זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ד', 24.5.2006, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

קרקסים בירושלים

תלמידים בחטיבת הביניים "רנה קסין" פתחו בקמפיין נגד ניצול בעלי-חיים בקרקסים ורתמו למאבק שורה של אנשי ציבור וח"כים, בראשות שרת החוץ לבני. התלמידים אספו חתימות של הורים נגד ניצול בעלי החיים, וגייסו אנשי ציבור ובתי-ספר נוספים בירושלים. חברי מועצת העיר דליה זומר (שינוי) ושמואל יצחקי (ש"ס) תמכו ביוזמה. מעיריית ירושלים נמסר, כי העירייה לא תאפשר ואינה מאפשרת כניסת קרקסים המנצלים חיות.

כדאי לכתוב לחברי המועצה זומר ויצחקי, ולברכם על תמיכתם בבעלי-החיים ובהתרחבות פעילותם של בתי-ספר בירושלים נגד ניצול בעלי-חיים למטרות בידור בתחומי הבירה. מומלץ לכתוב גם לראש עיריית ירושלים ולסגנו. בפנייה לראש העיר, יש לברך על גישתו העקרונית החיובית כלפי ערכי "צער בעלי-חיים" ועל הניסיונות למזער את הנזק הנגרם לבעלי-החיים באמצעות היצמדות לתקנות בנושא. לצד זאת להדגיש, כי מעצם אופן התנהלותם של קרקסים (ומופעי בידור ככלל) בעלי-החיים בהכרח סובלים מאוד בהכנות למופע ובמסעות בין מופעים, ולכך אין התקנות הקיימות מתייחסות.

כתובות:

דליה זומר, חברת מועצת העירייה (סיעת שינוי), כיכר ספרא, ירושלים. פקס: 02-6296403

שמואל יצחקי, חבר מועצת העירייה (סיעת ש"ס), כיכר ספרא, ירושלים. פקס: 02-6295773

אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים, ככר ספרא 1 ירושלים. פקס: 02-6296014

יגאל עמדי, מ"מ וסגן ראש העיר, ככר ספרא 1 ירושלים. פקס: 02-6296011

תביעה נגד "סוגרות"

המכללה האקדמית תל-אביב-יפו פנתה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה להוציא צו-מניעה לארבעה פעילי קבוצת סוגרות, הנאבקת למניעת פתיחתה של מעבדה לניסויים בבעלי-חיים במכללה. בכתב התביעה שהוגש בשם המכללה, מבקשים פרופ' נחמיה פרידלנד, פרופ' יאיר אורגלר וזוהר זיספאל לאסור על ארבעת הפעילים להתקרב למרחק של פחות מחצי קילומטר ממקום מגוריהם, ולמנוע הפגנות אחרות ליד ביתם. בכתב התביעה מוצגות ההפגנות כפעילות אלימה, ונאמר, בין השאר, שהמידע שמפיצה הקבוצה בעניין החיות שבהן ייערכו ניסויים הוא מטעה, "אף שנאמר לקבוצה מפורשות כי במעבדה יתבצעו ניסויים בעכברים ובחולדות בלבד".

כתבות בנושא:

"צו מניעה לארגון 'סוגרות'", nrg מעריב, 16.5.2006.

זוהר שחר לוי ורונה דייויס, "אתם סגורים על זה?", זמן תל-אביב, 12.5.2006.

תגובות: זמן תל-אביב, קרליבך 2, תל-אביב 67132, פקס: 03-5632063, דואל: z_telaviv@maariv.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

עוד בעיתונות הישראלית

מוות מבהלה. ב-15.5.2006 נחת טיל קטיושה במושב נתיב העשרה. עשרות עופות מתו, כנראה מבהלה. המקרה מרמז על מצבם הקשה של העופות בלולים: פחד הוא רגש חזק מאוד בעופות, אולם הוא קטלני רק בהיעדר אפשרות לברוח, ובמיוחד בעופות שנחלשו כתוצאה מברירה מלאכותית.

כתבות בנושא:

"קטיושה נורתה למושב נתיב העשרה ופגעה ליד לול; עשרות תרנגולות מתו", הארץ, 16.5.2006.

שמוליק חדד וחנן גרינברג, "רקטה משופרת נחתה בנגב; 30 עופות מתו", ynet (ידיעות אחרונות), 16.5.2006.

nrg מעריב גני-מתות. בטור "מי כאן הבבונים?" (14.5.2006) מביע לירון שכטר זעזוע מהפגיעה בבעלי-חיים בגני-החיות. הוא מייחס זאת ל"ישראלי המכוער", אולם הבעיה נעוצה בעצם השיטה של הצגת חיות לראווה במכלאות.

mycity (מקומון מודיעין) עיקור. בטור "רוצה לחיות חיים שקטים ברחובות מודיעין" (19.5.2006) חושפת שיר פרידמן נושא שממעטים לדבר עליו: אלימות במסגרת עיקור חתולים.

nrg מעריב רפואי, כזה כאילו. בכתבה "בלייר: אתמוך בשימוש בבע"ח למחקר רפואי" (15.5.2006) מדווחת סוכנות רויטרס שראש ממשלת בריטניה ממשיך לספק יחסי-ציבור לאנשים העורכים ניסויים בבעלי-חיים. הוא הביע תמיכה פומבית בניסויים בחיות "למטרות מחקר רפואי", תוך התעלמות מכך שמחקרים רבים בחיות אינם נערכים למטרות רפואיות.

כתבה נוספת: "טוני בלייר תומך בניסויים בבעלי חיים", וואלה!, 14.5.2006.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדירת פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 8, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. ווגמנס: תעשיית הביצים והמשפט האמריקאי

חברת ווגמנס היא אחד מבעלי הלולים הגדולים ביותר בארצות-הברית. ארגון לזכויות בעלי-חיים, Compassionate Consumers, תיעד את הנעשה בלולי ווגמנס. החברה הצליחה להביא למאסר אחד החוקרים.

החקירה
בקיץ 2004 יצא צוות של חוקרי ארגון קטן בשם Compassionate Consumers, מרוצ'סטר שבמדינת ניו יורק, לצלם במשק ביצים ענק במדינה. המשק נמצא בבעלות חברת ווגמנס (Wegmans) והוא המתקן הגדול מסוגו במדינה, ובו 750,000 תרנגולות. ווגמנס שם על קרטוני הביצים שהוא משווק תווית "מאושר לפי טיפול בבעלי-חיים" (Animal Care Certified) ומפיץ מידע על התנאים הטובים לכאורה ששוררים בלולי החברה. החברה סירבה לבקשת הארגון לבקר בלולים, ובעקבות זאת יצא צוות הארגון לבצע חקירה סמויה. על בסיס צילומים מהביקורים ומידע נוסף על ווגמנס, הפיק הארגון את אחד הסרטים התיעודיים הטובים ביותר שנוצרו על תעשיית הביצים, Wegmans Cruelty. הסרט ניתן להורדה מאתר Compassionate Consumers וכן לצפייה באיכות אינטרנט.

קומפלקס לולי ווגמנס בתצלום אוויר: 750,000 ציפורים במתקן אחד

בלולי ווגמנס
צוות Compassionate Consumers מצא בלולים תרנגולות במצב קשה, במידה רבה כמו בכלובי סוללה אחרים בעולם, ובכלל זה בישראל. התרנגולות בלולי ווגמנס כלואות במשך כל חייהן הבוגרים בכלובי תיל חשופים. הצפיפות הגדולה אינה מאפשרת להן למתוח כנפיים, לעמוד בנוחות, לבצע אמבט חול או לנקות את נוצותיהן. פחות מ-60 עובדים מפקחים על כל 750,000 התרנגולות בקומפלקס המבנים. לכן תרנגולות חולות, פצועות או לכודות בתיל הן תופעה רווחת במשק. תרנגולות שנתפסו ברשת הכלוב אינן מסוגלות להגיע למזון ולמים, או שהן נרמסות על-ידי חברותיהן לכלוב, ולעתים קרובות גוועות באיטיות מהתייבשות, מחנק או מפציעה. התרנגולות החולות נותרות למות ללא כל טיפול. החוקרים מצאו המוני תרנגולות מתות בכלובים. גופותיהן היו במצבים שונים של ריקבון, תוך התמזגות לתוך רצפת הכלוב. שאר התרנגולות נאלצו לחיות על הגופות. החוקרים חילצו מהלול 11 תרנגולות במצב קשה, וחלקן מתו מהר.

תרנגולת עם כנף שנתפסה בסורגי הכלוב בלול ווגמנס

תרנגולות חיות על תרנגולת מתה בלול ווגמנס

אנג'י
באתר Compassionate Consumers מובא סיפורן של כמה תרנגולות שחולצו. הסיפורים שופכים אור על גורלן של חלק מהתרנגולות בלול. תרנגולת שקיבלה את השם אנג'י נמצאה מתחת לכלובים לאחר שהצליחה לברוח איכשהו. מתחת לכלובים יש רק ערימות זבל עצומות, ללא מזון ומים.  בין התרנגולות שנמצאו שם היו כאלה שנכנעו וחיכו למותן בתוך הריקבון, אולם אנג'י נותרה עדיין נותרה רוח להיאבק. מספר החוקר:

"ראינו אותה ברגע שנכנסנו לשוחות, מתקדמת באיטיות לאורך פסגת ערימת הזבל הגבוהה. ללא היסוס, מלאני הפגינה שיווי משקל וזריזות מרשימים כשהיא התקדמה בניסיון לתפוס אותה. אנג'י ראתה אותה מגיעה וניסתה להתחמק במהירות, אבל היא עוכבה על-ידי העובדה שרגליה היו נתונות בזבל שהתקשה. רק כמה קצות אצבעות עדיין בלטו מחוץ ל'מגפיים' שלה.

"במהלך כל הנסיעה הביתה, אנג'י רקעה מדי פעם ברגליה המכוסות זבל בתוך כלוב הפלסטיק. זה נשמע כמו מישהו הנוקש בדלת, הזבל שעל רגליה היה קשה עד כדי כך. היא נרתעה ורקעה חזק יותר בפעם הראשונה שניסיתי לתת לה קצת מים ומזון, ואז התקרבה באיטיות כדי לחקור את מה שהגשתי לה."

באופן מפתיע, נוצותיה של אנג'י היו במצב טוב יחסית לתרנגולות בכלובים, והיא הייתה רזה פחות מהן. זאת אף על-פי שהיא בקושי הייתה מסוגלת ללכת. כדי להסיר את הגוש שסביב רגליה, היה צורך להשרות אותן בתמיסה של מים ומי חמצן, ולאחר מכן להשתמש במכשיר קיצוץ. לאחר רבע שעה של עבודה, יצאו רגליה לחופשי.

"כאשר היא שוחררה, אנג'י מיהרה ליישר את עצמה והרימה את רגל ימין כדי לצעוד צעד ראשון, ואז קפאה. היא נראתה מופתעת מאוד, אוחזת את רגלה באוויר ומכופפת את צווארה כדי לבחון אותה מכל הזוויות. לאחר מספר דקות, היא החלה להנמיך אותה, באיטיות רבה, והניחה את הרגל על מצע קש. היא הביטה למטה שוב וכמעט איבדה את שיווי המשקל שלה. לאחר שחיה זמן כה רב עם ה'מגפיים', היא לא זיהתה את תחושת הרגל שלה על הקרקע, ואין ספק שמעולם לא חשה מגע של קש נקי תחת רגליה, כי היא הורגלה לרצפת התיל של כלוב סוללה. הלב שלי נמס כשהבטתי בה תופסת את שיווי המשקל שלה ומאיצה את הקצב עד שהיא רצה על הקש והצטרפה לשאר התרנגולות."

אנג'י לפני ניקוי הרגליים

המתעד – לכלא

בקיץ 2005, לאחר הפצת הסרט, נעצרו שלושת החוקרים לפי בקשת ווגמנס. אדם דוראנד (בתמונה), בן 26, ראש הארגון ומפיק הסרט Wegmans Cruelty, הואשם בפריצה, בהסגת גבול ובגניבה (הכוונה היא ל"גניבת" 11 התרנגולות). שתיים משותפותיו הואשמו בהסגת גבול ובגניבה. במהלך המשפט, בדק התובע המחוזי את הלולים – ובאופן אבסורדי לא מצא שם עדות להתעללות בבעלי-חיים. דוראנד, ללא עבר פלילי, כפר באשמת הפריצה, ומערכת המשפט המליצה על עונש ללא מאסר. אולם ווגמנס דרש מאסר – ולמרבה התדהמה זכה לשיתוף-פעולה מלא של השופט. ב-16.5.2006 גזר בית-המשפט על דוראנד חצי שנת מאסר, שנת מאסר על תנאי, 100 שעות עבודות שירות ו-1,500 דולר קנס. על שתי שותפותיו נגזר מאסר על תנאי. דוראנד נלקח מיד לכלא. עורך-הדין שלו אמר שיגיש ערעור.

לול טיפוסי בווגמנס: התובע המחוזי לא מצא הוכחות להתעללות בבעלי-חיים

מערכת המשפט בשירות התעשייה
העונש שנגזר על דוראנד הוא יותר מתמוה: השופט, דניס קיהו, פעל כאילו היה סוכן של התעשייה. בארצות-הברית רווחת בשנים האחרונות מדיניות של כוח נגד פעילי זכויות בעלי-חיים, כאשר התמיכה בתעשיות מוצגת במסווה של "לוחמה בטרור" – התירוץ הקלוש שעולה במקרים שבהם הטרידו אנשים הפוגעים בחיות או גרמו נזק למתקנים. במקרה של Compassionate Consumers, לא נעשה אף אחד מאלה. פעילי הארגון ביצעו לא יותר מפעילות עיתונאית אלמנטרית. אפילו באווירת ההתנפלות על פעילי זכויות בעלי-החיים בארצות-הברית, לא ייחסו לדוראנד ולשותפותיו פעילות "טרור". השופט העלה טענה אבסורדית אחרת – על רקע הזוהמה השוררת בלולים – ולפיה החוקרים סיכנו את בריאות התרנגולות. אולם השיפוט שלו נשען בעיקר על עוינות מופגנת כלפי פעילות חברתית. הוא כינה את דוראנד "המוח המתכנן מאחורי פשע מתוזמר בקפידה". עוד אמר השופט, שהוא היה מונע את הפצת הסרט אילו יכול היה לעשות זאת לפי החוק, והוסיף: "אני מאמין שיש לך אג'נדה פוליטית שכתוצאה ממנה אתה סובל מאשליות מוטעות שהמעשה שלך ראוי לאות כבוד במקום לאות הקלון הראוי לו... הפגנת באמצעות מילים ומעשים בוז ניכר כלפי הקורבן שלך וכלפי חוקי מדינת ניו יורק." דברים אלה מדהימים כמעט כמו שהם מטרידים. תעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית מצליחות לחסל כל ביקורת על-ידי רמיסת זכויות האזרח, בחסות מערכת המשפט.

אפשר לכתוב לדוראנד בתמיכה:

Adam Durand, PO Box 477, Lyons, NY 14489

מקורות

Wegmans Cruelty (website accessed 18.5.2006)

Ben Dobbin, “Animal-Rights Activist who Filmed Egg Farm Draws 6-Month Sentence", Associated Press, 16.5.2006.

Jim Miller, "Egg Farm Trespasser Gets 6 Months in Jail”, Finger Lake Times, 17.5.2006.

Jim Miller, “Egg Farm Activist Guilty of Trespass”, Finger Lakes Times, 5.5.2006.

3. לחיות בסין בלי חוק 
בעלי-חיים בסין, כתבה ראשונה

כמה מתעשיות החיים הגדולות ביותר בעולם פועלות בסין. היחס לחיות בסין זוכה לתשומת-לב גוברת במערב בגלל האכזריות הגלויה שלהן והמגיפות שהן מפיצות בעולם. אנו מביאים סדרה קצרה הסוקרת את מצב בעלי-החיים בסין, במגבלות המידע שהתפרסם בנושא באנגלית.

סין, אסון בינלאומי
בסין חיים יותר בני-אדם מאשר בכל מדינה אחרת, ואלה מתחרים עם תושבי ארצות-הברית על התואר המפוקפק של מנצלי בעלי-החיים הגדולים ביותר בעולם. בשנים האחרונות מתעורר העניין בסין כי היא מענה ומשמידה חיות לא רק בשטחה, אלא גם יותר ויותר מייצאת תוצרי עינוי לעולם. כך צומחות בסין – כמו במדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה – תעשיות מסוגים שנדחקים בהדרגה ממדינות המערב: פרווה, פיטום עופות מים וקופים למעבדות. סין היא גם המקור למגיפות המתוקשרות ביותר בשנים האחרונות: סארס ושפעת העופות. במקביל לכך, המדינה מייבאת מהמערב טכנולוגיות והרגלי תזונה מערביים, והיא הופכת בהדרגה למרכז של תיעוש בעלי-חיים.

צמחונות יחסית
במערב מצטיירת סין כמדינה אכזרית ביותר לבעלי-חיים. ההאשמות נכונות, אך למעשה סין עדיין פחות גרועה מהמערב, בהתחשב בהיקף הפגיעה בחיות, שהאדם הממוצע בסין מממן. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (1998), הסינים צורכים פחות חלבון מן החי בהשוואה למדינות אסייתיות שכנות, ורק 1/11 מהצריכה הממוצעת לאדם בארצות-הברית. מצב זה משתנה במהירות: בין שנת 1985 ל-2000, עלתה צריכת הבשר לאדם ב-250%. הצמיחה הכלכלית של סין צפויה לחזק מגמה זו.

הכרה מוסרית?
הצמחונות היחסית של הסינים נובעת ודאי מטעמים כלכליים ולא אידיאולוגיים. עם זאת, בחודש מרץ 2005 פרסמה הקרן הבינלאומית לרווחת בעלי-חיים (IFAW) סקר שנערך לפי הזמנתה בסין, בדרום-קוריאה ובוייטנאם. הסקר עסק בעמדותיהם של אנשים בעניין היחס לחיות, והוא מצא ש-90% מהנשאלים אמרו ש"יש לנו חובה מוסרית למזער סבל". הרוב המכריע של הנשאלים גם ישמחו אילו נחקקו במדינתם חוקים להגנה על חיות. תוצאות אלה דומות לתוצאות משאלים מקבילים בבריטניה. IFAW מציג את העמדה השלילית של הממשלה בתור הבעיה העיקרית; טענה זו מועילה בהפעלת לחץ בינלאומי על סין לחוקק חוקים להגנה על חיות, אולם היא לא משכנעת ביותר.

מכירת תרנגולת חיה בשוק בליקיאו בבייג'ינג (צילום: Xinhua)

אימה ודם ברחובות
במקומות רבים ברחבי סין פועלים שווקים, שבהם מוחזקות חיות בתנאים מחרידים. תרנגולים, ברווזים, כלבים, חתולים, ארנבונים, חיות גדולות יותר ומגוון עצום של חיות בר – כל אלה מוצעים למאכל בעודם בחיים. לפי כתבה בעיתון Taipei Times (מאי 2004), הלקוחות צועקים איזה חלק מהחיה הם רוצים, ואז הורגים אותה לעיניהם ולעיני שאר החיות הממתינות למותן. שיטות ההרג כוללות, בין השאר, חנק, דקירה לדימום איטי והשלכה למים רותחים. גם במסעדות נפוץ הרג במקום. הלקוחות רואים הכל ומסתובבים בתוך הדם והגוויות. אנשים במערב בהחלט רגישים יותר למראות כאלה – אולם הרגישות אינה מועילה הרבה לחיות, כי היא לא מונעת את הזוועה אלא בעיקר דוחקת אוותה אל מאחורי דלתיים סגורות. אף על-פי כן, כאשר האוכלוסייה האנושית נחשפת מינקות לאלימות כזו כעניין שבשגרה, הסיכוי לרפורמות נמוך, ועם התרחבות תעשיות החי, עלולה סין להפוך לגיהינום גרוע עוד יותר מהמערב.

שלט במשק להרבעת כלבים בשוגואנג. את הכלבים יהרגו למאכל. (צילום: Asian Animal Protection Network)

אין נקודות רגישות
לפי נתוני ארגון גדול שבסיסו בהונג קונג, Animals Asia, כ-10 מיליון כלבים וחתולים נטבחים מדי שנה בסין, רובם למאכל ומיעוטם לתעשיית הפרווה. קיים גם הרג חיות בר מכל מין למאכל, בהיקף עצום. החיות מומתות לעיני לקוחות שבחרו במודע להרוג חיות אלה. הסלידה במערב מעינוי ומהרג כלבים וחתולים, יוצר גרעין של רגישות ועניין מוסרי גם כלפי חיות אחרות. בסין, הכלבים הושמדו בהמוניהם בימי מהפכת התרבות, מאחר שנחשבו בעיני השלטונות כסימן "בורגני". רק בשנים האחרונות מדווחים על עליית "חיות מחמד" בסין. עם זאת, כפי שקובע מאמר בעיתון China Daily (דצמבר 2005):

"חסר חינוך על כבוד לבעלי-חיים במדינה.
"הורים מסוימים הוסיפו לאדישות של ילדיהם כלפי חיות. לעתים קרובות יש הקונים חיות קטנות לילדים בתור 'צעצועים חיים' שעומדים לרשותם, אפילו לשם התעללות, אולם לא נוהגים בהם כיצורים חיים שיש לכבדם."

הדיון הציבורי על מקרים של התעללות סדיסטית וחריגה, נמצא בסימן התרחבות בסין. בסוף שנת 2005 נחשף הרג 30 גורי חתולים בידי בוגר אוניברסיטת פדואן, ובפברואר 2006 פורסם באתר באינטרנט תיעוד של הרג מכוון של גור חתולים תחת נעליה של אישה. מקרים אלה עוררו סערה ציבורית, במידה רבה משום שאין חוק שמאפשר להרשיע את המתעללים. יש לציין, שבמפתח World Animal Net  מצוינים בסין רק 41 ארגונים הקשורים בהגנה על בעלי-חיים – מספר מגוחך למדינה כה גדולה (אם כי סביר להניח, שארגונים מקומיים לא מפרסמים באנגלית).

חתולה בחנות בשוק זיגונג. מכיתוב לתמונה לא ברור אם החתולה מוחזקת שם כ"חיית מחמד" או שמתכוונים להרוג אותה.

(צילום: Asian Animal Protection Network)

חוק הגנת חיי הבר
החוק היחיד שמגן על בעלי-חיים בסין הוא חוק להגנה על חיי בר, שנכנס לתוקף ב-1988. בפועל, חיות ממינים מוגנים נמכרות בהמוניהן למאכל בראש חוצות. לפי סוכנות AFP (נובמבר 2003), כאשר שררה בסין בהלת הסארס, נערך בקרב תושבי שנחאי סקר, שמצא כי 83% מהם הודו שהם אוכלים חיות בר. רק 57.5% אמרו שיוציאו חיות בר מהתפריט בעקבות אזהרות בריאותיות, ו-1.9% בלבד אמרו שיפסיקו לאכול חיות בר כי יש להגן עליהן. במהלך התפרצות הסארס, הממשלה הכריזה שאסור לצוד ולמכור חיות בר, אולם לא קבעה איסור מחמיר יותר בחוק. בעיתונות נפוצים סיפורים על מעורבות השלטונות במסחר הבלתי חוקי. לפי כתבה בעיתון אמריקאי (Houston Chronicle), במחוז קיאנגסי ידועים נציגי המפלגה הקומוניסטית בחיבתם לבשר ינשופים בסכנת הכחדה. ב-Taipei Times דיווח תושב סין העוסק בהגנה על חיות בר:

"אלה הם אנשי הממשל שיש להם רובים. הם יוצאים לצוד להנאה, אבל שלא כמו המיעוטים האתניים שחיות במשך דורות בטבע, הם לא יודעים מהו מין בסכנת הכחדה וכיצד לאתר אימא או חיה צעירה, שאסור להרוג אותם."

בצפון סין הכריחו השלטונות שדרני טלוויזיה טיבטיים לקנות פרווה ולהופיע לבושים בה – לאחר שהדלאי לאמה קרא לטיבטים לשרוף בגדי פרווה כדי לעצור את המסחר בחיות המתות, שמביא להכחדת מינים (פברואר 2006). אמנם השלטונות גם פועלים לא פעם נגד הציד. למשל, באפריל 2003 פשטו סוכני הממשלה על מסעדות בדרום סין והחרימו יותר מ-70,000 חיות בר, רבות מהן חיות מוגנות בחוק. מבצעי אכיפה נערכו גם לפני המגיפות. למשל, בדצמבר 2002 ערכו השלטונות "מבצע ציפורים נודדות" במזרח סין ובמשך עשרה ימים החרימו 100,000 ציפורים בשווקים ובמסעדות. מבצעים אלה נוגעים רק בקצה הקרחון של התופעה.

מכירת תרנגולים וברווזים חיים בשוק סיני (צילום: Anniebee's 2001)

עוד פעילות ממשלתית
בינואר 2006 נשא וואנג וויי מהמחלקה לשימור חיי בר בסין, נאום בארצות-הברית. וויי טוען שחלו שיפורים רבים בפעולת הרשויות לרווחת בעלי-חיים. לדבריו, הממשלה הקימה 16 מקלטים לחיות בר וסייעה לרשויות מקומיות להקים עוד 31 תחנות הצלה. הוא סיפר על הגבלות שחלו בתחום ניצול החיות למטרות בידור – וכאן תומכות בדבריו גם ידיעות עיתונות על ביטול "מלחמות פרים" בסגנון ספרדי, בבייג'ינג (באפריל 2004). ווי סיפר, שפורסמו הנחיות להובלת חיות בר, שנועדו להגדיל את בטיחותן. לדבריו, הוגבר הפיקוח ושופרו התנאים במשקים לדובים – הדובים מוחזקים בסין בתנאי כליאה קשים, כשבבטנם נעוץ קטטר ששואב מהם את מיץ המרה, שממנה מכינים תרופות סיניות. לדברי וויי, מספר משקי הדובים ירד מ-480 ל-68. גם פרסומים בעיתונות ביוני 2005 מדווחים על הגבלות שהטילה הממשלה על מסחר בנוזל המופק מהדובים. עוד מסר וויי, שפורסמו תקנות מקיפות להחזקת חיות במשקים לפרווה, ושפשיטת עור החיות בעודן בהכרה היא אירוע חריג. ככלל, קשה לקבל את דבריו ללא ספקנות. התקנות שהוא מזכיר הן הנחיות טכניות לניצול יעיל ולא לרווחת בעלי-חיים. ב-28.2.2006 מסר גורם רשמי במשרד היערנות (האחראי העיקרי על התחום), שסין תתקין תקנות לשיפור תנאי החיים של חיות בר במשקים לפרווה, וקורסים להכשרת החקלאים. זוהי הודעה אופטימית, אך היא אינה עולה בקנה אחד עם נאום וויי.

החוק הנעלם
הלחץ הציבורי ועיני העולם המופנות לסין לקראת האולימפיאדה, הביאו בחודש מאי 2004 לניסוח טיוטת תקנות להגנה על חיות בבייג'ינג. התקנות שהוצעו היו מהפכניות: הן התייחסו גם לחיות מבויתות וכללו פירוט על תנאי אחזקה מזעריים, תנאי הובלה והגבלות על שיטות השחיטה המותרות. ארבעה ימים לאחר פרסום הטיוטה באינטרנט, היא הוסרה ללא הסבר. העיתונים הצליחו להוציא מפיו של אחד מאנשי הממשל הסבר, שלפיו סין אינה בשלה לחוק כזה כי הוא יאסור על אנשים רבים לטפל בחיות בתנאים שהם יכולים לעשות זאת, וממילא התקנות לא יעברו בחמש השנים הקרובות.

רשימת המקורות תובא לאחר הזנת הכתבה לאתר אנונימוס

4. פינת התזונה
פסטה עם סלק ופטריות ברוטב טחינה

החומרים
3 סלקים
400 גרם פטריות
3 גבעולי בצל ירוק
ראש שום
כפית שמן זית לטיגון
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור
כפית תערובת עשבי תיבול
רבע כוס טחינה
250 גרם פסטה (מכל סוג)
 
אופן ההכנה

1. מקלפים את הסלקים וחותכים לרבעים. מבשלים כשעה בסיר מים.
2. מצננים, מסננים ומגררים את הסלק בפומפיה.
3. בינתיים קוצצים את הבצל השום והפטריות ומטגנים בשמן זית כ-5 דקות.
4. מוסיפים למחבת את הסלק, הטחינה והתבלינים, מערבבים ומסירים מהאש.
5. מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מסננים ומערבבים עם תערובת הפטריות והסלק.
   
   

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון