פעילות 

פעילות נגד מנהג הכפרות

מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: "הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת. במשרד אנונימוס אפשר לקבל כרוזים בגודל A3. לפרטים: דניס 052-8012583 או Denison.XD@Gmail.com (נא לציין שם מלא, כתובת דואל ומספר טלפון).

5 סיבות טובות לאכול את הכלב שלך

בכנס הארצי השמיני לתקשורת קהילתית (22.9.2008) נבחר הסרטון "5 סיבות טובות לאכול את הכלב שלך" בתור הכתבה הטובה ביותר ששודרה אי-פעם בערוץ הקהילתי. הסרטון הופק בשנת 2002 על-ידי אנונימוס בשיתוף עם אינדימדיה, ושודר בערוץ הקהילתי במסגרת יומן חייתי. הסרטון, בהנחייתו של השחקן עומר ברנע, מצביע באופן אירוני על היתרונות המוסריים, הבריאותיים והסביבתיים שיש לאכילת הכלב המשפחתי על פני אכילת בעלי-חיים שגודלו במשקים תעשייתיים, ומטרתו היא לעורר מחשבה ביקורתית על תעשיית הבשר. הכנס לתקשורת קהילתית נערך בחיפה בהשתתפות כאלף יוצרי טלוויזיה, ח"כ אורית נוקד וראש עיריית חיפה.

הזכייה היא הזדמנות טובה להפיץ את הסרטון בין החברים! (לקישור נוסף לסרטון).

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 19:30-17:30, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה. אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים במרכז ת"א או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

mynet מוות במאגר. בכתבה "אלפי דגים מתו במאגר מים בעמק חפר" (2.10.2008) מדווחת ציפי קפל שאלפי דגים נמצאו מתים במאגרי המים של 'אפיקי עמק חפר' במהלך ראש השנה. מנכ"ל התאגיד מסר שהוצאו שש מכולות מלאות בגוויות, ועדיין היו דגים מתים במים. המדובר במאגר של מי קולחין (להשקיה) אשר הדגים הוכנסו לתוכם למטרת "טיהור ביולוגי". לדברי המנכ"ל, "בודקים אם לא היה לדגים מספיק חמצן בגלל מפלס המים הנמוך, בודקים אפשרות שבוצה התערבבה במים ובודקים כמובן אם הייתה תקלה במכון המטהר את מי הקולחין המגיעים למאגר."

mynet סעד וצב"ח ת"א. בכתבה "תיעוד מצולם: "כמו את החתולים – אקבור אותך" (28.9.2008) מדווח יואב זיתון: "עמותת 'תנו לחיות לחיות' מנהלת בימים אלה מאבק משפטי נגד לוכד חתולים: במסגרת סוגיה שתתברר בקרוב בבית-משפט טוענת העמותה כי על אף צו בית-משפט האוסר עליו ללכוד חתולי רחוב, המשיך אבי סעד בעבודתו ואף העביר לכאורה את החתולים שלכד לאגודת צער בעלי-חיים בתל-אביב. חתולים אלה, יש לציין, מומתים כעבור פרק זמן מסוים אם אף אחד לא מאמץ אותם." דובר צב"ח ת"א מתנער מסעד בכתבה; נזכיר כי בראיון ב-nrg בנובמבר 2004 אמר מנכ"ל צב"ח ת"א דאז, שלאגודה מגיעות 1,000 עד 1,500 חיות בחודש, מהן רק כ-150 נמסרות לאימוץ (כלומר, הרוב הגורף מומתות). ביוני 2006 הוא מסר ל-Nfc על 25% אימוץ.

nrg מעריב (כל הזמן) עמק הצבאים. בכתבה "י-ם: עמק הצבאים – שטח מריבה" (28.9.2008) מדווח דורון בר גיל: "תושב העיר החליט שעמק הצבאים הוא בעצם שלו, ובחר להשכיר את שטחי העמק לכל המרבה במחיר. החברה להגנת הטבע תפנה בשבוע הבא למשטרה." העמק נמצא בין הקטמונים לכביש בגין, ובעקבות מאבק תושבים בוטלה תוכנית העירייה לבנות עליו.

mynet האכלת יונים. בכתבה "קשישים שמאכילים יונים בבת ים נקנסים" (28.9.2008) מדווחת מיטל מנשה שעיריית בת ים קונסת מאכילי יונים בטענה שזוהי הפרת חוק העזר העירוני "שמירת הסדר והניקיון". חשוב לציין שהאכלת יונים לאו דווקא מיטיבה עם היונים עצמן.

נענע 10 תשס"ח בעמותות. בכתבה "סיכום שנת בעלי החיים: מההתעללות ועד עבודת הקודש" (30.9.2008) מציגה נויה נרדימון סיכום שנתי של פעילות העמותות להגנה על בעלי-חיים. כדאי לזכור שהימנעות מאכילת מוצרים מהחי מאפשרת לאדם יחיד להשפיע לא פחות מעמותה שלמה ולמנוע התעללות בעשרות חיות בשנה.

נענע 10 העיריות. בכתבה "בדיקת 7 ערים: בעלי החיים במספרים" (28.9.2008) מציגה נויה נרדימון נתונים עירוניים על כלבים וחתולים בערים תל-אביב, ירושלים, חיפה, נתניה, הרצליה, כרמיאל ויוקנעם.

ynet הכחדה. בכתבה "מירוץ נגד הזמן: מה יעלה בגורלו של נמר אמור?" (30.9.2008) מספר ארז ארליכמן על המאמצים להגן על תת-המין הצפוני ביותר של הנמר מפני הכחדה על-ידי ציידים.

תזונה

הארץ חלב מזוהם. בכתבה "הבהלה החדשה בעולם: ממתקים סיניים מורעלים" (3.10.2008, עמ' 13) נמסר על גילוי מלמין במוצרי חלב נוספים שנמכרים ברחבי העולם. כזכור, מלמין פוגע בכליות, בעיקר בתינוקות.

nrg מעריב תפוח מרפא. בכתבה "לא רק בשביל הדבש: סגולות התפוח" (26.9.2008) מזכיר דן אבן כמה מחקרים חדשים על סגולותיהם של תפוחים במניעת סרטן מסוגים שונים, מחלות לב, הזדקנות תאים ואלרגיות.

ynet ייבוש צמחי תבלין. בפינה "הטיפ היומי: איך להכין תבלינים בריאים בבית ללא מאמץ" (2.10.2008) מסבירה תמי חסקלברג כיצד לייבש בבית צמחי תבלין טריים.

וואלה! מסעדות. בטור "'עוף? לא טוב'" (3.10.2008) מתלוננת תמי ניניו על ההיצע הצמחוני הדל ברוב המסעדות ומציעה לצמחונים לדרוש את המגיע להם בארוחות משותפות עם אוכלי בשר.

nrg מעריב לכלבתול. בפינה "תפוח בדבש: גם חיות צריכות לאכול נכון" (29.9.2008) מגישה הווטרינרית ד"ר סמדר טל אזהרות מפני שינויים מזיקים בתזונה של כלבים וחתולים.

הרפורמה בתעשיית הביצים 

רפורמה חדשה בענף הביצים מבקשת להרוס את הלולים הקטנים בישראל ולבנות במקומם לולי ענק עם כלובי סוללה. אנונימוס פונה לממשלה ולמשרד החקלאות בדרישה לשתף את הציבור במערכת ההחלטות ולקדם הוצאת התרנגולות מהכלובים, בהתאם למגמה הרווחת בעולם.

כלוב סוללה של גליקסמן במתקן ענק במישר: יותר תרנגולות בכלוב ותקרה נמוכה יותר מהמקובל בחלק מהלולים הקטנים.

זהו הכיוון שאליו שואפת כיום הרפורמה שיזמה ממשלת ישראל.

כספי ציבור ללולנים
בימים אלה אמור משרד החקלאות לגבש כללים לחלוקת 300 מיליון ₪, אשר הוקצו לחידוש תשתיות בתעשיית הביצים לפי החלטת הממשלה מיום 24.6.2007. הכסף יינתן מתקציב המדינה, כלומר – מכספנו כמשלמי מסים. 260 מיליון ₪ יינתנו ללולנים בתור מענקים, ו-40 מיליון ₪ נוספים יינתנו למימון הפעולות הנדרשות להכשרת הקרקע ולביצוע התשתיות. התמיכה תכסה 20% עד 50% מגובה ההשקעה הנדרשת להקמת הלול. יש להעיר, שגם כיום זוכים הלולנים בסובסידיות ממשלתיות גדולות – למעלה מ-47 מיליון ₪ בשנת 2007 לבדה. אולם כפי שנראה להלן, הרפורמה נועדה לכוון את התמיכה הכספית ללולנים מסוג אחר.

"ייעול" לטובת התעשיינים
את הרפורמה יזם משרד החקלאות כשמטרתו המוצהרת היא לייעל את "ייצור" הביצים בישראל. במסגרת הרפורמה, יוצאו משימוש כמעט כל לולי הביצים הקיימים כיום במדינה ובמקומם ייבנו לולים חדשים. הקריטריונים לחלוקת כספי המימון טרם נקבעו, אולם משרד החקלאות הצהיר שבמסגרת התנאים לחלוקה, יילקחו בחשבון מספר התרנגולות המאכלסות את הלול ומספר השותפים שחברו להקמתו. אם כיום רשאים מרבית לולני הביצים בארץ להחזיק 3,000 תרנגולות (ההיתר לגדל מספר תרנגולות מסוים נקרא "מכסה") הרי שהרפורמה תתמוך רק בלולים שיש בהם 6,000 תרנגולות לפחות. נראה שלולנים רבים ייאלצו למכור את המכסה שברשותם לידי בעלי הון, וחלק ניכר מהתעשייה ירוכז בלולי ענק. בעלי הון הם אפוא שיזכו במענקים על חשבון משלמי המסים.

כלוב סוללה בבוסתן הגליל: העמידה המתמדת על רשת תיל אינה נוחה, ולטווח הארוך מעוותת את האצבעות ולעתים פוצעת אותן.

מחלות
אחת ממטרות הרפורמה המוצהרות היא מניעת מחלות עופות כגון שפעת העופות, מיקרופלזמה, סלמונלוזיס וניוקאסל, ובמקביל לכך "קידום המודעות לאיכות הביצה" כדי לקדם ייצוא ביצים. הרעיון הוא שככל שהלול תעשייתי יותר, כך הוא נקי יותר ממחלות. זאת אף על-פי שבפועל הדברים מורכבים יותר. אמנם התיעוש האינטנסיבי כרוך בבידוד הלולים זה מזה, אבל ככל שהלול גדול יותר, כך הוא מהווה מצע נרחב יותר להתפתחות מוטציות מסוכנות בווירוסים ובחיידקים. התרנגולות חלשות ופגיעות למחלות דווקא בגלל לחצי הלול האינטנסיבי, ומובן שמחלה שנכנסה ללול ענק – מתפשטת במהירות עצומה באוכלוסייה גדולה. 

נזק סביבתי
מטרה מוצהרת אחרת של הרפורמה היא סילוק המפגעים הסביבתיים שיוצרים הלולים בתוך יישובים, כדי לעודד את ענף התיירות הכפרית. גם זוהי הנחה בעייתית. אמנם מספר הלולים יקטן והם יורחקו ממרכז היישובים, אבל הלולים המתוכננים הם מפעלי ענק שהורסים את הנוף ומכתימים את היישובים באות קלון של אכזריות.

כלוב סוללה בבית חירות: החיכוך התכוף ברשת שוחק את הנוצות, חושף את העור וולעתים פוצע אותו.

חלק מהשחיקה נובע מניסיונות נואשים וחוזרים של התרנגולות לעשות "אמבט חול" על התיל.

המערב מתרחק מכלובים
החלטת הממשלה התקבלה תוך התעלמות תמוהה ומיושנת מהמגמה העולמית של צמצום השימוש בכלובים. אף על-פי שרוב התרנגולות בתעשיית הביצים במערב עדיין כלואות בכלובי סוללה, יש מגמה גורפת בכל המערב נגד כלובים אלה. המדינות החלוצות ביטלו כליל את השימוש בכלובים בתעשיית הביצים: בשווייץ נכנס האיסור לתוקף כבר ב-1992, בגרמניה הוא ייכנס לתוקף בראשית 2012, ובאוסטריה ב-2020. בשאר מדינות אירופה ובאוסטרליה יש מגמה יציבה של הפחתת השימוש בכלובים. בבריטניה, למשל, 37% מהביצים הוטלו לאחרונה בלולים ללא כלובים, ובשבדיה 56% בסוף 2005. את האיסור בחוק מקדימות בדרך-כלל רשתות מזון גדולות, שהפסיקו באופן וולונטרי לשווק ביצים מכלובים. רשתות כאלה פועלות ברחבי אירופה, ולאחרונה התחייבו גם רשתות ענק אמריקאיות להגדיל את רכישת הביצים מלולים ללא כלובים (ראו: 1, 2).

מעבר לביטול הכלובים, יש במערב מגמה גורפת של הגבלות על השימוש בכלובי הסוללה הרגילים. בחזית השינוי עומד האיחוד האירופי. בראשית 2012 תיאסר בכל 27 מדינות האיחוד החזקת תרנגולות בכלובי סוללה, והתעשייה כולה אמורה להפסיק להשתמש בכלובים או לעבור לכלובים "מועשרים". אחד מהכלים לעידוד השינוי הוא סימון חובה של סוג הלול על כל אריזות הביצים ועל הביצים עצמן. גם בארצות-הברית מתפשטות הגבלות (אמנם צנועות יותר) על תעשיית הביצים, כיוזמה וולונטרית של רשתות מזון.

תרנגולות עושות אמבט חול בחצר משק מרעה חופשי (היוגב). בתנאים סבירים, כאשר הפעילות אפשרית,

הדחף נרגע ליום-יומיים לאחר סיפוקו. אולם בהיעדר אפשרות לבצע אמבט חול, מצטבר תסכול עצום.

התעללות מסובסדת
החלטת הממשלה מתעלמת מההתעללות בתרנגולות, ומשרד החקלאות נמנע עד כה מלהתייחס למניעת התעללות כקריטריון לחלוקת המימון במסגרת הרפורמה. כאילו מדובר בעניין כלכלי טכני, שאינו קשור בבעלי-חיים, הנושא נדון ללא שיתוף הציבור ובפרט ללא שיתוף הארגונים להגנה על בעלי-חיים. בהתאם לגישה זו, הרפורמה עלולה להפוך להחמצה היסטורית של הזדמנות חד-פעמית לעדכן את ענף הביצים בהתאם למגמה הרווחת במערב.

מקוצר היריעה, נזכיר כאן בקיצור נמרץ שכליאת תרנגולות בכלובי סוללה ראויה להישפט כהתעללות פלילית לכל דבר. תרנגולות בטבע חיות בלהקות קטנות ומרווחות, ומבלות חלק ניכר מזמנן בחיפוש ובברירת מזונות מגוונים בשטח מיוער. הן עורכות אמבטיות חול, לנות על ענפים, מקננות במקום מסתור ומטפלות באפרוחים. התרנגולות זקוקות למימוש הנטיות הטבעיות האלה גם כשנולדו בשבי. בלולי הסוללות, אין אפשרות לבטא אף אחת מהן. כל מה שמספקים לתרנגולות בכלוב הוא האפשרות לשרוד, בקושי. המקום קטן עד כדי כך שהן אפילו לא יכולות לרבוץ בנוחות, ורצפת הרשת פוגעת ברגליהן. הקירבה הכפויה לשכנות לכלוב מעוררת היסטריה תוקפנית. הנוצות נושרות כתוצאה מהחיכוך בתיל, וחוסר התנועה מחליש את העצמות, שנשברות בקלות. כל התרנגולות בתעשייה (גם במשקי מרעה חופשי) עברו עיוותים ניכרים על-ידי ברירה מלאכותית, והן מטילות פי 15-10 מההטלה הטבעית, עד שהן סחוטות ו"זקנות" בגיל שנתיים בלבד. אילו היה נתפס אדם הכולא בתנאים כאלה "עופות מחמד", אין ספק שהוא היה מורשע בבית-המשפט בהתעללות קשה.

מרעה חופשי במשק זר, כפר יהושע.

השורה התחתונה
המתנגדים להוצאת התרנגולות מהכלובים נוהגים לשלוף את השיקול הכלכלי בתור תירוץ אחרון ומכריע. אולם בפועל, רק בעלי ההון ירוויחו מהרפורמה אם היא תתבצע כמתוכנן. לפי דו"ח נציבות האיחוד האירופי, עלויות הייצור בלולים ללא כלובים גבוהות יותר מהעלויות בלולי סוללות, אולם הלולנים במתקנים ללא כלובים ועם גישה לחצר (מרעה חופשי או "לולי חופש") הרוויחו כפליים מלולנים שהחזיקו תרנגולות בכלובים. בישראל התמונה מבטיחה עוד יותר: מבדיקה ראשונית שערכה אנונימוס עם גורמים מתוך ענף הביצים, בארץ לא קיימים הבדלי עלויות של ממש בין גידול בלולי סוללה לבין גידול ב"לולי חופש". באירופה הקרה, הצפיפות בכלובים שומרת על חום גופן של התרנגולות והן זקוקות אפוא לפחות מזון כשהן כלואות בצפיפות – ומכאן המחיר הגבוה של ביצים מלולי מרעה חופשי. אולם בישראל החמה, התרנגולות בכלובים אוכלות כמות מזון דומה לתרנגולות שמחוץ לכלובים ולכן הדמיון גם בעלויות הגידול. בנוסף לכך, "ביצי חופש" נמכרות במחיר זהה לזה של ביצי סוללה שאינן בפיקוח מחירים (פיקוח המחירים הצפוי על כל הביצים מלולי סוללה יגרום באופן מלאכותי למחיר גבוה יחסית של ביצים מלולים נטולי כלובים).

יש גם לזכור, שהרפורמה כפי שהוא מתוכננת כיום, תחייב את המדינה להתמודד עם הסבה מקצועית או אבטלה של רוב העוסקים בלולנות (כ-3,000 איש) בעוד שהחלפת הלולים הקיימים בלולים נטולי כלובים תשמור את הלולנים בעבודתם. מבחינה כלכלית זהו כמובן יתרון על-פני הרפורמה שמבוססת על ריכוז כלובים בכמה מפעלי ענק עתירי אוטומציה. להוצאת התרנגולות מהכלובים יש יתרון כלכלי נוסף: בעוד שצריכת כלל הביצים בישראל נותרת זה שנים ללא שינוי משמעותי, צריכת הביצים האורגניות (שהן רק חלק מהביצים מלולים נטולי כלובים) זינקה ב-264% בין השנים 2006-2000. עלייה זו משקפת מגמה עולמית של כניסת שיקולים מוסריים ובריאותיים למערכת שיקולי הצרכנות. אמנם צריכת ביצים נותרת בעייתית מבחינה מוסרית גם כשמדובר ב"לולי חופש" (הרג אפרוחים זכרים, הטלה בקצב הרסני, הרג התרנגולות בגיל צעיר ועוד) אבל אין ספק שכלובי סוללה גרועים הרבה יותר.

משק זר בכפר יהושע; שימו לב לאן מטפסות התרנגולות, שהן עופות יער בעברן האבולוציוני. מסתבר שהמעבר לשיטה זו אפילו לא יפגע כלכלית בלולנים, אם הממשלה תסבסד את הקמת הלולים החדשים במקום סבסוד לולי סוללות.

אם כן, אפילו שיקולים כלכליים גרידא מצביעים על יתרון במעבר ללולים נטולי כלובים. הדבר לא נעשה כיום כי ללולנים אין כסף להשקיע בהחלפת התשתית. הרפורמה יכולה לפתור בעיה זו אם במשרד החקלאות יציבו שינוי זה כמטרה ויתכננו בהתאם לכך את הקצאת הכספים. בימים אלה עומדת אנונימוס בקשר עם משרד החקלאות ומציגה את הטיעונים הכלכליים, המשפטיים והציבוריים לטובת הטיה של הרפורמה לכיוון מעט פחות אכזרי.

מקורות

"Laying hens - The lowdown", RSPCA, accessed 3.10.2008.
"ביצי המאכל מתייקרות ב-8.2%", poultrymed, 17.8.2008.

"Top European companies named ‘Good Eggs’ as three quarters of Europe’s hens remain in battery cages", Compassion in World Farming, 16.4.2008.

סיכום פעילות לשנת 2007, המועצה לענף הלול.
מזכירות הממשלה, "עידוד התייעלות במשק הייצור והשיווק בענף ביצי המאכל" (החלטה מס. 1855 של הממשלה מיום 24.06.2007), משרד ראש הממשלה.

Heather Pickett, "Alternatives to the Barren Battery Cage for the Housing of Laying Hens in the European Union", Compassion in World Farming, 2007.

Alberta Egg Producers and Alberta Farm Animal Care Association, "Alternative Layer Hen Housing Systems in Europe" (Executive Summary), Alberta Farm Animal Care Association, April 2005.

C. Berg and J. Yngvesson, "The transition from battery cages to loose housing systems and furnished cages for Swedish laying hens", Animal Science Database, 2005.

Agra CEAS Consulting Ltd. Study on the Socio-Economic Implications of the Various Sysstems to Keep Laying Hens, Final report for The European Commission, December 2004.

פינת התזונה
כופתאות גונדי טבעוניות

חומרים

2 בצלים קצוצים דק
2 קישואים קטנים קצוצים דק
קמח חומוס קלוי לפי הצורך (כוס וחצי בערך)

רבע כוס בורגול
1.5 כוסות פולי סויה
חצי כוס נענע טרייה קצוצה
חצי כוס כוסברה קצוצה טרייה
כפית גרגרי כוסברה טחונים במטחנת קפה
2-1 כפות שמן זית או שמן קנולה
פלפל ירוק חריף קצוץ (לא הכרחי)

פלפל שחור, מלח וכמון

הכנה

1. שוטפים את הבורגול במסננת.
2. יוצקים על פולי הסויה מים רותחים ומונעים מהם לצוף בעזרת צלוחית כבדה, עד שהמים מתקררים. מסננים וסוחטים בחוזקה את פולי הסויה.
3. מטגנים עד להשחמה (לא לשרוף) את הבצלים והקישואים הקצוצים, אפשר ללא שמן על מחבת טפלון.
4. מצננים קצת ומוסיפים את הכוסברה והנענע הקצוצות ואת הבורגול. מניחים בצד לכשעה כדי שהבורגול יספוג את הלחות ויתרכך.
5. מוסיפים את התבלינים ואת פולי הסויה הסחוטים ומערבבים היטב.
6. מוסיפים את קמח החומוס ולשים היטב, כמו בצק. התערובת קשה ויבשה בתחילה, אבל הקישואים והבצל המאודים מפרישים נוזלים והעיסה מתרככת. מוסיפים עוד קצת קמח חומוס, לשים שוב, מתקנים תיבול ומניחים בצד.
7. לשים את העיסה לכדורים קטנים.
8. שוטחים נייר אפייה על תבנית תנור ומורחים אותו במעט שמן. מניחים את הכדורים על הנייר ומכניסים ללא כיסוי לתנור אפייה שחומם מראש לחום גבוה.
9. זמן האפייה גמיש ותלוי בתנור עצמו – כאשר הקליפה החיצונית של הכדורים מתקשה ומחליפה צבע, לבדוק על-ידי נעיצת קיסם. כשהקיסם יבש, הגונדי מוכן.
    

מתכון: אמא של בונבונייטה, פורום צמחונות וטבעונות בנענע