למעבר לכתבות נוספות בסדרה על ביוטכנולוגיה

הנדסה גנטית ושיבוט

שימושים חקלאיים

ייצור תרופות

ייצור אברים להשתלה

ניצול מסוג חדש. בחודשים האחרונים מתרבות הידיעות על שיווקם המתקרב של חלב ובשר, שמקורם ביונקים משובטים. דגים שעברו הנדסה גנטית נמצאים בשוק זה מכבר. עשורים של ניסויים במניפולציות גנטיות הופכים בהדרגה למציאות מסחרית בקנה-מידה גדול. מעטים יודעים, עד כמה הטכנולוגיה החדשה פוגעת בחיות.

שתיקת האתיקה. מניפולציות גנטיות בחיות מעוררות התנגדות ציבורית רבה. המדובר בהנדסת חיות טרנסגניות (השתלת גנים של חיה ממין אחד בחיה ממין אחר) ושיבוט (השתלת גרעין תא של חיה אחת בביצית לא מופרית של חיה אחרת, שממנה יתפתח עובר). למרות המחאה, מקומם של בעלי-החיים המהווים את הקורבנות ההמוניים והוודאיים של טכנולוגיות אלה, מוזכר לעתים נדירות בלבד בשיח הציבורי. החששות הרווחים נוגעים בהשלכות של טכנולוגיות אלה על בני-אדם: סיכונים בריאותיים לבני-אדם כתוצאה מצריכת מוצרים שעברו הנדסה גנטית, השפעתן של חיות (וצמחים) שעברו הנדסה גנטית על הסביבה הטבעית ושיבוט בני-אדם למטרות מפוקפקות. גם עצם ההתערבות בטבע מעוררת מחאה, דתית בעיקרה. יוצאי-דופן בתוך ההתעלמות הציבורית משלומן של החיות הם ארגונים המתנגדים לניסויים בבעלי-חיים, המצליחים לחשוף מעט מן הפגיעות החמורות בבעלי-חיים במעבדות הביוטכנולוגיה. הארגון CIWF ("חמלה בחקלאות העולם") מוסיף לכך בדוחו"ת שלו תחקיר יסודי על ההשלכות הצפויות של המניפולציות הגנטיות על החיות של הדור הבא בחקלאות.

הניתוחים. כדי לבצע מניפולציות בחומר הגנטי של חיות, מנתחים חיות רבות. הניסויים מנצלים נקבות, הן בתור "תורמות" של ביציות והן בתור "פונדקאיות". התהליך מתחיל במתן זריקות להגברת הביוץ ובהוצאת הביציות המופרות מגוף ה"תורמת" - יש שעושים זאת על-ידי החדרת מתקן לנרתיק ושטיפת הביציות בלחץ, ויש החותכים בצד הבטן ומוציאים את הביציות דרך שם. הביציות נלקחות למעבדה, שם מבצעים בהן מניפולציות מורכבות (למשל: החדרת מקטעי DNA לתוך גרעין התא באמצעות טפטפת מיקרוסקופית). לאחר מכן משתילים את הביציות בגופה של "פונדקאית" (שאף היא עברה טיפול הורמונלי) - בדרך-כלל ההשתלה נערכת באמצעות ניתוח. לעתים הורגים את ה"פונדקאיות" לאחר שבוע ומוציאים מגופן את העוברים, כדי לבחון את התפתחותם. אלו מבין העוברים אשר התפתחו באופן תקין, מושתלים בגופן של "פונדקאיות" נוספת. לרבות מהן, אין זה הניתוח האחרון: כאשר מדובר בעוברים משובטים, הם לעתים קרובות גדולים מאוד, והלידה נערכת באמצעות ניתוח קיסרי. נקבות רבות אחרות מפילות את העוברים הפגומים.

יורים באוויר. מניפולציות גנטיות הן תחום של היי-טק, אך הטכנולוגיה הקיימת רחוקה ביותר מיעילות. למעשה, על אף הרמה הטכנולוגית הגבוהה, כל התערבות בחומר הגנטי היא בגדר הימור שסיכוייו נמוכים. חומר גנטי שהוחדר לתוך ה-DNA של חיה זרה משתלב שם בדרכים לא צפויות, ולאו דווקא במקום הנכון. אין שליטה על המקום המדויק שאליו יגיע הגן המושתל, ואיש אינו יודע מה בדיוק יקרה כאשר ייקלט הגן במקום הלא מתאים.

ניסויים המוניים. כתוצאה מקשיים אלה, שורד רק אחוז זעום מכלל העוברים שנוצרו באמצעות מניפולציה גנטית. הכבשה דולי, למשל, היא הצאצא היחיד ששרד מתוך 690 ביציות. סקר על ניסויים בשיבוט שפורסם בשנת 2000 בכתב-העת Science הראה, שרק שניים או שלושה צאצאים נוצרים מכל מאה ניסיונות לשבט חיה. ביוטכנולוגים אמריקאיים מעריכים, שכדי להביא לעולם חיה טרנסגנית אחת הם צריכים להזריק DNA זר ל 110 ביציות של כבשים, ל 90 ביציות של עזים או ל 1,600 ביציות של פרות. לפניכם נתוני ניסויים מבריטניה מן השנים האחרונות:

80 עוברי כבשים משובטים וטרנסגניים הושתלו בגופן של 42 כבשים. שלושה עוברים שרדו. 120 עוברי כבשים משובטים עם גן חסר "יוצרו" בסקוטלנד והושתלו בגופן של 70-80 כבשים. שמונה גדיים נולדו, מתוכם שרדו ארבעה - במשך שבועות אחדים בלבד. 110 עוברי פרות משובטים וטרנסגניים הושתלו בגופן של 12 פרות. שלוש פרות מתו בהריונן. שמונה עוברים נולדו ונזקקו כולם לטיפול בחמצן כדי לשרוד.

וניסויים מהשנים האחרונות בארצות-הברית:

חברה ממסצ'וסטס השתילה 692 עוברים טרנסגניים ב 42 פרות. התוצאה: שמונה הריונות, שרק אחד מהם הגיע ללידה. העגל מת לאחר 48 שעות. חברה ממיסורי השתילה עוברים משובטים ב 28 חזירות, כמאה עוברים בכל אחת. שבעה חזירונים נולדו, בניתוח קיסרי. לפחות חמישה מהם סבלו מעיוותים קשים וחלקם מתו. חברה אחרת השתילה 496 עוברים משובטים ב 247 פרות. התוצאה: 110 הריונות, 80 הפלות, שישה עגלים מתים בסמוך ללידה.

נולדים ומתים. המטרה העיקרית של חברות העוסקות בהנדסה גנטית ובשיבוט היא "לייצר" חיות, שגופן עוות למטרות שונות. אולם העיוותים קיימים בחיות שעברו מניפולציה גנטית גם כאשר הכוונה היא להביא לעולם חיות "נורמליות". לפי נתונים מבריטניה (2001), רבים מבין העוברים המשובטים שנולדו חיים (שהם, כאמור, מיעוט קטן מכלל העוברים) - מתים תוך זמן קצר: 37% בפרות, 27% בכבשים ו 40% בעזים. מדענים צרפתיים מעידים על אחוזי תמותה גבוהים יותר: 40-74 אחוזים. כאשר החיות המשובטות הן גם טרנסגניות - אחוזי התמותה מזנקים.

כולם חולים. שיעור התמותה העצום מעיד על המחלות הרבות שפוקדות את החיות הטרנסגניות והמשובטות. בחיות משובטות לא טרנסגניות, מופיעים, למשל:

ההריון נוטה להתעכב והלידה נוטה להיות איטית וקשה במיוחד עוברים רבים גדולים באופן לא נורמלי, ב 30% מהממוצע ואפילו כפליים ויותר בעוברים נוטות להופיע מחלות לב מולדות בעוברים נוטות להופיע מחלות מולדות בדרכי השתן לעתים הריאות אינן מפותחות במלואן לעתים מופיעים עיוותים ברגליים לעתים יש רמות אשלגן קטלניות בדם

בחיות טרנסגניות משובטות, מופיעות מחלות נוספות: בשלייה, בכבד, בלב, בכליות ועוד. המדענים עצמם מודים, ש"מה שיש לנו הוא עדיין קופסה שחורה" - הם לא יודעים מה גורם למחלות וכיצד ניתן יהיה למנוע אותן, כל עוד עורכים מניפולציות גנטיות בחיות.

מקורות