת הכבד הנפוצה ביותר - הכבד השומני" (17.9.2006) סוקרים שירה זלבר-שגיא ופרופ' רן אורן את מחלת הכבד השומני: גורמי סיכון, תסמינים, טיפול ועוד. הפעם לא מדובר במחלה שנגרמה במתכוון על-ידי פיטום עופות מים, אלא במחלה בבני-אדם. בכתבה מוצנע התפקיד המכריע של צריכת מוצרים מן החי כגורם למחלה, אולם הדבר משתמע ממנה בבירור, בגלל הקשר לסוכרת מסוג 2 ולהשמנת-יתר, המלצה להפחית משמעותית בצריכת שומן רווי, ועוד.

 

nrg  מעריב  סרטן  מן  החי.  בכתבה  "ביצים  ועוף  מגבירים   סיכון   לסרטן   השחלות" (19.9.2006) מדווח דן אבן על מחקר שנערך במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות במשרד הבריאות, בקרב כ-1,800 נשים. המחקר מצא התאמה בין צריכה גבוהה של שומן מן החי, שמקורו בביצים ובבשר עופות, לבין התפתחות סרטן השחלות בנשים. אבן מצטט את פרופ' לורנס פרידמן, מנהל היחידה לביוסטטיסטיקה במכון גרטנר: "ידוע ששומן מבעלי-חיים לא בריא ללב, כי הוא גורם לעלייה בכולסטרול, אולם איננו בטוחים באשר להשפעתו על התפתחות מחלות סרטן." למחקר כפי שהתפרסם (אנגלית)


Nfc בריאות מהצומח (1). בכתבה "רימון - מונע הישנות סרטן הערמונית" (19.9.2006) מדווחת גלית יצחק על תרומתו של מיץ רימונים כטיפול בסרטן הערמונית, לפי מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה. יצחק מצטטת את פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן: "מחקר זה מצטרף אל מחקרים קודמים אשר הוכיחו באופן חד-משמעי כי צריכת ירקות ופירות המכילים חומרים נוגדי חמצון יכולה לסייע בעיכוב התפתחות מחלת הסרטן. אנו קוראים לציבור לאמץ תזונה עשירה בירקות כחלק מאורח חיים בריא הכולל תזונה מופחתת קלוריות ודלת שומן כדרך יעילה ומוכחת להפחתת הסיכון לחלות בסרטן."

 

Nfc בריאות מהצומח (2). בכתבה "סלט - המקור הטוב ביותר לחומרים מזינים" מדווחת יפעת גדות על מחקר ב-18,000 איש שביצע המרכז למדע בריאותי של אוניברסיטת לואיזיאנה, ובו נמצא, שאנשים הנוהגים לאכול כמות מרובה של סלט, או ירקות טריים באופן כללי, בדרך-כלל נהנים מרמות גבוהות של חומרים מזינים בדם.

 

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

 

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

 

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

 

2. הביצה שהתחפשה
קמפיין חדש נגד הטעיה על אריזות הביצים

במטרה לשכנע את צרכני הביצים כי התרנגולות שהטילו אותן זוכות לתנאים טבעיים, מקשטים משווקי הביצים את אריזות הביצים בתמונות, בצילומים ובתיאורים פסטורליים – ושקריים. בשבוע האחרון פתחה אנונימוס בקמפיין חדש, שייאבק בהטעיית הצרכנים השיטתית שנוקטים משווקי הביצים בישראל.

 

מוצרים מן החי מגיעים ארוזים באריזות מטעות, תוך העלמת סימני ההתעללות שעברו בעלי-החיים במהלך ייצורם. מאחורי דימויי התרנגולות המהלכות בחופשיות על כרי דשא ירוקים, שמתנוססים על אריזות הביצים, מסתתרות תרנגולות הכלואות כל חייהן בכלובים צפופים. השימוש בכלובים כאלה נאסר באיחוד האירופי בגלל אכזריותם ומופסק שם בהדרגה, אולם בישראל מוחזקות בכלובים אלה כ-99% מכלל התרנגולות בתעשיית הביצים. בנוסף לכך, באירופה מחויבים משווקי הביצים מראשית 2004 לסמן באופן ברור את מקור הביצים, והמילה "כלוב" מתנוססת על כל אריזה (וביצה!) שמקורה בלולי כלובים.

 

לשיפוטכם: אריזות מול מציאות

 

תנובה: קש במקום סורגים
מימין: אריזת ביצי "תנובה" הכוללת דימוי של תרנגולת חופשייה ובריאה, ההולכת על מצע קש. משמאל נראים תנאי החיים האמיתיים בלול המשווק ביצים דרך תנובה: הנוצות שחוקות והעור מגורה מחיכוך ברצפת הרשת, בניסיון נואש לבצע בכלובים "אמבטיית חול".

 

גליקסמן: מרחבי ירק במקום צפיפות תעשייתית
מימין: אריזת ביצי "גליקסמן" הכוללת דימוי של תרנגולת דוגרת על קן קש רחב בשדה הפתוח. משמאל: תנאי החיים האמיתיים בלולי הענק במשק גליקסמן שבמושב מישר. שמונה תרנגולות דחוסות בכלוב תיל זעיר, ללא אפשרות לפרוש כנפיים במשך כל חייהן.

 

ביצי הגליל: פינוק ואושר במקום ניצול ואומללות
ב"ביצי הגליל" ננקטת הטעיה מסוג שונה: לא חזותית כי אם מילולית. כך נכתב על אריזת "ביצי הגליל":

"על פסגת הר גלילי הנושק לעננים, שוכן מקום קסום המשקיף אל הרים ושדות פורחים – זהו משק ביצי הגליל במושב צוריאל. שם, מתפנקות להן התרנגולות המאושרות שלנו הנהנות מתזונה בריאה ומאוזנת ומשקט ושלווה פסטורליים שניתן למצוא רק בגליל. עם כאלה תנאים, מה הפלא שהן מטילות את הביצים הטעימות והטריות ביותר."

הכיתוב (מימין) עוד ממשיך ומהלל את "ההתחשבות בנוחות התרנגולות ובצרכיהן" הנהוגה בלול, ומסכם את העניין בכך ש"ביצי הגליל מוטלות על ידי תרנגולות מאושרות ומפונקות". משמאל: תנאי החיים האמיתיים בלול האטום בגליל, שמאכלס מאות אלפי תרנגולות בכלובים קטנטנים.

 

סקר צרכנים קובע: הציבור מוטעה, ובגדול
אולם עד כמה באמת מצליחים התמונות והכיתובים השקריים שעל אריזות הביצים להוליך שולל את הצרכנים? בעולם הפרסום מקובל לקשור למוצרים מסוימים תדמית דמיונית לחלוטין, מבלי שמישהו מאמין בה בהכרח. אין זה מופרך לשער, שציבור הצרכנים מודע לכך שתרנגולות נכלאות כל חייהן בכלובים, ושהאריזה המתארת תרנגולות על קש ובשדות מרעה אינה אלא קישוט שיווקי. כדי לברר עד כמה באמת מצליחות האריזות להטעות צרכנים, פנתה אנונימוס למכון הסקרים "מאגר מוחות". במאי 2006 ערך המכון סקר במדגם של 625 משתתפים. הסקר הוכיח שהאריזות מטעות. לפי הסקר, הרוב הבולט של צרכני הביצים מאמינים, שהביצים המשווקות באריזות הנ"ל הוטלו על-ידי תרנגולות המוחזקות באסם או בחצר, עם אפשרות להסתובב באופן חופשי ולהטיל בתאים מרופדים בקש. בפני הנסקרים הוצגו שלוש אריזות של קרטוני ביצים, מהנפוצות ביותר בישראל: "תנובה", "גליקסמן" ו"ביצי הגליל" (בכל המקרים מדובר מביצים שמקורן בכלובי סוללה).

  • ביצי תנובה, באריזה הכוללת צילום תרנגולת המהלכת על מצע קש, מטעות 61% מהמשיבים.
  • ביצי גליקסמן, באריזה הכוללת צילום תרנגולת הדוגרת על קן קש גדול על רקע שדה רחב, מטעות 67% מהמשיבים.
  • ביצי הגליל, באריזה שעליה מופיע תיאור שדות פורחים בגליל ותרנגולות מאושרות ומתפנקות, מטעות 79% מהמשיבים.

אם כן, במידה שיש לצרכנים עניין להימנע מקניית ביצים מכלובים, משווקי הביצים בישראל מרוויחים מהטעיית צרכנים. לאור התפוצה הגבוהה כל-כך של דימויים ותיאורים מטעים אין מנוס מן המסקנה, שלדימויים ולתיאורים של תרנגולות מרוצות יש ערך שיווקי רב. ובמילים אחרות: המשווקים נוקטים באסטרטגיה של הטעיה כדי להגדיל את רווחיהם הכספיים. חוק הגנת הצרכן מחייב את הממונה על הגנת הצרכן לפעול למניעת הטעיה שכזאת, המנוגדת לחוק.

 

פנייה משפטית למשווקי הביצים
ביולי 2006 פנתה אנונימוס, באמצעות עורכי-הדין עופר אשכנזי וקרן קלר, לשלושת יצרני-משווקי הביצים המוזכרים לעיל (תנובה, גליקסמן וביצי הגליל), בדרישה לשנות את אריזותיהם כך שלא יטעו עוד את הצרכנים בכל הנוגע לתנאי הכליאה והטיפול של התרנגולות שמהן מגיעות הביצים. ביוזמה זו אין כמובן כל הבעת תמיכה בניצול תרנגולות מחוץ לכלובים; מטרת היוזמה המשפטית היא להבטיח, שהציבור לא יקבל מידע שקרי ומטעה על מקור הביצים, בהנחה שמידע כזה מרגיע את המצפון של חלק מן הצרכנים ובכך מעודד רכישת ביצים. במכתב מטעם אנונימוס ליצרני-משווקי הביצים, התריעו עורכי-הדין כי אריזות הביצים אינן עומדות בהוראות איסור הטעיית הצרכן, הקבוע בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. מתוך המכתב:

חוק הגנת הצרכן אינו דורש הטעיה בפועל בכדי להיכנס לגדר האיסור אשר בסעיף, אלא קובע כי האיסור חל במקום בו המידע הניתן לציבור "עלול להטעות". למרות שכאמור דרישת החוק הנה כי המידע "עלול להטעות" ולא דווקא מטעה בפועל את הציבור, ערכה מרשתי (למעלה מן הצורך, יש לומר) סקרים אשר הביאו למסקנה חד משמעית לפיה, ככל שבאריזות הביצים בהן עסקינן מדובר, הרי הציבור מוטעה בפועל [...].
ויודגש כי הפסיקה קבעה לא אחת כי האיסור הוא על התנהגות, ועוסק עובר על לאו של איסור הטעיה גם אם דבר שהוא עושה – במעשה או במחדל – "עלול להטעות" צרכן, גם אם איש לא הוטעה כלל מאותו דבר שעשה וכי סטנדרט ההתנהגות הנדרש בהוראת סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן הנו סטנדרט גבוה מן המקובל בהוראות חוק אחרות. עוד נאמר על יסוד ההטעיה, כי הטעיה היא מצב בו המטעה יוצר – במעשה או מחדל – מצג שווא לפיו תמונת העולם היא תמונה מסוימת, כאשר למעשה תמונת העולם האמיתית היא שונה. [...]
היה ולא תפעלו כאמור בתוך 14 יום, תפנה מרשתי בתלונה מתאימה לממונה על הגנת הצרכן ותשקול את המשך הצעדים המשפטיים והאחרים העומדים לרשותה.

שתיים מהחברות, "תנובה" ו"ביצי הגליל", הגיבו לפניית אנונימוס, והודיעו על סירובן לשנות את אריזותיהן.

 

פנייה משפטית לממונה על הגנת הצרכן
עקב סירוב החברות לשנות את אריזותיהן כך שלא יטעו עוד את ציבור הצרכנים, פנתה השבוע (ספטמבר 2006) אנונימוס, באמצעות עורכי-הדין המייצגים את העמותה, לעו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, בדרישה להפעיל את סמכותו להפסקת ההטעיה. כתבו גם אתם לממונה על הגנת הצרכן ובקשו ממנו לשים קץ לפרסום המטעה על אריזות ביצים. הכתובת למכתבים:

עו"ד יצחק קמחי, הממונה על החוק להגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והעבודה, רחוב בנק ישראל 5, ירושלים. פקס: 02-6662590  דואל: kimchi@moital.gov.il

 

פתיחת קמפיין ציבורי
במקביל לפנייה לממונה, השיקה אנונימוס קמפיין ציבורי שמטרתו להיאבק בהטעיה ובהסתרה באמצעות חשיפת פרצופה האמיתי של תעשיית הביצים. מטרת הקמפיין היא כפולה: להקשות על תעשיית הביצים למכור לצרכנים שקרים על החיים בלולים (במקביל לעצירת השקרים באמצעות המהלך המשפטי); וליידע את הציבור בנתונים האמיתיים ששוררים בלולי הביצים, בתקווה שהידע יעורר מחשבה ושינוי בהרגלי הצריכה. תמונת התרנגולת המאושרת על קן הקש נועדה להרדים את המצפון באמצעות הטעיה. לצרכן התמים נדמה, שאין פגיעה בתרנגולות בתעשיית הביצים. לכן גם אם הוא ניחן ברגישות מוסרית מסוימת, האריזה משכנעת אותו שאין פסול בקניית ביצים. כך הוא נגרר לתמוך, ללא ידיעתו וללא רצונו, בכליאת תרנגולות בצפיפות רצחנית, בהרעבתן הממושכת, בהרג תרנגולות ואפרוחים, בחיתוך מקור האפרוחים ובברירה מלאכותית שהורסת את גוף התרנגולות. אמנם כמה מפגיעות אלה נערכות גם בתרנגולות החיות באמת במרעה חופשי, אולם מצבן של תרנגולות בכלובים קשה הרבה יותר, ויש לתת לצרכנים את האפשרות לזהות פגיעה קיצונית זו ולהימנע מתמיכה בה. אפשרות זו נשללת מהם כשמוכרים להם מידע שקרי יחד עם ביצי הסבל.

 

הפיצו חומרי הסברה!
אנונימוס הפיקה חומרי קמפיין ובהם מדבקה ועלוני מידע והשיקה עצומה אלקטרונית המופנית לממונה על הגנת הצרכן.

  • הזמינו מאנונימוס (חינם) עלוני מידע לחלוקה בנושא ההטעיה על אריזות הביצים (בתמונה משמאל).
  • כמו-כן, הופק סרטון אינטרנט, "בלבולי ביצים", המיועד להפצה דרך רשימות דואר אלקטרוני. אנא שלחו את הקישור לסרטון לכל מכריכם בדואר אלקטרוני, וקראו גם להם להעבירו הלאה.  
  • תוכלו לצרף לדואל קישור גם לאתר הקמפיין החדש שהשיקה אנונימוס.

 

הקמפיין בתקשורת
הקמפיין סוקר בהרחבה בכלי-התקשורת, ובכלל זה גם במהדורות החדשות ברדיו. לכתבות שהופיעו בעיתונות:

"תרנגולות מאושרות וחופשיות - רק על האריזות", וואלה!, 17.8.2006.
טלי חרותי-סובר, "קמפיין עם ביצים: "אנונימוס" נגד הטעיית הצרכנים", ynet (ידיעות אחרונות), 17.8.2006.
הדר פרבר, "שיווק ביצים - פתפותי ביצים?", Nfc, 18.9.2006.
דדי שי, "הטעיה בפרסום", nrg מעריב, 19.9.2006.  

 

 

3. מדף הספרים החייתי – סיפורת למבוגרים
המלצות להקמת ספריית זכויות בעלי-חיים בעברית

בשבוע שעבר הבאנו את חלקה הראשון של רשימת ספרים ופריטים אחרים, המומלצים להכנת מדף זכויות בעלי-חיים בספריית בית-הספר ובספריות אחרות. חלקה השני של הרשימה עוסק בספרות יפה למבוגרים – אשר ודאי עשויה להיקרא גם על-ידי תלמידי הכיתות הגבוהות של בית-הספר התיכון. קיים קושי עקרוני להבחין בין ספרות למבוגרים לספרות נוער בתחום שלפנינו. זאת משום שספרים רבים העוסקים בעולמן ובתודעתן של חיות, נכתבו לקהל בוגר מבחינת המורכבות הספרותית שלהם או ריבוי תיאורי האלימות והאכזריות; מאוחר יותר הם סווגו כ"ספרות נוער" מתוך דעה קדומה, כאילו העיסוק הספרותי בחיות הוא "ילדותי". ברשימה שלפניכם דבקנו בסיווג המוסדי המקובל; מבוגרים יוכלו אפוא למצוא עניין רב גם בחלק מרשימת "ספרות הנוער" (שנפרסם בשבוע הבא). אנו מזכירים, שרק מעט מהיצירות נכתבו במטרה לקדם הגנה על חיות. לכן היצירות אינן ממוקדות בזכויות בעלי-חיים, ולעתים יש בהן היבטים בעייתיים מבחינה זו.

 

אוזקי, רות ל. שנת הבשרים שלי
תחקירנית מכינה סדרת טלוויזיה בחסות תעשיית בשר הבקר האמריקאית עבור קהל יפני. במהלך התחקיר היא חושפת את השחיתות והנזקים האקולוגיים והבריאותיים שגורמת התעשייה. היצירה הספרותית נשענת על תחקיר עובדתי. לסקירה

מאנגלית: אלינוער ברגר. תל-אביב: עם עובד, 2001. 472 עמודים, כולל ביבליוגרפיה והערות (רשימה קצרה).

 

אוסטר, פול. טימבוקטו
נדודיו של כלב בארצות-הברית של שנות השבעים – מחיים בחברת הומלס ועד לחיפוש אחר בית.

מאנגלית: סמדר מילוא, תל-אביב: עם עובד, 2000. 171 עמודים.

 

בשביס-זינגר, יצחק. "קוקוריקו"
סיפור בתוך קובץ. מונולוג של תרנגול במשק ביתי זעיר על המשמעות העשירה של הקריאה "קוקוריקו", על חייו עם התרנגולות ועל סכנת המוות מידי אדם.

בתוך: בשביס-זינגר, יצחק. חורבן קרשב ועוד סיפורים על אנשים ועל שדים. מיידיש: בלהה רובינשטיין. ירושלים: כרמל, 2000. 10 עמודים.

 

גולדפלוס, ס'. ישראל בשנת 2000
בעקבות בצורת, פולשים עדרי בקר על היישובים בישראל ומתחילים לתקוף בני-אדם ולטרוף אותם. הספר כולל דיונים על צדק אפשרי הטמון בהתקוממות זו ומכריע לבסוף לטובת דיכוי מוחלט של החיות. המקור מ-1951. לסקירה

מיידיש: ש. סקולסקי. תל-אביב: בבל ומשרד הביטחון, 2002. 176 עמודים.

 

דריאסק, מרי. חזירויות
אוטוביוגרפיה דמיונית של אישה-חזירה, המחליפה לפרקים את מינה הביולוגי, ומושפלת ומנוצלת הן באישה והן כחזירה.
!!! כולל תיאורים דמיוניים קשים לקריאה ופרובוקטיביים. לסקירה

מצרפתית: בני ציפר. תל-אביב: עם עובד, 1998. 157 עמודים.

 

הוג, פטר. האשה והקוף
קוף-אדם מגיע לביתו של מדען אנגלי, עובר ניסויים ובורח אל היער עם אשת המדען. המין האנושי נחשף כמין מפגר מבחינה אבולוציונית ומנוון כתוצאה מחיי הציוויליזציה.

!!! כולל תיאורים פרובוקטיביים. לסקירה

מדנית: דנה כספי. שוקן, 1999. 223 עמודים.

 

וולס, ה. ג'. האי של ד"ר מורו
חוקר טבע נקלע לאי בודד, אשר מדען שולט בו ועורך ניסויי הכלאה בין אדם לחיות. בבני-הכלאיים שנוצרו הוא שולט באמצעות פחד, עד שהם מתמרדים. המקור מ-1896, והוא אקטואלי כיום יותר מתמיד עם התפתחות ההנדסה הגנטית.

מאנגלית: יובל כשדן. אסטרולוג, 2001. 139 עמודים.

 

וולף, וירג'יניה. פלאש: קורות חייו
חייו של כלב בביתה של המשוררת אליזבת בארט באנגליה של המאה ה-19. העלילה מתמקדת הן בקורותיו של הכלב והן בחיי המשוררת כפי שהם ניבטים מעיני הכלב.
!!! כולל תעמולה לכלבים גזעיים. המקור מ-1933.

מאנגלית: חנוך קלעי. תל-אביב: דביר, 1974. 120 עמודים.

 

טולסטוי, ל. נ. "חולסטומר"
סיפור בתוך קובץ. חייו העגומים של "סוס עבודה", המסופרים בחלקם מנקודת-מבטו הרגישה והתמימה של הסוס.

בתוך: טולסטוי, ל. נ. איוואן איליץ' ואחרים. מרוסית: פטר קריקסונוב. הספריה החדשה – הקיבוץ המאוחד / סימן קריאה. 35 עמודים.

 

יזרעאלי, משה. "איימוס"
סיפור בתוך קובץ. איימוס הוא נברן שדה שנרדף על-ידי חקלאים, נמלט לתוך צינור השקיה ונלכד שם. הסיפור עוקב אחר שעותיו האחרונות בתוך הצינור, כשהוא עורך כל ניסיון אפשרי לברוח לפני שיוזרמו מי ההשקיה ויהרגו אותו. הסיפור הומחז ב-1999 להצגה מצליחה.

בתוך: יזרעאלי, משה. איימוס ואחרים. הקיבוץ המאוחד, 2001. 24 עמודים.

 

לוי, פרימו. "בוני הגשרים", "דיספילאסיה"
שני סיפורים קצרים. "בוני הגשרים" מתאר חיה צמחונית ענקית, שמאמצת אדם בתור חיית מחמד ומשועשעת באטימות ממחאותיו כיצור קטן וחלוש. "דיספילאסיה" מתאר קריסה של ההבחנה בין המינים הביולוגיים השונים, המאפשרת לכולם להזדווג ביניהם ולהעמיד צאצאים פוריים. מה שנראה בתחילה כאסון – מתגלה כאופק תרבותי ומוסרי חדש. הקובץ כולל סיפורי חיות מעניינים נוספים.

בתוך: לוי, פרימו. זמן שאול: שלושה מחזורים. מאיטלקית: מירון רפפורט. סימן קריאה – הקיבוץ המאוחד, 1998. 4 / 7 עמודים.

 

מלמוד, ברנרד. חסד אלוהים
סיפורו של האדם האחרון שנשאר בעולם לאחר שואה גרעינית. הוא מגיע לאי בודד, פוגש שם קופים ומנסה להקים אתם ציוויליזציה חדשה.

מאנגלית: אמציה פורת. תל-אביב: עם עובד, 1985. 175 עמודים.

 

מגן, שחר. שחיטה שחורה
סיפור תעלומה בסביבה וטרינרית-חקלאית, אשר בה נחשפים חייהם ומיתותיהם המשונות של פרות ופרים. היחס לחיות בספר נע בין אדישות טכנולוגית-כלכלית לבין מידה מסוימת של הכרה בסבלן וספקות מוסריים בעניין הפגיעה בהן.
!!! כולל תיאורים קשים.

ירושלים: כתר, 2006. 345 עמודים.

 

סויפט, יונתן. מסעי גוליבר
הסאטירה החברתית הידועה על החברה האנגלית במאה ה-18 מחולקת לארבעה ספרי מסע. במסע הרביעי, "מסע לארץ ההוינהנהונים", מגיע גוליבר לחברה מתוקנת, המיוצגת על-ידי סוסים נבונים ומתורבתים, לעומת בני-אדם ברבריים. גוליבר מנסה להתקבל לחברת הסוסים – ונכשל. מסעי גוליבר יצא לאור במהדורות רבות, שחלקן אינן כוללות את ספרים 4-3. הגרסה המלאה כוללת גם מבוא בעל עניין. המקור מ-1726.

מאנגלית: מ. מבש"ן. מבוא: סמואל ה. מונק. איורים: גראנוויל. ירושלים ותל-אביב: שוקן, 1986. 325 עמודים.  

 

סינקלייר, אפטון. הג'ונגל
משפחת מהגרים ממזרח אירופה הגיעה לעבוד במשחטת ענק בשיקאגו של ראשית המאה ה-20. הספר מתאר בנאמנות היסטורית תנאי עבדות רצחניים, והוא כולל מספר עמודים של תיאור שחיטת חזירים. פורסם ב-1905 והביא לשינויי בחוק הפיקוח על המשחטות בארצות-הברית.
!!! כולל תיאורים קשים. לסקירה

מאנגלית: יואב הלוי. תל-אביב: זמורה-ביתן, 1987. 322 עמודים. 

 

סלף, ויל. קופים דגולים
איש צעיר מתעורר לתוך חברת שימפנזים, השולטים בבני-האדם. מנסים לשכנע אותו שהוא שימפנזה עם בעיית זהות. הספר מצייר דיוקן של חברה עם מבנה ארגוני אנושי אך עם גופניות מוחצנת.
!!! כולל תיאורים פרובוקטיביים.

מאנגלית: ורד שוסמן. כנרת, 2000. 416 עמודים.

 

פאסילינה, ארטו. שנת הארנב
פינלנד, שנות השבעים: עיתונאי מתוסכל מבקש להציל ארנבון שנפגע ממכונית. המעשה הרגעי מוביל לפרישתו מן החברה, לשחרורו מכבלי אורח-החיים הבורגני ולרדיפתו על-ידי החברה הפינית – כל זאת תוך נאמנות לארנבון, שהפך לחברו למסע.

מפינית: רמי סערי. תל-אביב: עם עובד, 2004. 181 עמודים.

 

צבל, אריאל. הפלישה החקלאית הגדולה: מחזה צמחוני לתיאטרון מן החי
מחזה על חייזרים המקימים תעשייה חקלאית של בני-אדם. הקורבנות מוחים – ונאלצים לבחון מחדש את תעשיית החי החקלאית שהם עצמם מנהלים. להשגה חינם דרך אנונימוס.

תל-אביב: אנונימוס, 2004. 39 עמודים.

 

קוטזי, ג'. מ. "חיי בעלי-החיים" (א'-ב')
דמות בדיונית של סופרת אוסטרלית מעבירה הרצאות בעולם, ובכלל זה שתי הרצאות/פרקים שעניינם דיון פילוסופי נגד הצדקות נפוצות לפגוע בחיות ולאכול את בשרן, מול תגובות נבוכות וניסיונות הצדקה מתוך הקהל. עוד על קוטזי וחיות

בתוך: אליזבת קוסטלו. מאנגלית: אברהם יבין. תל-אביב: עם עובד, ספריה לעם, 2006. 62 עמודים.

 

קפקא, פרנץ. "דין-וחשבון לאקדמיה"
עדותו של קוף שנלכד באפריקה, הובל לאירופה ומצא שהדרך היחידה להיחלץ מהגורל האכזר שהועידו לו בכלוב הוא ללמוד להתנהג ולדבר כמו אדם. המקור מ-1917. הקובץ כולל סיפורי חיות נוספים: "הגלגול", "תנים וערבים", ו"יוזפינה הזמרת או עם העכברים". עוד על קפקא וחיות

בתוך: קפקא, פרנץ, סיפורים ופרוזה קטנה, כרך א'. מגרמנית: אברהם כרמל. ירושלים ותל-אביב: שוקן, 1993. 11 עמודים.

 

שניר, לאה (עורכת). הפודל הלבן וסיפורי כלבים אחרים
11 סיפורים קצרים על כלבים מאת חמישה סופרים רוסיים: צ'כוב, טורגנייב, קופרין, סלטיקוב-שדרין ובונין. רוב הסיפורים מתארים דמויות שטוחות של כלבים כנועים, אולם חלקם מיטיבים לתאר את עולם הכלבים תחת שלטון האדם ואת הבוגדנות והאכזריות של בני-אדם כלפיהם. לסקירה

מרוסית: אלכס בנדרסקי. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, 2005. 158 עמודים.

 

4. פינת התזונה
לכבוד ראש השנה – עוגת דבש תמרים

החומרים
כוס קמח מלא
כוס קמח לבן
חבילת אבקת אפייה
2 כפיות קינמון
חצי כוס מים רותחים
כוס סילאן (דבש תמרים)
2 כפות שמן
כפית תמצית וניל

 

אופן ההכנה

  1. מערבבים בקערה את הקמח, אבקת האפייה והקינמון.
  2. יוצקים את המים, הסילאן, השמן והווניל, ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
  3. משמנים תבנית מאורכת (אינגליש קייק) ויוצקים את התערובת.
  4. אופים בחום בינוני כ-25 דקות.

 

למתכונים נוספים

 

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

  

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

 

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון