זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, כרם אביטל דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

סמינר הקיץ של אנונימוס

סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים ייערך בין 6 ל-8 באוגוסט, 2006, במרכז תל-אביב. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים, עצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה.

דמי השתתפות: 110 ₪ (הנחה תינתן במקרה הצורך).
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה: 03-6204878 info@anonymous.org.il

אם ידוע לכם על אנשים שהסמינר מתאים להם אך לא יקראו מודעה זו – אנא ידעו אותם או העבירו אלינו שמות, כתובות דואל ומספרי טלפון.

מידע שימושי בזמן מלחמה

• תושבי הצפון מתבקשים להניח בחוץ כלים עם אוכל ובמיוחד כלים עם מים, כולל כלים מתחת לברז מטפטף
• תושבי אזורים אחרים יכולים לסייע באימוץ חיות, בשיכון זמני לחיות ובמבצעי הצלה
• באתר הב הב יש ערוץ חירום לסיוע לחיות בצפון, המאפשר תקשורת בין מבקשי העזרה למציעי העזרה בתחומים כגון: אימוץ חיות שננטשו, אירוח חיות זמני, הובלת חיות מן הצפון וסיוע בציוד ובמזון לחיות נטושות.
• מוקד תנו לחיות לחיות מטפל בפניות משפחות מעוניינות לארח בעלי-החיים מהצפון. טלפון: 03-6241776 בין השעות 17:00-9:00; 054-5259871 בשעות הערב; דואל anatr@letlive.org.il
• לאימוץ: כלבים מכלביית הבשן, המקלט היחיד לכלבים בגליל העליון, מצוי תחת לחץ כבד במיוחד. דרושים גם מתנדבים שיסייעו להפעלת המקלט ולחיפוש כלבים משוטטים והאכלתם: 052-2657904
• עמותת אהב"ה (24 שעות ביממה): 09-9588833. או 03-6446888 או בדואל: animalsavers@gmail.com
• עמותת כרמי חי בכרמיאל – לעזרה לחיות ומידע מקומי על מקומות מחסה לבעלי-חיים נטושים, במוקד העירוני 106 (לפי מידע מ-ynet)
•  לאימוץ כלבים בעקבות לחץ הנטישות – חדרה אוהבת חיות: 054-6473581
• בית הרופאים הווטרינרי במכבים מציע לכל "חיות המחמד" שנפגעו מהמצב באזור הצפון טיפול וטרינרי רפואי חינם. טלפון (24 שעות ביממה): 1-800-20-16-16
קבוצה בנהריה להבאת אוכל לבעלי-החיים: רסקיו שירותים וטרינריים ניידים, טלפון 057-5800296, דואל rsqvet@walla.co.il (לפי פרסום ב-ynet)
ד"ר רענן רפאלי מקריית שמונה, למקרה של פציעת כלב או חתול: 052-4711211
רשימת פנסיונים במרכז ובדרום
קו מידע טלפוני של השירותים הווטרינריים: 04-9910640 או 04-9910524 או 04-9811925. פועל בימים א'-ה' בין השעות 18:00-08:00. מעבר לשעות הפעילות יש תא קולי והפניה למספרי טלפון ניידים למקרים דחופים.

• מוקד השירותים הווטרינריים בצפון: 524 / 04-9910640
• מוקד מידע של המשרד להגנת הסביבה וארגון נוח (24 שעות ביממה): 08-9292285
• מאמרי עצות לטיפול בכלבים, בחתולים ובסוסים במצבי לחץ
הנחיות השירותים הווטרינריים למיגון "חיות מחמד" ולטיפול בהן בעת מלחמה

הבהרה: עור ברשת ToGo

לפני מספר שבועות פרסמנו סקירה שך רשת ההנעלה ToGo, המוכרת נעליים שאינן עשויות מעור. המדובר רק בנעלי הנשים, המהוות רוב גדול של הדגמים שמשווקת הרשת. נעלי הגברים מכילות עור. 

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס פותחת תוכנית הכשרה לפעילים/ות מרחבי הארץ, אשר מעוניינים להפעיל דוכני הסברה במקום מגוריהם. ההכשרה נערכת בתל-אביב, וכוללת פגישות חודשיות והתנסות בדוכנים במשך 6-3 חודשים. ההכשרה תאפשר לפעילים ללמוד כיצד להסביר באופן יעיל יותר, להתנסות בדוכנים תוך קבלת הדרכה, ולקבל ציוד לדוכנים שייערכו לאחר מכן במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

פעילות בחופשת הקיץ

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

אילתי הרשעה בהתעללות. בכתבה "בית המשפט הרשיע תושבת אילת בעבירת התעללות בבעלי חיים" (25.7.2006)  מדווחת ריקי ווהבה כי בית-משפט השלום אילת, הרשיע השבוע אישה בגין התעללות בבעלי-חיים. בכתב-האישום נטען כי הרעיבה סוסים, עזים, כבשים וחמורים, עד שאחד הסוסים מת מתת-תזונה, בנוסף על כליאת כלב ומניעת טיפול מיען פצועה. לא נמסר על גזירת עונש.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מלחמה בלבנון ובישראל
בעלי-חיים לאחר 17 ימי הפצצות

לאחר 17 ימי לחימה בין ישראל לחיזבאללה מחמיר מצבן של חיות שניטשו, הפגיעות הישירות מצטברות והשריפות גובות מחיר כבד מחיות בר. לפניכם סיכום ידיעות שהתפרסמו השבוע בעיתונות ובהודעות מטעם ארגונים (מעודכן ל-28.7.2006).

קורבנות החקלאות
הפגיעה הישירה הקשה ביותר בבעלי-חיים במלחמה בשטח ישראל עברה כמעט ללא התייחסות. ב-27.7 ציינו חגי עינב ואחיה ראב"ד (ynet) בקצרה, כאילו מדובר בנזק שנגרם למפעל: "אחר הצהריים אתמול נחת מטח רקטות גם באזור מעלות. [...] באחד המושבים הסמוכים לעיר מתו למעלה מ-100 תרנגולות, בעקבות פגיעה ישירה של רקטות בשני לולים." פגיעה ישירה בפרות זכתה לעניין רב יותר, ונטע סלט (ynet, 25.7) הזכירה פגיעות ישירות ברפתות בקיבוצים עמיר וסער. הפגיעה בקיבוץ עמיר קיבלה סיקור תקשורתי נרחב. בנוסף לכך, אלמונים הפיצו באינטרנט צילומים מרפת שנפגעה, עם תאריך מהיום שלמחרת הפגיעה בפרות שבקיבוץ עמיר. התמונות מחרידות (ולכן הבאנו רק שתיים מהן בהקטנה), ונראות בהן פרות רובצות כשהן מכוסות בדם ושרויות בהכרה מלאה – ככל הנראה יום לאחר הפגיעה. באחת התמונות נראות שלוש פרות מתות כשראשן עדיין תפוס במתקן נעילה, הכובל אותן לאבוס. תמונה זו ממחישה את האכזריות של החקלאות והמלחמה גם יחד.

חקלאי ממושב עלמה שבגליל העליון מסר לסלט, שמספר הביצים שמטילות התרנגולות בלול שלו ירד במחצית מאז תחילת ההפגזות. לדבריו, "בגלל ההפגזות התרנגולות נכנסות לפאניקה ומטילות לפני הזמן, ואז גם הקליפה יוצאת דקה יותר ונשברת מהר." כמו כן,

"הלחימה בצפון תפסה את מגדלי הבקר בשיאה של עונת ההמלטות. דיין [מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר לבשר] מספר שכתוצאה מהירי הבלתי פוסק של צה"ל והחיזבאללה כאחד, כמות ההפלות בבקר עלתה בצורה משמעותית."

מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב, מסר ש"הרפתנים ממשיכים לעבוד למרות ההפגזות והסכנה", והוסיף: "צריך להבין שכשהתותחים יורים, הרעש מכניס בהן אי שקט שפוגע בתפוקת החלב [...] תפוקתה של פרה שמייצרת 40-35 ליטר חלב ביום יורדת בכ-25 אחוז בשל הלחימה."

פרות שנפגעו מרקטות, כנראה בקיבוץ  עמיר, 20.7.3006. שתיים מהפרות עדיין בהכרה, רובצות בין הפרות המתות.

תמונה זו והתמונה שלמעלה הופצו בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז ב-23.7.2006.

חיות בר
על חיות בר לא נמסר בעיתונות דבר, כמעט. נטע סלט הביאה את הערכת ארגון מגדלי הבקר לבשר, ש"שכרגע נשרפים עשרות אלפי דונמים של שטחי מרעה כתוצאה מנפילת הקטיושות בשטחים הפתוחים." לפי אהוד אמיר (local, 26.7),

"שמורות טבע רבות נפגעו עד כה, בהן הר מירון, נחל זויתן, נחל עמוד ושמורת צפון הגולן. לא רק מאות אלפי עצים עלו בלהבות, אלא גם בעלי-חיים רבים, אשר לא הספיקו להימלט מהאש המשתוללת.

"גם בעלי-חיים שהספיקו לעזוב אזורים בוערים, נותרו כעת חסרי מקורות מחיה, עקב הרחקתם ממקורות מים או השמדת הצמחייה ממנה ניזונו, וכן השמדת סביבת הגידול של צמחיה זו. נראה כי עשרות שנים יעברו עד שישוקמו היערות והמרקמים האקולוגיים שנפגעו בהפגזות ובשריפות שנגרמו עקב כך."

חילוץ כלבים וחתולים
מצבן של "חיות מחמד" נטושות מחמיר מיום ליום. דיווחים שונים מסרו על הרג חמישה כלבים מפגיעה ישירה, אולם זהו רק קצה הקרחון של מקרי המוות הנובעים מההפגזות. מסכמת טלי חרותי-סובר (ynet, 26.7),

"על-פי ההערכות, מאות כלבים וחתולים כלואים בבתים ביישובי קו העימות. אלפים מסתובבים בערב ברחובות השוממים, ניזונים מאוכל ומים שמתנדבי העמותות השאירו להם בקערות. בכל יום מעפילים צפונה עשרות פעילים ומחלצים כלבים זנוחים."

המתנדבים, בסיוע תרומות, חילקו כמה טונות של מזון. אולם לאסונן של חיות רבות, לא לכל היישובים מתירים להם להיכנס. החיות שמחלצים כוללות חיות נטושות שנאספו ברחובות על-ידי תושבי המקום, ומקרי חילוץ רבים של חיות שנותרו כלואות או קשורות בבתים ובחצרות, והמחלצים הגיעו אליה בזכות פנייתו של שכן. לא פעם הנוטשים הם שפונים לעמותה, אולם לפי עדי הגין (nrg מעריב, 23.7), בתנו לחיות לחיות מתקבלות לא רק בקשו לעזרה אלא גם דרישות תקיפות – וללא כל השקעה: "אנשים חושבים שזה תפקידנו לשכן את הכלבים שלהם." יש המצהירים במפגיע, שלא אכפת להם מה יעלה בגורל החיה שנטשו. במקרה אחד נזרקה גורת כלבים קטנה ממכונית נוסעת בכביש מהיר העוקף את צפת, וניצלה על-ידי אישה שחזתה במקרה במעשה.

מחלץ תנו לחיות לחיות וכלב

המחלצים מגיעים לעתים מאוחר מדי – למשל, ב-24.7 מסרה דוברת תנו לחיות לחיות, שפעילי העמותה מצאו שלושה כלבים מתים בדירה בקריית שמונה, לאחר שהשכנים התלוננו על הריח. במקרים אחרים, כלאו הנוטשים את החיות באופן המקשה מאוד על החילוץ וחושף את אחת מחולשותיו של חוק צער בעל-חיים, הדורש צו בית-משפט כדי להיכנס ל"חצרים" של אדם במטרה לאכוף את החוק. כך קיבלה תנו לחיות לחיות דיווח על כלבים שננטשו בדירה עם חלונות מסורגים לפני שבוע. במקרים כאלה, מנסים להעביר להם אוכל ומים דרך החלון. הפעם התערב מנהל הלשכה הווטרינרית של עכו ונצרת, ד"ר יובל הדני, אשר שלח וטרינר להשיג צו בית-משפט לחילוץ הכלבים הכלואים. רק לאחר הליך מסורבל זה ניצלו הכלבים (nrg מעריב, 26.7).

לפי חרותי-סובר, עד 26.7 הגיעו למוקד תנו לחיות לחיות כ-220 פניות, רוב-רובן של בעלי כלבים. לכולם נמצאו פתרונות. את העברת החיות לבתים המארחים, מבצעים מתנדבים. מנהל אתר הב הב, מסר לעדי הגין (23.7) שדרך האתר אומצו יותר מ-150 כלבים על-ידי משפחות באופן זמני, וכ-50 כלבים וחתולים נמסרו לאימוץ לצמיתות. לפי וואלה! (22.7), עמותת אהב"ה אספה מאז פרוץ הלחימה 170 כלבים וחתולים נטושים. לכלביית הבשן הגיעו 30 כלבים, וגם בתי-מחסה לחיות שלכאורה אינם מעורבים ישירות במתרחש, מוצפים בחיות נטושות מעבר ליכולתם, למשל – בחדרה.

יענים בפינת חי בדרום ביירות (BETA) ודוב בגן החיות בחיפה (BBC)

גני חיות
גני חיות הם תחום ניצול נוסף, שהמלחמה מקצינה את פגיעתו הרעה. לדברי האחראי בפינת החי הגדולה "האגם החי" בקיבוץ יראון שבגליל העליון, "כל בעלי-החיים באגם מבוהלים, אך מחזיקים מעמד לבינתיים" (nrg מעריב 23.7). לפי יאיר אטינגר (הארץ, 23.7), המצב בגן החיות בחיפה, שם כלאו את הטורפים הגדולים במבני בטון קטנים עם תחילת ההפצצות באזור, מתדרדר. "עד עתה נמנע הצוות מלאפשר לחיות לשוטט בחוץ, גם לא לפרקי זמן קצרים." המטפלים מחביאים את המזון בכלוב כדי להעסיק את החיות המשועממות ומנסים לשחק במשיכת חבל עם הטורפים הגדולים, "ולמרות המאמץ, סימני מצוקה ראשונים כבר ניכרים בחיות הכלואות. יואב רטנר, המטפל הראשי בגן, מספר כי הדובים דופקים על דלתות הכלובים ומתחננים לצאת ל'שטח התצוגה', שבימי שיגרה הם מבלים בו את רוב שעות היממה."

ידיעות מלבנון
המצב בלבנון מחמיר והולך עם נטישת המדינה – בין השאר על-ידי 50 אלף אזרחי ארצות-הברית ו-12,500 אזרחי קנדה, שפונו בתנאי שינטשו את "חיות המחמד" שלהם. לפי הודעות אחרונות מטעם ארגון זכויות בעלי-החיים הלבנוני, BETA, הפצצה שגרמה נזק לבית-המחסה לכלבים, נחתה 400 מטרים ממנו. הארגון פרסם הודעות מקוטעות על בנייתו של בית-מחסה חלופי במתקן כפרי באזור ביירות, ששופץ במבצע בזק. כפי שניתן לראות בתמונות מהמבצע, לפחות חלק מהכלבים כבר הועברו לשם עד 21.7.

 פרויקט אחר של BETA הוא הניסיון לפנות פינת חי גדולה הנמצאת בפרבר בדרום ביירות, הנמצא תחת הפגזות ישראליות קשות. שתיים ממתנדבות העמותה הצליחו להיכנס ב-25.7 למקום, ומצאו שבמקום נותרו עובדים, אשר מסכנים את חייהם בהאכלת החיות. בהודעה נמסר:

"בגלל מחסור בזמן – כי ההתקפות היו אמורות להתחיל בכל רגע באזור זה – הצוות הצליח להציל את הבבון, המקוק ו-3 גורי חתולים. היום, 26 ביולי, הצוות שלנו יוצא למקום עם ציוד נוסף בניסיון לחלץ חיות רבות ככל האפשר."

בינתיים לא הגיעה אלינו הודעה מעודכנת על המבצע. התמונות למטה מתעדות את העברת המקוק.

נסיים בהודעת הארגון הבינלאומי (WSPA ,26.7), ולפיה משלוח של 4,000 פרים ופרות יצא ב-21.7 מריו גראנדה, ברזיל, לעבר לבנון. עוד באותו יום, בעקבות מחאת הארגון, בוטל המשלוח. בארגון מניחים, ש-22 אלף חיות נוספות יצאו מנמל זה ב-1 ביולי, אולם מכיוון שהמסע אמור להימשך כ-20 יום, לא ברור לאן הן הגיעו. משלוחי בקר ללבנון מתוכננים אף על-פי שמשלוח קודם נותר לתעות בים בגלל המצור הישראלי על לבנון. האונייה Friesian Express, עם 1,800 פרים ופרות לאחר מסע מתיש, בחום לוהט וכנראה ללא מזון, עגנה לבסוף בנמל הסורי טארטוס ב-16.7, אולם הורדת החיות מהאונייה התעכבה במשך שלושה ימים נוספים.

מקורות

"מאז פרוץ הלחימה נאספו 170 חיות מחמד נטושות" וואלה!, 22.7.2006.

יאיר אטינגר, "הלביאה עצבנית והבבונים בסטרס", הארץ, 23.7.2006, עמ' א1.
עדי הגין, "אותם לא מפנים", nrg מעריב, 23.7.2006.

ליאת שלזינגר, "קרני האיילים בגולן הפסיקו לצמוח",  nrg מעריב, 23.7.2006.

עדי הגין, "קורבנות על ארבע", nrg מעריב, 23.7.2006.

"המלטה תחת אש", nrg מעריב, 23.7.2006.

"נפתח מרכז מידע טלפוני להצלת בע"ח", nrg מעריב, 24.7.2006.

הדר פרבר, "עשרות כלבים מהצפון אומצו", Nfc, 24.7.2006.

אחיה ראב"ד, "עקב הלחימה: בעלי חיים רבים ננטשו בכרמיאל", ynet (ידיעות אחרונות), 24.7.2006.

נטע סלע, "בגלל הפיצוצים - פחות ביצים", ynet (ידיעות אחרונות), 25.7.2006.

כתבת עתי"ם, "גם להם מגיע: קו סיוע לחיות", msn, 24.7.2006.

הדר פרבר, "תנו לחיות לחיות: יומן מלחמה", Nfc, 25.7.2006.

ארז ארליכמן, "הנס הגדול של סנופקין", ynet (ידיעות אחרונות), 25.7.2006.

"הם זקוקים לכם", nrg מעריב, 26.7.2006.

טלי חרותי-סובר, "לא זורקים אותם לכלבים: הצלת חיות הצפון", ynet (ידיעות אחרונות), 26.7.2006.

"כלבים חולצו תחת אש מדירה בצפת", וואלה!, 26.7.2006.

גלית יצחק, "3 כלבים חולצו מדירה בצפת", Nfc, 26.7.2006.

אהוד אמיר, "יערות שלמים הושמדו עקב הקרבות", local, 26.7.2006.

"חדשות העמותה: יומן מלחמה 2", תנו לחיות לחיות, 27.7.2006.

חגי עינב ואחיה ראב"ד, "עשרות קטיושות בצפון; פגיעה בבתים בנהריה",ynet (ידיעות אחרונות), 27.07.2006.

שיר פרידמן, "אל תעזבו אותי בעת מלחמה", mcity (מקומון מודיעין), 28.7.2006. 

Louise Virgona, “Beirut's War Rescued Animals - The Latest News” (e-mail), 26.7.2006.

“Israel: Saving Animals in the Line of Fire”, CHAI, 28.7.2006.

News Release, World Society for the Protection of Animals (WSPA), 26.7.2006.

News Statement , WSPA, 26.7.2006.

3. סקוט יורק: טבעוני למרחקים ארוכים מאוד

ב-25.7.2006 ניצח סקוט יוּרֵק בפעם השנייה ב"אולטרה-מרתון באדווטר" והמשיך לבסס את מעמדו כאחד מן האתלטים המדהימים ביותר בזמננו. את הסיבולת החריגה שלו הוא קושר בתזונה הטבעונית שלו.

אלוף האולטרה-מרתון

סקוט יורק (Jurek), טבעוני מסיאטל, הוא אחד מן הספורטאים בעלי הסיבולת הגבוהה ביותר בעולם. סקוט הוא אחד מרצי האולטרה-מרתון הטובים ביותר, אם לא הטוב שבהם. למי שאינו מכיר את ריצות האולטרה-מרתון, עשוי ענף הספורט הזה להיראות בדיוני. המדובר בריצות ארוכות יותר ממרתון, החל ב-50 קילומטר וכלה בריצות לא רציפות, המתמשכות על פני מאות קילומטרים ומספר ימים, לעתים קרובות בתנאי שטח קשים. סקוט יורק החל במסע ניצחונותיו כרץ אוטרה-מרתון ב-1998 בגיל 24. רשימת הישגיו פנומנלית, וכוללת, בין השאר:

• שבע פעמים ברציפות (2005-1999) אלוף "ריצת כוח סבל ל-100 מייל של מדינות המערב" – אולי מרוץ האולטרה-מרתון היוקרתי ביותר בעולם
• פעמיים (2006-2005) אלוף "אולטרה-מרתון באדווטר" (Badwater) – שנחשב על-ידי רבים בתור המרוץ הקשה ביותר בעולם
• 9 זכיות במקום הראשון במירוצי אולטרה-מרתון נוספים

סקוט יורק הוכתר בתור "האולטרה-מרתוניסט של השנה" על-ידי UltraRunning Magazine בשנים 2005-2003, בתואר "גיבור השנה" לשנת 2005 על-ידי Runner's World, ובתארי כבוד נוספים. בגיל 32, הקריירה שלו נחשבת עדיין כמעט בתחילתה בענף ספורט זה. כדי לקבל מושג על גודל הישגיו, יש לדעת שאולטרה-מרתון באדווטר מתמשך על פני 217 קילומטרים. הוא מתחיל ב"עמק המוות" (85 מטר מתחת לפני הים) בטמפרטורה המגיעה עד 55 מעלות צלזיוס, ומשם מטפסים הרצים להר וויטני (2,533 מטר מעל פני הים), כשבדרך הם חוצים שלושה רכסי הרים. ב-12.7.2005, בהופעתו הראשונה  במרוץ הזה, קבע סקוט שיא של 24 שעות, 36 דקות ו-12 שניות – שעתיים לפני הרץ שהגיע במקום השני. את ההישג העל-אנושי הזה קבע סקוט 16 יום בלבד לאחר שניצח במרוץ של מדינות המערב – והפך לאדם הראשון שהשלים את שני המרוצים ברצף.

סקוט יורק על קו הגמר של מרוץ באדווטר 2005, לאחר 217 ק"מ ובתוצאת שיא: 24:36:12.

למעלה: סקוט על קו הגמר של מרוץ באדווטר 2006. 

סקוט יורק על טבעונות
בראיון עם איווטס סיבאד ל-Jai! Magazine, סיפר סקוט על ריצת האולטרה-מרתון הראשונה שלו, לאחר שבנעוריו התעניין יותר בסקי למרחקים ארוכים:

"הייתי בן תשע-עשרה ובנקודה ההיא לא שיניתי את התפריט שעליו גדלתי. גדלתי במינסוטה ואכלתי "תפריט אמריקאי טיפוסי" (SAD), שניתן לסווג אותו בערך כ"בשר ותפוחי אדמה". על כל פנים, אמי הייתה אדם ביתי למדי והכינה כמעט הכול מן היסוד. אז אכלנו ארוחות די מקיפות, מעובדות במידה מזערית, אבל הן תמיד התבססו על בשר. למדתי להכין ארוחות בבית והמשכתי בזה כשהלכתי לקולג'. שם פגשתי את אשתי, לי, שהציגה בפני את היתרונות של תפריט צמחוני והוליסטי יותר. במשך הזמן, תחת השפעת התפריט של לי ושל הספרים של אנדרו וייל, Spontaneous Healing ו-Eating Well for Optimum Health, התחלתי לעבור לתזונה ללא בשר וחלב. נקודת המפנה הגיעה כאשר חברים השאילו לי את הספר Mad Cowboy מאת הווארד פ. ליימן. הספר הזה באמת פקח את עיניי לגבי משקים מתועשים ועד כמה זה בלתי בריא עבורי, עבור החיות ועבור הסביבה. הספר היה לי מקור להשראה גדולה ולאחר שקראתי אותו התחייבתי לסלק מן התפריט שלי את כל המוצרים מן החי."

סקוט יורק ליד המקרר, מתוך אתר האינטרנט שלו

סקוט מספר על השינויים שחש בעקבות השינוי בתפריט:

"בהחלט חשבתי שינויים רבים, אבל הם לא היו מיידיים. זה לא שאתה קם למחרת בבוקר ומרגיש פי עשרה טוב יותר. השינויים הדרגתיים יותר ואתה יכול להבחין בהם כאשר אתה ממשיך בדרך לזמן-מה ואז מביט לאחור. בכל הנוגע לתחרויות ולאימונים, הבחנתי שזמן ההתאוששות שלי התקצר, שאני פחות נוטה להיפצע, ושרמת האנרגיה שלי עלתה. מעל הכל, השינויים העיקריים היו ביחסים עם הכנת מזון והצריכה שלו. הפכתי להיות מודע מאוד לא רק לטבעונות, אלא גם לתזונה בריאה. נתקלתי בטבעונים רבים שעדיין שותים משקאות קלים. הנקודה היא שאתה יכול להיות טבעוני ועדיין לאכול מזון לא בריא. לכן הלכתי באמת למקור של המזון שלי, עד לרמה שבה התחלתי לטחון את הקמח שלי ולהכין לעצמי לחם. השינויים היו עמוקים ומעודנים גם יחד בכל היבט של החיים שלי."

סקוט חושף את הקשיים שנתקל בהם בדרכו כטבעוני:

"מחסום רציני עבורי, ואני מכיר את זה גם מאחרים, הוא לצבור ביטחון בנוגע לתפריט שלך. במיוחד במקרה של אתלט, תמיד יש פחד או ספק, שעלול לכרסם בך עם השאלה האם אתה מקבל את מה שאתה זקוק לו כדי לתפקד באופן מיטבי. נדרשים הרבה ניסיונות וזמן כדי לבנות ביטחון מכיוון שאין תמיכה רבה מהעולם בכללו. כל-כך הרבה אנשים עדיין אוכלים מוצרים מבעלי-חיים והם מיד מפקפקים בך ובתפריט שלך ללא מוצרים כאלה. זה נכנס לראש שלך וגורם לך לפקפק בעצמך ובכל העבודה שעשית, בעיקר כאשר רצת כבר 75 מייל ואתה לא בדיוק מרגיש נהדר. משחקי מחשבה כאלה תמיד יהיו שם ולכן אתה חייב להבטיח שאתה מקבל את כל המרכיבים התזונתיים, החלבון, השינה וכו' כדי למזער את הקונפליקט הפנימי ולבנות ביטחון עצמי."

הוא מספר על הקשר בין האימונים לתפריט שלו:

"אני רץ בממוצע 120 מייל (193 קילומטר) בשבוע במסלולים עם הרבה עליות. כאשר אני מתכונן למרוץ, אני עושה אימוני סוף-שבוע קשים יותר כמו ריצה במעלה ובמורד הר סי, שלוש פעמים, מהר ככל האפשר. [...] מבחינת תזונה, אני פשוט מנסה לאכול מרכיבים תזונתיים מלאים רבים, עד כמה שאני מרגיש שנחוצים לי. אני אוהב להכין אוכל ואני אוהב לאכול. אני לא סופר קלוריות, אבל בעבר ספרתי, ואני יודע שאני מקבל בין 5,000 ל-8,000 קלוריות ביום. המאכלים האהובים עלי הם ירקות ירוקים, במיוחד כרוב (dinosaur kale) שאני אוכל לא מבושל בסלטים שלי. לאחרונה הכנסתי לתפריט הרבה יותר פירות וירקות לא מבושלים  (raw), טהורים, וההרגשה נהדרת."

מצננים את סקוט בתוך מכל מי קרח במהלך אולטרה-מרתון באדווטר 2005 (למקור התמונה)

סקוט מסכם את מחשבותיו בעניין הטבעונות:

"אנשים מסוימים הופכים לטבעונים בגלל סיבה אחת והם ממשיכים לדבוק בה לבדה. הסיבה שבגללה התחלתי בזה היא בריאותי האישית. ההשפעה של הבחירה המקורית שלי התפשטה אל מעבר לבריאותי האישית והיא כוללת את רווחתם של בני-אדם אחרים, של החיות ושל הסביבה. זה תואם את הפילוסופיה ההוליסטית שלי ושומר על מודעות ביחס לתמונה הגדולה. אני בא ממשפחה שעסקה בציד ובדיג במשך דורות ואני מכבד את העבר, אבל כעת יש לי חזון אחר עבור ההווה והעתיד, עם השלכות על התמונה הכוללת. בדומה לכך, כאשר התחלתי לרוץ אולטרה-מרתון זה היה במטרה להשיג הצלחה מרבית ובשביל הכיף. עדיין כיף לי, אבל כעת המרוצים הפכו עבורי לאמצעי ליצור קשר עם הטבע ועם אנשים שאכפת להם מבריאותם ומרווחתם שלהם ושל כדור-הארץ. כתוצאה מן ההצלחה שלי, אני בעמדת השפעה והאנשים האלה רואים בי מקור השראה. הבחירה להפוך לטבעוני שינתה את חיי וכעת השינויים האלה מהדהדים ומסייעים לשנות את חייהם של חיים אחרים, ובסופו של דבר לשנות את העולם. אני נרגש מהאפשרות להשפיע באופן חיובי על העולם שמעבר לעצמי. זה מה שנותן טעם לעבור את הסבל האישי."

מקורות

http://www.scottjurek.com/ accessed 29.7.2006.

http://www.badwater.com/ accessed 29.7.2006.

“Ultramarathon”, Wikipedia, accessed 29.7.2006.

“Ultra Vegan: Interview with Scott Jurek by Evets Sivad”, Jai! Magazine, 2005.

Kristin Dizon, “Seattle Man Amazes Everyone in 135-Mile Marathon – Including Himself”, seattlepi.com, 22.7.2005.

4. פינת התזונה
גלילות חצילים בפסטו

החומרים
חציל גדול
4 כפות שמן זית
זר עלי בזיליקום 
2 שיני שום
4 כפות צנוברים קלויים
6 כפות שמן זית
מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה

1. מחממים את התנור ל-200 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה.
2. פורסים את החצילים לאורך, לפרוסות בעובי של כסנטימטר. מברישים בשמן זית משני הצדדים.
3. מסדרים את הפרוסות על התבנית וקולים כחצי שעה, עד שהפרוסות רכות ומזהיבות.
4. מעבדים את הבזיליקום, השום, הצנוברים, השמן, המלח והפלפל במעבד מזון למחית חלקה.
5. משטחים את פרוסות החציל ומורחים אותם בנדיבות בפסטו.
6. מגלגלים ומניחים בצלחת הגשה.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון