פעילות
קמפיין נגד כלובי הסוללה
 ביום ג', 16.6.2009, בשעה 19:00 יתקיים במשרד אנונימוס
בתל-אביב מפגש השקת הקמפיין נגד כלובי הסוללה ונגד הרפורמה שמתכנן משרד
החקלאות. המפגש יכלול הסברים על הרפורמה ועל המאבק המתוכנן והכוונה
לפעילות. לפרטים נוספים: רונן 0524826043 ronenbar07@gmail.com
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
אנונימוס מקיימת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ
לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך
ביום א', 5.7.2009, בשעה 19:30, בנושא: "תזונה לטבעונים: בעיות בריאות
שצריכות לעניין טבעונים – ומניעתן." מרצה: זהר צמח וילסון.
תרומת מחשב
אנונימוס זקוקה לתרומות מחשבים במצב טוב. אנא פנו אל erezkat@gmail.com
קורס בירושלים: בין ממון למזון
ביום ד', 17.6.2009 בשעה 19:30, יתקיים מפגש עם חקלאים ויוזמי קואופרטיבים
בתחום המזון האורגני. זאת במסגרת הקורס "בין ממון למזון: דברים שלא ידעת על
מזון, סביבה, חברה וכלכלה" בהפקת המכללה החברתית-כלכלית בשיתוף זנגוויל
– מרכז קהילתי לצמחונות, ברח' בלפור 8, ירושלים. ההשתתפות בתשלום סמלי.
טבעונות בחיפה
ביום ד', 17.6.2009 בשעה 19:00, יתקיים מפגש של קבוצת הצמחונים
והטבעונים בחיפה (גילאי 21 ומעלה). בתוכנית: דיון על פעילות לקידום
הצמחונות/טבעונות בארץ. לפרטים – veg.haifa@gmail.com או מיכל:
052-4323357
כדאי לכתוב: סוסים בתל-אביב
 הכתבה "אל תתנו
להם סוסים" (וואלה! 7.6.2009) סוקרת את מצוקתם של הסוסים
המנוצלים לנשיאת משאות ברחובות תל-אביב. הכתבה מציינת שהחזקת סוסים בשטח
עירוני נאסרה כבר במספר ערים גדולות בעולם (ביניהן לונדון, לאס וגאס
ובייג'ין) ושגם בתל-אביב הביעו מספר חברי מועצה נכונות לפעול לקידום איסור
דומה. עם זאת, בפועל אפילו החוק הקיים, האוסר על אחזקת סוסים בעיר ללא
רישיון, אינו נאכף כראוי.
כדאי לכתוב לראש עיריית תל-אביב-יפו ולבקש ממנו
לפעול לאכיפת החוק הקייים, ולקידום תקנות האוסרות על השימוש בסוסים ברחובות
תל-אביב, בדומה לאיסור בערים אחרות בעולם.
מר רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו, רח' אבן גבירול 69, תל-אביב
64162.
 ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל
מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו ל-erezkat@gmail.com
הרצאות
 אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
 mynet (ישובי הנגב) חיי
עז. בכתבה " בעל עדר
העזים: "אני מצוי בין הפטיש לסדן" (8.6.2009) מדווח עודד בר מאיר על מצבו
של עדר עזים המוחזקות
לייצור חלב במושב ליד נתיבות. באוגוסט 2008 פרצה בעדר קדחת מלטה
(בורצולוזיס) והשירותים הווטרינריים הורו להשמיד את העזים הנגועות. לאחר שקנה
בעל העדר עזים אחרות, אובחנה המחלה גם ביניהן וההשמדה המשיכה. "יונה [בעל
העדר] טוען כי בגלל ייעוץ לקוי שקיבל מאנשי השירות הווטרינרי הוא השמיד כ-500
מהעזים, כמעט מחצית מהעדר, בידיים חשופות. כתוצאה מכך הוא נדבק במחלה ואושפז
בבית החולים כשסכנה ריחפה אז על חייו. [...] בשעתו הורו השירותים הווטרינריים
שלא לשווק לייצוא מוצרי חלב שמקורם בחלב העזים של אריק יונה, אך התירו את
שיווקם בשוק המקומי. [...] רק לאחר שהמחלה פרצה שוב בעדר של יונה נאסר שיווק
החלב ממשקו לאלתר והעדר הושם בהסגר." קדחת מלטה היא מחלה מסוכנת, העלולה
לפגוע במוח, בלב, בעצמות, במערכת המין, במערכות העיכול והנשימה ובכלי הדם.
 nrg מעריב כלבת. בכתבה " לאחר
30 שנה: מקרה כלבת ראשון בצפת" (11.6.2009) מדווחת עדי חשמונאי על
ההיערכות בצפת בעקבות גילוי כלב נגוע בכלבת. זוהי הזדמנות להזכיר לתושבי
הגליל לחסן חיות הנמצאות בטיפולם.
nrg מעריב אין דין.
בכתבה " בדיקה:
איך נוהג בית המשפט עם המתעללים בבעלי חיים?" (10.6.2009) מסכם אורי
שצ'יגובסקי: "על אף שמספר ההרשעות בתיקים של התעללות בבעלי חיים דומה
סטטיסטית לכמות ההרשעות בעברות אחרות מספר המאסרים בפועל הוא אפסי. לאחר
בדיקה מדוקדקת של כמעט 200 פסקי דין מהשנים האחרונות רק בחמישה מתוכם הוחלט
על מתן מאסר בפועל, אך איש מהעבריינים לא הורשע באופן בלעדי בהתעללות בבעלי
חיים, אלא בביצוע פשע נוסף במקביל. כך למשל במקרה שנידון לפני חמש שנים בבית
המשפט הקריות נמצא הנידון אשם בדקירת כלב למוות אך במקביל הורשע גם בהתפרצות
ואחזקת סמים, ובנוסף היה בעל רקע פלילי רחב. נושא הפגיעה בכלב תואר כשולי
בפסק הדין ולמרות שק השרצים הכבד בתיק זה ישב העבריין בבית הסוהר תקופה של
חצי שנה בלבד."
 ynet הצעת חוק. בכתבה " עברה בקריאה
טרומית: עוד הגנה לבעלי החיים" (10.6.2009) מדווח ארז ארליכמן
שב-9.6.2009 עברה בקריאה טרומית פה-אחד הצעת תיקון לחוק צער בעלי-חיים של
חברי הכנסת אורית זוארץ, ניצן הורוביץ ואחרים, המרחיבה את הגדרת הפעולות
המעידות על התעללות בבעלי-חיים וקובעת במפורש איסור על הפיכה, גרירה, טלטול,
הפעלת לחץ על אברים בעת מופע, פיטום, הרעבה, הצמאה, מניעת שינה, ואלימות
פיזית.
יום איכות הסביבה. ב-9.6.2009 התקיים יום איכות הסביבה
בכנסת, יומיים לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה דחתה 10 מתוך 12 הצעות
חוק סביבתיות. בין ההצעות שנדחו, היו גם הצעות בעלות השלכות על בעלי-חיים.
כתבות בנושא:
 תזונה וצרכנות
nrg מעריב סטרול.
בכתבה " למה
לי לאכול סטרול צמחי?" (8.6.2009) מסבירה התזונאית הקלינית יעל
היינמן-ברמן: "את הסטרולים הצמחיים כדאי תמיד להחזיק קרוב לפה, כי הם עוזרים
להכשיל את הספיגה של הכולסטרול במעיים, וההיכרות איתם מסייעת להבין מה ההבדל
בין שמן זית לקנולה." בכתבה רשימת מזונות העשירים בסטרולים צמחיים.
הארץ (ניו יורק טיימס)
סרט. בכתבה " תביעת
מזונות" (11.6.2009) סוקרת קים סיוורסון את הסרט התיעודי החדש "Food,
Inc", התוקף את תעשיית המזון האמריקאית ומנסה לשכנע את הצופים שהכוח לשינוי
מונח אצלם בצלחת.
ארגונים מצריים ופעילותם
בעלי-חיים במצרים, כתבה שלישית
ואחרונה
בכתבות
הקודמות תיארנו את השמדת חזירי מצרים, שנערכה
בתירוץ של "שפעת החזירים", ואת הטיפול בעופות בצאן ובבקר במדינה. השבוע נסיים
את הסדרה בסקירת עבודתם של הארגונים בהגנה על חמורים, כלבים, חתולים וחיות
נוספות.
היחס למזון מן החי
המצרים אוכלים מעט מאוד בשר יחסית לתושבי המערב. צריכת בשר עופות, שהוא
הנפוץ מבין סוגי הבשר במצרים, עמדה לפני שפעת העופות על כ-9 ק"ג לאדם
בשנה בממוצע – כ-20% בלבד מהצריכה בישראל. בשר בקר מעט פחות נפוץ
מבשר עופות (צריכת בשר בקר קרובה יותר לנתונים מישראל –
כ-50%). כמעט כל הבקר (פרות ובפאלו) מוחזק במצרים עבור ייצור חלב; במובן
זה, בשר הוא בעיקרו "מוצר-לוואי". יש במצרים עלייה אטית מאוד בצריכת המוצרים
מן החי יחסית למוצרים מהצומח, לעומת העלייה התלולה במדינות אסיאתיות כגון סין. התפריט המצרי
המסורתי עשיר במאכלים
מסורתיים מן הצומח, ובעיקר בקטניות. עם זאת, נראה שצמחונות מוצהרת היא
תופעה נדירה במדינה. בהתאם לכך, הארגונים להגנה על בעלי-חיים לא עוסקים
בצמחונות אלא מתמקדים בחמורים, בכלבים, בסוסים ובחתולים; אמנם, בעקבות
שיתוף-פעולה עם הארגונים הזרים Animals Australiua ו-WSPA, כמה מהארגונים
המצרים מעורבים בשנים האחרונות בניסיונות לקדם רפורמות בהובלה ובשחיטה של בקר
וצאן. 
שוק בקאהיר: האוכלוסייה במצרים הרבה יותר צמחונית
מאוכלוסיית המערב,
אף על-פי שצמחונות מלאה ומוצהרת היא תופעה נדירה. (צילום:
dungodung)
הארגונים
לפי העיתון Animal People, כבר
ב-1910 (בתקופת הכיבוש הבריטי) היו במצרים לפחות 8 ארגונים לרווחת בעלי-חיים.
לאחר שרובם נסגרו, The Brooke נותר הארגון הוותיק ביותר שפועל במדינה
כיום, והוא גם הגדול ביותר. המדובר בארגון בריטי שמטפל בחמורים ובקרוביהם במדינות מתפתחות (וגם
בישראל). The Brooke צופה כי בשנת 2009 יטפלו הצוותים שלו ברבע מיליון
חמורים, סוסים ופרדות במצרים. הארגון מפעיל שם שבע מרפאות וטרינריות, וצוותים
וטרינריים ניידים המגיעים ל-230 קהילות.
בראשית שנת 2008 פעלו במצרים 10 מקלטים לבעלי-חיים (כלבים, חתולים
ו/או חמורים וסוסים) והתחום גדל בקצב חסר תקדים – רוב הארגונים שפועלים כיום,
הוקמו בעשור האחרון. בארגונים אלה יש נוכחות מרכזית לתושבי מצרים אירופיים
ומשקל גדול למימון זר, בעיקר מבריטניה (השפעה זו מבוססת בין השאר על כך
שהבריטים מבקרים במצרים כתיירים יותר מכל תושבי מדינה אחרת). עם זאת,
בארגונים הבריטיים עובדים מצרים רבים, ובמקביל לכך, בארגונים שמונהגים על-ידי
מצרים, פועלים מתנדבים זרים רבים. מבין הארגונים הבולטים, ACE (דאגה
לבעלי-חיים במצרים) ו-AWOL (רווחת בעלי-חיים לוקסור) הוקמו ומנוהלים על-ידי
נשים אנגליות; לעומתם, SPARE (החברה להגנה על זכויות בעלי-חיים במצרים), ESMA
(החברה המצרית לחמלה כלפי בעלי-חיים) ו-ESAF (החברה המצרית לידידי
בעלי-החיים) הוקמו על-ידי מצרים. SPARE, ESAF ו-ACE מקדישים מאמץ ניכר לחינוך
במקלטים שלהם ומחוץ להם; ACE מגיע לבתי-ספר ולאוניברסיטאות, ומפיץ, בין השאר,
חוברת על רווחת בעלי-חיים לפי האסלאם. SPARE, שמנוהל על-ידי אשת תקשורת,
מקדיש מאמצים לעבודה בתקשורת; ואילו ESAF, שבראשותו עורך-דין, מקדיש מאמצים
לקידום חקיקה ולתביעת מתעללים.
צוות מרפאה ניידת של SPARE מעניק טיפול חינם לחמורים
(צילום:
SPARE)
חמורים וסוסים
ניצול חמורים לעבודה מוכר
במצרים מהתקופה הפרעונית, ואילו סוסים הובאו לשם עם הצבא הבריטי. ניצול חיות
אלה לעבודה עדיין נפוץ מאוד: לפי נתוני האו"ם, בשנת 2005 היו במצרים
3,070,000 חמורים ו-62,000 סוסים. התיירים נחשפים במיוחד לסוסים המושכים
עגלות תיירים. לדברי הארגון ACE, הסוסים מוחזקים לעתים קרובות בתת-תזונה,
חשופים לשמש בטמפרטורה של 50 מעלות, ומכריחים אותם לדהור. מצבם של סוסים אלה
השתפר בשנים האחרונות, ככל הנראה בהשפעת התיירים. ACE מעניק לחיות רחצה
והברשה במים נקיים וריסוס להרחקת זבובים, ואגב כך הצוות בודק פציעות, שיניים,
ורתמות.
סוס מושך משא עצום ברחובות קאהיר, אוגוסט 2007.
(צילום: rytc)
לפי ACE, החמורים והסוסים סובלים לא רק מהזנחה ומעבודת פרך, אלא גם
מתאונות דרכים רבות. באתר הארגון מצולמות חיות בוגרות עם פצעים פתוחים ענקיים
שנגרמו מתאונות. בנוסף לכך, בעלי החמורים והסוסים נוהגים להריץ את העיירים
והסייחים לצד אמותיהם ברחובות הסואנים כדי שיתרגלו לכלי רכב, והתוצאה היא
תאונות נוספות. מאמר על גן החיות של גיזה ב-Animal People מגלה שהמשטרה
מחרימה חיות פצועות ושולחת אותן לגן החיות כדי שישמשו מזון לטורפים. החיות
עלולות לסבול שבועות ב"הסגר" ללא טיפול לפני שהורגים אותן.
בנוסף לכך, לפי ACE, במשך דורות רבים נפוץ במצרים מנהג של "ריפוי"
בעיות של חמורים וסוסים באמצעות צריבה במוט ברזל מלובן – בעיקר ברגליים אך גם
במקומות אחרים בגוף. למרות הנזקים העצומים שגורמת הצריבה לחיות, העניים
ממשיכים להשתמש בה במקומות רבים. באמצעות הענקת טיפול וטרינרי חינם, ACE כמעט
שהכחיד את הצריבה באזור לוקסור; בשנת 2007 טופלו במרכז הארגון 63,000
חיות.
הארגון הבריטי The Donkey Sanctuary, המפעיל בשיתוף עם ארגון מקומי
מרפאות ניידות לחמורים באזור גיזה, מדווח על מצב החמורים העובדים בתנורי
לבנים. יש מאות תנורים לשריפת לבנים, וכל אחד מהם מחזיק 10 חמורים ויותר.
מעמיסים על העגלות לבנים במשקל עצום, והחמורים סובלים בעיקר מפצעים פתוחים,
הנגרמים מרתמות ומאוכפים גרועים, מבעיות רגליים וכן מזיהומים בעיניים ומיחס
אלים.
הארגון AWOL פועל באזורים הכפריים ליד לוקסור. גם שם חלק מהסבל
שנגרם לחמורים נובע מהשימוש בציוד לקוי, כגון שרשראות וחבלים דקים, הנקשרים
על-פני החמור בתור רתמות וחותכים בעורו ובבשרו. פעילי הארגון עוברים בסביבה
החקלאית ומציעים לבעלי החמורים הדרכה וציוד משופר שהם מייצרים בעצמם במתפרה
מאולתרת. הם גם מעניקים לחמור טיפול וטרינרי ומשמידים את הציוד
הפוגעני.
כלבים וחתולים
לפי Animal People, בדצמבר
2007 היו בקאהיר כ-6,000 כלבים חופשיים ובגיזה כ-10,500. מספר החתולים שם
הוערך בשני מיליון. מספר הכלבים וכנראה גם החתולים נמצא בירידה מסיבה לא
ברורה, אולי עקב הרעלה מתמשכת של חולדות (כלומר, ירידה בכמות הטרף בשילוב עם
הרעלה משנית) שהתפשטו במצרים בעקבות בניית סכר אסואן. בניגוד לאירופה, במצרים
אין מסורת של עוינות כלפי חתולים, אולם לדברי אמינה אבזה מ-SPARE, מרבים
להרוג אותם, לעתים קרובות באמצעות חנק.
מצרים ידועה בריבוי הירי בכלבים וההרעלות, הנהוג מזה כ-20
שנה. הארגון הבינלאומי WSPA מעורב זה יותר מעשור בניסיונות לעצור את
הירי וההרעלות, באמצעות הפקת כנסים וסדנאות. תוכנית עיקור ניסיונית ש-WSPA
תמך בה נחשבת ככישלון, כנראה בגלל תכנון וניהול לקויים. ב-11.5.2007 התפרסמו
בעולם תמונות של כלבים שנורו בקאהיר, והן הביאו להשקת עצומת מחאה בינלאומית.
לפי העיתון אל-מסרי אל-יוום, ב-18 במאי הורה הנשיא מובארק לשר החקלאות להכין
דו"ח על כלבים משוטטים במצרים, ולפתוח בחקירה על הדיווחים בעניין ירי
והרעלות. הנשיא גם הורה לנקוט באמצעים הומאניים המקובלים בעולם כדי לטפל
בחיות משוטטות במקום ירי והרעלות, כדי שלא להרתיע תיירים ולשמור על שמה הטוב
של מצרים. WSPA ומצרים חתמו ביניהם על הסכם לביצוע פרויקט "לפתרון
בעיית הכלבים המשוטטים בקאהיר", אולם באפריל 2009 עדיין נמשך ירי בהיקף
נרחב.
כלבים ירויים ברחוב בקאהיר: שיטת השירותים הווטרינריים
לצמצום האוכלוסייה. (מתוך דואל שהופץ בעולם)
מקלטי החתולים והכלבים באזור קאהיר מחזיקים מאות חיות ומקיימים תוכניות
אימוץ, וכן עיקור, חיסון והחזרה לרחוב. לדברי אבזה, כמעט כל מאמצי החתולים
והכלבים הם תושבים זרים; המצרים מעדיפים להחזיק חיות "גזעיות". 
חתול יתום מוצע לאימוץ במקלט מאדי בקאהיר (צילום: סהר
אלנאדי)
גני חיות
במצרים פועלים 7 גני חיות ממלכתיים. הגדול שבהם הוא גן החיות של גיזה,
המאכלס עד 20,000 חיות. המקום משמש במידה רבה כאתר בילוי, כדורגל, פיקניקים
ואפילו קריוקי ל-6 מיליון מבקרים בשנה, המכבידים על התנאים הלקויים ממילא.
התנאים בגן נחשבו מתקדמים כשנבנה בסוף המאה ה-19, אולם בפרספקטיבה עכשווית,
כפי שמסכם מבקר מצרי שצוטט ב-Animal People, "זה לא גן חיות, זה מחנה עינויים
לחיות, המנוהל על-ידי קבוצה של שומרי חיות בורים, שלא יודעים לעשות דבר מלבד
לקחת טיפים מהורים כדי שילדיהם יוכלו להאכיל את החיות." מבקרים בגן
החיות מתארים כלובי בטון קטנים ומטונפים, שבתוכם חיות מורעבות ולעתים אף
צמאות. מצבם של האריות מתואר בפירוט על-ידי תיירים. עובדים מכים את האריות
כדי שישאגו, ומרעיבים ומסממים אותם כדי לשלוט בהם בקלות. חלק מהאריות זוכים
לצאת מכלוב זעיר רק כדי שתיירים יצטלמו איתם תמורת תשלום מיוחד. בעיות כאלה
אינן מיוחדות לגן החיות של גיזה; מחקר חדש של ד"ר מוחמד איברהים מאוניברסיטת
קאהיר, מגלה ש-30% מהחיות בגני החיות במצרים מכורות לסמים – לאחר שהולעטו
בסמים בחסות העובדים. הידיעה שהתפרסמה בנושא מציינת סיגריות, אלכוהול וקפאין;
כנראה מדובר גם בסמים אחרים.
 גן חיות במצרים: גור שימפנזים מוחזק בתנאים קשים ומנוצל כדי
לשעשע תיירים (צילום: twoblackeyes)
ארגונים מצריים ובינלאומיים מנסים לשפר את המצב בגני החיות, ללא תוצאות
משמעותיות. כל עוד הממשלה משלמת לעובדי המקום שכר שאינו מאפשר קיום, הם
ימשיכו להשלים הכנסה על חשבון החיות – למשל, בעינוי אריות כבידור לקהל
ובגניבת הבשר שנועד להם. WSPA ניסה לחדור לגן החיות של
גיזה דרך פרויקט עיקור החתולים הרבים שחיים חופשיים בגן; אולם
הווטרינרים של גן החיות השתמשו על חיות הגן ברוב חומר ההרדמה שנועד לעיקורים.
אמינה אבזה מ-SPARE אמרה שעשרה מאמרי ביקורת בעמודים הראשונים של עיתונים
לאומיים, שהתפרסמו בשנת 2007, לא עוררו שינוי. אחמד אל שרביני מ-ESAF הוא
היחיד שמביע אופטימיות: לדבריו, דמי הכניסה למקום הוכפלו פי ארבעה בהמלצת
ESAF, כלוב הקופים הוגדל והוכנס לתוכו עץ, וכל 60 העובדים עברו שלושה
ימי הכשרה בהפקת ESAF בראשית שנת 2007. אולם מאז ממשיכים להתפרסם דיווחי
מבקרים מזועזעים.
לסיכום, המצב בגן החיות של גיזה מסמל את מצב החיות
במצרים: בורות, אדישות ולעתים אכזריות, גורמות לחיות מצוקות גדולות ואף עולות
בחייהן, בדומה למצב ששרר במערב לפני מאה שנה. אולם ההתמערבות והמודרניזציה
אינן מביאות בשורה משמחת. אמנם, מצד אחד, יותר ויותר ארגונים מצריים מטפלים
בחיות ופועלים להנחלת ערכים של חמלה כלפיהן; אולם במקביל לכך, המערב המודרני
מחדיר למצרים את תעשיות בעלי-החיים. בגן החיות של גיזה, הדבר הביא להשמדת כל
העופות שבגן בניסיון למנוע את התפשטות שפעת העופות –
בעוד שמחוץ לגן מתפשטים מתקני כליאה תעשייתיים במקום המשקים המסורתיים.
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
פינת התזונה
בר טבעוני
רוגטקה – בר טבעוני, יצחק שדה 32, תל-אביב; דואל.
ב' בר החל מ-20:00; ד'
ארוחות 22:00-20:00 ומשקאות וקינוחים עד 23:30;
שבת ארוחות 15:00-12:30; באירועים מוגשים אוכל קל ושתייה.
רוגטקה הוא בר-מועדון, שנפתח בחודש
יוני על חורבות מועדון ה"פטיפון". הכניסה היא מרחוב יצחק שדה 32 (מול
דוכן של מפעל הפיס), עולים במדרגות לאורך מעקה. במקום יש30 מקומות ישיבה סביב
שולחנות זוגיים ו-2 שולחנות גדולים ו-8 מקומות ישיבה על הבר.
רוגטקה היא יוזמה ללא מטרות רווח שמטרותיה הן הפצת רעיונות לשינוי
חברתי, קידום תזונה טבעונית ויצירת מרחב פוליטי לאמנות ותרבות עבור הקהילה.
ניתן להתעדכן באירועים הנערכים במקום באתר רוגטקה.
את המקום מפעיל בהתנדבות קולקטיב מתנדבים ומתנדבות טבעונים. כל המזון
והשתייה המוגשים במקום אינם מכילים מוצרים מן החי (טבעונים) ובמידת האפשר הנם
מוצרי סחר הוגן. כמו-כן ניתן דגש על הימנעות ממוצרים המיוצרים בהתנחלויות או
על-ידי תאגידים הפוגעים בבעלי-חיים, בזכויות אדם ובאיכות הסביבה. המחירים
נמוכים במידת האפשר במטרה לאפשר לאנשים לאכול אוכל מוסרי, מזין וטעים בזול.
בתפריט הקבוע יש כריכים (10 ₪): כריך טופו במרינדה עם רטבים;
ונקניקיה בלחמניה עם ירקות ורטבים. הקינוחים כוללים מאפינס/עוגות (5 ₪)
וכדורי תמרים (2 ₪). בין המשקאות מוצעים שייק פירות על בסיס חלב סויה (10 ₪
לחצי ליטר), מיץ תפוזים סחוט (8 ₪), אייס קפה, מיץ
תפוזים/אשכוליות וקפה/תה (5 ₪), וכן בירה (10 ₪ לחצי ליטר) ומשקאות
אלכוהוליים נוספים.
הארוחות כוללות צלחת גדולה עם 5-4 מנות וקינוח במחיר 20 ₪. מגוון המנות
משתנה; למשל, בערב הזדהות עם פעילי זכויות בעלי-חיים אוסטריים שהתקיים בבר,
הוגשה ארוחה אוסטרית: שניצלים מסויה, פשטידת קוגל, סלט תפוחי אדמה ופירה,
ולקינוח שטרודל תפוחים וקרם-שניט.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ynet עצים בעיר. בכתבה "
