זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, כרם אביטל דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ה', 26.1.2006, בשעה 18:00, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

טבח היונים בדגון

• משמרות מחאה נגד טבח היונים בדגון יתקיימו בימי ד' בשעה 18:30-17:00 במרכז זיו בחיפה. המשמרות יבוטלו אם מזג-האוויר לא יאפשר לקיימן. לפרטים נוספים – שני: 054-5889672, איילת: 050-6416937
• כתבו למנהל השירות הווטרינרי בחיפה, ד"ר דרור דגן, ובקשו ממנו לעצור את הטבח ולדרוש מהנהלת דגון לפתור את משבר היונים באמצעות ניקיון יסודי של תבואה שהתפזרה:
  

  רח' אבא הלל סילבר 20-22, חיפה. 04-8237508. haifa33@netvision.net.il

• כתבו למנכ"ל ממגורות דגון ומחו בפניו על טבח היונים:

  מנכ"ל ממגורות דגון, מיקי שרן, ת.ד. 407, חיפה 31033. פקס: 04-8664211

• חתמו על העצומה נגד הטבח והפיצו אותה: http://anonymous.org.il/dagon

פרטים נוספים ראו בכתבה מורחבת בהמשך.

אירוע הזדהות למען חתולים

ביום ו', 27.1.2006, החל מהשעה 13:00, יתקיים במועדון הדום (רח' הצפירה 19, תל-אביב) אירוע הזדהות למען חתולי ראשון-לציון והמדינה. באירוע יופיעו זמרים ואמנים, אנשי רוח ופוליטיקאים, והוא מאורגן על-ידי העמותות תנו לחיות לחיות וראשון אוהבת חיות. מחיר כניסה: 20 ₪. למידע נוסף

קרקסים בבאר-שבע

בשבועות הקרובים תתקיים ישיבת מועצה, שתדון בנושא כניסת קרקסים עם בעלי-חיים לעיר. תל-אביב והרצליה כבר אסרו כניסת קרקסים כאלה לתחומן. אנא כתבו מכתבים לחברי המועצה ובקשו מהם לנקוד צעדים נגד קרקסים שמתעללים בבעלי-חיים ולפעול לאיסור כניסת קרקסים עם בעלי-חיים לבאר-שבע.

מספרי פקס של חברי מועצת העיר באר-שבע (קידומת: 08):
יעקב טרנר, ראש העיר (סיעת ב"ש 1) 6274874 ; דוד בונפלד, סגן ומ"מ ראש העיר (ב"ש 1) 6469680
דנילוביץ רוביק, סגן ומ"מ ראש העיר (קדימה ב"ש) 6463926 ; סימה נבון, סגנית ראש העיר (הליכוד) 6277031
יצחק מרציאנו, סגן ראש העיר (החזית הדתית המאוחדת) 6463942 ; אוהב שלום זכריה (נתיב הדרום) 6277031  
אנדרי אוזן (הליכוד) 6277031 ; כדורי אורה (ב"ש שלנו) 6277031 ; אל-על טל (קדימה ב"ש) 6472921
בביוף אלישע (ב"ש 1) 6277031 ; בורוכוב משה (ב"ש ביתנו) 6277031 ; דוד שורק (ב"ש ביתנו) 6277031
זנבה יצחק (קדימה ב"ש) 6277031 ; כרדי עופר (מאוחדת) 6490207 ; עו"ד יפית מאיר (קדימה ב"ש) 6277031
רו"ח גבי מימון (החזית הדתית המאוחדת) 6281503 ; רו"ח יגאל מימון (קדימה ב"ש) 6275718

מנור עליזה (ב"ש בראש) 6277031 ; ספקטור יהודה נחום (החזית הדתית המאוחדת) 6271302 ;
חיים יוספי (ב"ש בראש) 6277031 ; צינברג משה (ב"ש ביתנו) 6286996 ; קוריטני מרינה (ב"ש ביתנו) 6277031
שמולביץ' עיינה (קדימה ב"ש) 6277031 ;  שמש מיכאל (צעד לעתיד) 6106786
כתובת כללית למכתבים: [שם חבר המועצה], עיריית באר-שבע, כיכר מנחם בגין, ת.ד. 15 באר-שבע 54100.

ניסויים בחיות: הזכות לסרב

במסגרת הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין ב-17.1.2006, התחייבה אוניברסיטת חיפה להקים תוך חודש ועדת מצפון. הוועדה תדון בהתנגדותה של אלינה זבריז'ר לערוך ניסויים בבעלי-חיים במסגרת לימודיה, ובמידה שתמצא כי התנגדותה נובעת ממניעים מצפוניים – היא תבחן עבורה חלופות.

מקור: קרן לוי צדק, "ניצחון לסטודנטית לביולוגיה", nrg מעריב, 18.1.2006.

בעיתונות הישראלית

הארץ שלום ולא להתראות. בכתבה "'ההישג' הבולט של כץ: המינויים הפוליטיים" (15.1.2006, עמ' א6) מציג עמירם כהן את האיסור על פיטום אווזים כאחד מכישלונותיו הבולטים של כץ, ומתעלם מכך שמתפקידו של השר לאכוף את חוק צער בעלי-חיים.

לתגובות:

הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ ניסויים בקוסמטיקה. בכתבה "לכו בעקבות הארנב הלבן" (19.1.2006, דה מרקר עמ' 29) עוסקת תהל פרוש בסימון מוצרי קוסמטיקה שלא נוסו על בעלי-חיים, וחושפת כי בישראל נערך הסימון ללא כל פיקוח, וגם חברות שעורכות ניסויים מתהדרות בלוגו הארנב.

לתגובות:

הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

הארץ התעללות והזנחה. בכתבה "החוקים לא נאכפים - וסוסים וחמורים בתל אביב מתים ממכות, הרעבה והזנחה" (16.1.2006, עמ' א1) סוקרים יובל אזולאי ותמרה טראובמן את אוזלת-ידן של הרשויות בנוגע להתעללות בסוסים ובחמורים.

לתגובות:

הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב ניסויים והרג המוני. בטור "תשע מעשר" (16.1.2006) חושפת ענת רפואה כי 90% מהתרופות שנוסו בהצלחה בבעלי-חיים אינן יעילות בבני-אדם וכי 90% מהחיות שמגיעות לעמותת "צער בעלי-חיים תל-אביב" מומתות.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שיווק בטלפון, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות; לפעילות בעניין יונים בחיפה, ראו כתבה מורחבת.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. שלום ליונה, לפי PiCAS
הפחתה לא קטלנית של אוכלוסיות יונים, מקרים אמיתיים

גאי מרצ'נט עם יונים במלבורן, לשם הוזמן על-ידי העירייה כדי לייעץ כיצד לשמור על המבנים ההיסטוריים מפני היונים

מבלי לפגוע בהן. (The Age, 8.6.2004)

PiCAS
בעקבות חשיפת הירי ההמוני ביונים בהזמנת "דגון ממגורות" במפרץ חיפה, פנתה אנונימוס לחברה המתמחה בהרחקה לא קטלנית של יונים, PiCAS International. המדובר בעמותה בריטית ללא מניעים מסחריים, המעניקה שירותי ייעוץ חינם ללקוחות בחו"ל. עם למעלה מ-30 שנות ניסיון ומקרי הצלחה מאושרים, PiCAS היא כנראה הגוף המוסמך ביותר להתמודדות עם להקות יונים גדולות ועם המתלוננים עליהן. לדברי גאי מרצ'נט, מנהל PiCAS, הבעיה ב"דגון" אופיינית לכל הנמלים בעולם. כל מה שנדרש מהנהלת החברה הוא לנקות כמו שצריך. היונים הגיעו לשם בגלל שפיכת זרעי החיטה, והן יסתלקו כשהזרעים לא יהיו שם. אין צורך להבריח אותן, וודאי שאין הצדקה לירות בהן. סילוק המזון יפתור את הבעיה ב"דגון" ואת החיכוכים עם השכנים, מבלי שייגרם ליונים נזק: הן בעלות תושייה רבה ולא יגוועו ברעב, אם כי יקננו פחות.

מוות לא פוטר מיונים
מרצ'נט קובע בנחרצות, שהרג יונים אינו מסייע לצמצום האוכלוסייה. ההרג גורם צמצום זמני, אולם כל עוד לא סולק מקור המזון, יונים אחרות – בעיקר הצעירות – ימצאו אותו וימלאו את מקום היונים המתות. המקום ישוב להתמלא ביונים תוך חודש וחצי בערך, ובדרך-כלל מספר היונים אף יעלה מעט על מספרן קודם להשמדה. עבור חברות מסחריות כמו "עמית הדברות" מקיבוץ בית-השיטה, שמתפרנסת מהשמדת יונים בירי – מדובר במקור אינסופי לרווחים. יונים חדשות יחזרו למקום ההרג, והציידים יוזמנו שוב לעשות כסף מהריגתן. אולם לטווח הארוך, ההרג לא יביא כל צמצום באוכלוסייה.

שני טיפוסי שובכים: מימין שובך דקורטיבי להצבה בגן ציבורי, ומשמאל שובך פשוט להצבה באזור מסחרי, על גג וכדומה.

יש המכינים את השובכים מציוד ישן כגון ארונות. (PiCAS USA)

בית עם ביצים מזויפות
בנוסף לסילוק מקורות המזון, PiCAS מציעים לצמצם את התרבות היונים: בונים שובך למאות יונים, ומושכים אותן לקנן שם בעזרת מזון; עובד תחזוקה של המקום נכנס לשובך פעמיים בשבוע בערך, מסלק את הביצים שנמצאו ושם במקומן ביצי-דמה. הביצים המזויפות מספקות את הצורך של היונים לדגור במשך מספר שבועות. כך נותרת במקום אוכלוסייה יציבה, העשויה לשמור על מקור המזון מפני יונים זרות, ומכיוון שאינה מתרבה – היא מצטמצמת בהדרגה כתוצאה ממיתות טבעיות. מעבר להשקעה הראשונית בשובך, העבודה לפי שיטה זו זולה פי כמה מכל עבודה של חברת הדברה. מיקום השובך מאפשר להרחיק את היונים ממקומות עמידה בעייתיים וכך הלשלשת מצטברת במקום מבוקר וניתן לנקותה ללא נזק. בנוסף לכך, ניתן לפקח על בריאות היונים ולמנוע העברת מחלות לבני-אדם. ב-PiCAS טוענים, שמדובר בפתרון הטוב ביותר גם ליונים עצמן, משום שהאוכלוסייה המבוקרת בריאה יותר מאוכלוסייה המתרבה כל העת ומווסתת את עצמה על-ידי תמותת צעירים גבוהה.

מאכילי יונים בסן פרנציסקו (my myopia)

הרג בבאזל
פרויקט היונים בבאזל הוא הניסיון הוותיק ביותר שתומך בשיטת PiCAS. עיריית באזל, עיר שוויצרית בת 200,000 תושבים, הזמינה בסוף שנות השמונים מחקר אקדמי בניסיון לצמצם אוכלוסייה בת 20,000 יונים, ולאחר שפקחי העיר הרגו כמאה אלף יונים בין 1961 ל-1985 – ללא השפעה על גודל האוכלוסייה. התפתחות אוכלוסיית היונים נבעה מהאכלה מכוונת על-ידי אנשים – תופעה נפוצה מאוד בערים בעולם. ב-1978 אסרה הרשות המקומית האכלת יונים, אך התושבים לא צייתו ובדרך-כלל לא ידעו על האיסור. ב-1980 נערך ניסיון בהפצת גלולה לפגיעה בפוריות היונים – ללא הצלחה. פרופ' דניאל האג-ואקרנגל מאוניברסיטת באזל הוזמן על-ידי העירייה לבצע את המחקר. כביולוג נטול עניין בטובת היונים, הוא החל בניסיונות השמדה באמצעות מלכודות, רעלים וירי. האוכלוסייה פחתה ל-80% מגודלה המקורי, אולם תוך שבועות אחדים חזרה לממדיה הקודמים ואפילו גדלה קצת. "החקירה שלי המחישה, שלהרג יונים אין השפעה מתמשכת על גודל האוכלוסייה," כותב האג-ואקרנגל בכתב-העת Wildlife Society Bulletin. לדבריו, כ-90% מהיונים הצעירות מתות בשנתן הראשונה, לעומת 11% תמותה לשנה בקרב הבוגרים. סיבת המוות העיקרית היא רעב. לכן השמדת בוגרים מספקת לצעירים הזדמנות להגיע למקורות מזון שהיו חסומים אלמלא כן. לדברי האג-ואקרנגל, "תוצאות אלה ממחישות, שהפחתת האוכלוסייה אפשרית רק על-ידי צמצום הקיבולת האקולוגית של המערכת." ובמילים אחרות: סילוק המזון. 

חיים חדשים בבאזל
ב-1988 נוסד בבאזל גוף בשם "פעולת יונה", על בסיס שיתוף-פעולה בין האוניברסיטה, הממשלה וארגון להגנה על חיות. הפרויקט פנה לציבור בניסיון לשנות את הגישה ליונים. "האכלת יונים היא התאכזרות לבעלי-חיים", נכתב בעלונים ובפוסטרים. הקמפיין התבסס על רטוריקה הקובעת, שצפיפות-היתר של היונים בערים – תוצאה של האכלת-יתר – פוגעת באיכות החיים שלהן. האג-ואקרנגל אינו מספק במאמרו כל בסיס לטענה זו; בנוסף לכך, צוות הפרויקט החליט מראש להשמיד יונים כדי שלא ימותו ברעב – פעולה אלימה ומיותרת על בסיס הנחה מפוקפקת מאוד (יש לציין, שמרצ'נט מ-PiCAS טוען אף הוא שההרג היה מיותר). על כל פנים, הצוות הרג 8,550, שהן כ-20% מאוכלוסיית היונים, והחוקר עצמו כותב, שלא ההרג הוא שתרם לצמצום האוכלוסייה. במקביל לצמצום במזון, התקין הצוות שובכים בבנייני ציבור ברחבי באזל, ואלה נוקו אחת לשבוע ובמקרה הצורך סופק ליונים טיפול רפואי. היונים גם קיבלו ויטמינים ומינרלים. 1,570 ביצים סולקו בארבע שנים. באזורי השובכים, הוצבו שלטים המעודדים האכלת יונים מבוקרת במקומות אלה בלבד. הקמפיין נחשף היטב בכל אמצעי התקשורת. תוצאות המבצע נבדקו על-ידי צפייה ב-13 להקות יונים, ונמצאה ירידה של 50% באוכלוסיית היונים תוך 50 חודשים, בכל רחבי העיר. לשלשת היונים הצטברה ונוקתה בקלות מאזור השובכים. אנשים רבים הפסיקו להאכיל יונים, או החלו להציק לאחרים שיפסיקו להאכיל. לפי פרופ' האג-ואקרנגל, באזל ממשיכה לפתח את שובכי היונים, והאוכלוסייה עומדת כיום על 8,000 פרטים בלבד.

בית-החולים העירוני בנוטינגהאם
בית-החולים של נוטינגהאם הוא קומפלקס סבוך של עשרות מבנים, המשתרע על פני 364 דונם. במקום שכנה אוכלוסייה בת כ-1,200 יונים. ההנהלה הזמינה השמדה, אולם הפסיקה זאת מיד בגלל התנגדות צוות העובדים. בחודש מאי 2000 הוזמן גאי מרצ'נט לייעץ, ומנהל השירותים הסביבתיים של בית-החולים יישם את כל ההמלצות. במרץ 2001 כתב המנהל ל-PiCAS, שעובד תחזוקה של בית-החולים סגר מקומות רבים לגישת יונים, במחיר נמוך מאוד יחסית לשכירת חברות מקצועיות. העובד הכין שובכים מארוניות ישנות, ומיקם אותם על שלושה בניינים שכבר היו מאוכלסים ביונים. הוא משאיר בקביעות מים, מזון וחומרי קינון ליד השובכים, ואוסף באופן יומיומי את הביצים. במקרה שהוא החמיץ ביצים ובקעו גוזלים, הוא מניח להם לגדול. התוצאות: תוך פחות משנה, הצטמצמה אוכלוסיית היונים במחצית. מחיר הטיפול בניקיון ירד במידה ניכרת. כעת מתכננים להקים עוד שובכים.

תייר מתלהב עם היונים בכיכר סן מרקו בוונציה (Ryan Cordell)

ערים באירופה
בגרמניה עוברות העיריות לבקרת אוכלוסיות היונים בשיטות המומלצות על-ידי PiCAS. מועצת העיר הגרמנית אוגסבורג החליטה לצמצם את אוכלוסיית היונים על-ידי הסבת חללים בתוך גגות בעיר והפיכתם לשובכים. בין קיץ 2002 לקיץ 2003, סילקה העירייה 12,000 ביצים משבעה שובכים כאלה. בנוסף לכך, סגרה העירייה את הכניסה לבניינים נטושים בעיר וכיוונה בכך את הלהקות לאזורים פחות רגישים בשולי העיר. תוכנית דומה שוקלות לאמץ עיריות נירנברג, מינכן והמבורג. גם מפעל המכוניות פורד בקלן אימץ תוכנית כזו. מנהל המפעל אמר, שהחברה השקיעה הון תועפות בשיטות ההשמדה הרגילות ובחרה לנסות צמצום ללא הרג בגלל כישלון ההשמדה. את הטיפול בשובך בפורד מבצעת קבוצת מתנדבים. בכיכר טרפלגאר בלונדון הפכה האכלת היונים לבלתי חוקית בנובמבר 2003. במקום השתמשו עדיין גם בשיטות הרחקה בעייתיות, אולם רק לאיסור ההאכלה הייתה השפעה – האוכלוסייה המגיעה לאכול בכיכר הצטמקה מ-4,000 ל-200 ציפורים תוך זמן קצר. גם פאריס הצטרפה במרץ 2003 לערים המשתמשות בשיטות כאלה, עם הקמת שובך מפואר ל-200 זוגות יונים, במטרה לעצור את התרבותם של הזוגות שהשתכנו בשובך.

די במקרים אלה כי להמחיש, שצמצום אוכלוסיות יונים כרוך בצעדים כוחניים מסוימים. עם זאת, הרג יונים נותר פסול לגמרי לא רק מהבחינה המוסרית, אלא גם משיקולים תועלתיים גרידא. כל מה שנדרש מהרשויות ומבעלי קרקעות ומבנים הוא לפעול באופן רציונלי ולא להתפתות לפתרונות-שווא מהירים.

מקורות

התכתבות עם PiCAS UK – גאי מרצ'נט, 19-18 בינואר, 2006.

Alternatives to Lethal Control, PiCAS UK, accessed 20.1.2006.

Pigeon Control in Europe, PiCAS UK, accessed 20.1.2006.

Daniel Haag-Wackernagel, "Regulation of the Street Pigeon in Basel",  Wildlife Society Bulletin 23(2), Summer 1995
Daniel Haag-Wackernagel, Wildlife Management of the Feral Pigeon Columba livia, University of Basel, accessed 20.1.2006.

Feeding Trafalgar's Pigeons Illegal, BBC News, 17.11.2003.

3. הרשויות וניצול חיות בחקלאות
בעלי-חיים בחוק ובמשפט בארצות-הברית, 2005

בשבוע שעבר סקרנו את הפעילות בתחום החקיקה והמשפט בעניין חיות בר בארצות-הברית בשנת 2005. בכתבה זו נסקור את פעילות הרשויות בעניין חיות בחקלאות.

מעט פעילות
בשנת 2005, כמו בשנת 2004, עיקר פעילותן של הרשויות בעניין חיות בחקלאות הוא סמוי מן העין. כמה וכמה הצעות חוק הוגשו לא רק במדינות השונות, אלא גם בפני הקונגרס. אולם בחוק, במשפט ובנהלים אין כמעט שינויים. תעשיות החי פשוט ממשיכות לפעול באין מפריע.

סחר חופשי בבשר
ב-2 באוגוסט נחתם סופית הסכם CAFTA-DR. זהו הסכם סחר חופשי בין ארצות-הברית לשש מדינות באזור מרכז אמריקה: קוסטה ריקה, אל סלוודור, גווטמאלה, הונדורס, ניקרגואה והרפובליקה הדומיניקנית. ההסכם מסיר את המחסומים והמכסים במסחר בין שתי המדינות, והוא צפוי להגדיל את ייצוא הבשר מארצות-הברית ולכן גם את מספר החיות המגודלות והנשחטות שם. ארגונים מתוך תעשיית הבשר הריעו להסכם כאילו התקבלה הצעת חוק פרטית מטעמם. מתוך תצהיר NCBA, הארגון הגדול ביותר בתעשיית הבקר בארצות-הברית:

"עם CAFTA, ארה"ב סילקה את המחסומים עבור המוצרים שלנו בעוד שהיא מספקת הגנות ראויות לתעשייה. מטרתה הראשונית של התעשייה במשא-ומתן על ההסכם הזה הייתה להפחית את כל המכסים לאפס. ההסכם עושה בדיוק את זה [...] אנו מצפים בהתלהבות לשווקים החדשים האלה לבשר הבקר של ארה"ב."

לפי NCBA, היעד במדינות עניות אלה הוא בעיקר מסעדות יוקרה ומלונות, בעוד שארצות-הברית תייבא מהן בשר בקר זול למוצרים מעובדים. בתעשיית בשר החזיר מעריכים, שהרווחים בעקבות ההסכם יגדלו ב-5% (דהיינו, כחמישה מיליון חזירים).

מכלאות המוניות לפיטום בקר (מתוך אתר של תעשיית הבקר בטקסס)

חיות קורסות וספגת המוח
חיות שהתמוטטו ואינן מסוגלות עוד לעמוד ("קורסות") הן תופעה נפוצה, במיוחד בקרב פרות מתעשיית החלב. גילוי פרה הנגועה בספגת המוח ("הפרה המשוגעת") במדינת וושינגטון בסוף שנת 2003, הביא לאיסור זמני בארצות-הברית על אישור בשר מפרות כאלה למאכל אדם. האיסור מספק מוטיבציה לחקלאים לטפל בפרות טוב יותר, או לפחות לא לגרור את הקורסות למשחטה. הסנאטורים אקקה ואקרמן ניסו השנה להפוך את האיסור הזמני לחוק, ולהרחיבו לצאן, לחזירים, לסוסים ולקרוביהם, בנוסף להוראה להרוג חיות קורסות באופן מיידי ו"הומאני" – במקום להובילן למשחטה ולהאריך בכך את ייסוריהן. הצעת התיקון לחוק תלויה ועומדת בסנאט ובבית-הנבחרים. כל זאת למרות בהלה שאחזה בארצות-הברית בחודש יוני, אז נחשף שמשרד החקלאות הסתיר במשך שבעה חודשים תוצאות חיוביות של בדיקה לספגת המוח בפרה נוספת בארצות-הברית. הגילוי הביא לצניחה מיידית בערך המניות של מקדונלד'ס (רשת מסעדות הבשר הגדולה ביותר) וטייסון פודס (תאגיד המשחטות הגדול ביותר). יש לציין שכל שש הפרות הנגועות בספגת המוח שהתגלו בצפון אמריקה, היו פרות קורסות.

פרה קורסת (Compassion Over Killing)

ארנבונים כ"עופות"
יוזמה מצערת שעברה בשקט יחסי היא החלטת משרד החקלאות לסווג ארנבונים בתור "עופות". החוק המחייב "שחיטה הומאנית" פוסח על עופות, והסיווג המופרך של ארנבונים כ"עופות" נועד לפטור את המשחטות מכל חובה למנוע סבל מהארנבונים ולהתיר להרוג אותם בהכרה מלאה (אמנם, בפועל המשחטות בארצות-הברית מתעלמות מן החוק כמעט לחלוטין גם בכל הנוגע ליונקים גדולים). המידע העיקרי שפורסם באינטרנט בנושא זה הוא מודעה גדולה מטעם Humane Farming Association ב-28 ביולי בניו יורק טיימס, ובה בקשה מן הקוראים להפעיל לחץ ציבורי נגד ההחלטה. כל זאת על רקע דיווחים על ביקוש גובר לבשר ארנבונים בארצות-הברית.

(בתמונה: ארנבונים כלואים בכלובי סוללה בוורמונט, AP)

תביעה: "שחיטה הומאנית" לעופות
ב-21 בנובמבר הגישו שני ארגונים, HSUS ו-EBAA, תביעה נגד משרד החקלאות בדרישה להחיל את "חוק השיטות לשחיטה הומאנית" מ-1958 על עופות. החוק דורש להשתמש בשיטות המביאות להרג מהיר בלבד ולא לבצע פעולות מכאיבות בחיה לפני שאיבדה את הכרתה. העופות מהווים כ-95% מכלל החיות הנשחטות בארצות-הברית, אולם הנחיות משרד החקלאות בעניין שחיטה מתעלמות מעופות. במשחטות תולים אותם בהכרה, טובלים אותם בזרם חשמלי הגורם לשיתוק אולם מותיר אותם בהכרה מלאה, שוחטים אותם בסכין אוטומטית ומיד מטביעים אותם במכל עם מים חמים – לעתים קרובות עדיין בהכרה מלאה. לפי HSUS, חוק 1958 חל במפורש על "בקר, עגלים, סוסים, פרדות, כבשים, חזירים, וחיות משק אחרות." אין בו כל רמז לאפליה נגד עופות, והפרשנות לחוק, שקבע משרד החקלאות נגד העופות, מנוגדת לכוונת המחוקקים. בנושא זה שורר לא מעט בלבול: ב-1978 התקבל תיקון לחוק אחר, אשר כונה מאז "חוק השיטות לשחיטה הומאנית 1978". תיקון זה אכן מתייחס ליונקים גדולים בלבד. אולם אין לחוק 1978 קשר לחוק 1958 והוא אינו מבטל כלל את החוק המוקדם יותר; כלומר, ההגנה על עופות עדיין אמורה להיות בתוקף. התביעה מתייחסת לשלוש חשיפות גדולות מהשנים 2004-5 על בסיס עבודתם של חוקרים סמויים במשחטות, אשר תיעדו עובדים קופצים על עופות חיים, בועטים בהם בחוזקה ומטיחים אותם על קירות – תחת חסותם של הממונים במשחטה. לפי פרשנות משרד החקלאות לחוק, לא ניתן לתבוע את העובדים ואת בעלי המשחטות אפילו על התעללות סדיסטית כזו. גם החוקים נגד התאכזרות לחיות במדינות הספציפיות שבהן נערכו החשיפות אינם מועילים, כי הם אינם חלים על "חיות משק".

ביצים: תוויות, שקרים וכלובים
בשנת 2003 הגיש הארגון Compassion Over Killing תביעה נגד התאחדות יצרני הביצים על שימוש בלוגו Animal Care Certified. נוסח הלוגו עלול להטעות, כאילו מדובר בביצים מלולים עם תנאים טובים יחסית, כגון מרעה חופשי. בפועל, מדובר בביצים מכלובי סוללה, לפי כללים פנימיים וכמעט חסרי משמעות מטעם תעשיית הביצים. התביעה הוכרעה ב-3 באוקטובר ללא התערבות שופט. התאחדות יצרני הביצים התחייבה להחליף את הלוגו המטעה בלוגו עם הכיתוב United Egg Producers Certified, עם תוספת בקטן: "יוצר לפי הנחיות הטיפול בבעלי-חיים של התאחדות יצרני הביצים". הלוגו החדש נכנס לייצור בסוף נובמבר, והלוגו הישן יסולק מהמדפים עד אפריל 2006. בתנאי הגידול של התרנגולות לא חל אמנם כל שינוי; אולם צרכנים המעוניינים לקנות ביצים שמקורן במרעה חופשי, לא יטעו ויקנו ביצים מכלובי סוללה. יש לציין, שבשנת 2005 רשמו ארגונים הצלחות גדולות בקידום מכירת ביצים שמקורן אינו מכלובים (חשוב להדגיש: מדובר על החלפת הביצים שנמכרות ממילא בביצים אחרות, ולא על תוספת מוצר חדש). לאחר מספר הצלחות נקודתיות בתחילת השנה, הכריזו בקיץ שתי רשתות של מזון בריאות – הראשונה והשלישית בגודלן בארצות-הברית (יחד בעלות 245 חנויות) על הפסקת מכירת ביצים מתרנגולות כלואות בכלובים. ב-8 בנובמבר הכריז הארגון HSUS על ההצלחה הגדולה ביותר עד כה בתחום זה: רשת הסופרמרקטים Trader Joe's (קרוב ל-200 סופרמרקטים) הודיעה שלא תשווק עוד ביצים מכלובים תחת מותג הבית שלה; המדובר בביצים שמקורן ב-380,000 תרנגולות.

התווית הישנה על קרטון ביצים והתווית החדשה: ה"אישור" החדש כבר אינו מתייחס ל"טיפול בחיות".

בתמונה למעלה: תרנגולות מכלובי סוללה בלול שהביצים המשווקות ממנו קיבלו עד לאחרונה תווית Animal Care Certified (צילום: Compassion Over Killing)

כבד שומני
במהלך שנת 2005 נעשו מאמצי חקיקה במספר מדינות לאסור פיטום עופות (אווזים וברווזים) בכפייה. הצעות החוק הועלו במתכונת דומה לחוק בקליפורניה. בינואר 2006 עדיין תלויות ועומדות הצעות חוק כאלה באילינוי, מסצ'וסטס, וושינגטון, הוואי וניו יורק; ההצעה שהועלתה באורגון, נפלה. איסור בניו יורק הוא החשוב ביותר, כי רוב התעשייה מרוכזת במדינה זו. התפתחות חשובה נוספת אירעה בשיקאגו; מועצת העיר אמורה להכריע בקרוב אם לאסור מכירת כבד שומני (foie gras) בעיר. אם תתקבל, תיכנס הצעת החוק לתוקף תוך 30 יום – ללא שנים של עיכוב כפי שנעשה בקליפורניה. הקנס על הפרת האיסור יהיה בין 250 ל-500 דולר. לפי כתבות עיתונות, כתריסר מסעדות בעיר מגישות כבד שומני.

ברווז בכלוב פיטום של חברת Hudson Valley Foie Gras במדינת ניו יורק (Animal Protection & Rescue League)

חוקי משקים
במיין התקבל ב-2005 חוק, המחייב את רשויות הבריאות והחקלאות לבחון סוגיות הקשורות בשימוש באנטיביוטיקה ברפואה אנושית ובמשקים חקלאיים. מאחר שהשימוש באנטיביוטיקה נפוץ מאוד כאמצעי המסייע לצופף חיות רבות יחד, יש סיכוי כלשהו שלחוק החדש יהיו השלכות חיוביות. בפנסילבניה, לעומת זאת, התקבל חוק המונע מרשויות מקומיות להוציא פקודות נגד מתקנים חקלאיים, ובמיוחד מתקנים גדולים. חוק זה מונע הגנה על חיות במדינה מפני חקלאות אינטנסיבית, והוא אפילו מונע מהרשויות המקומיות להגן על תושביהן מפני זיהום האוויר והקרקע הבלתי נסבלים, שגורמים מתקנים חקלאיים גדולים לשכניהם.

ניסויים בחיות בבתי-ספר
שתי מדינות קיבלו חוקים חדשים, המתירים לתלמידי בתי-ספר לסרב לבצע ניסויים בחיות ומטילים על בתי-הספר את החובה לספק לתלמידים חלופות. באורגון החוק נחתם ביולי והוא אף מחייב את בתי-הספר להודיע לתלמידים על זכותם ללמוד באמצעות חלופות. בניו ג'רזי נחתם החוק ב-5.1.2006 והוא דורש במפורש שהתלמידים לא יופלו על רקע סירובם לבצע ניסויים בחיות; ההגדרה לניסוי כזה היא רחבה וכוללת כל פגיעה שהיא בבעל-חיים למטרה לימודית.

בשבוע הבא נסיים את הסדרה בפירוט על יחס הרשויות למתעללים בחיות ולמגיניהן

לכתבות על חקיקה בארצות-הברית בשנים: 2004; 2003; 2002

רשימת המקוורת לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס

4. פינת התזונה
מסעדה טבעונית לימודית

ספינת האדמה, בית לבב, מעלות

טל': אורית 04-9575553 (לא בשבת); levav.adama.net

בעיר הגלילית מעלות מפעילים אמנון ואורית לבב פרויקט טבעוני ואקולוגי ייחודי. ל"ספינת האדמה" לא באים רק לאכול אוכל טבעוני ואורגני ביתי, אלא גם לקבל ייעוץ תזונתי אישי, הדרכה בבישול טבעוני ועוד. תיאום הסעודות נעשה מראש, והתפריט נבנה באופן אישי לכל סועד/ת, בהתאם לצרכיו/ה, לאחר שיחה טלפונית. המחיר של האירוח, הכולל סיור אקולוגי ב"ספינת האדמה", סעודה טבעונית-אורגנית (וכשרה למהדרין) וייעוץ תזונתי מעשי אישי, הוא 350 ₪ לזוג (הנחות למשפחות ולקבוצות). בין המנות המוגשות: סלט סלק חי עם שקדים ונענע, קוסקוס אורגני עם טמפה, מרק שורשים ואצות ים, ממתקי אנרגיה ביתיים וירקות חיים ממולאים בקינואה וטחינה.

בנוסף לסעודה, מעבירים ב"ספינת האדמה" גם סדנאות תזונה ובישול טבעוניים, טיפולים שונים וכן ניתן ללון במקום בסופי-שבוע. מדובר ב"צימר פעיל", הכולל – בנוסף ללינה – סיור אקולוגי, שתי סעודות שבת טבעוניות, כיבוד טבעוני, סדנאות תזונה פרטיות וייעוץ אישי.  העלות – 850 ₪ לזוג.

לסקירת מסעדות נוספות

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון