זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

פורום משפטי באנונימוס

אנונימוס מקימה פורום מייעץ של עורכי-דין ומשפטנים מתנדבים. הפורום מיועד להתייעצות ולהכוונה משפטית ראשונית בסוגיות שונות: מעניינים הקשורים במגעי העמותה עם גופים שונים ועד פעילות משפטית למניעת פגיעה בבעלי-חיים. לאחר מפגש ראשוני שיתקיים בתל-אביב, תתנהל מרבית הפעילות בדואר אלקטרוני, בתדירות לא גבוהה. הפורום יאפשר לעורכי-דין המעוניינים בכך לקחת על עצמם משימות משפטיות – מכתיבת מכתב ועד הגשת עתירה. אם ברצונך להצטרף, פנה/י לחגי: info@anonymous.org.il

שנת שירות באנונימוס

תלמידי/ות כיתה י"א או י"ב המעוניינים לדחות את גיוסם בשנה ולבצע שנת שירות באנונימוס, מוזמנים לפנות לעומר: 050-3305006 omer@anonymous.org.il

משרד החקלאות מתחיל לאכוף את איסור הפיטום

לאחרונה החל אגף הפיצו"ח (הפיקוח על הצומח והחי) במשרד החקלאות לגלות יוזמה במאבק בעבריינים שממשיכים לפטום אווזים. אנונימוס מעבירה לפיצו"ח חומרים מפלילים ומידע מודיעיני על אתרי פיטום. בעקבות מידע זה, נערכה בשבוע שעבר פשיטה על מפטמה לא חוקית באום אל-פאחם; המפטמים נתפסו "על חם", והוחרם ציוד ששימש לפיטום אווזים במקום. פשיטה נוספת נערכה על מפטמת אווזים במושב שתולים; הוחרם ציוד לפיטום. במוקד העבריינות המרכזי, בשני משקים במושב בן זכאי, חולצו ב-28.11.2006 פועלים שהוחזקו בתנאי עבדות ודיווחו כי 1000 עד 2000 מכל 5000 אווזים מתו במהלך הפיטום כתוצאה ממנו, רבים מהם לאחר שצינור המתכת קרע את גרונם במהלך המאבק נגד המפטם. בעקבות הלחץ מצד אנונימוס, שאיתרה את הפועלים, הקליטה את עדותם ותרגמה אותו, החרים משרד החקלאות את מכונות הפיטום במפטמה והחל לנהל הליכים פליליים, שבהם יואשמו האחים, לצד עבירותיהם כלפי העובדים, גם בהתעללות למוות באלפי בעלי-חיים. משרד החקלאות אף החל לשתף-פעולה בעניין פיטום עם תחנות המשטרה המקומיות. להמרצת האכיפה סייעו חברי הכנסת זהבה גלאון (מר"צ), השר איתן כבל (העבודה) וזבולון אורלב (מפד"ל), שתבעו השבוע משר החקלאות, שלום שמחון, לפעול נחרצות לעצירת הפיטום.

בעיתונות

הדר פרבר, "משרד החקלאות מתחיל לאכוף איסור פיטום האווזים", Nfc, 28.12.2006.

"האווזים בישראל מפוטמים, אבל פחות", וואלה!, 28.12.2006.

עובדים במקום שמגיש כבד אווז?

אנונימוס מבקשת את עזרתם של מלצרים, עובדי מטבח וכדומה, שעובדים במסעדות ובחברות קייטרינג המגישות כבד אווז. אנא צרו קשר עם מנשה: info@anonymous.org.il סודיות מובטחת.

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

Nfc ביצים וזיוף. בכתבה "אין לרכוש ביצים עם חותמת של מכון המיון 'זר'" (24.12.2006) מדווחת גלית יצחק: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר מזהיר (יום א', 24.12.06) את הציבור שלא לרכוש ביצים עליהן חותמת של מכון המיון 'זר', זאת לאחר שהוברר כי המכון זייף חתימות של ביצים אורגניות על-מנת לשווק אותן בישראל." המכון נהג לקנות ביצים "לא חתומות וללא קירור" (ודאי מכלובי סוללה) שמקורן ברשות הפלסטינית, להחתים אותן בחותמת משק זר ולשווקן כך. החשיפה מרמזת על רמת הפיקוח הנמוכה על תעשיית הביצים: לדברי יצחק, הביצים המשווקות בישראל אמורות לעבור למכוני המיון תחת פיקוח וטרינרי, וכדי לזייף חותמת לביצים יש לרכוש מיכון מיוחד.

ynet משחטה מזהמת. בכתבה "מפעל הוד חפר זיהם ונקנס ב-120 אלף שקל" (24.12.2006) מדווח דוד הכהן שבית-משפט השלום בחדרה קנס בשבוע שעבר את מפעל "הוד חפר" (משחטה צפונית לנחל אלכסנדר) ב-80,000 שקל, ואת מנהל המשחטה, גיורא זורע, ב-40,000 שקל או חצי שנת מאסר. זאת עקב הזרמת שפכים לים דרך נחל אלכסנדר, ללא היתר, במהלך שנת 2000. המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום נגד המפעל ונגד מנהלו, ובאפריל 2006 הם הורשעו. הקנסות יועברו לקרן למניעת זיהום הים.

אילתי משלוחים חיים. בידיעה "5000 עגלים עלולים 'להיתקע' בנמל אילת" (28.12.006) נמסר: "אוניה שעליה כ-5,000 עגלים, המיועדים למשקי פיטום בישראל ובעזה, צפויה להיכנס במוצאי שבת לנמל אילת, אולם לא בטוח שיהיה מה לעשות עם העגלים, זאת בעקבות שביתת עובדי משרד החקלאות [...] הוועד הארצי של עובדי משרד החקלאות הנחה את הווטרינרים שלא להעניק אישור לפריקת האוניה והורדת העגלים לחוף."

למידע נוסף על משלוחי בקר וכבשים מאוסטרליה

HOT (וואלה!) "גניבות" בקר. בכתבה "חדש בשוק – פרות ממוגנות" (24.12.2006) מדווח שי אפשטיין על מיפוי DNA בעדרי הבקר בניסיון לסייע בלכידת חוטפי פרות. מבחינת הפרות, ספק אם החטיפה וההרג בשחיטה שחורה גרועים מהובלה ומשחיטה חוקיות.

הארץ שיבוט. בכתבה "מינהל המזון האמריקאי אישר לצרוך מזון משובט" (29.12.2006) נמסר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר ב-27.12.2006 באופן עקרוני לצרוך בשר וחלב שמקורו בחיות משובטות, והמליץ שלא לסמן מוצרים מחיות כאלה. בכתבה "בא לכם סטייק משובט? לא כל-כך מהר" (30.12) מבהירה מערכת וואלה! שמדובר רק בטיוטה, ו-FDA יגיש את החלטתו הסופית באפריל 2007, לאחר קבלת משוב מהציבור. למידע נוסף על שיבוט

ynet חוות מזור. בידיעה "וטרינר שבבעלותו חוות קופים נמצא אשם בעינוי גורי קופים" (26.12.2006) מדווח רענן בן צור שבית-משפט השלום בכפר סבא החליט לדחות קובלנה פלילית בגין לשון הרע, שהגיש ד"ר משה בושמיץ, מבעלי חוות BFC (חוות מזור), נגד האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים ודוברת האגודה דאז, על מידע שהפיצו בשנים 2000-1998. בית-המשפט דחה את טענות בושמיץ וקבע כי "נעשתה בחווה הפרדה של תינוקות מאימותיהם בטרם הגיעם לגיל שנה, מעשה שהוכר בדיעבד כ'עינוי לבעל-חיים' ונאסר ע"פ חוק צער בעלי-חיים", וכן "אין מחלוקת כי ניסויים אלה, אליהם נשלחו הקופים שנמכרו או יוצאו מהחווה, אכן הינם 'קשים ואכזריים' מבחינת בעלי-החיים שעליהם נערכים הניסויים." בקרוב נביא סקירה של פסק-הדין.

מעריב (המגזין) מידע על ניסויים. בכתבה "נמשך המאבק" (26.12.2006עמ' 20) מדווח משה גורלי על מאבק העמותה למען מדע מוסרי נגד המועצה לניסויים בבעלי-חיים, שהביא להקמת מרכז מידע ממוחשב על ניסויים בישראל.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il
 

nrg מעריב ניסויים בצבא. בכתבה "לשכת עורכי הדין למען החיות" (24.12.2006) נמסר על פנייה מטעם לשכת עורכי-הדין לשר הביטחון בבקשה לקבוע נוהל מחייב לאיוש תפקיד נציג הציבור בוועדה לניסויים בבעלי-חיים במערכת הביטחון.

nrg מעריב שיתוף רשויות-ארגונים. בכתבה "ארגוני החיות לרשויות: הכניסו אותנו לתמונה!" (27.12.2006) נמסר על הצעת חוק שגובשה על-ידי ארגון נוח ואמורה לעלות בשבוע הקרוב על שולחן הכנסת. ההצעה מחייבת את הרשויות לשתף ארגונים למען בעלי-חיים בכל מידע הנוגע לחיות ודורשת מהן להתייעץ עם הארגונים לפני גיבוש כל חוק, תקנה או מדיניות הנוגעת לחיות.

הארץ תמרור כמלכודת מוות. בכתבה "כך הפכו עמודי התמרורים באזור הנגב למלכודות מוות לאלפי ציפורים" 24.12.2006, עמ' א1) מספר צפריר רינת שפקחי רשות הטבע והגנים בדקו 1,600 עמודי תמרורים בנגב, ומצאו ברובם גוויות ציפורים. 81% מהגוויות הן של ציפורים ממינים המקננים בחורים וככל הנראה נלכדו לאחר שניסו לבדוק את העמוד החלול כמקום קינון או מסתור. לא נמסר על פעולות בשטח להפסקת אסונות אלה (למשל: סגירת העמוד בפקק פלסטיק, או החדרת בורג בסמוך לראש העמוד והנחת אבן עליו). הכתבה כוללת גם סקירה על מות ציפורי בר מהתחשמלות, מהרעלה (על-ידי תעשיית הבשר) ומירי (על-ידי תעשיית הדגים).

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

וואלה! בכבישי הגולן. בכתבה "תנו זכות קדימה לחיה" (24.12.2006) נמסר על פרויקט של בית-ספר שדה גולן וחרמונים למיפוי כבישי הגולן, כדי לאתר מקומות המועדים לפגיעת כלי רכב בחיות. במקומות המסוכנים מבקשים להציב שלטי אזהרה ותמרורים בולטים, פסי האטה, מעברים תת-קרקעיים וסימון מיוחד במפות הכבישים. מי שנתקל בחיה דרוסה בכבישי הגולן, מוזמן לדווח לכתובת tatspiot@gmail.com.

nrg מעריב נשרים ותעשיית הבקר. בכתבה "הנשרים פשטו עם שחר" (27.12.2006) מסופר על ניסיונות לשקם את אוכלוסיית הנשרים בצפון הארץ: "הנשרים חשופים לסכנות רבות, ביניהן חומרי הדברה המיועדים לגידולי שדה פוגעים בשרשרת המזון ומגיעים גם לנשרים. אך הסכנה העיקרית הינה הרעלה ממנה נפגעים הנשרים הניזונים מפגרי בקר. [...] מפגר אחד מורעל, עלולים עשרות נשרים להיפגע ובמידה וההרעלה מתרחשת בעונת הדגירה או הטיפול בגוזל, הצאצא לא ישרוד ולמעשה על כל בוגר שמת יאבד גם הדור הבא."

הארץ (גלריה) סחר בחיות. בכתבה "הזברות לתאילנד, הגורילות לטנריף" (26.12.2006, עמ' ד1) מדווח גואל פינטו על מסחר נרחב בחיות בר, שעורך הספארי ברמת גן. הכתבה אינה ביקורתית אך היא חושפת, כדברי וטרינר הספארי, ש"כשיש עדר גדול, נוצרים עודפים, ולעודפים יש ביקוש בגני חיות ברחבי העולם;" מתוארים חלק מתנאי המסחר: ירי חצי הרדמה, הסגר, סמי התעוררות ומסע בתוך תיבת עץ "תחת השפעה של חומרי הרגעה".

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ הכחדת קרפדות. בכתבה "כששמים את כל הביצים בשלולית אחת - הראשנים מתייבשים למוות" (29.12.2006, עמ' 15) מציג צפריר רינת נתוני מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב, המצביע על היעלמות הקרפדה הירוקה ממישור החוף. מקווי המים הטבעיים צומצמו, ואילו שלוליות רדודות וממהרות להתייבש – התרבו, והן מטעות את הקרפדות המבקשות להטיל במים. הפתרונות: שיקום מקווי המים הטבעיים וייבוש שלוליות זמניות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ הכחדת פינגווינים. בכתבה "מה קרה למושבות הענק של פינגוויני הסלעים" (27.12.2006, עמ' א14) מדווח עפרי אילני על הכחדת הפינגווינים בדרום כדור-הארץ, ככל הנראה כתוצאה מהתחממות כדור-הארץ.

ידיעות אחרונות הכחדת דובים. בכתבה "בוש יוצא להגנה על דובי הקוטב" (28.12.2006, עמ' 31) מדווח יניב חלילי שבעקבות לחצי ארגונים ירוקים צפויה ארצות-הברית להכריז על דוב הקוטב כעל מין בסכנת הכחדה, בעקבות התחממות של כדור-הארץ. בארגונים מקווים שהכרזה כזו תהווה צעד ראשון לאיסור על שימוש בגזים המגבירים התחממות כדור-הארץ.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

תזונה בעיתונות הישראלית

Nfc נגד סרטן. בכתבה "פירות וירקות מורידים את הסיכון לסרטן הכליות" (26.12.2006) סוקרת יפעת גדות מחקר חדש מאוניברסיטת הרוורד, שבדק את נתוני הצריכה התזונתית של 88,759 נשים ו-47,828 גברים, ומצא כי צריכה יומית של שש מנות או יותר של פירות וירקות, מורידה את הסיכון של גברים לחלות בסרטן כליות ב-55% בהשוואה לאלו שאוכלים פחות משלוש מנות ביום. למאמר (באנגלית) בכתב-העת Cancer Epidemiology Biomarkers & Prevention.

וואלה! דגים והריון. בכתבה "מחקר: מסוכן לאכול דגים במהלך ההריון" (29.12.2006) מוסרת סוכנות רויטרס על מחקר בטייוואן, הקובע כי "נשים הרות שנוהגות לאכול דגים יותר משלוש פעמים בשבוע עלולות ליצור סיכון בריאותי לעובר שהן נושאות עקב מינון גבוה של כספית במחזור הדם שלהן."

ynet אפונת שלג. "נעים להכיר: אפונת שלג - דקיקה, עדינה ורעננה" (24.12.2006) סוקרת יעל גרטי את אפונת השלג: מה זה, איפה מגדלים, איפה קונים ואיך מכינים. כדאי לוותר על המתכון הכולל חמאה וביצים. למידע על תחליפי ביצה

Mcity כלבתולים צמחונים. בכתבה "מגדלים כלבים? חתולים? ביכולתכם להשפיע!" (22.12.2006) מציעה שיר פרידמן איך לגדל כלב או חתול מבלי לפגוע בחיות אחרות. למידע נוסף
 

דרוש: ציוד לחורף

נמשך "מבצע חורף חם" לאיסוף ציוד לחורף (שמיכות, שקי שינה, מזרונים אטומים למים וכד') עבור חתולים וכלבים במקלטים. פרטים על המוקד לאיסוף ארצי באתר נוח או בטל' 08-9292285.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – עומר:

0503-305006 omer@anonymous.org.il

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. פעילות אנונימוס והישגיה בשנת 2006

הופסק פיטום האווזים
ב-15.4.2006 נכנס לתוקפו האיסור על פיטום אווזים בישראל, לאחר מאבק אינטנסיבי שניהלה אנונימוס מאז 1999. פיטום ברווזים, שהתקיים במשק אחד בישראל, נפסק ביולי 2006. מספר מפטמי אווזים ניסו לעקוף את האיסור לפטם על-ידי הסבה לפיטום ברווזים, ואף קיבלו היתר לכך ממשרד החקלאות. בעקבות תלונת אנונימוס, היתר זה היה חד-פעמי ולא ניתנו היתרים נוספים לפטם ברווזים במפטמות אווזים. שלא כבעבר, משרד החקלאות פועל כיום לאכיפת איסור הפיטום. רובן של כ-25 המפטמות, כגון זו שבתמונה, אכן הפסיקו לפעול, אך נמצאו עד כה שלוש מפטמות שהמשיכו לפטם באופן לא חוקי. נגד המפטמים נפתחו הליכים פליליים וציוד הפיטום הוחרם. אנונימוס ממשיכה לבצע חקירות סמויות ולבדוק חשדות לפיטום לא חוקי בכל רחבי הארץ.

נאסרו קרקסי חיות בבאר-שבע
ב-29.1.2006 הפכה באר-שבע לעיר השלישית בישראל האוסרת לקיים בשטחה מופעי קרקס עם בעלי-חיים. זאת לאחר החלטה פה-אחד של מועצת העיר ובעקבות קמפיין אנונימוס. המאבק לאיסור על כניסת קרקסים המנצלים בעלי-חיים לבאר-שבע התחיל עקב הגעתו של קרקס מדראנו להופעה בעיר. גבריאלה גוטיס, חברת מועצת העיר מסיעת "קדימה באר-שבע", הגיעה להפגנת אנונימוס נגד הקרקס, התגייסה למאבק וקידמה ישיבת מועצה שתדון בנושא. לקראת הדיון הוצפו חברי המועצה בפניות מהציבור, ובדיון עצמו שרר קונצנזוס: פה-אחד התקבלה ההחלטה הקובעת כי בכל חוזה השכרה של שטח עירוני, יצוין במפורש כי השטח לא ישמש למופע קרקס שבו משתתפים בעלי-חיים.

הופסק טבח היונים בממגורות דגון

במשך שנים רבות התכנסו המוני יונים בממגורות דגון שבחיפה כדי לאכול שאריות זרעים, שנותרו על הקרקע לאחר העברת משלוחי חיטה מן המסוף שבנמל. הנהלת הממגורות בחרה בפתרון אכזרי לסילוק היונים – ירי שיטתי בהן. בינואר 2006 הפיקה אנונימוס דו"ח מפורט, המוכיח כי הירי אינו רק אכזרי אלא גם בלתי יעיל, ופנתה עם ממצאיו לרשויות ולאמצעי התקשורת. במקביל לכך, ערכה העמותה חקירה סמויה, שבה תועד הצייד שנשכר לירות ביונים כשהוא בועט ביונים פצועות ודוחס אותן חיות לשק. התמונות שודרו במהדורת החדשות "מבט". פעילי אנונימוס בחיפה גם ערכו משמרות מחאה במקום, ואלפים חתמו על עצומת אנונימוס, הקוראת להפסקת הטבח. בעקבות החשיפה והלחץ הציבורי הכריז בתחילת מרץ 2006 מיכאל שרן, מנכ"ל ממגורות דגון, שהירי ביונים בשטח החברה הופסק.

נפתח קמפיין "הביצה שהתחפשה"
ביוני 2006 פתחה אנונימוס במאבק נגד הטעיית צרכנים על אריזות ביצים, המציגות תרנגולות המהלכות בחופשיות ומקננות בפרטיות בקני קש, כאשר בפועל הביצים נלקחות מתרנגולות הכלואות בכלובי סוללה. כדי לבסס את הטענה בדבר הטעיית צרכנים, הזמינה אנונימוס סקר דעת קהל בנושא ממכון הסקרים "מאגר מוחות". על-פי תוצאות הסקר, 78-61 אחוזים מהנשאלים הוטעו על-ידי אריזות הביצים. אנונימוס ערכה חקירות סמויות בלולים הרלוונטיים, שחשפו את תנאי הכליאה הקשים ואת הפער העצום בין המציאות לפרסום. עם ממצאים אלה פנתה אנונימוס לממונה על חוק הגנת הצרכן בבקשה שיפעל נגד ההטעיה. נכון לסוף 2006, סירב הממונה להורות ליצרנים להסיר את הפרסום המטעה, אולם הביע נכונות להיפגש איתם במטרה להגיע לפתרון בהסכמה. במקביל לכך פתחה אנונימוס בקמפיין ציבורי, שמטרתו להעלות את המודעות לסבלן של התרנגולות בתעשיית הביצים. בספטמבר הושקו אתר פלאש אינטראקטיבי וסרטון פארודי על השקרים שמפיצה תעשיית הביצים. אנונימוס הפיקה גם עלון מידע ומדבקות בנושא, שהופצו ב-10,000 עותקים. באוקטובר 2006 ערכה אנונימוס הפגנה מול ארגון מגדלי העופות במחאה על הטעיית הצרכנים ועינוי התרנגולות. הקמפיין זכה לחשיפה נרחבת באמצעי התקשורת.

דוכני הסברה
במהלך 2006 השיקה אנונימוס תכנית הכשרה שיטתית למעוניינים לבצע הסברה בדוכני רחוב מטעם העמותה. ההכשרה כוללת סדנת מבוא, התנסות מעשית מונחית בעשרה דוכנים פעילים ושתי סנדאות הרחבה. עד כה, כ-40 פעילים מכל רחבי הארץ עברו את תכנית ההכשרה או שהם נמצאים במהלכה. התכנית כוללת, בין היתר, הנחיות כיצד להתמודד עם תגובות של חוסר אכפתיות, היעדר נכונות לשנות הרגלים, חוסר אמון, התחמקויות והסחות דעת. בנוסף להתמקצעות בהכשרת פעילי הדוכן, הושק ציוד דוכנים קל לשימוש ולהובלה (ראו תמונה), המעורר עניין בקרב העוברים והשבים, ומאפשר העברת מסרים טובה יותר. בתל-אביב התקיימו ב-2006 דוכני הסברה מדי יום, ובחיפה ובירושלים התקיימו דוכנים פעמיים בשבוע.

הרצאות
תכנית ההרצאות של אנונימוס המשיכה להתרחב במהלך 2006. צוות המרצים הורחב והוא עומד כיום על 15 מרצים, המעבירים הרצאות בכל רחבי הארץ. ההרצאה, המלווה במצגת, כוללת דיון מבוא בזכויות בעלי-חיים, דיון בפגיעה בבעלי-חיים כתופעה ממוסדת והצעת כיווני פעולה מעשיים למניעת הפגיעה, הן בפעילות קבוצתית והן באופן עצמאי. בתי-הספר שולחים לאנונימוס בקביעות משובים מצוינים על ההרצאה ומפגינים פתיחות לפעילות נוספת מטעם העמותה. רוב ההרצאות מתקיימות בחטיבות-ביניים ובבתי-ספר תיכוניים; מספר הרצאות נערכו השנה גם בבסיסי צה"ל ובארגונים שונים. בסך-הכל קיימה אנונימוס ב-2006 למעלה מ-200 הרצאות, שאליהן נחשפו יותר מ-12,000 אנשים, רובם המכריע בני-נוער.

צמחונות הבחירה שלי
ביום הבחירות לכנסת ה-17, 28.3.2006, קיימה אנונימוס פעילות הסברה לקידום הצמחונות, תחת הכותרת "צמחונות הבחירה שלי". למעלה ממאה פעילים השתתפו ביום האירועים שהתקיים במקביל בתל-אביב, בחיפה ובנהריה. בכל אחד ממוקדי הפעילות נפתח יום האירועים בסדנת פעילות ולאחר מכן יצאו הפעילים לדוכנים, כשבמוקד עמדה חלוקת אוכל חינם – הזדמנות לקהל להתנסות במזון צמחי טעים וללמוד על הסיבות לעבור לצמחונות. על רקע יום הבחירות, חולקו אלפי מדבקות ו"פתקי הצבעה" שקוראים לציבור לבחור בצמחונות. בנוסף ליום הפעילות, ערכה אנונימוס לקראת הבחירות דו"ח המסכם את פעילות הח"כים והמפלגות בתחום ההגנה על בעלי-החיים בכנסת ה-16. נתוני הדו"ח צוטטו בהרחבה באמצעי התקשורת.

סמינר פעילות
באוגוסט 2006 ערכה אנונימוס סמינר פעילות, שכלל שלושה ימים גדושים ומלאים של סדנאות, אוכל טבעוני טוב, הכרת שיטות הסברה, לימוד דרכי פעילות אפקטיביות והיכרות עם עשרות פעילות ופעילים לזכויות בעלי-חיים. הסמינר כלל הרצאת מבוא על בעלי-חיים במשקים חקלאיים, סדנה על התמודדות עם קשיים במשפחה שאינה צמחונית או טבעונית, שיחה על צמחונות בין חברים שאינם טבעונים והרצאות על תזונה ובריאות. רוב הסמינר החמישי של אנונימוס התמקד בהקניית כלים לפעילות יעילה. סדנאות הפעילות המרכזיות עסקו בפעילות בבית-הספר ובמקום העבודה, בהתארגנות לפעילות מקומית, ובכתיבת מכתבים לנמענים שונים.

סקר צמחונות
תוצאות חלקיות של סקר הצמחונות שערכה אנונימוס הוצגו במהלך אוגוסט-ספטמבר 2006. זהו סקר הצמחונות המקיף ביותר שנערך אי-פעם בישראל – קרוב ל-1,500 משיבים השתתפו בסקר, שכלל 66 שאלות בנושאים: המעבר לצמחונות (סיבות ומניעים, אופן המעבר וכו'), יחסים חברתיים ומשפחתיים (קשיים, תגובות, שינויים), הרגלי אכילה (טעם, בישול, קניות, הוצאות כספיות) ובריאות (הרגלים, ייעוץ תזונתי, שינויים, וכו'). הסקר מהווה פרויקט חלוצי, המסייע לאתר, להבין ולמנוע בעיות המתעוררות בעקבות המעבר לצמחונות, ותורם לשיפור ההסברה לקידום הצמחונות.

אנונימוס ברשת
שבועון האינטרנט זכויות בעלי-חיים השבוע פעל זו השנה השישית ברציפות ותפוצתו התרחבה ועומדת בסוף 2006 על כ-24,000 מנויים. התחקירים המרכזיים שנערכו השנה במסגרת השבועון, כוללים סדרות כתבות בנושאים: שפעת העופות בישראל ומקורותיה בעולם, סבלן של תרנגולות כתוצאה מגזילת ביציהן, מצבם של בעלי-החיים בסין, ומצבם של בעלי-החיים בצפון ישראל ובלבנון בעקבות מלחמת לבנון השנייה. אתר אנונימוס התרחב בעיקר על בסיס חומרים מהשבועון, והחשיפה אליו גדלה. בשנת 2006 נערכו באתר אנונימוס מעל מיליון ביקורים (1,166,295), וכיום עומד מספר הביקורים היומי על כ-3,500. אתר הצמחונות זוכה לפופולאריות עצומה ולכניסות רבות ממנועי חיפוש. מפתח המתכונים, הכולל מעל 160 מתכונים מהצומח, הוא הדף הנצפה ביותר באתר.

3. צלו הארוך של משק-החי ושאלת הצמחונות

בשבוע שעבר הצגנו כמה מהנקודות העיקריות בדו"ח החדש של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, "צלו הארוך של משק-החי: סוגיות ואופציות סביבתיות", הקובע שניצול חקלאי של בעלי-חיים הוא אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי בעולם. השבוע אנו מביאים את עיקר נתוני הדו"ח בעניין המגוון הביולוגי, הפתרונות החלקיים המוצעים בו והתייחסותו הבעייתית לצמחונות.

מגוון ביולוגי
אחד הנושאים שבהם מתמקד הדו"ח צלו הארוך של משק-החי הוא השפעת הניצול החקלאי של בעלי-חיים על מספר המינים הביולוגיים ובתי-הגידול הייחודיים:

"אנו נמצאים בתחום של איום חסר תקדים על המגוון הביולוגי. אובדן המינים מתרחש, לפי הערכה, בקצב העולה פי 50 עד פי 500 מהקצב שהיה בעבר לפי נתונים ממאובנים. 15 מתוך 24 מערכות אקולוגיות חשובות נמצאות לפי ההערכה בהתדרדרות.
"חיות-משק מהוות כיום כ-20% מכלל הביומסה החייתית היבשתית, ו-30% מכלל פני היבשה שהן מאכלסות כיום הייתה בעבר בית-גידול לחיות בר. למעשה, ענף משק-החי עלול להיות הגורם הראשי בהפחתת המגוון הביולוגי, כי הוא המניע העיקרי להשמדת יערות, וכן אחד מן המניעים העיקריים להרס הקרקע, זיהום, שינוי אקלים, דיג, יתר, סדימנטציה באזורי החוף [שקיעת מוצקים במים והתעכרותם] ויצירת תנאים לפלישת מינים זרים. בנוסף לכך, תחרות על משאבים עם רועים מאיימת על מינים של טורפי בר וגם על אזורים מוגנים הקרובים לשטחי מרעה. [...]
"306 מתוך 825 האזורים האקולוגיים שזוהו על-ידי הקרן העולמית לטבע (WWF) – המשתרעים על פני כל הביומסות וכל המקומות הביו-גיאוגרפיים, דיווחו על משק-החי בתור אחד מן האיומים העכשוויים. הארגון Conservation International זיהה 35 מוקדים עולמיים של מגוון ביולוגי, המאופיינים ברמות חריגות של אנדמיות בצמחים וברמות גבוהות של אובדן בתי-גידול. מבין אלה, דווח ש-23 מושפעים מייצור משק-חי. ניתוח של הרשימה הסמכותית של מינים בסכנת הכחדה לפי האיחוד העולמי לשימור (IUCN) מראה שרוב המינים המצויים בסכנת הכחדה סובלים מאובדן בתי-גידול כאשר משק-החי מהווה גורם לכך." (מתוך התקציר)

16.45 קמ"ר של יער גשם באמזונס (אזור סנטרם, ברזיל) לאחר שבורא באופן בלתי חוקי כדי לפנות מקום לגידול סויה

המיועדת להאבסת חיות. (צילום: Greenpeace / Beltrá Daniel 2004 מתוך: LEAD - FAO)

פתרונות שטחיים
חלק ניכר מן הדו"ח מוקדש להצעות לפתרון, שהן שטחיות אך ריאליסטיות למדי. הגישה הכללית היא ייעול משק-החי מנקודת-מבט סביבתית וביטול פרקטיקות מזיקות במיוחד. רשימת הפתרונות החלקיים הללו ארוכה, ונציג כאן רק כמה נקודות להתרשמות. למשל:

• שימוש בשיטות לשימור הקרקע ולשיקומה, כגון נטיעה או זריעה של צמחים משמרים או משקמים
• הגבלה על מידת הריכוז של משקים אינטנסיביים באזורים קטנים כגון סביבת ערים
• מיסוי או גביית עמלות על השימוש במשאבים טבעיים כגון מים וקרקע, תוך תמחור לפי מכלול העומס על הסביבה
• שיתוף בעלי משק-חי בתוכניות שימור של חיי בר
• מתן תמריצים כלכליים לניהול משק-חי הכולל התחשבות סביבתית
• הגדרה מפורטת יותר של דרישות סביבתיות בחוק וענישה לעבריינים
• הפסקת תמריצים כלכליים לפרקטיקות הגורמות נזק סביבתי

כל ההצעות הללו ורוב שאר ההצעות, מתמקדות במיתון של פרקטיקות מזיקות, שנובעות מרדיפה אחר רווחים מהירים. עם זאת, כמה הצעות (אמנם מיעוטן) תומכות דווקא באינטנסיפיקציה של משק-החי, בהנחה שניתן, עקרונית, להמציא שיטות היי-טק לחיסכון במשאבים. במדינות מתועשות, מציע הדו"ח שיפורים טכנולוגיים נקודתיים כגון שימוש בגללים להפקת גז או לדישון חקלאי, והאבסת חיות במזון שיגרום פליטה מופחתת של גזים מסוכנים. המעבר למשקים אינטנסיביים מוצע במפורש כשיטה להקטנת שטחי המרעה – אף על-פי שמשק אינטנסיבי מסתמך בהכרח על חיסול שטחי בר בעקבות עיבוד הקרקע לתבואה. במדינות מתפתחות, מציע הדו"ח שימוש בגזעים "יעילים" יותר – ממהרים לגדול על בסיס מזון מועט. הצעות מסוג זה אינן משכנעות, כי למרות שניתן להגות אידיאל של משקי-חי שהם גם אינטנסיביים וגם ידידותיים לסביבה, בפועל הנזקים הסביבתיים הקשים ביותר טבועים עמוק בתהליך התיעוש.

כפר בתאילנד (אזו צ'אנג מאי) בדרך לתיעוש: המכלאה בנויה בעיקר מחומרים טבעיים אך ההזנה מלאכותית

והצפיפות גדולה מאוד (צולם על-ידי פעיל אנונימוס, אפריל 2001)

הצמחונות שכמעט נשכחה
דיון נקודתי על היפוקסיה (מחסור בחמצן) במפרץ מקסיקו הוא המקום היחיד בדו"ח, שבו מוזכרת צמחונות כפתרון אפשרי למשבר הסביבתי. באזורים ענקיים במפרץ מקסיקו, המנקז דרך נהר המיסיסיפי 41% משטח ארצות-הברית, מתפשט מחסור ימי בחמצן, המונע מדגים ומסרטנים להתקיים:

"מגזר משק-החי עשוי בהחלט להיות האחראי העיקרי להחמרת ההיפוקסיה בצפון מפרץ מקסיקו. הנחה זו אוששה על-ידי דונר (2006) המראה ששינוי תזונתי בארצות-הברית, מאכילת בשר בקר שהואבס בגרעינים לצמחונות, עשוי להפחית את הדרישה הכוללת לקרקע ואת הדרישה לדשנים באגן המיסיסיפי בלמעלה מ-50%, ללא שינוי בייצור הכולל של חלבון לתזונה אנושית. השינוי יחזיר את רמות הפליטה של חנקות דרך נהר המיסיסיפי לרמות שבהן 'אזורים מתים' במפרץ מקסיקו יהיו קטנים או בלתי קיימים." (עמ' 213)

מעבר לדיון הנקודתי שלעיל, זהו הדבר הקרוב ביותר להמלצה על צמחונות שקיים בדו"ח:

"ניתן בהחלט לטעון שנזק סביבתי על-ידי משקי-חי עשוי להצטמצם באופן משמעותי על-ידי הפחתה בצריכת-היתר של מוצרי משק-חי בקרב העמים העשירים." (עמ' 269)

משק תעשייתי באזור Twin Falls, איידהו (ארה"ב). (צילום: Idaho Sierra Club, 2002)

מדוע צמחונות?
הדברים שלעיל מובאים בהקשר של דיון במחלות נפוצות במדינות העשירות (מחלות לב וכלי-דם, סוכרת וסרטן) המקושרות לצריכת מוצרים מן החי, ולבזבזנות הכלכלית-סביבתית של משק-החי:

"במונחים מספריים פשוטים, משק-החי גורע למעשה מכלל אספקת המזון יותר משהוא מוסיף. משק-החי צורך יותר חלבון אכיל לבני-אדם משהוא מספק. למעשה, משק-החי צורך 77 מיליון טון חלבון כמספוא שניתן היה להשתמש בו באופן פוטנציאלי להזנת בני-אדם, בעוד שרק 58 מיליון טון של חלבון קיימים במוצרי מזון שמספק משק-החי. במונחים של אנרגיה תזונתית, ההפסד היחסי גבוה הרבה יותר. זוהי תוצאה של הנטייה שהתפתחה לאחרונה להזנת עופות וחזירים במזון מרוכז, עם דרישות תזונתיות דומות יותר לאלה של בני-אדם בהשוואה למעלי-גירה." (עמ' 170)

הדברים הללו משולבים בדיון שהופך לעתים בלתי מקצועי – ספק ביטוי לאידיאולוגיה של הכותבים, ספק ביטוי לחששם מפני הממסד החקלאי-תעשייתי. למשל, הצגתו של מזון חיוני במונחים של "חלבון" אינה רלוונטית למדינות העשירות, שבהן קיימת צריכת-יתר גדולה של חלבון מן החי לעומת צריכת-חסר במרכיבים חיוניים מן הצומח; ומצד אחר, הצגת המזון מן החי כמקור לחלבון החסר במדינות העניות, נעשית תוך התעלמות ממקורות אפשריים לחלבון מלא מן הצומח.

רעיית-יתר באריזונה: החיות הרבות נאלצות לאכול כמעט את כל הצמחייה עד לגדר (צילום: אוניברסיטת אריזונה)

צמחונות כאפשרות ריאלית
מעבר של כל ארצות-הברית לצמחונות, כפי שהוצע למעלה, אינו אפשרות ריאלית בעתיד הנראה לעין. אבל גם הגישה של כותבי צלו הארוך של משק החי אינה ריאלית. לנוכח סכנות כגון פינוי מאות מיליוני אנשים בגלל עליית פני הים ומאות מיליוני רעבים נוספים עקב מדבור, התעסקות בייעול משק-החי ללא התייחסות לקידום הצמחונות היא, בפשטות, הפקרות. לשם השוואה, דו"ח בנושא דומה מטעם הארגון הסביבתי Worldwatch Institute (ספטמבר 2005) כולל קידום של צמחונות וטבעונות בתור אחד מן הפתרונות הנחוצים למשבר הסביבתי. דו"ח ארגון הבריאות והמזון של האו"ם מזכיר את התפשטותה הגוברת של הצמחונות, "אמנם עדיין ברמה נמוכה מאוד ברוב החברות" (עמ' 11) כאילו תנודות בהרגלי צריכה נובעים מכוחות בלתי נשלטים ולא ממדיניות מכוונת. בפועל, קידום הצמחונות כאמצעי לפתרון המשבר הסביבתי ניתן לניתוח פרטני ולחישובי עלות/תועלת לא פחות מייעול משק-החי. ניתן לבדוק, למשל:

• מימון ממשלתי לקידום תזונה בריאה, ובפרט תזונה צמחית מאוזנת, באמצעות: תוכניות חינוך בבתי-הספר; הסברה תקשורתית; וחובת סימון מוצרים מן החי לפי נזקים בריאותיים וסביבתיים
• הפסקת מתן סובסידיות לעסקים גדולים העוסקים בחקלאות בעלי-חיים ובגידול יבולים המשמשים כמספוא (במדינות עשירות)
• מתן תמריצים כלכליים לחקלאות המיועדת להזנת בני-אדם ישירות במזון צמחי (במדינות עשירות)
• קביעת ענישה משמעותית על נזק סביבתי, המבוססת על גרימת נזק כלכלי ריאלי לגורם המפגע (כלומר, קנסות לא יהוו עוד חלק משתלם מ"הוצאות העסק")
• הכנסת תמריצים שליליים להסכמי סחר בינלאומיים בכל הנוגע לייצוא טכנולוגיות לתיעוש משק-החי ולייבוא מוצרים מן החי
• מתן תמריצים כלכליים למדינות הטרופיות למנוע בירוא יערות ולחדש יערות שהושמדו
• בדיקת ההיבטים הכלכליים והחברתיים של אספקת מזון מוכן מן הצומח והפצת גידולים עמידים במיוחד למדינות עניות, כאמצעי למניעת התפשטות המרעה

אין ספק, שהאפשרות לקדם הצעות כאלה מוגבלת למדי במציאות פוליטית, שבה יש לתאגידים המתפרנסים מניצול חיות כוח עצום בתוך ממשלות. אולם רבות מן הרפורמות שמציע דו"ח האו"ם לבצע בתוך משק-החי, יתקלו בהתנגדות דומה. אין אפוא כל סיבה כלכלית-סביבתית להתמקד במיתון הנזקים של משק-החי תוך התעלמות מחלופות צמחיות.

דיג מסחרי: 53% משלל הדיג בעולם משמש להזנת עופות וחזירים. כשליש משלל הדיג משמש להזנת דגים בבריכות דגים

(עמ' 206-7 בדו"ח). בתמונה: דגים שנלכדו באזור קרקעית האוקיינוס באמצעות רשתות-ענק מועלים אל פני המים ובגלל

הפרשי הלחץ העיניים פורצות מחוריהן ומערכת העיכול נדחפת החוצה דרך הפה (PETA).

לסיכום: דו"ח חשוב!
עם כל הביקורת על הדעות הקדומות שמגבילות את הדו"ח, עדיין מדובר במסמך חשוב, המסמן שלב חדש בתעוזה של מוסדות מרכזיים להתמודד עם הטאבו של חקלאות המנצלת בעלי-חיים. כפי שנכתב במבוא לדו"ח, מבחינת ארגון החקלאות והמזון של האו"ם, מדובר בשינוי פרספקטיבה: במקום לבחון את ההשלכות על הסביבה מנקודת-המבט של מגזר משק-החי, יוצאים לראשונה מנקודת-מבט סביבתית לבחינת השפעות משק-החי. על ה"רדיקליות" של גישה זו מעידות, למשל, התגובות בניו זילנד, שמאכלסת את אחד מן הריכוזים הצפופים של בקר (9 מיליון) וכבשים (40 מיליון): ראש הממשלה, הלן קלארק, "דחתה" את טענות הדו"ח ואמרה שהוא "לא הוגן", וראש ארגון החקלאים הלאומי אמר לעיתונות "אני חושד שזה נכתב על-ידי טבעוני". אולם צלו הארוך של משק-החי בהחלט לא נכתב על-ידי טבעוני. המסקנות החמורות שלו מעידות על עוצמת הבעיות, עד שאפילו גוף בעל אהדה מיוחדת לניצול חקלאי של בעלי-חיים אינו מסוגל עוד לעצום עיניים.

מקורות

dpa German Press Agency, “New Zealand Rejects Claim Cattle Biggest Environmental Threat“,The Raw Story, 11.12.2006
Jarrod Booker, “Cows, Not Cars, Top Threat to Environment, Says UN Report”, The New Zealand Herald, 11.12.2006.

Henning Steinfeld, Pierre Gerber, Tom Wassenaar, Vincent Castel, Mauricio Rosales, Cees de Haan, Livestock's Long Shadow: Environmental Issues and Options, LEAD / FAO, 2006.

“Towards Happier Meals in a Globalized World”, Worldwatch Institute, 28.9.2005.

לקריאה נוספת

Danielle Nierenberg, Happier Meals: Rethinking the Global Meat Industry, Worldwatch Paper #171, September 2005.

John Robbins, The Food Revolution, (Berkeley, California: Canari Press, 2001), part 3.

4. פינת התזונה
כרוב ניצנים במעטפת בצק ושומשום

החומרים
32 כרובי ניצנים מופשרים
כוס וחצי קמח מלא
2 כפיות אבקת אפייה
250 גרם גבינת טופו (אפשר מתובלת)
10 כפות שמן (רצוי קנולה)
חצי כוס שומשום (רצוי מלא)

אופן ההכנה

1. מערבבים את הקמח, אבקת האפייה, גבינת הטופו והשמן עד לקבלת בצק אחיד.
2. עוטפים כל כרוב בשכבה דקה של בצק ומגלגלים בצלחת שומשום.
3. אופים בחום בינוני כ-20 דקות, עד להשחמת הבצק.

הערה

ניתן לעטוף בבצק זה גם זיתים, פתיתי סויה ועוד.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון