פעילות 

מדברים זכויות בעלי-חיים

השיחה שנועדה להיערך בת"א ב-28 באוקטובר נדחתה לשבוע שלאחר מכן. לבירור המועד המדויק: טלפון 03-6204878 או בדואל. נושא השיחה: "זכויות": מושג מוזר או מובן מאליו בהקשר של בעלי-חיים? מנחה: אריאל צבל.

כדאי לכתוב: קרקס עם חתולים והבחירות

בכתבה "שולפים שפם מהכובע" (ידיעות אחרונות, 24 שעות, 23.5.2008) מתאר דני ספקטור את חוויותיו מצפייה ב"תיאטרון החתולים ממוסקבה". ספקטור חושף בדרך-אגב שיטות שונות לעינוי חתולים במופע, כגון החזקת חתול על מוט בגובע שישה מטרים וניעור המוט כדי לגרום לחתול לקפוץ. אולם הכתבה בכללה מנסה להצחיק, והיא כוללת רק אזכור קצר של ההתנגדות לקרקסים עם חיות. למחאה על הפרסום שניתן לקרקס בעיתון:

ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

המופע הוצג בערים נתניה, אשקלון, ירושלים, כרמיאל, נצרת עילית, פתח-תקוה, אשדוד, חולון, רחובות, חיפה, באר-שבע ותל-אביב. זאת אף על-פי שבאר-שבע ותל-אביב אסרו כניסת קרקסים עם חיות לשטחן. כדאי למהר בימים שלפני הבחירות לרשויות המקומיות, ולבקש מהרשימות המועדפות עליכם בעירכם לאסור לחלוטין כניסת קרקסים עם חיות לשטח הרשות המקומית, ולציין במיוחד את "קרקס החתולים ממוסקבה", החוזר להופיע בישראל מדי פעם. בתל-אביב ובבאר-שבע כדאי לפנות גם לעירייה ולהתלונן על כניסת הקרקס לשטח העיר למרות האיסור.

כדאי לכתוב: אתר "נענע 10" מעודד דריסת חתולים

באתר "נענע 10" מופעל משחק מחשב המבוסס על העיקרון "נסו לדרוס כמה שיותר חתולים". כדאי לפנות לאתר ולבקש ממנהליו להסיר לאלתר את המשחק .

כנס "החברה הצמחונית-יהודית"

ביום א', 26.10.2008, בשעה 19:00, תקיים "החברה הצמחונית-יהודית" ברח' בלפור 8, ירושלים, כנס למתעניינים, ובו יידונו (באנגלית) דרכי פעילות לקידום ההתחשבות בבעלי-חיים, ברוח היהדות.

בשעה 20:45 יוקרן הסרט A Sacred Duty ("מחויבות קדושה: יישום ערכי היהדות במטרה לסייע בהבראת העולם") המציג את הקשר שבין צמחונות לבין רוח היהדות וסוקר היבטים מוסריים, בריאותיים וסביבתיים של הצמחונות, בראי היהדות. דגש מיוחד ניתן להשלכות הסביבתיות הקשות של ייצור מזון מהחי. (כתוביות בעברית)

תזכורת לחברים מקליפורניה

ב-4.11.2008 ייערכו בארצות-הברית בחירות. בקליפורניה תעלה למשאל-עם "הצעה 2", שהיא "חוק מניעת התאכזרות לחיות משק". ההצעה קובעת, לראשונה בארה"ב, תנאי מינימום להחזקת חיות במשקים חקלאיים, ובכלל זה איסור על החזקת חיות בכלובים זעירים. "הצעה 2" תבטל את שיטות הכליאה המקובלות ל"עגלי חלב", לחזירות הרות ולתרנגולות בתעשיית הביצים. הגבלת תעשיית הביצים תהיה תקדימית בארה"ב ותשפיע על 19 מיליון תרנגולות הכלואות במדינה. אם יש לך חברים או קרובים בעלי זכות הצבעה בקליפורניה, כדאי לבקש מהם הצביע לטובת proposition 2 ולעשות היסטוריה באחת מהמדינות המתועשות ביותר בעולם. למידע נוסף (באנגלית)

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', 19:30-17:30, במרכז תל-אביב. לפרטים: ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

דירות הפעילים של אנונימוס

בעלי דירות בתל-אביב מוזמנים לתרום לאנונימוס באמצעות השכרת חדרים במחיר מוזל לפעילי העמותה. אנונימוס ממשיכה לקלוט מתנדבים/ות המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לקידום זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים במרכז ת"א או במסגרת שירות לאומי.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

news1 פרות עודפות. בכתבה "2,500 טון עודפי אבקת חלב ליצוא נתקעו במחלבות" (20.10.2008) מדווח עמירם כהן: "בשנים האחרונות התפתח מחסור בחלב בשל גידול מהיר בביקושים. בניסיון להרוויח מהגידול הזה, הרפתנים הגדילו את ייצור החלב מעל ומעבר לתוספת הביקוש, וכך נוצרו עודפים. תוספת הייצור הופקה באמצעות הגדלת העדרים, שהתקבלה משום שהרפתנים המשיכו להחזיק בפרות שתנובת החלב שלהן ירדה, במקום למסור אותן לשחיטה, כמקובל."

חיות במנהרות. תמונות של עגלים וכבשים המנוצלים לבשר הגיעו לאחרונה לעיתונות בזכות הקוריוז וההקשר הפוליטי. הסיקור הנדיר הוא של חיות שמוברחות במנהרות ממצרים לרצועת עזה. כתבות עם תמונות:

עומר כרמון, "צילומים: פרות מוברחות במנהרות רפיח", news1 ,23.10.2008.

"עזה: הפלסטינים מבריחים גם פרות במנהרות", nrg מעריב, 22.10.2008.

mynet כפרות בכלבייה. בכתבה "ערב החג: תרנגולים שחוטים ברחוב" (19.10.2008) מספרת מיטל מנשה ששחיטת הכפרות בבת-ים נערכה בכלבייה העירונית. "עשרות התרנגולים שנשחטו הושארו בפחי הזבל ברחוב, ואף גלשו החוצה מבלי שפונו. ואם לא די בכך, בסמוך אליהם הונחו ארבעה דליים מלאי דם."

הארץ שוויץ. בכתבה "כבוד החרצית וחירותה" (24.10.2008, השבוע, עמ' 12) מספר אסף אוני על חוק רווחת בעלי-החיים השוויצרי שהתקבל באפריל 2008, ועל עבודתה של ועדת האתיקה השוויצרית.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet סחר ברשת. בכתבה "משנת 2009: תיאסר מכירת מוצרי שנהב ב-eBay", (י23.10.2008) מדווח ארז ארליכמן: "הקרן העולמית לרווחת בעלי חיים (IFAW) פירסמה השבוע דו"ח חקירה מיוחד המוכיח כי הסחר בחיות בר ברשת,  מהווה סכנה משמעותית ומיידית להישרדותם של פילים ומיני בעלי חיים רבים הנתונים בסכנת הכחדה. מספר שעות לפני פירסום הדו"ח הודיעה הנהלת אתר המכירות הפומביות, eBay, כי מתחילת שנת 2009 יתבצע חרם עולמי בכל הנוגע למכירת מוצרי שנהב ומוצרים העשויים מחיות בר." חיות רבות אחרות ימשיכו להימכר ברשת."

תזונה וצרכנות

nrg מעריב חלב מורעל. בכתבה "סין: 1,500 כלבים שתו מהחלב המורעל ומתו" (20.10.2008) נמסר שהחלב המורעל, שגרם למותם של ארבעה תינוקות בסין, הביא גם למותם של 1,500 כלבים.

וואלה! לבלב. בכתבה "אין כמו אזני חזיר" (22.10.2008) מספרת אורנה סוסק על הצמח לבלב (Lablab): מטפס ממשפחת הקטניות, שמצמיח פרחים יפים וזרעים אכילים וטעימים. הלבלב יכול לצמוח במהירות ליד הבית.

וואלה! ג'לטין. בטור "עוף? לא טוב" (24.10.2008) מגלה תמי ניניו שג'לטין המוכנס למוצרי חלב מסוימים עשוי מעצמות טחונות.

הארץ לרזות טבעי. בטור "40 ק"ג בארבעה חודשים" (24.10.2008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 2) מספרת רחל טל שיר על שני אנשים שסבלו ממשקל-יתר ורזו מבלי לסבול, בעקבות המעבר לטבעונאות (אכילת מזון צמחי לא מעובד). מובא גם מתכון טבעונאי. 

הארץ מזון מהיר. בכתבה "מחקר חדש: מזון מהיר אחראי לכשליש מהתקפי הלב בעולם" (20.10.2008) נמסר: "אכילת אוכל מערבי כמו מזון מטוגן, חטיפים מלוחים ובשר מובילה לכ-35% מהתקפי הלב ברחבי העולם, כך עולה ממחקר שפורסם היום (שני) באוניברסיטת אונטריו שבקנדה." המחקר לא כלל טבעונים, וזוהי ודאי הסיבה לכך שהפער בין הקבוצות שנחקרו אינו גדול עוד יותר.

news1 מק. בכתבה "פעילים נגד מקדונלד'ס הקיאו בסניף" (17.10.2008) מסופר על אירועי היום הבינלאומי נגד מקדונלד'ס.

זיכרונות רעים ודאגות לעתיד
תודעת עבר ועתיד בבעלי-חיים והשלכותיה על רווחתם

בעבר הניחו חוקרים שכל בעלי-חיים – מלבד בני-האדם – "תקועים בהווה", ללא יכולת לשקוע בזיכרונות או לתכנן תוכניות, ולכן הם פטורים מזיכרונות רעים ומדאגות לעתיד. מייקל מנדל ואליזבת פול בדקו את הידע העדכני שנצבר בנושא, והגיעו למסקנה שככל הנראה אנחנו לא היצורים היחידים שחשופים לסבל התלוי בתודעת זמן. אריאל צֹבל מביא את תמצית המאמר.

"יש לי פחד אי-רציונלי מאמנזיה."

"אני יודעת, אמרת לי בשבוע שעבר." (Doug Savage)

חיות בהווה
האם לבעלי-חיים ממינים שונים יש תודעה של עבר ועתיד, או שהם מודעים רק להווה? לשאלה זו יש השלכות על האופן שבו החיות חוות סבל. כך קבעה ב-1965 הוועדה הראשונה שמינתה ממשלת בריטניה כדי לבחון את מצב בעלי-החיים בחקלאות התעשייתית (ועדת בראמבל). מאמר חדש מאת מייקל מנדל ואליזבת פול, בגיליון מיוחד של כתב-העת Applied Animal Behaviour Science בנושא "רווחת חיות משק אחרי דו"ח בראמבל", מבקש לבחון את השאלה שהציבה הוועדה לפני למעלה מ-40 שנה. מנדל ופול, מהמחלקה למדע וטרינרי קליני באוניברסיטת בריסטול, סקרו למעלה מ-120 מקורות מדעיים רלוונטיים והם מסכמים את מצב המחקר בתחום. כמעט כל המקורות מסכמים ניסויים שנערכו בתנאים מבוקרים – בדרך-כלל ניסויי התנהגות הכרוכים במועקה מתונה לחיות, אך גם ניסויים אלימים יותר, ובכלל זה פגיעה מכוונת במוח של החיות. כמובן, הסקירה שלפניכם אינה מרמזת על תמיכה כלשהי בהמשך המחקר הפוגעני – אין כל צורך בו כדי לדעת שעלינו להתייחס לחיות טוב יותר.

תפיסת זמן וסבל
ההנחה של ועדת בראמבל הייתה, שבעלי-חיים חווים הווה בלבד ולכן הם סובלים פחות מבני-אדם הנתונים בתנאים קשים דומים. בני-אדם נורמליים שעברו אירוע טראומטי, סובלים מעצם ההיזכרות בו ו"חיים אותו מחדש" זמן רב לאחר התרחשותו; בנוסף לכך, הם מדמיינים אירועים עתידיים וסובלים עקב כך מפחד ומחרדה.

במשק התעשייתי יש משמעות לזיכרונות קשים ולפחד מהעתיד; אם יש לבעלי-חיים יכולת להתרפק על

זיכרונות נעימים ועל אמונה בעתיד טוב יותר, יכולות אלה ודאי לא רלוונטיות למשק התעשייתי.

מנדל ופול מתעלמים מכך שבני-אדם יכולים גם להתנחם בזיכרונות נעימים ובאמונה בעתיד טוב יותר; לכן גם אם תחושה חזקה של עבר ועתיד היא ייחודית לאדם, לא נובע מכך שחיות במצב קשה סובלות פחות מאנשים (טענה זו הועלתה על-ידי פיטר סינגר בספרו שחרור בעלי-החיים). הסתייגות זו חשובה לדיון התיאורטי בכללו, אך כשמדובר במשקים תעשייתיים, ממילא זיכרונות נעימים ותקוות לעתיד אינם רלוונטיים. לכן עדיין יש חשיבות גדולה לשאלה, האם החיות במשקים "חיות מחדש" זיכרונות טראומטיים וסובלות מחרדה לעתידן, או שחוויית ההווה פוטרת אותם מכל אלה?

זיכרון של אירועים
מנדל ופול שואלים האם לעופות וליונקים יש יכולת לערוך בתודעתם "מסע בזמן" – לחוות מחדש אירוע מן העבר. זהו "זיכרון אפיזודי", והוא שונה מסוגי זיכרון אחרים, כמו זיכרון של מידע מסוים ("זיכרון סמנטי") או הזיכרון המעורב במיומנויות ("זיכרון פרוצדורלי"). מיומנויות כגון רכיבה על אופניים אנו מבצעים מבלי לחשוב עליהן במודע, ואין ספק שלבעלי-חיים רבים יש זיכרון מסוג זה. גם זיכרון של מידע, כגון "הפרי הכתום טוב למאכל", קיים ללא ספק בחיות רבות. הזיכרון האפיזודי, לעומת זאת, כולל תודעה של המוני פרטים יחד הקשורים ביניהם באופן הדוק, ובכלל זה פרטים על דברים מסוימים שהיו במקום מסוים ובמועד מסוים ("מה-איפה-מתי"). מכלול הפרטים בזיכרון האפיזודי שוטף את תודעתנו בבת-אחת.

"עכבר, אתה אומר? האם אתה זוכר זאת, או פשוט יודע את זה?" המחשה לשתי צורות שונות של זיכרון:

זיכרון של אירוע המשלב יחד פרטים רבים, לעומת ידע שאינו תלוי בהכרח במקום ובזמן מסוימים. (קריקטורה: Ruth Tulving)

מנדל ופול מסתמכים רבות על מחקרים באנשים שלקו באמנזיה כתוצאה מפגיעה במוחם (בעיקר בהיפוקמפוס, באיור משמאל). אנשים אלה לא סובלים מפגיעה משמעותית בזיכרון לטווח קצר, במיומנויות ובידע הכללי – אולם הם לא זוכרים אירועים. בהיעדר זיכרון אפיזודי, אזכור מאורעות קשים שאירעו להם אינו מעורר תגובה רגשית – לפחות לא כמו בבני-אדם בריאים. האם בעלי-חיים דומים אפוא לחולי אמנזיה?

זיכרון אירועים בחיות
בהיעדר תקשורת לשונית, קשה מאוד לבדוק מה זוכרים בעלי-חיים. המחקר בתחום זה מתמקד בניסיון ליצור ניסויים, שבהם המשימות שיצטרכו החיות למלא קושרות באופן הכרחי בין פרטים של מה-איפה-מתי. נמחיש את הדברים בעזרת אחד הניסויים המוצלחים ביותר, לדעת מנדל ופול. הניסוי נערך על-ידי ניקולה קלייטון ושותפיה בעורבנים ממין החי במערב ארצות-הברית. החוקרים ניצלו את הנטייה הטבעית של העורבנים להחביא מזון ולאסוף אותו מאוחר יותר – יכולת המעידה על זיכרון של "מה" ו"איפה" יחד. אולם האם העורבנים זוכרים גם מתי הם החביאו את המזון? כדי לבדוק זאת, נתנו ניקולה ושותפיה לעורבנים להחביא אוכל בשני חלקים שונים של מגש: בצד אחד בוטנים, ובצד אחר זחלים. לעומת הזחלים, שגופם המת נרקב במהירות, הבוטנים נותרים אכילים גם לאחר ימים רבים. אם לעורבנים יש תפיסת זמן, הם יידעו לחפש את הבוטנים בזמנים שונים לאחר הסתרתם, אולם את הזחלים הם כבר לא ינסו לחפש מספר ימים לאחר שהוטמנו במגש. והתוצאות: העורבנים "הצליחו" בניסוי וחיפשו את הבוטנים הן לאחר מספר שעות והן לאחר מספר ימים, ולעומת זאת חיפשו את הזחלים רק שעות אחדות לאחר הטמנתם. בכך הפגינו העורבנים יכולת לקשור בין "מה" (בוטנים וזחלים) "איפה" (המיקום במגש) ו"מתי" (הזמן שחלף מאז ההטמנה).

עורבני מהמין האמריקאי  (Western scrub-jay  (Aphelocoma californica במעבדה, מחביא מזון בתוך מגש עם מצע. ניסויי החבאת המזון על-ידי עורבנים אלה הם בין העדויות המשכנעות ביותר על תפיסת זמן בחיות כלשהן מלבד בני-אדם.

מתוך: Nature Reviews Neuroscience 4, 2003

זוהי רק דוגמה אחת  לניסוי מסוג זה. ניסויים שונים נערכו במינים רבים, כגון חולדות, קופי רזוס ויונים. לעתים החיות "נכשלו" במשימה, אולם יתכן שהכישלון נובע מתכנון לקוי של הניסוי; ובמקרים אחרים הניסוי אינו משכנע, למשל משום שהמשימות לא נפרשו על פני פרק זמן מספיק, ואפשר שה"הצלחה" נשענת על זיכרון לטווח קצר. בכל מקרה, זוהי המסקנה של מנדל ופול:

"אף על-פי שנותרו עניינים רבים שעדיין יש לפתור, ניסויים שתוכננו בבהירות מתחילים לספק עדות לכך שתכונות מסוימות של זיכרון אפיזודי עשויות שלא להיות נחלתם הבלעדית של בני-אדם. זה אפשרי, ואולי סביר, שמינים מסוימים, הודות לאקולוגיה ההתנהגותית שלהם, היו מועדים יותר לפתח יכולות כאלה. ציפורים מחביאות-אוספות הן דוגמה אחת אולם מינים רבים, ובכלל זה מינים מבויתים כמו חזירים וכבשים, העשויים להפיק תועלת מהיכולת להיזכר מתי והיכן נתקלו לאחרונה בריכוזי מזון, לשלב מידע זה בידע על סוג המזון שנתקלו בו ועל קצב ההתחדשות של מזון כזה, ולהשתמש בטיפוס של זיכרון מה-איפה-מתי לשם ארגון סיורים לחיפוש מזון כדי לזכות בריכוזים העשירים ביותר ולהימנע מהפחות עשירים."

ירגזי שחור-כיפה עם בוטן: גם ירגזים מחביאים מזון, וגם הם הפגינו תפיסת זמן בניסויים. (צילום: Saul Bocian)

תכנון אירועים
קיים ניסיון מחקרי מצומצם יותר בנושא היכולת של חיות "לנסוע בזמן" לעתיד ולצפות אירועים העתידים להתרחש. אין ספק שחיות רבות פועלות באופן המשפיע על עתידן בדרך ספציפית, אולם ניתן להסביר את רוב הפעולות האלה (למשל: בניית קן או אגירת מזון לחורף) כתוצאה של מוטיבציה מולדת, ללא תכנון מודע. תכנון ממשי לעתיד מחייב גם יכולת לצפות את מצבך בעתיד, ולא רק לענות על מוטיבציה שאתה חש בהווה; למשל, שימפנזה שמכין גבעול לציד טרמיטים, יוצר כלי לשימוש עתידי, אך יתכן שהוא עושה זאת כי הוא רעב כרגע מבלי לצפות את מצבו בעתיד.

גם בתחום זה, מידע מעניין במיוחד נאסף על-ידי החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', בניסויים שערכו בעורבנים מארצות-הברית. החוקרים נתנו לעורבנים להחביא מזון, לעתים בנוכחות עורבני אחר ולעתים בפרטיות. לאחר מספר שעות, נתנו לעורבני שהטמין את המזון לחזור למקום ההסתרה. בשלב זה ניגש העורבני למזון שהטמין בנוכחות עורבני אחר – והטמין אותו מחדש במקום אחר; ואילו את המזון שהוטמן בפרטיות הוא השאיר במקומו. התנהגות כזו נצפתה רק על-ידי עורבנים שגנבו בעבר מזון שהוטמן על-ידי עורבנים אחרים. לדעת החוקרים, מדובר בעדות ליכולתם של העורבנים להשתמש בניסיון העבר (גניבת מזון, נוכחות עורבני אחר) כדי לצפות את מצב המזון שלהם בעתיד (הוא עלול להיגנב). תוצאות דומות הושגו גם במחקרים במינים אחרים, כגון ירגזי שחור-כיפה ויונה.

מסקנות
האם בעלי-חיים "תקועים" בהווה? נראה שלא, אך התשובה המדעית על כך מושפעת ממסורת של זהירות נוקשה ולא רציונלית לגבי התודעה של בעלי-חיים. מכיוון שחוויות ההיזכרות והתכנון מראש אינן נגישות לצופה האנושי, התשובה המדעית מחייבת תצפית בהתנהגויות המחייבות היזכרות או תכנון מראש – על רקע של מידע נוירולוגי (שנאסף באלימות רבה) והשערות על המשמעות האבולוציונית של יכולת ההיזכרות והתכנון. תצפיות כאלה נוחות במיוחד לביצוע בהקשר של החבאת מזון – נושא הרחוק למדי מענייני רווחת בעלי-חיים.

מבחינה מוסרית, חוויות ההיזכרות והציפייה לעתיד החשובות הן חוויות רגשיות, ובכך מיעט המחקר לטפל. מנדל ופול מזכירים, שאפילו חולי אמנזיה בעלי היפוקמפוס פגוע מסוגלים לפתח רגשות חדשים כלפי אנשים או גירויים אחרים, מבלי לזכור כלל את האירועים שהובילו ליצירת הרגש החדש. לכן, אפילו בהיעדר זיכרון אפיזודי, נראה שגירויים מסוימים יכולים להחיות מחדש חוויה טראומטית. זאת, חשוב להדגיש, מבלי שנטען שחיות הן כמו אנשים חולי אמנזיה – שהרי יש להן היפוקמפוס תקין. נקודה נוספת שמדגישים מנדל ופול היא שאם ענייננו הוא סבל התלוי בתחושת זמן, החוקרים דורשים מהחיות יותר מדי. תרנגול שעבר כאפרוח תהליך מיון מפחיד ומכאיב, למשל, לא חייב זיכרון מלא של מה-איפה-מתי כדי לחוות היזכרות מעיקה במיון. הסבל יעלה מתוך ההיזכרות בחוויה הקשה גם בהיעדר יכולת להבחין מתי בדיוק קרתה החוויה. בני-אדם הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD), חווים לעתים את החוויה הקשה כאילו היא מתרחשת בהווה – ועיוות זה בתפיסת הזמן לא מקל עליהם.

אפילו בחיי המצוקה המתמדת של תרנגולי הודו בלול תעשייתי יש אירועים מפחידים ומכאיבים במיוחד,

שהיזכרות בהם עלולה לגרום מועקה מחודשת לאחר שהאירוע כבר חלף. למשל: הזרעה מלאכותית. (צילום: Farm Sanctuary)

מנדל ופול משוכנעים שבעתיד הקרוב נדע יותר על תפיסת הזמן של חיות. בינתיים, נראה שעופות ויונקים מסוגלים לבצע "מסע מנטלי בזמן". אף על-פי שהם ככל הנראה פטורים מהנטייה האנושית לדוש שוב ושוב במצוקות העבר ולשקוע בדאגות לעתיד, סביר להניח שהם מודעים במידה מסוימת לעברם העגום ולעתידם המאיים.

מקור

Michael Mendl and Elizabeth S. Paul, "Do Animals Live in the Present? Current Evidence and Implications for Welfare", Applied Animal Behaviour Science 113 (4), special issue: Farm Animal Welfare since the Brambell Report, October 2008, pp. 357-382.

פינת התזונה
אצ'ר הודי (צ'אטני)

ארוחה הודית אינה יכולה להיות מושלמת בלי חמוצים. האצ'ר, "העמבה ההודית", הוא מתוק, חמוץ וחריף ומתאים גם כמתאבן וגם כתוספת למנה העיקרית. ישנם סוגים רבים של אצ'ר, והנפוץ ביותר בהודו עשוי ממגנו ירוק.

מרכיבים (עבור אצ'ר בכמות עד ליטר אחד)
1 ק"ג מנגו ירוק חתוך לקוביות קטנות
1 בצל קצוץ דק
2 כפות זרעי חרדל
כף רסק עגבניות
עלי וופלה (קארי) קצוצים מ-4 גבעולים. אלה הם עלים בעלי טעם חזק ומיוחד שגדלים על עץ שיובא מקוצ'ין. ניתן להשיג בחנויות תבלינים מיוחדות או אצל כל משפחה קוצ'ינית שמכבדת את עצמה. אפשר להחליף בכף זרעי כוסברה.
חצי כף כורכום
1 (או לפי הטעם) פלפל ירוק חריף, קצוץ דק
חצי כף כמון
חצי כף פפריקה חריפה
כפית גדושה ג'ינג'ר יבש טחון
מלח לפי הטעם
חצי כף סוכר
3 כפות חומץ
שמן קנולה לטיגון

הכנה

1. מחממים שמן ומטגנים עם מכסה סגור את זרעי החרדל עד שיתפחו (כמו פופקורן).
2. מוסיפים את הוופלה והפלפל החריף ומטגנים קלות.
3. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים עד להזהבה.
4. מוסיפים את המנגו ומעט מים, מביאים לרתיחה קלה ומאדים על אש קטנה עד שהפרי מתרכך (כשעה).
5. מוסיפים תבלינים וממשיכים לבשל עד שהמנגו שקוף וכל מה שנותר מהנוזלים הוא סירופ סמיך (כשעה נוספת).
6. כשהפרי רך מוסיפים את החומץ, הסוכר ורסק העגבניות, ומאדים לכמה דקות נוספות.

מתכון: עינת סטולר