זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

דרושים מתראיינים ויח"צנים

לאנונימוס דרושים פעילים/ות המעוניינים להתנדב בתחום התקשורת ויחסי ציבור, בדגש על יכולת ונכונות להתראיין לכלי תקשורת שונים. לפרטים: רעות info@anonymous.org.il

אכיפת איסור פיטום האווזים

לאנונימוס דרושים מתנדבים בעילום שם למסירת מידע שיסייע לזהות מהם מקורות האספקה של כבד אווז המשווק למסעדות, לבתי מלון ולקייטרינג. לפרטים: מנשה menashe@anonymous.org.il

אריזות ביצים: תשובת הממונה

בשבוע האחרון דחה הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד יצחק קמחי, את דרישת אנונימוס שיתערב בעניין הטעיית הצרכנים על-ידי משווקי ביצים בישראל. לדברי הממונה, "איננו סבורים שהציור או המלל שעל-גבי האריזה יוצרים מצג שווא כאילו הביצים הינן ביצי חופש. במילים אחרות, איננו סבורים כי צרכן, בהתייחס למניע לרכישת ביצה זו או אחרת, מוטעה לחשוב בעטיו של הציור או המלל כאמור, כי הביצים שהוא קונה הן ביצי חופש." תגובה זו נוגדת את ההיגיון של הצרכן הסביר ואינה מגובה בנתונים אמפיריים. יתירה מזאת, צרכנים רבים אינם בקיאים במשמעות המדויקת ובקודים הספציפיים של המותג "ביצי חופש" והם מועדים ללכת שולל אחרי הרושם הכללי  – והמטעה במתכוון – שיוצר המידע החזותי והמילולי שעל האריזה. הממונה בחר אפוא להתעלם מהטענה העיקרית שהעלתה אנונימוס ולהימנע בכך מהגנה על הצרכן.

בעיתונות:

"הממונה על הגנת הצרכן: אין הטעיה באריזות ביצים", ynet (ידיעות אחרונות), 21.11.2006.

משמרת מחאה נגד ההטעיה על אריזות הביצים: יום ב', 19:00-17:00, במרכז זיו בחיפה (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון), בכפוף לתנאי מזג-האוויר. לפרטים נוספים – דנה: 050-6353733

אנונימוס הפיקה סרטון אינטרנט פארודי על השקרים שמפיצה תעשיית הביצים. מומלץ לשלוח את הקישור לסרטון לכל רשימת התפוצה שלך!

פרוות כלבים וחתולים באירופה

ב-20.11.2006 פרסמה הנציבות האירופית הודעה לעיתונות, המכריזה שהנציבות אימצה חקיקה האוסרת ייבוא, ייצוא ומכירה של פרוות כלבים וחתולים בתחומי האיחוד האירופי. הצעת החוק צריכה עדיין לעבור אישור של הפרלמנט האירופי ומועצת השרים.

מקור:

" Cat and Dog Fur: Commission Proposes Total EU Ban" ( Reference: IP/06/1586 ), Europa website, 20.11.2006.

בעיתונות הישראלית

וואלה! שפעת העופות. בידיעה "כוננות בישראל לאחר שאובחנה שפעת עופות במצרים" (21.11.2006) נמסר שנגיף שפעת העופות אובחן במצרים ובעקבות זאת הכריזו השירותים הווטרינריים בישראל על כוננות; "נציגים של ארגונים בינלאומיים כבר הבטיחו פיצוי כספי למגדלי עופות בעזה במידה שיצטרכו להשמיד עופות נגועים." על המגיפה בישראל

ynet ייבוא מאוסטרליה ומוות. בכתבה "מאות עגלים מתו בתחנת ההסגר" (19.11.2006) ממשיכים מאיר אוחיון וארז ארליכמן בסקירת אסון העגלים שיובאו מאוסטרליה לישראל ומתו ככל הנראה ממחלת ריאות, רזון ודלקות – תוצאה של תנאי המסע הקשים. במשרד החקלאות מסכמים ביובש: "כ-2.5% מהם מתו".

וואלה! חיסון כלבת. בכתבה "תהליך פיזור חיסון נגד כלבת יחל מחר" (21.11.2006)נמסר, שב-22.11.2006 החל פרויקט חיסון אוראלי נגד כלבת בישראל. החיסון ניתן על-ידי פיזור ממטוס של פיתיונות הנושאים את החיסון. גודל הפיתיון כקופסת גפרורים, צבעו חום וריחו מושך שועלים ותנים. החיסון משתחרר לבלוטות הרוק עם נגיסה בפיתיון. במסגרת המבצע, יפוזרו כ-350,000 פיתיונות עד סוף דצמבר בשטח כ-20,000 קמ"ר.

דייגים הורגים שקנאים. השבוע דנו העיתונים הגדולים בכמה מקורבנות תעשיית הדגים  – מלבד הדגים עצמם  – השקנאים. עשרות שקנאים נמצאו פצועים ומתים לאחרונה מירי בידי מגדלי הדגים. במשך מספר שנים נהגו להאכיל שקנאים מחוץ לבריכות הדגים המסחריות. "נזקי" השקנאים הצטמצמו אך הפרויקט הופסק. הארץ מביא את דברי בן רוזנברג, פקח רשות הטבע והגנים שתפס חשודה בירי בבריכות מעגן מיכאל: "בשקנאים אסור לירות, וגם יעיל יותר לגרש אותם באמצעות כדורי נפץ. הלהקה פשוט מתרוממת למשמע הנפץ. לצערי הדייגים מעדיפים כדורי ציד, זה זול יותר. במקרה שקרה השבוע פשוט ירו כדורי ציד ללהקה, זה לא חוקי ולא יעיל, זה פשוט נועד לפרוק תסכולים." כתבות:

ארז ארליכמן, "הם יורים גם בשקנאים", ynet (ידיעות אחרונות), 20.11.2006. 

"המלחמה על הדגים", nrg מעריב, 21.11.2006.

אלי אשכנזי, "תיק שקנאי: מדוע הקטינו החקלאים את ארוחות הדגים לציפורים?", הארץ, 21.11.2006, עמ' א1.

וואלה! עגורים. בכתבה "הצלחה לפרויקט ייצוב מספר העגורים בעמק החולה" (21.11.2006) נמסר על הצלחת פרויקט לצמצום מספר העגורים בעמק החולה תחת לחצי חקלאים: "במסגרת הפרויקט, ניתנת בשלב ראשון לכל קבוצת עגורים המגיעה לאזור שהות של מספר ימים בשדות חקלאיים בלתי זרועים על מנת להחליף כוחות ולאכול. לאחר שהות זו מעודדים אותם להמשיך בתנועתם דרומה." את העגורים שנותרו בשטח יאכילו במרוכז כדי שלא יאכלו יבולים חקלאיים.

כאן נעים סוסים וחמורים. בכתבה "חברה חיצונית תתמודד מול מגדלי הסוסים והחמורים בשכונות נתניה" (18.11.2006) מדווח שמואל נהון שעיריית נתניה שכרה חברה פרטית במטרה לסלק כ-125 סוסים וחמורים החיים בשכונות העיר. מדובר ב"סוסים חופשיים ומאושרים המסוכנים לסביבה", אשר "יוחרמו" ולא נמסר מה יעלה בגורלם.

עיתון חי (nrg מעריב)  חתול ותינוק בבית.  בכתבה "משפחה מלוכדת" (24.11.2006) מגישות ריבי מאיר ורינת עמירן, עם הווטרינרים דורון נרי וזאב גאנז, מדריך מפורט להכנה לקראת לידת תינוק בבית שיש בו חתול. השורה התחתונה: בשום פנים אין לסלק את החתול, ורצוי להרגילו למצב החדש בהדרגה.

nrg מעריב הגבלות דיג. בכתבה "מפסיקים לדוג" (23.11.2006) מדווחת סוכנות רויטרס

על כינוס אירופי שנערך בשבוע שעבר בנושא דיג, על רקע המידע המצטבר על הכחדת מיני דגים עקב דיג מסחרי. הוחלט: לחלק את אזורי הדיג במים עמוקים לאזור מוגדר לכל מדינה כדי למנוע דיג אינטנסיבי באזורים מצומצמים; לצמצם את היקף הדיג בשנים 2007-8 ב-10% עד 25%; לחוקק חוקים בינלאומיים נגד לכידת דגים ממינים בסכנת הכחדה.

Nfc הצלחה בסין. בכתבה "גן חיות סיני ביטל את 'אולימפיאדת החיות'" (21.11.2006) מדווחת הדר פרבר על הצלחה נדירה במאבק נגד עינוי חיות בסין: הפסקת אירוע בשם "אולימפיאדת החיות", הכולל כפיית חיות בר רבות לבצע פעלולים אכזריים. הביטול הוא תוצאה של לחץ ארגונים מחו"ל, ככל הנראה במשולב עם מחאה מבית.

למידע נוסף (אנגלית):

"Success! - Latest news on Shanghai Animal Olympics" (press release), Born Free Foundation, 22.11.2006.

וואלה! יונים. בכתבה "מלחמתו של הצבא האמריקאי ביונים" (17.11.2006) מדווחת סוכנות רויטרס שהצבא האמריקאי מבקש לסלק יונים מכיכר בניו יורק והחל להשתמש לשם כך באמצעי הברחה קולי – שמומחים קובעים כי אינו יעיל. הכתבה כוללת מידע מטעה, ולפיו שיסוי עופות דורסים ביונים הביא לצמצום מספרם בכיכר טרפלגאר לונדון. למעשה, השינוי בלונדון בא רק בעקבות ההגבלות שהוטלו על האכלת היונים שם. זהו הפתרון המומלץ בכל מקום בעולם. למידע נוסף בנושא

"טרור" בארה"ב. העיתונים בישראל מסקרים את החוק החדש בארצות-הברית, המגדיר פעילויות מחאה שקטות ואפקטיביות בתור "טרוריזם" הנושא עונשים דרקוניים – בתנאי שהמחאה מכוונת נגד עסקים המנצלים חיות. לסקירה מפורטת של החוק באתר אנונימוס.

כתבות בעיתונות השבוע:

אורי שוורץ, "ארה"ב קבעה ענישה חמורה ל"טרור" זכויות בע"ח", הארץ, 22.11.2006.

הדר פרבר, "מי שפוגע בגופים הפוגעים בבעלי חיים הוא טרוריסט", Nfc, 22.11.2006.

נמרוד הלפרן, "מקארתיזם תאגידי", TheMarker, 22.11.2006

יניב חלילי, "יש חיה כזו: חדש בארה"ב: חוק נגד פעילים לזכויות בעלי-חיים", מעריב, 23.11.2006, עמ' 17.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

ynet דגנים מלאים. בכתבה "מה כל-כך טוב ובריא בלחם מחיטה מלאה?" (19.11.2006) סוקרת הדיאטנית הקלינית, ד"ר ברוריה טל, את היתרונות התזונתיים של דגנים מלאים, החסרונות של דגנים "לבנים" וכמה מוצרים מומלצים מדגנים מלאים.

ynet  אורז שעועית. בטור "לא רק בישראל: אורז עם שעועית בנוסח יפן" (17.11.2006) מביאה איריס ז'ורלט חוויות בישול אורז מיפן ומתכון.

ynet אפונה. בטור "ירוק-ירוק: עכשיו העונה למתכוני אפונה?" (19.11.2006) סוקרת פיליס גלזר את ההיסטוריה והערכים התזונתיים של האפונה ומספקת ארבעה מתכונים. מומלץ להחליף את הגבינה שמופיעה באחד מהם בשמרי בירה או במוצרי טופו.

Nfc שום ובצל. בכתבה "בצל ושום למניעת סרטן" (22.11.2006) סוקרת יפעת גדות תוצאות מחקר חדש מהמוסד הפרמוקולוגי Mario Negri (מילאנו) שהראה כי צריכת שום ובצל מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן.

נגד ניצול חיות לבידור

תלמידי/ות חטיבת-הביניים "רנה קסין" מקימים אתר הסברה על הפגיעה בחיות בתחום הבידור: קרקסים; מופעי קוסמות; רכיבה; כליאה במקומות ציבוריים כ"קישוט"; ניצול בפרסומות, בתכניות טלוויזיה ובסרטים. אנא שלחו תיאורים בכתב וצילומים של פגיעות כאלה בצירוף שם מקום, כתובת מדויקת ותאריך ושעת התיעוד, ובמקרה של פרסומות וכד' – מספר ערוץ, שם תוכנית/פרסומת ותאריך ושעת שידור. לפרטים: schools_for_animals@walla.com

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – עומר: 0503-305006 omerginzburg@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; וואלה!

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. פאסט פוד
תעשיית הבשר בסרטם של לינקלייטר ושלוסר

ב-17 בנובמבר יצא להקרנה מסחרית בארצות-הברית סרטם של ריצ'רד לינקלייטר ואריק שלוסר, שיוקרן בישראל החל מ-7 בדצמבר תחת השם פאסט פוד. הסרט חודר בהעזה חריגה לעולמם של העובדים בתעשיית ההמבורגר בארצות-הברית. אריאל צבל ראה וממליץ.

כריכת הספר Fast Food Nation (מימין) ושתי כרזות לסרט

במערב אין כל חדש
מאה שנה לאחר הג'ונגל של אפטון סינקלייר, קובע אריק שלוסר בפאסט פוד שאם משהו השתנה בתעשיית הבשר במהלך המאה ה-20, מדובר בעיקר בשינויים לרעה. הג'ונגל, כנובלה המסכמת תחקיר עיתונאי מקיף, חשף את תנאי העבדות הקטלניים בחיי הפועלים של תעשיית הבשר האמריקאית, דיווח בקצרה על הזוהמה במשחטות והזכיר כבדרך-אגב עד כמה השחיטה אכזרית. הציבור האמריקאי נרעש רק מגילוי הטינופת בצלחת, ותוך מספר חודשים נחקק חוק חדש לפיקוח על בשר. שלוסר (בתמונה), ודאי לא פחות סוציאליסט מקודמו, כבר יודע לכוון היטב "לקיבתו של הציבור", וחלק ניכר מעבודתו מתמקד בתיעוד הזוהמה המסוכנת בתוך המוצר לצרכן, ההמבורגר.

מתיעוד עיתונאי לסרט עלילתי
ב-1998 פתח שלוסר תחקיר עיתונאי על תעשיית ההמבורגר, ופרסם אותו בשנת 2001 כספר בשם Fast Food Nation. בעקבות הצלחתו הגדולה, החל שלוסר להתעניין בהפקת סרט תעודה בנושא אולם חשש מהקשרים ההדוקים של חברות ההפקה עם חברות מזון מהיר. הסרט, שיוקרן בישראל תחת השם פאסט פוד, הופק לבסוף בחברה עצמאית (ג'רמי תומס) וסצנות המשחטה צולמו מחוץ לארצות-הברית – במקסיקו. זרוען הארוכה של חברות המזון המהיר משפיעה כמובן גם על הפצת הסרט, ולבתי-הקולנוע שמעיזים להקרין אותו מגיע כל הכבוד – והצלחה קופתית. הבמאי ריצ'רד לינקלייטר (בית-ספר לרוק, לפני הזריחה, לפני השקיעה) עזר לשלוסר להפוך את התחקיר הדקדקני לדרמה אנושית, המשלבת זה בזה סיפורים אישיים של דמויות טיפוסיות בתעשיית הבשר: מנהל שיווק של חברת מזון מהיר, עובדים צעירים במסעדת מזון מהיר ועובדי משחטה לא-חוקיים ממקסיקו. הדרמה הקולנועית ויתרה על לא מעט מן הבסיס העובדתי של הספר והיא נראית מרוככת – אלא שתמונה אחת חזקה יותר מאלף נתונים סטטיסטיים, ובסרט מופיעות כמה תמונות בלתי נשכחות כאלה. גם אלמלא היה פאסט פוד קולנוע מרגש ועתיר כוכבים, הוא היה ראוי לצפייה בזכות התמונות הנדירות האלה.

נולדו לשרת
כמו כל יצירה שמגישה לקהל שפע של מידע חדש וטעון, פאסט פוד הוא סרט דידקטי בלית ברירה. אולם ניכר בו דווקא חשש מסוים מנקיטת עמדה. בראיון ל-Wall Street Online אמר שלוסר, שהוא לא מצפה שהסרט יביא לחקיקה כלשהי או לתוצאה מוחשית אחרת – די לו בכך שהצופה ישתנה קצת מבפנים. ובמה יועיל שינוי קטן מבפנים?! שלוסר מסרב לומר שיש תשובה לזוועות שהוא מראה, וקוראים לה צמחונות. או לכל הפחות חרם קבוע על מזון מהיר. אף אחת מהדמויות בסרט לא מצליחה להגיע לתובנה האלמנטרית הזו; הכי רחוק הולכת הנערה שעובדת במסעדת מזון מהיר (אשלי ג'ונסון) – ומתפטרת לאחר שהדוד המגניב שלה (איתן הוק) מקניט אותה על נכונותה לעבוד במקום כזה. היא מצטרפת לקבוצה פתטית של פעילים סביבתיים, שמחליטים להיאבק בתעשייה על-ידי ניסור גדר של מכלאת בקר אחת מבין אלפי מכלאות, וניסיון להבריח את הפרות החוצה בנפנוף ידיים וצעקות תוך עמידה בינן לבין פתח היציאה (טעות של עירונים, שבחיים לא ראו פרה חיה). שאר הדמויות שקועות בגורלן כמשרתות התעשייה ואפילו לא מנסות להיאבק, ואולי כאן טמון המסר העמוק של הסרט. למהגרים המקסיקנים כאילו אין ברירה (אבל בעצם יש – אחת המהגרות מוצאת עבודה במלון). למנהל השיווק של חברת ההמבורגרים (גרג קיניר) בהחלט יש ברירה. הוא נשלח לחקור את ספקי הבשר של החברה, לאחר שהבוס שלו מודאג מפרסום בעניין ערכים גבוהים של קוליפורמים צואתיים בהמבורגר, או בקיצור: "יש חרא בבשר שלנו!". המשווק הופך לבלש ומגלה שפיזור צואה בתוך הבשר הוא תוצאה הכרחית ושגרתית של שיטות העבודה הסטנדרטיות במשחטה. והוא מתקפל מול האיום המרומז הראשון על עתיד המשרה שלו, במקרה שימשיך בחשיפה. כמו העובדים בדרגים אחרים של התעשייה, הוא בסך הכל אדם חביב ותמים, שמופתע מכל גילוי על המפלצת שהוא משרת. רק ספק הבשר המחוספס (ברוס וויליס) מבין איך הדברים עובדים באמת, והוא מסכם את הפילוסופיה של תעשיית הבשר: "כולנו צריכים לאכול חרא לפעמים". איש השיווק מבועת – אבל דבק במשרתו וממשיך לאכול במסעדות החברה שלו. אולי צופי הסרט יצליחו יותר ממנו לקשר בין המידע על שיטות הייצור לבין המוצר שהם עומדים להזמין (ויכולים להתחרט!).

אנה קלאודיה טלאנקון בתפקיד קוקו, עובדת משחטה. כמו בתמונה זו כך גם במהלך רובו של הסרט, החיות המתות מהוות לא יותר מתפאורה לדרמה האנושית – ועדיין מדובר בחשיפה אמיצה של המציאות החיה שמאחורי ההמבורגר

ואיפה הפרות?
פאסט פוד הוא סרט לא צמחוני, מה שמבטיח לו הצלחה יחסית בקרב הקהל הרחב. אבל להיות צמחוני זה לא רק דרך להימנע מהרעלת E. coli, ממחלת לב וממימון השעבוד של עובדים זרים, אלא גם תנאי לעשות תחקיר עיתונאי עוד יותר טוב אפילו, ואולי גם קולנוע משופר. בשביל שלוסר את לינקלייטר, פרות הן חומר הגלם של התעשייה וחלק מהתפאורה לשחקנים האנושיים. זאת אף על-פי שבפועל פרות הן יצורים חיים, נושמים, נשלטים, מעונים – ועם סיפור טוב. אי-אפשר ליצור תמונה פנורמית של התעשייה מבלי להציג את הסיפור של הקורבנות הטראגיים ביותר שלה. לא בתחקיר עיתונאי ולא בקולנוע עלילתי. ארבע שנים לפני פרסום ספרו של שלוסר, יצא לאור הספר Slaughterhouse, המסכם שמונה שנות חקירה שערכה גייל אייזניץ במשחטות ברחבי ארצות-הברית, בהתחקות אחר ההתעלמות השיטתית של התעשייה והרשויות מ"החוק לשיטות שחיטה הומאניות". אייזניץ ראיינה מאות עובדי משחטות וחשפה לא פחות משלוסר את מצוקתם תחת מערכת קפיטליסטית דורסנית עד אימה. אולם מבחינת היקף התופעה ועוצמת הדורסנות, המוקד אינו נמצא שם. תעשיית הבשר היא ביסודה סיפור של כליאה צפופה וחיי חולי על מזון הרסני, התייבשות וקריסה במשאיות צפופות, מכות חשמל ואיברים שבורים, מסמרים שננעצים במקומות שונים בראש, סכין בצוואר, גסיסה איטית וכריתת איברים בהכרה. זוהי מציאות חייהם ומותם של למעלה מ-32 מיליון פרים ופרות בשנה בארצות-הברית – ועדיין מדובר בתעשייה קטנה ומתונה בהשוואה לתעשיית החזירים, וזעירה בהשוואה לתעשיית העופות. פאסט פוד נותן לנו כמה הצצות קצרצרות ואנונימיות למציאות הזו. אבל מבחינה קולנועית גרידא הסרט היה שלם יותר אילו שלוסר ולינקלייטר ניסו לפרוט גם את התמונה הכללית של שחיטת הפרות לסיפור אישי, מעקב אחר חיי קבוצת פרות – בדיוק כפי שעשו בתיאור הצלעות האחרות של התעשייה, הקטנות יותר. תוספת כזו היא אתגר ללא תקדימים רבים, תוך סגירת מעגל ובניית רובד חיוני לסרט המבקש לייצג מציאות מורכבת. אולם האם הקהל, שבקושי התאושש מחרא בהמבורגר שלו ומפועלים פצועים בתאונות עבודה על המצפון שלו – מוכן לקראת הרובד הנוסף? התשובה היא ש-Slaughterhouse איננו רב-מכר ואיש לא מתכנן סרט בעקבותיו. אם כן, בכל הנוגע לחשיפה אפקטיבית, שלוסר ולינקלייטר צדקו.

אשלי ג'ונסון בתפקיד אמבר, דקות לפני ניסיון נלעג לשחרר בקר ממכלאה במפטמה.

צילום המפטמה המשתרעת עד האופק (בשעות היום) הוא אחד מן המרשימים-מבהילים ביותר בסרט.

הזווית הישראלית
האם פאסט פוד הוא מסמך אנתרופולוגי מרתק על מוזרויות אמריקאיות, או שהוא רלוונטי גם לנו בישראל? מהגרים מקסיקנים אין לנו, מפטמות עם 100,000 "ראשי בקר" אין אצלנו, והמשחטות כאן הרבה יותר קטנות. אבל העובדות העיקריות בסרט משותפות לאמריקה, לישראל ולכל המדינות המתועשות. תעשיית המזון המהיר פועלת בחסות הניתוק המוחלט שבין הצרכנים לתהליך הייצור, כאילו ההמבורגר או העוף המטוגן נחתו מהירח על מגש הפלסטיק. גם הפועלים במשחטות תעשייתיות לא מגשימים חלום לעסוק בניקוי מעיים, אלא הם הגיעו לשם בתור מה שנראה להם כמוצא אחרון. וכמובן – קיימת אחידות ניכרת בשיטות הגידול וההרג של בקר וחיות אחרות בחקלאות התעשייתית בכל העולם (והשחיטה הכשרה בישראל אינה מהווה הבדל משמעותי, לטובה או לרעה). לכן פאסט פוד הוא סרט חשוב גם כאן, אם לא בתור שיקוף של הקיום הישראלי אז בתור תמרור אזהרה למה שישראל מתקרבת להיות בגלל קנייה פשוטה במקדונלד'ס, ב-KFC, בברגר קינג ובשאר מסעדות המזון המהיר.

לאתר הרשמי של הסרט
לאתר הסרט בעברית

3. מערכת מידע על ניסויים בבעלי-חיים בישראל

שלב נוסף במאבק לחשיפת המידע על ניסויים בבעלי-חיים בישראל: לפי הודעת העמותה למען מדע מוסרי, באמצע נובמבר 2006 נאלצה המועצה לניסויים בבעלי-חיים להקים מערכת ממוחשבת לאיסוף המידע אודות הניסויים בישראל, והמידע יועמד לידיעת הציבור על פי חוק חופש המידע.

המידע שאמור להיחשף

"לראשונה, וכתוצאה מהליכים משפטיים ממושכים, נאלצה המועצה המפקחת על הניסויים בבעלי-חיים להקים מערכת ממוחשבת לאיסוף המידע אודות הניסויים בישראל." כך מודיעה העמותה למען מדע מוסרי (20.11.2006). המידע שייאסף אמור להתייחס לכל הניסויים בחיות שנערכים בישראל, בהתאם לקריטריונים הבאים: המין הביולוגי של בעל-החיים, תחום הניסוי, המוסד שבו נערך הניסוי, מידת הסבל שיעבור בעל-החיים במהלך הניסוי (לפי דירוג קבוע), האם יומתו בעלי-החיים בסיום הניסוי או יישלחו לשיקום, ומספר העכברים שבהם נערך ניסוי הפקת היברידומות חד-שבטיות בגוף החי. לפי הודעת העמותה, "עד כה לא גולה מידע זה לציבור על-ידי הגופים מבצעי הניסויים ואף לא על-ידי המועצה שאמורה לפקח עליהם. לראשונה בישראל, כתוצאה מהקמת המערכת, ייאסף המידע ויועמד לידיעת הציבור, על-פי חוק חופש המידע." המערכת אמורה לאפשר לכל אדם לקבל מידע לפי הקריטריונים שנקבעו או לפי הצלבה ביניהם, באמצעות בקשת חופש מידע לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות.

ביזיון מתמשך

לפי הודעת העמותה,

"המאבק לשקיפות בתחום הניסויים, אותו מובילה העמותה למען מדע מוסרי, החל לפני כ-5 שנים. עתירה שהוגשה נגד המועצה למסור מידע על הניסויים המתבצעים בישראל, התקבלה  על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. לאחר שהוגש ערעור על-ידי המועצה, הושגה פשרה שעל-פיה התחייבה המועצה להקים מערכת ממוחשבת לאיסוף המידע בנושא זה, עוד בשנת 2004. פשרה זו קיבלה תוקף של פסק-דין על-ידי בית-המשפט העליון. 

"לאחר שחלפה למעלה משנה מתום המועד, אולם המערכת הממוחשבת לא הוקמה והמועצה לא קיימה את פסק-דינו של בית-המשפט העליון, פנתה העמותה בבקשה לאכיפתו על-פי פקודת בזיון בית-המשפט."

בבקשה למתן צו על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט (11.10.2005) מבקשים עורכי-הדין מטעם העמותה, שגיא אגמון  וגלעד הלר (סעיף 69):

"מן הדין ומן הצדק שיבוא בית המשפט הנכבד ויורה למשיבים הדרך, וזאת בדרך של קנס ו/או מאסר ו/או בכל דרך אחרת, כטוב בעיני בית-המשפט הנכבד, אשר, אחת ולתמיד, 'תמריץ את המשיבים למלא את חובתם במלואה כפי שנקבעה ע"י המחוקק'."

בית-המשפט נענה לבקשה וקיים כחמישה דיונים בנושא. לפי הודעת העמותה,

"הליך זה התקיים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. במסגרת ההליך פיקחה כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל באופן אישי על פעולות המועצה לקיום פסק-דינו של בית המשפט-העליון, והמועצה אולצה למסור לבית-המשפט דיווחים עיתיים אודות פעולותיה לקיומו. רק בפיקוח בית-המשפט, ובאיחור של שנתיים, הוקמה המערכת לבסוף והיא התחילה לפעול לאחרונה."

בתגובה לפניית ynet בעניין המערכת החדשה, מסר משרד הבריאות: "מערכת איסוף הנתונים נכנסה לפעולה ביולי 2006". על כך מעירה איילת סלעי-רייז, יו"ר העמותה למען מדע מוסרי: "את ההודעה על קיומה של המערכת בפועל, קיבלנו ערב הדיון אצל כב' השופטת פלפל לפני כשבוע." כלומר, גם אם  מאז חודש יולי נאסף מידע כלשהו כמובטח, בינתיים לא ידוע על מישהו שעשה בו שימוש.

שלב חשוב – אך המאבק ממשיך

בבקשה למתן צו על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט, מתארים עו"ד אגמון ועו"ד הלר את התנהגות משרד הבריאות, שמצטיירת כשילוב של התעלמות בוטה מצו בית-המשפט עם ניסיון להתיש את העמותה על-ידי התעלמות רועמת מפניות חוזרות ונשנות, טפטוף אקראי של נתונים מוגבלים על ניסויים כלשהם או ביצוע חלקי של משימה שהייתה צריכה להתבצע במלואה מזמן. כדברי העתירה (סעיפים 58-56):

"פיקוח על ניסויים בבעלי-חיים אינו יכול להסתפק ברמת הניסוי הבודד. פיקוח שכזה, בפשטות, אינו מספק ראייה כוללת על מצב הדברים. מן הטעם הזה מצאו מדינות האיחוד האירופי (ומדינות רבות נוספות) לאסוף את הנתונים הסטטיסטיים הנוגעים לניסויים, ולפרסם אותם לציבור.
"לעומת זאת, המועצה לניסויים בבעלי-חיים בישראל מצאה לנכון לטעון, פעם אחר פעם, בפני בית-משפט נכבד זה ובפני בית-המשפט העליון, שאין לה כל עניין בנתונים הסטטיסטיים הללו. נאמר שוב: הרשות הממונה על מניעת ניסויים בבעלי-חיים שיש להם חלופה, מצהירה בריש גלי שאין לה כל עניין לדעת מה היקף הניסויים בארץ, לרבות ניסוי שידוע שיש לו חלופה בעולם. [...]
"אם נזכור כי המועצה מסרה דה פאקטו את הפיקוח על נושא החלופות לידי הנסיינים, מתבררת התמונה במלוא עוגמתה. המשיבים, בפשטות, אינם רוצים שיעמדו להם – (ולציבור) כלים לבקר את המוסדות העורכים ניסויים. ייתכן שאין להתפלא על כך, אם נזכור כי למעלה ממחצית חברי המועצה (12 מתוך 23) הנם נציגי מוסדות העורכים ניסויים, אשר פיקוח אמיתי ושקוף על פעילותם משליך עליהם ישירות."

לאור ניסיון העבר העגום, כדאי להתייחס בעירבון מוגבל לחדשות הטובות על הקמת מערכת המידע הממוחשבת. עדיין יש צורך להיווכח שמשרד הבריאות אינו מפר שוב צווי בית-משפט בעיכוב מידע או בהימנעות מאיסופו. העמותה מוסרת כי "תמשיך ותפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה על מנת לחייב את המועצה לקיים פיקוח אמיתי על הניסויים הנערכים בישראל, להביא לחשיפת המידע לציבור, ולקיום שקיפות מוחלטת בתחום זה." בשלב זה ממשיך הוויכוח המשפטי בין העמותה לבין המועצה לניסויים בבעלי-חיים על רקע סירוב המועצה להפיק נתונים רטרואקטיביים לגבי השנתיים שחלפו, החל מהתקופה שבה הייתה המערכת צריכה לפעול לפי צו בית-המשפט העליון.

תודה לאיילת סלעי-רייז ולעו"ד שגיא אגמון על המידע לכתבה

מקורות

"לאחר מאבק משפטי ממושך נאלצה המועצה לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים להקים מערכת לאיסוף מידע על הניסויים בבעלי חיים בישראל" (הודעת לעיתונות), העמותה למען מדע מוסרי, 20.11.2006.
"חשופים לציבור", nrg מעריב, 20.11.2006.

מורן ראדה, "מידע על ניסויים בבעלי חיים ייחשף לציבור", ynet  (ידיעות אחרונות), 20.11.2006.

עת"מ 1428/02 בש"א 32737/05, העמותה למען מדע מוסרי נ' הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות ויו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים, 11.10.2005.

4. פינת התזונה: מסעדה צמחונית

תאנים: אמיל בוטה 12 (בית הקונפדרציה), שכ' ימין משה, ירושלים;

טלפון: 02-6251967; א-ה 09:00- 23:00, ו 14:30-09:00

מסעדת תאנים הוותיקה עברה לפני כשנתיים למשכנה הנוכחי, בית הקונפדרציה בפאתי שכונת ימין משה. המקום מקסים ביופיו: בכניסה מקבלת את פני הבאים חצר מרוצפת אבן מוקפת ירק, ומחלונותיה הגדולים של המסעדה נשקף נוף מרהיב של העיר העתיקה. כמו כן, ישנו פטיו המיועד לעריכת אירועים.

המנות הצמחיות כוללות:

• כריך טחינה עם פטרוזיליה (בתוספת סלט)   23 ₪
• סלט עלים עם רוטב ויניגרט   27 ₪
• מרק תאילנדי עם כוסברה, למון גראס, נבטים וטופו   26 ₪
• סלט טבולה עם גרגרי רימון   31 ₪
• סלט תאילנדי   35 ₪
• חציל אפוי בטחינה, בתוספת סלט ושום אפוי   46 ₪
• ירקות מאודים עם אורז בר   48 ₪
• טופו בתנור, מוגש עם סלט או אורז בר   41 ₪
• שיפודי טופו ופטריות, מוגש עם סלט או אורז בר   39 ₪

בנוסף לאלה, מוגש מדי יום תבשיל משתנה – כגון, גדו גדו (ירקות מאודים ואורז מלא, עם רוטב בוטנים אינדונזי וטמפה) וקוסקוס. בשעות הצהרים (16:00-12:00) מוגשת במקום ארוחה עסקית, הכוללת מרק היום, מנה עיקרית ושתייה ב-49 ₪.

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון