ועדת החינוך נגד התקנות לכליאת תרנגולות

באיחור של 16 שנים

החובה להתקין תקנות לביצוע חוק צער בעלי-חיים בלולי הביצים – כמו גם בתחומים אחרים של ניצול בעלי-חיים – הוטלה על משרד החקלאות כבר לפני 16 שנים, עם חקיקת החוק. בזמן הרב שחלף מאז, נמנע משרד החקלאות מלמלא את תפקידו, ועד היום הותקנו תקנות המתייחסות אל פחות מאחוז אחד מכלל החיות המוחזקות על-ידי אדם בישראל. אברהם פורז, מחוקק חוק צער בעלי-חיים, עתר לבג"ץ בהיותו חבר כנסת לפני כעשור, כדי שיורה למשרד החקלאות לבצע את חובתו. משרד החקלאות התחייב לקדם את התקנות במהירות, אך פעל בנדון רק כל עוד אולץ לדווח על ההתקדמות לבג"ץ. משפסקו העדכונים – פסקה גם העבודה על התקנות, שלמעשה הוקפאו. הנושא חזר לבג"ץ בעקבות עתירת אנונימוס, חי-משק ונח נגד השקעת כ-300 מיליון ₪ בבניית לולי כלובים חדשים במסגרת הרפורמה בתעשיית הביצים. בג"ץ פסק שיש להקפיא את הרפורמה זמנית, כל עוד לא הותקנו תקנות המסדירות את תנאי החזקת התרנגולות.

תקנות להנצחת ההתעללות

טיוטת התקנות שגיבש משרד החקלאות, בלחץ החלטת בג"ץ, מעוקרת מכל תוכן ממשי, ומנציחה את המצב הקיים בתעשיית הביצים. על-פי הטיוטה, השטח שיוקצה לכל תרנגולת יהיה 550 סמ"ר – לא מספיק אפילו כדי לאפשר לה לפרוש את כנפיה. הטיוטה כוללת גם הוראה, שלפיה לולים שייבנו במסגרת הרפורמה, יכללו אפשרות להתאימם בעתיד לתקן האירופי המינימלי. תקן זה מקציב לכל תרנגולות שטח מעט גדול יותר – 750 סמ"ר. ההוראה שבטיוטת התקנות אינה מבטיחה שהתקן האירופי יאומץ אי-פעם בישראל. לולים קיימים, העומדים כבר כיום בדרישות הרפורמה (ולכן לא יפורקו וייבנו מחדש), פטורים אפילו מהוראה זו. אין בטיוטת התקנות התייחסות להוראות אחרות של התקן האירופי, כגון תיבות הטלה, מתקנים לשיוף הציפורניים, או מוטות עמידה.

כלוב סוללה בכפר הנוער מאיר שפיה, מרץ 2009 

מחוץ לדיון: מחאה
לקראת הדיון בוועדת החינוך, נערכה פעילות נרחבת במטרה ליידע את חברי הכנסת בעובדות ובעניין הציבורי בנושא. אנונימוס קראה לציבור לכתוב לוועדת החינוך בבקשה שלא לאשר את תקנות ההתעללות; בעמותה התקבלו עשרות עותקי מכתבים שנשלחו לוועדה. בתקשורת התפרסם גילוי-דעת של 120 וטרינרים, שפנו ל-120 חברי-הכנסת בבקשה לדחות את התקנות ולקדם בניית לולי נטולי כלובים. את העצומה הוביל ד"ר חגי אלמגור, לשעבר הממונה על חוק צער בעלי-חיים, ונכתב בה:



ביום הדיון בוועדת החינוך, התארגנה מחוץ לרחבת הכנסת הפגנה שבה הונפו שלטים עם סיסמאות כגון: "אל תזרקו אותנו לכלובים!" "כלובי סוללה – אכזריות ללא תקנה" ו"כלוב קטן – התעללות גדולה!" מפגינים בתחפושת תרנגולת חילקו סטיקרים ופלאיירים למכוניות ולעוברים ושבים. אבימור חדד, שהשתתפה בהפגנה, מספרת: "קמנו בשש בבוקר כדי להספיק להפגין מול כל המקדימים להגיע לכנסת, שיידעו שלציבור אכפת, ושלא ננוח ולא נשקוט כל עוד יאיימו לממן בכספנו לולים אכזריים שנאסרו בשלושים מדינות בעולם ושמנוגדים לחוק צער בעלי-חיים." חדד מתארת את המתח והציפייה הדרוכה לחדשות "מהדיון שם בפנים" ואת התגובות של המכוניות החולפות: "לא מעט חייכו, בכל זאת לאנשים מוזר לראות תרנגולת ענק מפגינה מול הכנסת. אבל רבים צפרו לאות הזדהות, וכשמכונית אחת התחילה לצפור, הרבה פעמים הצטרפו אליה עוד. עמדנו עם שלטים ובובות ענק של תרנגולות והסברנו לכל מי שהיה מעוניין לשמוע על הדיון היום. אוטובוס של ילדים שהגיעו כנראה לבקר בכנסת נעצר לידינו. הילדים ביקשו להשתתף בהפגנה במשך כמה דקות ולדעת במה מדובר, והמורות קראו את הפלאייר והתחילו להסביר להם בעצמן."

 

ישיבת הוועדה

משרד החקלאות ניסה להציג בפני הוועדה תמונה מטעה, שלפיה התקנות המוצעות תואמות את המגמה הרווחת בעולם. טענת המשרד, שהתקנות מתירות כביכול שימוש בכלובים מסוג שהשימוש בו באירופה עדיין חוקי, היא טענה מטעה במכוון. למעשה, כבר מראשית שנת 2003 אסור בכל האיחוד האירופי להכניס לשימוש כלובים חדשים מהסוג שמציע משרד החקלאות לבנות בישראל. אותם כלובים מיושנים שנכנסו לשימוש באירופה לפני שנת 2003, יוצאים בהדרגה משימוש, ועד שנת 2012 ייאסר כליל השימוש בהם בכל מדינות האיחוד. מעבר לכך, מספר מדינות באירופה קבעו תקן מתקדם בהרבה מתקן האיחוד האירופי ואסרו לחלוטין על שימוש בכלובים. גם שתי מדינות בארצות-הברית – קליפורניה ומישיגן – אסרו כל כליאה מתמשכת בכלובים.

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), הזכיר שמשרד החקלאות ניסה כבר בעבר להעביר תקנות שמטרתן להכשיר התעללות אסורה – כאשר הציע תקנות המתירות פיטום אווזים – ושבמקרה ההוא נפסלו התקנות על-ידי בג"ץ בסופו של דבר. אורלב ציין שאין לו עניין לערב את בג"ץ גם הפעם, וסיכם: "ברור לגמרי שעמדת חברי הכנסת היא שלא ניתן לאשר את התקנות הללו. הן בשל המסורת היהודית, והן בשל התקן שנהוג באירופה. לא נוכל לאשר תקנות שלא קובעות אופק ברור לאימוץ תקן אירופי."

ההשוואה לפיטום האווזים עלתה פעם נוספת, מפי ד"ר דגנית בן-דב, הממונה על אכיפת חוק צער בעלי-חיים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. ד"ר בן-דב הודתה שהייתה מעדיפה להיות אווז הסובל מפיטום כפוי בהשוואה לתרנגולת בכלוב סוללה, מכיוון שההתעללות באווזים מסתיימת לאחר כחודש, עם שחיטתם, ואילו התרנגולות מתענות בכלובים כשנתיים תמימות לפני שקצב ההטלה שלהן פוחת והורגים אותן.

בוועדה בלט ח"כ דב חנין (חד"ש), שעזר להמחיש לחברי הוועדה האחרים את משמעות השטח המצומצם שמבקש משרד החקלאות להקציב לתרנגולות. ח"כ חנין השתמש בדף נייר משרדי סטנדרטי (A4) כאמצעי להמחשת השטח, ואף נאלץ לקפל מעט את הדף כדי להשוות את שטחו לזה שמוצע על-ידי משרד החקלאות. ח"כ חנין הדגיש, שאין להסתפק רק באימוץ התקן האירופי המינימלי, אלא יש לבטל לחלוטין את השימוש בכלובים:



גם ח"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל), הביע את התנגדותו לשימוש בכלובים: "אני לא רוצה שהביצה תגיע אלי הביתה דרך מסע עינויים של תרנגולת... אני נגד סורגים ונגד כלובים."

מימין לשמאל: יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב (צילום: keneskipa), ח"כ דב חנין, ח"כ מסעוד גנאים. 

המאבק נמשך

ועדת החינוך החליטה להתכנס תוך כשבועיים לדיון נוסף בתקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים, לאחר שביקשה ממשרד החקלאות להתאימן לדרישות חוק צער בעלי-חיים, למסורת היהודית ולחקיקה המקובלת במדינות המתקדמות. כדאי לכתוב ליו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, להודות לו על התנגדותו לטיוטת התקנות שהציע משרד החקלאות, ולבקש ממנו שלא להסתפק בתקן האירופי המינימלי אלא לדרוש ביטול מוחלט של הכלובים: zorlev@knesset.gov.il; פקס: 02-6753709.