חדשות ופעילות

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ג', 5.6.2007, בשעה 18:15, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

כותבים נגד ייבוא כבד שומני

כדאי לפנות אל שרי הממשלה בבקשה למנוע הסרת המכס מכבד שומני ומבשר עופות שפוטמו בכפייה. פרטים בהמשך הגיליון.

העצומה "לא חוקי לפטם? לא חוקי למכור כבד אווז!", מטעם התארגנות עצמאית, קוראת לאיסור מלא על ייבוא כבד אווז לישראל ולהוצאת מכירתו אל מחוץ לחוק. כדאי לחתום!

קופים בכנסת

ביום ג', 5.6.2007 בין השעות 15:30-12:00, ייערך באודיטוריום של משכן הכנסת דיון ציבורי בכנסת בנושא "ניסויים בקופים בישראל", ביוזמת תנו לחיות לחיות ובחסות השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת. המטרה: להביא לחקיקה להגנת הקופים. הדוברים: ח"כ יואל חסון, יו"ר השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת; ד"ר תמר רון, פרימטולוגית; פרופ' חגי ברגמן, מנהל המח' לפיזיולוגיה, ביה"ס לרפואה, האוניברסיטה העברית והדסה; ד"ר אלעד פייגין, רופא כירורג, נציג "נוח" במועצה לניסויים בבעלי-חיים; פרופ' בני גייגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה, מכון וייצמן; ד"ר אנדריי מנשה, וטרינר, שימש כנציג "נוח" במועצה. יינתן גם מקום לשאלות מהקהל.

הציבור מוזמן! לפרטים נוספים – ענת רפואה: 03-5440210 או: 054-5259871. נא לאשר השתתפותך בציון שם ומס' תעודת זהות בפקס: 03-6241779 או בדואל anatr@letlive.org.il (הכניסה למשכן הכנסת מותנית באישור ההשתתפות)

"משמר בעלי-חיים" אזור השרון

באזור השרון מוקמת יחידת "משמר בעלי-חיים" להגנה עליהם מפני התעללות. ליחידה דרושים מתנדבים/ות אחרי צבא ועד גיל 65 ללא עבר פלילי, ועם זיקה לנושא בעלי-החיים. מפגש המתנדבים עם הצוות המייסד יתקיים ביום ב', 4.6.2007, בשעה 20:00  ברח' יצחק שדה 6, כפר סבא, ובו יוצגו מטרות היחידה ותוכנית ההקמה.

לפרטים נוספים: דורון animalpolice@gmail.com ; רונית 054-7687836 ronitremez@gmail.com

פנים חדשות ללוח הצמחוני

הלוח הצמחוני שמופיע באתר הצמחונות הישראלי עבר למערכת חדשה ומשופרת. ניתן למצוא בו מדור הכרויות ומודעות כלליות לצמחונים.

ללוח החדש

דרושים מצהירים נוספים לתביעה ייצוגית

לפני כחודשיים וחצי הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם בגין הטעיית הצרכנים לגבי נוכחות ביצים במוצר "מיונס"; הבקשה נמצאת בהמתנה לתשובת אסם. בקשה נוספת הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב לתביעה ייצוגית נגד אסם על סך 15 מיליון ש"ח, בטענה להטעיית ציבור הנמנעים מביצים במכירת שני מוצרים נוספים: "ממרח אלף האיים 5%" ו"ממרח שום 5%". מוצרים אלה שווקו כמוצרים שאינם מכילים ביצים, כאשר בפועל הם הכילו ביצים (לטענת אסם, בעקבות הגילוי תוקנה התווית).

דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים על כל אחד משלושת המוצרים (שתי התביעות מיוצגות על-ידי אותו משרד עורכי-דין). לא מדובר בהצטרפות לתביעות אלא בחיזוקן, אולם יש סיכוי שגם המצהירים יזכו לפיצוי. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007. ידיעות חדשות:

יצחק דנון, "בקשה לתביעה ייצוגית: 'ממרח אלף האיים של אסם מכיל ביצים בניגוד לפרסום'", גלובס, 28.5.2007.

ליטל דוברוביצקי, "טבעונים בתביעה יצוגית נגד אסם: 'החברה הטעתה אותנו ומכרה ממרח המכיל ביצים'", ידיעות אחרונות (כלכלה), 29.5.2007, עמ' 4.

יואל חסון בנענע

ביום ג', 5.6.2007, בין השעות 19:30-18:30, יתארח ח"כ יואל חסון, יו"ר השדולה למען בע"ח בכנסת, ב"ממלכה", פורום זכויות בעלי-החיים בנענע. אפשר להשאיר כבר עתה שאלות על הפעילות הפרלמנטרית למען בעלי-חיים.

דיון: חווה מסחרית לגידול קופים

ביום ב', 11.6.2007, בין השעות 13:00-10:00 יתקיים בבית החייל שברח' וייצמן, תל-אביב, דיון בנושא "האם יש צורך בישראל לקיים חווה מסחרית לצורך גידול קופים לניסויים בחו"ל". יוזם הדיון הוא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, וישתתפו בו נציגי ארגונים להגנה על בעלי-חיים, נציג רשות הטבע והגנים, ובעלי אינטרסים בחוות מזור. הציבור מוזמן.

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

הארץ (גלריה) פגיעה אורגנית. בטור "מי ישלח תרנגולות לבית אבות" (1.6.2007, עמ' ד2) בוחנים אביב לביא ושירי כץ את היתרונות היחסיים ואת החסרונות המהותיים של תעשיות המזון מן החי האורגניות. הכתבה נשענת במידה רבה על ממצאי אנונימוס. רעות הורן מהעמותה: "תרנגולות אורגניות מקבלות הטבה בעונש המאסר, אבל זה עדיין עונש, ועדיין מאסר."

למידע על לולים אורגניים לביצים; לתמונות מלול אורגני לתרנגולי הודו

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet יהדות הבשר. בטור "חזון היהודי הצמחוני" (27.5.2007) מתאר צביקה נבו את הקונפליקט שמציבה צריכת בשר בפני היהודי הדתי: "קל לשמח יהודי במעדנים מן החי. לאחר חותמת הכשרות אין סיכוי למכשול. כבר אין צער לבעלי-החיים ולנו יש שמחה בקרבנו. אמנם יש כאלה המעיבים על השמחה. קומץ של יהודים יפי נפש המפריעים למסיבה. חוסו על החיות הם אומרים. קרבו את השלום לעולמנו. [...] מפורסמת טענת חז"ל, שאם שמרו ישראל שבת אחת בלבד, הגאולה היתה מגיעה מיד. ואולי צריך לומר, שאם שמרו ישראל שבת אחת ללא בשר היה בא שלום על ישראל ופעימות משיח היו דופקות בשערינו?"

הארץ (מוסף) אמנון אור. בכתבה "איפה קבור הכלב" (1.6.2007, עמ' 36) בוחן ירון קמינסקי באריכות את כהונתו של ד"ר אור, הווטרינר העירוני המודח של טבריה, הטוען שנרקמה נגדו קנונייה פוליטית, מול שורת עדויות מזעזעות של עובדים. יוסי מזרחי, כלבן ולוכד כלבים שפוטר בעקבות סכסוך עם הווטרינר: "'אמנון היה עובר בין שורות הכלובים ומצביע: 'זה, זה וזה להמתה. תוציא'. בלי בדיקה בלי כלום. הוא היה קושר לכלב את הפה עם פלנלית, כשהכלב היה נלחץ ומשתולל הוא היה מצמיד את הראש שלו לשולחן ומתחיל להוריד לו בוקסים לפנים. אני עד לעשרות מקרים כאלו." אריה פרג', העובד זה 12 שנה במכלאה העירונית: "'כדי להמית כלב, צריך לגלח לו את הרגל כדי למצוא את הווריד ואז להזריק לו את החומר. אמנון היה מנחש איפה הווריד מבלי לגלח לכלב את הרגל. הוא היה מכניס את המחט שלוש-ארבע-חמש פעמים והכלב צורח. התפקיד שלי היה לתפוס את הכלב. כשהכלב היה נכנס לקריז, הוא היה מוריד לו בוקסים.'" בשירותים הווטרינריים טענו שאין פגם מקצועי בתפקודו של אור.

לתגובות: מוסף הארץ (ששי), זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-5121238 דואל: musaf@haaretz.co.il

nrg מעריב הרג עירוני בחולון. בכתבה "התעללות בחסות הרשויות?" (28.5.2007) מוסרת בילי פרנקל את עדותה של תושבת חולון, שראתה פקח של העירייה לוכד גורי חתולים בני יומם ודוחס אותם לכלובים צרים. לדבריה, הלוכד מבריח את האמהות ולאחר מכן תופס את הגורים ומכניס אותם לכלוב דחוס. גורים רבים מתים בכלוב תוך שהם גוועים לאטם מרעב, מהזנחה וממחסור באוויר; "'כמובן שלא טורחים להרוג אותם, פשוט נותנים להם לגווע לאיטם מרעב והזנחה (זה מה שנאמר לי במוקד כשהתקשרתי לברר לפשר העניין... שזו הדרך). הצלחתי לשכנע אותו לתת לי רק שמונה. הוא בשום אופן לא הסכים לתת לי יותר למרות שהיו שם עוד כמה שאוכלים באופן עצמאי ושאפשר להציל. כנראה שהוא מתפרנס לפי כמות...'."

ynet  סילוק  עירוני  בפ"ת.  בכתבה  "חוק  ידידותי  לשכנים  או  אטימות  כלפי  בעלי  כלבים?" (31.5.2007) מספר ארז ארליכמן על גזרת הווטרינרית העירונית בפתח-תקווה נגד אישה שהחזיקה שלושה כלבים, ומבהיר: "החוק מקנה לווטרינרים העירוניים והרשותיים סמכויות נרחבות, החל בקביעת תנאים לקבלת רישיון לאחזקת חיית מחמד או ביטולו – וכלה בהחרמתה אם קיים חשד לביצוע עבירה, הזנחה או התעללות. חוק עזר עירוני משנת 1996 קובע כי הם רשאים להורות על אופן החזקת החיה, מקום החזקתה או בעליה. בנוסף, הווטרינרים רשאים להגביל את מספר הכלבים והחתולים שאדם מגדל אם הם מהווים מטרד, מפגע תברואי או מסכנים את הציבור."

הארץ הרוצח. בידיעה "אישום: רצח 2 חסרי בית והרג חתולים" (29.5.2007, עמ' א10) מוסר ניר חסון כי הוגש נגד רוסטיסלב בוגוסלבסקי, על רצח שני אנשים והתעללות והריגת מאות חתולים.

mb1 (השבוע בחדרה) חטיפת כלבים. בכתבה "תופעת קרבות הכלבים בחדרה תופסת תאוצה" (26.5.2007) מוסרת רונית בלאס: "תושבים רבים מחדרה והסביבה מדווחים לאחרונה כי כלבם נחטף, ולאחר מכן נמצא כשהוא חבול או מדמם. ההערכה: מארגני קרבות כלבים חוטפים את הכלבים ונותנים להם להילחם ביניהם לעיני קהל [...] "בתקופה האחרונה חלה עלייה משמעותית בקרבות הכלבים בחדרה, כמו גם בנתניה, בפרדס חנה, בראשון לציון ובמקומות רבים נוספים. המשטרה מתקשה למצוא את המארגנים באזור בשל האופי הספונטני של הקרבות, כלומר העובדה שהם נערכים במקומות שונים, ולא במקום קבוע, וללא זמנים קבועים וידועים מראש."

ידיעות חיפה חזירי בר בכרמל. בכתבה "העירייה תדלל חזירי הבר בדרכים אחרות" (31.5.2007) מסקר ליאור פרי את החלטת בית-משפט השלום בחיפה: "על העירייה ורשות הטבע והגנים לנקוט באמצעים לגירוש חזירי הבר ולא לצוד אותם. בכך קיבל בית-המשפט באופן חלקי את עתירת עמותת תנו לחיות לחיות." מדברי השופט רניאל בהחלטתו: "ניסיון [גירוש] אחד במשך שנתיים אינו מספיק כדי להצדיק המתה של בעלי-חיים, עקב הסכנה שהם מפריעים לבני-האדם באזוטרים מאוכלסים."

nrg מעריב יעלים במצפה רמון. בכתבה "מכסחי הצמחים" (בדפוס: "מצפה רמון: יעלים זוללים את הצמחיה", 29.5.2007, עמ' 13) מוסר שמעון איפרגן שיעלים נכנסים למצפה-רמון כדי לאכול מהעצים, השיחים והמדשאות, והתושבים נאבקים להרחיקם.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

מעריב עורבים מתגוננים. "קסדה בראש טוב" (בדפוס: "הפיתרון למתקפת העורבים: קסדות", 28.5.2007, עמ' 15) מספר דודו בזק שבנצרת עילית תוקפים עורבים בני-אדם, בעקבות ניסיון של אחד התושבים לטפל בגוזל. הווטרינר העירוני, ד"ר עיסאם בריק, הגיב בשיקול דעת והסביר שהעורב הוא עוף מוגן ואסור לפגוע בו. יש להדגיש, שהסכנה הנשקפת מעורבים כועסים היא מזערית וניתן להתגבר עליה בעזרת חולצה על הראש תוך הגנה על העיניים. העורב אמנם נראה גדול כמו חתול, אך משקלו רק עשירית ממנו.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

גל"צ הטרדת נשרים. בידיעה "הפרעתם לקינון הנשרים? קבלו תיק פלילי" (30.5.2007) מדווח שרשות הטבע והגנים פתחה תיקים פלילים נגד מטיילים שנכנסו לשביל הסגור למטיילים בגמלא והפריעו לקינון הנשרים. אחד המטיילים נקנס ב-660 ש"ח.

nrg מעריב (חדשות הוט צפון) הדברה ביולוגית. בכתבה "המדריך לחיים אורגניים" (30.5.2007) מתוארים אמצעי הדברה נטולי רעלים בקיבוץ שדה אליהו, שלאור ההתעניינות הציבורית החל לערוך סיורים מודרכים במקום.

nrg מעריב טיפול בחיה פגועה. בכתבה "במקרה של נחש צפע" (30.5.2007) מסבירה ד"ר סמדר טל מה עושים כשהכלב או החתול הוכש על-ידי נחש ארסי, וכיצד ניתן להציל גור חתולים יונק ללא אמא ולוודא כי הוא מתפתח כראוי.

עוד בעיתונות: חדשות מחו"ל

הארץ TheMarker ניסויים. בידיעה "ניצחון לארגוני זכויות בעלי חיים: קוקה קולה תפסיק לממן או לבצע ניסויים בבעלי חיים" (31.5.2007) מדווחת סוכנות רויטרס שחברת קוקה קולה תפסיק לקיים ניסויים בחיות או לממנם. הודעת החברה ניתנה ב-22.5.2007 בעקבות קמפיין PETA. לדברי הארגון, הוא כבר הצליח לשכנע את החברות Welch’s, Ocean Spray, POM Wonderful וכן PepsiCo (יצרנית פפסי) להפסיק לממן ניסויים בחיות. קוקה קולה מימנה בעבר ניסויים פולשניים, וביניהם חיתוך פני שימפנזים בניסויי טעם, והלעטה בכפייה של חולדות לבדיקת "צבע קרמל". היעד הבא של PETA הוא חברת Unilever, יצרנית תה ליפטון ומותגים אחרים. הודעת PETA:

"Victory: Coca-Cola Pulls Funding for Animal Tests!", PETA, accessed 1.6.2007.

nrg מעריב שימפנזים במעבדה. בכתבה "צעד קטן לאדם" (25.5.2007) מדווחת סוכנות רויטרס כי מכון הבריאות הלאומי בארה"ב הודיע שיפסיק לגדל קופי שימפנזה למחקרים רפואיים.

הארץ (גארדיאן) הברחה לסין. בכתבה "5,000 בעלי חיים בסכנת הכחדה נמצאו בספינה נטושה לחופי סין" (27.5.2007, עמ' א9) מדווח ג'ונתן ווטס על חילוץ חיות בר שהוברחו למחוז בגוואנדונג, סין: 31 פנגולינים, 44 צבים גילדיים, 2,720 לטאות, 1,130 צבים ברזילאיים וכפות של דובים. החיות, שככל הנראה נשלחו לשחיטה למאכל, היו כלואות בארגזים וחלקן מתו מהתייבשות ומחנק.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

Nfc לוויתנים. בכתבה "מתנגדים לציד הלוויתנים ביפן" (29.5.2007) מדווחת הדר פרבר שיפן הודיעה כי תשקול ויתור על ציד הלוויתנים, בעקבות הפגישה השנתית של הוועדה הבין לאומית לציד לוויתנים (IWC) ב-27.5.2007. הוועדה החליטה נגד חידוש הציד המסחרי, אולם יפן ממשיכה לצוד אלף לווייתנים בשנה במסווה של "מחקר". לפי הידיעה "גינוי בינלאומי ליפאן בשל ציד מאות לווייתנים" (הארץ, 1.6.2007) הציד יימשך.

ynet זיהום קטלני. בידיעה "כתם הנפט" (1.6.2007) מוסרת סוכנות רויטרס על התפוצצות צינור נפט תת-מימי בצ'ילה והתפשטות כ-2,000 חביות באוקיינוס. בעלי-החיים נאבקים על חייהם.

nrg מעריב מקלט לחיות בר. בכתבה "מתנדבים בבוליביה" (29.5.2007) מספר תומר נויהאוזר על שלושה חודשי התנדבות שעשה במקלט לחיות בר, המטפל בחיות אשר ניצודו שלא כחוק (בדרך-כלל מדובר בהריגת ההורים ומכירת הגורים) או שעברו התעללות. המקלט ממוקם בעיירה "וילה טונרי" בבוליביה, ונויהאוזר טיפל שם בפומה. 

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet דגנים מלאים. בכתבה "מחקר ענק: דגנים מלאים מפחיתים סיכון להתקף לב" (29.5.2007) מדווח ד"ר איתי גל על ניתוח מקיף חדש של שבעה מחקרים, שכללו נתונים מ-285 אלף אנשים, ותוצאותיו: אלה שתזונתם הייתה עשירה בדגנים מלאים ובהם שיבולת שועל, שעורה ואורז חום, היו בסיכון מופחת ללקות בהתקף לב ושבץ מוחי. המחקר פורסם בגיליון החדש של כתב-העת לתזונה, מטבוליזם ומחלות לב וכלי דם. בצמוד לכתבה זו, מציגה אוסנת הראל "בריא ללב: עשינו סדר בדגנים המלאים" – מדריך לדגנים מלאים וביניהם שעורה, אורז חום, חיטה, שיבולת שועל, כוסמת ועוד.

nrg מעריב אתיופי צמחוני. בכתבה "עולה עדש" (31.5.2007) מוזכרות ארבע מסעדות אתיופיות בירושלים ובתל-אביב, ואייל רותם ורותם פלדנר מביאים כתבה מצולמת על בישול עדשים והכנת לחם אינג'רה.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

כבד שומני ומכס בישראל

משרד האוצר ומשרד החקלאות שוקלים הצעה להסיר את המכס מכבד שומני (כבד של אווזים וברווזים שפוטמו בכפייה). מטרת ההצעה היא לעודד ייבוא כבד שומני ממפטמות שהוקמו לאחרונה בהונגריה על-ידי ישראלים מענף פיטום האווזים הישראלי, אשר נסגר (ברובו) לפני מספר חודשים. הצעה זו מנוגדת לרוח החלטות בג"ץ, הממשלה וועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

המצב בעולם

פיטום עופות מים כולל החדרת כמויות אדירות של מזון באמצעות צינור לוושט האווז, במטרה לגרום לניפוח הכבד וליצירת מחלה באווז. פרקטיקה זו נאסרה ברוב מדינות אירופה, באוסטרליה ובקליפורניה. קליפורניה ושיקאגו אסרו בנוסף לכך גם מכירה של כבד שומני בשטחן. באוגוסט 2003 פסק בג"ץ כי פיטום האווזים מנוגד לחוק צער בעלי-חיים, והאיסור נכנס לתוקף באמצע אפריל 2006. אף על-פי כן, ממשיך הפיטום במספר משקים; נגד חלק מהעבריינים כבר הוגשו כתבי אישום והוצאו צווי-מניעה, אך הללו ממשיכים לענות אווזים ולרמוס את החוק.

ערכו הציבורי של המכס
האיסור על פיטום עופות מים הוא קביעה ערכית של בג"ץ, ועדת החינוך והממשלה. כל שלוש הערכאות האלה היו שותפות לגיבוש האיסור, תוך שיקוף של דעת הקהל בישראל. אמנם שלוש הערכאות לא טיפלו בסוגיית המכס על מוצרים שמקורם בעופות שעברו פיטום בכפייה, אולם המכס מגן בהכרח על קביעתם הערכית של בג"ץ, ועדת החינוך והממשלה. המכס מונע הצפה של השוק הישראלי במוצרים, שהאיסור על ייצורם בישראל בא למנוע התעללות בבעלי-חיים; ואילו הסרת המכס תביא להצפת השוק במוצרים אלה ותגרום בכך לחידושה של ההתעללות שנאסרה. במילים אחרות: ביטול המכס מנוגד לרוח החלטות בג"ץ, ועדת החינוך והממשלה, והיוזמה להסיר את המכס היא ניסיון לעקוף את החלטותיהן של הרשויות המרכזיות במדינת ישראל. למה הדברים דומים? לכך שרשות מנהלית ישראלית תיתן היתרים הנחוצים כדי להעביר מפעל הפוגע בזכויות יוצרים למדינה שבה ההגנה על זכויות יוצרים פחותה, או להעביר מפעל שמפיק פרסומי הסתה לגזענות או לטרור למדינה שבה החוקים בעניינים אלו מקלים יותר.

בעלי-חיים בחו"ל
ההתחשבות בגורלם של בעלי-חיים גם בהיותם בחו"ל אינה זרה לשיקול הדעת של הכנסת ושל רשויות כגון השירותים הווטרינריים או רשות הטבע והגנים. כך, למשל, אסור לקיים בישראל מופעים המשתמשים בבעלי-חיים, אם בהכנות לקראת המופע (גם אם נעשו בחו"ל) נגרם לבעל-החיים סבל. כמו כן, קיימים בישראל איסורים נרחבים על הסחר בחיות שמקורן מחוץ למדינה, תוך התחשבות במידת הנדירות של מין של בעל-חיים בארץ המקור שלו.

מכספי משלם המסים
תעשיית הפיטום הישראלית בהונגריה – אם אכן מדובר בתופעה ממשית ולא בהצהרה או תוכנית גרידא – מוקמת על-ידי גורמים שקיבלו סיוע מהממשלה בגין סגירת ענף הפיטום. מדובר אפוא בשימוש ציני בכספי משלם המסים – אם לא בהוצאת דבר במרמה ממש: אדם שקיבל סיוע כדי להסב את עיסוקו ממשיך הלכה למעשה באותו עיסוק אסור. יש לשים לב, שאדם כזה הוא הנהנה היחיד מהמידע המסולף שמופיע בעיתונות, על העברתה המוצלחת לכאורה של התעשייה הישראלית להונגריה, ועל הסרת המכסים על ייבוא מוצרי הפיטום. 

ההחלטה שלא הייתה

ב-29.5.2007 פרסם עיתון הארץ TheMarker כתבה מאת עמירם כהן, הכוללת תיאורים תמוהים לטובת המפטמים ונגד האיסור על הפיטום, תוך הימנעות מהבאת תגובת אנונימוס. בכתבה בולטת הטענה, "ההתעללות רק עברה למדינה אחרת, ומשם היא תיובא לישראל בהיתר ובעידוד הממשלה ובלי מכס." למחרת כבר דיווח כהן כי "באחרונה הסירה הממשלה את מכס על יבוא בשר אווז מפוטם והתירה ליבואנים לייבא בשר זה ללא מכס מפני שאין מדובר יותר ביבוא מתחרה." פנייה למשרד החקלאות לאחר פרסום דברים אלה העלתה תמונה שונה לחלוטין: נמסר שבמשרד עדיין מקווים להעביר בממשלה את הסרת המכס בעוד שבועיים-שלושה (לתקופת ניסיון: שנה עד שנה וחצי). לדברי מנהל מחלקת הייבוא, המכס על בשר אווזים הוא עדיין 50%, ועל כבד – 10%. אם כן, אין בסיס במציאות לדברים שפורסמו בעיתון, המשרתים את האינטרס הכלכלי של בעל ההון שמעוניין בייבוא כבד שומני מהונגריה לישראל.

קריאה לפעולה!

למדינת ישראל אין אפשרות לאכוף את ערכיה במדינה אחרת, אך עליה להימנע מסיוע ישיר ועקיף לאכזריות במדינות אחרות. סבלם של העופות, אשר היווה את הבסיס להחלטת הרשויות לסגור את ענף עופות המים בישראל, אינו שונה כאשר הוא מתקיים בשטח מדינת ישראל או בשטחה של מדינה אחרת. אין אפוא כל הצדקה לשקול הצעה, אשר לפיה מדינה שהחליטה לאסור פרקטיקה מסוימת מתוך קביעה ערכית של כל רשויותיה – תעודד פרקטיקה זו במדינה אחרת.

כדאי לכתוב לכל שרי הממשלה בבקשה לבלום את המהלך המיותר, ולהדגיש:

• יש להעלות את המכס על מוצרי פיטום ולא להורידו, ועדיף – לאסור ייבוא ומכירה של כבד שומני, כמו בשיקאגו.
• יש להטיל הגבלות אלה לא רק על כבד שומני אלא גם על בשר מעופות שהולעטו בכפייה – זהו מוצר שמקורו באותה התעללות עצמה שנאסרה בישראל.

רשימת חברי הממשלה וכתובותיהם

טיפים לכתיבת מכתבים

התמונות צולמו על-ידי פעילי אנונימוס במשק פיטום במושב בן זכאי

כתבות שהוזכרו

עמירם כהן, "נאסר על פיטום אווזים, אך הוסר המכס על יבוא בשר אווז מפוטם", TheMarker הארץ, 30.5.2007, עמ' 149. 

עמירם כהן, "איך נהפכו מגדלי האווזים לסוחרי סמים", TheMarker הארץ, 29.5.2007, עמ' 5.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

שפעת העופות לפי מבקר המדינה

ב-9.5.2007 התפרסם דו"ח מבקר המדינה 57ב, ובו מוקדשים 20 עמודים לביקורת על התמודדות משרד החקלאות עם שפעת העופות באביב 2006. הדו"ח מרחיב בעניין ההכנות הלקויות למגפה, מזכיר השערות על המקור למגפה וכולל תיאור של שיטות ההרג של העופות. לפניכם קטעים מהדו"ח.

ממדי המגפה

"ב-15.3.06 נלקחו דגימות מלול 'הודים לבשר' בקיבוץ עין השלושה בעקבות שיעורי תמותה חריגים בלול מ-14.3.06. הדגימות נבדקו ב-16.3.06, ונמצא שהן נגועות בנגיף H5N1. עד סוף מרס 2006 אובחן הנגיף מזן H5N1 בשמונה יישובים נוספים ברחבי הארץ. [...]
על פי מדיניות הביעור שנקבעה עוד בשנת 2003, הושמדו הלהקות הנגועות וכל בעלי הכנף בטווח של עד שלושה ק"מ מהמוקד והוטמנו במקום על פי הוראות המשרד להגנת הסביבה. [...] בתחילת יוני 2006 החל אכלוס הלולים בטווח של שלושה ק"מ מהמוקד. בסך הכול הומתו בעקבות המגיפה כ-1.28 מיליון עופות והושמדו כ-600,000 ביצים." (עמ' 560)

 

צפיפות טיפוסית בלול תרנגולי הודו: אלה הם התנאים האופטימליים להדבקה מהירה ולהיווצרות מוטציות של הנגיף

היערכות לקויה
עיקרו של הדו"ח מוקדש לליקויים בהיערכות למגיפה ולחוסר היעילות של הרשויות בשטח. אלה הם כמה מן הפרטים העיקריים:

"ההיערכות להתמודדות עם התפרצות המגיפה הייתה צריכה להיעשות תוך עבודת מטה מסודרת שתמצא את ביטויה בנוהל שיסדיר את התיאום והכילול (אינטגרציה) של כל התפקידים המוטלים על הגופים הממונים על הטיפול במגיפה ובהם יחידות משרד החקלאות – מחוזות המשרד, יחידת הפיצו"ח, השירותים הווטרינריים; הרשויות המקומיות; משטרת ישראל ומשרד הבריאות. אף שמאוקטובר 2005 התרבו ההתרעות שהמגיפה מתקרבת לישראל לא הכין משרד החקלאות את הנוהל האמור ועקב כך נבצר מהשירותים הווטרינריים להתמודד כראוי עם המגיפה; היה חוסר תיאום בין כל הגופים השונים הפועלים בשטח; לא היה ברור מי מבצע ומתי, חלק מהפעולות להמתה וכילוי ומי מתקצב את הפעולות השונות." (עמ' 558)
"אף שהתקבלו מרחבי העולם התרעות על המגיפה, ואף שכשנתיים לפני פרוץ המגיפה החלו משרדי הממשלה להיערך להתמודדות עימה, בעת התפרצותה לא היו השירותים הווטרינריים ערוכים מבחינה לוגיסטית לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית של המגיפה. למשל, הם לא הכינו די צוותים כדי לטפל בבעיה. לאחר שפרץ הגל הראשון של המגיפה בארבעה יישובים עמדו לרשות השירותים הווטרינריים רק עשרה מפקחים. יש לציין שמנהל השירותים הווטרינריים ידע בעוד מועד שמן הראוי להיערך להתפרצות רב-מוקדית של המגיפה – בפברואר 2006, זמן קצר לפני התפרצות המגיפה, הודיע לו 'רופא וטרינר ראשי למחלות עופות' במכתב שכתב לו כי אין די במספר העובדים העומדים לרשותו כדי לטפל בהתפרצות רב-מוקדית, ולפיכך 'אם ההתפרצות תאובחן ביותר ממוקד אחד, לא תהיה אפשרות לבצע את המטלות במתכונת הנוכחית במהירות וביעילות'." (עמ' 564)
"בפועל, לאחר שפרצה המגיפה, חששו הלולנים והעובדים בלולים להיכנס ללולים הנגועים, שמא יידבקו במגיפה, ואיש לא הסכים לבצע את העבודה. השירותים הווטרינריים לא הכינו תרחיש ולפיו המדינה תבצע את פעולות ההמתה והכילוי, עקב כך נגרמו עיכובים במיגור המגיפה. בסופו של דבר נחלץ משרד הביטחון לעזרת משרד החקלאות ושלח קבלנים שחתם אתם על חוזים לבצע את העבודה." (עמ' 566)

 

צפיפות קיצונית קיימת בלולים גם כשתרנגולי ההודו עדיין אפרוחים

מקור המגיפה
בכל הנוגע לתפקיד שממלא תיעוש משק העופות הן בהיווצרות המחלה והן בהפצתה, הדו"ח נותר שטחי. הוא אמנם מתייחס לסוגיית מקור המגיפה אך נשען בעיקר על דברי משרד החקלאות, ומסתפק בהדגשה שמדובר במערכת פרוצה.

"באפריל 2006 מינה מנהל השירותים הווטרינריים צוות חקירה רב-תחומי והטיל עליו לבצע תחקירים אפידמיולוגיים במשקים הנגועים כדי לנסות ולאתר את הגורמים שהפיצו את המגיפה. בדוח שהגיש הצוות ביוני 2006 אין הסבר חד-משמעי באשר למקור המגיפה.
להלן כמה מהממצאים שהעלו התחקירים שעשתה יחידת הפיצו"ח בקיבוץ נחשון ובקיבוץ מעלה החמישה: בקיבוצים אלה יש לולים פרוצים המאפשרים כניסת עופות נודדים; בעלי-חיים משוטטים בלולים; בני אדם וכלי רכב שלא חוטאו נכנסים ללולים; קבלן פינוי זבל בלולי הקיבוצים מעסיק פועלים מרצועת עזה – אזור החשוד כנגוע במגיפה, ואינו מקפיד על חיטוי הכלים והעובדים. על סמך ממצאים אלה מעריכים שהמגיפה התפשטה הן עקב ליקויים שמקורם בבני אדם – עובדים, ספקים וזרים, והן עקב ליקויים שמקורם בבעלי כנף, ברוח ובמזג האוויר.
בענף העופות בארץ חוליות רבות: מגדלים, עובדים, פקחים, וטרינרים, בהם וטרינרים העוברים ממשק למשק, עובדי שינוע, כגון נהגי משאיות, ופועלים העובדים במשחטות, במדגרות, במכוני תערובת, במכוני מיון ועוד. התחקירים של יחידת הפיצו"ח מלמדים שבכל אחת מהחוליות הללו אין מקפידים די הצורך, מבחינה מקצועית ומינהלית, על התקנות וההנחיות השוטפות למניעת הפצת מחלות. [...]
בדוח התחקיר האפידמיולוגי מיוני 2006 שהגיש צוות חקירה רב-תחומי, צוין כי אחד הגורמים האפשריים להעברת המגיפה ולהתפשטותה הוא המעבר של ספקי התשומות למיניהם, (ספקי תערובת, צוותי שיווק, צוותי חיסון ומדריכים), בין משק למשק ובין אזור לאזור. מעבר של בני אדם ממשק נגוע למשקים אחרים מגדיל את הסיכון להתפשטות המגיפה. ואולם השירותים הווטרינריים אינם מוסמכים לאסור על ספקי תשומות, כגון בעליהם של מכוני תערובת, משחטות ותחנות למיון ביצים, להעביר אספקה לאזורים מסוימים." (עמ' 575-6)

שיטות ההרג
הדו"ח חושף – אמנם באופן שטחי בלבד – את המחדלים סביב ההשמדה ואת הזלזול בסבלם של העופות, למרות תשלום מס-שפתיים ל"צער בעלי-חיים". על פי הנהלים שהכינו השירותים הווטרינריים בספטמבר 2003,

"[...] נקבע בנהלים כי את ההמתה יבצעו המגדל וצוות שיביא המגדל. אחת משיטות ההמתה המורשות שנקבעו בנהלים היא מזיגת רעל זרחני למי שתייה של עופות שמנעו מהם מים במשך כ-24 שעות (להלן – הצמאה). [...]
אף כי לאחר פרוץ המגיפה נעשה שימוש בשיטה האמורה, לא הייתה השיטה יעילה. חלק מהעופות שהורעלו לא מתו, והיה צורך להמיתם אחד אחד באמצעות נקיעת צווארם. עקב כך התעכבה השמדת העופות הנגועים [...]." (עמ' 566)
"בתשובת משרד החקלאות למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2006 צוין כי 'פעולות ההצמאה בלולים בוצעה בהתאם לקצב התקדמות העבודה בלולים הנגועים וזאת כדי להימנע מהצמאה ארוכה, מטעמים של צער בעלי-חיים'. עוד נאמר בתשובה כי 'התמונה שעולה בכל מקום בעולם, בנוגע להמתה וכילוי, מגלה טפח ומכסה טפחיים: אופן ההמתה ביחס לזמן הביצוע וכן כילוי שלא בהטמנה, לוטה בערפל' וכי השירותים הווטרינריים ביקשו מהלשכה המשפטית במשרד החקלאות לעגן את ההמתה בדרכים שאינן מתיישבות עם עקרון צער בעלי-חיים, הן כדי לצמצם ככל האפשר את התפשטות המגיפה במשק העופות והן מטעמים של בריאות הציבור." (עמ' 566)

אף שמשרד החקלאות טען כי ההמתה ברעל לא גרמה ייסורים לעופות, ניתן להניח שתהליך ההצמאה שקדם להרעלה גרם להם סבל. יש להקל במידת האפשר על סבלם של העופות, ולכן על משרד החקלאות לעשות כמיטב יכולתו כדי למצוא שיטת המתה יעילה ומהירה יותר. אם תהיה התפרצות רב-מוקדית נוספת [...] בהיעדר שיטה חלופית להמתת עופות ובהנחה שהעופות יומתו באותה שיטה, המתת העופות עלולה להתמשך זמן רב, דבר שעלול לפגוע באפשרות למגר את המגיפה. יש לטפל בסוגיה זו בדחיפות." (עמ' 567)

לול תרנגולי הודו לאחר ההרעלה, כפי שצולם על-ידי ערוץ 10

יש להעיר כאן שמעבר להצמאה שנועדה לגרום לעופות לשתות את המים המורעלים, הרעלת זרחן אורגני גורמת ריור רב, דמע רב, כאבי בטן, הקאות ושלשולים מימיים, קשיי נשימה ושיעול, הקשחת שרירים עד כדי חוסר תנועה מוחלט, ועוויתות בכל הגוף. שיטות אחרות לא נבדקו:

"מינואר 2006 הועלו על ידי 'צוות השמדות' הצעות לביצוע ניסוי להמתת עופות בפחמן דו חמצני בעלות של 50,000 ש"ח; ביצוע ניסוי המתה בקצף כיבוי אש וכילוי באמצעות התססה או קומפוסטציה בלולים. משרד מבקר המדינה העלה כי אפשרויות אלה טרם נבדקו ויפה שעה אחת קודם." (עמ' 567)

סופם של כל העופות ברדיוס 3 ק"מ סביב כל מקום שהתגלה בו הנגיף: מוות אטי בהרעלה וקבר המונים

מקור
משרד החקלאות ופיתוח הכפר: התמודדות משרד החקלאות עם התפרצות מחלת 'שפעת העופות', דוח שנתי 57ב לשנת 2006 ולחשבונות שנת הכספים 2005 (הדוח המלא) תאריך פרסום: 9/5/2007, עמ' 557-576.

פינת התזונה
קורמה סבזי, תבשיל פרסי ירוק

חומרים
1 צרור כוסברה
1/2 צרור שמיר
1/2 צרור עלי סלרי
1 בצל קטן
שמן זית
2 כוסות שעועית לוביה שהושרתה כ-5 שעות
2 לימונים פרסיים (להשיג בחנויות מתמחות או בשוק)

הכנה

1. לשטוף את הכוסברה, השמיר והסלרי ולקצוץ דק מאוד – צורת החיתוך משפיעה על הטעם. לא לזרוק את הגבעולים, שם הטעם והארומה החזקים ביותר!
2. לקצוץ את הבצל ולטגן בסיר עד לשקיפות.
3. לסנן את הלוביה, להוסיף לסיר ולכסות בכמות מים כפולה מכמות הלוביה.
4. להוסיף את העשבים הקצוצים ואת הלימונים הפרסיים.
5. להביא לרתיחה ולהמשיך לבשל על אש קטנה לפחות שעתיים, עד שהלוביה רכה והטעמים מעורבבים היטב. אפשר לבשל עוד...
6. להגיש לצד אורז פרסי.
    

קורמה סבזי, מימין לשמאל: חומרי הגלם, התבשיל בתחילת הבישול ואחריו

המתכון והצילומים מאת haleth, רפובליקת בנענע

למתכונים נוספים