פעילות

פעילות בחיפה

הרצאה בנושא תזונה צמחית תתקיים ביום ה', 12.7.2007 בשעה 20:30, ברח' נתיב חן 81/2 בנווה-שאנן. נושאי ההרצאה: תפריט צמחי מגוון – כולל טעימות שיוגשו במקום, תזונה בריאה, והסברה לטובת צמחונות. מרצה: אלון קס.
משמרת הסברה למען בעלי-חיים במשקים תתקיים ביום ב', 9.8.2007 בשעות 17:00-19:00, במרכז זיו (ברח' טרומפלדור).
סטודנטים ותלמידים שיצאו לחופשה מלימודיהם, מוזמנים להצטרף למשמרות, דוכנים והפצת פוסטרים ברחובות חיפה. לפרטים – נטע: 054-3053113 netacas@nana.co.il

כדאי לכתוב – נגד התרת דם

בכתבה "עונת ציד התנינים והיענים התחילה" (ידיעות אחרונות, 3.7.2007, עמ' 31) מדווח עמיר בן-דוד שהשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, החליט ב-2.7.2007 להגדיר תנינים ויענים בתור "חיות בר מטופחות". הסטטוס החדש מסיר ממינים אלה את הגנת החוק להגנת חיית הבר ומתיר אותן למסחר, למאכל, לפשיטת עור, לציד ולצורות ניצול אחרות. שני המינים מנוצלים בתעשיות העור, ויענים מנוצלים גם לנוצות ולבשר. בישראל פעלו משקי תנינים ויענים בשני העשורים האחרונים באופן לא חוקי וללא כל התערבות מצד הרשויות; כיום המשקים המסחריים העיקריים הם חוות תנינים חדשות בערבה, ושתי חוות יענים ענקיות בצפון. השר עזרא קיים ב-1 ביולי דיון עם מדענים, שהמליצו שלא להגדיר חיות אלה כ"חיית בר מטופחת"; דווקא המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי, תמך בשינוי ההגדרה לרעת היענים והתנינים. השר עזרא הכריע נגד שני המינים, אם כי סירב לבקשה להגדיר את האייל האדום בתור "חיית בר מטופחת".

בן-דוד מבהיר: "עזרא ושר החקלאות שלום שמחון יצטרכו כעת לחתום על תקנה מיוחדת בעניין". כדאי לכתוב לשרים ולבקש מהם שלא להגדיר אף חיית בר בתור "חיית בר מטופחת", ותחת זאת לטפח ענפים חקלאיים שאינם כרוכים בכליאת חיות בר במכלאות זעירות ובשחיטה אכזרית (ראו מידע על תעשיית היענים ותעשיית התנינים). התשובה לשנים רבות של הזנחה מצד הרשויות והימנעות מאכיפת החוק להגנת חיית הבר אינה יכולה להיות שינוי פתאומי של תקנות כדי לחפות על ההזנחה – המינהל התקין מחייב אכיפה של החוק: מניעת כל התפשטות של חוות לחיות בר וסגירת החוות הקיימות.

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, רח' כנפי נשרים 5, ירושלים 95464 . פקס 02-6753510 או 02-6535958, דואל gezra@knesset.gov.il או sar@environment.gov.il

שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, רח' דרך המכבים, בית דגן 50200. פקס 03-9485835 או 03-9485813דואל sar@moag.gov.il

לכתבה באנגלית ולתגובות לעתון:

 Amir Ben-David, "Israel allows crocodile, ostrich hunt", ynet, 5.7.2007.

ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

סדנאות יולי 2007 בעמק הטל

עמק הטל, ליד שכונת רחובות ההולנדית, מקיים בימי ו' סדנאות בישול טבעוני (כולל ארוחה) בהנחיית אורנית חומש וסדנאות גידול מזון בהנחיית ד"ר מרדכי הוכברג. משך כל סדנה 4-3 שעות ומחיר ההשתתפות 80 ש"ח. יש להירשם מראש בטל' 08-9492380 או בדואל emek@123emilio.com. הסדנאות:
13.7.2007, 10:30, סויה וטופו (הכרת מגוון שימושים בסויה והכנת חלב סויה, גבינה (טופו), מיונז ללא ביצים, קציצות סויה ועוד).
20.7, 10:00, גידול ירקות בשיטת הפירמידה
27.7, 10:30, ארוחה טבעונית

תל אביב: סדנת חלב צמחי

ביום ב', 9.7.2007 בין 15:00 ל-19:00, תתקיים במטבח של תמי בשדרות נורדאו סדנה למוצרי חלב מן הצומח, ובה נלמד להכין חלב, גבינה, יוגורט, שמנת וקרם מתוק על בסיס שקדים, קשיו, צנוברים ועוד – על רקע דיון בנושא הפרות בתעשיית החלב והקשר בין תזונה לסביבה. מחיר השתתפות: 180 ש"ח. מידע נוסף על הסדנה באתר "עץ בעיר". לפרטים נוספים ולהרשמה: wild@citytree.net

מאחורי המסכה

ב-15.7.2007 בשעה 19:00 תיערך בסינמטק תל-אביב הקרנת הבכורה של הסרט "מאחורי המסכה" (ראו בהמשך כתבה מפורטת). קבלת פנים, כיבוד טבעוני חופשי ודוכנים – החל מ-18:15.

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס, בת"א. לפרטים נוספים.

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים/ות עבור הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

יודעים על מקום שמוכרים בו כבד אווז?

ידוע לך על מסעדה, שירות קייטרינג או קצב המוכרים כבד אווז? דווח/י לנו בטופס הבא כדי לסייע בעצירת הפיטום הבלתי חוקי.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב זוהמת חלב. בכתבה "בלי בולשיט" (2.7.2007) מדווחת ענבל בהונקר שבית-משפט השלום גזר קנס בסך 200 אלף ש"ח על מנהלי רפת בקיבוץ עין צורים (בגוש עציון) שהורשעו בעבירות של זיהום מים, לכלוך רשות הרבים וניהול עסק ללא רשיון. "על-פי כתב האישום, במשך שנים הנאשמים לא דאגו לטפל כנדרש בפסולת הרפת, כך שערימות זבל בקר היו מונחות על קרקע חשופה, וכן נוצרה גלישה של זבל ושל תשטיפים לכיוון שתי בריכות עפר ("לגונות") ומהן לשטחים פתוחים, כך שהשפכים יכולים היו לחלחל למי התהום."

מקור ראשון שקרים בפרסום. בטור "ללא קרקורי מצפון" (3.7.2007) מגיבה חגית כהן ברהיטות לפרסומת ל'מאמא עוף': "ומה ילדים (או מבוגרים מצ'וקמקי-אופקים) מבינים מהפרסומת הזו? שהתרנגולת משתוקקת להישחט ולהיזלל, ומוכנה לשם כך לעשות הכל, כולל מופע סטריפטיז. [...] מה לנו כי נלין על משטרים טוטליטריים, שבהם הטלוויזיה היא כלי לשטיפת מוחו של האזרח. גם בדמוקרטיה הישראלית השנה היא '1984': מלחמה היא שלום, ותעשיית הבשר היא מוצ'י-קוצ'י חינני ואף חושני."

nrg מעריב מעברים לחיות. בכתבה "ביהמ"ש: כביש 9 לא ייפתח" (3.7.2007) מדווחת בילי פרנקל שבית-המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת החברה להגנת הטבע נגד פתיחת הכביש הירושלמי שעובר בעמק הארזים (2.7.2007). השופטת מוסיה ארד קבעה בפסק-דין תקדימי כי יש להשלים תחילה עבודות לשיקום נופי. בעמק הארזים יש חיות בר רבות וביניהן צבאים. סלילת הכביש, שהחלה בשנת 2001, הסתיימה לאחרונה תוך פגיעה קשה בשטח הטבעי. בפסק-הדין מצוין שעל-פי תוכנית העבודה, נותרו עבודות רבות בשיקום השטח וכן הקמת מעברים בטוחים לבעלי-חיים.

nrg מעריב נגד חתולים. הכתבה "כמה גללים נדרשים לסילוק חתולים?" (4.7.2007) מגישה חומר יחסי ציבור שמפיץ בי"ח רמב"ם בחיפה במסגרת ניסיונה של ההנהלה לסלק את אוכלוסיית החתולים החיים בשטח בית-החולים (כלומר, להביא להשמדתם). פתרונות "אקולוגיים" מופרכים כגון פיזור חד-פעמי של גללי אריות, משמשים להסוות את המסר האמיתי: ההנהלה לא מוכנה לנקוט בשום צעד סביר כדי למנוע מהחתולים להיכנס למחלקות. אפילו התקנת רשתות על החלונות נדחתה ברטוריקה "זכויות החולים קודמות לזכויות החתולים".

אנשים פרווה. בכתבה "הכל בגלל דביבון קטן" (3.7.2007 עמ' 24-22) מספר אברהם עמר על "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" ועל מקימת הקואליציה, מאפרת תל-אביבית בשם ג'יין הלוי. הלוי מתארת את שגרת התעשייה: "זה מתחיל 'קל'. מכים ובועטים בדביבון של תעשיית הפרוות, כשבכלוב ליד דביבון אחר מביט על מה שנעשה, ואלו העיניים הכי עצובות בעולם. אפשר להרגיש שהדביבון בכלוב ליד מבין מה הולך לקרות לו. אחרי שמכים אותו והוא עדיין בהכרה מלאה, תולים אותו מהרגליים ופושטים לו את העור, כשהוא עדיין צורח." הלוי מספרת על המאבק במכירת פרוות בקסטרו, ומסכמת: "אני יודעת שלעתים אנשים יכולים לעשות דברים נוראיים, בשביל להתפרנס. אבל אותו אדם, שביהירות ואטימות, שיכולות לגרום לי לחנוק אותו, נכנס לחנות בגדים ויוצר את הביקוש בכך שהוא קונה את המוות, הוא החוליה המדממת בשרשרת הנוראית הזאת."

Nfc הכשות. בכתבה "שמרו על חיות המחמד מפני נחשים" (2.7.2007) מזהירה הדר פרבר מסכנת ההכשות האורבת לכלבים ולחתולים: "אם לא ראינו את ההכשה עצמה נוכל להבחין כי חיית מחמד שהוכשה תשדר חוסר מנוחה, תיילל ותקיא. מאוחר יותר נבחין בנפיחות מקומית. חוסר טיפול מיידי עלול להוביל למותה של חיית המחמד ובמקרים רבים סיבת המוות היא חנק עקב התפתחות של בצקות באזור ההכשה (בעיקר באזור הצוואר). לכן בכל מקרה של הכשה, יש לפנות את חיית המחמד מיד לטיפול רפואי!"

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet צנונים. בטור "שחור כמו צנון" (4.7.2007) בוחנת פיליס גלזר מספר זני צנון, מציינת את ערכם התזונתי ומציעה מתכון לסלט צנון שחור.

הארץ (גלריה) טחינה. "מלכת השומשום" בטור (6.7.2007) מספרים אביב לביא ושירי כץ כיצד מייצרים טחינה מסוגים שונים ומפרטים את הערכים התזונתיים של סוגי טחינה שונים.

nrg מעריב טעם החיים. בכתבה "עבודה שחורה" (1.7.2007) מסקרת מירי גריי את מסעדת "טעם החיים" המחודשת ומספרת על הרגלי הבריאות של קהילת העברים מדימונה.

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 מאחורי המסכה
כוונות טובות, עבירות וטעויות בסרטה של שאנון קית'

"מאחורי המסכה: סיפורם של האנשים שיסכנו הכל כדי להציל חיות" הוא סרט הנותן במה לאנשים שמבצעים פעולות לא חוקיות בניסיון לסייע לחיות. הסרט, שתורגם על-ידי צוות "יומן חייתי", יוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ. אריאל צבל צפה בסרט וממליץ לראותו תוך שמירה על ערנות ביקורתית.

על מה הסרט?
לא קיימים כמעט סרטים באורך מלא שעניינם זכויות בעלי-חיים, ולכן הופעתו של מסמך כזה ראויה לתשומת-לב רבה. "מאחורי המסכה: סיפורם של האנשים שיסכנו הכל כדי להציל חיות" הוא סרט תעודה שביימה עורכת-דין אמריקאית בשם שאנון קית'. כפרקליטה, קית' ייצגה את חברי הארגון SHAC בארצות-הברית ואת Sea Shepherd Conservation Society. כבמאית, היא מתמקדת במה שמכונה "החזית לשחרור בעלי-החיים" (ALF), כלומר כל מי שמבצעים פעולות לא חוקיות במטרה לסייע לחיות. הסרט מורכב מראיונות מצולמים עם אנשים שביצעו פעולות כאלה – כולם דמויות מוכרות בבריטניה ובארצות-הברית – וכן עם אחדים מתומכיהם הנלהבים. בין הראיונות משולבים בקצב תזזיתי קטעי ארכיון – תיעוד של פעולות לא חוקיות ותיעוד של פגיעה בחיות מתוך חקירות סמויות. הסרט כולל כמה תמונות קשות, אולם הן חולפות במהירות. מי שחוששים מצפייה בזוועות הרווחות בסרטי זכויות בעלי-חיים, אינם צריכים אפוא לוותר על הסרט. הדגש ב"מאחורי המסכה" הוא על מגוון הדמויות האנושיות, שמבקשות להצדיק את פעילותן מחוץ למסגרת החוק. בין אם תתלהבו מגיבורי "מאחורי המסכה" ובין אם לא תסכימו עם אף מילה שלהם, לא תצאו אדישים, ומובטח לכם חומר מעורר מחשבה ודיון.

הבמאית שאנון קית' עם אחד מהמרואיינים, קית' מאן, בהקרנת הבכורה של "מאחורי המסכה" בלונדון.

מאן ריצה 7 וחצי שנים בכלא הבריטי עקב פעולות לא חוקיות שביצע נגד גורמים שפגעו בחיות.

הנכונות להסתכן
"מאחורי המסכה" נוצר כסרט הסברה למען ALF על רקע המתקפה שמנהל הממשל האמריקאי, ובמידה גוברת גם הממשל הבריטי, נגד אנשים שעברו על החוק במטרה לעזור לחיות. מתקפה זו הגיעה לשיאה בנובמבר 2006, כאשר הקונגרס האמריקאי העביר חוק המגדיר בתור "טרוריזם" כל פעולה הגורמת נזק כלכלי לעסק המנצל בעלי-חיים, תוך קביעת עונשי מאסר ממושכים בהתאמה לגובה הסכום שהפסיד העסק. על רקע החקיקה הקיצונית (אשר להלכה מנוגדת לחוקה) נגד פעילי זכויות בעלי-חיים, וכן על רקע מספר עונשי מאסר ממושכים שהוטלו על פעילים שביצעו עבירות קלות או ספק-עבירות, נוצר עניין מיוחד בנכונות להסתכן במאסר ממושך כדי לסייע לחיות. לפי קטעי הראיונות שמגישה קית', נכונות זו היא תגובה פשוטה לגודל הזוועות שהפעילים מודעים להן, ומוזכר גם התסכול מאוזלת-ידו של החוק ומשתיקת התקשורת. הראיונות מופיעים בסרט ללא ביוגרפיות ואינם מגלים מדוע דווקא אדם זה, לעומת רבים אחרים היודעים לא פחות ממנו, החליט שכדאי לעבור על החוק ולסכן את חירותו (ולעתים אף את חייו). נשים וגברים עם עבר בכלא, שעל ראשם מרחף איום בעונש מאסר כבד, מצהירים בשלווה על נכונות לשלם את המחיר כדי לעזור לחיות. יש שיראו בהצהרות שלוות אלה מופת של גבורה, אחרים יתהו על זרות לא מובנת, ולא מעט אמריקאים יחשבו שסוף-סוף נחשפו הטרוריסטים הנוראים שהממשל התריע על קיומם. בכל מקרה, הצהרות אלה הן בין שיאיו של הסרט.

אחת התמונות המוכרות ביותר של "החזית לשחרור בעלי-החיים":

פעילי Band of Mercy עם ארנבונים ששחררו ממעבדה, בראשית שנות ה-70.

מדוע להפר את החוק?
אחת מן הטענות המרכזיות ב"מאחורי המסכה" היא שהפרת החוק היא כורח מוסרי, שנוצר לאחר שהתברר כי לא ניתן להיאבק בזוועות במסגרת החוק. רוב הצופים ודאי יתהו על טענה כה פשטנית ומופרכת, שמופיעה בסרט ללא ביקורת. במציאות, אדם אחד שהפסיק לאכול בשר מביא למניעת הפגיעה באלפי חיות – הרבה יותר ממספר החיות שיכול לשחרר אפילו הפורץ-המשחרר הנועז ביותר. והצמחונות עדיין חוקית אפילו בארצות-הברית... כך, באמצעות הסברה לקידום הצמחונות, יכול אדם אחד להשפיע על גורלן של מיליוני חיות. גם קידום החקיקה להגנת חיות, קידום האכיפה והמאבק בחקיקה קטלנית הם אפיקי פעילות מועילים מאוד – ודאי שבבריטניה, וגם בארצות-הברית. אפילו למשא-ומתן מסודר עם המתעללים יש לעתים השלכות חיוביות ממשיות.

לא חוקי אבל נורמטיבי

"מאחורי המסכה" נוטה להציג את הפעילות הבלתי חוקית כיוזמות מבודדות תוך התנגשות דרמטית בחוק וברשויות. זאת על אף שבפועל, העבירה על החוק מהווה בדרך-כלל חריגה נקודתית המשולבת בתוך פעילות ענפה, מתמשכת, נורמטיבית וחוקית. למשל, בסרט מוזכר המאבק לעצירת המשלוחים החיים מאנגליה לאירופה והעימותים החוזרים עם המשטרה. אולם עימותים אלה התאפשרו רק משום שהמחאה התקבלה כלגיטימית, על רקע הסברה אינטנסיבית נגד משלוחים חיים שערכו ארגונים גדולים במשך שנים. ללא עבודת רקע זו, או אילו היו הפעילים יורים במשאיות במקום לנסות לחסום אותן בגופם, אין ספק שהמשטרה הייתה מחסלת את המחאה אחת ולתמיד, לקול תרועת התקשורת. בדומה לכך, חילוץ כמה תרנגולות פגועות מלול ("הסגת גבול" ו"גניבה") עשוי לצבור השפעה רבה באמצעות חשיפה תקשורתית, פנייה ישירה לציבור, תביעת הלולנים בבית-המשפט, קידום חקיקה או קידום רפורמה וולונטרית. ללא אהדה חברתית המשתקפת גם בסלחנות מצד הרשויות, המעשה עצמו היה נותר חסר השפעה כמעט. רק במקרים נדירים (כגון שחרור כל החורפנים במשק החורפנים היחיד במדינה) עשויה הפעולה כשלעצמה לשאת אפקט משמעותי. אולם במבט כולל קיים איזון עדין בין המעשה הבלתי חוקי, נורמות עיתונאיות, דעת הקהל, חוקים בעניין חופש הביטוי, נורמות של התנהגות משטרתית ועוד – ופעולות מוצלחות מנווטות בין כל אלה מתוך הכרה בעוצמתם והשתלבות בהם. במילים אחרות: רוב החריגות מהוראת החוק נערכות עמוק בתחומי הנורמה והמוסר הציבורי. מנצלי החיות עושים מאמץ גדול כדי לבודד מעשים אלה מן ההקשר החברתי שלהם – וקית' מסייעת בכך מבלי משים, בהציגה את רגע העבירה על החוק במנותק מסביבתו הנורמטיבית.

פעולות לא חוקיות טיפוסיות למען בעלי-חיים: חדירה ללול, תיעוד שגרת הזוועות שם וחילוץ כמה תרנגולות הזקוקות לטיפול רפואי. מימין הגרסה האירופית: חדירות תיעוד שיטתיות ללולי ביצים ברחבי אוסטריה השתלבו לחלוטין בתהליך החקיקה שאסר שימוש בכלובים (VGT). משמאל הגרסה האמריקאית: חשיפת זוועות במתקן ISE America במרילנד הביאה להרשעת בעלי הלול בשני אישומים; הם נקנסו ב-500$ בלבד ואפילו קנס זה בוטל בעקבות ערעור (COK).

נגד איזה חוק?
קית' מתייחסת למגוון גדול של פעולות, וביניהן: חקירות סמויות במתקנים שמתבצעת בהם פגיעה בחיות, הפרעה לאנשים העוסקים בפגיעה בחיות, חילוץ חיות פגועות וכלואות, והרס ציוד שמשמש לפגיעה בחיות. או מבחינת החוק: הסגת גבול, פריצה, גניבה, השחתת רכוש והצתה. המרואיינים בסרט מאמינים שהכרתם המוסרית חשובה יותר מציות לחוק, ולדבריהם גבולות אי-הציות שמנחים אותם הם הימנעות מפגיעה בכל יצור חי. הסרט אינו מתמודד ברצינות עם העובדה שהצתות אינן מאפשרות להבטיח הימנעות מפגיעה בזולת; התופעה הנפוצה של איומים (בעיקר על ויוויסקטורים) והתופעות הנדירות של פגיעה בגוף ושימוש בפצצות – אינן מוזכרות כלל.

הפרת חוק למען החוק

רוב הפעולות הבלתי חוקיות שבהן עוסק הסרט, ועוד יותר מכך – הפעולות הבלתי חוקיות שמתבצעות כדי להגן על חיות בפועל, הן עבירות קלות על חוקים שוליים, המסייעות במניעה ישירה או עקיפה של עבירות שיטתיות ומתמשכות. הדוגמה המובהקת לכך היא הסגת גבול חד-פעמית במשק או במעבדה כדי לאסוף מידע על התעללות שמתרחשת שם במשך שנים, על-ידי עובדים רבים נגד עשרות חיות, ולעתים אפילו מיליוני חיות. במילים אחרות, מדובר בעבריינים קלים מאוד, שנטלו על עצמם לבצע את העבודה שהרשויות הזניחו למרות מחויבותן לכך לפי חוק – לעצור עבריינים כבדים. גם במקרים של חשיפת התעללות חוקית, הסגת הגבול מתבצעת על רקע חוסר לגיטימיות גורף של התעללות כזו, והמידע שנחשף עשוי לפיכך להביא להוצאת ההתעללות אל מחוץ לחוק.

ספינה של Sea Shepherd Conservation Society לקראת היתקלות בספינת ציידי לוייתנים, פברואר 2007. הארגון מרבה להתנגש עם החוק, אך למעשה בדרך-כלל הוא מנסה לאכוף חוקים להגנה על יונקים ימיים, שהרשויות מזניחות.

ללא ביקורת עצמית
קית' נותנת למרואיינים להרחיב בדברים על הקשר בין הפרות חוק בכלל לשינויים חברתיים בכלל. הם מספרים על הפרות חוק אלימות ושקטות שנלוו לכאורה לכל התקדמות חברתית, ומדבריהם משתמע כאילו משעה שנרתמת למאבק חברתי כלשהו, חל עליך ציווי מטא-היסטורי לעבור על חוקי המדינה. רבים מהצופים ודאי יתפלאו על הפשטנות וההטעיה שבדברים אלה, שהרי הפרת החוק תורמת לעתים להגנה על בעלי-חיים ולעתים היא מזיקה למטרה, בהתאם לנסיבות הספציפיות בלבד וללא תלות בעיקרון כללי. הסרט "מאחורי המסכה" נוצר תוך סירוב מוחלט להתמודד עם המקרים, שבהם הפרת החוק מזיקה למטרה. האם פעולות כמו הצתה או איומים ברצח עוררו עוינות ציבורית גדולה? האם הן הביאו לחיסול יוזמת חקיקה שהייתה יכולה להועיל לחיות הרבה יותר? או לעוינות עיתונאית שמנעה הפצת מסרים חשובים יותר מאותה פעולה? או להיאטמות הציבור למסרים של צמחונות ולעוינות הרסנית כלפי פעילותם המתונה של ארגונים גדולים? ואולי מדובר בפעולות פסולות פשוט כי הן אלימות? אפשר להתווכח על שאלות אלה בכל מקרה לגופו – אך לא אצל קית'. בסרט שלה, שאלות מהותיות אלה פשוט לא עולות.

רגעים
לסיכום, "מאחורי המסכה" מעניין ומומלץ לצפייה ביקורתית כמסמך חברתי-היסטורי ייחודי של זמננו, אם כי לא כמקור למידע אמין או להגות רצינית על התנועה לשחרור בעלי-חיים. אולם כל עוד הכוחות העיקריים בתנועה כמעט שאינם יוצרים סרטים, נותר רק ליהנות מהמאמץ של קית'. כמה רגעים שהיא מביאה אל המסך עושים את הסרט: פול ווטסון מנווט את ספינתו, Sea Shepherd, לעבר ספינת ציידי לווייתנים הצורחים עליו בקשר "כבה את המנוע שלך!" והוא משיב בשלווה "תפסיק להרוג לווייתנים"; ננסי פיפס הקשישה מספרת על מורשת משפחתית של שלושה דורות אסירי זכויות בעלי-חיים; ג'יימס, הקוף הכלוא במעברת HLS, מושיט ידיים לעבר מצלמתה הנסתרת של מישל רוקה כדי לסרק את שיערה, לפני שהניסויים הפכו אותו לגוש מכווץ בכלוב; ג'ון פלדמן המספר על פשיטת FBI גרנדיוזית על ביתו לאחר שהמכונית של אשתו זוהתה ברחוב שבו נערכה הפגנה חוקית קטנה; פעילים בצילום מטושטש קופצים תוך סיכון חייהם לפני משאיות המובילות עגלים מאנגליה לאירופה; כל אלה ורגעים רבים אחרים הופכים את "מאחורי המסכה" לסרט הראוי לצפייה לא רק כמושא לביקורת, אלא כחומר מרגש ומרתק בפני עצמו.

כמה ממשתתפי "מאחורי המסכה", מימין לשמאל: ג'ון פלדמן, רוד קורונאדו, אינגריד ניוקירק, פול ווטסון, ג'רי ולאסק וג'יל פיפס.

אתר חברת ההפקות של הסרט

לוח ההקרנות בישראל לפי "יומן חייתי"

פינת התזונה 
חדש על המדף – מעדנים על בסיס חלבון חיטה

לאחרונה השיק "משק צוריאל", המשווק מגוון מוצרי סויה, סדרת מעדנים על בסיס חלבון חיטה, ללא מרכיבים מן החי (כל המעדנים כשרים פרווה). הסדרה כוללת מעדנים בטעמי וניל ושוקו, וכן "גורטבע" – מעדנים בסגנון יוגורט פירות, בטעמי תות ובננה. טעמי הפירות מכילים פרי מעובד והם מוצלחים יותר (מעדן התות טעים במיוחד). מכיוון ש"משק צוריאל" ממעט כבר זמן רב לשווק את מעדני הסויה שלו בגרסתם הלא-דיאטטית, השקת מעדני החיטה היא בשורה משמחת לטבעונים שאינם מחבבים את טעם הממתיק הדיאטטי.

כל המעדנים מכילים 3% שומן וכל גביע מכיל 150 מ"ל. מבחינה תזונתית, כל גביע כולל כ-130 קלוריות, 3.6 גרם חלבון ו-150 מ"ג סידן. כיום נמכר כל מעדן במחיר היכרות ידידותי במיוחד של 2 ₪ לגביע. לאחר תקופת ההיכרות, המחיר צפוי ככל הנראה לעלות עד 6-5 ₪ לגביע.

רשימת המרכיבים (של "גורטבע תות" למשל) כוללת: מים, חלבון חיטה, פרי מעובד, סוכר, עמילן (E-1442), שמן קנולה, מייצב (E-407), חומרי טעם וריח טבעיים, חומר משמר (E-202).

לסקירת מוצרים נוספים