פעילות 

30,000 מנויים על 'זכויות בעלי-חיים השבוע'

'זכויות בעלי-חיים השבוע' נוסד ביולי 2001, בתור כתב-העת האלקטרוני היחיד בישראל בנושא זכויות בעלי-חיים. שש שנים מאוחר יותר, למרות עלייה דרמטית ומבורכת במספר הכתבות המתפרסמות בנושא בעיתונות הכללית, ל'זכויות בעלי-חיים השבוע' עדיין אין כל מתחרים באמינות, בשיטתיות ובמחויבות לזכויות בעלי-חיים. כתב-העת האלקטרוני הוא חומר-הגלם העיקרי שעליו מבוסס אתר אנונימוס, שלתוכו מוזנות כתבות השבועון ועוברות עדכונים ועריכה מחדש במידת הצורך. באמצעות האתר, חולל השבועון מהפכת מידע בנושא זכויות בעלי-חיים בשפה העברית. הוא כבר מזמן מהווה את המקור החשוב ביותר בישראל למידע בנושא, המצוטט בהרחבה על-ידי עיתונאים, ארגונים, תלמידי בית-ספר וסטודנטים. במשך השנים, ביסס את עצמו 'זכויות בעלי-חיים השבוע' בתור כלי תקשורת רב-תפוצה בפני עצמו. לאחר 322 גיליונות עבר מספר המנויים לשבועון את סף ה-30,000 – תוספת של 10,000 מנויים תוך שנה בלבד! מערכת השבועון מברכת את המנויות והמנויים החדשים, ומאחלת קריאה שבועית מעניינת ומועילה.

זוהי ההזדמנות להציע – שלחו לכל מכריכם הזמנה להירשם לשבועון! תוכלו לספר על השבועון במילים שלכם ולתת קישור לדף ההרשמה.

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ג', 11.7.2007, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

עם פתיחת שנת הלימודים: הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. המרצים בעלי ניסיון רב בהסברה מול קבוצות נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והצפון.

פרטים – תמר: animalectures@gmail.com 03-6204878

כדאי לכתוב: הגנה ליענים ולתנינים

בכתבה "חסרי הגנה" (nrg מעריב, 5.9.2007) מדווח על תגובת אנונימוס ותנו לחיות לחיות על כוונת המשרד להגנת הסביבה, לאפשר לסחור ביענים ובתנינים בישראל. ב-2.7.2007 החליט השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, להגדיר תנינים ויענים בתור "חיות בר מטופחות", ולהתיר בכך כל פגיעה מסחרית בחיות בר אלה, תוך הענקת פטור למנצליהן מהחוק להגנת חיית הבר. כלומר, במקום לאכוף את החוק לאחר שנים רבות של הזנחה, מעדיפים ברשות והטבע והגנים ובמשרד להגנת הסביבה להעניק פטור רשמי לעבריינים. תקנות המאשרות את הפטור טרם התקבלו, וכדאי לכתוב לחכ"ים בבקשה לפעול לעצירת כל תקנה כזו. ניתן להיעזר במכתבו של עו"ד ראובן לדיאנסקי (תנו לחיות לחיות); המכתב ממוען לחברי השדולה למען בעלי-חיים בכנסת: זבולון אורלב, קולט אביטל, גלעד ארדן, זהבה גלאון, צחי הנגבי, דב חנין, יואל חסון, אחמד טיבי, שלי יחימוביץ', איתן כבל, מיכאל מלכיאור, גדעון סער ורונית תירוש, וכן לח"כ אופיר פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. ניתן ורצוי לעניין חברי כנסת נוספים בנושא.

לכתובות דוא"ל ופקס של חברי הכנסת

ניתן גם לכתוב לכל ח"כ לפי שמו/ה בכתובת: משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950

יוצאים לשטח ולוכדים ציידים

בכתבה "זהירות הצידים באים" (nrg מעריב, 2.9.2007) מדווחת בילי פרנקל שעונת הציד החלה ב-1 בספטמבר, ואזרחים שנתקלים בפעילות צייד בלתי חוקית, מתבקשים לדווח באופן מיידי למוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים, בטלפון: 6911*. כיצד מזהים עבירות? גל אריאלי, ממונה אכיפה במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, הסביר לפרנקל:

• החיות המותרות לציד הן אך ורק תורים, שלווים, אגמיות וברווזים.
• במישור החוף הצפוני קיים היתר מיוחד לצוד גם חזירי בר, במארב לילה בלבד, שניתן על ידי רשות הטבע והגנים במסגרת המגבלות של רישיון הציד.
• חיות שציידים עלולים להרוג בתור "חיות ציד" אך למעשה הן אסורות לחלוטין בציד: חוגלות, צבאים, יעלים, דורבנים וארנבות.
• אסור לצוד: בשעות החשיכה; בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים; 500 מטרים מיישוב או 100 מטרים מבית בודד או בית קברות; ומתוך כלי-רכב בזמן נסיעה (על הנשק להיות בתוך הנרתיק כאשר הוא פרוק ונצור).
• אסור לצוד בהרעלה או להשתמש במלכודות, ברשתות כלבים, במקלות ובכל נשק אחר שאינו רובה ציד, לרבות אקדח ורובה צבאי.

רותם איל בפורום

ביום ב', 10.9.2007 בין השעות 21:30-20:00, תתארח בפורום זכויות בעלי-חיים בנענע רותם איל, חברת ועד אנונימוס, רכזת ההרצאות של העמותה ומדריכת פעילים. אפשר להשאיר כבר כעת שאלות בכל נושא הנוגע לפעילות העמותה. קישור להודעה בפורום.

משפט בתל-אביב

ביום א', 16.9.2007 בשעה 08:30, יתקיים בבית-משפט השלום (רח' וייצמן 1), אצל השופטת רחל גרינברג, דיון בעניין יואב אליאסי, המואשם בהרג חתולים. למעוניינים להגיע לדיון, כדאי לקרוא על התנהגות נאותה בבית-המשפט, ולהתעדכן בבלוג 'רוצח החתולים הסדרתי'.

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס (03-6204878) אפשר לקבל כרוזים בגודל A3.

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. סכום המינימום השנתי להזדכות הוא כ-370 ₪. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס. אנא העבירו מידע זה לחברות ולבעלי עסקים שעשויים לתרום לאנונימוס תחת "סעיף 46" ו/או מסרו לנו פרטיהם.

תורמים לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות ראשונים.

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

הארץ בשר והתחממות. בכתבה "האמת המטרידה על אל גור" (4.9.2007, עמ' 6) מזכירה עפרה שלו את דו"ח האו"ם על תרומתו המכרעת של משק החי להתחממות כדור-הארץ, ומצביעה על המסקנה המובנת מאליה: יש להפסיק לצרוך מוצרים מן החי, ולו משיקולים סביבתיים.

ynet משקים מזהמים. בכתבה "משהו מסריח בקיבוץ עין השלושה" (5.9.2007) מדווחת מורן ראדה על המציאות שמאחורי "פתרון ירוק" לזיהום שגורמים משקים מתועשים: "כבר למעלה משלושה חודשים שתושבי קיבוץ עין השלושה שבצפון מערב הנגב, סובלים מריח חריף של זבל ומכמויות אדירות של זבובים. מקור המפגע הוא אתר לייצור קומפוסט המכיל כמות גדולה של זבל פרות ועופות, ושנמצא בין קיבוצם לקיבוץ כיסופים הסמוך. [...] 'בגלל שיש המון זבובים, אי אפשר להיות בחוץ, לפתוח חלון או לתלות כביסה, כי הזבובים מגיעים אליה ומלכלכים אותה. אני תולה את הכביסה בתוך הבית'."

מוסף הארץ תביאו שקית מהבית! בכתבה "מנוילנים" (6.9.2007, עמ' 20) סוקר אמיר זוהר מגוון היבטים של השימוש בשקיות ניילון בישראל. בליעת שקיות הורגת יונקים ימיים, וכן ציפורים ויעלים. נמצאו קרעי שקיות מסוכנים גם בצואת שועלים וזאבים, והשקיות חונקות אלמוגים. השלכת השקיות לפח לא מבטיחה שהן לא יהרגו חיות בעתיד, כי הן לא מתכלות, מתפזרות ויש חיות הבולעות אותן במזבלה. הצעת חוק חדשה, שעליה חתומים 29 ח"כים, מציעה לגבות שקל על כל שקית רב-פעמית, למכור גם שקיות גדולות ולהקים מערך אכיפה וגביית היטל. בינתיים, הפתרון העמוק נמצא בידינו, הצרכנים: לצאת לקניות מראש עם שקיות רב-פעמיות או סלים.

nrg  מעריב  5,000  עוקרו.  בכתבה  "הצלחה  למבצע  העיקור  והסירוס" (3.9.2007) נמסר שבתום שלושה חודשי מבצע עיקור וסירוס מטעם משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, עוקרו כ-3031 כלבות ו-1802 כלבים. השר שמחון הודיע שיפעל להמשך המבצע גם בשנה הבאה. התקציב לשנה זו מסבסד עיקור כ-5,000 כלבים נוספים.

nrg מעריב חזירים בחיפה. בכתבה "שכנים שכנים" (2.9.2007) מדווחת בילי פרנקל על תגובת אנונימוס ותנו לחיות לחיות ליוזמת הרשויות להרוג חזירים בחיפה ולמסע ההפחדות שנועד להכשיר את הקרקע להרג. איתן גליקמן ("בא לשכונה חזיר חדש", ידיעות אחרונות, 6.9.2007, עמ' 16) מדווח שהיום (8 בספטמבר) עורכים העירייה ורשות הטבע והגנים ניסיון להבריח את החזירים מאזור השכונות על רכס הכרמל בעזרת פשיטה מאורגנת עם כלבי ציד. להודעת העירייה בנושא.

ידיעה נוספת בנושא: אבי כפירי, "המלחמה על שלום החזירים נמשכת", זמן חיפה, 8.9.2007, עמ' 32.
לתגובות: "זמן חיפה", ת.ד. 4931 חיפה, מיקוד 31047, 04-8622091, מייל:zman_haifa@maariv.co.il

וואלה! פרווה. בכתבה "פינת הליטוף" (3.9.2007) מתארת אדר ריכטר שיתוף-פעולה בין העיתון האמריקאי Vogue לבין הפדרציה לסחר בפרוות, במטרה לקדם מכירת מוצרי פרווה. כדאי להגיב לכל כתבה מסוג זה בבקשה מן העיתון לבצע עבודה עיתונאית רצינית ולפרסם עובדות ותמונות מתעשיית הפרווה, לכל הפחות כאיזון לכתבות האופנה.

הארץ TheMarker (הארלד טריביון) חולבים יותר פרות. בכתבה "החלב הוא הנפט החדש" (6.9.2007, עמ' 54) דן ויין ארנולד בהכפלת מחירי החלב בעולם בשנתיים האחרונות. אחת הסיבות לכך: "הביקוש הגובר לדלקים ביולוגיים מקפיץ את מחיר התירס ודגנים אחרים המשמשים לייצור ביו-דיזל, ולהאכלת פרות." בנוסף לכך, "חלב הוא סמל סטטוס של הנובורישים [...] ייצור החלב במדינות מתפתחות כמו סין גדל והולך, אך הביקוש גדל מהר יותר. הסיני הממוצע צורך כעת 25 ליטר חלב בשנה, לעומת 9 ליטרים ב-2000."

תזונה בעיתונות

nrg מעריב לכלב. בכתבה "הכלב הצמחוני שלי" (4.9.2007) בוחנת נלה מיוחס את שוק המזון הצמחוני לכלבים בארץ. למידע נוסף.

נענע תחליפים. בכתבה "צמחונות זה לעשירים" (3.9.2007) מתלוננת טל הבר על המחיר הגבוה של מזונות צמחיים מסוימים ועורכת השוואת מחירים בין מספר מוצרים צמחיים למוצרים מהחי. הבר מתעלמת מכך שמחירם של מוצרים צמחיים רבים בהכנה ביתית הוא כמעט זניח, ושאת העלות הגבוהה של המזונות ה"זולים" מן החי כולנו מממנים באמצעות תשלום מסים: הממשלה מסבסדת מוצרים כאלה במקום לסבסד מוצרים צמחיים שייצורם זול יותר וערכם התזונתי גבוה יותר.

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 עבודות לימודיות בבית-הספר
מדריך לשילוב זכויות בעלי-חיים בלימודים (חלק שני)

לימודי הסביבה, גיאוגרפיה
צריכת מוצרים מן החי היא אחד מן הכוחות המרכזיים בעיצוב הסביבה ובהרס חיי הבר והמשאבים הטבעיים בעולם. השפעתם של הרגלי התזונה על הסביבה אינה זוכה להכרה מספקת, ולכן לא קשה לגלות עובדות לא מוכרות על בסיס מעקבים ומדידות בשטח, למשל:

• בדיקת הניקוז של שפכים מרפת ומדידת מזהמים במקווי מים שבסביבה
• הטיפול בגוויות של עופות ליד לול
• השפעת בריכות דגים על מאגר מים טבעיים בסמוך לבריכות (לחומר רקע)

זיהום מקווי מים על-ידי רפתות סמוכות הוא בעיה מוכרת בעולם.

הזיהום חמור גם כשעדרים גדולים רועים באופן חופשי ליד מקווי מים. (צילום: Peter Essick / Aurora, אורגון)

עבודות חדשניות מסוג אחר יעסקו בטיפול מערכות החקיקה והאכיפה בישראל בנזקים הסביבתיים שגורמים משקים המחזיקים חיות. הרשעות וקנסות זכו לסיקור נרחב בעיתונות (ראו בעניין זיהום מרפתות) וניתן לכתוב עבודה לפי סקירות אלה. עם זאת, מעניין יותר לנסות להשיג מהעירייה, מהמשרד להגנת הסביבה, מרשות הטבע והגנים או מארגונים סביבתיים חומר הן על מפגעים סביבתיים הנובעים מניצול חיות, והן על הטיפול הרשותי בהם. בעניין הזיהום מרפתות, למשל, למרות העניין שיש בקנסות המעטים שהוטלו בפועל על מזהמים, מעניין עוד יותר לבדוק את הפערים שבין מקרי זיהום שנרשמו, התלונות שהוגשו, התיקונים שנעשו בשטח והקנסות שהוטלו על העבריינים.

עבודות המנסות להעריך את המחיר הסביבתי הכולל של ניצול חיות בחקלאות מחייבות שימוש בנתונים מהמשק ומהספרות החקלאית. למשל, ניתן לנסות לבדוק מהו המחיר הסביבתי של "ייצור" ביצת תרנגולת על-ידי חישוב כמות המזון הצמחי שאוכלת תרנגולת ביממה, המשאבים שהושקעו בגידול המזון ובהובלתו, צריכת החשמל בלול, צריכת המים, הדברת צמחים וחיות בסביבות הלול ועוד. חישובים דומים מן המוכן קיימים בספרות באנגלית (כמה מהם מובאים באתר אנונימוס).

בלימודי הגיאוגרפיה, ובמיוחד גיאוגרפיה כלכלית, אפשר לבדוק את ההשלכות ההרסניות שיש למשקים מתועשים באזורים מסוימים בעולם, למשל:

• משקים מתועשים בארצות-הברית כגורם להרס חברתי, כלכלי וסביבתי
• חדירת תאגידי בשר אמריקאיים למדינות זרות כגורם להרס חברתי, כלכלי וסביבתי (לדוגמה: סמית'פילד בפולין)

לא פחות מעניין לבדוק את ההשפעה שיש לתפריט המערבי בכלל והאמריקאי בפרט על התפריט במדינות לא מערביות, כגון סין ויפן, ואת השלכותיו על מצב הבריאות וההשמנה במדינות אלה. עבודות כאלה מחייבות בדרך-כלל קריאה באנגלית.

שדה סויה באמזונס בשטח של יער גשם כרות. גידולי הסויה משמשים בעיקר להאבסת בעלי-חיים שנאכלים במדינות המערב.

(צילום: Daniel Beltra & Greenpeace, פברואר 2007)

ולבסוף, ההתעלמות של גורמים סביבתיים מהנזקים שגורמים הרגלי צריכת המזון, ראויים לבדיקה בפני עצמם. ההתעלמות ניכרת באופן מטריד במסמכים מטעם הרשויות, בתחומי העניין של ארגונים סביבתיים ובסיקור העיתונאי בענייני סביבה (עם זאת, הנושא החל לזכות בהכרה ראשונית אפילו באו"ם). ניתן לעמת מקורות כאלה עם נתונים מבוססים על משק החי כאסון סביבתי.

מדעי החברה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה
מה הופך אנשים שלא אכפת להם מחיות לאנשים שאכפת להם? ומה גורם לאנשים שאכפת להם באופן פאסיבי – לקום ולפעול לטובת החיות? אלה הן השאלות הסוציולוגיות והפסיכולוגיות המעניינות ביותר בנושא שבו אנו עוסקים, כי תשובות עליהן יכולות לשמש בניסיונות לעודד אנשים לגלות יותר אכפתיות ולעשות יותר למען החיות. אפשר לנצל את בית-הספר בתור מעבדה חברתית גדולה, שמתרחשים בה שינויים כאלה, ולבדוק את השינויים בעזרת שאלונים או ראיונות כמקובל במדעי החברה. את השינוי אפשר למקד סביב אירוע שארגנת לצורך הכנת העבודה. בעבודה ייבדקו רמת הידע של המשתתפים, השקפותיהם וההרגלים שלהם לפני האירוע – וזמן קצר אחריו. במידת האפשר, כדאי לחזור על השאלות גם זמן רב לאחר האירוע. דוגמאות לאירועים: הרצאה של אנונימוס; צפייה בסרט (כגון "פאסט פוד"); או ביקור כיתתי בלול. סביב הביקור בלול אפשר, למשל, לשאול את המשתתפים שאלות עובדתיות על תנאי החיים בלול ועל נכויות תורשתיות של העופות, על רגשותיהם ביחס לעופות ועל עמדותיהם והרגליהם בעניין צריכת בשר.

מה גורם לאנשים שאכפת להם לקום מהכיסא ולהתחיל לפעול? זוהי אחת מהשאלות המעניינות ביותר

לבדיקה סוציולוגית ופסיכולוגית. (בתמונה: פעילי אנונימוס בנהרייה, 2005)

ניתן לבצע גם עבודות כלליות יותר – ומעט פחות שימושיות – המנסות לברר את השפעתם של גורמים שונים על הנטייה לצמחונות בקרב תלמידי בית-הספר: צמחוני נוסף בבית, החזקת "חיית מחמד", חשיפה בעבר לחומרי אנונימוס, וכדומה. (לסקר דומה)

סוג עבודה שלישי עוסק בניתוח מקורות מן התרבות הפופולארית, כגון כתבות עיתונות בנושאים ממוקדים: הנדסה גנטית בבעלי-חיים; פיטום עופות מים; או חיות שבויות שברחו והתרבו בטבע. בעבודה כזו יש לבדוק לא רק כתבות שמגלות ביקורתיות מוסרית כלפי הפגיעה בחיות, אלא גם כתבות המתעלמות מכך לחלוטין (כגון כתבה על תגלית ביולוגית, המזכירה ניסויים בחיות כלאחר-יד). קריאה במקורות כאלה מאפשרת לגלות הנחות-יסוד גלויות וסמויות בתרבות בכל הנוגע לחיות ולפגיעה בהן. (מאמר לדוגמה)

מקורות המתייחסים באופן ישיר לנושאים שלעיל מעטים מאוד בעברית. אולם בתי-הספר ודאי יסתפקו בחומר על סוגי מחקר דומים – שקיים בשפע בעברית. דוברי האנגלית ייעזרו בכתב-העת Society and Animals.

במידה שבית-הספר מקיים לימודי כלכלה, ניתן לבצע עבודות בנושאים שונים, כגון הערכת המחיר הכלכלי שמשלמת המדינה עבור טיפוח וסבסוד משק החי לעומת טיפוח משק צמחי, עקב המשאבים הרבים ש"מתבזבזים" בהזנת חיות. ניתן גם לכתוב עבודות מעשיות ומקומיות, כגון הכנת תוכנית כלכלית להחלפת מזנון בית-הספר במזנון טבעוני.

היסטוריה
רוב ההיסטוריונים אשר מגדירים את עבודתם כקשורה בזכויות בעלי-חיים, עוסקים בתולדות התנועה להגנה על בעלי-חיים בגלגוליה השונים. אולם השאלות המעניינות ביותר בהקשר שלנו עוסקות דווקא במגמות החברתיות-היסטוריות הגדולות ולא בתנועת ההתנגדות. שאלות אלה מתמקדות בגורל של הרוב המכריע של החיות בתקופה מסוימת. מאחר שלא קיים כמעט מחקר היסטורי בנושאים כאלה, יש צורך להגיע למקורות ראשוניים ולא להסתפק בסיכומים קיימים. לכן התמקדות בהיסטוריה המקומית היא האפשרות הסבירה ביותר. הספרות החקלאית בעברית (ובמיוחד כתבי-עת שנמצאים בפקולטה לחקלאות) שהחלה להתגבש בעשורים הראשונים של המאה העשרים, מאפשרת לשרטט מגמות בתיעוש בעלי-החיים בישראל. שאלות לדוגמה:

• באיזו מידה תיעוש בעלי-החיים במשק החקלאי הוא תופעה ישראלית, ובאיזו מידה מדובר בייבוא של טכנולוגיות ותפיסות-עולם? (מאמר לדוגמה)
• כיצד בא לידי ביטוי השינוי שאירע בענף הלול מתחום של "גידול בעלי-חיים" או "טיפול בבעלי-חיים" – לענף תעשייתי? (לחומר רקע)
• כיצד התפצל עיסוקו המסורתי של הרפתן לשורה של התמחויות מקצועיות ספציפיות?

הפיכתם של יצורים חיים לחומר-גלם ולמוצר תעשייתי היא אחד מן האירועים ההמוניים והמחרידים בהיסטוריה.

ההיסטוריונים התעלמו מכך כמעט לחלוטין, וכל תלמיד בישראל יכול לחשוף חומרים זנוחים על סמך ספרות חקלאית עברית.

בתמונה: לול מסחרי טרם התיעוש בקליפורניה, 1928. (צילום: Arcadia History Collection, Arcadia Public Library)

שאלות היסטוריות מעניינות אחרות עוסקות בהתפתחות הרגלי התזונה בישראל, בניסיון לזהות כיצד מגמות צרכניות השפיעו על גורל החיות (לחומר רקע). כאן המקורות המועדפים הם ארכיונים של עיתונות. בעזרתם ניתן לבדוק התפתחויות מתמשכות בישראל, לדוגמה: התפשטות מסעדות מזון מהיר בסגנון אמריקאי בישראל; התפשטות המכירות של בשר חזיר בארץ; או ההיסטוריה של השחיטה הכשרה והמאבק בה בישראל. העיתונות מגלה גם התפתחויות ממושכות בנושאים לא חקלאיים, כגון: שינויים ביחס לשימוש בפרווה במוצרי אופנה; היחס לניסויים בחיות – התעלמות לעומת אזכור עיתונאי; או תולדות היחס לכלבת ולהתנהגות השירותים הווטרינריים בהקשר זה.

אפשר לכתוב עבודות גם על תקופות מוקדמות יותר. למשל, ניתן לקרוא בתנ"ך, במשנה ובתלמוד בתור חומר היסטורי, ולאפיין מתוכם את מצב החיות והיחס אליהן לא מנקודת-מבט דתית, אלא בניסיון לברר את מצב הדברים בפועל. אפשר לקרוא מחדש גם ספרי היסטוריה וארכיאולוגיה: אם החיות מוזכרות שם בתור משאבים כלכליים, ניתן להשתמש בנתונים אלה להבנת אורח-החיים שנכפה על החיות. כדאי לעיין במדור "חברה והיסטוריה" באתר אנונימוס להתרשמות מרעיונות נוספים.

בשבוע הבא נסיים את הסדרה עם הצעות לנושאים בפילוסופיה, ספרות, תנ"ך, אזרחות ואמנויות

אנונימוס פונה למשווקי בשר אווזים

קרוב לשנה וחצי לאחר כניסתו לתוקף של האיסור על פיטום אווזים, בתי עסק כגון מסעדות ואולמות אירועים משווקים בגלוי בשר, ובכלל זה כבד, של אווזים שפוטמו בניגוד לחוק. אנונימוס פותחת במאבק במשווקים.

מתחקיר שערכה עמותת אנונימוס בחודשים האחרונים, עולה כי לפחות 53 בתי עסק בארץ משווקים בשר וכבדי אווזים המפוטמים בניגוד לחוק, ומגודלים ומובלים ללא כל פיקוח וטרינרי. מעדויות פועלים שחולצו מאחד המשקים העברייניים שבו הוחזקו בתנאי עבדות, עולה כי רבע עד שליש מן האווזים מתים במהלך הפיטום, והמפטמים עורכים להם "שחיטת דמה" עם מציאת גופותיהם ומשווקים את בשרם למאכל אדם. ב-4.9.2007 שלחה אנונימוס מכתבי אזהרה ל-53 הקצביות, אולמות האירועים והמסעדות המשווקים את הבשר, תוך עבירה לכאורה על שורה של חוקים ותקנות. מתוך המכתב:

"נודע לנו כי העסק שאתה מנהל, מוכר בין היתר כבדי אווזים מפוטמים, ורצינו להביא לידיעתך שבנוסף לסבל וגסיסה ממושכים שהדבר גורם לעופות, אתה לוקח, ככל הנראה ללא ידיעתך, חלק בעבירה פלילית, ואף עלול למצוא את עצמך נאשם במספר סעיפי חוק שונים של שותפות לדבר עבירה. כשאתה סוחר בכבד אווז שהוא תוצאה של פיטום עברייני (גם אם נאמר לך אחרת) אתה:

• לוקח חלק בעבירה פלילית לפי סעיף 412 לחוק העונשין, האוסר רכישת נכסים שהושגו בעוון;
• מממן פשע מאורגן ועבירה לכאורה על חוק איסור הלבנת הון;
• מסתכן (בסבירות שליש) בהגשת בשר פיגולים – תוצר של שחיטת-דמה או שחיטת-דחק מאולתרת במפטמת האווזים (מיותר לציין, כי בשר זה גם אינו באמת כשר, גם אם הוא מוצג ככזה);
• מסייע לדבר עבירה – על חוק צער בעלי-חיים, על פקודת מחלות בעלי-חיים, על איסור סחר בבני-אדם, ועל מספר עבירות נוספות;
• תומך בהחזקת פועלים בתנאי עבדות, בשיכונם בכלובי אווזים מכוסי רפש ובמניעת שינה הלכה למעשה, משום שהפיטום מחייב עבודה אינטנסיבית סביב השעון בפיטום, ביצוע שחיטות דחק ושחיטות דמה ללא הפסקה, וכו';
• ותורם להתעללות עד מוות בבעלי-חיים.

בכוונתנו להגיש בקרוב תלונות למשטרה כנגד רשת הסחר הלא חוקי בכבד אווז מפוטם. בנוסף, אנו מתכוונים לערוך ולפרסם רשימת קצביות, מסעדות ואולמות אירועים המגישים בשר אווזים מפוטמים, המהווים לפחות בחלקם בשר פיגולים שמקורו בשחיטה שחורה ללא פיקוח וטרינרי. אנא, הקדימו והוציאו את עצמכם מרשימה מפוקפקת זו של מסייעים לארגון פשע כבר כעת."

אנונימוס שלחה לאחרונה מכתב גם לרב עובדיה יוסף, שכבר לפני למעלה מ-20 שנה אסר על פיטום האווזים משום צער בעלי-חיים הקיצוני הכרוך בו, ומשום הטריפות שגורמת החדרת הצינור האלימה והיומיומית לוושט. במכתב מתריעה אנונימוס בפני הרב על סכנת אכילת בשר הפיגולים שקיימת כיום, בנוסף לרעות החולות הרגילות של הפיטום הכפוי. מתוך המכתב:

"לפני למעלה משנה, מאז אפריל 2006, נכנס לתוקף האיסור על פיטום עופות מים. אולם, ארבעה מפטמים ממשיכים לפטם עד היום. נגד כל הארבעה הוגשו כתבי אישום בגין התעללות בבעלי-חיים, צווי מניעה הוצאו נגדם ונגד שניים מהם אף מתנהלים הליכים של ביזיון בית המשפט על הפרת הצו, אולם הפיטום נמשך משום שהרווחים הכספיים גדולים ומשרד החקלאות אינו אוכף את החוק כנדרש."

במכתב מפורט מידע שנמסר על-ידי עובדי מפטמה במושב בן זכאי, שהודו כי חלק מהאווזים שנשלחים למשחטה כבר מתו במשק. ולסיכום:

"משרד החקלאות אמנם שלל מהמפטמים העבריינים את היתרי העברת האווזים לפי פקודת מחלות בעלי-חיים, אולם ההעברה נמשכת גם ללא ההיתרים, ללא כל פיקוח ווטרינרי, בעוד גופות אווזים מובלות ל'שחיטה' יחד עם אווזים חיים וגוססים, וכולם יחד מגיעים אל שולחן סועדים שחלקם סוברים בתמימות כי הם אוכלים מוצר מפוקח וכשר."

משפחת אווזים אפורים בטבע (צילום: Giuliano Gerra e Silvio Sommazzi)

סיקור בעיתונות

"אנונימוס: בתי עסק מוכרים כבד אווז מהארץ", nrg מעריב, 5.9.2007.

עידן הראל, "נמשך שיווק הפיגולים בישראל", דתילי, 5.9.2007.

פינת התזונה
קינואה בעשבי תיבול

חומרים
שמן זית לטיגון
1בצל גדול, קצוץ
1 גזר גדול, מגורר גס בפומפיה
כוס קינואה
חצי כוס מים חמים
רוטב סויה איכותי
שמן זית לתיבול
החלק הפנימי של עגבניה גדולה ועסיסית, חתוך דק
עירית, פטרוזיליה, בצל ירוק ועשבי תיבול נוספים

הכנה

1. להשרות את הקינואה בקערת מים רותחים.
2. להחליף את המים כעבור מספר דקות, סה"כ כ-15 דקות – הקינואה תתחיל להתרכך. לסנן.
3. לטגן את הבצל בשמן הזית, ולהוסיף את הגזר המגורר.
4. לאחר שהגזר קיבל טיגון קליל להוסיף את הקינואה ולטגן במשך 3 דקות על אש גבוהה.
5. להוסיף את המים החמים.
6. להוריד את עוצמת האש ולהמשיך לבשל כ-5 דקות. להוריד מהאש.
7. להוסיף כ-3 כפות רוטב סויה וכ-3 כפות שמן זית, את כל פנים העגבנייה ואת כל עשבי התיבול.
8. לערבב ולתקן תיבול.

גיוונים

• להחליף את הבצל בפלפל אדום.
• להחליף את העגבנייה במיץ מרבע לימון.
• להוסיף בסוף הבישול צימוקים ומשמש חתוך.
  

מתכון: מתן, פורום צמחונות וטבעונות בנענע