זוהמת החלב 2006
פרסומת מפוקפקת
בין 16 ל-26 בפברואר, מקיימת תעשיית החלב בישראל מסע קידום מכירות תחת הכותרת "חגיגות שמחת החלב 2006". האירועים כוללים מבצעי מכירות וטיולים במתקני התעשייה. לפי אתר מועצת החלב, החברה להגנת הטבע משתפת פעולה עם המועצה ואחראית להדרכת 7 טיולים, הכוללים מכירת מוצרי חלב וביקור מודרך במתקני התעשייה. לאור העובדה שתעשיית החלב אחראית לזיהום ולבזבוז משאבים סביבתיים בהיקף עצום, שותפות זו של החברה להגנת הטבע ב-"greenwash" של תעשיית החלב היא תמוהה, בלשון המעטה.
חלב וזוהמה: פרה שקועה במצע טובעני של צואה ובוץ עד גובה העטינים. צולם במושב בית יצחק, פברואר 2001
תעשיית החלב – על חשבוננו
בשנת 1999 החלה בתעשיית החלב רפורמה, שעתידה להסתיים בשנת 2006. למרות ריסון מסוים של הזיהום בזכות הרפורמה, הצעדים שננקטו כלל לא מבטלים את הזיהום ובזבוז המשאבים, שהם מהותיים לתעשייה זו; מובן אפוא שאין כל הצדקה לקידום מכירות החלב על-ידי החברה להגנת הטבע. למעשה, מטרה מרכזית של הרפורמה היא כלכלית. לפי המשרד לאיכות הסביבה (מאי 2005), כולנו, כמשלמי מסים, משלמים ביוקר דמי תמיכה ברפתנים:"הרפורמה נקבעה על פי הסכם בין האוצר, הרפתנים (מועצת החלב) ומשרד החקלאות, כשהמשרד לאיכות הסביבה תרם את הדרישות המקצועיות על פיהן מאושרות ההשקעות ברפתות. מהות ההסכם: סיוע בשיעור של 50% מההשקעה בתשתיות סביבתיות ו-30% מההשקעה בהתייעלות. ההשקעה הממוצעת עמדה על כ-400,000 ₪ ברפת משפחתית וכ-5 מיליון ₪ ברפת שיתופית. מתוכם כ-30% להתייעלות וכ-70% לתשתיות סביבתיות."
במהלך התקופה אושרו השקעות בסך 780 מליון ₪ בתשתיות איכות הסביבה ברפתות, מתוכן 50% מוענק כסיוע. המענקים המאושרים לטיפול סביבתי מהווים כ-55% מסך כל המענקים שאושרו במסגרת הרפורמה.
הזיהום
המשרד לאיכות הסביבה מציין, שתעשיית הרפת בכללה מייצרת בשנה 3 מיליון טון זבל, 1.35 מיליון מ"ק (מטר מעוקב) שתן, 10 מיליון מ"ק שפכים ו-100 מיליון מ"ק תשטיפים. בנוסף לכך, גופותיהן של הפרות המתות מותירים 15 מיליון ק"ג פגרים בשנה ו-10 מיליון ק"ג פסדים (חלקי גוף שאינם עוברים עיבוד למאכל אדם). עוד מציין המשרד:"הרפת מהווה מקור פוטנציאלי למפגעים סביבתיים: זיהום קרקע ומקורות מים בנוטריינטים (N, P) חנקות, מלחים, חומר אורגני ופתוגנים; מפגעי ריח, זבובים ומפגעים חזותיים.
"הפרשות הבקר מאיימות על הסביבה כתוצאה משפכים ותשטיפים הנוצרים בתהליך הייצור ברפת, כתוצאה מנגירה בלתי מבוקרת וחלחול, אצירת זבל בתנאים לא נאותים ויישומו בחקלאות בצורה בלתי מבוקרת.
"בסך הכל כמות ההפרשות נאמדת בלמעלה מחמישה מיליון טון בשנה. בערכים של צח"ב [צריכת חמצן ביוכימית] (BOD), שבהם נמדד זיהום של מים בחומר אורגני, פרה מפרישה בממוצע 1 ק"ג צח"ב ליום (בני אדם מפרישים בממוצע 50 גרם צח"ב ליום). הפרשה של פרה שקולה ל-20 בני אדם. כלומר, 350,000 ראשי הבקר בישראל מהווים, מבחינת פוטנציאל הזיהום של מקורות מים, שווה ערך למספר התושבים החיים בה."
"הפרשות הבקר מאיימות על הסביבה כתוצאה משפכים ותשטיפים הנוצרים בתהליך הייצור ברפת, כתוצאה מנגירה בלתי מבוקרת וחלחול, אצירת זבל בתנאים לא נאותים ויישומו בחקלאות בצורה בלתי מבוקרת.
"בסך הכל כמות ההפרשות נאמדת בלמעלה מחמישה מיליון טון בשנה. בערכים של צח"ב [צריכת חמצן ביוכימית] (BOD), שבהם נמדד זיהום של מים בחומר אורגני, פרה מפרישה בממוצע 1 ק"ג צח"ב ליום (בני אדם מפרישים בממוצע 50 גרם צח"ב ליום). הפרשה של פרה שקולה ל-20 בני אדם. כלומר, 350,000 ראשי הבקר בישראל מהווים, מבחינת פוטנציאל הזיהום של מקורות מים, שווה ערך למספר התושבים החיים בה."
פרות על גבי שכבה עמוקה של צואה ובבוץ בבאר טוביה, פברואר 2003
הזיהום ממשיך
הרפורמה כלל לא ביטלה את הזיהום. לפי הודעת המשרד לאיכות הסביבה מחודש מאי 2005, רק 115 רפתות עומדות בדרישות המשרד לאיכות הסביבה, בעוד ש-889 "נמצאות בתהליך הסדרה" (יחד מדובר ב-97% מהרפתות בישראל). בהודעה מ-15.1.2006 נמסר:"הליך הרפורמה במשק החלב לא יושם במלואו בחלק מרפתות החלב, ויש אף רפתות בהן לא בוצע כלל. תשטיפים שמקורם במשטחי הרביצה, במכוני החלב, מערומי הזבל ואחרים הם מקורות פוטנציאלים למפגעים סביבתיים חמורים, ביניהם: זיהום מקורות מים, מפגעי ניקיון, מוקדי דגירת יתושים ומפגעי ריח. לאחרונה נקנסו כמה קיבוצים בארץ בקנסות גבוהים בשל זיהום מקורות מים משפכי רפתות.
"בתאריך 12/1/06 ערכה המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה מבצע אכיפה ארצי ברפתות. [...] במסגרת זו נבדקו 245 רפתות, ניתנו 63 ברירות משפט ויפתחו 2 תיקי חקירה."
"בתאריך 12/1/06 ערכה המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה מבצע אכיפה ארצי ברפתות. [...] במסגרת זו נבדקו 245 רפתות, ניתנו 63 ברירות משפט ויפתחו 2 תיקי חקירה."
בחודשיים האחרונים לשנת 2005 נקנסו ארבעה קיבוצים ב-150 עד 200 אלף ₪ כל אחד על זיהום מרפתות – בעיקרו הזרמת שפכים וזבל למקורות מים, בתקופת הרפורמה.
וזה עוד הרבה יותר גרוע
יש להדגיש, שפעולת המשרד לאיכות הסביבה מתמקדת במניעת זיהום הנובע מצואה, משתן ומגופות מתות ש"מייצרת" תעשיית החלב. אין מזכירים היבטים סביבתיים שליליים נוספים של תעשייה זו – מבזבוז מים מאסיבי ועד לתרומה לאפקט החממה בגלל פליטת מתאן. מפגעים אלה מחייבים, שכל גוף הרואה עצמו כארגון סביבתי, לא יסייע בקידום מכירות של תעשייה זו. אולם תעשיית החלב פסולה באופן מהותי יותר. תעשייה זו הביאה לעולם פרות מעוותות, שגופן מייצר חלב פי 10-5 מתפוקתו הטבעית, עובדה הגורמת עומס עצום על העטינים ועל השלד. העומס מתבטא במחלות כואבות, ולאחר שנים אחדות ברפת מזוהמת ללא מרעה, הפרות קורסות או שהן נשלחות לשחיטה. ייצור החלב נשען על הפרדת הגורים מהאמהות ומשלוח הזכרים לפיטום ולשחיטה. עובדות אלה מהוות בסיס לנימוק מוסרי חד-משמעי נגד צריכת מוצרי חלב, תהא מידת הזיהום שהיא גורמת אשר תהא.קריאה לפעולה
מחו בפני החברה להגנת הטבע על שיתוף-הפעולה עם תעשיית החלב, על מפגעיה האקולוגיים ופשעיה המוסריים:באמצעות שירות "טלטבע" 03-6388688; בדואר אלקטרוני; או במכתב לכתובת: רח' השפלה 4, תל-אביב 66183.
נולד לחיים בזבל: פרות בוחנות עגל שנולד זה עתה על מצע צואה ובוץ, זמן קצר לפני שיופרד לתמיד מאמו.
(צולם על-ידי איתן ברפת בגליל המערבי, 20.11.2005)
(צולם על-ידי איתן ברפת בגליל המערבי, 20.11.2005)
רפתות מזהמות ומשלמות
ינואר 2007: קנס לקיבוץ כפר מסריק
המשרד להגנת הסביבה מודיע (15.1.2007):
"בעקבות תביעת המשרד להגנת הסביבה, קנסה שופטת בית משפט השלום בקריות, אורית קנטור, בסך כולל של 253,000 ₪ את קיבוץ כפר מסריק ומרכזת המשק, נועה שמאלי, בגין זיהום מקור מים משפכי רפת. כמו כן, חתם הקיבוץ על התחייבות כספית להימנע מהעבירות בהן הורשע בסך של 350,000 ₪. "הנאשמים הואשמו כי בתאריכים שונים בשנים 2005-2000 זרמו תשטיפים שמקורם ברפת, אל מחוץ לתחום הרפת דרך תעלת ניקוז, והיוו סכנה לזיהום מי תהום ולזיהום נחל הנעמן, אשר הרפת נמצאת באגן ההיקוות שלו."
גזר-הדין ניתן ב-9.1.2007. הקנסות יועברו לקרן לשמירת הניקיון. מדובר בקנס הגבוה ביותר שניתן עד היום לרפת. בהודעה נוספת נמסר:
"במסגרת מבצע רפתות ארצי שנערך על ידי המשטרה הירוקה ביום חמישי ה-11.1.2007, נערכו ביקורים ברפתות מושבי המועצה האזורית שפיר והמועצה האזורית חוף אשקלון. במהלך הביקורות נצפו מספר מקרים של זרימת תשטיפים אל רשות הרבים. בגין הזרמות אלה ניתנו הודעות תשלום קנס לבעלי הרפתות."
אוגוסט 2007: קנס לקיבוץ נען
המשרד להגנת הסביבה מודיע (13.8.2007) על העונש שגזרה שופטת בית-משפט השלום ברמלה, נ. קפלינסקי, על קיבוץ נען:"בתאריך 6.8.2007 גזר בית-המשפט על הקיבוץ קנס בסך 280,000 ₪. כמו כן חויב הקיבוץ לחתום על התחייבות על סך 300,000 ₪ שלא לעבור עבירה על חוק המים למשך שנתיים. על נאשם 2 מרכז המשק, יצחק חלוף, הוטל קנס בסך 3,600 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתם. על נאשם 3 מרכז הרפת, לירון זהבי, הוטל קנס בסך 750 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם. הקנסות ישולמו לקרן לשמירת הניקיון."
זהו הרקע לגזר-הדין:
"הנאשמים הואשמו כי בתאריכים שונים בשנים 2003-2000 לא טופלו שפכי הרפת כנדרש. ערימות זבל בקר היו מונחות על קרקע חשופה, זבל ותשטיפים גלשו מחצרות הרפת לכיוון תעלת הניקוז, חלקים גדולים משטח הרפת היו חשופים ללא סככה וללא מרזבים תקינים, לחצרות לא היה מעקה מאצרה, וזבל הבקר נשטף עם הגשם.
רפת קיבוץ נען נמצאת באגן ההיקוות של נחל שורק, בחלק המזרחי של אקוויפר החוף, שהוא האקוויפר הראשי בכל הקשור להספקת מים שאובים בישראל, המתאפיין בסלעים מוליכים."
רפת קיבוץ נען נמצאת באגן ההיקוות של נחל שורק, בחלק המזרחי של אקוויפר החוף, שהוא האקוויפר הראשי בכל הקשור להספקת מים שאובים בישראל, המתאפיין בסלעים מוליכים."
מתוך גזר-הדין:
"[...] בעזרת ההטבות שהוצעו במסגרת הרפורמה במשק החלב, במשך תקופה ממושכת, הנאשמים התעלמו מהפניות ומדוחות הביקורות, לא השקיעו בתשתיות הרפת בנען, ולא תקנו את הדרוש למניעת או צמצום המפגעים. הנאשמים התעלמו מפניות נציגי משרד איכות הסביבה, מדוחות הביקורת שהועברו אליהם והמשיכו להפעיל את הרפת בנען תוך גרימת המפגעים שתוארו בהכרעת הדין, כל זאת אף שהיו ערים למיקומה הרגיש של הרפת הנובע מקרבתה לתעלת הניקוז."
רפת אחת במרכז הארץ
רפת צפופה ומזוהמת במיוחד התגלתה על-ידי שוטרים בכפר קאסם ב-6.8.2007. משרד החקלאות מיהר להגיע ודרש שיפור בתנאים תוך שלושה ימים.
הרפת בכפר קאסם (צילומים: תנו לחיות לחיות): התמונה שלמעלה ממחישה את הצפיפות ואת הזבל שנדבק לכל חלק בגוף הפרות ונקרש; למטה ניתן גם לראות שהחיה הרחוקה, ככל הנראה עגל, שקועה בזבל עד לעומק הבטן.
רענן בן צור (ynet, 6.8.2007) מדווח:
"בלשי משטרת ראש העין ולוחמי מג"ב-מרכז ערכו הבוקר חיפוש בביתו של תושב כפר קאסם, שנחשד בהחזקת אמצעי לחימה. במהלך החיפוש במתחם ביתו, בדקו השוטרים את הרפת שבחצר, והופתעו לגלות 35 פרות ועגלים שהוחזקו בתנאים מחפירים."
השוטרים דיווחו לעמותת תנו לחיות לחיות, שגילתה בהודעה לעיתונות כי הפרות והעגלים טובעים בעיסה של בוץ, צואה ושתן, ועגלים צעירים נאלצים לשכב בתוך העיסה המזוהמת כשחלקם לא מסוגלים לקום ולעמוד. העמותה פנתה לווטרינר הרשותי של ראש העין, ד"ר ישי בר-דוב, שהגיע למקום והתרשם ממצבם הרע של הפרות והעגלים. כמו כן,
"למקום נשלחה יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות לפי בקשתו של הווטרינר, נפתחה חקירה בנושא, בעל הפרות והעגלים נעצר ונחקר והנ"ל קיבל הוראה לנקות את השטח תוך 24 שעות [אולם שימו לב להלן!]. למקום הגיעו טרקטורים לניקוי השטח."
מערכת nrg מעריב מסרה את תגובת משרד החקלאות:
"בעקבות תלונה של מג"ב שהתקבלה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר על החזקה של בקר ברפת בכפר קאסם בתנאים לא נאותים, נשלח מיד צוות של יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של המשרד לבדוק את המצב ברפת. בבדיקת הפיצו"ח נמצא כי הבקר מחוסן ומסומן על-פי חוק. הרפת נמצאה צפופה ביחס לכמות העגלים שהוחזקו במקום. בנוסף, נמצאה כמות זבל פרות גדולה במקום. בעל הרפת הונחה לנקות את הרפת מהזבל ולרווח את תנאי ההחזקה של העגלים תוך 72 שעות. הוא התחייב לטפל בנושא בהתאם להנחיות הפיצו"ח."
ביקורת על-ידי הווטרינר הרשותי ויחידת הפיצו"ח הייתה אמורה להיערך ב-9 באוגוסט, אולם עד כה לא הצלחנו להשיג את תגובתם.
הטיפול המהיר של המשטרה ומשרד החקלאות בעקבות גילוי הרפת הצפופה והמזוהמת ראוי לשבח. אולם קשה שלא לתהות שמא נסיבות החיפוש בשטחו של בעל הרפת הן שעוררו את התגובה הנחרצת. לפי הצילומים מהמקום, אמנם מדובר ברפת מזוהמת במיוחד. אולם המצב בכמה מרפתות החלב במגזר היהודי אינו משופר בהרבה. בסיורים אקראיים של צוות אנונימוס ברפתות אמנם לא נמצאו עגלים שאינם מסוגלים לזוז (אולי משום שהם הופרדו זמן קצר לאחר לידתם?) אך עיסת בוץ-צואה-שתן עמוקה מאוד ומעיקה ביותר איננה מפגע נדיר.