|
פעילות
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
 משמרות מחאה נגד הרפורמה בתעשיית הביצים,
שבה מתוכננת הנצחת ההתעללות בתרנגולות, מתקיימות בכל
שבוע בערים הגדולות: ת"א: ימי
ה', 17:00-15:00, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
דוכני הסברה בחיפה
בימי ג', בין השעות 16:00-19:00, פועל במרכז הכרמל דוכן
הסברה של אנונימוס. לפרטים: אורי, טל' 052-6719063 uri.anon@gmail.com. הרצאות
בבתי-ספר
כדאי לכתוב: ייבוא מוצרים שנוסו על בעלי-חיים
 ב-6.1.2010 אישרה הכנסת בקריאה טרומית (43 מול 9 ונמנע אחד) הצעת חוק
לאיסור על ייבוא ושיווק "מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי,
שבתהליך ייצורם נערכו ניסויים בבעלי-חיים." החוק יחול רק על ניסויים שנערכו
לאחר כניסת חוק זה לתוקף, וכן ניסויים שהייתה להם חלופה מאושרת בעת שנערכו;
החוק מחייב את המועצה לניסויים בבעלי-חיים לקבוע כללים לעניין חלופות
מאושרות. מגישי ההצעה הם איתן כבל (עבודה), דב חנין (חד"ש), ניצן הורוביץ
(מרצ), יואל חסון (קדימה) ורונית תירוש (קדימה). הצעה דומה הגיש גדעון סער
בכנסת הקודמת, כהשלמה ל הצעתו
שהתקבלה כחוק האוסר בישראל עריכת ניסויים בחיות למטרת פיתוח מוצרי
קוסמטיקה וחומרי ניקוי. מאחר שניסויים כאלה כמעט שלא נערכו בארץ, האיסור על
ייבוא הוא משמעותי יותר ועשוי למנוע כליל מכירת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי
שפיתוחם כרוך בניסויים בחיות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי) וג'מאל זחאלקה
(בל"ד) הביעו את התנגדותם להצעת החוק והצהירו על כוונתם לשנותה כך שתתיר
ניסויים מסוימים. באיחוד
האירופי נאסרו ניסויים בחיות על מרכיביהם של מוצרי קוסמטיקה החל
מ-11.3.2009 (איסור ניסויים במוצרים מוגמרים נמצא בתוקף כבר חמש שנים).
בהדרגה נכנס לתוקף גם איסור על שיווק מוצרים כאלה. כדאי לכתוב למגישי הצעת החוק, להודות להם ולבקשם שיפעלו
כמיטב יכולתם לקידום ההצעה עד להצבעה המכריעה בכנסת. אפשר גם לכתוב לוועדת
החינוך, התרבות והספורט (שם נדונה הצעת סער בכנסת הקודמת) ולנמק בפני חבריה
מדוע חשוב לקבל את ההצעה כלשונה.
קבלת שבת טבעונית
ביום ו', 15.1.2010, בשעה 18:30, תתקיים במכללת רידמן
(ירמיהו 5, תל-אביב), קבלת שבת טבעונית אקולוגית בהנחיית זהר צמח וילסון,
אילת ואבי אובלס, ותמר עדי. דמי השתתפות: 30 ש"ח לכיסוי הוצאות. כל סכום
שיוותר לאחר כיסוי הוצאות קבלת השבת יועבר כתרומה לאנונימוס. לפרטים
נוספים
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
-
מופע: ביום ב', 11.1.2010, בשעה 20:00, יארח
זנגביל את " מופע
האימים של העכברות ולאה גודלברג" – מופע דראג, תיאטרון ומולטימדיה
העוסק בזכויות בעלי-חיים ובסוגיות נוספות של דיכוי וצדק חברתי. תרומה
מומלצת: 10 ₪.
-
סדנה: ביום ג', 12.1.2010, בשעה 19:30, תתקיים
בזנגביל סדנה מעשית להכנת כרוב כבוש וקימצ'י. הצטיידו בכרוב אחד לפחות
(ירוק או אדום), שתי צנצנות בנפח ליטר עם מכסים, סכין חד, קערת פלסטיק
גדולה, קרש חיתוך, ואפשר גם תבלינים (שום טרי, ג'ינגר, פלפל, חרדל,
קימל...) ופירות או ירקות טריים (ענבים, תפוחים, פלפל, גזר...). מנחה:
נחשון דוד כרמי. דמי השתתפות: 45-15 ₪.
-
פרופ' שוורץ: ביום ג', 19.1.2009, בשעה 19:30, יארח
זנגביל את פרופ' ריצ'רד שוורץ, נשיא "היהודים הצמחונים של צפון
אמריקה" ומחברם של הספרים "יהדות וצמחונות" ו"יהדות ושרידה גלובלית" כמו גם
מאות מאמרים על יהדות וצמחונות. פרופ' שוורץ ידבר (באנגלית) על צמחונות
וקיימות, ועל עצים במקורות היהודיים.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
"בין ממון למזון" – קורס בתל-אביב
בימי ד', בשעה 19:30, מתקיים בבית הקיבוץ הארצי (רח' ליאונדו דה-וינצ'י
13, במועדון בקומת מרתף 3), במסגרת המכללה החברתית-כלכלית, הקורס " בין
ממון למזון – דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה".
ב-13.1.2010 יתקיים פאנל בנושא חקלאות אורגנית, קואופרטיבים אורגניים
וחקלאות בתמיכת הקהילה. עלות מפגש בודד 30 ₪, ויש אפשרות להנחות.
תולים כרזה מהחלון
מתפקדים למפלגות
חברי מפלגה המעוניינים להשפיע על המפלגה לפעול
למען בעלי-חיים, שלחו אלינו שם
מלא, מס' ת.ז., מס' טלפון, כתובת דואל ושם פייסבוק. ראו גם הפניות לטופסי התפקדות.
 ייעוץ תזונתי
אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית,
למימוש היתרונות
הבריאותיים שבטבעונות ובצמחונות. לפרטים:077-3204401 או ב דואל.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
פעילות אנונימוס והישגיה בשנת 2009
קמפיין תעשיית הביציםביוני 2007 החליטה
ממשלת אולמרט על רפורמה
בתעשיית הביצים בישראל, שעיקרה פירוק הלולים הקטנים ובניית לולי ענק עם
כלובי סוללה, תוך התעלמות מחוק צער בעלי-חיים. בשנת 2009 נכנס קמפיין הביצים
של אנונימוס לשנתו השנייה בשיא המרץ: דברור אינטנסיבי עורר התייחסות לנושא
בכלי תקשורת מרכזיים כמעט מדי שבוע, משמרות מחאה שבועיות פעלו בשלוש הערים
הגדולות, הופקו חמישה סרטונים בנושא בהשתתפות ידוענים, נפתח אתר אינטרנט ייעודי והוקמה קבוצת
פייסבוק בהנהלת אורנה בנאי; הקבוצה מונה כיום 5,400 חברים.
מתוך משמרת מחאה של אנונימוס נגד תוכנית הרפורמה של משרד
החקלאות
בתחילת 2009 הגישה אנונימוס למשרד החקלאות דו"ח המשווה בין תעשיית
הביצים הישראלית לתעשייה בחו"ל לפי שיטות כליאה שונות ובהתאם לרווחת
התרנגולות, לבריאות הציבור ולעלויות. הלחצים שהפעילה אנונימוס על המשרד עוד
קודם לכן הביאו בתחילת השנה למינוי " צוות מקצועי לבחינת רווחת
המטילות". הצוות, שהורכב מאנשי תעשיית הביצים ומשרד החקלאות ללא מומחים
חיצוניים כמקובל
באירופה, הקדיש מקום שולי למדי ל"רווחת המטילות" והגיש ביולי המלצה
צפויה: להמשיך לכלוא את התרנגולות בכלובי סוללה. עם זאת, הצוות, בחסות משרד
החקלאות, המליץ להקציב לכל תרנגולת בכלוב 550 סמ"ר, והמלצה זו הוצגה לתקשורת
כשיפור בתנאי התרנגולות מאחר שמדובר בהגדלה צנועה אך תקדימית של
השטח המוקצב להן כיום. בפועל מדובר בשטח קטן יותר מגיליון נייר משרדי, המשמר
את כל הפגיעות שגורמת הכליאה הצפופה, תוך פיגור ביחס לסטנדרט האירופי,
הבעייתי אף הוא.
בספטמבר עתרה אנונימוס (בשיתוף עם נוח וחי-משק) לבג"ץ בבקשה להקפיא את
ביצוע הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות בעניין
רווחת התרנגולות. ב-29.11.2009 קיבל בג"ץ את הבקשה והוציא צו-ביניים זמני,
האוסר על משרדי הממשלה להעביר תקציבים לחקלאים לשם ביצוע הרפורמה, לחתום על
חוזים עם בעלי לולים המבקשים להשתתף ברפורמה או להתחייב כלפיהם בענייני
הרפורמה.
אנונימוס בתקשורתהשנה חלה עלייה ניכרת
בהיקף החשיפות שהשיגה אנונימוס בתקשורת, הודות לצוות המקיים קשר שוטף עם
עשרות כתבים וכותבי טורים. בשנת 2009 הביאה אנונימוס לפרסום למעלה מ-100
כתבות, טורים ודיעות – באינטרנט, בטלויזיה, בעיתונות המודפסת וברדיו. בין
החשיפות הבולטות: שרון חזן (חדשות ערוץ 1) סיקר את המיצג לציון יום זכויות בעלי-החיים;
איתי
ברנע (חדשות ערוץ 10) חשף את ההתעללות בתרנגולות הכלואות בכלובי סוללה;
מיקי לוי
(מעריב – המגזין) כתב על הרפורמה בתעשיית הביצים; נעמי
דרום (The Marker Week) ראיינה פעיל אנונימוס לכתבה על מנהיגי שינוי
חברתי; התכנית " שש
עם סיון רהב-מאיר" (ערוץ 2) דיווחה על פניית הרב מצגר לשר שמחון בעניין
כלובים לתרנגולות ושידרה סרטוני אנונימוס בנושא; רחל
טל-שיר (הארץ) פרסמה טור על ספישיסיזם; אורנה בנאי (ידיעות אחרונות) כתבה
על סבלן של התרנגולות; נעם
בר-שלום (רשת ב') המדור " ירוק" ב-nrg
מעריב ו ארז
ארליכמן (ynet) סיקרו בעקביות את ההתפתחויות בתחום הרפורמה;
ומקומונים בחיפה, בפתח-תקווה, בירושלים, ברעננה ובהרצליה סיקרו את פעילות
השטח של אנונימוס.
בנוסף לכתבות שפרסמו עיתונאים מקצועיים, השנה פרסם פעיל אנונימוס
טור קבוע בוואלה!, בנוסף לטורים מזדמנים על זכויות בעלי-חיים, שכתבו פעילי
העמותה ב-ynet וב-nrg מעריב. כמו כן, כ-10 מבין מאמרי "זכויות בעלי-חיים
השבוע" זכו לפרסום מחודש בפורטלים מרכזיים.
הרפורמה בתעשיית הביצים בטלוויזיה: בן כספית מראיין את נציג
אנונימוס, רונן בר,
ואת נציגת העמותה לצדק חלוקתי, נדיה רם
מוגילבסקי.
אנונימוס באינטרנטאתר אנונימוס מהווה כבר שנים
את מאגר המידע הגדול ביותר בשפה העברית בנושאים הקשורים בזכויות בעלי-חיים.
כיום יש בו מעל 670 מאמרים ומאות דפי תוכן נוספים. לאחר שבסוף השנה שעברה עלה
רוב האתר לרשת במתכונת עדכנית, השנה נרשמו למעלה ממיליון כניסות אליו.
בדצמבר, למשל, עמד מספר הכניסות היומי על יותר מ-3,000. האתר כולל מספר
אתרי-משנה:
- אתר הצמחונות הישראלי, שמהווה את מוקד המשיכה העיקרי לגולשים. האתר עבר
השנה עיבוד יסודי וייפתח בימים הקרובים במתכונת חדשה;
- אתר בערבית, המבוסס ברובו על
תרגום עלוני ההסברה של אנונימוס. השנה ביקרו בו כ-2,000 גולשים בחודש:
ממרוקו, מערב הסעודית, מרוסיה, מישראל, ממצרים, מבלגיה, מסוריה וממדינות
נוספות;
- האתר "ישראל יוצאת
מהכלוב" נפתח השנה, והוא מתעדכן באופן דינאמי בהתאם להתפתחויות בקמפיין
נגד הרפורמה בתעשיית הביצים.
אנונימוס בבתי-הספר
מאז שנת 2004 מקיימת
אנונימוס הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בבתי-ספר ובמוסדות אחרים. בתל-אביב
ובפתח-תקווה ניתנת ההרצאה בהמלצת מחלקות החינוך העירוניות. 18 מרצים, כולם
בעלי ניסיון ניכר בהדרכה בנוסף להכשרה ייעודית באנונימוס, הרצו בשנת 2009
כ-190 הרצאות ב-78 מוסדות בפני כ-12,700 איש. כ-65% מההרצאות נערכו
בחטיבות-ביניים, כ-15% בבתי-ספר תיכוניים, כ-10% בבתי-ספר יסודיים (בעקבות
הזמנה מיוחדת מבית-הספר – ההרצאה מותאמת לגיל גבוה יותר) והשאר בפני קהלים
בוגרים אחרים.
בעקבות ההרצאות, מקיימת אנונימוס קשר עם מתעניינים מקרב הקהל והמוסדות
המזמינים. אשת קשר מטעם אנונימוס ליוותה במהלך השנה תלמידים מ-19 בתי-ספר
וסייעה להם ביוזמות מקומיות: עיתון קיר בנושא זכויות
בעלי-חיים, חלוקת עלוני
הסברה, החתמה על עצומות וכדומה.
בין הפעילויות הייחודיות שיזמו תלמידים: קים בתיכון מקיף א'
בבאר-שבע יזמה יום
זכויות בעלי-חיים, ואת הרצאת אנונימוס העבירה אימה; לינוי מ"שזר" בקריית
אונו ומורתה יזמו צעדת תלמידים עם שלטי אנונימוס ודוכן אנונימוס, במסגרת יום
קהילתי ביישוב; ואילינה מ"עמל ב'" בפתח-תקווה ריכזה קבוצה שחילקה לאורך השנה
חומרי הסברה ליד הקניון המקומי.
גם צוותי בתי-הספר שיתפו פעולה בהתלהבות: מוסדות אחדים יזמו פעילות המשך
בעקבות ההרצאה, כגון " משפט בעלי-החיים",
דוכנים וסרטים; מורה אחת החלה לשלוח לתלמידיה את "זכויות בעלי-חיים השבוע",
ומורה אחרת הטילה על תלמידיה לסכם דף מאתר אנונימוס ולהחליט על פעולה אישית
לקידום הנושא. כמה מההרצאות שולבו בפרויקט לימודי נרחב, למשל: בבית-הספר
"ארזים" באור יהודה ובבית-הספר הדמוקרטי ביפו. 
עלון חדש (צד אחד) שהפיקה אנונימוס השנה, על בסיס
מאמר
מבוא באתר אנונימוס. (עיצבה: נעמי זמיר)
הסברה ברחוב
דוכני ההסברה של אנונימוס פעלו
בתל-אביב פעמיים-שלוש בשבוע. כל דוכן חשף מאות אנשים לעלוני הסברה, ועשרות
רבות של מתעניינים נעצרו לשוחח וללמוד על פגיעה בחיות ועל צמחונות, לקבל
חוברות מידע, לחתום על עצומות ולהירשם ל'זכויות בעלי-חיים השבוע". פעילות זו
נועדה ליצור קשר מתמשך עם הקהל והשפעה לטווח ארוך, אך רכז הדוכנים מדגיש שלא
פעם ניכרת השפעה מיידית: "בעקבות הסבר כללי, קורה שמישהו מוציא מהתיק חטיף
חלבי וזורק אותו לפח!"
בדוכנים משתתפים פעילים שעברו הכשרה
מתאימה; סדנאות הכשרה נערכות בתל-אביב פעם-פעמיים בחודש – חלקן עוסקות
בעקרונות של הסברה סבלנית ומשפיעה, ואחרות במידע על ניצול בעלי-חיים בחקלאות
התעשייתית. בפברואר נפתחו בירושלים סדנאות דומות – עם דגש על התארגנות
לפעילות, ובעקבות זאת נערכים בעיר דוכנים שבועיים. בחיפה ובפתח-תקווה החלו
סדנאות כאלה לפעול בקיץ, ומאז נערכים גם בערים אלה דוכנים שבועיים.
בנוסף לדוכנים, פעלו בשלוש הערים הגדולות משמרות מחאה שבועיות, שהתמקדו
בעיקר בתעשיית הביצים וכללו חלוקת עלוני הסברה ופרישת כרזות שהופקו במיוחד
לשם כך.
הדוכנים והמשמרות הם ערוץ החלוקה העיקרי של עלוני הסברה, שקיבלו רענון
ניכר בשנת 2009: שני העלונים המרכזיים והיסודיים של העמותה, "מזון מן החי:
הסיפור האמיתי" ו"מה ללבוש?" זכו לעדכון ולעיצוב מחודש, ואליהם נוסף עלון
חדש: "זכויות בעלי-חיים: מה זה בעצם?", וכן עלון המוקדש לתזונה, עלון על
הרפורמה בתעשיית הביצים ועוד.
שירות לקהל
משרד חדש שנשכר בתל-אביב השנה
מהווה את מוקד הפעילות בעמותה. המקום מאויש כ-12 שעות ביממה, וכבר במהלך
החודשים האחרונים נוצר לחץ על 11 עמדות המחשב והטלפון. מתוך המשרד נשמר קשר
עם אלפי אנשים המבקשים ייעוץ בעניין צרכנות מוסרית, מדווחים על מכירת מוצרים
בעייתיים (כגון כבד אווז או פרווה) ועל בעלי-חיים במשקים חקלאיים, מבקשים
מידע ועוד; מספר הפניות שטופלו בדואל בלבד עלה השנה על 2,000.
באמצע השנה החלה אנונימוס להציע ייעוץ תזונתי במחיר
מסובסד לצמחונים ולטבעונים המעוניינים לשפר את בריאותם. הייעוץ ניתן בתל-אביב
ובירושלים על-ידי דיאטניות קליניות, לעשרות מטופלים מרוצים.
שער עלון מעודכן שהפיקה אנונימוס השנה וזכה לסיקור נרחב
בעיתונות. (עיצבה: אליס גורוחובסקי)
עבודה משפטית
בנוסף לעבודה המשפטית בנושא
תעשיית הביצים, בשנת 2009 נמשכו הליכים בעניין מסעם של עגלים מאוסטרליה
לישראל, שנערך בספינה "מייזורה" בשנת 2006. מספר חריג של עגלים חלו ומתו אז
במסע ובתחנות ההסגר בישראל, ואנונימוס דרשה לקבל מידע מפורט בעניין. היבואנים
עיכבו את העברת המידע במערכה של בקשות וערעורים, שהגיעו השנה עד בית-המשפט
העליון, ממנו ביקשו היבואנים שיאשר את הסתרת המידע, ואילו אנונימוס ביקשה
שיורה ליבואנים לשלם לה את הוצאות המאבק המיותר. הדיון בנושא נקבע לחודש מאי
2010.
בחודש אוקטובר 2009 פרסם משרד החקלאות טיוטה של תקנות לפי חוק צער
בעלי-חיים בעניין הובלת עופות, ואנונימוס שלחה את הערותיה לטיוטה. זוהי
הטיוטה השלישית (לפחות) לאחר שוועדה שמינה משרד החקלאות הגישה את המלצותיה
בנושא כבר בשנת 2001. מטיוטה לטיוטה נחלשות ההגנות שמציעות התקנות
לעופות.
הפעילים וההתנדבותביחס לתקציב השנתי של
אנונימוס, היקף הפעילות של העמותה עצום – בזכות ההתנדבות. כפי שחשף בימים
האחרונים תחקיר מוסף
הארץ, אנונימוס חריגה בין העמותות הבולטות בארץ בחלק הקטן במיוחד (פחות
מ-10%) שהיא מקצה למשכורות מתוך תקציב העמותה; חריגה היא גם העובדה שחברות
הוועד המנהל של העמותה אינן מקבלות שכר. כמה מהפעילים מקבלים תגמולים
ומשכורות צנועים מאוד; ההסדר הבולט הוא
מגורים (בחדר קטן או שניים בחדר) תמורת 20 שעות פעילות שבועיות.
פעילים אלה גרים בשלוש דירות בתל-אביב, המכילות עשרה מקומות שאוכלסו במלואם
או כמעט במלואם במשך השנה. הסדר כספי אחר הוא מלגות שקיבלו השנה סטודנטיות
תמורת פעילות בעמותה (שתיים מאוניברסיטת תל-אביב ואחת מאוניברסיטת
בן-גוריון). ארבעה מתנדבים פעלו השנה במסגרת שירותם הלאומי, ואחד מהם אף
ממשיך בשנת השירות השנייה שלו.
ברוב תחומי הפעילות בעמותה – ממשימות שאינן מבוססות על הכשרה ועד
למשימות מקצועיות כגון תכנות, עבודה משפטית, הדרכה, עיצוב ועוד – חלק ניכר
מהעבודה נערך בהתנדבות מלאה, שהיקפה מגיע עד עשרות שעות עבודה בחודש
למתנדב/ת. בנוסף לפעילים במסגרות העמותה, אנונימוס תומכת באספקת חומרי הסברה
ובייעוץ ב-550 איש, המקיימים ביוזמתם פעילויות שונות לקידום זכויות
בעלי-חיים.
חדשות
מוסף הארץ כדאי לתרום
לאנונימוס! בכתבה "לאן באמת הולכים
כספי התרומות? מוסף  "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות" מציג אורי בלאו
תחקיר על המשכורות שמשלמות עמותות ישראליות גדולות לעובדיהן. לעומת הוצאה
שנתית הנעה בין 123 אלף ₪ למיליון וחצי ₪ בשנה המשולמים
למנכ"לים בעמותות שנבדקו, בולטת אנונימוס כעמותה שהמנהלות שלה עובדות
בהתנדבות. המשכורת השנתית הגבוהה ביותר באנונימוס נופלת מהמשכורת החודשית של
בכירי רוב העמותות. לתרומה
פחות בשר בגרמניה. שרת החקלאות הגרמנייה, אילסה
איינגר, קוראת לצרכנים הגרמנים להפחית את צריכת הבשר שלהם משיקולים סביבתיים.
היא הציעה לאכול בהתאם להמלצות ארגון התזונה הגרמני ולהפחית במחצית את היקף
הצריכה הנוכחי. השרה נימקה את דבריה בשיקולים בריאותיים וסביבתיים. הדברים
נאמרו בראיון שהעניקה השרה לקראת כנס בינלאומי שייערך בברלין החל מ-15
בינואר, בנושא חקלאות ושינוי האקלים. בשנת 2009 פרסמו רשויות
סביבה ובריאות רבות בעולם המלצות להפחית בצריכת המזון מן החי, אולם דברי
איינגר הם ההמלצה הראשונה מסוג זה מטעם משרד חקלאות.
מקור:
 ynet בשר ומים. בכתבה
" כשר אך
מזהם: המלח של תעשיית הבשר יוזרם לים" (7.1.2010) מדווחת יעל דראל על
יוזמה להפחתת כמות המלח שמגיע לקרקע ולמי התהום בישראל. כיום, "רק בישראל
עושים שימוש ברבבות טונות של מלח בשנה כדי להכשיר בשר. הבעיה: עודפי המלח
הללו גורמים להרס הקרקע, ממליחים את מי התהום ומגיעים אפילו לשדות בהם מגדלים
את המזון שלנו." עוד על
תעשיות החי וזיהום מים
הארץ חקלאים וחיות
בר. " כשדרבן פורץ
למחסן, מזמינים מגשר בין חיות הבר לחקלאים" (5.1.2010) מתאר אלי אשכנזי
פעילות חדשה של רשות הטבע  והגנים: "גישור" בין חיות בר לחקלאים, שמשמעותו לכידת החיה
שמפריעה לעסק והגלייתה ללא פגיעה נוספת. לדברי ה"מגשר", "הפנייה אליי היא לא
דבר ברור מאליו – יש חקלאים שפותרים בעיות כאלו בצורה לא חוקית של ירי או
הרעלות, בהם צריך לטפל באמצעות החוק. התפקיד שלי הוא לבוא לקראת החקלאי, שלא
ירגיש שהוא לבד וכל העולם נגדו. אני צריך לתת לו מענה לבעיה."
nrg מעריב נזקי דיג.
בכתבה " הציד משנה
את הסביבה הימית" (6.1.2010) דן הביולוג הימי אלדד גוטנר הוך בהתדלדלות
אוכלוסיית הדגים כתוצאה מדיג ומפגיעה בסביבה, תוך הרס מערכות אקולוגיות
שלמות. הכותב מתמקד בהכחדת הכרישים, וגם מזכיר ש"בגלל ירידת אוכלוסיית הדגים
הצמחוניים, חסרי חוליות הניזונים מאצות כגון קיפודי הים נשארו כבעלי-החיים
שמחזיקים ומונעים מהאצות להשתלט ול'חנוק' את שוניות האלמוגים. פגיעה נוספת
 באוכלוסיית קיפודי הים תגרום להרס הסביבה הימית
ולהגעה לנקודת אל-חזור מבחינת הסביבה הימית." גוטנר הוך מציג את הוצאת כלובי
הדגים ממפרץ אילת כהצלחה, אולם בריכות הדגים שהוקמו
כתחליף בעייתיות אף הן, בנוסף ל כלובי ענק לדגים בים
התיכון שהוקמו במקומם.
 nrg מעריב חיות כמוצרים.
הכתבה " חציל
מנומר בערבה" (4.1.2010) סוקר אורי בינדר פיתוחים חקלאיים של תחנת "יאיר"
בערבה, וביניהם ניסויים הנערכים בדגי שושנון, אלמוגית ונתחן, כדי לאפשר את
הרבעתם בשבי עבור תעשיית "דגי הנוי". הכתבה אינה מגלה יחס ביקורתי כלפי תעשיית "דגי הנוי"
ומתייחסת לדגים כאל סוג נוסף של תוצרת חקלאית.
 וואלה! עור. בטור " עור השמש"
(3.1.2010) מגלה עובד אלחליבי שאינו מעוניין ללבוש עורות בעלי-חיים
– גם אילו היו נפשטים מחיות שמתו מוות טבעי לאחר חיי חופש טובים. במציאות, חיות המנוצלות
בתעשיית העור נשחטו באלימות לאחר שגודלו בתנאים תעשייתיים קשים.
תזונה
 הארץ צמחונות לילדים. בטור " האם
להורים יש זכות לקבוע לילדיהם אם להיות צמחוניים" (גלריה / עכבר העיר,
7.1.2009) מציגה רחל טל-שיר את הביקורת שסופגים הורים לילדים צמחונים מ"קרובי
משפחה דאגנים, נציגים של מוסדות בריאות וחינוך," וממליצה "לנסות לנצל את
התקריות האלה כחוויות מעצימות ולא לבזבז אותן על מריבות עלובות. שום תשובה
מזלזלת או מבטלת למורה לביולוגיה, למשל, לא תעשה את מה שיעשה העתק בדיקות הדם
המצוינות שהילדה תביא לה בתוספת הסברים מאלפים על הערכים התזונתיים של פירות,
ירקות, שקדים ושאר צומחים." טל-שיר ממליצה על הספר " ילדים עמידים"
של ג'ואל פורמן כמדריך לתכנון תזונה מיטבית לילדים ולנוער.
nrg מעריב שני
צמחוני. בכתבה " שני קצת פחות
צמחוני" (4.1.2010) סוקרת טל ליברגל את קמפיין " יום שני צמחוני" המעודד
הפחתה בצריכת בשר מטעמים סביבתיים ובריאותיים, ושבמסגרתו חתמו כ-10,000 איש
על התחייבות
"מעתה אוכל בימי שני רק אוכל צמחוני."  נציגת סוגת, גליה דור, מספרת בכתבה על
החלטת החברה להצטרף לקמפיין: "כצמחונית אידיאולוגית המבשלת אוכל גורמה צמחוני
וטבעוני ומפתחת מתכוני גורמה מתחליפי בשר למיניהם התוועדתי לפרויקט הבינלאומי
באופן אישי וחשבתי שטבעי שסוגת כיצרנית במוצרי מזון בריא תשתתף
ביוזמה."
 TheMarker ריקבון מן
החי. בכתבה " האם
תצליחו לגלות אם הבשר שאתם עומדים לצרוך שהה שעות ארוכות בשמש או בכלל הוא פג
תוקף?" (8.1.2010) בוחנת רינה רוזנברג את הפיקוח הירוד על מזון
בישראל, על רקע מקרי הקלקול הרבים של מזון מן החי והוספת כימיקלים
אסורים לתוכו. ד"ר משה רפלוביץ', הווטרינר הראשי בשירותים הווטרינריים,
מסביר: "יצרנים פיראטיים המנסים לעקוף את הבדיקות מפעילים תחרות בלתי הוגנת
מול המפעלים המסודרים ובכך מסכנים את הציבור. הפיתוי הכספי הכרוך בכך גדול
והרווח עשוי להגיע למאות אחוזים." מצד אחר, לדבריו: "עסק העוסק במזון מן החי
שווטרינר לא מצליח להגיע אליו לפחות פעם בחודשיים – זה בעייתי, ודברים כאלה
קורים ברשויות הקטנות. גרוע מכך: יש רשויות שבבתי העסק בתחומן לא ביקר מעולם
וטרינר."  וואלה! מרקים
בצבעים. בטור " הצד האפל של המרק"
(6.1.2010) מציג אורן גולדפינגר מתכוני מרקים בשלושה צבעים: כתום, ירוק
ולבן.
וואלה! קטניות. בטור
" הנסיכה והפוך"
(7.1.2009) מסבירה רותי שטיינברג על יתרונותיהן התזונתיים של קטניות, ומביאה
טיפים לקנייה, לאחסון, להשריה ולבישול, וכן מתכונים לתבשיל עדשים כתומות
ולחמין צמחוני.
דגים עם פוספטים: בעקבות
כלבוטק
החדרת כימיקלים למזון היא תופעה נפוצה, ובמיוחד כשמדובר בבעלי-חיים
שגופם עבר עיבוד לקראת הפיכתו למוצר למאכל אדם. לאחרונה, דו"ח מבקר המדינה לשנת
2008 חשף שימוש שיטתי בארסן ובאנטיביוטיקה במזון הניתן לבעלי-החיים
בתעשיות המזון. תוכנית הטלוויזיה כלבוטק (ערוץ 2) חושפת כימיקלים מסוג אחר.
ב-4.1.2010 שודר תחקיר
מיוחד של התוכנית על דגים המיובאים מסין למאכל בישראל. התחקיר כלל
צילומים וראיונות שנערכו על-ידי חוקרת סמויה בסין, ובדיקות מעבדה של דגים
קפואים בישראל. מניע בולט לתחקיר היה חשיפת "ניפוח" בלתי חוקי של בשר הדגים
במים, שנועד להגדיל את רווחי חברת הדגים על חשבון הצרכנים; מניע נוסף היה
בדיקת הכימיקלים שנוספים לדגים תוך הסתרה מטעה של עובדה זו ואפשרות לסיכון
בריאותי לצרכנים. בכלבוטק מדגישים כי 2/3 מהדגים הנמכרים מישראל הם מיובאים,
רובם מסין, וב-TheMarker מציינים: "90% ואף יותר מהדגים ברשתות השיווק בישראל
מיובאים."
תחקירנית כלבוטק תיעדה מהלך שגרתי בתעשיית הדגים הסינית: פועלים מנקבים
את בשר הדג בעשרות חורים, ואז מניחים את הבשר ל"כביסה" בתמיסה של מים
והכימיקל STPP (סודיום טריפוליפוספט) – רכיב הנמצא בחומרים המשמשים
למדיחי כלים, למכונות כביסה ולניקוי האסלה. החומר מסייע בהחדרת המים לתוך
הבשר ובהעלאת משקלו. בבדיקות שערכה מעבדת "בקטוכם" עבור כלבוטק, נמצא STPP
בכל הדגים שנבדקו, שמייצגים את הרוב הגדול של החברות המוכרות דגים ברשתות
השיווק. בעקבות החשיפה, הודיעו כמה מרשתות שהן מסירות מוצרים מסוימים
מהמדפים. אולם יומיים לאחר התוכנית מסר כלכליסט: "משרד הבריאות אישר את מכירת
מוצרי דלידג והחזרתם למדפים. זאת בעקבות פניית רשתות השיווק שהורידו אותם
מהמדפים אתמול לאחר שתחקיר כלבוטק מצא לכאורה כי הדגים פגומים."
לפי TheMarker, התקנות בישראל מתירות להכניס פוספט לדג עד רמה של 0.5%
לקילוגרם דג, ואילו מסמך בנושא STPP מטעם תעשיות הכימיקלים באירופה קובע
שהצריכה היומית המרבית המותרת שוות-ערך ל-4.55 גרם לאדם במשקל 65 ק"ג. כלומר,
ב-100 גרם בשר דג לפי התקנות בישראל יש מעט מעל לכמות המותרת לפי יצרני
הכימיקלים. אלא שבדגים שנבדקו בתחקיר כלבוטק נמצאו כמויות STPP גבוהות יותר
מאלה שמתירות התקנות. נתונים אלה מעוררים אפוא תמיהה בעניין החלטת משרד
הבריאות להרגיע את משווקי הדגים ואוכלי הדגים.
נתונים אחרים שחשף תחקיר כלבוטק במפעל הסיני הם התולעים שמצויות בדגים.
התחקירנית צילמה עובדים סיניים השולפים בעזרת פינצטה עשרות תולעים מכל דג
אמנון. גם לאחר הטיפול האינטנסיבי הזה, נמצא שכמות התולעים בדגים גבוהה
מהמותר על-פי התקן.
צילום: Mats Hagwell
"Sodium
Tripolyphosphate (STPP)" (draft), Human & Environmental Risk
Assessment on ingredients of European household cleaning products, June
2003.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
