זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, כרם אביטל דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

דרושים

• לעמותה לזכויות בעלי-חיים דרוש/ה גייס/ת כספים בטלפון לחצי משרה בשעות הערב, בתל-אביב. חובה: ניסיון בשיווק, קרבה לנושאי העמותה והתחייבות לשנה. שכר נאה למתאימ/ה. קו"ח לדואל: animal.job@gmail.com. רק פניות מתאימות יענו. 
• לאנונימוס דרושים/ות מתנדבים/ות לאיוש המשרד, הכולל מענה לפניות הציבור בטלפון, באינטרנט ובדואר. דרושה התחייבות לשנת התנדבות (לא בהכרח ברציפות). הפעילות מתקיימת לפחות אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים או/ו הערב, למשך שלוש שעות. לפרטים: info@anonymous.org.il 03-6204878

הביצה שהתחפשה

בסוף אוקטובר נפגשו עורכי-דין מטעם אנונימוס, עופר אשכנזי וקרן קלר, עם הממונה על הגנת הצרכן. זאת עקב דרישת אנונימוס שיורה למשווקי הביצים בישראל לחדול מהטעיית צרכנים בנוגע לתנאים הטובים, לכאורה, שבהם מוחזקות התרנגולות המטילות את הביצים. הממונה הודיע כי יגבש את החלטתו בקרוב. אם טרם כתבתם אליו נגד ההטעיה על אריזות הביצים – זה הזמן!

עו"ד יצחק קמחי, הממונה על החוק להגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והעבודה, רחוב בנק ישראל 5, ירושלים. פקס: 02-6662590 דואל: kimchi@moital.gov

ב-14.11.2006 החלו פעילי אנונימוס לתקן את תוויות "תנובה" המטעות שעל גבי אריזות הביצים. העיתונים מיהרו להגיב בסקירה מקיפה של נושא הטעיית צרכני הביצים. מתוך הכתבה ב-nrg מעריב:

"הקונים במספר מכולות וסופרמרקטים בירושלים ותל-אביב נתקלו ב'אריזות החדשות' של תנובה (בגרסת אנונימוס) – ביצים 'סופר אכזריות', בהן מתחייבת החברה ל'התעללות של 24 שעות ביממה' בתרנגולות.
"במקום התרנגולת הנקייה והבריאה על מצע הקש באריזה המקורית, 'דיגמנה' תרנגולת פגועה מאחורי סורגים, כשמקורה קטום, בטנה אדומה ונוצותיה שחוקות (תוצאה של ניסיונות נואשים לבצע 'אמבטיית חול' על רשת תיל). לוגו 'תנובה' נראה נוטף דם."

בעיתונות:

"הביצה שהתחפשה מכה שנית", nrg מעריב, 15.11.2006.

הדר פרבר, "ביצים אכזריות במיוחד במכולות י-ם ות"א", Nfc, 15.11.2006.

"ביצי תנובה: סופר טריות או סופר אכזריות?", וואלה!, 15.11.2006.

תמרה טראובמן, "פעילי אנונימוס 'תיקנו' את אריזות הביצים של תנובה" (במהדורה המודפסת: "הולכים על ביצים", 16.11.2006, עמ' א15), הארץ, 15.11.2006.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

משמרות מחאה נגד ההטעיה על אריזות הביצים מתקיימות מדי שבוע ביום ב', בשעה 19:00-17:00, במרכז זיו בחיפה (רח' טרומפלדור, פינת ברל כצנלסון). המשמרות יבוטלו אם מזג-האוויר לא יאפשר לקיימן. לפרטים נוספים – דנה: 050-6353733

אנונימוס הפיקה סרטון אינטרנט פארודי על השקרים שמפיצה תעשיית הביצים. מומלץ לשלוח את הקישור לסרטון לכל רשימת התפוצה שלך!

עגלים מתים בערבה

ב-2 עד 4 בנובמבר פרקה האונייה "מייזורה" כ-4,000 עגלים שהגיעו מאוסטרליה לישראל במטרה למכור אותם ברשות הפלסטינית. העגלים הועברו לתחנות ההסגר בערבה (אילות וצופר) כשהם סובלים מרזון, מקשיי נשימה כבדים, מצליעה קשה ומדלקות. לפי דיווחים שהגיעו לתנו לחיות לחיות, כ-500 מהעגלים מתו בהסגר; משרד החקלאות טוען שמדובר ב-200 מתים, ושגורם המוות הוא קדחת. ב-14 בנובמבר צילם צוות יומן חייתי את תוצאות המסע וההסגר: גוויות עגלים המוצאות מהתחנה ונערמות בקבר אחים. עגל חי נראה בצילומים כחוש ומתקשה לנשום וללכת. אסון צפוי זה, אחד מאסונות רבים בייבוא בעלי-חיים מאוסטרליה, הוא תוצאה של דרישת הצרכנים בישראל וברשות ל"בשר טרי" והתמיכה שמעניקה ממשלת ישראל לקומץ יבואני בעלי-חיים.

בתמונה: גופות עגלים מועברות מתחנת ההסגר בצופר לקבר אחים. צילום: יומן חייתי, 14.11.2006. מקור: תנו לחיות לחיות.

מקורות

"מוות בייסורים של עגלים בערבה -זה יכול היה להיות הסטייק שלכם!!", תנו לחיות לחיות, 15.11.2006.

שלומית צור, "עגלים מתים בערבה", Local, 15.11.2006.

אריאב משה, "תנו לחיות לחיות חושפת: עגלים מתים ביסורים בערבה", אילתי, 16.11.2006.

עמירם כהן, "תנו לחיות לחיות: מאות עגלים מתו מהתעללות", וואלה! (הארץ), 16.11.2006.

עמירם כהן, "מאות עגלים מתו בערבה; תנו לחיות לחיות: עברו התעללות", הארץ, 16.11.2006, עמ' א15.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

Amiram Cohen, "Animal Rights Group: 500 Calves Abused and Killed", Haaretz, 17.11.2006.

רגשות בירושלים

ב-21.11.2006, בשעה 20:00, ייערך במועדון האמנויות דיילה מפגש בנושא "להסמיק עם הדגים – על רגשות, בעלי-חיים וא/נשים: ערב של שיחה, כיבוד, וכבוד לרגשות – של בעלי-חיים אנושיים ולא-אנושיים." הכתובת: דיילה, שלומציון המלכה 4,  ירושלים. לפרטים נוספים: 03-6204878

עוד בעיתונות הישראלית

nrg מעריב ניסויים בצה"ל. בכתבה "צה"ל חשף את היקף הניסויים הנערכים בבע"ח" (14.11.2006) מדווחים אריק בנדר ועדי הגין על תשובת סגן שר הביטחון לשאילתה של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) על היקף הניסויים בחיות בצבא. לדבריו, בשנת 2003 בוצעו ניסויים בכ-22 אלף עכברים, 1,599 חזירי ים, 8 כלבים ו-53 קופים. בשנת 2004 בוצעו ניסויים בלמעלה מ-14 אלף עכברים, 196 אוגרים, 1,972 חזירי ים, 553 ארנבות, 267 חזירים, 10 כלבים ו-35 קופים.

כתבה נוספת: צביקה ברוט וראובן וייס, "הניסוי של צה"ל", ידיעות אחרונות, 16.11.2006, עמ' 11.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

TheMarker פארמוס. בכתבה "נחשפה לקוחה ישראלית נוספת של קבלנית הניסויים בבעלי חיים HLS: חברת פארמוס" (15.11.2006) מדווח נמרוד הלפרן על חשיפת חברה ישראלית נוספת, "פארמוס" (סימול: PARS), השוכרת את שירותי HLS, שהיא חברה העורכת ניסויים בחיות לפי הזמנה והורגת כ-180,000 חיות בשנה. גם "מכתשים" ו"אגן" שוכרות את שירותי HLS.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ לול תעשייתי. בכתבה "חווה של תרנגולות מטילות שהקימה מ. לסר ב-20 מיליון ש' תספק 15% מצריכת הביצים"  (13.10.2006, עמ' 10) מדווח עמירם כהן, שהחברה לשיווק ביצים, מ. לסר, המשווקת את "ביצי הגליל", חנכה במושב צוריאל שבגליל משק ובו 200,000 תרנגולות. כפי שהוכיח תחקיר אנונימוס, התרנגולות במקום כלואות בצפיפות רבה בכלובי סוללה, ו"ביצי הגליל" משווקת את הביצים תוך הטעיה בוטה של הצרכנים. לסר מסר לכתב, שהוא עומד להקים באזור המרכז לול גדול נוסף לגידול פרגיות.

ynet רקטה בלול. בכתבה "שדרות: שתי רקטות נורו, התיכון מושבת" (16.11.2006) מציג אמיר כהן צילומים של לול שנפגע מרקטת קסאם בקיבוץ ליד שדרות. הכתב, שמוליק חדד, אינו מוסר מידע נוסף על הפגיעה.

mycity מודיעין תעשיות הלבוש. בכתבה  "לקראת החורף – מה ללבוש?" (10.11.2006) מגישה שיר פרידמן סקירה של תעשיות הצמר, העור והפרווה.

מעריב להזדקן בכבוד. בכתבה "אל תמיתנו לעת זקנה" (14.11.2006, עמ' 10) סוקרת עדי כץ את האפשרויות הרפואיות ואת המוטיבציה של אנשים המטפלים בכלבים ובחתולים לשמור על חייהם בזקנתם.

ערוץ 7 חסד לחיות. בכתבה "גמילות חסדים" (15.11.2006) סוקר הרב זלמן ברוך מלמד את נושא גמילות החסדים, ומסיים בציטוט מהרמח"ל: "ודי במאמרים אלה כדי לעורר את הטבע הפנימי, הטבוע בכל אדם מישראל, לעשות חסדים עם הבריות, לעשות קורת רוח לבריות, ולא לגרום להם שום צער. ובכלל זה לא רק בני אדם, אלא גם בעלי חיים. לרחם ולחוס עליהם."

הארץ זיהום והכחדה. בכתבה "דו"ח: התחממות כדה"א תוביל להכחדת רוב הציפורים" (14.11.2006) מדווחת סוכנות רויטרס על דו"ח הקרן העולמית לחיות בר, הקובע כי שינויים לא-מבוקרים של האקלים העולמי עלולים לגרום להכחדת עד 72% ממיני הציפורים בעולם. המקור לסכנה הוא בעיקר זיהום האוויר כתוצאה משריפת דלק. הגבלות על פליטת גזי חממה הן המפתח למזעור הנזק. 

הארץ ציד ציפורי שיר. בכתבה "כך קוטעות מלכודות הציידים בגליל את שירתו של אדום החזה" (15.11.2006, עמ' א1) מתאר אלי אשכנזי ציד ציפורי שיר במלכודות ברחבי הגליל. הפקחים מתקשים לאתר את המלכודות ולתפוס את הציידים. למטיילים מומלץ לפקוח עין, להחרים מלכודות ולדווח לרשות הטבע והגנים על מציאתן.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ על חשבון הדגים. בכתבה "תקווה לשונית באילת: בריכות דגי דניס" (16.11.2006, עמ' א15) מדווח צפריר רינת על אפשרות טכנולוגית לגדל דגים בבריכות ליד מפרץ אילת מבלי לפגוע באקולוגיה הימית – ותוך המשך השמדת הדגים עצמם.

וואלה! בשר מסרטן. בכתבה "בשר אדום עלול להעלות הסיכון לסרטן השד", (14.11.2006) מדווחת סוכנות רויטרס על מחקר ב-30,000 אחיות אמריקאיות, הקובע כי נשים צעירות שאוכלות כמות גדולה של בשר אדום, עלולות להיות נתונות בסיכון גבוה יותר לחלות בסוג מסוים של סרטן השד, כנראה בגלל שאריות הורמונים הנמצאות בבקר, בשילוב עם משתנים אחרים. למידע נוסף על הקשר בין מוצרים מן החי לסרטן

ynet לקינוח! בטור "פולי טונקה - הלהיט הבא בעולם האוכל?" (14.11.2006) מציגה ענבל קליין את הטונקה: זרע של צמח ממשפחת האפונים, הדומה לגלעין של שזיף, עם "ארומה מהממת: שילוב של וניל ושקדים".

דרושה משפחה צמחונית

בפרויקט טלוויזיוני בערוץ ג'טיקס על ארוחות ערב ביתיות, תוקדש תוכנית למשפחה צמחונית ובה לפחות ילד אחד בגיל 13-9. המשפחות ייבחרו בקרוב. המשפחה האהודה ביותר על צופי התוכנית תזכה בטיסה ליורודיסני. לפרטים: info@anonymous.org.il 

תלמידים/ות נגד ניצול חיות לבידור

תלמידי/ות חטיבת-הביניים "רנה קסין" (מעלות דפנה, ירושלים) מקימים אתר הסברה על הפגיעה בחיות בתחום הבידור, ובכלל זה: קרקסים; מופעי קוסמות (בימי-הולדת, מסיבות פרטיות וכד'); רכיבה על בעלי-חיים (כגון סוסים, גמלים ופילים); כליאת בעלי-חיים בכלובים ובאקווריומים קטנים במקומות ציבוריים כ"קישוט"; ניצול בעלי-חיים בפרסומות, בתכניות טלוויזיה ובסרטים. נחוץ תיעוד פגיעות כאלה, בצילום ובכתב. נא לצרף שם מקום, כתובת מדויקת ותאריך ושעת התיעוד, ובמקרה של פרסומות וכד' – מספר ערוץ, שם תוכנית/פרסומת ותאריך ושעת שידור. לפרטים: schools_for_animals@walla.com

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון.

לפרטים – עומר: 0503-305006 omerginzburg@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה למעוניינים/ות להפעיל דוכני הסברה. בתוכנית: פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד להפעלת דוכנים במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; וואלה!

יומן חייתי 10, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. באמריקה, כולנו טרוריסטים!
"חוק הטרוריזם לעסקי בעלי-חיים", גרסת 2006

ב-13.11.2006 עבר בבית-הנבחרים של ארצות-הברית חוק פדרלי, המגדיר כפעולת טרור הנושאת עונשים מופלגים כל פעולה הגורמת נזק כלכלי לעסק שמנצל בעלי-חיים. לפניכם עיקרי החוק הדרקוני ועלילת קבלתו במערכת דמוקרטית לכאורה.

טרור לכל דורש
מזה שנים רבות מנסים גופים מסחריים המנצלים חיות בארצות-הברית למחוק את ההתנגדות הציבורית למעשיהם על-ידי הצמדת דימוי של "טרוריסטים" למתנגדיהם. ב-1992 הם הצליחו להעביר "חוק הגנה על עסקי בעלי-חיים", הקובע עונשים מיוחדים למי שביצעו עבירות נגד גופי חקלאות ומחקר הפוגעים בחיות. כבר ב-1992 היה זה חוק מיותר, האוסר פעולות שכבר נאסרו בחוקים אחרים ומפלה לרעה פעילי זכויות בעלי-חיים מול מבצעי עבירות דומות ממניעים אחרים. פיגועי ה-11 בספטמבר, 2001, פתחו חגיגה של התעשיות החקלאיות והביולוגיות והציידים, שזכו באפשרות חדשה להצמיד את התווית "טרוריסט" לכל מי שמבקר אותם בשם זכויות בעלי-החיים. בתחילה זה נראה כמו שיגעון חולף והזוי. אבל ב-13.11.2006 הצליחו התעשיות הביולוגיות להעביר את "חוק הטרוריזם לעסקי בעלי-חיים" (AETA). חוק זה תוקף ישירות את חופש הביטוי והאמונה של פעילי זכויות בעלי-חיים – אשר אמור להיות מוגן לפי התיקון הראשון לחוקה – ומטיל טרור על כל פעיל לזכויות בעלי-חיים בארצות-הברית.

מהו טרור?
אם עבור רובנו "טרור" מתקשר לפגיעה בגוף, או לפחות לאיום בפגיעה כזו, ב-AETA זהו עניין שולי. החוק עוסק בעיקרו בענישה על גרימת נזק כלכלי לכל עסק מסחרי או אקדמי, שמוכר חיות או משתמש בהן או בתוצריהן ל"רווח, מזון, ייצור סיבים, חקלאות, חינוך, מחקר, מבדקים", וכן "גן חיות, אקווריום, מקלט לבעלי-חיים, חנות חיות, מרביעים, פרוונים, קרקס, רודאו או תחרות חוקית אחרת; כל יריד או אירוע דומה שנועד לקדם את החקלאות והמדע." טרוריסט, לפי AETA, הוא מי שגורם במתכוון נזק לרכוש ששייך לעסק בעלי-חיים, או "של אדם או ישות שיש לה קשר, או יחסים, או עסקות עם עסק בעלי-חיים". החוק חל גם על מי שגורם במתכוון "פחד סביר ממוות או מפגיעה גופנית רצינית" לאדם העוסק בתחום זה, לקרוביו או לאנשים הקשורים אליו עסקית. כאן חשוב לציין שגורמים עסקיים שוקדים על ליבוי פחד הרבה יותר מפעילים הנחשבים כקיצוניים; עצם הקישור האובססיבי של פעילותם עם "טרור" נועד לזרוע פחד, ולכן אין משמעות למושג "פחד סביר" מבלי שהוגדר בחוק. תוספת הנוסח המחיל את החוק על שותפים עסקיים קרובים ורחוקים היא תגובה לפעילות הארגון SHAC, שנוהג למחות נגד שותפים עסקיים שוליים של חברת-ענק המבצעת בקבלנות ניסויים בחיות, Huntingdon Life Sciences. למרבה האירוניה, במרץ 2006 נידונו שישה מחברי SHAC USA לתקופות מאסר בנות שנה עד שש שנים – לפי החוק הישן. החמרת החוק מיותרת אפוא אפילו נגד "האיום" שיצר אתר האינטרנט של SHAC USA.

"נזק כלכלי"; ואפילו זה לא!
כבר ב-1992 הייתה גרימת נזק כספי גרידא בסך למעלה מ-10,000 דולר עילה למאסר, אולם החוק החדש כולל החמרה בענישה ופירוט נוסף. לפי AETA, גרימת נזק בערך העומד מעל מיליון דולר, מהווה עילה למאסר עד 20 שנה; עד מיליון דולר – מאסר עד 10 שנים; עד 100,000 דולר – מאסר עד 5 שנים. לעונשי המאסר המרביים עשויים להתלוות קנסות. יש להדגיש: כדי להיזרק לכלא לשנים, אין כל הכרח שיתלווה לנזק הכספי מעשה אלימות, איום או הטרדה. ההוראה המשונה ביותר נוגעת, אולי, דווקא בעונשים ה"צנועים". AETA קובע עד שנת מאסר אחת על גרימת נזק עד 10,000 דולר, אולם ניתן לגזור עונש כזה גם אם העבירה אינה גורמת "נזק כלכלי" או "פחד סביר מפגיעה גופנית משמעותית"! זהו פתח להרשעת כל מי שהפריע להתנהלות העסק, אפילו במקרה שלא נגרם כל נזק – לא לאדם ואפילו לא לרכושו. כדאי גם להזכיר כאן, ש"נזק כלכלי", מבחינת החוק, כולל בפועל לעתים קרובות שחרור חיות מכלובים, מעשה שנחשב בעיני החוק כ"גניבה" או "חבלה". בנוסף לכך, תעלול חדש של AETA הוא הוספת "אובדן רווחים" להגדרה של "נזק כלכלי". מכאן עלול להשתמע, שהעסק אינו צריך להוכיח לבית-המשפט שה"טרוריסטים" הרסו ציוד או "גנבו" חיות וכדומה – די להראות שהביקורת הציבורית שהשמיעו פגעה במכירות!

שמירה על חופש הביטוי?
הצעת החוק שהתקבלה כוללת מס-שפתיים להגנה על חופש הביטוי. שני סעיפים מצהירים, שהחוק אינו חל על חופש הביטוי שנקבע בתיקון הראשון לחוקת ארצות-הברית. מוזכרים במפורש "חרם חוקי" ו"משמרת שקטה או הפגנה שקטה אחרת" בתור פעילויות ש-AETA אינו חל עליהם. אולם מדוע יש צורך בכלל לציין זאת? כי חלקים אחרים של החוק קובעים אחרת. "חרם חוקי", למשל, גורם אובדן רווחים ובמובן זה הוא "טרור" על-פי חלק אחר של החוק. הסתירה כאן ברורה, אולם חמור יותר הוא היעדר פטור מפורש לחקירות סמויות, להסגרת מידע פנימי (whistle blowing) ולאי-ציות אזרחי בלתי אלים. אלה הם מן היסודות של פעילות לגיטימית בכל תחום חברתי אחר, ומעתה, לפי פירוש סביר ל-AETA, הם נחשבים כפעילות טרור.

נרדמו בשמירה
AETA יפגע בחיות כתוצאה ממתן כוח משפטי חסר כל פרופורציות בידי אנשים הפוגעים בהן, ובכלל זה עסקים לא חוקיים ועסקים שביצעו המוני עבירות התעללות, שכלפיהן החוק והמשפט סלחנים להפליא. מעבר לכך, זהו חוק אנטי-דמוקרטי בעליל, מאחר שהוא יוצר אי-שוויון בפני החוק ומוקיע קבוצת אזרחים מסוימת לפי אמונתה ולא לפי מעשיה. כיצד קרה שחוק כזה עבר בארצות-הברית? חצי תשובה היא, שהתעשיות הפגינו שליטה מלאה במהלכים הפנימיים של הקונגרס. במקביל לכך, הארגונים הגדולים להגנה על חיות לא קלטו שהחוק מופנה נגדם ומיעטו להשקיע בבלימתו. לדברי אלכס הרשפט מהארגון (הקטן) FARM, שהיה מהמעטים שפעלו ברצינות נגד AETA, לשון הצעת החוק נשמרה בסוד עד אוגוסט 2006. כשנחשפה, היא עוררה התנגדות בקרב כל הארגונים הרלוונטיים וארגונים אזרחים רבים (כגון איגוד עורכי-הדין הלאומי) אולם העבודה בשטח נותרה עד הסוף בידי קומץ ארגונים קטנים ופעילים עצמאיים.

תרגילים מסריחים
שליטת התעשייה בקונגרס ניכרה מן ההתחלה. ב-23.5.2006 נערך שימוע לקראת החוק בתת-ועדת הסנאט לפשע, טרור וביטחון המולדת. השימוע הניב טקסט גרוטסקי בן 107 עמודים: מסמך מטעם תעשיות המחקר וייצור התרופות, מלבד עדותו של העיתונאי וויל פוטר נגד החוק, בין שורת העדויות של תומכי AETA. אף ארגון לא הוזמן להעיד, וכל 19 המסמכים שהתקבלו בעניין הצעת החוק ונכללו כנספחים לשימוע, נשלחו בידי בעלי-אינטרסים בתעשייה ובגופי מחקר (כולל מסמך אחד מטעם תעשיית הפרווה) – ללא מסמך אחד לרפואה מטעם ארגון להגנה על בעלי-חיים. כך, ללא צל של דיון הוגן, התקבלה הצעת החוק בסנאט פה-אחד ב-30.9.2006. משם היא עברה לבית-הנבחרים לדיון מהיר כ"הצעה שאינה שנויה במחלוקת" אולם נתקלה בהתארגנות מסודרת יותר. הדיון נקבע לדצמבר, אך יו"ר הוועדה, ג'יימס סנסנברנר, ביצע תרגיל מסריח: ב-10 בנובמבר, יום ה', נודע לארגונים שההצבעה הוקדמה ל-13 בחודש – מיד לאחר סוף השבוע. קבוצת פעילים עברה בקדחתנות ביום ב' בבוקר בין משרדי בית-הנבחרים. בכולם התקבל מבול של תגובות אזרחים נגד AETA, אולם נבחרים רבים לא היו בשעה זו במשרד, ומעט מביניהם ידעו על ההצבעה באותו יום. רק שישה מחברי הבית הגיעו להצביע. הדמוקרט מאוהיו, דניס קוציניץ', דיבר נגד הצעת החוק, בחינת צדיק אחד בסדום (בתמונה). תוך רבע שעה נגמר ה"דיון" וחמשת הנוכחים הנותרים אישרו את AETA. הצעת החוק עברה לחתימת הנשיא.

חוק נגד תפיסת עולם
בתגובתו לקבלת החוק, מבהיר הארגון In Defense of Animals, ש-AETA קובע באופן חסר תקדים בארצות-הברית עונשים ספציפיים המבוססים לא על אופי ה"פשע" שבוצע, אלא על זהותו של מי שהפעולה בוצעה נגדו: כלומר, עסקים המנצלים חיות. אף תעשייה בהיסטוריה של ארצות-הברית לא קיבלה מעולם זכויות-יתר כאלה והגנה כזו נגד מחאת צרכנים. וויל פוטר טוען, שלחוק אין כל קשר לטרוריזם, ואף לאיומים על מדענים מצד גורמי שוליים בתנועה לשחרור בעלי-חיים, הן משום שהם כבר פועלים ביודעין כעבריינים וסכנת ענישה לא תעצור אותם, והן משום שהחוק הקיים כבר מאפשר לזרוק אנשים לכלא לשנים באשמת פעילות לא אלימה. פוטר סיכם את סדר-היום האמיתי שמאחורי החוק: "פטרי [מגיש ההצעה] והתאגידים שתומכים בו קוראים לחקיקה הקיימת 'בלתי הולמת' כי לדעתם האיום האמיתי הוא לא האגף המחתרתי של התנועה, אלא התנועה עצמה." AETA הוא חוק שהעבירו בעלי עסקים כדי להגן על עסקיהם מפני כל סוג של התארגנות ביקורתית מטעם ארגונים, שאף לא חלמו עד כה לעבור על החוק. כיום, אף פעיל לטובת חיות בארצות-הברית אינו יכול להיות בטוח, שלא יואשם בעתיד ב"טרוריזם".

טרוריסטים בפעולה: גורמים נזק כלכלי ואולי אפילו מפחידים (תצלום: IDA)

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

3. ניצול תעשייתי בשפת סמלים
כתבה שלישית על סו קו

בכתבות קודמות על הציירת והמאיירת, סו קו (Sue Coe), בחנו את השילוב שיצרה בין ציור לפעילות חברתית, ואת עבודתה בתיעוד משחטות ומשקים תעשייתיים. השבוע מסיים אריאל צבל את הסדרה בסקירת כמה מן הביטויים הסמלים הייחודיים בציוריה.

מעבר לתיעוד
רק חלק מיצירתה של קו הוא תיעודי. במכלול עבודתה יש תפקיד מרכזי למערכות סמלים עשירות בדמיון. בציורים אלה לא אובד הקשר הבוטה עם המציאות בתיאור פרטים מסוימים, אולם יש בהם ניסיון לתמצת בדימוי אחד נושא מקיף, מעבר לנראה לעין. מגמה זו ניכרת גם בציורים הריאליסטיים שלה, שיש בהם התמקדות בדימוי אחד חזק ומבודד, שמקבל מעמד של סמל, כמו כבשה ניצולה אחת מאוניית הובלה שטבעה. במקרים אחרים, מדובר בתיאור ריאליסטי שהוקצן עד שקיבל ערך סמלי. למשל, קו מרבה לייצג את התיעוש באמצעות המון גופים כמעט זהים מאופק לאופק: נוף שכולו בקר ב"מפטמה", "ים של חזירים", סכמה חוזרת של פרות המחוברת למכונת חליבה ב"פרה מכונה", או אינספור שולחנות ניתוח במפעל לניסויים בחיות. כמה מהציורים בנויים מראש כאלגוריה. נתייחס כאן לאחדים מהם.

ייצוגים של המון בתנאים תעשייתיים: פרטים מתוך ציורים, שניתן לראות בגרסה מלאה בקישורים:

"פרה מכונה" (ב-Rethinking Schools); ויוויסקטורים בעבודה  (ב-Graphic Witness); "מפטמה" (בארטנט).

"עולות בעשן"
זהו ציור המופיע בבשר מת. במרכזו דימוי סכמאטי של מפעל, שעל ארובותיו כתובים שמות של חברות בשר גדולות, סוויפט והורמל. השעה היא שעת לילה, ומקור האור היחיד בוקע מתוך המפעל. פרות מובלת בשיירה על פני שובל של אור לתוך פתח המפעל. מהארובות יוצא עשן ובתוכו דימויים שקופים במקצת של פרות מרחפות, נטולות-משקל. לציור זה היבט דתי-פילוסופי ייחודי. דימוי הפרות העולות בעשן מרמז על נשמות הפרות המתות (זהו דימוי שחוזר מדי פעם אצל קו – למשל, דמויות אדם מטושטשות העולות מארובות מפעל, מייצגות את קורבנות הקפיטליזם). בעולם הנוצרי, אחד מן התירוצים הרווחים והדומיננטיים במשך מאות שנים לפגיעה בחיות היה הטענה שאין להן נשמה בת-אלמוות, או שאין להן נשמה כלל, ולכן אין לחייהן ערך בפני עצמם. הציור של קו הוא כפירה בוטה מנקודת-מבט נוצרית. השער המואר של המפעל, שלתוכו נעלמות הפרות בקומה העליונה, מזכיר דימויים של מעבר לעולם הבא, ובמיוחד לגן עדן. נשמות הפרות העולות בעשן, על רקע הדייקנות בתיאור הובלת הפרות והפרטנות בתיאור הפרות שבעשן, מהווה תיאור עובדתי כביכול של סדר הדברים: לפרות יש נשמה, והיא ממשיכה להתקיים וניתן לראותה לאחר שהורגים את הפרות כגוף. למעשה, הפרות ההולכות אל מותן נראות מאחורנית, כגוף בלבד, ורק הפרות שכבר מתו מגלות את פניהן – ואת נשמתן. זוהי גישה מקורית לרעיון הנשמה של החיה, והציור מציע גישה מקורית גם למושג התעשייה. בניגוד לציורים התיעודיים של קו, המגישים פירוט של המוצרים שהופקו מגוף החיות, כאן אין כל רמז לתוצרת של המפעל. זהו אתר של הרג בלבד; אם יש לו תפוקה כלשהי, הרי זה שחרור הנשמות של החיות שהוא הורג.

"קרן אור יום אחרונה": ייצוג נוסף של חיות הצועדות מעולם אפל לתוך האור הבוקע ממפעל. בהדפס זה החזירים נבלעים במפעל ונעלמים מבלי שיוצא מתוכו דבר. לגרסה מוגדלת ב-Factory Farming

"האדם המודרני ורוחות הבשר שלו עוקבות אחריו"
אחד מן הדימויים המוכרים ביותר מתוך בשר מת הוא דמות של אדם ברחוב חשוך, מביט אחורנית במבט מבועת כשמאחוריו פוסעים חזירים, עגלים, כבשים, עז, תרנגולת ואפרוח. הם לא בהכרח מאיימים – הם פשוט נמצאים שם, עוקבים אחריו כמו צל וניתן להבחין בהם כשמביטים לאחור ברגע של חשבון נפש, לבד. "רוחות הבשר" סוגרות על האיש מאחור. מצדו האחד תלויות גוויות של חיות באטליז, מהצד השני מכונית עם לוחית "בשר ניו יורק", ומקדימה הוא אוחז בכוח שקית עם ארוחת מקדונלד'ס – המרכיב הצבעוני היחיד בציור. "האדם המודרני" מוקף אפוא מכל עבר בבשר, אולם האדם אינו נטוע בסביבה זו באופן פסיבי: את דרכו קדימה הוא מפלס בעצמו, עם הבחירה שלו במוצר צריכה צבעוני-רצחני. הדימוי בכללו נראה כמו היפוך לרעיון של ג'ורג' ברנרד שו, אשר אמר שבהלוויה שלו ישתתפו עדרים ולהקות של חיות "לכבודו של האדם שעבר מן העולם מבלי לאכול את היצורים הקרובים לו". שו, בהיותו צמחוני, דמיין כיצד מעורבות בחייו החיות שבחר לא לאכול, ואילו קו מדמיינת כיצד נוכחות בחיי "האדם המודרני" החיות שבחר לאכול. הפעם לא מדובר בנשמות שעולות לגן העדן, אלא ברוחות שנותרו מיוסרות בעולם הזה. כמו ב"עולות בעשן", גם כאן הדגש הוא על נוכחותן של חיות שמתו – והפעם הן מסרבות להיעלם ולהותיר את "האדם המודרני" עם מוצרי צריכה נוחים. סו חזרה לנושא זה מספר פעמים באופן דידקטי יותר. למשל, בציור אחר עוקבות חיות שפרוותן נפשטה מהן אחרי אישה עם מעיל פרווה, והכיתוב מעביר מסר ברור: "קר והם רוצים את המעילים שלהם בחזרה".

מימין: "האדם המודרני ורוחות הבשר שלו עוקבות אחריו" (פרט); לצפייה בגרסה מלאה באתר גלריית דייויד ווינטון בל.

משמאל: "קר והם רוצים את המעילים שלהם בחזרה" (פרט); לצפייה בגרסה מלאה ב-Graphic Witness

"המכתב של פיט"
עלילת הספר המכתב של פיט היא מחווה לצייר האנגלי וויליאם הוגארת'. הוגארת' תיאר ב-1751 בארבעה תחריטים וטקסט קצר את חיי דמותו הבדויה של טום נרו. נרו התעלל בחיות בנעוריו, הפך לנהג כרכרה שמתעלל בסוסים, רצח את חברתו ולבסוף הוצא להורג וגופו בותר על-ידי מדענים, כשכלב אוכל את לבו שנזרק. זהו סיפור מוסר דידקטי, טיפוסי לתקופתו ונחשב כנקודת-ציון בולטת בתנועה להגנה על בעלי-חיים: המחשה מוקדמת לרעיון שאכזריות מתחילה בחיות, ממשיכה בבני-אדם ולכל הפחות ראויה להסתיים בעונש. קו מעבירה את הדגם של הוגארת' למעין ספר ילדים מחריד, כשהמספר הוא כלב, והמתעלל, פאט, הוא המאמץ שלו. פאט הילד סבל מהתעללות אביו, הצטרף לחבורת נערים עבריינים עד שהצטיין בניתוח חיות בבית-הספר ומשם גיבש את זהותו כמדען-ויוויסקטור. תוך ניסוי בקוף הוא נדבק במחלה והפך בעצמו לקורבן של ניסויים. ההבחנות החברתיות בסיפור של קו מורכבות הרבה יותר מאלה של הוגארת'. פאט, שלא כמו טום נרו, איננו סתם התגלמות של רוע שיש למגר. ראשית כל, הוא נער מוכה, מעורר אמפתיה. האלימות שלו כעבריין היא תולדה צפויה של מצבו כקורבן, והאלימות שלו כמדען היא עידון של האלימות שלו כעבריין. בעוד שלמראית-עין המשרה שרכש לעצמו פאט כמדען גאלה אותו מהחיים העלובים של מעמדו והקנתה לו כבוד ותרבות, למעשה מדובר בהנצחה של מעגל האלימות. קו משמרת את הדידקטיות של הוגארת' כשפאט הופך לקורבן של חבריו לעבודה, הששים לבצע בו ניסויים כפי שהורגלו לעשות בחיות. אולם הקורבן הבולט יותר של הסיפור הוא הכלב פיט: אם אצל הוגארת' נקודת-המבט המוסרית מייצגת בורגנים שבעים, המוקיעים את רצחנותו של איש ממעמד נמוך, קו החליפה פרספקטיבה זו בנקודת-מבטו של כלב, שאינו שופט ומאשים אלא מקבל את גורלו באהבה תמימה. קולו של המוסר אינו נשמע עוד מפיו המפוקפק של אדם, אלא מפי יצור טהור יותר מבחינה מוסרית.

וויליאם הוגארת': "השלב השני של האכזריות" (פרט), מתוך הסדרה "ארבעת השלבים של האכזריות" (1751).

העגלון טום נרו מכה בסוס שקרס בגלל עומס יתר, כשמימין מכה מוביל חיות כבשה שקרסה, ועגלון דורס ילד.

קו, בניגוד להוגארת', חשה אמפתיה כלפי בני מעמדו של נרו.

העולם כמטחנת בשר
אחד הציורים המופיעים בהמכתב של פיט (המופיע בספר ללא כותרת וללא קשר ישיר לעלילה) מזכיר ברוחו ובעיצוב שלו ציורי גיהינום של הצייר הפלמי בן המאה ה-16, היירונימוס בוש. הציור מתאר מרחב עצום, שבמרכזו מטחנת בשר ענקית ועקומה. בסיס המטחנה הוא רגל אנושית אדירה שמסמר נעוץ בה – אולי רמז לתפקידה של הנצרות כמכוננת של זוועות העולם הזה. הנוף מלא בחיות מתות, מעונות ותלויות על גרדומים, עם יצורים היברידיים שדומים לשדים ההזויים שצייר בוש, אולם כיום הם נראים כמו קורבנות של הנדסה גנטית. קרונות מובילים יונקים ועופות ממינים שונים – מבויתים וחיות בר, וכן אנשים ויערות, אל עבר הלוע המוגבה של המטחנה, ושם שומטים אותם תליינים פנימה, עד שהם נעלמים בתוך הדם. מן העבר השני של המטחנה יוצא בשר טחון ומדמם. כל העולם, כך נראה, עלול להגיע בסופו של דבר ללוע המטחנה, אף על-פי שגם בין הדמויות הזעירות יש הבחנה בין מנצלים למנוצלים. יד גבר אנונימית, ענקית, מסובבת את המטחנה. שרוול החליפה מסגיר את זהות הגבר – הוא מייצג את ההון. בצל המטחנה שרועים סוס מת ואנשים רזים מאוד, רמז לרעב השורר בהשפעת תעשיית הבשר העולמית. זוהי אלגוריה פסימית וכואבת של הסדר העולמי – אחת מאלגוריות עולמיות לא מעטות שיצרה קו, כשבכל ציור היא מעלה את הנושא בפירושים שונים לחלוטין זה מזה, סביב דימוי עיקרי רב-עוצמה, שמצטיין במקוריות רבה אך גם מתייחס לדגמים מוכרים יותר לתיאור העולם.

"זה חי" (פרט): הכלאות מפלצתיות כתוצאה מהנדסה גנטית. דימויים אלה מזכירים מאוד את המפלצות של בוש ואחרים,

אולם קו חיה בעולם שבו הפכו יצורים כאלה לאמיתיים. לגרסה המלאה בגלריה סן אטיין

"הדת אומרת שזה בסדר" (פרט): קו משלבת ביקורת קשה על הדת ו"כפירה" (בעצם השוואת החיות-הקורבנות לישו) עם איקונוגרפיה נוצרית, שלפיה הצליבה היא הקרבה למען האנושות וביטוי של קדושה. לגרסה המלאה ב-Graphic Witness

בין דיווח להרהור
לסיכום, ציוריה של קו מכילים מתח בין תיעוד עיתונאי לבין מערכות סמלים פיוטיות. מתח זה מתבטא גם בהבדלי סגנון גדולים, מניסיון לרשום בנאמנות ככל יכולתה את מראה עיניה בשטח ועד לשפה ציורית מוחצנת של זוויות חדות, הבדלי טון דרמטיים ומכות צבע על הנייר. העובדות מחרידות ללא רחמים, הסמלים בוטים ודידקטיים, הציור גס וגולמי – וניתן אפוא להניח שסו קו לא תהיה לטעמו של כל אחד. אולם קשה שלא להכיר בגדולה שלה. היא החליטה שסיבת הקיום לאמנות שלה היא אמירה חברתית, תוך ניסיון להשפיע; אך בניגוד ללא מעט יוצרים עם מוטיבציות דומות, היא לא הפכה לעיתונאית חסרת השראה מן השורה, וגם לא שקעה בציורי ביקורת הגגניים ממעמקי הסטודיו המוגן והנוח. היא לקחה עד הסוף את משימתה כמתעדת בתוך גיהינום של גופות מיוסרות, ובו-בזמן היא ממצה את עמדתה כמבקרת מהצד, מרחוק, בסמלים ובכלים צורניים מופשטים. היכולת לפעול בו-זמנית במישורים כה שונים ולהביא אותם למכלול יצירה אחד הופך אותה לפעילה חשובה לזכויות בעלי-חיים ולאמנית חשובה גם יחד.

מקורות

Sue Coe Direct, accessed 3.11.2006.

Sue Coe, Galerie St. Etienne, accessed 3.11.2006.

Sue Coe and Judith Brody, Sheep of Fools, (Seattle, WA: Fantagraphics Books, 2005).

Catherine Clyne, “’At Home’ with Artist Sue Coe”, Satya 59, June 1999.

Sue Coe and Alexander Cockburn (introduction), Dead Meat (paperback), (New York and London: Four Walls Eight Windows, 1996).

4. פינת התזונה: תחליפי בשר

שאלה שנשלחה מאורנה שדה:
אני שוקלת להיות צמחונית, אך ניסיתי כמה תחליפי בשר וזה ממש לא זה – אולי אתם יכולים להמליץ על תחליפים סבירים?

תשובה:
שוק תחליפי הבשר מגוון למדי – הן חברות בשר, כגון זובלובק, והן חברות המתמחות במזון בריאות מהצומח, כגון שיזן, וטבע דלי, משווקות מבחר מוצרים צמחיים כגון המבורגר, נקניקיות, שאוורמה, גולאש, קבב, שניצל וגו'. בנוסף לכך, יש מבחר של נקניקים צמחיים.  בניגוד למוצרי הבשר, שמכילים כולסטרול ושומן רווי בכמויות גבוהות וכן ערך קלורי גבוה, המוצרים המקבילים מהצומח הם דלי שומן וקלוריות ונטולי כולסטרול. כמו כן, מספר מסעדות, כגון טעם החיים, בודהא בורגר ווג'י בר, מגישות מבחר מנות "בשר" מהצומח.

אך המעבר לצמחונות לא צריך לכלול רק חיפוש אחר תחליפים זהים או דומים בטעמם למוצרי הבשר. גם אם התחליפים הנ"ל אינם טעימים לך, אין פירוש הדבר שאינך יכולה ליהנות מתזונה צמחונית. כשאת אוכלת מאכלים אלה ואחרים, רצוי להימנע מההשוואה לבשר, אלא פשוט לבדוק אם זה טעים. המטבח הצמחוני והטבעוני מציע שפע של מאכלים טעימים ומזינים, שכלל אינם מנסים לחקות את טעמו של הבשר, אלא מהווים עולם קולינארי מרתק בפני עצמו.

לשאלות ותשובות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון