פעילות 

ניסויים בטכניון

ביום א', 9.3.2008, בשעות 19:30-17:30, ייערך במועדון מק"ק, מעונות קנדה (הטכניון, חיפה) ערב בנושא "מחקר והוראה מתקדמים ללא ניסויים בבעלי-חיים". בין הדוברים: ד"ר אנדרה מנשה (Antidote Europe) ותמיר לוסקי (InterNICHE). בתום ההרצאות ייערך דיון: "איך אפשר להתקדם לעבר הוראה מודרנית, איכותית והומנית יותר בקמפוס שלך".

בקרוב בטלוויזיה

• ניוקירק: ביום ג', 11.3.2008, בשעה 22:00 ישודר בערוץ 8 ב-Yes הסרט התיעודי I Am An Animal, "מבט על עמדותיה הלוחמניות של אינגריד ניוקירק, המייסדת והכוח המניע מאחורי PETA – ארגון זכויות בעלי-החיים הגדול והמשפיע ביותר בעולם." שידור נוסף יתקיים בשבת, 15.3 ב-21:00.
• יומן חייתי 15: התכנית החדשה בנושא זכויות בעלי-חיים עוסקת בשני נושאים: חשיפת הניסויים ממכון ויצמן, הפגנה נגדם, ופרשנות מאת הווטרינר ד"ר אנדרה מנשה; וסרטון על החזית לשחרור בעלי-החיים ומטרותיה. לפרטים נוספים
• כלבוטק: 'כלבוטק' חושפת את התעללות ד"ר יואב צדוק, הווטרינר העירוני של אשקלון, בכלבים ובחתולים. לפי עדויות בכתבה, צדוק שולח את עובדיו ללכוד חתולים, המוחזקים בתנאים מזעזעים עד שהורגים אותם. בתוכנית נחשפת גם התעללות בכלבים. צדוק זוכה לגיבוי מנכ"ל העירייה, אברהם בן דוד. התוכנית תשודר ככל הנראה (לאחר דחייה) ביום ה' הקרוב, בערוץ 2. לכתבה בנושא: אשקלון news, "מלאך המוות של הכלבים נחשף", 6.3.2008.

אוכל טבעוני בגנש

המסעדה הטבעונית גנש מחלקת מזון טבעוני (חינם) בכל יום ו' בין 14:00 ל-17:00 לפעילים, לסטודנטים ולנזקקים. המיקום: רח' בדיזנגוף 75 למטה (ירידה במדרגות) בתל-אביב. טל' 077-2177732

ציוד לחתולים

עמותת גירגורים עוסקת בהקמת מקלט חתולים ענק, בניסיון לספק לחוסים שם תנאים טובים. לעמותה נחוץ ציוד כגון שמיכות, אלכוהול לחיטוי, כפפות חד-פעמיות, כלי פלסטיק קטנים, שקיות אשפה גדולות, קולרים נגד פרעושים, צעצועים, חול חתולים, מטאטאים, חומרים וכלי ניקיון, וכל מה שיכול לסייע בטיפול בחתולים ובכלבים.

לפרטים: 054-2447848.

דרושים מרצים

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים עם ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה.

לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

פרסומות לחלב ולבשר בבית-הספר

בבית-הספר שלך או של ילדיך מפרסמים מוצרים מן החי? חברות מזון מחלקות טעימות של מוצרי בשר או חלב? מפיצות מידע תזונתי? מחלקות מתנות? כל זה לא חוקי. אם נתקלתם בפרסום כזה, אנא פנו אלינו: טל' 03-6204878 info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

נענע 10 תיעוש לולי ביצים. בכתבה "ביצה סרוחה" (5.3.2008) מציגה נויה נרדימון עובדות בסיסיות על תעשיית הביצים, ומתייחסת ליוזמת משרד החקלאות, שאושרה על-ידי הממשלה: חיסול לולי הביצים הקטנים וריכוז ענף הביצים בידיים מעטות יותר ובלולים מתועשים יותר. דוברת משרד החקלאות טוענת שיש לריכוז זה יתרונות, הכוללים שמירה על בריאות העופות והתמודדות מהירה וטובה עם מחלות. זאת למרות המגמה הקיימת באירופה ובמקומות נוספים במערב, לעבור מלולי סוללות ללולים נטולי כלובים; וזאת גם למרות העובדה שהמגיפות הגדולות הן תולדה של תיעוש משק העופות. לדברי עידן יוסף ("רווחת התרנגולות לרווחיות הלולנים", Nfc ,5.3.2008) הממשלה אישרה לפני מספר חודשים את הרפורמה, הקצתה ליישומה כ-300 מיליון שקל כמענקים מתקציב המדינה, והאריכה ב-4.3.2008 בעשר שנים תמיכה כספית בלולנים עבור הרפורמה (במסגרת "חוק הגליל"). אנונימוס נאבקת במהלכים אלה, הממומנים מכיסנו כמשלמי מסים. לדברי יוסף, מנכ"ל משרד החקלאות, יעל שאלתיאלי, תקיים בסוף מרץ ישיבה בהשתתפות גורמים במשרד החקלאות ובתעשיית העופות, כדי לבדוק את "האפשרות לשפר את רווחת התרנגולות" במסגרת ריכוז הלולים.

Nfc פחות צפוף? עוד בכתבה "רווחת התרנגולות לרווחיות הלולנים": "יו"ר שלוחת הפטם בארגון מגדלי עופות, שוקי בשן, טען כי הפחתת הצפיפות בלולי העופות לפיטום תביא להפחתת התחלואה של עופות ולהגדלת רווחיות המגדלים, שכן כל גריעה של 1% בתפוקה בגין מחלות עופות, גורמת לנזק של 30 מליון שקל." טענות אלה הוצגו בפני שר החקלאות, שלום שמחון, שאמר כי בכוונתו לאפשר כניסת מגדלים נוספים לענף הפטם, כדי להקטין את צפיפות העופות במתחמי הגידול.

Nfc פיצויים. בכתבה "עודכן גובה הפיצוי למגדלי עופות שחוסלו" (6.3.2008) מדווח איציק וולף על דרך נוספת שבה כולנו מממנים את תעשיית העופות: שר החקלאות, שלום שמחון, הודיע ב-6.3.2008 על תוספת של 25% ב"גובה הפיצוי שינתן למגדלי העופות במקרה של השמדה בהוראת המדינה," החלטה הנובעת "מההתייקרות החדה שהיתה במהלך חצי השנה האחרונה במחירי התערובת."

Nfc שחיטה כשרה. בכתבה "הרב מצגר: הגיע הזמן לעבור ל'בוקסים'" (3.3.2008) מדווח עידן יוסף שאגף הכשרות ברבנות הראשית זימן את כל יבואני הבשר הכשר בעקבות חשיפת הארגון PETA במשחטה בארגנטינה, שם צולמה תליית פרות ופרים בעודם חיים ובהכרה לפני השחיטה, שנועדה לייצוא בשר כשר. מצגר "הורה ליבואנים להפעיל לחץ מסיבי על כל בתי-המטבחיים איתם הם עובדים, לחדול מלהשתמש בטכניקה זו ולעבור במהרה לשיטה המודרנית הנהוגה באירופה – "בוקסים", ארגזים מתהפכים." למעשה, גם זו שיטה הגורמת סבל רב לחיות.

ynet היפודרום. בכתבה "הסוסים לא מרוצים" (5.3.2008) מספר עומר גינצבורג שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה לאחרונה תוכנית להקמת היפודרום בגלבוע. נושא ההימורים החוקיים במקום עדיין בדיון. קיום הימורים אינו מותר ללא חקיקה בנושא, ובנקודה זו ניתן עדיין לפעול ולמנוע מהתעשייה להתפשט. גינזבורג מסביר גם כיצד פוגעת תעשיית המרוצים בסוסים.

הארץ הירקון. בכתבה "הפתרון להפרעות בזרימת המים: חקלאים ישאבו רק בקצה הנחל" (2.3.2008) מדווח צפריר רינת על ניסיונות שיקום הירקון על-ידי רשות הנחל: "הרשות מקווה שבתוך שנתיים לא יהיו יותר שאיבות ממי הנחל לצרכים חקלאיים, ומטרתה לאפשר את הזרימה ללא הפרעות עד מורד הנחל. כך, השפכים המטוהרים שיהיו באיכות גבוהה יותר (קולחים) ימשיכו לזרום באפיק ורק במורד הירקון, באתר 'שבע טחנות' בתל-אביב, הם יישאבו בצינור ויוזרמו לחקלאים."

הארץ מעברים. בכתבה "אושרה הקמת מעבר אקולוגי לחיות בכביש ואדי מילק" (6.3.2008) מדווח צפריר רינת: "המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לקדם תוכנית להקמת מעבר אקולוגי למעבר חיות על כביש 70 (כביש ואדי מילק). זאת, בעקבות הישנות מקרים בהם חיות בר נדרסות בזמן שהן מנסות לחצות כבישים מהירים. [...] המעבר יוקם כגשר מעל הכביש ויכוסה בצמחייה ועצים." רינת מדווח על בניית מעבר נוסף בכביש 70, ועל תוכנית להקמת מעבר בכביש תל-אביב-ירושלים ליד מושב שורש.

nrg מעריב מיגון עמודים. בכתבה "טרטרמן למען הציפורים" (2.3.2008) נמסר: "הצעת חוק של ח''כ אסתרינה טרטמן בשיתוף החברה להגנת הטבע למיגון עמודי החשמל בישראל הוגשה הבוקר לשולחן הכנסת". המיגון נועד למנוע התחשמלות עופות גדולים.

ynet בר. בטור "מלקטים: אוכל טעים מעשבי בר" (3.3.2008) מספרים טלי ואורי מאיר-צ'יזיק על ביקור בשמורת נאות קדומים, פגישה עם מומחית לבישול תנ"כי והכנת מאכלים טעימים מעשבי בר (למעוניינים, ניתן להחליף את הדבש שבמתכון בסילאן).

טבחים בטלוויזיה ועופות בלול
הקמפיין של ג'יימי אוליבר ויו פארנלי-וויטינגסטאל בבריטניה

בתוכניות ששודרו לקראת אמצע ינואר בערוץ 4 הבריטי הציגו שפים ידועים כמה מזוועות הלולים התעשייתיים וקראו לצופים להפסיק לקנות בשר וביצים מלולים כאלה, תוך עידוד לרכישת מוצרים מלולים "טובים יותר". תוצאות מיידיות נרשמו בחנויות המזון, וההשפעה מתחילה לחלחל לענף הלול הבריטי. אריאל צֹבל מסכם את החודשיים הראשונים של הקמפיין המצליח.

ג'יימי אוליבר מביט באפרוח. הטבח הרג אפרוחים זכרים כדי להמחיש את המציאות בתעשיית הביצים.

כל התמונות בכתבה לקוחות מ-Channel4 בבריטניה

הספין השפי
העניין הציבורי ברווחת בעלי-חיים בחקלאות מתחיל בדרך-כלל בתעשיות קטנות יחסית ונעצר במפגש עם התעשיות הגדולות מכל. בבריטניה מתחיל להסתמן שינוי: העניין בסבל של תרנגולים בתעשיית הבשר עלה בשנים האחרונות על סדר-היום הציבורי בזכות קמפיינים של ארגוני רווחת בעלי-חיים כגון CIWF ו-RSPCA. דחיפה אדירה בכיוון זה נתנו בינואר 2008 שני שפים-כוכבים, ג'יימי אוליבר ("השף העירום") ויו פארנלי-וויטינגסטאל, אשר הציגו בערוץ 4 הבריטי תוכניות מיוחדות העוסקות בתעשיית העופות לבשר. התוכניות קיבלו חשיפה עצומה, וכמעט חודשיים לאחר שידורן, אין ספק שהן גרמו שינוי של ממש בשוק הבשר והביצים.

פארנלי-וויטינגסטאל
יו פארנלי-וויטינגסטאל, שף הנוהג לקדם אוכל אורגני, הציג שלוש תוכניות תחת הכותרת Hugh's Chicken Run. התוכניות התמקדו בתעשיות העופות וכן בהשמנה, בג'אנק פוד ובמזון בריא (טבעוני). השף הזמין תושבים לצפות בשיטת הגידול התעשייתית, ורבים מהם עזבו בדמעות. בתוכניות הוצג יחס אוהד מאוד לבשר עופות ולביצים שמקורם בלולים עם "מרעה חופשי" (המושג מוצג כאן במירכאות כי מידת החופש בלולים אלה מוגבלת).

פארנלי-וויטינגסטאל בלול פטמים (עופות בתעשיית הבשר). צפיפות, גדילה מואצת, מניפולציות תאורה ופגעים רבים אחרים –

כל אלה הוצגו בבהירות לקהל של תוכנית בישול סטנדרטית.

השף העירום שוחט
סדרת התוכניות המשפיעה יותר, Oliver's Fowl Dinners, נוצרה בכיכובו של ג'יימי אוליבר. בעבר, אוליבר כבר ניצל לטובה את פרסומו בסדרת תוכניות על המזון בבתי-הספר בבריטניה, שם הציע מזון משופר, שכלל, בין השאר, הרבה ירקות ופירות. בעקבות התוכניות, הממשלה הגדילה באופן ניכר את התקציב לארוחות בבתי-הספר. בתוכניות "ארוחות העוף של אוליבר" הציג השף את התנאים בלולים בשיטות שונות. הוא הדגים באולפן מהו לול סוללות בתעשיית הביצים והרג אפרוחים באמצעות הכנסתם למכל עם גז, כמקובל בתעשיית הביצים. אוליבר, בעל רישיון שחיטה, הדגים בשידור הימום חשמלי של תרנגול ולאחר מכן שחט אותו. שיטות ההרג שבהן השתמש מקובלות בתעשייה בתור "שחיטה הומאנית". בראיון עמו, אמר אוליבר:

"שנאתי את זה. אבל זו עבודה שצריכה להיעשות ואני מוכן לעשות אותה אם זה יעזור ליצור הבדל. אני לא חושב שזה שערורייתי להראות לאנשים את המציאות של החיים והמוות של תרנגולים כיום. זה אולי יהיה מטריד עבור חלק מהאנשים אבל זוהי המציאות. אם צפייה בחלק מהשיטות תעזור לשנות את הרגלי הקנייה של אפילו חמישה אחוז מהצופים, אז זה היה שווה את זה."

86% מכלל הביצים בבריטניה עדיין מגיעות מכלובי סוללה, ו-94% מכלל בשר העופות עדיין מגיע מלולים תעשייתיים. מדובר כמובן במציאות שונה מזו המוכרת לנו בישראל, אך עדיין זהו רוב גורף. אוליבר ופארנלי-וויטינגסטאל מקווים, שכל רשתות הסופרמרקטים בבריטניה יעברו לשווק רק מוצרים שמקורם ב"מרעה חופשי". בשיווק ביצים התהליך כבר החל, אך בכל הנוגע לבשר, הדרך עדיין ארוכה.

אוליבר מראה כלובי סוללה. לדבריו, "כל העופות האלה היו מומתים בכל מקרה, כמו אלפים אחרים בכל רחבי הארץ. ותרנגולות הסוללה שהראינו בתוכנית, שבדרך-כלל היו נפטרים מהן, יחיו כעת במותרות במרעה חופשי בבית שלי באסקס – בנות עם מזל!"

רווחה ותורשה
בתוכניות הטלוויזיה ובאתר האינטרנט שלו, אוליבר מתאר את התנאים השוררים בלולים התעשייתיים, כגון צפיפות עצומה, התפלשות בהפרשות ומניפולציות בתאורה. הוא מזכיר את הכוויות שנוצרות ברגלי העופות כתוצאה מרביצה ממושכת על מצע הספוג באמוניה, ומתייחס למהירות הגדילה המופרזת של העופות. לפני כ-15 שנה, איש כמעט לא ידע, שהברירה המלאכותית יצרה בעופות בעיות לא פחות קשות מתנאי הגידול והשחיטה; כיום, בעיקר בעקבות קמפיין CIWF, אוליבר ואחרים יודעים לומר, ששחיטת העופות בגיל 35 יום בלבד (לעומת כ-90 יום בלולים אורגניים בבריטניה) שהיא הסיבה העיקרית להוזלה במחירם, היא גם מקור לבעיות בריאות קשות לעופות. "תנאי הרווחה" שדורשים ארגוני רווחת בעלי-חיים, ואוליבר בעקבותיהם, כוללים קצב גדילה איטי יותר. השף מזכיר, ש-100,000 עופות מתים מדי יום בבריטניה בגלל "בעיות רווחה".

המסר של אוליבר
המסר בתוכניות הטלוויזיה היה ברור מאוד: לא לקנות מוצרים מלולים תעשייתיים, ולהעדיף מוצרים מלולי "מרעה חופשי", אם בכלל. השכנוע של אוליבר נועד עבור אוכלי בשר וביצים, ונערך בחלקו באמצעות בישול גופן של החיות שעליהן הוא יוצא להגן. למשל, הוא קנה עופות במחיר 3, 6 ו-12 ליס"ט, כשהמחירים מבטאים את "רמת הרווחה" בחיי העופות בחייהם. הוא בישל אותם וערך מבחני טעימה, כדי להמחיש שטעם הבשר של העופות מהלול התעשייתי הוא הגרוע ביותר.

אוליבר מודע היטב למחיר הגבוה של "הרווחה", ועל כך הוא משיב בהרחבה שתי תשובות. האחת היא המלצתו לקנות עופות שלמים ולהשתמש במרב חלקי גופם, בצירוף מתכונים לשימוש בכל חלקי הציפור. ההמלצה מתבססת על כך, שגופם של התרנגולים מבותר בדרך-כלל במשחטה והצרכנים כיום קונים בעיקר את החזה שלהם. לכן מגודלים ונשחטים הרבה יותר עופות ממה שהיו נשחטים אילו נוצלו בבית כל חלקי הגופה. אם הצרכנים יאכלו את כל חלקי התרנגול, מחירו של תרנגול מ"מרעה חופשי" יהיה דומה למחיר של הנתחים שנמכרים מהלול התעשייתי. גם הצעתו השנייה של אוליבר כוללת בתוכה ניגוד פנימי בין עידוד תעשייה קטלנית לבין עידוד צמצומה:

"אינכם חייבים לאכול עוף בכל יום. בבריטניה אנחנו אוכלים בשר שש-שבע פעמים בשבוע, בעוד שבארצות אירופיות רבות אוכלים בשר רק שלוש-ארבע פעמים בשבוע. אז נסו לשקול לצמצם את כמות העוף שאתם אוכלים ופשוט הבטיחו שתאכלו עוף טוב ונחמד יותר כשאתם אוכלים אותו."

אפרוחים מתים בהדגמה של אוליבר.

הטבח הדגיש, שזהו גורל כל הזכרים, גם אחיהן של האפרוחות שנשלחו ל"מרעה חופשי".

השפעת התוכניות
השפעת התוכניות של השפים הייתה מיידית, כצפוי. לפי סקר ACNielsen, בתוכנית של אוליבר צפו ארבעה מיליון איש, ומחציתם אמרו שיקנו עופות שגדלו בתנאים טובים יותר. בסוף פברואר פורסמו נתוני סקר TNS ב-25,000 משיבים, הקובע שצריכת בשר עופות המסומנים כמוצרי "רווחה" עלתה ב-35%, ואילו צריכת העופות מלולים תעשייתיים ירדה ב-7%. הסופרמרקטים דיווחו על עליות של 25 עד 50 אחוזים בקניית מוצרי "רווחה"; נוצר מחסור גדול, והחל ייבוא מצרפת. רשת הסופרמרקטים הגדולה בבריטניה, Tesco, הכפילה את רכישת העופות האלה, במקביל להורדת מחירים שערורייתית של העופות שמקורם מלולים תעשייתיים רגילים (1.99 ליס"ט) ככל הנראה בניסיון להיפטר ממלאי שאין לו ביקוש. בתחילת מרץ כבר ניכרת השפעת התוכניות על התעשייה עצמה: חברת העופות הגדולה בסקוטלנד הכריזה על הכפלת ה"תפוקה" של לולי "מרעה חופשי", וחברה סקוטית גדולה לביצים מ"מרעה חופשי" הודיעה על הגדלת התפוקה ב-33%.

הדגמה נוספת שערך אוליבר: זוהי הצפיפות המקובלת בתעשיית העופות לבשר.

המומחה שאירח אוליבר העריך שזוהי צפיפות הגדולה פי 3 מצפיפות סבירה.

אפילוג: על "רווחת בעלי-חיים"
תוכניות השפים הבריטיים לקראת אמצע ינואר 2008 יירשמו כאחד מהקמפיינים הקצרים המצליחים ביותר בהיסטוריה של רפורמות ל"רווחת בעלי-חיים". בתוכניות של אוליבר קיימים כל הסממנים הבעייתיים של אתוס "רווחת בעלי-חיים", כגישה שאינה שוללת ניצול חיות אלא מסתפקת בניצולן באופן הגורם קצת פחות סבל. אוליבר – בדומה לארגונים CIWF ו-RSPCA – אינו מתייחס לצמחונות כאופציה. אדרבה, הוא מספר עד כמה כדאי לאכול ציפורים שגדלו במרעה חופשי, ואפילו מחסל כמה ציפורים במו-ידיו בהנחה שהקרבתן מוצדקת במטרה להועיל לציפורים אחרות. תוצאה בולטת לעין של הקמפיין הקצר היא זינוק במכירות של בשר וביצים ממקורות מסוימים. וכל זאת בארץ שיש בה תנועה גדולה (שכמעט שאינה קיימת בישראל) של אנשים המאמינים כי זה טוב וראוי מבחינה מוסרית לנצל חיות כל עוד בטוחים שהן חיו "בתנאים טובים" והומתו באופן "הומאני" – גם אם ה"טוב" כאן הוא בסך הכל יחסי לזוועה התעשייתית ביותר.

מצד אחר, אוליבר הצליח להגיע לרוב הציבור, שממילא אינו שוקל לעבור לצמחונות. ולציבור זה הוא מציע באופן משכנע לא רק המרה של "עוף רגיל" ב"עוף חופש", אלא גם צמצום בצריכת הבשר. סקר TNS שהוזכר לעיל מספק את הנתון הדרמטי ביותר לטובת הטקטיקה של אוליבר: לאחר התוכניות, ירדה הצריכה הכוללת של בשר עופות, מכל הסוגים יחד, ב-4.8%. במילים אחרות: החשיפה למידע הניעה חלק מהציבור לצמחונות, או לצמצום בצריכת הבשר, או לכל הפחות להימנעות מצריכת בשר כל עוד הבשר מ"מרעה חופשי" אזל מן החנויות. הנתונים הסטטיסטיים נתונים לפירושים שונים, אך מדובר במקרה של השפעה מהירה ומובהקת, יחסית. כך אנו נותרים עם הפרדוקס: השוחט ובשלן הבשר הציל חיי מיליונים.

בתמונה: אוליבר עם תרנגולת בתצלום פרסומת לאחד מספרי הבישול שלו. הפרויקט האחרון שלו הביא להפחתה בצריכת מוצרים מעופות ולחיזוק "מרעה חופשי" על חשבון לולים תעשיתיים. ואף על-פי כן, הוא טבח המטיף לבישול חיות.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס

שרה'לה אורגני
מסעדה צמחונית באוריינטציה בריאותית

נחלת בנימין 63 (פינת אחד העם) תל-אביב, 050-4884422
ימי א'-ו', משעה 11:00 עד הלקוח האחרון

מסעדת שרה'לה אורגני היא הפתעה מומלצת לטבעונים. במקום שוררת אווירה נעימה – החל בצבעים הבהירים, עבור בצעצועי הפלסטיק שמפוזרים על הבר, וכלה בקומה העליונה המוארת, בה יש לצד השולחנות מדף עמוס בעיתוני בריאות. בעל המקום, שמוליק מרקוביץ', מציע תפריט בריאותי על טהרת המוצרים האורגניים, ללא טיגון וללא שימוש במרגרינה, באבקת מרק ובשאר מרעין בישין. אף על-פי כן, מחיר המנות סביר ונע בין 20 ל-40 שקלים למנה. יש לציין כי קרוב לשעות הפתיחה והסגירה של "שרה'לה אורגני", כדאי להתקשר ולוודא שהמקום פתוח.

מנות עיקריות
התפריט כולל מספר מוצרים מן החי, אך היצע המנות הטבעוניות בו רחב ומפתיע באיכות ובמקוריות – גם עבור טבעונים ותיקים. ניתן לבחור בין פסטות, כריכים, מרקים משתנים ועוד. בין המנות המוצלחות נציין את: "מומו" – דים סאם טיבטי על מצע עלי כרוב מאודה ברוטב צ'ילי מתוק (30 ₪); צלי סייטן וירקות מוקפצים ברוטב טאריאקי, המוגש בתוספת של קינואה (36 ₪); והמבורגר (עשוי מעדשים מונבטים, קינואה או אזוקי) עם צ'יפס אפוי מעולה מתפוחי אדמה ובטטה (32 ₪). המנה היחידה שאכזבה הייתה תבשיל העדשים השחורים בחמאת שומשום (32 ₪). עוד בתפריט: קציצות קארי, חיטה מונבטת או אורז מלא, המוגשות על מצע עלים ירוקים, בתוספת של אורז אדום מלא ותבשיל עדשים (36 ₪, יש לבקשן ללא רוטב היוגורט החלבי); קוסקוס מסולת מלאה המוגש עם מרק ירקות וגרגרי חומוס (36 ₪) ומנות מוצלחות נוספות.

ארוחות בוקר

ארוחות הבוקר מאכזבות ומשאירות את הסועד הטבעוני נטול אופציות. גם הקישים אינם טבעוניים.

סלטים
"שרה'לה אורגני" מציעה מבחר סלטים כגון סלט "עוף" מסויה בגרגרי חרדל דיז'ון (38 ₪), סלט יווני עם טופו (38 ₪), סלט חומוס (22 ₪) ועוד. סלט הבית שהזמנו – מבחר צבעוני של ירקות משובחים וטריים עם שומשום מלא וגרעיני דלעת ורימון, קטף מחמאות רבות.

שתייה
היצע השתייה הטבעונית עשיר וכולל – מלבד שתיה חמה סטנדרטית, שניתן להזמינה על בסיס חלב סויה – שוקו חרובים (16 ₪), חלב שקדים חם (16 ₪) ואף חלב סויה חם בטעמים כגון בננה, וניל ועוד (12 ₪). ניתן להזמין גם מיצים טבעיים הנסחטים במקום (10-12 ₪) ואף בקבוקי מיצים אורגניים בטעמי דובדבן, אגס ואננס (12 ₪).

קינוחים

מבחר הקינוחים (22-8 ₪) משתנה מדי יום, ועם הקינוחים הטבעוניים נמנים עוגיות שקדים או קוואקר, תפוחי עץ אפויים, עוגת בננה-גזר, מלבי טפיוקה, רולדות תות או שזיפים ועוד.