click here to read online

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 463 (15.5.2010)

  1. פעילות
  2. חלב וגזי חממה, בעקבות דו"ח האו"ם 
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: קוטג' טופו 
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                              אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ב', 24.5.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
 

אנונימוס בפייסבוק

נפתח דף פייסבוק רשמי חדש לעמותת אנונימוס. משתמשי הרשת החברתית מוזמנים להצטרף ולצרף חברים נוספים לקבוצה.
 

כדאי לכתוב: נגד כליאת תרנגולות

בקרוב צריכות לעלות לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. על-פי הצפוי, משרד החקלאות ינסה לקדם תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים, שאינם מותירים להן כמעט מרחב תנועה ולא מאפשרים אפילו לפרוש כנפיים. כדאי לכתוב לחברי הוועדה ולבקש מהם שלא יאשרו תקנות אלו, וידרשו גיבוש תקנות האוסרות על החזקת תרנגולות בכלובים, כפי שהתקבלו כבר במדינות רבות אחרות.
לרשימת חברי הוועדה
 

פעילות תמורת מגורים

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות של התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות, והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.i
 

פעילויות קבועות

חפשו בדף ההודעות של אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים; הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • סדנת גבינות מהצומח: ביום ב', 17.5.2010, בשעה 19:30, תתקיים בזנגביל סדנה להכנת גבינות ביתיות מהצומח – נטולות-אכזריות ועם עושר של טעמים ומרקמים. בתוכנית: גבינות רכות וקשות מאגוזי קשיו, שיבולת שועל, סויה ועוד. מנחה: אמנון יונש. השתתפות: 25 ₪ או לפי יכולת.
  • ארוחה קהילתית: ביום ג', 25.5.2010, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

שבועות מהצומח

חג השבועות, שבמקורו צוין כחג של תבואת האדמה, משמש כיום את תעשיית החלב כאמצעי שיווקי, והעיתונות מתגייסת לפרסום מתכונים חלביים לחג. עם זאת, שני טורים שהתפרסמו השבוע בעיתונות, מציעים תפריט חלופי, הקרוב יותר לרוחו המקורית של החג: אורן גולדפינגר, בטור "המיטב של אמא אדמה" (וואלה!, 13.5.2010) ורחל טל-שיר, בטור "בלי חלב: ארוחות חג אלטרנטיביות לשבועות" (הארץ גלריה / עכבר העיר 13.5.2010). מומלץ לנסות את הצעותיהם של גולדפינגר וטל-שיר בהכנת סעודת שבועות מהצומח.
 

פסטיבל אקטיביזם

בתאריכים 20 עד 22 במאי 2010 יתקיים ביער עמינדב שבהרי ירושלים פסטיבל אקטיביזם, ובו ייפגשו ארגונים ופעילים בתחומי החברה, הסביבה וזכויות האדם. בין השאר, יתקיימו בפסטיבל מספר פעילויות בנושא טבעונות וזכויות בעלי-חיים, והמזון שיוגש יהיה כולו טבעוני. פרטים נוספים, דרכי הגעה ותיאום באתר הפסטיבל.
 

כנס תזונה ובישול בריא

ביום ו', 21.5.2009, בשעות 15:30-09:00, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 40 ש"ח.
יש להירשם מראש 03-7325340 (שלוחה 2). לקוראי זכויות בלי-חיים השבוע תינתן הנחה של 7 שקלים בכניסה לכל הרצאה או סדנה, בציון קוד הטבה 12 בהזמנת כרטיסים מראש. לתוכנית הכנס
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

התנדבות באנונימוס; אנונימוס בפייסבוק; הרפורמה בפייסבוק; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


חלב וגזי חממה
דו"ח האו"ם "פליטות גזי חממה ממגזר החלב"

משק החלב העולמי אחראי מדי שנה לפליטת כ-2 מיליארד טון גזי חממה שווי-ערך ל-CO2, שהם כ-4% מכלל גזי החממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אדם – חלק ענק עבור תעשייה אחת. כך לפי דו"ח חדש (אפריל 2010) של האו"ם, שאף מדגיש את חלקה הגדול של תעשיית החלב בייצור בשר.
 
משק החלב: מחיר סביבתי
ב-20.4.2010 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) דו"ח חדש תחת הכותרת "פליטות גזי חממה ממגזר החלב: הערכת מחזור חיים." הדו"ח מתייחס לחלב פרות בלבד, והוא מהווה עיון מפורט בנושא אחד מתוך כלל הנושאים שהופיעו בדו"ח המקיף משנת 2006, "צלו הארוך של משק-החי." הדו"ח החדש מבשר את ראשיתה של עבודת מחקר שיטתית של FAO ביחס להשלכות הסביבתיות של כל תחומי משק-החי בעולם. המדובר בדו"ח מוגבל יחסית, שאינו מכסה את כל ההשלכות הסביבתיות של משק החלב העולמי (שמהווה, בין השאר, גורם כבד-משקל בזיהום מקורות מים) אלא רק בתרומתו לפליטת גזי חממה. עם זאת, לאור העובדה ש"צלו הארוך של משק החי" עורר שינויים תקדימיים במדיניות של ממשלות כלפי חקלאות, צריכת מוצרים מן החי וצמחונות, יש חשיבות רבה לכך שהנזקים הסביבתיים שגורם הניצול החקלאי של בעלי-חיים, מקבלים תשומת-לב שוטפת ושיטתית מצד האו"ם.

פרות ברפת ישראלית מבוססות בתערובת של הפרשות ומים. צולם בבארותיים, 15.8.2009.

 
ברוח דו"ח 2006
הדו"ח החדש נכתב על בסיס הנחות עבודה שהתגבשו ב"צלו הארוך של משק-החי". בהתאם לכך, חישוב פליטות גזי החממה מענף החלב כולל היבטים רבים ב"מחזור החיים" של החלב, ובכלל זה גידול מספוא, עיבודו והובלתו, הפעילויות במשק, הובלת המוצרים, עיבודם ואריזתם. אולם מחברי "צלו הארוך של משק החי" השמיטו נזקים סביבתיים מהותיים שגורם משק-החי. נשימת בעלי-החיים אחראית לפליטת CO2 בכמות העולה על כל גזי החממה שנלקחו בחשבון בדו"ח הראשון, ולמרות זאת תחום זה הושמט ממנו – וגם מ"פליטות גזי חממה ממגזר החלב." תחום נוסף שקיבל טיפול בעייתי בדו"ח הראשון הוא פליטת גזי חממה עקב שימושי קרקע מתמשכים עבור משק-החי. מחברי הדו"ח לא לקחו בחשבון את ההשפעה הקבועה על האטמוספירה שיש לשטחי טבע שבוראו בעבר לטובת גידולי מספוא ומרעה. תחת זאת הם התייחסו רק לשטחים שבוראו בשנה האחרונה בלבד.
 
הנושא לא מוזכר גם ב"פליטות גזי חממה ממגזר החלב." כאן מוזכר רק הרס פעיל של שטחי טבע לטובת שטחי מספוא או מרעה – תופעה נפוצה במיוחד במערב אירופה. משק החלב – ובעיקר באירופה – אחראי גם לכריתת היער הטרופי, בעיקר בברזיל. האירופים מרבים לייבא להזנת פרות סויה משטחי יער ברזילאיים שבוראו. על כל ק"ג של כוספת סויה (סויה מעובדת כמספוא) מברזיל, נפלטים 7.69 ק"ג גזי חממה. יש לציין שגם ישראל מייבאת מדרום אמריקה סויה כמספוא.
.בתמונה: שדה סויה באזור סנטה קרוז, בוליביה, פברואר 2010
CIAT - International Center for Tropical Agriculture צילום
 
חלב ובשר
הדו"ח "פליטות גזי חממה ממגזר החלב" מזכיר את הקשר ההדוק שבין תעשיית החלב לתעשיית הבשר. פרות שנשחטו לאחר ירידה בתפוקת החלב שלהן, פרים שנשחטו לאחר שנוצלו להרבעה ועגלים שנולדו לפרות בתעשיית החלב ופוטמו ונשחטו – כל אלה נלקחים בחשבון במסגרת חישוב הפליטות של תעשיית החלב. מדובר בהמוני חיות שנשחטות; אמנם הבשר של חיות אלה נחשב כ"מוצר-לוואי" של תעשיית החלב, אך למעשה מדובר ב-57% מכלל בשר הבקר ש"מיוצר" בעולם, לפי נתוני האו"ם לשנת 2007. בישראל, לפי אותו המקור, היחס בין כמות החלב וכמות בשר הבקר דומה לממוצע העולמי, אך משקלו היחסי של החלב מעט גדול יותר.

עגלים שנולדו לפרות בתעשיית החלב, מתוך דו"ח PETA על תעשיית החלב ההודית.

 
סכום הפליטות
לפי "פליטות גזי חממה ממגזר החלב", משק החלב העולמי אחראי ל-4% מכלל גזי החממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אדם. סכום זה כולל הן את הליכי הייצור והעיבוד של חלב, והן את הליכי הייצור והעיבוד של בשר שמקורו במשק החלב. כזכור, "צלו הארוך של משק-החי" קבע שמשק-החי בכללו אחראי ל-18% מכלל גזי החממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אדם, אך מחברי בדו"ח השמיטו גורמי פליטה משמעותיים במשק-החי ובכלל זה במשק החלב; לכן גם ההערכה בדבר 4% ממשק החלב היא ודאי הערכה ממעיטה.
 
לפי הדו"ח החדש, ייצור ועיבוד מוצרי חלב בלבד, ללא בשר, אחראים ל-2.7% מכלל הפליטות. המדובר ב-1,328 מיליון טון גזים שווי-ערך ל-CO2 (יחידת המדידה המקובלת לגזי חממה) מתהליך ייצור ועיבוד החלב לבדו, לעומת 641 מיליון טון מתהליך ייצור ועיבוד הבשר שמקורו במשק החלב.

רפת חלב תעשייתית בניו סאות' וויילס, אוסטרליה, מאי 2009. צילום: Cgoodwin. 

 
הבדלים אזוריים
ייצור כל ק"ג חלב כרוך בפליטת 2.4 ק"ג גזי חממה בממוצע בעולם, אולם קיימים הבדלים אזוריים גדולים: 7.5 ק"ג בתת-סהרה, לעומת 2-1 ק"ג במדינות מתועשות. רמת הזיהום הגבוהה במדינות לא מתועשות נובעת הן מכך שהמזון שניתן שם לפרות קשה לעיכול, והן מכך שתפוקת החלב של כל פרה נמוכה שם יותר. כך מייצר משק החלב של דרום אסיה יותר גזי חממה מכל אזור אחר בעולם, למרות שזהו האזור הרביעי בעולם מבחינת היקף ייצור החלב, אחרי אירופה, צפון אמריקה, ודרום אמריקה ומרכזה. מדברים אלה עלול להתעורר הרושם שככל שמשק החלב אינטנסיבי יותר כך יורדת כמות הפליטות ממנו, אולם מחברי הדו"ח מבהירים, שאינטנסיביזציה נוספת של משק החלב במדינות המתועשות עלולה להביא לעלייה בפליטות גזי החממה, בעיקר עקב העלייה הצפויה בכמות הפליטות מהפרשות ומדלק.

רפת חלב בהודו עם רמת תיעוש נמוכה. מתוך דו"ח PETA, ראו לעיל.

 
גז החממה העיקרי שנפלט מתעשיית החלב הוא מתאן – כמחצית מכלל הפליטות. הוא נפלט בעיקר באזורי מרעה וכן במשק מעורב באקלים ממוזג. חמצן דו-חנקני (N2O) מהווה 38-27 אחוזים מכלל הפליטות. מקורו בעיקר בהפרשות הפרות והוא נפלט במיוחד באזורי מרעה. CO2 מהווה רק 10-5 אחוזים מכלל הפליטות בעולם. גז זה נפלט כתוצאה משימוש בדלק. באירופה ובצפון אמריקה, שם מרבים להשתמש בדלק, הוא מהווה כ-20% מכלל הפליטות במשק החלב.
 
וטבעונות?
אם מחברי "צלו הארוך של משק-החי" התחמקו מדיון בשאלת הצמחונות, לא מפתיע שמחברי "פליטות גזי חממה ממגזר החלב" לא מזכירים את צמצום משק החלב העולמי וצמצום הצריכה בפרט כאפשרויות למיתון שינוי האקלים. למעשה, הדו"ח מציע רק מעט אפשרויות לצמצום הפליטות ממשק החלב; למשל, אחסון זבל פרות במתקנים נוזליים הוא השיטה המזהמת ביותר ולכן מומלץ להימנע ממנה. קובעי המדיניות בענייני חקלאות ותזונה צריכים אפוא להתאמץ במיוחד כדי לחלץ מתוך הדו"ח מסר אופרטיבי.
 
מקורות
Greenhouse Gas Emissions from the Dairy Sector: A Life Cycle Assessment, Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), Animal Production and Health Division, (Rome, 2010).
FAOSTAT > Production > Livestock Primary , Food and Agriculture Organization of the United Nations (FAO), accessed 14.5.2010.

חדשות

חדשות מקומיות

שר החקלאות והרפורמה. ב-11.5.2010 התפרסם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2009, ובו פרק תחת הכותרת: "ניגוד עניינים של שר: הודעה בדיעבד של שר החקלאות ופיתוח הכפר מר שלום שמחון על עניין אישי ברפורמה בענף הלול" (עמ' 1273-1267). לפי הפרק, השר שמחון מתגורר בצפון והוא "בן ממשיך" בנחלת הוריו (בן של בעל משק המחזיק במשק חקלאי כבעל המשק); לאמו ולשני אחיו המתגוררים בצפון יש מכסות ביצים (גודל הלול שקובעת ועדת מכסות במועצת הלול). במהלך שנת 2006 יזם השר רפורמה שנועדה לעודד – באמצעות מתן מענקים מתקציב המדינה – את העברתם של הלולים ממרכזי היישובים לאתרים שיקבע משרד החקלאות (מבקר המדינה אינו מתייחס לעובדה ששיטת הכליאה שקודמה במסגרת הרפורמה נאסרה ב-30 מדינות והיא מנוגדת לכאורה לחוק צער בעלי-חיים). אנו מצטטים באריכות מתוך הדו"ח כדי להדגיש כיצד משמשת ההתנהלות הבלתי תקינה של השר ומשרדו לרמיסת התרנגולות:
"[...] הרפורמה טומנת בחובה הטבות כלכליות ממשיות בייחוד למגדלים ביישובי צפון הארץ, ובכלל זה לבני משפחתו של השר, המתגוררים ביישובי 'מרום הגליל' שהרפורמה חלה עליהם, ואף לשר עצמו, שהרפורמה חלה עליו, כאמור, כ'בן ממשיך'. בהתחשב בכך, היה על השר, מר שלום שמחון, להצהיר מייד כשהתחיל לעסוק ברפורמה על העניין האישי שיש לו בנושא הרפורמה האמורה, לשלוח הודעה על כך למבקר המדינה ולפנות מראש ליועץ המשפטי לממשלה ולקבל את חוות דעתו בנוגע לצורך בהסדר למניעת ניגוד העניינים. אולם השר לא עשה כן ולא נמנע מלהיות מעורב ברפורמה, ואף היה מעורב בקידומה באופן פעיל עד כדי גיבושה ל'הצעת מחליטים' שבסופו של דבר הונחה לפני הממשלה [...]
"[...] אף שהיה על השר לדווח לגורמים הרלוונטיים כבר מאמצע שנת 2006 על החשש לניגוד העניינים ועל העניין האישי שיש לו הוא לא עשה כן אלא רק כחצי כשנה שלאחר מכן וכתוצאה מכך לא התאפשר לנקוט בעניינו אף אחד מהאמצעים למניעת ניגוד עניינים. [...]
"נמצא כי השר עסק באופן פעיל בנושא שהיה לו בו, גם לדבריו, עניין אישי, בלא שהצהיר על העניין שיש לו, בלא שקיבל מהיועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בנושא ובלא שקיבל מהוועדה למתן היתרים היתר לחריגה מהכללים, כנדרש. רק לאחר שהיה שותף פעיל בגיבוש הצעת ההחלטה של הממשלה הוא הודיע על העניין האישי שלו בנושא."
הנושא זכה לסיקור עיתונאי נרחב; תגובת אנונימוס הובאה במעריב:
דליה מזורי, "דוח המבקר: ניגוד עניינים בקידום הרפורמה בלולים", nrg מעריב, 11.5.2010.
ירון דרוקמן,  "המבקר: השר שמחון סידר הטבות לעצמו ולקרוביו", ynet ,11.5.2010.
משה ליכטמן, "דו"ח מבקר המדינה: ניגוד אינטרסים לשר החקלאות שמחון", גלובס, 11.5.2010. 
עמירם כהן, "מי ירוויח מהרפורמה של שמחון בענף הלולים? המבקר: בני משפחתו יהנו מטובות הנאה של מאות אלפי שקלים", TheMarker ,11.5.2010.
 

שפעת העופות. השבוע אובחנה התפרצות של שפעת העופות בטולכרם, לאחר בדיקות שביצעו השירותים הווטרינריים בעקבות תמותה של עופות רבים בשני לולים במקום. זאת שבוע לאחר שהתפרצות של המגפה אובחנה בפעם הרביעית הישראל, בפינת חי בעין גדי. בעקבות גילוי המחלה, הורה משרד החקלאות על השמדת 200 אלף עופות, ברדיוס שלושה ק"מ משני הלולים שאובחנו כנגועים.

מקורות
רמי שני, "שר החקלאות: לפצות מגדלי העופות הפלסטינים", וואלה!, 14.5.2010.
עמירם כהן, "שפעת עופות ברשות - יש לרכוש עופות וביצים רק במקומות מורשים", 13.5.2010.
 
nrg מעריב משטרת בעלי-חיים. בכתבה "עוזרים לחיות: יחידה חדשה למניעת התעללות בבע"ח" (11.5.2010) מספר שמעון איפרגן על הקמתה של יחידה לאכיפת חוק צער בעלי-חיים במשטרת באר-שבע, שתורכב ממתנדבים שיעברו הכשרה משטרתית.
 
ynet חיסון קטלני. בכתבה "בעקבות מות כלבים: יוחלף החיסון נגד הכלבת" (11.5.2010) מדווח ארז ארליכמן על החלטת משרד החקלאות להחליף את החיסון לכלבת המיובא לארץ, לאחר שהתגלו שמונה מקרים שבהם כלבים או חתולים מתו כתוצאה מקבלת חיסון לקוי, ועוד 24 מקרים שבהם גרם החיסון תופעות-לוואי קשות.
 
nrg מעריב חולות ראשל"צ. בכתבה "חולות ראשל"צ: החפירות נמשכו ללא אישור" (13.5.2010) מדווח אביב לביא שעיריית ראשון לציון החלה ללא אישור בעבודות תשתית בחולות במערב העיר, תוך פגיעה בבתי גידול של חיות בר. לאחר פרסום הכתבה הודיעה העירייה על הפסקת העבודות במקום.
 
nrg מעריב כביש 1. בכתבה "אושר שדרוג כביש 1 משער הגיא לירושלים" (10.5.2010) מדווח אביב לביא שהמועצה לתשתיות לאומיות אישרה תוכניות להרחבה של כביש 1 בקטע שבין שער הגיא לירושלים, למרות התנגדות עמותת אדם טבע ודין, שמצביעה על הנזק לחיי הבר שצפויות לגרום העבודות. התוכניות צפויות לעלות לאישור ועדת השרים לענייני פנים.
 
וואלה! ניסויים ומצפון. בטור "מצילים את מי?" (9.5.2010) סוקר עידן סייר את פעילות המחאה שהתקיימה לציון היום הבינלאומי להזדהות עם בעלי-חיים במעבדות, ומסכם את עמדתו נגד ניסויים: "גם התומכים בניסויים לא היו מוכנים לתרום את גופם או קרוביהם לניסויים אכזריים, אפילו בהנחה שהם היו עשויים להועיל למדע. באותה מידה אין לנו את הזכות לדון מישהו אחר לחיים כאלה."
 

ברחבי העולם

נפט במפרץ מקסיקו. שלושה שבועות לאחר טביעת אסדת הקידוח של חברת BP במפרץ מקסיקו, הסכימה החברה, בעקבות לחץ התקשורת, לפרסם לראשונה תצלומי וידיאו של הטביעה, שמהם עולה כי דליפת הנפט חמורה הרבה יותר ממה ששיערו לראשונה. על-פי ההערכות האחרונות, קרוב ל-3 מיליון גלוני נפט נפלטים מדי יום לאוקינוס, יותר מפי 10 מההערכות הקודמות. צוותי הצלה פועלים לניקוי עופות שנוצותיהם נפגעו מהנפט עד כדי סכנת מוות. תאגיד הקוסמטיקה, פרוקטר אנד גמבל, העורך ניסויים בבעלי-חיים, ניצל את המצב לקידום מכירות והודיע שיתרום למאמצי ניקוי העופות. התאגיד אף הפיק סרטון פרסומת המציג את סבון הכלים מתוצרתו משמש לניקוי עופות מנזקי הנפט.
מקורות
"הערכות מחודשות: הדליפה במפרץ מקסיקו גרועה הרבה יותר", גלובס, 14.5.2010.
"צפו: וידאו ראשון של הדליפה מתחת למים", ynet, 13.5.2010.
"דולפינים מתים נסחפו לחוף; האם בגלל הנפט?", ynet, 12.5.2010.
אווה ארבסקורן ומולי דורוזנסקי, "הנפט הרעיל כבר כאן, רק עוד לא רואים אותו", ynet, 10.5.2010.
"צפו: איך מנקים עופות מזופתים? עם נוזל כלים", ynet, 9.5.2010.
 
הארץ חרם צרכנים. בכתבה "חברת התעופה דלתא איבדה כלב ועוררה מרד צרכנים" (13.5.2010) מספרת נטשה מוזגוביה על מחאה שפתח לקוח נגד חברת התעופה האמריקאית דלתא, לאחר שאיבדה כלב שהייתה אמורה להטיס ממקסיקו לקנדה. זו התקרית השנייה מזו ארבע שנים שבה מאבדת החברה כלב שהתחייבה להטיס. לעצומה בנושא
 
הארץ הכחדת מינים. בכתבה "מדינות העולם כשלו בשמירה על הטבע" (10.5.2010) סוקר צפריר רינת דו"ח חדש של האו"ם, הקובע שלא חלה האטה בקצב ההכחדה של מיני בעלי-חיים, בניגוד ליעדים שמדינות שונות הציבו בנושא.
 

תזונה וצרכנות

ynet סידן. בכתבה "קולה וקפה מונעים ספיגתו בגוף: הכל על סידן" (13.5.2010) סוקרת התזונאית שרה בר אשר עשרה מקורות צמחוניים לסידן, ויוצאת נגד המיתוס שלפיו חלב נחוץ כמקור לאספקת סידן.
 
nrg מעריב שעועית. בטור "שאנטי אלגנטי: איך מכינים פּטֶה שעועית" (12.5.2010) מגישה שחר שילוח מתכון לממרח שעועית.

פינת התזונה
קוטג' טופו

חומרים
300 גרם טופו קשה
חצי כוס אגוזי קשיו
3 כפות שמן זית
כף שמרי בירה (להשיג בחנויות טבע)
כף שבבי בצל מיובש
1/3 כפית אבקת שום
מלח
1/3 כוס מים
 
הכנה
  1. טוחנים את אגוזי הקשיו עם כמחצית מהמים בבלנדר או במעבד מזון, עד לקבלת עיסה חלקה.
  2. מוסיפים את המים הנותרים, שמרי הבירה, שבבי הבצל, אבקת השום, והמלח, וממשיכים לערבל עד לקבלת עיסה אחידה.
  3. מוסיפים את השמן, תוך כדי ערבול במהירות גבוהה.
  4. מפוררים את הטופו במזלג ומערבבים. מומלץ למרוח לפני ההגשה מעט שמן זית מלמעלה, להוספת ברק.
 
מתכון: אמנון יונש, מתוך סדנת גבינות מהצומח שתתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) ביום ב', 17.5.2010.
תמונה: norwichnuts

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן