פעילות

סמינר זכויות בעלי-חיים

בין 5 ל-7 באוגוסט 2007, תקיים אנונימוס במרכז תל-אביב סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים. הסמינר מיועד למי שכבר מתנדבים/ות בעמותה ומעוניינים להרחיב את הפעילות ולהתמקצע. מטרת הסמינר היא הקניית כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד גיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים, עצות והתנסות מעשית. הסמינר גם יסייע ביצירת קשרי עבודה אישיים, בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר. דמי השתתפות: 110 ₪ (הנחה תינתן במקרה הצורך).
לקבלת תוכנית מלאה ולהרשמה: 03-6204878 info@anonymous.org.il

ארוחה טבעונית בעמק הטל

ביום ו', 27.7.2007 ב-10:30 תתקיים בעמק הטל (ליד שכונת רחובות ההולנדית), סדנה להכנת ארוחה טבעונית טעימה, בריאה ומלאה, הכוללת מנות פתיחה, מנת חלבון, מנת פחמימה, סלטים וקינוח, כולל היכרות עם מצרכים וחלוקת מתכונים. מנחה: אורנית חומש. משך הסדנה 4-3 שעות ומחיר ההשתתפות (כולל הארוחה עצמה) 80 ש"ח. יש להירשם מראש בטל' 08-9492380 או בדואל emek@123emilio.com.

כדאי לכתוב – חתולים ברמב"ם

בכתבה "פינוי החתולים מביה"ח רמב"ם: האם גורלם נחרץ?" (19.7.2007, ynet) מדווחת תמר דרסלר שבוטל צו-המניעה, שאסר לסלק את 90 החתולים – רובם מעוקרים ומחוסנים – החיים במתחם בית-החולים שבחיפה. במקום החלו להציב מלכודות, וחתולים שיילכדו יועברו לווטרינר העירוני, הצפוי להרוג אותם. לציד החתולים נלווה איסור שפרסמה ההנהלה ב-15 ביולי להאכיל חתולים בשטח בית-החולים. ההנהלה סירבה לסגור דלתות ולרשת את החלונות ולמנוע בכך כניסת חתולים (המידע מבוסס על הודעה מעמותת גירגורים). כדאי לפנות לגורמים שלמטה ולציין, תוך הדגשה שהדברים נועדו לשמירה על בריאותנו ובריאות משפחותינו:

• סילוק החתולים משטח בית-החולים ייצור "ואקום" אקולוגי, שיוביל בהכרח לנדידתם של חתולים אחרים, לא מעוקרים ולא מחוסנים, לתוך שטח בית-החולים.
• לא ניתן לאטום את כל שטח בית-החולים ולרוקן אותו מחתולים. ניתן וחובה לאטום את המבנים של בית-החולים עצמו.
• הפתרון לבעיה הוא האכלת החתולים בפינות האכלה קבועות בלבד, הרחק מן המחלקות, תוך שמירה על היגיינה  וסגירת המבנים לכניסת חתולים.

פרופ' רפאל ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם  r_beyar@rambam.health.gov.il

יעקב בן יזרי, שר הבריאות pniot@moh.health.gov.il

גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה gezra@knesset.gov.il פקס 02-6535958, 02-6753510
שלום שמחון, שר החקלאות sar@moag.gov.il או ssimhon@knesset.gov.il פקס: 02-6496187 או 03-9485835

יונה יהב, ראש עיריית חיפה, פקס 04-8356020

מאחורי המסכה

ההקרנות הקרובות של הסרט "מאחורי המסכה" (ראו סקירה של הסרט):

• יום ד', 25.7.2007, 21:00: "האוזן השלישית", המלך ג'ורג' 48, תל-אביב (כניסה: 10 ש"ח)
• יום ד', 25.7, 18:00: סינמטק ראש פינה, רח' דוד שו"ב, ראש פינה (כניסה חופשית)

שירות לאומי באנונימוס

בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות לשירות לאומי באנונימוס, בת"א. לפרטים נוספים

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

רפורמה בוונדי'ס

רשת המזון המהיר וונדי'ס (Wendy's) הודיעה ב-13.7.2007 על צעדים חדשים שתנקוט לצמצום הפגיעה בבעלי-החיים שאת בשרם היא רוכשת. הסעיף הברור ביותר ברפורמה הוא התחייבות לרכוש 20% מתוך כלל בשר החזירים שרוכשת החברה רק ממשקים שבהם לא כולאים חזירות בכלובי הריון. תאריך היעד: סוף שנת 2008. כיום רוכשת החברה 10% מבשר החזירים שלה ממשקים כאלה. התחייבות חדשה נוספת היא להקנות עדיפות ברכישת בשר עופות למשחטות "החוקרות ומנסות באופן פעיל" מערכות הימום באמצעות גז (במקום השיטה המקובלת של הימום לא יעיל בחשמל). לשון ההתחייבות בעניין זה זהירה – מודגש שמדובר בטכנולוגיה ניסיונית. החברה מוסיפה עוד התחייבות עמומה בעניין תעשיית הביצים: לבדוק את היתרונות של גידול תרנגולות ללא כלובים.

הרקע להתחייבויות החדשות הוא ההתחייבות (מתחילת 2007) של שתי חברות הענק לגידול חזירים, סמית'פילד ומייפל ליף, על הפסקת השימוש בכלובי הריון תוך עשר שנים. כמו כן, במרץ 2007 אימצה חברת ברגר קינג שלב חדש ברפורמה שלה, עם סעיף דומה בעניין הימום עופות בגז, וסעיף דומה בעניין כלובי הריון לחזירות – אולם ברגר קינג התחייבה להקדים את וונדי'ס בשנה. למרבה הצער, מנהלי וונדי'ס לא הלכו בעקבות ברגר קינג בהתחייבות להתחיל לרכוש ביצים מלולים ללא כלובים. הרפורמה לרווחת בעלי-חיים החלה בוונדי'ס בספטמבר 2001 לאחר שרפורמות כבר נקבעו במקדונלד'ס ובברגר קינג בעקבות לחץ ציבורי. וונדי'ס היא רשת ההמבורגר השלישית בגודלה בעולם.

מקורות

Wendy's Animal Welfare Program, Wendy's, accessed 19.7.2007.
"Wendy's Steps Up Animal Welfare Rules for Poultry", World Poultry, 17.7.2007.

Clare Watson, " Wendy's Strengthens Animal Welfare Guidelines",  Food Business Review, 13.7.2007.

קרבות תרנגולים אינם חוקיים בארה"ב

ב-12.7.2007 חתמה מושלת לואיזיאנה על חוק האוסר לערוך קרבות תרנגולים. לואיזיאנה היא המדינה האחרונה בארצות-הברית שאוסרת לקיים קרבות תרנגולים. החוק ייכנס לתוקף רק בשנת 2008, אך המושלת חתמה גם על חוק נוסף, האוסר הימור בקרבות תרנגולים, והוא ייכנס לתוקף ב-15.8.2007.

חוקים אלה משלימים מהלכים מהפכניים נגד קרבות תרנגולים בחודשים האחרונים: במרץ עבר איסור על הפרקטיקה בניו מקסיקו, ובמאי חתם הנשיא בוש על חוק פדרלי הקובע כי הובלת תרנגולים לקרבות בין מדינות מהווה עבירה פלילית. עד מהרה הודיעו שתי חברות התעופה האחרונות שהובילו תרנגולים מארצות-הברית לקרבות פיליפינים, שהן יפסיקו לבצע משלוחים. ראו מידע נוסף על מאבקים וחקיקה בנושא בשנים: 2002, 2004, 2005.

מקור

"Cockfighting Is History in the United States", The Humane Society of the United States, 12.7.2007.

הרעלות וקנסות 

שופטת בית-משפט השלום בקצרין, ברכה סמסון, הטילה על חקלאי ממושב דישון קנס בסך 7,000 שקלים וסכום זהה על תנאי למשך שנתיים, בגין ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון ציד וציד בהרעלה. התביעה התבססה על פיתיונות שמצא פקח רשות הטבע והגנים במטע של המושב במאי 2005: גוויות של עופות עם מנות הרעל "טמיק". הפקח מצא תן, עקב עיטי ואיה שהורעלו, ושקית טמיק במחסן של החקלאי. למרות הקנס הנמוך והזמן הרב שחלף בין מועד איסוף הראיות למתן גזר-הדין, ההרשעה הנדירה נחשבת כהצלחה משום שבמקרה זה, כמו ברוב מקרי ההרעלה, הראיות המרשיעות הן נסיבתיות.

ב-11.7.2007 נמצאו בגליל העליון המזרחי שש פרות, חזיר בר ותן שמתו בהרעלה – כנראה כחלק מסכסוכי בוקרים על שטחי מרעה. ב-17 ביולי נמצאו עוד ארבע פרות מורעלות בטמיק דרומית לצפת. אלי אשכנזי מוסיף: "בקרוב תיכנס לתוקף הגבלה חדשה, שלפיה הטמיק יותר לשימוש רק בידי קבלנים מורשים. אולם לדברי הממונה על תחום הרעלים בצפון ברשות הטבע והגנים, אייל דרור, 'הבעיה היא שיש עדיין מספיק טמיק בשוק [...] מי שרוצה להרעיל זה לא ממש יפריע לו'."

מקורות

אלי אשכנזי, "פגרים של ארבע פרות נמצאו בצפון", הארץ, 18.7.2007, עמ' א6.

אלי אשכנזי, "הקנסות לא מרתיעים וחיות הבר ממשיכות למות מהרעלות", הארץ,16.7.2007, עמ' א11.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

בילי פרנקל , "קנס לחקלאי שהרעיל חיות בר", nrg מעריב, 15.7.2007.

nrg מעריב השמדת הדגים. בכתבה "אין הרבה דגים בים" (18.7.2007) מתוארת התרוקנות הים התיכון מדגים, עקב זיהום הים, ההתחממות העולמית, ריבוי המדוזות – והדיג; "את עיקר האשמה מטילים הדייגים על המכמורתנים, אותן ספינות שגוררות רשת ענקית וכבדה, ששולה את הדגים מהקרקעית." מחברי הכתבה שכחו להזכיר, שהאחראים להכחדת הדגים הם צרכני הדגים, ש"סובלים מהמחסור החמור".

הארץ TheMarker אווזים ועובדות. ברשימה "מפטמים ובוכים" (17.7.2007, עמ` 4) מגיבה עפרה שלו לרשימה קודמת שפורסמה באותו עיתון, ובה הופיע אוסף של טענות חסרות שחר על איסור הפיטום של עופות מים בישראל. שלו מתקנת טענות עובדתיות ומוסריות מופרכות שעלו ברשימה הקודמת.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ TheMarker תביעה ייצוגית. בכתבה "תביעה ייצוגית בסך 51.9 מיליון שקל נגד הנקל סוד: 'הטעתה כשטענה כי מוצריה לא נוסו בבעלי חיים'" מדווח כרמל בן-צור כי לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית נגד החברה שמשווקת את אבקות הכביסה פרסיל וסוד, משחת שיניים זברה, סבון ושמפו הוואי, ועוד. בתביעה נטען כי החברה מטעה את הציבור בשימוש שהיא עושה בכיתוב "לא נוסה על בעלי-חיים" ובסמל הארנב על גבי מוצריה. חברת הנקל עצמה מאשרת שהיא עורכת ניסויים בבעלי-חיים לשם פיתוח מוצריה או ייצורם.

nrg מעריב וטרינרים מתעללים. בכתבה "וטרינרים מעל החוק" (15.7.2007) מזכירה בילי פרנקל שישה וטרינרים רשותיים, שנאספו נגדם ראיות על התעללות בבעלי-חיים מבלי שמשרד החקלאות פעל נגדם. זאת במקביל לצעדים שנוקט המשרד בהוצאת הטיפול בווטרינרים הרשותיים מידי המשטרה. הכתבה כוללת הפניה לעצומה נגד וטרינרים רשותיים מתעללים, דיווח על טיפול ועדת החינוך והתרבות בעניין ודיון בצורך להוציא את אכיפת חוק צער בעלי-חיים מידי משרד החקלאות. למידע נוסף בנושא

כתבה נוספת: ארז ארליכמן, "מחאה: עצומה נגד חסינות הווטרינרים הרשותיים", ynet, 15.7.2007.

nrg מעריב בלי שיקום. בכתבה "כביש 9 ייפתח" (18.7.2007) מוסרים אפרת זמר ויובל לידור שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה את פתיחתו של כביש 9 בירושלים, אף על-פי שלא בוצעו העבודות הנדרשות לשיקום הנוף, ובכלל זה בניית מעברים בטוחים לחיות.

ידיעות אחרונות (24 שעות) כלב יהודי. בכתבה "סיפורו של כלב יהודי" (16.7.2007, עמ' 13-12) מסקרת שיר-לי גולן את ספרו החדש של אשר קרביץ, "הכלב היהודי": זה המקרה המוזר של הכלב בשעת החשכה של האנושות: כורש, גור קטן וחביב, נקרע ממשפחתו היהודית בגרמניה של מלחמת העולם השנייה. את מה שעובר עליו – חיים ביערות ועבודה כשומר בטרבלינקה – הוא מתאר במונולוג בגוף ראשון בספר חדש."

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 חיות בפקיסטן: בין טבע לתעשייה
בעקבות גל החום והשיטפון בדרום פקיסטן

בסוף יוני 2007 התפרסמו בעיתונות החקלאית בעולם ידיעות על מיליוני תרנגולים שנהרגו בשיטפונות בדרום פקיסטן. מבט נוסף על בעלי-החיים במדינה נותן מושג על מצבם בעולם השלישי: חיי מחסור, תיעוש גובר ואסונות טבע בהשפעת האדם.

פקיסטן נגד חיות בר
ידיעות על פקיסטן מתפרסמות בישראל בעיקר בנושאים של טרור ועימותים צבאיים. אפילו באנגלית ניתן למצוא רק מעט מידע על בעלי-החיים במדינה ענקית זו, בעלת האוכלוסייה האנושית השישית בגודלה בעולם (מעל 165 מיליון). במאמר נדיר על הגנת בעלי-חיים בפקיסטן שהתפרסם בירחון Animal People, כותב נשיא הארגון  Animal Save Movement Pakistan, חאלד מחמוד קוראשי: "בפקיסטן אפילו לבני-אדם אין זכויות בסיסיות. אבל מצב החיות גרוע יותר ואומלל." קוראשי מספר, שיונקים ועופות ניצודים במדינה "כאילו היו אויב צבאי", כאשר אנשי הרשויות אשר אמונים על הגנת חיות הבר מסייעים לציידים ואף צדים בעצמם. קוראשי מונה רשימה ארוכה של מינים, שהיו נפוצים בעבר בפקיסטן וכיום הם נמצאים רק בגני חיות, כגון פילים, אריות, זברות ואפילו חזירי בר. דייגים משמידים את הדגים ואת צבי המים באין מפריע, לא רק בעזרת רשתות אלא גם באמצעות חומרי נפץ. בנוסף לכך, שימוש לא מבוקר ברעילים להשמדת חרקים וצמחייה לא רצויה, גורם לתמותה המונית בקרב חיות הבר.

וטרינרים מתלעים פרה ללא תשלום במחנה שהתקיים באזור נארוואל, מחוז פנג'אב: אחת התלונות החוזרות בסקירות החקלאיות על פקיסטן נוגעת למחסור בשירותים וטרינריים בסיסיים. (מתוך: Vets Care Organization Pakistan, מרץ 2007).

הרשויות הפקיסטניות

לדברי קוראשי, קיים בפקיסטן חוק למניעת התאכזרות לבעלי-חיים, מ-1890 (מורשת הכיבוש הבריטי). החוק קובע עונשים קלים למספר סוגים של התעללות והזנחה. קיים גם חוק ספציפי נגד פגיעות שונות בחיות עובדות. החוקים נועדו להגן על הערך הכספי של החיות ולא על החיות עצמן, וממילא הם לא נאכפים. יחס הרשויות לנושא מתבטא בעובדה שבנקאים, תעשיינים ופוליטיקאים מזמינים את שותפיהם לעסקים למסעות ציד, ובכלל זה ציד של חיות ממינים על סף הכחדה. בעלי הכוח גם נוהגים לערוך קרבות תרנגולים, שיסוי דובים ושיסוי חיות נוספות זו בזו. אפילו הפעילות ההתנדבותית למען חיות נדירה בפקיסטן. מערכת Animal People מדווחת שקיים רק ארגון אחד להגנה על חיות על כל 7.5 מיליון איש – אחד השיעורים הנמוכים בעולם. הארגון הבריטי Brooke אחראי ליותר ממחצית הפעילות המאורגנת למען חיות בכל פקיסטן: שמונה מרפאות שדה ו-23 מרפאות ניידות. קוראשי מספר על הפגנה חסרת השפעה שהארגון שלו ערך במרץ 2007, כאשר השלטונות החליטו להרוס את בית-החולים הווטרינרי היחיד בעיר מולטן כדי להקים שם מרכז מסחרי. במולטן למעלה מארבעה מיליון איש.

תיעוש העופות
לפי מקורות חקלאיים, עד 1964 לא היה בפקיסטן גידול תעשייתי של עופות. בשנה זו החל ייבוא מן המערב של עופות מגזעים "משופרים" לבשר ולביצים. במילים אחרות, במקום תרנגולי הבית המקומיים, החסונים והמותאמים לתנאי הקיום בפקיסטן, החלו להיכנס עופות התלויים להישרדותם בבני-אדם במידה גוברת והולכת. במשך העשורים שחלפו מאז ועד היום, הממשלה הפגינה תמיכה נלהבת בתעשייה באמצעות פטור ממסים, סובסידיות והלוואות בתנאים נוחים עבור יוזמות שונות של תיעוש משק העופות. הממשלה גם מעודדת משקיעים זרים, וניתן לזהות את מעורבותם ביוזמות תעשייתיות. למשל, במאי 2007 נחנכה בעיר לאהור אחת מן המדגרות הגדולות בעולם, בשיתוף עם חברת הענק הצרפתית, Hubbard SAS. תעשיית העופות הפקיסטנית עדיין קטנה בהתחשב בגודל המדינה, והיא הגיעה לשיא גודלה באמצע שנות ה-90. בשנת 2000 (המועד האחרון שעליו מדווחת התאחדות מגדלי העופות הפקיסטנית) הוחזקו במדינה 292 מיליון עופות.

לול זעיר בדרום פקיסטן, 2005: במבט ראשון נדמה שהתיעוש רחוק מכאן, אולם תנאי הכליאה אינטנסיביים למרות מספר העופות הקטן; בנוסף לכך, לא מדובר בתרנגולים מפקיסטן אלא בגזע מיובא, כבד ומעוות. (פורסם בבלוג קראצ'י)

תיעוש בתנאי עוני
לפי מאמר בשם "מודרניזציה של משק העופות" באתר pakissan, תעשיית העופות מקרטעת הן עקב מחלות נפוצות והיעדר חיסונים, והן בגלל שימוש במזון גרוע ויקר; "הפסדים קורים במקרים של מות עופות כתוצאה ממחלות וטיפול לקוי." ניתן אפוא לשער שהתרנגולים בפקיסטן סובלים מתנאים קשים במיוחד במערכות המתועשות – התיעוש מתפתח בתוך עוני. לפי כתבה ממרץ 2005 בעיתון הפקיסטני Dawn, שלוש רשתות זרות למזון מהיר פתחו סניפים בפקיסטן והתלוננו ש-20 עד 30 אחוזים מכלל האפרוחים שהן קונות במדינה הם "מתחת לסטנדרט והם סובלים מזיהום" – לכן הרשתות החלו לייבא אפרוחים. לפי המאמר ב-pakissan, בעיה נוספת היא תנאי הובלה קשים. שיווק עופות מתבצע באמצעות אופניים, אופנועים, כרכרות ועגלות הנגררות על-ידי חמורים – וכל זאת על כבישים משובשים. התוצאה היא תמותה רבה בהובלה.

שפעת העופות
כמו עשרות מדינות באסיה ובאירופה, גם פקיסטן נפגעה מזנים קטלניים של שפעת העופות. ההתפרצות הגדולה אירעה בנובמבר-דצמבר 2003 באזור קראצ'י שבדרום. לפי הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) עד סוף ינואר 2004 מתו במגיפה 1.2 מיליון עופות, ועוד חצי מיליון עופות הושמדו. המחלה שבה בשנת 2006 ובראשית 2007, אך מספר העופות שנפגעו או הושמדו אז נחשב קטן (50,000 ו-40,000). המגיפה גרמה ירידה חדה בצריכת בשר עופות, אך כמו במקומות אחרים, גם בפקיסטן לא די במגיפה כדי לעצור את התעשייה – במידה רבה עקב סיוע ממשלתי ללולנים. ביוני 2006 גם הזכיר אחד העיתונים שהממשלה חיסנה 1.8 מיליון עופות.

תרנגולות בכלובי עץ נשלחות בחודש מרץ 2007 לצפון מערב פקיסטן,
לאזור שנפגע ברעידת האדמה באוקטובר 2005 (מטעם הארגון Omaha Rapid Response).
על רקע העוני במדינה, תרנגולי בית מוצגים בהזדמנויות רבות בתור "חלבון" שקל לנצלו.

גל חום ושיטפונות, יוני 2007
בסוף יוני 2007 החלה תעשיית העופות הפקיסטנית להפיץ הודעות על קריסתה הקרובה אם לא יינתן לה סיוע ממשלתי דחוף. אסונם של העופות החל בגל חום, שראשיתו במאי. במחוז פנג'אב, שם ממוקם הרוב הגדול של התעשייה, נמסר כי בחלק מהלולים מתו רבע מהעופות. בארגון מגדלי העופות הפקיסטני התלוננו על בעיות באספקת חשמל רציפה – רמז לכך שהתעשייה נשענת כבר כיום על בקרת אקלים מלאכותית. בלולים צפופים וסגורים, הפסקת חשמל תגרום תמותה המונית גם במזג אוויר מתון. ב-23 ביוני פגעה בדרום פקיסטן סופת הציקלון יימיין. אזורים צחיחים מסוימים במחוז בלוצ'יסטן ספגו תוך יממה אחת כמות גשמים של ארבע שנים. מעריכים שהסופה הרגה לפחות 250 איש בפקיסטן, וגרמה לבריחה של מאות אלפים, שרבים מהם איבדו את בתיהם בשיטפונות. העיתונות החקלאית הגיבה על הפגיעה בעופות מתוך עניין בנזק הכלכלי לאנשים. ידיעה באתר של כתב-העת  World Poultry מ-4 ביולי קובעת ש-1.2 מיליון תרנגולים מתעשיית הבשר מתו במאי וביוני, כנראה עקב גל החום, ועוד 2 מיליון מתו ב-23 ביוני בשיטפונות (בהמשך הידיעה נטען כי 32.6 מיליון עופות מתו בתקופה זו, אולם מקורות אחרים דבקים במספרים הנמוכים יותר). הידיעה האחרונה בנושא פורסמה ב-pakissan ב-13 ביולי: משרד החקלאות הקים צוותי חירום של וטרינרים רשותיים, אשר הגיעו לכל האזורים הפגועים "ובדקו או סיפקו טיפול נחוץ לעופות הסובלים".

רחוב מוצף, ככל הנראה בקראצ'י, 24.6.2007: אנשים מחייכים בתוך האסון,

בעוד שהסוס גורר את המטען החריג בתנאי תעבורה קשים במיוחד. (צילום: eitb24)

יש להעיר, שהציקלון יימיין הוא מקרה טיפוסי של אסון טבע: כשבני-אדם נהרגים, מספר ההרוגים בקרב החיות הכלואות גדול יותר מאות מונים. סטטיסטיקה מדויקת של הרוגים ונעדרים קיימת, למשל, ביחס לשיטפונות שאירעו בספטמבר 2000 במערב בנגל (הודו): 1,497 בני-אדם, 28,829 פרות ובופאלו, 68,223 עזים וכבשים, ו-207,636 עופות.

שוק צאן בחג הקורבן בעיר לאהור, ינואר 2007: עזים וכבשים בפקיסטן חיים במרעה חופשי, ומנוצלים לבשר, לחלב ולצמר.

אימת התיעוש רחוקה מהם בהשוואה לתרנגולים ולבקר.  (צילום: Joe Taheny)

חקלאות יונקים
אם תעשיית העופות הפקיסטנית אינה גדולה בהרבה מהתעשייה הישראלית, הרי שבכל הנוגע ליונקים גדולים מדובר בסדר גודל שונה לחלוטין. תעשיית החלב בפקיסטן היא החמישית בגודלה בעולם. לפי נתוני האו"ם, בשנת 2006 היו במדינה 28.4 מיליון בופאלו, 25.5 מיליון פרות ופרים, 25.4 מיליון כבשים ו-61.9 מיליון עזים. במדינה גם המוני חיות המנוצלות לעבודה: 5.6 מיליון חמורים, פרדים, גמלים וסוסים. לפי נתונים מאתר pakissan, הפרות הפקיסטניות סובלות פחות מהפרות המערביות מעומס על העטינים: 14 ליטר חלב ליום (כשליש עד מחצית מהעומס בישראל). הן גם חיות יותר: 8-7 שנים, והבופאלו חיים שנה נוספת. נפוצה מאוד החזקת חיות אחדות בלבד במשק, אך הממשלה, בסיוע חברות מערביות, מעודדת הגדלה של הרפתות ותיעוש שלהן.

חליבה מסורתית של בופאלו בפקיסטן: הגזעים בריאים והמרעה פתוח, אך עלול להיות מחסור במזון ובמים.

רמז לכך ניתן מפי יו"ר Agriforum Pakistan, שלטענתו במהלך גל החום במאי-יוני 2007

ירדה תפוקת החלב של הפרות והבפאלו למחצית. (תצלום: IFAD)

משק הצאן אינו עובר תיעוש דומה. הרוב המכריע של בעלי העדרים הם חקלאים קטנים – חלק גדול מהם נוודים, שאינם עוסקים במסחר בקנה-מידה גדול, אם בכלל. העזים והכבשים ניזונים ממרעה – כלומר הם אינם כלואים במהלך היום. הגזעים מקומיים ולפיכך מותאמים לסביבתם.

בקר בפקיסטן: פרות בהירות מגזע מקומי, המותאמות לחום וליובש המאפיינים את רוב המדינה (IUCN);

לעומת פרות מיובאות, ברפת עם הזנה מלאכותית (PRWeb). הגזעים הזרים מיובאים יותר ויותר בגלל

תפוקת החלב הגבוהה שלהם, אולם הם חשופים יותר לפגעי הטבע המקומי ולתקלות עקב תשתית טכנולוגית רעועה.

רעידת אדמה, אוקטובר 2005
לא רק האקלים מכה בפקיסטן. ב-8.10.2005 פקדה את צפון המדינה רעידת אדמה, שהרגה 82,000 איש. הארגון הבינלאומי WSPA, ששלח חמישה צוותי וטרינרים לאזור האסון, מדווח ש-30% מחיות המשק בצפון פקיסטן נהרגו. הארגון הבריטי לטיפול בחיות עובדות, Brooke, פועל באופן סדיר בפקיסטן ונוקב במספר: חצי מיליון חיות נהרגו  (ודאי הכוונה היא ליונקים בלבד). הסיוע ממחיש את ממדי האסון: WSPA הקימו בשנה שלאחר האסון 30 מרפאות וטרינריות ושני בתי-חולים לסוסים, ו- Brooke טיפלו בשטח ב-34,000 חיות וסייעו בבניית למעלה מ-350 מקומות מחסה לחיות לקראת החורף. כרגיל, העופות הם הנפגעים ההמוניים ביותר: לפי דיווח העיתון Daily Times, כמיליון תרנגולות מתו בתעשיית הביצים לבדה; 40-30 אלף לולים ניזוקו באופן חלקי או מלא. בעיתון נמסר גם על מיליון עופות מלהקות רבייה שנהרגו, ועל השמדה מוחלטת של עד 200 לולים.

סיוע מטעם הארגון הבריטי Brooke בעקבות רעידת האדמה: משמאל שיירה עם ציוד סיוע על גבי 40 חמורים

(למרות המשא הכבד, בארגון טוענים שהחמורים זכו לטיפול טוב), ומימין מחסה לחיות שהארגון סייע לבנות.

 The Brooke מתמחה בחיות עובדות. בשנת 2006 סייע הארגון ישירות בטיפול ברבע מיליון חיות בפקיסטן.

סיכום: החיות בין הפטישים לסדן
מתוך הנתונים המפוזרים והחלקיים על החיות בפקיסטן עולה תמונה של לחצים עזים הפועלים על החיות משלושה כיוונים. ברובד הגלוי והיומיומי ביותר, הן סופגות את עינויי העוני: מחסור בתנאים מספקים כגון מזון מתאים וטיפול וטרינרי, בנוסף על אכזריות כלפי מיליוני חיות עובדות וציד פרוע. תנאים אלה מוחלפים בהדרגה בתנאים הקשים של המשק המתועש, בעידוד הממשלה וחברות זרות; אמנם התיעוש אמור להביא מזון סביר וטיפול וטרינרי, אך החיות המיובאות אינן מותאמות לאקלים המקומי, והתשתית הרעועה במדינה הופכת ריכוזי חיות המוניים למלכודות מוות בכל מקרה של תקלה. ועל כל אלה נוספים אסונות הטבע התכופים בפקיסטן. למעשה, המושג "אסון טבע" אינו מדויק: שפעת העופות נובעת מתיעוש משק העופות, והאסונות האקלימיים הם כנראה תוצאה של פעילות אנושית גלובלית. אולם גם כשמדובר באסון טבע מובהק – כגון רעידת אדמה – הקורבנות הם חיות כלואות וקשורות, שנמנע מהן לברוח לפני שהגג קרס עליהן או בטרם גל המים הטביע אותן.

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

פינת התזונה 
ספר בישול ידידותי לטבעונים

הבישול הצמחוני: הספר הקטן גדול הוא ספר איטלקי שתורגם מאנגלית ויצא לאור לאחרונה בהוצאת כרטא. הפורמט של הספר יוצא דופן: הוא דומה למגדיר שדה יותר מאשר לספרי בישול רגילים – קטן במיוחד ועב כרס (768 עמודים), עם סימון צבעוני בצד הספר לכל אחת מ-20 פרקי המתכונים שבו. יש בספר 450 מתכונים, והם מלווים בתמונות איכותיות של כל מנה. 

אין בספר מתכונים עם בשר, אבל יש בו הרבה ביצים ומוצרי חלב. מסיבה זו הוא מומלץ דווקא לטבעונים, שירצו ויידעו להחליף בקלות את המרכיבים מן החי במרכיבים מן הצומח. בחלק מהמתכונים המרכיב מן החי הוא שולי, וכפי שיודע כל טבעוני – קל להמירו במשקה סויה, בטופו, בשומן צמחי או בתחליפי ביצה. אולם הספר מהווה תוספת חשובה למטבח הטבעוני לא בזכות האפשרות "לטבען" מתכונים (שקיימת כמעט בכל ספר בישול) אלא משום שהוא מכיל לא פחות מ-139 מתכונים נטולי מרכיבים מן החי, ועל כולם מסומן בבירור בראש המתכון "טבעוני". מאחר שהספר אינו מבוסס על תרבות טבעונית, הוא חלש במיוחד במאפים ובקינוחים (הכוללים ביצים וחלב) אך יש בו שפע של מתכונים טבעוניים מיוחדים ומפתיעים בפרקים על פוקאצ'ה ולחם, נזידים, ירקות קלויים, ירקות אפויים, דגנים, קטניות, סלטים וכן פסטה, מנות מטוגנות ועוד.

כמה דוגמאות לשמות של מתכונים טבעוניים המופיעים בספר: קרוסטיני גזר וזיתים; חטיפי קמח חומוס (בפרק "מתאבנים וחטיפים"); שעועית שחורה ברוטב מנגו; מיני-פיצות עם אשלוט ועשבי תיבול ("מנות למסיבות"); פוקאצ'ה פסטו וקישואים; לחמניות מקמח חומוס ("פוקאצ'ה ולחם"); מחית גזר ותפוחי אדמה; מרק פרחים ("מרקים"); לינגוויני עם דלעת וזיתים; פנה מחיטה מלאה עם טופו ("פסטה"); פאייה ירוקה; כוסמין עם חצילים ועשבי תיבול ("דגנים"); פטריות ממולאות בברוקולי ואגוזים; מוסקה תפוחי אדמה ("ירקות אפויים").

הבישול הצמחוני: הספר הקטן-גדול, תרגמה מאנגלית: תמר פוקס, (ירושלים: כרטא, 2007).