|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ב', 2.8.2010, בשעה 19:00, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה  שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
פעילות תמורת מגורים
 באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים,
בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים
נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
כדאי לחתום: נגד חיתוך
מקורים
 בכתבה " באירופה
אוסרים על חיתוך מקור לאפרוחים – בישראל מקדמים" (המהדורה המרכזית, חדשות
2, 18.7.2010) חושף יואב אבן את המנהג של חיתוך (קיטום) מקורי אפרוחים,
המתבצע כדי להתמודד עם ניקור הדדי וקניבליזם, הנגרמים כתוצאה מהתנאים
האינטנסיביים בתעשיית הביצים. אף על-פי שמשרד החקלאות טוען שלא
ניתן להימנע מקיטום מקורי האפרוחים, הכתבה חושפת כי בבריטניה, בשוויץ,
בנורבגיה, בשבדיה ובפינלנד נאסר בחוק קיטום מקורים, ומניעת הניקור
והקניבליזם מתבצעת על-ידי שיפור התנאים שבהם מוחזקות התרנגולות (ראו
כתבה מורחבת בהמשך).
ייעוץ תזונתי לטבעונות
בריאה
אירועים בירושלים
זנגביל – מרכז קהילתי
לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
-
ארוחה קהילתית: ביום
ג', 27.7.2010, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו
והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר,
ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
-
בראנץ' גאווה: ביום ה',
29.7.2010, בשעה 12:00, יתקיים בזנגביל בראנץ' טבעוני, לקראת מצעד הגאווה
שיתחיל בשעה 17:00 ממש סמוך לשם, בגן העצמאות. מארגנים: מתנדבי המהטמה –
הבר הטבעוני. תרומה מומלצת: 35-25 ₪.
פרטים לגבי כל האירועים:
veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773.
סדנאות גלידה ושייקים
טבעוניים
ביום ג', 27.7.2010,
בשעה 18:00, תתקיים בשכונת בית כרם בירושלים סנדא להכנת גלידות ושייקים על
בסיס פירות, אגוזים, ומרכיבים טבעיים אחרים, ללא מוצרים מהחי, שמנים מזוקקים
ממתיקים או מייצבים. מחיר מומלץ: 200-80 ₪.
ביום ו', 30.7.2010,
תתקיים הסדנא גם בתל-אביב. מחיר: 110 ₪.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
טיפול במקום כריתה
מניעת תוקפנות
בין תרנגולות ללא קיטום המקור, אירופה 2010
תרנגולות במצוקה ינקרו זו בזו, לעתים עד מוות. מזה עשרות שנים
נוהגים בתעשיית הביצים למנוע זאת על-ידי כריתת האיבר הפוגע: קיטום המקור.
כתוצאה מכך, סובלות מיליוני תרנגולות מנכות. מגמות חדשות במשק הביצים באירופה
מוכיחות, שניתן לטפל בשורשי הבעיה ולמנוע בכך הן את התוקפנות בין התרנגולות
והן את המעשה האלים שעושים בהן הלולנים.
ציפוף-ניקור-קיטום
תרנגולי-בית הם צאצאיהם
של עופות יער, החיים בלהקות קטנות בסביבה מגוונת מאוד. כליאתם של המוני עופות
יחד בצפיפות גדולה ובסביבה מלאכותית וחדגונית, עוררה נטייה לניקור הדדי
בלהקות אלה. מספר סוגים של התקפות מוכרים בתנאים אלה – משיכת נוצות, ניקור
אצבעות, ניקור הכרבולת והדלדלים וניקור אזור החלחולת (פי הטבעת). הניקור
ההדדי הוא פעילות נלמדת וחברתית, והוא מופיע כ"מגיפה" בלולים מסוימים. במקרים
חמורים, העופות הורגים זה את זה. לפני למעלה מ-60 שנה,
החלו אנשי תעשיית הביצים לקטום (לחתוך) את הקצה של מקור התרנגולות כדי להפחית
את נזקי הניקור ההדדי. במדינות רבות, הקיטום הפך לסטנדרטי באפרוחות של תעשיית
הביצים וכן בתעשיות אחרות, כגון להקות רבייה בתעשיית
הבשר.
תרנגולות במרעה חופשי עם מקור ללא פגם. (צילום: woodley wonderworks)
שיטות קיטום
קיימות כ-10 שיטות שונות לקיטום
המקור, רובן לא בשימוש מסחרי. השיטה הנפוצה ביותר, שמבוססת על מכונה שפותחה
ב-1943, היא הכנסת המקור לתוך גיליוטינה עם להב בטמפרטורה של כ-700 מעלות
צלזיוס, כשפועל מדגרה מחזיק את האפרוחה בידו – באופן שעלול להיות אגרסיבי.
הגיליוטינה כורתת את קצה המקור והחום עוצר את הדימום. עומק הקיטום ומשך המגע
עם הלהב המלובן תלויים במידת המיומנות והדיוק של הפועל. מאז 1990
משווקים רובוטים קוטמי מקור שהאפרוחים מוכנסים לתוכם ידנית, אך הרובוטים
נחשבים כבלתי מדויקים יחסית.
מאז שנת 2003 זכתה לתשומת-לב רבה שיטה שפיתחה חברת Nova-Tech
ממינסוטה – רובוט החותך את מקור האפרוחות באמצעות קרינה תת-אדומה. בזמן
ההקרנה, האפרוחות תלויות בראשן במתקן ריסון מסתובב ונתונות כך לתנועה מהירה.
הקרינה חודרת מבעד לשכבה החיצונית והקשה של קצה המקור ופוגעת ברקמה החיה
שמתחת. השכבה החיצונית, שלא נפגעה, מגינה על הרקמה הפגועה אך אינה מתחדשת עוד
ולכן היא מתרככת ונופלת לאחר כשבועיים. מספר שבועות לאחר מכן, המקור יהיה קצר
עוד יותר ממקור של ציפורים שנקטמו בלהב מלובן.
קיטום וכאב
לפי דו"ח של FAWC ("מועצת רווחת
חיות המשק" המייעצת לממשלת בריטניה) קיטום המקור מתבצע בדרך-כלל במדגרה,
בסמוך לבקיעה. קיטום שנערך בשלב מאוחר יותר, גורם להופעה שכיחה של נוירומות
(גידול מכאיב של רקמה עצבית) ולסכנת כאבי פנטום (כאב המורגש כאילו הוא קיים
באיבר הקטוע). בעבר היה נהוג לקטום מקור בגיל מאוחר יחסית, כגון 17
שבועות, והנוהג הופסק בגלל בעיות אלה. מאמר מסכם בנושא, מאת וויין קנזל
מאוניברסיטת ארקנסו (2007) מציין שככל הנראה, כאבים אינם נפוצים בעופות
שנקטמו בימים הראשונים לחייהם – לא זוהו סימני מצוקה בסמוך למועד הקיטום
וסימנים לכאבים כרוניים. עם זאת, המחקרים שעליהם מתבסס קנזל לא עוסקים במידת
שכיחותם בפועל של קיטומים לקויים, שוודאי גורמים לכאבים כרוניים ולקשיי
אכילה. קנזל מזכיר שהקיטום עלול לגרום נזק לנחירים וללשון אם הוא נערך בעומק
75% של הלסת העליונה (ההמלצות הן לקטום לכל היותר 50% מלסת זו). גם כאן בולטת
התעלמות החוקרים משאלת איכות הקיטום בפועל.
המחקר בנושא מתנהל בעיקרו בשיטות פשטניות. למשל, שיטה מרכזית לזיהוי כאב
היא שקילת העופות קטומי המקור מול קבוצת ביקורת, מספר שבועות לאחר הקיטום,
בהנחה שאם העופות סובלים מכאב ניכר הם ישקלו פחות. כך, מחקר שפורסם בשנת 2007
הראה משקל נמוך באפרוחים (מלהקות רבייה בתעשיית הבשר) שמקוריהם נקטמו בלהב
מלובן, שישה שבועות לאחר הקיטום; משקלם של אפרוחים שנקטמו בקרינה תת-אדומה,
לעומת זאת, לא היה נמוך ממשקלם של אפרוחים שלא עברו קיטום.
תהא אשר תהא האמת בעניין כאבים כרוניים, אין מחלוקת על
כך שהמקור מכיל תאי עצב עד סמוך לקצהו והוא משמש לעופות כאבר מישוש,
ולכן כל שיטות הקיטום שוללות מהעופות איבר חישה חיוני.
ניקור בכלובים
הנזקים המובהקים שגורם קיטום
המקור, הביאו להתפשטותו של איסור על קיטום במדינות אירופה – הן כאיסור גורף
במספר מדינות, והן כאיסור וולונטרי לפי תקנים מסוימים. במקביל לכך, בעיית
הניקור מעסיקה את תעשיית הביצים עם הריבוי המהיר של לולים נטולי
כלובים, עקב כניסתו הקרבה לתוקף (1.1.2012) של החוק האוסר על כליאת
תרנגולות בכלובי סוללה. הניקור ההדדי, בהיותו תופעה חברתית, עלול להתפשט
במהירות בלולים נטולי כלובים.
מצב התעשייה מניע חוקרים לבחון את האפשרויות למנוע קיטום, אלא
שלא מעט מהם מתבססים על הנחות שמרניות ומופרכות. למשל, במחקר שפרסמה בשנת
2006 קבוצת חוקרים מהמכון החקלאי של צרפת, נכלאו תרנגולות בכלובי סוללה
רגילים ובכלובים מאובזרים (שעומדים בתקן האירופי שייכנס בקרוב לתוקף). מחצית
מהתרנגולות בשני סוגי הכלובים עברו קיטום מקור, ומחציתן לא עברו קיטום. בתנאי
צינוק אלה, החוקרים הניחו לתרנגולות לטרוף זו את זו. 40% מהתרנגולות שמקוריהן
לא נקטמו, נהרגו במהלך הניסוי, לעומת 5% בקרב התרנגולות קטומות המקור. מסקנת
החוקרים היא שקיטום מקור הוא השיטה היעילה ביותר למניעת קניבליזם בתרנגולות;
אלא שהם לא בדקו שיטות נוספות למנוע ניקור, ולכן המחקר אינו רק אכזרי ביותר,
אלא גם מסקנתו מטעה.
תרנגולות מנצלות את ממד הגובה ב"לול מעוף" רב-מפלסי בכפר
ברוך, 18.3.2010.
הלולים החדשיםבשנים האחרונות חלה התקדמות
גדולה במניעת ניקור הדדי בין תרנגולות – ללא קיטום – באמצעות שינויים מבוקרים
במשקים נטולי כלובים. דיווחים מאת ארגון רווחת בעלי-החיים הבריטי, CIWF
("חמלה בחקלאות העולם") סוקרים את המצב בבריטניה ובאוסטריה בראשית
שנת 2010. בבריטניה, צפוי בראשית 2011 להיכנס לתוקף איסור על קיטום מקור. באוסטריה נאסר
השימוש בכלובי סוללה בשנת 2009, וכתוצאה מכך עברה כמעט כל תעשיית הביצים
ללולים נטולי כלובים, וכיום נהוג הקיטום רק באחוז אחד מהתרנגולות בלולים
אלה, בהתאם לתקנים פנימיים של התעשייה. מתוך הנתונים בבריטניה ובאוסטריה
עולה, שניקור הדדי אכן עלול להוות בעיה רצינית בלולים נטולי כלובים. המצב
לפני כעשור היה לעתים קשה, אולם כיום מצליחים הלולנים למנוע את הניקור האלים
כמעט לחלוטין – ללא קיטום.
השיטות החדשות חולקות עם שיטות החקלאות המסורתיות את הגישה ההוליסטית
לנעשה בלול, נוכחות אישית רבה של הלולנים בין התרנגולות, מגע רב איתן וניסיון
אמפתי להבין את מצוקותיהן ומניעיהן. במובנים אלה, אין דמיון בין ניהול לול של
כלובי סוללה לניהול לול חדש. אולם ניהול הלולים החדשים גם שונה מהותית מניהול
לול מסורתי:
- מדובר בלולים הרבה יותר גדולים: גודל הלהקה בלולים שבדקו אנשי CIWF נע
בין 600 ל-6,000 תרנגולות, במשקים שמספר התרנגולות הכולל בהם עשוי להגיע
לרבבות.
- מבני הלולים מכילים בדרך-כלל מספר מפלסים, תוך ניצול מרבי של ממד
הגובה לעמידה ולהטלה – לול עשוי להכיל ארבעה מפלסים עיקריים ומוטות לעמידה
בין המפלסים.
- בלולים יש שימוש רב במכשור אוטומטי (איסוף
ביצים, חלוקת מזון וכו') ואף במניפולציות תאורה,
כגון שימוש בתאורה כחולה להרגעה.
- הזנים המנוצלים בתעשייה החדשה אינם דומים לזנים הישנים. ממוצע הביצים
שמטילה תרנגולת בשנה בלולים שנבדקו בבריטניה ובאוסטריה גדול פי 3 כמעט
מהממוצע בלולים שלפני התיעוש (ופי 15 בערך יותר מאשר בטבע): 320-290.
- האפרוחות גדלות ב"לולי אימון" עד גיל 16 שבועות בערך, ומשם מועברות
ללולי הטלה, שעלולים להיות מרוחקים מאות קילומטרים משם.
מבט מקרוב על התרנגולות בלול בכפר ברוך מגלה שכולן קטומות
מקור.
שיטות למניעת קיטום
צוות CIWF סיכם מפי
לולנים ויועציהם המדעיים את השיטות שנוקטים במשקים הבריטיים והאוסטריים כדי
למנוע ניקור הדדי. בניגוד לגישה הרווחת במחקרים ובפרקטיקה של לולים עם
כלובים, ההנחה העומדת ביסוד ניהול הלולים החדשים היא שהאלימות אינה ברירת
המחדל בחיי התרנגולות, אלא היא תוצאה של מצוקה – שיש לזהות את גורמיה
ולסלקם:
- הנטייה לתוקפנות היא מולדת בחלקה. לכן חברות ה"טיפוח" מקפידות, עם
המעבר ללולים נטולי כלובים, לברור תרנגולות רגועות יחסית. הלולנים בבריטניה
ובאוסטריה מדווחים שתוצאות הברירה המלאכותית ניכרות כיום בהשוואה לתרנגולות
מאותם זנים בתחילת העשור.
- כל פער בין תנאי הגידול המוקדמים (להקות בשלב ה"אימון") לבין התנאים
בלולי ההטלה גורם לתרנגולות מצוקה, המעוררת התקפי ניקור. לכן נוהגים לבנות
בלולי ה"אימון" מתקנים דומים ככל האפשר למתקנים שבלול ההטלה, ולא לשנות את
הרכב המזון בסמוך למועד ההעברה. כמובן גם ההעברה עצמה היא טראומטית ולכן
משתדלים להקטין את מרחק הנסיעה בין הלולים.
- צפיפות גבוהה מעוררת תוקפנות. באוסטריה, הצפיפות המותרת בלולים נטולי
כלובים מרובי-מפלסים היא 9 תרנגולות למ"ר (לעומת 12 למ"ר בכלל האיחוד
האירופי). הצפיפות יורדת ל-7 תרנגולות למ"ר בלולים בעלי מפלס אחד. בלולים
האורגניים בבריטניה נהוג להכניס רק 6 תרנגולות למ"ר. מידות אלה מתייחסות
לשטח הלול הסגור; בלולים רבים מוסיפים לכך מרפסת מרושתת ("גינת חורף") וכן
יציאה למרעה חופשי.
- השימוש במוטות עמידה מוגבהים קריטי להפחתת הניקור ההדדי. הסיבה המשוערת
לכך היא שניקור השכנות הוא עיוות שנוצר בהתנהגות הטבעית של חיפוש מזון.
מאחר שתרנגולות מחפשות מזון על הקרקע, מי שעומדת במקום מוגבה מוגנת מפני
התקפות שמקורן במוטיבציה לחיפוש מזון.
- עצם השימוש במפלס הגובה אינו מובן מאליו; האפרוחות לומדות לעשות זאת
כשמאפשרים להן לחקור מפלסים שונים מוקדם ככל האפשר בחייהן. באחד מהמשקים
באוסטריה דיווח הלולן שנוהגים להרים ידנית רבות מהאפרוחות, מהקרקע למפלס
מוגבה, כדי להרגילן לאכול שם.
- חפצים מעניינים בלול מושכים את תשומת-לב התרנגולות – ונקירותיהן מופנות
לחקור חפצים אלה. המעניין ביותר הוא המצע עצמו; קש, למשל, הרבה יותר מעניין
ממשטח חשוף. בנוסף לכך, יש לולנים השמים לתרנגולות "צעצועים" כגון חבלים,
ומשלבים מזון בחפצים. כמובן, יציאה לחצר מעניינת במיוחד.
- תאורה טבעית ולא חלשה במיוחד מועדפת למניעת ניקור הדדי, אם כי אלומות
אור ישירות מעוררות בעיות. במקרים של התפרצות ניקורים, מצמצמים את התאורה
בלול.
- מחסור במזון מעורר ניקור הדדי – ודאי כאמצעי להשיג את המזון החסר. לכן
בשלב הגידול מקפידים לתת לתרנגולות מזון ללא הגבלה. למחסור בחלבון או
בחומצות אמינו מסוימות השפעה קשה במיוחד, ולכן נותנים לתרנגולות מזון עתיר
חלבון (עד 22%) בחודשים הראשונים לחייהן.
- בעיות בריאות מעוררות תוקפנות, ולכן מקפידים לחסן את התרנגולות.
- אוויר מזוהם גורם מצוקה שמעוררת תוקפנות – סיבה אחת מני רבות להקפיד על
אוורור טוב.
- תרנגולות שהתרגלו לנוכחות של הלולנים רגועות יותר ותוקפניות פחות זו
כלפי זו; נוכחות הלולן גם מספקת עניין שמונע תוקפנות. לכן הלולנים עוברים
בלול מספר פעמים ביום, ויש אף המשאירים רדיו פתוח כדי שהתרנגולות יתרגלו
לקול אנושי.
- בשתי המדינות נקבעו תמריצים כלכליים להימנעות מקטימת מקור, בצורת בונוס
שהלולנים מקבלים להימנעות מקיטום או מס שהם משלמים על קיטום.
- הן בבריטניה והן באוסטריה עומדים לרשות הלולנים מומחים,
שמגיעים למשקים לאבחון ולייעוץ במקרים של התפרצויות ניקור וקניבליזם.
תרנגולות במרעה חופשי באנגליה: המרחב עצמו מפחית במידה רבה
את התוקפנות. (צילום: geograph.org.uk)
סיכום
שעמום, צפיפות, מחסור תזונתי, פחד –
כל אלה עלולים לעורר בתרנגולות תוקפנות קטלנית. קיטום המקור הוא "פתרון"
שיוצר בעיות אחרות, לעתים קשות לא פחות. הניסיון המעשי באירופה מוכיח, שניתן
למנוע הן את התעוררות התוקפנות ההדדית והן את הסבל הכרוך בקיטום המקור,
באמצעות טיפול נכון בתרנגולות. טיפול כזה אינו מונע כל פגיעה בתרנגולות –
התעשייה נותרת אינטנסיבית ונצלנית. אולם אין ספק שניקור הדדי הוא סימפטום
לטיפול לקוי במיוחד בתרנגולות, וקיטום המקור הוא המשך הטיפול הלקוי.
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 נדחה הדיון בתקנות להחזקת תרנגולות. ביום ה',
22.7.2010, התקיים דיון נוסף בוועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת בקשר
לתקנות בעניין החזקת תרנגולות בתעשיית הביצים. למרות שוועדת החינוך דחתה בעבר
תקנות המנציחות את כליאת התרנגולות בכלובים, גם בישיבה זו הציע משרד
החקלאות תקנות שיאפשרו השקעה של 300 מיליון ש"ח מכספי הציבור בבניית לולי
כלובים, ויחייבו רק ב-2022 המרת הלולים ל"כלובים מאובזרים", סטנדרט
רווחה מינימלי שגם הוא נאסר בחוק במדינות רבות. ועדת החינוך לא אישרה את
התקנות החדשות ודחתה את הדיון לעוד עשרה ימים. יו"ר הוועדה זבולון
אורלב, מסר: "לוועדת החינוך אין סמכות להציע תקנות. בסמכותה רק לאשר את
התקנות המוצעות או לא לאשר אותן, ואז המשמעות היא להנציח את המצב הקיים, שהוא
בלתי נסבל מבחינת תנאי המחיה של התרנגולות."
המקומון "כל העיר" סיקר בהרחבה את הנושא והוסיף: "כצעד מחאתי ערך ארגון
אנונימוס למען בעלי-חיים מיצג מחאה ייחודי, שקרא לחברי הכנסת להצביע למען
אימוץ הסדנרטים ההומניים שקיימים היום ברוב ארצות המערב. במיצג, שנערך בתוך
גן המפלצת שהשוכן בפינת הרחובות טהון והנטקה, הוצגה בובת תרנגולת בגובה של
שני מטרים. התרנגולת ישבה בתוך לוע המפלצת ולגופה נתלה שלט עם הכיתוב 'כמה
אכזריות אפשר לבלוע'." (צילום: ג'קי)
בתקשורת
עופר פרוסנר, מדור "המצעד", כל העיר (ירושלים), 23.7.2010, עמ'
58.
בן כספית, "יש
גבול לכל לול", nrg מעריב 22.7.2010.
ynet מבצע חילוץ. בכתבה " קופה ששיניה
נעקרו הוחזקה בדירה ברעננה" (22.7.2010) מספר רענן בן צור על מבצע
של פקחי רשות הטבע והגנים לחילוץ קופת סנאי מדירה ברעננה שבה
הוחזקה בניגוד לחוק, בכלוב קטן, בתנאים ירודים, ולאחר ששיניה נעקרו כדי
למנוע ממנה לנשוך את שוביה. רשות הטבע והגנים מבקשת לדווח על מקרים של החזקה
לא חוקית של חיות בר בשבי לטלפון 6911*.
 nrg מעריב הגנת חיות בר. בכתבה
" הזוחלים
הכניעו את משרד הביטחון וצה"ל" (22.7.2010) מספר אמיר בוחבוט על הצלחת
מאבק החברה להגנת הטבע נגד תוכנית לשיפוץ כביש 10 (ליד גבול מצרים) שהייתה
צפויה לגרום נזק קשה לאוכלוסיות של לטאות, פסמונים וגרבילים. בעקבות המחאה,
ישונה חלק מתוואי הכביש, ויוקמו מעברים תת-קרקעיים שיאפשרו לבעלי-החיים מעבר
בין צדדיו.
 הארץ סכנה לצבאים. בכתבה " ירושלים: תוכנית
בנייה מסכנת את הצבאים בשכונת רמות" (23.7.2010) מדווח צפריר רינת על
עתירה של עמותת "רמות למען הסביבה" נגד תוכנית בנייה בירושלים,
שאושרה לפני ארבעה חודשים על-ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. מימוש התוכנית
יהרוס את סביבת המחיה של עדר צבאים החי באזור.
 ynet נחל קישון. בכתבה " אנשי אקדמיה
נגד הצבת 100,000 מכולות בקישון" (20.7.2010) מספרת יעל דראל על הצטרפותם
של 136 אנשי אקדמיה למאבק נגד תכניתה של חברת נמלי ישראל להשתמש ב-95 דונם על
גדות נחל הקישון לאחסון מכולות, וזאת על אף התנגדותה של רשות נחל הקישון.
התכנית צפויה לגרום נזק לסביבת הנחל ולחיות הבר שבה.
 nrg מעריב דיג יתר. בכתבה " חבית
הדגים מתרוקנת" (22.7.2010) דן רז גודלניק בבעיית התמוטטות אוכלוסיות
הדגים באוקיינוסים בעקבות דיג-יתר. הביקוש ההולך וגובר לדגים והסובסידיות
שמעניקות ממשלות לתעשיית הדיג, הביאו אוכלוסיות דגים רבות לסף הכחדה.
גודלניק מודה שהפתרון האפקטיבי ביותר לבעיה הוא הפחתה בצריכת הדגים, אך
טוען שהצעה זו היא "קצת בעייתית", ומציע במקומה את האפשרות האפקיבית פחות של
צריכת דגים ממערכות אקולוגיות שעדיין רחוקות מקריסה.
 הארץ פינגווינים מורעבים. הכתבה " מאות פינגווינים
מתים נשטפו לחופי ברזיל" (22.7.2010) מדווחת על גילוי כ-500
פינגווינים שמתו לאחרונה בחופי ברזיל. נתיחות שנערכו בחלק מהגופות הראתו
שקיבות הפינגווינים היו ריקות; כלומר, הם גוועו ברעב. על-פי ביולוג מ המכון לחקר הימים והדגה בפרואיבה, ייתכן שהדבר נגרם כתוצאה
מהידלדלות אוכלוסיית הדגים עקב דיג-יתר.
 הארץ הרג קרנפים. הכתבה " דרום אפריקה:
ציידים הרגו את הקרנפה האחרונה בפארק הלאומי ביוהאנסבורג" (18.7.2010)
מדווחת על כך שציד לא חוקי של קרנפים בדרום אפריקה הגיע לשיא – מתחילת השנה
הנוכחית, נתגלו 136 מקרי ציד, לעומת 129 לאורך כל השנה הקודמת. הציידים יורים
בקרנפים חומר מטשטש, חותכים אתה קרן שלהם, ומותירים אותם לגסוס, בין אם
מאיבוד דם ובין אם ממנת-יתר של חומר הטשטוש.
תזונה ומתכונים
ynet שום. בטור "שום דבר:
קילוף שום ו-4 פסטות ריחניות" (22.7.2010) מגישה יעל גרטי מדריך לקילוף,
בישול ואפיית שום, ומתכוני פסטה על בסיס שום: ספגטי מקמח מלא עם עגבניות
צרובות ושום אפוי, ספגטי "אליו א אוליו", ספגטי מקמח מלא עם זיתי קלמטה, שום,
קליפת לימון וכוסברה, ופסטה קונכיות עם עגבניות שרי, עגבניות מיובשות, שום
וצנוברים.
וואלה! דלורית. בטור "דלורית למנה עיקרית"
(22.7.2010) מגיש אורן גולדפינגר מתכונים לצ'יפס דלורית ולקציצות כתומות על
בסיס דלורית, גזר ועדשים.
וואלה! מג'דרה. בטור "שעתיים. מ-עכ-שיו"
(18.7.2010) מציעה עפרי זוטא מתכון פשוט ומהיר למג'דרה.
פינת התזונה
ירקות מוקפצים בקרם
קוקוס
 מרכיבים (למנה אחת גדולה) 5-3 ראשי ברוקולי
קטנים זוקיני ירוק 4 פטריות חורש תירס טרי 5-3 ראשים קטנים כרובית צהובה
שליש כוס דלעת חתוכה
קטן
עגבנייה
4-5 תרמילי שעועית ירוקה טרייה שלמה
3 שיני שום
שליש כוס קרם קוקוס
תבלינים: מלח, פלפל שחור,
קארי
הכנה
- חותכים את הזוקיני, חותכים את הפטריות לאורך, מורידים את התירס מהקלח
עם סכין וחותכים לפרוסות עבות את שיני השום.
- מקפיצים את כל המרכיבים על מחבת רותחת במשך 10 דקות.
- מגישים מיד.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן |
|
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
