זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

סמינר הקיץ של אנונימוס

סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים ייערך בין 6 ל-8 באוגוסט, 2006, במרכז תל-אביב. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים, עצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה.

דמי השתתפות: 110 ₪ (הנחה תינתן במקרה הצורך).
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה: 03-6204878 info@anonymous.org.il

אם ידוע לכם על אנשים שהסמינר מתאים להם אך לא יקראו מודעה זו – אנא ידעו אותם או העבירו אלינו שמות, כתובות דואל ומספרי טלפון.

לפעול באנונימוס בחיפה

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ג', 18.7.2006, בשעה 19:00, ברח' דובנוב 6 (קומה ראשונה). משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה.

לפרטים – נטע: 054-3053113

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס פותחת בתוכנית הכשרה לפעילים/ות מרחבי הארץ, אשר מועניינים להפעיל דוכני הסברה במקום מגוריהם. ההכשרה נערכת בתל-אביב, וכוללת פגישות חודשיות והתנסות בדוכנים, במשך שלושה עד שישה חודשים. ההכשרה תאפשר לפעילים ללמוד כיצד להסביר באופן יעיל יותר, להתנסות בדוכנים תוך קבלת הדרכה, ולקבל ציוד לדוכנים שייערכו לאחר מכן במקום מגוריהם.

לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

פעילות בחופשת הקיץ

ניסויים בחיות במערכת הביטחון

מקור: יובל אזולאי, "ניסויים בבע"ח במערכת הביטחון: עשרות אלפי נפגעים בכל שנה", הארץ,12.7.2006, עמ' א1.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

קרקסים בחיפה

לתגובות: כלבו חיפה, ת.ד. 8700 חיפה 35251, פקס: 04-8552102, colbo@haaretz.co.il

שמואל גלבהרט, סגן ראש עיריית חיפה, עיריית חיפה, חסן שוקרי 14 מיקוד 31047. פקס: 04-8356662

עוד בעיתונות הישראלית

ערוץ   7   כסף   למפטמים.   בידיעה   "אושרו   פיצויים   למגדלי   האווזים" (10.7.2006) נמסר, שהממשלה אישרה להקציב 22 מליון שקל למגדלי האווזים לשעבר, לאחר שהענף חוסל. כל מגדל יהיה זכאי למענק קיום והסתגלות בסך 6,000 שקל בחודש למשך שמונה חודשים. זאת קרוב לשלוש שנים לאחר שבג"ץ קבע שהפיטום יופסק, ואיפשר למפטמים תקופת הסתגלות ממושכת.

nrg  מעריב  חיות  במלחמה.  בכתבה "אל תנטשו  אותם  לבד  במערכה" (13.7.2006) מספקת אתי אלטמן מידע חשוב לתושבי הצפון המטפלים בחיות, על רקע ההפגזות באזור. המסר החשוב ביותר: לא לנטוש את החיות!

זמן חולון בת-ים משפט ללא צדק. בכתבה "חתול, לא תעלול" (7.7.2006, עמ' 28) מדווחת שירלי מורה שהמשטרה עצרה אדם שהתעלל קשות בחתולים, בעקבות תלונות משתי שכנות. למרות חומרת העדויות, בית-משפט השלום שחרר את המתעלל ללא עונש והורה לו להתרחק מהשכנות. לדברי המשטרה, "השופט ציין כי חתולים יש לא רק בבניין, אלא בכל מקום, ולכן הרחיק אותו מהמתלוננות בלבד."

תגובות: זמן חולון בת-ים, האצל 1, ראשל"צ , פקס: 03-9520818, דואל: z_mekomi@maariv.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

nrg   מעריב   (עיתון   חי)   נכים   ושמחים.   בכתבה   "אומני   הריפוי" (14.7.2006) מתארות ריבי מאיר ורינת עמירן את יכולת הריפוי המדהימה של חתולים, ואת יכולתם להסתגל היטב לחיים עם מגבלה גופנית קשה, כגון אובדן הראייה, השמיעה או חלק מהגפיים. הכתבה מביאה באופן מנומק מסר חשוב: כדאי לעזור לחתול הפגוע להחלים ולהסתגל למגבלה שלו, ובשום פנים ואופן אין להרוג אותו בתור "המתת חסד". 

ידיעות אחרונות, 24 שעות רשלנות. בכתבה "ד"ר דוליטל ומיסטר נבו" (13.7.2006, עמ' 8) מביא רונן טל שורה של עדויות על רשלנות רפואית מצד ד"ר צחי נבו, מנהל "צער בעלי-חיים תל-אביב".

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: letters@yedioth.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

nrg מעריב יוזמה אפקטיבית. "התעללות בחיות.COM" מובא סיפורה של אישה אמריקאית, שהקימה אתר אינטרנט בינלאומי מצוין, Pet-Abuse.Com, המתעד מקרי התעללות בחיות ומסייע לאתר עבריינים, לחקור מקרי התעללות, לפנות לרשויות העוסקות בתחום, ולעזור לחיות שנפגעו מהתעללות.

וואלה! טבעונות=בריאות. בכתבה "בלי טיפת בשר" (12.7.2006) מספר עפר עין-גל על הטבעונות והבריאות של קהילת הישראלים העברים: "אולי גם אתם תאריכו ימים אם תאמצו את הרגלי התזונה של הכושים העבריים ותאכלו טופו טרי וירקות מאודים. בינתיים תקפצו ל'טעם החיים', המעדנייה הטבעונית שלהם בת"א מזה 20 שנה."

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. סחר בקופים בארצות-הברית

ב-12.7.2006 עברה בסנאט האמריקאי הצעת חוק, הכוללת איסור על סחר בפרימאטים למטרות ניצול כ"חיות מחמד" בין מדינות ארצות-הברית. ההצעה התקבלה פה-אחד ומעוררת תקווה רבה לצמצום מספר הפרימאטים הסובלים בשבי.

חמודים לזמן שאול
לאסונם של הפרימאטים (קופים וקיפופים), אנשים רבים חשובים שהם חמודים מאוד כשהם גורים. המדיה האמריקאית מעודדת דימוי זה על-ידי שימוש נרחב בגורי קופים, בעיקר שימפנזים, בפרסומות ובתחומים נוספים. אולם הגור גדל מהר. הוא חזק ואגרסיבי למדי מטבעו, ובסביבה מלאכותית, שאינה מספקת את צרכיו, הוא מתוסכל ולכן תוקפני במיוחד. אף מין של פרימאט אינו מבוית; בטבע, נשיכות הן חלק מהיחסים החברתיים, בעוד שבני-אדם רואים בנשיכות כאלה סכנה גדולה לעצמם. המדובר בקבוצת מינים דינאמיים מאוד, הזקוקים למרחבים גדולים ולאפשרויות טיפוס. מעטים מאוד מבין האנשים הפרטיים המחזיקים בפרימאטים, מסוגלים לספק תנאים כאלה. בנוסף לכך, הם זקוקים למזון מיוחד, וכמובן – לחברה של בני-מינם. בני-אדם אינם יכולים לשמש כתחליף נאות לחברת בני-המין, וקוף שגדל בין בני-אדם יתקשה להסתגל לחברת בני-מינו, במקרה שזכה בבגרותו לעבור למקלט. כל הקשיים הללו הופכים החזקת פרימאטים בידיים פרטיות לאכזרית בהכרח, ובמיוחד על רקע תוחלת החיים הארוכה שלהם: מינים שונים של קופים יכולים לשרוד 30 שנה בשבי, וקופי-אדם כגון שימפנזים עשויים להאריך חיים עד כ-60 שנה.

גורת קפוצ'ין בלבוש אנושי בסביבה מלאכותית. הצילום על-ידי "בעלים" גאה באתר אמריקאי ל"חובבי" קופים (MonkeyZone).

אסונם של הפרימאטים
כתוצאה מהקשיים בהחזקת פרימאטים, הם סובלים מטיפול אכזרי במיוחד מידי "חובבי" קופים. המקרים הסמויים מן העין הם ענישה ההופכת להתעללות. מקרים נפוצים שמתגלים לעין חיצונית, כוללים לעתים קרובות קשירה בשרשראות וכליאה בתוך כלובי ברזל. ומכיוון שהכלובים יקרים – הם קטנים. יש המחזיקים את הפרימאט דווקא במוסך או במרתף, ללא מגע עם העולם החיצון. מנהג נפוץ אחר הוא עקירת השיניים של  הפרימאט, למשל בקופים המנוצלים לסיוע לנכים. לאדם שנמאס לו להחזיק בפרימאט, אין אפשרויות רבות: מקלטי השיקום מעטים מאוד, וגני-חיות אינם נוטים לקבל חיות שגדלו בבתים פרטיים. רבים נפטרים מהקופים ומפקירים אותם בפינות-חי קטנות ומוזנחות, וחלקם אפילו מגיעים למעבדות ניסוי. כל אלה הם נתונים מארצות-הברית עצמה, אולם המצב שם הוא חוליה בתוך אסון עולמי. באפריקה נפוץ ציד קופים למאכל; האפריקאים אוכלים את הקופים הבוגרים, ואילו הגורים הופכים ל"תוצר-לוואי" רווחי של הציד. חלק מגורים אלו מגיע באופן בלתי-חוקי לארצות-הברית, עקב הדרישה לקופים כ"חיות מחמד".

גורלו של קפוצ'ין מבוגר יותר. גם תצלום זה מתוך אתר "חובבי" קופים.

הצבעת הסנאט
לפרימאטים בארצות-הברית נפתחה אפשרות לעזרה: מסתמן סיכוי טוב לקבלת חוק פדרלי, שיגביל את המסחר בפרימאטים כ"חיות מחמד". ב-12.7.2006 עברה בסנאט פה-אחד הצעת "חוק בטיחות פרימאטים בשבי", הכוללת איסור על סחר בפרימאטים למטרות ניצול כ"חיות מחמד" בין המדינות בתוך ארצות-הברית (איסור על סחר בפרימאטים למטרות ניצול כ"חיות מחמד" בין ארצות-הברית למדינות אחרות קיים מאז 1975, אם כי לא נאכף היטב). ההצעה הוגשה ביולי 2005, במקביל להצעת חוק דומה בבית-הנבחרים, שצפויה לעלות בקרוב להצבעה שם. כדי להפוך לחוק, ההצעה צריכה להתקבל בשני הבתים ולעבור ערכאות נוספות; הדרך לקבלת החוק עודנה ארוכה, אם כן, אולם הצבעה פה-אחד לטובת חיות באחד הבתים הפדרליים היא אירוע נדיר מאוד בארצות-הברית, אשר מעורר אופטימיות רבה להמשך.

קופים כ"חיות מחמד": בתמונה מגובבים כלובים וטינופת, ובכלוב העליון (שהוא למעשה מלכודת) ניתן בקושי לראות את זאק,

קוף רזוס שהוחזק בקביעות בכלוב זעיר זה. הצילום נערך בפשיטה של שלטונות איווה בדצמבר 2004 על ביתו של אדם,

שהחזיק שם יותר מ-90 חיות (Pet Monkey Info).

החוקים
הצלחתה של הצעת החוק בסנאט קשורה בין השאר בכך, שהיא אינה מאיימת על מוסדות חזקים. ההצעה לא תשפיע על הסחר בפרימאטים על-ידי גני-חיות, אוניברסיטאות ומעבדות. ההצעה גם אינה אוסרת החזקת פרימאטים כ"חיות מחמד". אולם זהו המינימום שמוכן הממשל לעשות להגבלת החזקתם של פרימאטים על-ידי אנשים פרטיים. איסור פדרלי דומה התקבל בשנת 2003 בנוגע לסחר בין מדינות ובינלאומי בחתולים גדולים. הממשלה מותירה למדינות הפדרציה אוטונומיה לחוקק חוקים בעניין החזקת פרימאטים (וכן חתולים גדולים), והתוצאות אינן מספקות: רק 19 מדינות אוסרות להחזיק פרימאטים בידיים פרטיות. 14 מדינות מטילות דרישות מנהליות מסוימות על כך, וב-17 מדינות אין כל הגבלה בחוק על החזקת פרימאטים בידיים פרטיות. אם תתקבל הצעת החוק הפדרלית, מדינות אלה לא יוכלו עוד לקבל באופן חוקי אספקה של פרימאטים לשוק הפרטי, דבר הצפוי להביא לצמצום השוק. כיום מעריכים ש-15,000 פרימאטים נמצאים בידיים פרטיות ברחבי ארצות-הברית. הפרימאטים מוצעים למכירה בקטלוגים באינטרנט. חלק ניכר מן המסחר נערך אפוא במשלוחי דואר בין מדינות שונות.

וולטר הוא קוף ממין נדיר מאוד (White-collared mangabey) שנמצא במרץ 2003 מתרוצץ בשדה עם כלבים בטקסס (IPPL).

האינטרס האנושי
למזלם של הפרימאטים, הגדולים שבהם חזקים פי כמה מאדם, וגם הקטנים מסוגלים לפגוע קשה בבני-אדם בנשיכה. בין שלוש תת-הסדרות של הפרימאטים, ניתן למצוא חיות גדולות כגון למורים, קפוצ'ינים, מקוקים ושימפנזים. אמנם, מספר הנפגעים נמוך – דווחו רק כמאה פגיעות בעשור האחרון (שיעור הדיווח נמוך והמספרים האמיתיים גבוהים ודאי פי כמה). אולם פרימאטים עשויים גם להעביר לבני-אדם מחלות קטלניות כגון הרפס B, שחפת וסוג של אבעבועות. זהו כמובן גורם נוסף להצלחת יוזמת החקיקה. אנו מקווים לעדכן בקרוב על השלמת החקיקה.

בארצות-הברית יש אנשים רבים, שמסוגלים לשלם הון תועפות על חיות בר כגון קופים, ובכך הם מעודדים את הסחר בהן.

אחד מהם, מייקל ג'קסון, החזיק גן חיות שלם (הפסל שבתמונה: "מייקל ג'קסון ובאבלס", ג'ף קונס, 1988)

מקורות

"Laws and Legislation", "Testimonials", "Facts", Pet Monkey Info, accessed 14.7.2006.

“Fact and Fiction: Monkeys and Apes as Pets”, HSUS, accessed 14.7.2006.

“HSUS Applauds the U.S. Senate for Unanimously Passing the Captive Primate Safety Act”, HSUS, 12.7.2006. 
Beth Preiss, “Monkey Business: Captive Primate Safety Act Aims to Cap the Dangers of Primates as Pets”, HSUS, 29.7.2005.

3. לאסי חוזרת הביתה, גרסת 2005

הגרסה הקולנועית החדשה ללאסי חוזרת הביתה, מעודדת אהבת כלבים, תוך שימוש בעייתי בחיות על הסט וקידום (לא מכוון) של סחר בכלבים שעברו עיוות תורשתי. אריאל צבל מספר על הסרט.

היסטוריה
לאסי, סרטו של צ'ארלס סטוריג' (דצמבר 2005) הגיע לישראל בדיבוב לעברית החל מ-13.7.2006. הסרט מבוסס על ספרו של אריק נייט מ-1940, שעבר עיבוד ראשון לקולנוע ב-1943. סרטו של סטוריג' הוא העיבוד הקולנועי השני לספר, אולם לפי האתר הרשמי של הסרט בעברית, "הסרט [הראשון] הביא ליותר המשכים ותוכניות טלוויזיה מכל סיפור אחר בהיסטוריה של תעשיית הבידור, כולל סדרת טלוויזיה שנמשכה עשרים שנה... והסרט החדש הוא למעשה הסרט האחד עשר."

סיפורה של לאסי – תזכורת
כלבת הקולי היפה גדלה בבית קרקלו, משפחת כורים ענייה ביורקשייר. תחת לחצי המחסור, מוכרים ההורים את לאסי לדוכס. היא נמלטת ממלונות האחוזה כדי לפגוש את בן הכורים, ג'ו, ביציאתו מבית-הספר, כפי שעשתה מדי יום במשך ארבע שנים. לאחר שתי בריחות, לוקח הדוכס את לאסי לאחוזתו שבצפון סקוטלנד. היא מצליחה לברוח גם משם ופותחת במסע דרומה, הביתה, דרך הרים וסביב אגמים, כשהיא חוצה נחלים וערים, נרדפת על-ידי אנשים וזוכה לחסד מידי אחדים מהם, עד שהיא מגיעה בכוחותיה האחרונים למשפחת הכורים ביורקשייר. החלוקה הפשטנית לטובים ולרעים הופכת את הספר, ועוד יותר ממנו את הסרט, ליצירה שמיועדת בעיקר לילדים. עם זאת, הסרט מבוים באיפוק, שמאפשר חוויית צפייה נעימה גם למבוגרים.

ציד שועלים, פוליטיקה ומציאות
לאסי של סטוריג' נפתח בסצנה שאינה קיימת בספר: ציד שועל על-ידי חבורת רוכבים וכלביהם. באנגליה של היום, בעקבות האיסור על ציד שועלים בעזרת כלבים וההתנגדות האלימה מצד הציידים, זהו נושא פוליטי חם יותר מתמיד. עמדתו של סטוריג' ברורה: הציד הוא מנהג ברברי – מרדף רצחני אחר חיה קטנה וחסרת ישע. האצילים האלימים משתעשעים במשחקי ההרג שלהם תוך פלישה דורסנית למגוריהם ולמקום עבודתם של הכורים קשי-היום. זהו מסר יוצא מן הכלל כפתיחה לסרט, אולם סטוריג' השיג אותו תוך שימוש נרחב בשועל. American Humane Association, הארגון האמריקאי שעורך בקרה על השימוש בחיות בסרטים, פיקח על השימוש בחיות בסרט וסיפק לו אישור (אשר משום מה אינו מופיע באתר הארגון). אפשר אפוא להיות בטוחים, שלא התעללו בשועל באתר הצילומים. אולם די בעצם השימוש בחיית בר מאולפת כדי לפסול את הסרט לצפייה בקולנוע. בגרסת ה-DVD של הסרט, מצורף סרטון ובו מתועדת מקצת העבודה עם השועל המאולף; למרות מטרתו השיווקית של הסרטון, עולה מתוכו תמונה מכוערת למדי: השועל נותר ללא ספק חיית בר עם חששנות ואנרגיה של חיית בר. קשה להאמין, שהלחצים באתר הצילומים אינם גורמים לו מצוקה – שלא לדבר על האילוף, שעליו לא נמסר מידע.

אהבה וכבוד
הסרט החדש, כמו הספר, מעודד אהבת כלבים. אם בספר לאסי היא גיבורה אדירה, על המסך היא (ולמעשה שלושה או ארבעה הכלבים שמגלמים את דמותה) גם יפהפייה אמיתית – שילוב מנצח. אולם האם לאסי היא פנטזיה של נאמנות עיוורת לאדון? בהחלט לא. ראשית כל, ליהוקו של ג'ונת'ן מייסון לתפקיד ג'ו, מבטיח שהכלבה תיראה לידו כמו פטרונית מיטיבה וכלל לא כמו נתינה צייתנית. מייסון הוא ילד זעיר ועגום למראה, והוא נצמד לכלבה כאילו זכה בחיבתו ובהגנתו של אריה. בספר, לאסי חוזרת הביתה כי זה מה שהיא רוצה לעשות – ההרגל שלה, שמושך אותה לפגוש את הילד בכל יום בארבע, הוא במקורו יוזמה אישית שלה, אשר הפכה עם הזמן מעצמה לדחף פעיל וחופשי, ללא כל הפנמה של פחד וללא אופי כנוע. בסרט נשמרת דמותה של לאסי כבעלת רצון חופשי, אם כי היא מונעת פחות על-ידי ניסיון לשחזר את סדר-היום הישן שלה ויותר על-ידי המשיכה הביתה. ולמעשה זוהי גם בחירה רציונלית: בבית משפחת קרקלו היא הייתה חופשייה ונאהבת, ואילו אצל הדוכס מחזיקים אותה בכלוב, גוררים אותה ברצועה קצרצרה להליכות הכנה לתצוגה, והכלבן צועק עליה ואף מכה אותה. לאסי מאולפת דיה כדי שלא לתקוף בחזרה, אולם ממילא אין לה סיכוי לנצח. לאור הנתונים שבידיה, היא פועלת באופן מיטבי. מאוחר יותר, בדרך הביתה, היא בוחרת להתחבר עם רוכל נודד ולאחר מכן היא בוחרת להתנתק ממנו לטובת המסע דרומה. שוב מדובר בהחלטה של הכלבה, אולם הפעם זוהי בחירה רגשית. לאסי מגלמת אפוא דמות חזקה ומעוררת כבוד, ובו-בזמן רגשנית ומעוררת חיבה.

ג'ונת'ן מייסון עם אחד הכלבים שמגלמים את לאסי. זוהי התמונה הנפוצה ביותר מטעם ההפקה – ייצוג של ילד בטוח בעצמו וכלבתו הנאמנה, עקב הצילום החזיתי והעמידה הקפואה. בסרט, לעומת זאת, הכלבה נראית יותר גדולה, דינאמית ודומיננטית ביחס לילד.

מחשבות כלביות?
כסופר, אריק נייט השתמש בטבעיות במילים כדי לתאר מה חושבת לאסי, תוך שהוא מזהיר, שהיא לא חושבת "כדרך בני-אדם", אלא "חשה בכך בקרבה פנימה" (עמ' 23). בסרט של סטוריג' נעלמו המילים, ואיתן נשמט חלק מן הבסיס להזדהות עם לאסי. כדי להבין מה עובר על כלבה דרך מדיום קולנועי, נדרש מעקב ממוקד אחר תגובותיה המדויקות לגירויים ספציפיים, וניסיון לשחזר באמצעות המצלמה את נקודת-המבט שלה. סטוריג' ממעט להשתמש בטכניקות מתוחכמות כאלה ומסתפק בשרטוט כללי של תגובותיה לסיטואציה בתור האמצעי העיקרי להבנת לאסי. לא פעם הוא ממקד קלוז-אפ בפניה – אשר אינם מספרים הרבה, משום שפני כלבים אינם מסגירים כמעט מחשבות (לפחות לעיניים אנושיות). עם זאת, הסיפור חזק כל-כך, שלאסי מצליחה להיבנות בסרט כאישיות חזקה עם מוטיבציות ברורות, למרות דלות המבע הקולנועי.

תרגילי כלבים על הסט
אם להאמין לקטעי "מאחורי הקלעים" שבגרסת ה-DVD ללאסי, אין פסול מוסרי בהופעת הכלבים בסרט. אדרבה – העבודה בכל סצנה (הכוללת תגובה לגירויים שאינם נראים או נשמעים בסרט) מעניינת מאוד, מבחינתם. הרבה כלבים הגדלים בדירה, היו שמחים להתחלף עם כלבי הקולי באתר צילומי לאסי. עם זאת, חלק מהסצנות העיקו על הכלבים. כדי לייצג נאמנה כלבה ארוכת-שיער בעיצומו של מסע מפרך, פרוות הכלבים מטונפת ומדובללת במתכוון. אולי לא נגרם לכלבים כל נזק, אולם מדובר בהרבה יותר מאיפור מקומי, שמקובל בסרטים עם כלבים. כמו כן, בפרסום טריוויה על הסרט, מצוטטת קרול ריגינס, מטפלת בכלבים שעבדה בשלושה סרטי לאסי, והיא מסבירה את הקושי בסצנות כניסה למים:

"'הם לא הורבעו להיות כלבי מים, שיש להם יותר עור לשחייה בין כפות רגליהם ויותר שומן על גופם כדי לבודד אותם מהמים [...] לכלבי קולי אין את זה. כשאתה שם אותם במים, ברגע שהם נרטבים עד העור אתה צריך להוציא אותם ולייבש אותם במייבש שיער לפני שתוכל להמשיך בסצנה. כשהם נכנסים למים הם מתקררים והשרירים שלהם לא פועלים היטב.'"

אחד מהכלבים המגלמים את לאסי בצילומי עיר שנערכו בדבלין, עבור סצנה עירונית בסקוטלנד.

לאורך כמחצית מן הסרט, פרוות הכלבים מטונפת.

לא לקנות כלב קולי!
ניצול השועל, הכלבים וכן סוסים באתר הצילומים, מתגמד מול הסכנה העיקרית שמהווה הסרט: עידוד לסחר בכלבי קולי. זוהי תופעה בלתי נמנעת בעקבות סרט כזה, כמו גם נטישה המונית של כלבי קולי לאחר שקונים אימפולסיביים התחרטו, כפי שמעיד אתר של חברה העוסקת בלאסי. ההרסנות של התאווה לכלבי קולי חמורה במיוחד בגלל העיוות התורשתי שנגרם לגזע זה. כותבת ד"ר טמפל גרנדין (עמ' 87-86):

"מגדלים הצרו את פניהם של כלבי קולי, למשל, ובתוך הגולגולת הצרה נשאר פחות מקום למוח. כלב זקוק לגולגולת רחבה דיה, ואם תתבוננו בציורים ישנים של כלבי קולי מראשית המאה העשרים, אכן תיווכחו שללאסי היה מצח רחב ושטוח.

"בשנות השמונים כבר הפכו ראשיהם של כלבי הקולי כה צרים, שחברה שגדלה עם כלבי קולי בחווה בשנות החמישים והשישים, סיפרה לי שהתקשתה לזהות את כלבי הקולי בשכונתה כנמנים עם גזע הקולי שהכירה בילדותה. [...]
"הבעיה איננה רק בצמצום החלל המיועד למוח, אלא גם במבנה המוזר של הגולגולת. אין ספק שהצרת הגולגולת פגעה במבנה המוח מבחינה אנטומית. אך ברור שגם האינטליגנציה שלהם נפגעה מאוד."

לסיכום, אם מישהו בוחר לקחת ילדים לצפות בלאסי, חשוב ללוות את האירוע בעבודת הסברה על סחר בכלבים, על ניצול כלבים גזעיים ועל הבעיות של כלבי קולי בפרט.

מקורות

Lassie (DVD format, release: 10.4.2006), director: Charles Sturridge, producers: Charles Sturridge, Ed Guiney, Francesca Barra.

"Lassie Come Home- FAQs" remake in production, The Lassie Network, accessed 14.7.2006.

"Trivia for Lassie (2005)", Internet Movie Database Inc., accessed 14.7.2006.

אריק ניט, לסי חוזרת הביתה, תרגום: יגאל קמחי, (ירושלים: אחיאסף).

לאסי – אתר הסרט בעברית

טמפל גרנדין וקתרין ג'ונסון, השפה הסודית של בעלי-החיים, תרגום: מרים שפס, (תל-אביב: אריה ניר, 2006).

4. פינת התזונה
שירות משלוחים טבעוני: העוגות של מאשה

מרים, ממפעילות הווג'י בר הטבעוני בסלון מזל וסטודנטית לרפואה הודית, מפעילה שירות משלוחים של עוגות טבעוניות. כל העוגות אינן מכילות מוצרים מהחי והן מבוססות על מוצרים מזינים כמו קמח מלא, טופו, שיבולת שועל, סוכר חום, תמרים, חרובים ועוד. ניתן להזמין את העוגות גם ללא סוכר או ללא גלוטן ואפשר גם – בתוספת תשלום – להזמין את העוגות עם קצפת מטופו או מקשיו. את המשלוחים ניתן להזמין בטלפון 052-6842847.

מרים מבצעת שליחויות בתוך תל-אביב, והמזמינים מחוץ לתל-אביב יכולים להגיע לקחת את ההזמנה בכוחות עצמם.

מבחר העוגות כולל:

• טארט (טופו לימון, טופו ושוקולד, קרם קוקוס וטופו, שכבות טופו-בננה-חמאת בוטנים, קרם חרובים, טופו תפוז), 75 ₪ לעוגה
• פאי (קינמון ותפוחים, ג'ינג'ר ואגסים, פרג, פירות העונה), 70 ₪ לעוגה
• סקראמבל – עוגה המבוססת על פירות שעליהם פירורי בצק (תפוחים וחמוציות, אגסים וחמוציות, בננות), 70 ₪ לעוגה
• עוגות בחושות (טופו גזר, טופו חרובים, טופו לימון וצימוקים, תפוחים וקינמון, תמרים ובננות, פרג תפוזים), 65 ₪ לעוגה
• עוגות יום-הולדת מקושטות עם הקדשה, 80 ₪
• עוגות שמרים (פרחי קינמון, פרג, שוקולד, חרובים ותמרים), 65 ₪ לעוגה
• בראוניז (חרובים ותמרים, שוקולד), 40 ₪ ל-18 יחידות
• כדורי אנרגיה (על בסיס פירות יבשים ואגוזים, ללא סוכר), 12 ₪ ל-5 כדורים
• עוגיות (קוואקר וצימוקים, טחינה, טופו פירות יבשים ואגוזים, בננות ותמרים), 60-40 ₪ לק"ג

מעבר לקינוחים, מציעה מרים גם תבשילים לארוחות או לאירועים. התבשילים כוללים: מנות ראשונות כמו פטה זרעי דלעת, פרחי כרובית בצנוברים וזרעי חרדל ופטריות ממולאות באגוזים ועשבי תיבול; מאפים כגון מוסקת חצילים, פשטידת דוחן וירקות וקיש טופו וכרישה; וכן מגוון תבשילים, סלטים, ממרחים ומרקים.

בשבוע הבא נפרסם מתכון לעוגה באדיבות מרים.

למסעדות טבעוניות וצמחוניות 

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון