פעילות

לפעול באנונימוס

פעילות תמורת מגורים

פעילויות קבועות

אירועים בירושלים

• הגזענות, כפי שהסברתי אותה לבייב: ביום ב', 7.6.2010, יתקיים בזנגביל ערב לרגל היום הבינלאומי נגד סוגנות (ספישיסיזם). דוברים: לילך בן-דוד – על האופן שבו מבנה הסוגנות את יחסנו לקבוצות מדוכאות, אנושיות ולא-אנושיות; ויוסי וולפסון – על הבסיס החומרי של הסוגנות: האם ההיסטוריה של הסוגנות היא היסטוריה של רעיונות או של יחסי ייצור.
• חמלה כלפי בעלי-חיים בספרות יהודית: ביום ג', 15.6.2010, בשעה 20:00, תרצה בזנגביל ד"ר נעמה הראל על חמלה כלפי חיות, המהווה מוטיב מרכזי ביצירתם של סופרים יהודים בולטים במזרח אירופה במפנה המאה העשרים: מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם, ברדיצ'בסקי, פיירברג, גנסין ואחרים.

לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773

כדאי לכתוב: חקיקה נגד ציד

השר להגנת הסביבה, מר גלעד ארדן, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים 95464.

פקס 02-6535958, דואל gerdan@knesset.gov.il

מסעדת אבא גיל – עכשיו טבעונית

לפני מספר שבועות פורסמה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע" סקירה של המסעדה האורגנית אבא גיל, ובה נכתב שכמעט כל האוכל המוגש במקום טבעוני, להוציא האפשרות לתוספת ביצה. מאז הודיעה המסעדה כי תוריד מהתפריט אפשרות זו, וכיום המקום טבעוני לחלוטין.

 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

---

האו"ם ומוצרים מן החי
דו"ח ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור, יוני 2010

ב-2.6.2010 פרסמה קבוצת חוקרים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם דו"ח על ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור. הדו"ח מעמיד את החקלאות ואת צריכת המזון בין הגורמים המשמעותיים ביותר בפגיעה בסביבה, מדגיש את הנזקים המוגברים של משק-החי ומסכם: הפחתה משמעותית של נזקי האדם לסביבה תתאפשר רק עם שינוי כלל-עולמי משמעותי בתפריט, הרחק ממוצרים מן החי.

 

הדו"ח "להעריך את ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור" מכיר בכך שהבחירות שאנו מבצעים כצרכנים נושאות את

 ההשלכות הסביבתיות העמוקות ביותר – ולבחירה במוצרים מן החי השלכות הרסניות במיוחד. (צילום: Alex Barth)

 

רשויות בעולם וצמחונות
בנובמבר 2006 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם את הדו"ח "צלו הארוך של משק-החי". היה זה הניסיון הראשון בעולם מטעם גוף בעל השפעה פוליטית ניכרת, להתייחס במפורש לנזקים הסביבתיים שגורם הניצול החקלאי של בעלי-חיים. הדו"ח עוסק רק ביונקים ובעופות ומתעלם משורה של השפעות סביבתיות דרמטיות שגורם הניצול החקלאי של חיות אלה; אולם מופיעות בו מסקנות ברורות בעניין חלקו הדומיננטי של משק-החי בפליטת גזי חממה, בשימוש בקרקע חקלאית, בהרס בתי-גידול טבעיים, בזיהום מים ובהכחדת חיות בר. למרות המסקנה המתבקשת, נמנעו מחברי הדו"ח מלהמליץ על הפחתה בצריכת המוצרים מן החי כאמצעי להגנה על הסביבה.

 

שתיקה מביכה זו לא מנעה מאחרים להסיק את המסקנה העולה מתוך הנתונים, והחל מתחילת שנת 2009, החלו ממשלות במדינות מתועשות להמליץ על הפחתה בצריכת המוצרים מן החי, מטעמים סביבתיים ובריאותיים כאחד. גרמניה, בריטניה, אוסטרליה ושבדיה הן כמה מן המדינות שפרסמו המלצות חלוציות כאלה.

 

הדו"ח החדש

"מניע משמעותי אחד להרס מערכות אקולוגיות היה התפשטות האוכלוסייה האנושית ושינוי התפריט. אובדן ניכר של בתי-גידול נגרם כתוצאה מהדרישה הגוברת לאדמה עבור חקלאות ומרעה, וירידות משמעותיות באוכלוסיות חיות הציד והדגה נגרמו כתוצאה מניצול-יתר." (עמ' 23)

"ייצור מזון הוא גורם ההשפעה הניכר ביותר על השימוש בקרקע ולכן גם על שינוי בתי-גידול, שימוש במים, ניצול-יתר של מדגה וזיהום בחנקן ובזרחן. במדינות עניות, זהו גם הגורם החשוב ביותר לפליטות גזי חממה (CH4 ו-N2O). הן הפליטות והן שימוש הקרקע תלויים במידה משמעותית בתפריט. מוצרים מן החי, בשר וחלב כאחד, דורשים באופן כללי יותר משאבים וגורמים פליטות רבות יותר מחלופות על בסיס צמחי. [...] מאחר שצריכת המזון הכוללת והנתח של קלוריות ממקור חייתי עולים עם העושר, התזונה במדינות עשירות נוטה לגרום השפעה סביבתית גדולה יותר בהשוואה למדינות עניות." (עמ' 79-78)

תמונה זו מופיעה בדו"ח (עמ' 34) עם הכיתוב: "למעלה מ-70% מהייצור במים משמש לצריכה ישירה בידי אדם והשאר משמש

לשמן דגים ולמנות דגים [במספוא]. בקיצור, שימושי מזון, מספוא ושמן הם הסיבות העיקריות למיצוי המשאבים הביוטיים הימיים."

תמונה זו מופיעה בדו"ח (עמ' 80) עם הכיתוב: "מוצרים מן החי, הן בשר והן מוצרי חלב,

דורשים באופן כללי יותר משאבים וגורמים יותר פליטות מחלופות המבוססות על צמחים."

"השפעות [סביבתיות] שמקורן בחקלאות צפויות לגדול באופן ניכר כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, המביא להגדלת הצריכה של מוצרים מן החי. שלא כמו דלקים מאובנים, קשה למצוא חלופות: אנשים צריכים לאכול. הפחתה משמעותית של ההשפעות תתאפשר רק עם שינוי כלל-עולמי משמעותי בתפריט, הרחק ממוצרים מן החי." (עמ' 82. ההדגשה שלנו)

מעתה, גם האו"ם ממליץ על קידום תזונה טבעונית בתור אחת מהדרכים

המרכזיות למאבק בשינוי ההרסני של הסביבה. (צילום: QuintanaRoo)

מקור עיקרי

E. Hertwich, E., van der Voet, S. Suh, A. Tukker, M. Huijbregts, P. Kazmierczyk, M. Lenzen, J. McNeely and Y. Moriguchi, Y., Assessing the Environmental Impacts of Consumption and Production: Priority Products and Materials, A Report of the Working Group on the Environmental Impacts of Products and Materials to the International Panel for Sustainable Resource Management, United Nations Environment Programme (UNEP), 2010. 

חדשות

הארץ נגד הרפורמה. בטור "הצילו את התרנגולות" (2.6.2010) מבקרת נועה לימונה את תכניתו של משרד החקלאות להקציב במסגרת הרפורמה בתעשיית הביצים 300 מיליון ש"ח לבניית לולי כלובים חדשים, על אף שכלובים כאלה נאסרו לשימוש בכ-30 מדינות בעולם. לימונה מזכירה שמלבד הפגיעה ברווחת התרנגולות, הרפורמה צפויה גם לגרום נזק רב לסביבה, להעשיר מספר מצומצם של בעלי הון על חשבון חקלאים קטנים ולשרת את האינטרסים של מקורבי שר החקלאות, שלום שמחון, באופן שבוקר על-ידי מבקר המדינה.

nrg מעריב נגד התרנגולות. בכתבה "ארגון מגדלי העופות נגד אנונימוס" (2.6.2010) מספרת דליה מזורי על פנייתו של ארגון מגדלי העופות לוועדת החינוך של הכנסת בבקשה לאשר את התקנות שמציע משרד החקלאות לכליאת תרנגולות בכלובים. הבקשה מנומקת בטענה, שבניית לולים ללא כלובים תהיה יקרה מדי. בפועל, בניית לולי כלובים תוך התאמתם לסטדנרט שיהיה מקובל בקרוב באירופה, יקרה יותר מאשר הקמת לולים ללא כלובים. הקמת לולים ללא כלובים תייקר את הביצים באגורות ספורות בלבד בהשוואה למחירן כיום.

הארץ חלב וזיהום. בכתבה "זיהום ממחלבת טרה עלול לגרום לקריסת המכון לטיהור שפכים של גוש דן" (30.5.2010) מדווח צפריר רינת על כך שמחלבת טרה בתל-אביב מזרימה שפכים עם עומס אורגני ברמות גבוהות, ואלה מעמידים את מכון טיהור השפכים של גוש דן (השפד"ן) בסכנת קריסה, לראשונה בתולדותיו. קריסת המכון תגרום מפגע אקולוגי חמור ותביא לסגירת חופי גוש דן לרחצה.

הארץ ספרן פויר. ברשימה "כשרה השעה" (2.6.2010. במהדורה המקוונת ניתנה לרשימה כותרת מתגרה ומיותרת) מביא ג'ונתן ספרן פויר את תמצית טיעוניו נגד הניצול התעשייתי של חיות, על רקע החוק הניו-זילנדי החדש למזעור סבלן של חיות בעת הריגתן (ללא פטורים – גם לא לשחיטה פולחנית) ותוך התעסקות בזהות ובמוסר היהודיים; "אני יודע שבישראל קשה (אם לא בלתי אפשרי) להתמקד בסוגיה שלוחצת באופן פחות דחוף מסוגיית הביטחון, ושטיפוח בעלי-החיים שאנו אוכלים עשוי להיראות מגוחך [...]. אבל האם אין זה 'משחק סכום אפס'? כשמבקשים תפריט, לא חושבים שהאפשרויות שהוא מציע באות על חשבון ביטחונה של ישראל, או על חשבון המטרות ההומניטריות. הרגע הזה, מול התפריט, הוא כל הזמן שצריך כדי לפתור את בעיית הבשר: לא מיליארדי דולרים, או בחירתה של ממשלה חדשה, או מלחמה או שלום או גיבוש ערכים חדשים. אנחנו צריכים רגע אחד של מחשבה. אנחנו צריכים להזמין מנה אחרת מהתפריט, מנה שתשקף את מי שאנחנו. אם גידול בעלי-חיים לשחיטה אינו הבעיה הגדולה ביותר בעולם כיום [...] הרי שללא ספק הוא בעיה שהשקט שמכתר אותה מחריש אוזניים יותר מכל הדממות. גם האנשים הפוליטיים, המודעים והמעורבים ביותר נוטים לא להתעסק עם הבעיה הזאת." הרשימה מסתיימת בסיפור דימיוני קצרצר על נוח, המבול ואכילת בשר.

ספרן פויר נמצא במוקדן של כתבות נוספות, בעקבות צאתו לאור של ספרו המומלץ, לאכול בעלי-חיים:

אור אלתרמן, "כותב בבשר החי", ynet,1.6.2010.

עמיחי שלו, "סופר, בשר ודם", ynet,28.5.2010.

ynet כשרות. בטור "פרה שהתעללו בה – בשר טמא" (30.5.2010) טוען הרב אוהד אזרחי שעל הלכות הכשרות לקחת בחשבון גם את רווחתם של בעלי-החיים: "האם יתכן שכבד אווז יהיה כשר לאכילה כשידוע כי מגדלי האווזים מפטמים אותו בכפייה, תוקעים צינורות לתוך גרונו ומאביסים אותו במזון שגורם להשמנה, לגידולים בכבד ולקריסת מערכות כללית? הוא הדין ביחס לגידול 'עגל חלב', שנמנעת ממנו התנועה בכלוב צר ודחוק מיום היוולדו כדי ששריריו ישארו רפוסים ובשרו יהיה רך וטעים לחיך. וכך גם לגבי תרנגולות, שמטילות ביצים בצפיפות איומה, תוך שינוי באור ובחושך סביבם כדי שירבו להטיל, שההטלות המרובות גורמות להן קרע במערכת המין הנקבית, ושהמגדלים חותכים את מקוריהן כדי שלא יתקוטטו."

פקודת הכלבת. ב-25.5.2010 פסקה שופטת בית-המשפט המחוזי בפ"ת, נגה אוהד, שאדם שהגיש תלונת-שווא על נשיכת כלבה, ישלם פיצויים בסך 64,000 ש"ח ל"בעלת" הכלבה. מתוך פסק-הדין (ע"א 45253-03-10 ליבוביץ ואח' נ' רונן ואח'): "לפי כלל חומר הראיות עולה כי המשיב עשה שימוש ציני בפקודת הכלבת תוך שהוא יודע מהן ההשלכות של הגשת תלונה על נשיכת כלב, ההשלכות המיידיות, הסגר של עשרה ימים של הכלב  [...] אין ספק כי השמת הכלב בהסגר אפילו שוחרר אל הווטרינר לשהייה בקליניקה למשך אותם עשרה ימים, גרמה למערערת עוגמת נפש בהתחשב בעובדה כי הכלבות מקבלות יחס מיוחד מהמערערת [...] שלא לדבר על הנזק שנגרם לכלבות עצמן כתוצאה מהוצאתן מדירת המערערת. שימוש ציני זה מחייב פיצוי בגין עוגמת נפש."

לתיאור מפורט של המקרה: אביב אילון, "תקדים לבוביץ'", אילון ושות' עורכי-דין, 25.5.2010.

שריפה בגמלא. ביום ה', 27.5.2010, פרצה שריפה בשמורת גמלא שברמת הגולן, כתוצאה מנפילת פגז בשטח אש הסמוך לשמורה במסגרת אימון צה"ל. השריפה כילתה כ-70 אלף דונם של חורש טבעי ופגעה בבעלי-חיים רבים, ביניהם צבים, נחשים וחרדונים. בעלי-חיים אחרים, כגון זאבים ותנים, הספיקו להימלט מהשריפה אך הם צפויים לסבול מהרס סביבת המחיה שלהם. גוזלי נשרים, המוחזקים בשמורה כחלק מפרויקט אקלום מחדש, פונו על-ידי רשות הטבע והגנים.

מקורות

פאדי עיאדאת, "רבבות ביקרו בשמורת גמלא החרוכה", הארץ, 30.5.2010.

"אחרי השריפה הגדולה: שמורת גמלא תיפתח מחר למבקרים", חדשות 2, 28.5.2010.

עדי חשמונאי, "שריפה בגולן מאיימת על הנשרים מגמלא", nrg מעריב, 27.5.2010.

חגי עינב, "נזקים כבדים לשמורת גמלא, המצפור לא נשרף", ynet, 27.5.2010.

nrg מעריב צבים בסיכון. בכתבה "מאבד את הבית: צב יבשה מדברי על סף הכחדה" (1.6.2010) מספרת שלומית הוך-גרונוול על מצוקתם של צבי היבשה המדבריים, שהרס בתי-הגידול שלהם על-ידי בנייה, חקלאות, ופעילות של רכבי שטח, מעמידה אותם בסכנת הכחדה חמורה.

nrg מעריב ירי בכלבים. בכתבה "מציאות נושכת: הכלבת ממשיכה להתפשט" (29.5.2010) סוקרת עדי חשמונאי את ההתמודדות של רשויות הבריאות עם מחלת הכלבת, ומזכירה בין השאר את ההיתר שניתן לפקחי רשות הטבע והגנים לירות ללא אבחנה בכלבים "משוטטים". לפני כשלושה חודשים, בעקבות ירי בכלב בריא בצפת, החליט השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לבטל את ההיתר לירי בכלבים. ההיתר חודש זמן קצר לאחר מכן והוא צפוי להיבחן מחדש בקרוב.

נמשכת דליפת הנפט. דליפת הנפט שנגרמה בעקבות טביעת אסדת קידוח ימית במפרץ מקסיקו נמשכת זה השבוע השמיני, לאחר שכשלו הניסיונות להביא לסתימתה על-ידי הזרקת בוץ. על פי ההערכות, עד כה נפלטו לאוקיאנוס כ-22 עד 42 מיליוני גאלונים של נפט, ובין חצי מיליון למיליון גאלונים נוספים ממשיכים להיפלט מדי יום. הדליפה עלולה להימשך עד אוגוסט. הדליפה פוגעת בבעלי-חיים ימיים רבים, וכן בציפורים המקננות בסמוך לחוף ובבעלי-חיים נוספים.

מקורות

"הממשל הגיש ל-BP חשבון: 96 מיליון דולר", ynet, 4.6.2010.

"BP מודים: לא היינו מוכנים לתקלה כזו", ynet, 3.6.2010.

"דליפת הנפט עלולה להמשך עד אוגוסט", ynet, 31.5.2010.

"הזרקת בוץ נכשלה; דליפת הנפט נמשכת", ynet, 30.5.2010.

"זעם בארה"ב בגלל הכתם: 'אנחנו גוססים לאט'", הארץ, 30.5.2010.

nrg מעריב ציד לוויתנים. הכתבה "אוסטרליה: על יפן להפסיק ציד הלווייתנים" (1.6.2010) מדווחת על כך שאוסטרליה הגישה תלונה נגד יפן בבית-הדין הבינלאומי בהאג בדרישה לעצור את ציד הלווייתנים, המתבצע באצטלה של מחקר, כשבפועל רבים מהלוויתנים שניצודו – נמכרים למאכל.

 

תזונה וצרכנות

nrg מעריב לחמניות. בטור "סודות התפיחה: לחמניות עם הפתעות" (31.5.2010) מציעה שחר שילוח מתכון ללחמניות במילוי תפוחים, צימוקי אוכמניות ופיסטוקים.

 

הארץ קמח שקדים. בטור "קמח השקדים כובש את סצינת הבריאות" (גלריה / עכבר העיר 3.6.2010) ממליצה רחל טל-שיר על השימוש במטבח בקמח שקדים, העשיר בחלבון ובערכים תזונתיים נוספים.

 

ynet קטניות. הטור "קטניות של קיץ: 2 סלטים פיקנטיים ומרעננים" (3.6.2010) מציג מתכונים לסלטים קיציים על בסיס קטניות: סלט חומוס ואפרסקים וסלט עדשים ירוקות ולימון.

---

פינת התזונה
ג'לי קוקוס ואזוקי

מרכיבים

לשכבת הקוקוס:
2 כפות שבבי אגר אגר
1/3 כוס סוכר לבן

פחית (400 מ"ל) קרם קוקוס 20-15% שומן

מקל קינמון

100 מ"ל מים

 

לשכבת המיזויוקאן (ג'לי יפני מסורתי מקטניית אזוקי):
2 כפות שבבי אגר אגר
כוס אזוקי מבושל וטחון
כוס סוכר

100 מ"ל מים

 

הכנה

1. משרים את האזוקי למשך שעה וחצי לפחות ומבשלים עד להתרככות רבה, במשך כשעתיים. לאחר מכן מסננים וטוחנים במעבד מזון.
2. לשכבת הקוקוס: מערבבים את שבבי האגר אגר עם 100 מ"ל מים ומביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב על אש קטנה. מוסיפים את מקל הקינמון. תוך כדי ערבוב, ממיסים את שבבי האגר אגר, מוסיפים בהדרגה את קרם הקוקוס והסוכר ומביאים לרתיחה. מוציאים את מקל הקינמון.
3. יוצקים את הנוזל לתבנית מלבנית או קופסא גדולה ושטוחה, עד שיגיע לגובה של שני סנטימטרים לכל היותר (אם יש עודפים, ניתן להשתמש בתבניות נוספות). מכניסים למקרר וממתינים שעתיים.
4. לשכבת המיזויוקאן: ממיסים את שבבי האגר אגר ב-100 מ"ל מים, כמתואר לעיל. תוך כדי ערבוב, מוסיפים בהדרגה 400 מ"ל מעיסת האזוקי המבושל וכוס סוכר, ומביאים לרתיחה.
5. יוצקים את הנוזל על שכבת הקוקוס שנקרשה, כך שגובה השכבה לא יעלה על 2 סנטימטרים. מכניסים למקרר ומחכים שעתיים.
6. להגשה, הופכים את התבנית על מגש גדול ממנה, חותכים לריבועים ומגישים.

מתכון: דרור ליבנה בר-און; צילום: רחלי יובל

---

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, רחלי יובל לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון! אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן