פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
אנונימוס מקיימת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ
לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.
כדאי לכתוב: תיקון פקודת הכלבת
 בכתבה "לקראת
אישור: כלב שנשך ישהה בהסגר במרפאה" (ynet, 28.7.2009), מדווח ארז
ארליכמן על הצעת חוק של ח"כ דב חנין לתיקון פקודת הכלבת. ההצעה
מבקשת להתיר הסגר כלבים במרפאה וטרינרית אם נחשדו כנגועים במחלה. ההסגר
במרפאה נועד להחליף את ההסגר בתנאים הירודים במכלאות העירוניות. בנוסף לכך,
לפי התיקון, תקופת ההסגר תימשך עשרה ימים ממועד הנשיכה ולא ממועד הדיווח, כפי
שמחייב החוק כיום. בכך יצומצם פרק הזמן שבו ייאלצו הכלבים להישאר כלואים
בבידוד.
לכדאי לכתוב
לחברי הכנסת ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק.
 ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל
מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו ל-erezkat@gmail.com
הרצאות
 אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
 הארץ חתולים בי-ם.
בכתבה " חתולי
הרחוב הירושלמים כבר לא בסכנה: יעברו עיקור במקום הרדמה או הרעלה"
(30.7.2009) מדווח ניר חסון שהווטרינר העירוני של ירושלים, ד"ר זוהר דבורקין,
מתכנן להשיק בירושלים תוכנית עיקור המונית של חתולים חופשיים, בשיתוף
עם אגודת צער בעלי-חיים ירושלים ופורום מאכילי החתולים בעיר. "ד"ר דבורקין
מסביר את השינוי בכך שמעמדו המשפטי של החתול השתנה מאז ימיו של שדה – זאת,
בשל פסיקת בג"ץ שהתירה האכלת חתולי רחוב ואסרה הריגת חתולים 'למעט במקרים
קיצוניים'." ביוזמת חברת מועצת העיר, לורה ורטון (מרצ) גובשה תוכנית לעיקור
8,000 חתולים בשנה. הפרויקט טרם אושר. במקביל לכך, מאיימת העירייה להטמין את
האשפה במכלים תת-קרקעיים, יוזמה שתגרום רעב בקרב אוכלוסיית החתולים (ציפי
מלכוב, " החשש:
גוויות של מאות חתולים ברחובות", mynet ירושלים, 28.7.2009).
 nrg מעריב חולות. בכתבה " ערעור לביהמ"ש
העליון נגד כריית חולות בסמר" (28.7.2009) נמסר שעמותת אדם טבע ודין
הגישה ערעור לבית-המשפט העליון על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר שבע להתיר
כריית חול בדיונת סמר, צפונית לאילת. ynet תביעת
מתעללים. בכתבה " התעללו
בחיית המחמד שלכם? תתבעו" (29.7.2009) בוחן עו"ד אורן בושרי את המגבלות
שמציב החוק בפני המבקשים לתבוע מתעללים בבעלי-חיים, ומוצא תקדים חדש, העשוי
לסייע לתובעי המתעללים.
הארץ חדקן. בכתבה
" ברל'ה,
צא לחו"ל" (גלריה, 29.7.2009) מתארת מיכל פלטי בהתלהבות פרסומית יוזמות
חקלאיות חדשות, שחלקן מבוססות על התעללות בחיות.
 ynet ויוויסקציה. בכתבה
" בריטניה:
שיא במספר הניסויים בבעלי-חיים" (26.7.2009) מדווח ארז ארליכמן: "בשנה
שעברה בוצעו 3.7 מיליון ניסויים בבעלי-חיים בבריטניה – עלייה של 14 אחוזים
בהשוואה לשנת 2007. ארגוני בעלי-חיים מאשימים את הממשלה במתן אישורים מהירים
למחקרים ובחוסר פיקוח על הנעשה במעבדות."
תזונה
ynet במקום
חלב. בפינה " מבשלים
שואלים: לחם שאור ועוגות טופו" (28.7.2009) משיבה תום
סויצקי: "בעוגות בחושות ניתן להמיר מוצרי החלב במיץ תפוזים, לרוב בכמות
זהה, אלא אם יש נוזלים נוספים במתכון. "
ועדות מדעיות לרווחת בעלי-חיים
החקיקה האירופית לרווחת בעלי-חיים נשענת על דו"חות מדעיים
בעניין הפגיעה בחיות במסגרת תעשיות שונות. בניגוד למצב בישראל, באירופה
מחברים את הדו"חות מיטב אנשי המקצוע.
"רווחת המטילות" בישראל
ב-19.7.2009 הודיע
משרד החקלאות על השלמתו של "דוח הצוות המקצועי לבחינת רווחת המטילות במסגרת
תכנית שדרוג לולי
ההטלה". בסקירת תוצאותיו
המוזרות של הדו"ח, ראינו שהבעיות בדו"ח מתחילות בהרכב "הצוות המקצועי" של
מחבריו: מנהל אגף בעלי-חיים בשירות ההדרכה והמקצוע (יו"ר הצוות); הממונה על
חוק צער בעלי-חיים; רופא וטרינר ראשי למחלות עופות; מנהל תחום ענפי החי, לשכת
סמנכ"ל לייצור; נציגת מינהלת ההשקעות; נציגת הלשכה המשפטית; ומנכ"ל המועצה
לענף הלול.
חסרונות הצוות זועקים לעין: 6 הראשונים מבין 7 חברי הצוות עובדים
ביחידות שונות במשרד החקלאות; 4 מבין החברים הם אנשי ענף הלול; אין מדענים
בין חברי הצוות (יש בו שני דוקטורים לרפואה וטרינרית, שאינם חוקרים); ולאיש
מחברי הצוות אין רקע מקצועי מוכר במדע רווחת בעלי-חיים.
צוותי מחקר באירופה מינויו
של צוות כזה נוגד לא רק את ההיגיון הפשוט, אלא גם את המסורת שהתגבשה באיחוד
האירופי. כשהנציבות האירופית ממנה צוות לביצוע משימה מן הסוג שעמד בפני הצוות
של משרד החקלאות, הרכב הצוות שונה לחלוטין. באופן מוצהר, כל הוועדות המדעיות
של הנציבות האירופית מורכבות ממומחים עצמאיים, כמעט כולם בעלי ניסיון מחקרי
עשיר מאוד והכרה בינלאומית כמדענים. בעשורים האחרונים פעלו באירופה ועדות
מדעיות קבועות, שאחראיות לייעץ לנציבות האירופית הן בעניין מחלות בעלי-חיים
(מתוך עניין כלכלי או חשש לבריאות האדם) והן בעניין רווחת בעלי-חיים. ועדות
אלה נשלטות על-ידי חוקרים וטרינריים, אך יש בהן מיעוט בולט של מדענים, שפרסמו
מחקרים בולטים במדע רווחת בעלי-החיים (6 מתוך 19 בוועדה שפעלה עד שנת 2003,
ו-7 מתוך 20 בפאנל שפועל כיום). הוועדות עצמן אינן מנסחות מסמכים מקצועיים,
אלא ממנות צוותי עבודה מיוחדים לכל עניין. בידי הוועדה נותרת הזכות לבצע
שינויים לפני הגשת המסמך הסופי, וככל הנראה השינויים מעטים. הפאנל שפועל מאז
2004 הגיש כ-34 חוות-דעת העוסקות ברווחת בעלי-חיים. הוועדה שפעלה לפניו,
הגישה דו"חות בתכיפות נמוכה יותר. נסקור כאן 9 דו"חות כאלה, שרובם השפיעו על
החקיקה באיחוד
האירופי.
מדע רווחת בעלי-החיים
לפני הסקירה יש להעיר,
שהשימוש במושג "רווחה" כאן אינו דומה לשימוש היומיומי במושג. מדע רווחת בעלי-החיים
אינו  מתעניין ביצירת תנאי רווחה לחיות, אלא בשיפורים זעירים ומקומיים
במצב החיות במסגרת התעשיות החקלאיות ותעשיות אחרות. זה איננו תחום עצמאי, אלא
תחום הכבול לתעשיות בעלי-החיים. הכשרת החוקרים מתבצעת
בדרך-כלל באותן מחלקות שבהן מלמדים כיצד לנצל חיות באופן תעשייתי, ורבים
מהחוקרים עובדים גם בפיתוח התעשיות, לצד מחקריהם שנועדו לסייע לחיות.
מדע רווחת בעלי-החיים משלב בהכרח עבודה מתחומים מרוחקים, כגון אתולוגיה
ואפידמיולוגיה, ויש בו שיח תיאורטי מיוחד וכתבי-עת ייעודיים. למרות חסרונותיו
הרבים, רק מי שעוסקים בו יכולים להיחשב כמומחים לרווחת
בעלי-חיים. וטרינרים או אתולוגים מן השורה יכולים לתרום ממומחיותם במסגרת
קבוצת עבודה, אך הם בהחלט אינם מומחים לתחום והכשרתם הצרה אינה מתאימה לכהונה
בראש צוות.
הדו"חות
לפניכם תיאור תמציתי של הצוותים
שכתבו דו"חות עבור הנציבות האירופית במשך כעשור, עד שנת 2003. כל הדו"חות
נועדו לבדוק את מצב החיות ("רמת הרווחה") בתעשיות ספציפיות.
" דו"ח
על רווחת עגלים" (1995) נכתב על-ידי 9 חברי צוות, אשר 7 מהם פרסמו מחקרים
ברווחת בעלי-חיים (בצוות זה, כמו בצוותים הבאים, הנושא תופס משקל שונה
בעבודתם של חוקרים שונים, מעיסוק מרכזי ועד למאמרים בודדים). בצוות נציג חריג
– אדם אחד שאינו פעיל באופן אקדמי. היו"ר הוא דונלד ברום (Broom), שכיהן מאז
1986 כפרופסור לרווחת בעלי-חיים באוניברסיטת קיימברידג', ובין 1990 ל-1997
כיהן כיו"ר תת-הוועדה לרווחת בעלי-חיים של הנציבות האירופית. ברום פרסם כמה
מהספרים הבולטים ביותר במדע רווחת בעלי-החיים, בנוסף למאמרים רבים על מכלול
הבעיות בחייהם של חזירים ובקר במשקים, וגם חיות במעבדות, בגני חיות, בפינות
ליטוף ובבית.
הדו"ח " שחיטה והרג של
חיות" (1996) נכתב על-ידי 7 חברים. 6 מהם פרסמו מחקרים על צמצום הסבל של
חיות בהובלה ובשחיטה. היו"ר, יאן לדוויג (Ladewig), הוא פרופסור להתנהגות
"חיות בית" ורווחתן באוניברסיטת קופנהאגן, המתמחה בזיהוי סימני עקה (סבל) לפי
סימנים פיסיולוגיים והתנהגותיים, בפרות, בחזירים, בסוסים ועוד.
" דו"ח
על רווחת תרנגולות מטילות" (1996) נכתב על-ידי 7 חברים. 5 מהם הרבו לפרסם
מאמרים על רווחת בעלי-חיים. יו"ר הצוות, הארי בלוקהאוס (Blokhuis), הוא בוגר
אוניברסיטה חקלאית בהולנד, ועשה את התמחותו באתולוגיה יישומית (כלומר,
התנהגות חיות תחת תנאי ניצול) ופיסיולוגיה. החל מ-1979 הוא מפרסם מאמרים על
התנהגות בעלי-חיים ועל רווחתם, והוא כיהן במחלקות לרווחת בעלי-חיים בתוך גופי
מחקר שונים. בלוקהאוס מגדיר את התמחותו כ"התנהגות עופות, ורווחת בעלי-חיים
בכלל," אולם הוא פרסם מחקרים גם בנושא רווחת חזירים, עגלים וסייחים, בנוסף על
דיונים בעניין שיטות לאומדן רווחה ולפיקוח. 
תרנגולות בכלוב סוללה בתעשיית הביצים, ישראל, מרץ
2009
הדו"ח " רווחת חזירים
המוחזקים באופן אינטנסיבי" (1997) נכתב על-ידי 8 חברים, ש-4 מהם פרסמו
מחקרים ברווחת בעלי-חיים. חוקר נוסף מתמחה בחיות בר, ושני אחרים במחלות
חזירים. היו"ר, פר ינסן (Jensen), הוא פרופסור לאתולוגיה משבדיה והעורך הראשי
של כתב-העת המרכזי למדע רווחת בעלי-החיים (Applied Animal Behaviour
Science). ינסן כיהן כיו"ר תת-הוועדה לרווחת בעלי-חיים של הנציבות האירופית,
ופרסם עשרות מאמרים וארבעה ספרים על רווחת "חיות משק" והתנהגותן.
תרנגולים בתעשיית הבשר, ישראל, מרץ 2009
הדו"ח " רווחת בקר המוחזק
לייצור בשר בקר" (2001) נכתב על-ידי 6 חברים, שכולם פרסמו מחקרים על
רווחת בעלי-חיים. היו"ר הוא פייר לה נדר (Neidre), האחראי במכון הלאומי
לחקלאות בצרפת (INRA) על שאלות הנוגעות לרווחת חיות במשקים ובמעבדות, והמעורב
בפרויקטים שונים של רווחת בעלי-חיים בצרפת. לה נדר הרבה לחקור את הסביבה
החברתית של בקר וצאת, ואת השלכותיה על רווחתם.
הדו"ח " רווחת בעלי-חיים
המוחזקים לייצור פרווה" (2001) נכתב על-ידי 8 חברים, אשר 5 מהם פרסמו
מאמרים הקשורים ברווחת בעלי-חיים. בצוות השתתף איש תעשיית הפרווה. היו"ר
המפתיע הוא רובר דנצר (Dantzer), נוירוביולוג צרפתי, שמחקריו קשורים רק באופן
קלוש למדע רווחת בעלי-החיים, וודאי שלא לתעשיית הפרווה. לפי עיתון פיני, חברי
קבוצת העבודה התלוננו בפני הנציבות האירופית שהוועדה המדעית שממונה עליהם
סילפה את עבודתם, בתמיכת חברי הוועדה, פר ינסן ודונלד ברום. הדו"ח הסופי
שפורסם, יותר ביקורתי כלפי תעשיית הפרווה מהטיוטה שהגיש הצוות בניהול
דנצר.
הדו"ח " רווחתם של פרימאטים
לא-אנושיים, המשמשים במחקר" (2002) נכתב על-ידי 7 חברים, שביניהם 3 שכתבו
על רווחת קופים במעבדות ושני מומחים להתנהגות קופי בר. בצוות השתתף גם מנהל
אדמיניסטרטיבי של משק לגידול קופים. יו"ר הצוות הוא דייויד מורטון, הוא חוקר
וטרינרי שהתמחה בהפחתת הסבל של חיות במעבדות ובשיטות לזיהוי הסבל. מורטון
כיהן בוועדות לרווחת בעלי-חיים בבריטניה, והוא נאמן של ארגונים לרווחת
בעלי-חיים, כגון הקרן להחלפת בעלי-חיים בניסויים רפואיים (FRAME).
פרה מתעשיית החלב במתקן ריסון בישראל, מרץ
2009
בחזרה לישראל
לסיכום, צוותי העבודה
האירופיים שמנסחים דו"חות על רווחת בעלי-חיים, מורכבים בעיקרם ממדענים בולטים
במיוחד בתחומם, עם רוב עקבי למדענים שפרסמו מחקרים על בעיות ברווחת
בעלי-חיים. ראשי הצוותים האלה נמנים כמעט תמיד עם בכירי המומחים בעולם למדע
רווחת בעלי-החיים – אנשים שהקדישו עשרות שנים ללימוד התחום, תוך חקירת בעיות
רווחה רבות בחיות ממספר מינים. בישראל אין מדענים עם מומחיות כזו, ונדירים הם
אפילו חוקרים שכתבו פה ושם מאמרים רלוונטיים. אולם הרכבו של "הצוות המקצועי
לבחינת רווחת המטילות" אינו מתקבל על הדעת אפילו בישראל. יש בארץ אנשים
מתאימים למשימה יותר מהצוות כולו. אפילו משרד החקלאות עצמו הצליח למצוא חברי
צוות מתאימים יותר לכתיבת טיוטות לתקנות צער בעלי-חיים. בשלוש מהוועדות הללו
כיהן פעיל זכויות בעלי-חיים, עו"ד יוסי וולפסון. ללא רקע מדעי, וולפסון לא
היה מתקבל לוועדה מקבילה באירופה. אך בישראל נדרש פיצוי על היעדר מדענים
מתאימים, ומחויבותו המיוחדת של אחד מחברי הצוות לנושא אפשרה, לכל הפחות,
לייבא את סיכומי הידע האירופי לישראל.
צילום עליון: Xavier Häpe; צילום
שני: CC-BY-SA-2.5
פינת התזונה
קינואה עם ירקות בסגנון אסייתי
מרכיבים (עבור 8-6 מנות)
1 ורבע כוסות קינואה
2 גזרים
גמבה אדומה
גמבה צהובה
רבע כרוב קטן
6 פטריות שמפיניון
4 גבעולי בצל ירוק
4 שיני שום
רבע חבילת נבטים סיניים (נבטי מש ארוכים)
חמאת בוטנים טבעית
2 כפות גרעיני דלעת
חצי כפית ג'ינג'ר (זנגביל) טרי (ניתן להחליף בקורט ג'ינג'ר יבש
טחון)
שמן קנולה לטיגון
ההכנה
- שוטפים את הקינואה ומסננים. מחממים מעט שמן בסיר קטן, מוסיפים את
הקינואה ומטגנים קלות.
- מוסיפים 3 כוסות מים, מכסים את הסיר ומביאים לרתיחה.
- מקטינים את הלהבה, ומבשלים את הקינואה 15-10 דקות, עד שהמים נספגים
וגרגרי הקינואה שקופים. משאירים את הסיר מכוסה.
- מחממים מעט שמן במחבת רחבה.
- קוצצים את הג'ינג'ר דק ככל האפשר, פורסים את השום לפרוסות דקות,
ומטגנים את שניהם במחבת למשך דקה.
- חותכים את הגזר לפרוסות דקות ומוסיפים למחבת. מטגנים במשך 3 דקות.
- חותכים את הגמבה לרצועות דקות ומוסיפים למחבת. מטגנים במשך 5 דקות.
מערבבים מדי פעם.
- חותכים את הכרוב לרצועות דקות ומוסיפים למחבת, מטגנים תוך כדי ערבוב את
כל התערובת כ-3 דקות נוספות.
- חותכים את הפטריות לפרוסות דקות ומוסיפים לתערובת.
- חותכים את הבצל הירוק לטבעות ומוסיפים.
- מוסיפים את הנבטים וממשיכים בטיגון כל התערובת תוך כדי ערבוב, עד שכל
הירקות מתרככים.
- מכבים את האש ומוסיפים לתערובת 4 כפות רוטב סויה, כף סילאן וכף חמאת
בוטנים טבעית, ומערבבים.
- מוסיפים את תערובת הירקות לקינואה, לאחר שהתקררה מעט (אחרת התערובת
תהפוך לעיסה).
- במחבת נפרדת מקפיצים את גרעיני הדלעת או להשחמה קלה. מוסיפים את
הגרעינים לתבשיל ומגישים מיד (על מנת לשמור על פריכות הגרעינים).
הערה: ניתן להשתמש בקינואה מונבטת, העשירה יותר בערכים
תזונתיים. להנבטה, משרים את הקינואה למשך לילה, מסננים ומשאירים בכלי
הנבטה (או כלי מחורר אחר, כגון מסננת). שוטפים במים פעמיים ביום, עד שיוצא
נבט לאחר 24 שעות. את הקינואה המונבטת יש להרתיח עם רבע מכמות המים
הנדרשת לקינואה רגילה, ולבשל כ-5 דקות.
מתכון: עינת סטולר
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ynet גזר. בטור
"
