זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

מידע שימושי בעקבות המלחמה

• תושבי הצפון מתבקשים להניח בחוץ כלים עם אוכל ובמיוחד כלים עם מים, כולל כלים מתחת לברז מטפטף
• עדיין נדרש בדחיפות סיוע באימוץ חיות ממכלאות הרשויות והעמותות. לפניכם רשימה של גורמים שדרכם ניתן לאמץ חיות. כמו כן, בכל יישוב בצפון ניתן להגיע למכלאה דרך העירייה.
• באתר הב הב יש ערוץ חירום לסיוע לחיות בצפון, שדרכו ניתן לאתר ולאמץ חיות שננטשו.
• מוקד תנו לחיות לחיות: 03-6241776 בין השעות 17:00-9:00; 054-5259871 בשעות הערב; דואל anatr@letlive.org.il
• כלביית הבשן בגליל העליון: 052-2657904
• עמותת אהב"ה (24 שעות ביממה): 09-9588833. או 03-6446888 או בדואל: animalsavers@gmail.com
• עמותת כרמי חי בכרמיאל – לעזרה לחיות ומידע מקומי על מקומות מחסה לבעלי-חיים נטושים, במוקד העירוני 106 (לפי מידע מ-ynet)
• צער בעלי-חיים חיפה: 04-8729696
• חדרה אוהבת חיות: 054-6473581
• רשימת פנסיונים במרכז ובדרום
• קו מידע טלפוני של השירותים הווטרינריים: 04-9910640 או 04-9910524 או 04-9811925. פועל בימים א'-ה' בין השעות 18:00-08:00. מעבר לשעות הפעילות יש תא קולי והפניה למספרי טלפון ניידים למקרים דחופים.

• מוקד השירותים הווטרינריים בצפון: 524 / 04-9910640
• מוקד מידע של המשרד להגנת הסביבה וארגון נוח (24 שעות ביממה): 08-9292285
• המועצה האזורית הגליל העליון מפעילה מוקד חירום: 6816617 (או סיומת 622 או 301), דואל mashlat@galil-elion.org.il
• מאמרי עצות לטיפול בכלבים, בחתולים ובסוסים במצבי לחץ
• עצות לטיפול בכלבים נפגעי חרדה

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת תוכנית הכשרה לפעילים/ות, אשר מעוניינים להפעיל דוכני הסברה במקום מגוריהם. ההכשרה כוללת פגישות חודשיות בתל-אביב במשך 6-3 חודשים, ובהן לימוד הסברה יעילה והתנסות בדוכנים תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכנים שיופעלו לאחר מכן במקום מגוריהם. לפרטים ולהצטרפות: 03-6204878  rotvia@gmail.com

פעילות בחופשת הקיץ

גליליאו 96: ניסויים בבעלי-חיים

לתגובות: גלילאו שירות לקוחות, פקס: 08-6700401 דואל: sherut@sbc.co.il

בעיתונות הישראלית

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

Nfc ירקות טובים לעיניים. בכתבה "אכלו  ירקות  ושמרו  על  הראייה" (15.8.2006) סוקרת יפעת גדות מחקר ב-1,700 נשים אמריקאיות, שמצא כי צריכת ירקות מסוימים עשויה להוריד את הסיכון של אישה בריאה לפתח ניוון מרכז הראייה ברשתית הקשור בגיל. המדובר בסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חדה בקרב אנשים מבוגרים במערב.

nrg מעריב מידע תזונתי כוזב. בכתבה "משחקי פירמידה" (15.8.2006) חושף צמח זוהר את מנגנוני הכוח שהפעילו תעשיות המזון מן החי בארצות-הברית כדי להביא להפצת המלצות ל"תזונה בריאה" הכוללת מזון רב מן החי. תחת אינטרסים אלה, המידע מופץ על-ידי גורמים רשמיים בארצות-הברית, גם בבתי-הספר. למידע נוסף בנושא

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

למידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 9, התוכנית לזכויות בעלי-חיים: מועדי השידור; לצפייה בתכנית באינטרנט

2. מלחמה בלבנון ובישראל
בעלי-חיים עם תחילת הפסקת האש

לאחר 33 ימי לחימה בין ישראל לחיזבאללה ועוד 5 ימי הפסקת אש, הטרגדיה של חלק מהחיות בלבנון ובישראל הגיעה לקיצה, בעוד שחיות אחרות ממשיכות לגווע בעקבות אסונות אקולוגיים ונטישה. לפניכם סיכום ידיעות שהתפרסמו השבוע בעיתונות ובהודעות מטעם ארגונים (מעודכן ל-18.8.2006).

מהעיתונות: חיות במלחמה. מימין: סיור מילואים חוזר לישראל ופוגש בכלב (צילום: יהודה לחיאני, AFP).

משמאל: סיור על הגבול פוגש בעגל, ב-12.8.2006 (צילום: בז רטנר, AP)

מימין: ליטוף כלב במהלך סיור צה"ל הנכנס ללבנון (צילום: דויד גוטנפלדר).

משמאל: טנק עוצר כדי לאפשר לכלב לעבור ליד מטולה, 12.8.2006 (צילום: רויטרס/פינבר)

שריפות
את השפעת השריפות שגרמו הרקטות שפלו בישראל, מסכם אליעזר פרנקנברג מרשות הטבע והגנים (13.8):

"הפגיעה היא בקשת רחבה ביותר של יצורים חיים, מהצמחים הנפגעים ישירות, חסרי חוליות, חזזיות, שבלולים, זוחלים, עופות (פגיעה קשה באפרוחים שלא יכולים עדיין לעופף ולברוח מהאש), מאורות יונקים, עופרים צעירים ולעיתים גם יונקים בוגרים. הפגיעה מערכתית, בכל שרשרת המזון.
הוכנה תוכנית לפינוי חי-בר, במידת הצורך. העיטמים פונו משמורת החולה, ותהליך ההשבה [מגרעין רבייה לטבע] עלול להתעכב באופן חמור.
יש תכנית לפינוי ולשחרור יחמורים, אם תתרחש שריפה באזורם בשמורת החולה ובחורשת טל."

סיכום רשמי של היקף השריפות לא פורסם, אולם לפי מיכל כרמון (ynet, 16.8) נשרפו במלחמה יותר מ-12 אלף דונם יער נטוע וחורש טבעי, בהם היו נטועים כ-750 אלף עצים, וכ-40 אלף דונם שטחי מרעה. עיקר הפגיעות הן בהרי נפתלי ליד קריית שמונה, ביער ביריה ליד צפת וביער בית קשת במרכז הגליל. קק"ל כבר מבצעת שלבים ראשונים של שיקום לקראת נטיעות ביערות שנשרפו. צפריר רינת (הארץ, 17.8) מוסר, שבשמורות הטבע לא יתבצע שיקום, בציפייה שהצמחייה הטבעית תחדש את עצמה בהדרגה. בגולן, שם נשרפה צמחייה עשבונית, צפוי שיקום מהיר בעקבות החורף.

ג'מוסים בחולה
אחת הידיעות האחרונות שהתפרסמו על פגיעת הרקטות בחיות היא סיפור הצלתם של 11 ג'מוסים נקבות וזכר אחד, באגמון החולה. אדמת הכבול שבעמק דליקה. מישל דור (ynet, 14.8) מצטט את נחום גולוב מקק"ל: 

"המשמעות היא שכניסה לאזור שנפגע מרקטה גורמת תוך שניות לסוליות הנעליים להימס מהחום או לצמיגים להפוך לנוזל, אז רק תחשוב על חיי הבר כאן ומה שקורה להם. הג'מוסים שלנו כמעט חטפו. רקטה שנפלה באזור המחיה שלהם גרמה לדליקה. הם היו במתחם מגודר, וכמעט נשרפו לנו חיים. הוצאנו אותם ממש ברגע האחרון. אני מקווה שהם יהיו בסדר כי גם בעלי-חיים עוברים טראומות."

ענבל אביב (Nfc, 17.8) מוסיפה, שיערני קק"ל הובילו את הג'מוסים לאי של אדמת קבול שסביבותיו הוצפו מים במיוחד, וכך הם ניצלו.

כתם הנפט
לדברי עדינה גרין (Jerusalem Post, 13.8) מבצע הניקוי של כתם הנפט נועד להיפתח למחרת הפסקת האש, ב-15.8. לדברי צפריר רינת, בינתיים זוהמו 150 קילומטרים, והזיהום צפוי להתפשט בהתאם למזג האוויר והזרמים, והוא עלול להגיע גם לישראל. הילה רפופורט (Nfc, 17.8) מוסרת, שגופים בינלאומיים עוסקים בתוכניות לניקוי אך עדיין לא בניקוי עצמו. אם לא יוטלו הגבלות צבאיות על המבצע, הוא צפוי להימשך עד לקיץ הבא. עדינה גרין מדווחת, שעד 13.8 נמסר על שיתוף-פעולה של צה"ל בתיאום הניקיון באזור טריפולי בלבד. ממשלת ישראל מתחמקת מאחריות לאסון האקולוגי: יעקב קידר ממשרד החוץ אמר לגרין שישראל מסייעת לניקוי, אבל טען שסיבת הדליפה אינה ידועה ולכן אי-אפשר להטיל על ישראל אחריות לדליפה. בינתיים, כפי שמדווחת סוכנות AP (Easybourse, 17.8) "דגים מתים וחיות ימיות אחרות מזהמים את אזור הדליפה."

כלבים, חתולים ותוכים לפני הפסקת האש
הדר פרבר (Nfc, 14.8) מסכמת את משלוחי המזון של שתיים מהעמותות שהאכילו חיות בצפון: 10 טון מטעם אהב"ה ו-12 טון מהכל חי. פאולה מרגוליס מוסרת (Jerusalem Post ,13.8) שחלק מתרומת המזון של הכל חי נתרמה לעיריות קריית שמונה, טבריה ומעלה יוסף, שהמכלאות שלהן נקלעו למחסור. מידע על נטישת חיות – כולל חיות קשורות וכלואות – ואף התעללות בחיות נטושות המבקשות מזון או מקלט, המשיך להתפרסם בשבוע האחרון ללחימה. תנו לחיות לחיות מסרו למאיר שושני וליאור פרי (ידיעות חיפה, 17.8) שאנשים זרקו כלבים במושב עין-איילה, שם נמצאת כלביית העמותה. לפי דיווח העמותה מ-17.8 פעיליה הצליחו לחלץ בשלב מתקדם במלחמה תוכים חיים, שניטשו בתוך כלובים בדירה בקריית שמונה. הדר פרבר מדווחת, שמתנדבי אהב"ה חילצו כלב, שניטש בחצר בקריית מוצקין, ונכלא לאחר מכן בתוך הבית על-ידי שכנים, שנמאס להם לשמוע את יללותיו. כשחולץ, היה הכלב עור ועצמות ושיער גופו נשר.

צביקה ליזרוביץ' (תנו לחיות לחיות) מחלץ כלבים, כולל כלב שנפגע בעין מרסיס של קטיושה, בעקבות פנייה מחיילי מילואים;

ומחלץ תוכים בעקבות פניית המשפחה שנטשה אותם. (צילום: רונן מחלב, תנו לחיות לחיות)

כלבים וחתולים לאחר הפסקת האש
הפסקת האש לא סיימה את מצוקתם של כלבים וחתולים רבים. חזרת התושבים לצפון – ואיתם מקורות המזון והמים – היא הדרגתית, ובמכלאות נותרו חיות רבות שלא יחזרו עוד למטפלים שנטשו אותן. לפי עמירם כהן (הארץ, 16.6) למחרת הפסקת האש (15.5) החליטו שר החקלאות, שלום שמחון, השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, ומנכ"לית המשרד לפיתוח הגליל, אפרת דובדבני, שמאות הכלבים העזובים שמשוטטים ביישובי הצפון ישוכנו בפנסיונים פרטיים על חשבון המדינה עד שמטפליהם יבואו לקחת אותם. הפקחים העירוניים בצפון, עם שובם לעבודה, צפויים לאסוף מאות כלבים ששרדו במלחמה בכוחות עצמם ובעזרת המתנדבים. במכלאות הרשותיות לא יימצא להם אפוא מקום ולכן השימוש בפנסיונים. במקביל לכך, הרשויות המשיכו לגלות סלחנות כלפי הנוטשים. לפי מאיר שושני וליאור פרי, המשטרה החליטה לסגור תיק חקירה שנפתח נגד תושב חיפה, שהיכה כלב נטוש עד מוות. ריבי רונן מוסרת (הארץ, 16.8) שד"ר יאיר וייס, סגן מנהל המחלקה הווטרינרית בעיריית חיפה, אומר כי בחיפה "בעלים" שיבואו לקחת את הכלב לא יחויבו בתשלום קנס, משום ש"הרופאים מאמינים כי אין לשפוט אזרחים בשעת חירום וכי ייתכן שהכלב ברח מהבית מבהלה ולא ננטש".

ב-nrg מעריב (16.8) מציגים מספר עצות לשיקום כלב נפגע חרדה. כלב כזה משתולל ומייבב, מתגרד בחרדה מוגזמת לשמע צלילי סירנות ואמבולנסים או בכל מפגש עם אורח הנכנס הביתה, מתחבא בפינת מסתור בבית ולחילופין – מנסה לברוח. העצות: זמני ארוחות קבועים, טיולים וזמני יציאה קבועים לעשיית צרכים, ובילוי עם הכלב לפחות שעתיים-שלוש ביום. במקביל לכך, יש לעזוב את הכלב לבד מדי יום לחצי שעה, ובהדרגה להאריך את זמן העזיבה לכ-4-3 שעות ביום.

כלבים וחתולים בלבנון
במהלך המלחמה, אסף BETA, הארגון הלבנוני, 25 כלבים ו-34 חתולים. לינדה נילון, מתנדבת שהגיעה מניו יורק, מספרת (ABC, 11.8) שצוות המחלצים מצא כלבים בהריסות בתים המחכים לדיירים שיחזרו, ונותרים במקום למרות ההפצצות הנמשכות. שתי כלבות חולצו מדירה, שבוע לאחר שהאדם המטפל בהן נהרג. באזורים שהופצצו ניתן לראות חיות נכות שהצליחו לשרוד, לצד גופות רבות. כל זאת מבלי להתייחס לדרום לבנון, לשם אין עדיין לצוות BETA אפשרות להיכנס, לפי הודעת הארגון מ-17.8. ג'ייסון בייקר מהארגון האמריקאי PETA, שכמה מעובדיו הגיעו ללבנון, מספר שחלק מהחיות של BETA הועברו לארגון ירדני בעמאן. לינדה נילון (Best Friends, 14.8) קידמה בארצות-הברית אימוץ של החיות שבחסות BETA. כך צפויים 150 כלבים לטוס מלבנון דווקא למקלט מרוחק של Best Friends ביוטה, ארצות-הברית – במידה שהדבר יתאפשר מבחינה לוגיסטית. אמריקאים רבים כבר הודיעו על נכונות לאמץ את הכלבים אם יגיעו לשם. לידיעה שפורסמה בשבוע שעבר, ולפיה משטרת לבנון מתכוונת לירות בכלבים, לא פורסמה התייחסות נוספת.

משמאל לימין: פעילות הארגון הלבנוני BETA עם מישל רוקה (PETA) שהגיעה מארצות-הברית, מנווטות בבירות; וג'ייסון בייקר מאכיל כלבים באזור הלחימה. ג'ייסון מדווח, שבית המלון שבו שהה רעד מהפצצות וגשר שעבר עליו הופצץ זמן קצר לאחר מכן.

גופותיהן של חיות פזורות באזורים שהפציץ צה"ל, ומצבן של החיות ששרדו גרוע. (כל התמונות: PETA)

גן החיות
גן החיות של חיפה ניצל את המלחמה לקידום מכירות, שהגיע לשיא לאחר הפסקת האש. כדאי לקרוא את הידיעות על המקום ולזכור, שתשלום דמי כרטיס לגן החיות מממן את כליאתן – ולכן גם את אסונן במצבי חירום. גם ה"טראומות" שמוזכרות בכתבות נובעות לעתים פחות מהפיצוצים הסמוכים ויותר מחוסר היכולת לברוח מהם. לפי nrg מעריב (16.8) "אחרי שהות ממושכת של למעלה מחודש בכלובי שינה צרים, זכו אתמול החיות המסוכנות בגן החיות הלימודי בחיפה לצאת לחצרות התצוגה." מנהלת גן החיות אמרה ש"לעת עתה כל חיות הגן נמצאות במצב טוב ולא מראות סימני מצוקה." אולם היא מספרת, ששתי נקבות הטיגריס, כחיות סוליטריות, התנפלו זו על זו כששוחררו בחצר לאחר הבידוד הממושך: "אם לא היינו מפרידים ביניהן בזמן, זה היה מסתיים במוות". על היעלים, הצבאים והיחמורים, אמרה המנהלת: "הם מסוגלים למות סתם כך עוד חודש, ללא סיבה מובהקת, כתוצאה מן החוויה המפחידה של הצפירות והנפילות. הם מאד רגישים לטראומות."

מקורות

אליעזר פרנקנברג, "נזקים אקולוגיים בעקבות המלחמה בצפון", רשות הטבע והגנים, 13.8.2006.

מישל דור, "מלחמה בצפון: 'גם בעלי חיים בטראומה'", ynet (ידיעות אחרונות), 14.8.2006.

רויטרס, "לבנון תחל מחר בניקוי הנפט מהים", וואלה!, 14.8.2006.

הדר פרבר, "עבור אלפי כלבים וחתולים המלחמה נמשכת", Nfc, 14.8.2006.

"התושבים חוזרים לצפון, הכלבים עדיין מחכים לבעליהם", ynet (ידיעות אחרונות), 15.8.2006.

מיכל כרמון, "היום שאחרי: אסון בטבע ונזקים לתיירות", ynet (ידיעות אחרונות), 16.8.2006.

עמירם כהן, "מאות כלבים משוטטים בצפון ישוכנו בפנסיונים פרטיים על חשבון המדינה", הארץ, 16.8.2006.

"גם הם רוצים הביתה", nrg מעריב, 16.8.2006.

"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור", nrg מעריב, 16.8.2006.

רונן טל , "לחופש נולדו", ידיעות אחרונות, 16.8.2006, עמ' 28.

מאיר שושני וליאור פרי, "מאות כלבים ננטשו ע"י תושבים שעזבו את העיר", ידיעות חיפה, 17.8.2006.

הילה רפופורט, "האו"ם: ועידה להצלת הים התיכון", Nfc, 17.8.2006.

ענבל אביב, "הג'מוסיות שרדו את השריפה באגמון החולה", Nfc, 17.8.2006.

"פעולה והצלה: יומן מלחמה 5: חילוץ בתמונות", תנו לחיות לחיות, 17.8.2006.

“Person of the Week: Linda Nealon”, ABC News, 11.8.2006.

Jane Garrison, “Veterinarians Needed in Lebanon”, Animal Rescue in Lebanon, 12.8.2006.

Adina Greene, “Israel Asked to Help Clean Up Coastal Oil Spill Near Beirut”, The Jerusalem Post, 13.8.2006.

Paula Margulies, Man's Inhumanity to Dog (and Cat)”, The Jerusalem Post, 13.8.2006.

“The Animals' Exodus?”, middleeast.bestfriends.org, 14.8.2006.

“Lebanon: Standing by the Animals During a Month of War”, middleeast.bestfriends.org, 15.8.2006.

AP, “OPEC Fund To Give $200,000 For Lebanese Oil Cleanup”, Easybourse, 17.8.2006.

Uriel Heilman, “War Leaves Deep Scars on Northern Forests; Wildlife Suffers”, Jewish Telegraphic Agency, 17.8.2006.

Zafrir Rinat, “Fighting in the North Leaves Behind Severe Environmental Damage”, Haaretz, 17.8.2006.

“War on Lebanon and its Animals”, BETA, 17.8.2006.

“PETA Representative Leads Rescue in the War Zone”, PETA, accessed 18.8.2006.

3. סקר צמחונות בישראל

מהן הסיבות הנפוצות ביותר למעבר לצמחונות? באיזה גיל מתלבטים בכך? האם צמחונות גורמת לאנשים לבשל יותר? כיצד היא משפיעה על יחסיהם המשפחתיים והחברתיים? ואיך מגיבים סמכויות בענייני תזונה ובריאות להחלטה להפסיק לאכול בשר? לשאלות אלה ואחרות, מספק סקר הצמחונות החלוצי של אנונימוס תשובות ראשוניות. לפניכם כתבה ראשונה בסדרה.

א. הקדמה

על הסקר
יש חשיבות רבה לידע על אורח-חייהם של צמחונים ועל מחשבותיהם והרגשותיהם בנושא. הידע נחוץ כדי ללמד אותנו כיצד לסייע לאנשים נוספים להפסיק לאכול בעלי-חיים וכדי לעזור לצמחונים שבינינו לקיים בנוחות את אורח-חייהם הצמחוני. כולנו יודעים משהו בנושא, על בסיס ניסיון אישי. אולם מדובר ברשמים גרידא. ללא בדיקה שיטתית של הנושא, קל לזכור רק פרטים שעניינו אותך או מצאו חן בעיניך, ולשכוח פרטים אחרים. מצד אחר, אנו חשופים כל העת לתעמולה נגד צמחונות – בעיתונות, בין מכרים ולעתים גם מצד הממסד הרפואי – וקשה שלא להיתפס לפרטים פסימיים במיוחד, אף שייתכן שהם חריגים. כדי לדעת מה באמת עוברים צמחונים, יש צורך לבצע סקרים שיטתיים. בישראל כמעט שאין מידע מסוג זה על צמחונים. אחד מהמקורות היחידים הוא סקר משרד הבריאות לשנים 2001-1999. הסקר דגם אוכלוסייה בגילאי 64-25 ומצא, ש-8.5% מהנשאלים הגדירו את עצמם צמחונים או טבעונים (מתוכם 9.8% נשים ו-7.2% גברים). לפי הסקר, שיעור הצמחונות באוכלוסייה עולה קלות עם הגיל. ערכו של סקר משרד הבריאות צנוע, הן בגלל מיעוט הנושאים שנבדקו בו, הן משום שהוא פסח על קהל צעיר, והן כי המושג "צמחונים או טבעונים" לא הוגדר בו בבירור.
 
סקר אנונימוס
ב-15.7.2005 פורסמה בזכויות בעלי-חיים השבוע ובאתר אנונימוס קריאה לצמחונים ולטבעונים להשתתף בסקר בנושא צמחונות. מטעמים טכניים, אין בסקר הבחנה בין צמחונים לטבעונים והכל נכללים בו כ"צמחונים". הסקר כלל 66 שאלות ובהן 115 נתונים, והוא אפוא סקר הצמחונות המקיף ביותר שנערך אי-פעם בישראל. עם נעילת הסקר ב-10.10.2005, הצטברו 1,493 שאלונים (לאחר ביטול 105 שאלונים, שנתוניהם כוללים סתירות פנימיות בולטות, נתונים מופרכים לחלוטין וכד'). הסקר אינו מספק מדגם ייצוגי של כלל הצמחונים בישראל. מאחר שפרסומו נעשה דרך אנונימוס, סביר להניח, שתוצאותיו משקפות אוכלוסייה שונה מאוכלוסיית הצמחונים הכללית – ציבור עם עניין מוסרי מיוחד בבעלי-חיים, נטייה מוגברת לפעול למענם ורמת בקיאות גבוהה בניצול חקלאי של חיות ובצמחונות. עם זאת, בכל הנוגע לאוכלוסייה זו, יש לממצאי הסקר ערך רב.

על משיבי הסקר
גילאי המשיבים נעים בין 7 ל-70, אולם הרוב הגדול הם צעירים: הגיל הממוצע הוא 24, והשכיח ביותר הוא 17. יש לציין, שלפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנים 1998-9, בני 21-14 גולשים באינטרנט כמעט כפליים משאר האוכלוסייה. הרוב גדול של המשיבים בסקר אנונימוס הם נשים: כ-69%. זאת אף על-פי שיותר גברים גולשים באינטרנט באופן כללי (פי 2.33 מנשים, לפי סקר הלמ"ס). תוצאות אלה מרמזות על רוב מוחץ של נשים בקרב הצמחונים, בהשוואה לסקר משרד הבריאות. 10% מהמשיבים לסקר אנונימוס אינם ילידי ישראל, ומבין אלה הרוב ילידי רוסיה. 87% מהמשיבים הגדירו עצמם כחילונים, לעומת 10% מסורתיים ו-3% דתיים או חרדים. המשיבים לא נשאלו לזהותם הלאומית; עם זאת, איש כמעט לא ענה, שהיה מצביע כיום למפלגה ערבית, וכן לא למפלגה דתית. המשיבים העדיפו מפלגות בשמאל יותר מהמקובל בכלל האוכלוסייה. 36% סימנו בחיוב "אני פעיל/ה לזכויות בעלי-חיים או לעידוד צמחונות/טבעונות", לעומת 55% שסימנו זאת לשלילה.

ב. המעבר לצמחונות

גיל המעבר
בישראל נולדים מעט מאוד תינוקות לאורח-חיים צמחוני; צמחונות היא כמעט תמיד החלטה להפסיק לצרוך בשר. בסקר לא נבדק שיעור המשתתפים שנולדו צמחונים, אלא גיל המעבר בלבד. הצמחונות מופיעה בדרך-כלל לא לפני גיל 10, ושכיחותה עולה במהירות: הגיל השכיח ביותר למעבר לצמחונות הוא 12, הגיל הממוצע הוא 16 והגיל החציוני (מחצית המשתתפים מתחתיו ומחציתם האחרת מעליו) הוא 15. במילים אחרות, מרבית הצמחונים הפסיקו לאכול בשר בתחילת גיל ההתבגרות ובמהלכו, ובמידה הולכת ופוחתת עם העלייה בגיל. ככל שהמשיבים מבוגרים יותר, כך גיל המעבר שלהם לצמחונות מפוזר יותר, אם כי גם המשיבים המבוגרים ביותר העידו על עדיפות מסוימת לראשית גיל ההתבגרות. ניתן לשער, שהמעבר לצמחונות מתרכז בתקופה זו כי במהלכה מתחילים אנשים לעמוד על דעתם והם גם פתוחים יותר מהמבוגרים מהם לשנות את השקפת עולמם ואת הרגלי התזונה שלהם. עם זאת, בימי התבגרותם של האנשים המבוגרים ביותר כיום, ההסברה לקידום הצמחונות והתמיכה לצמחונים היו חלשות יותר – דבר העשוי להסביר את היעדרו של ריכוז גדול יותר של מעבר לצמחונות בראשית גיל ההתבגרות בקרב המשיבים המבוגרים ביותר.

מרצון למעשה
הנשאלים בסקר התבקשו לציין את הגיל שבו חשבו לראשונה להפוך לצמחונים. יש להתייחס לתשובות לשאלה זו בזהירות מיוחדת, כי מדובר בשחזור ממרחק של שנים. לפי התשובות, הגיל החציוני למחשבה ראשונה על צמחונות הוא 13 והגיל השכיח הוא 12. נתון זה מחזק את ההנחה, שההכרה בחשיבות המוסרית של הצמחונות נוטה להבשיל בראשית גיל ההתבגרות. הפער (הקטן) בין גיל המחשבה על צמחונות לבין גיל המעבר לצמחונות בפועל מרמז על כך, שהנשאלים המבוגרים נזקקו לזמן רב יותר מהנשאלים הצעירים כדי לממש את רצונם להפסיק לאכול בשר. לפי ניתוח תוצאות הסקר, הזמן שחלף בין המחשבה הראשונה על צמחונות למעבר לצמחונות בפועל הוא קצר מאוד בדרך-כלל, אם כי כמה מהנשאלים נזקקו לעשר שנים ויותר כדי להוציא את המחשבה אל הפועל. הזמן החציוני לתקופת המעבר הוא שנה, והזמן השכיח ביותר הוא פחות משנה – הן בקרב המשיבים הצעירים והן בקרב המשיבים המבוגרים. בשאלה נפרדת, נתבקשו המשיבים לבחור בין שתי אפשרויות: האם המעבר לצמחונות היה "תהליך הדרגתי" או "מעבר חד". כמעט 68% מכלל המשיבים סימנו שהמעבר היה חד, לעומת כ-32% שענו כי עברו לצמחונות בהדרגה.

נשים מקדימות גברים
יש להזכיר כאן, שקיים פער משמעותי בין גיל המעבר לצמחונות בנשים ובגברים. הגיל החציוני שבו עברו נשים לצמחונות הוא 14, לעומת 17 בגברים. אין סיבה להניח, שלנערות קל יותר לעבור לצמחונות. לכן, מעבר לספקולציות על הבשלה רגשית ואינטלקטואלית מוקדמת יותר בנערות בהשוואה לנערים, אין בידינו הסבר לפער זה.

יציבות
על השאלה "האם לאחר שעברת לצמחונות, היו תקופות שבהן הפסקת להיות צמחוני/ת?", ענו כ-18% מהמשיבים בחיוב, לעומת כ-82% שענו בשלילה. זוהי עדות ליציבות משמעותית באורח-החיים הצמחוני. כמובן, הסקר אינו כולל משיבים האוכלים בשר כיום לאחר שהפסיקו להיות צמחונים. אולם די ברוב הגורף של צמחונים ללא הפסקות כדי לרמז על כך, שההחלטה להיות צמחוני היא רצינית ושקולה – הרחק מן התדמית של "שיגעון חולף", שאוכלי בשר מנסים לעתים להדביק לנוער צמחוני.

בשבוע הבא נסקור את הסיבות שציינו הנשאלים למעבר שלהם לצמחונות

מקורות עזר

שירותי המזון והתזונה והמרכז הלאומי למניעת מחלות, "מב"ת: סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון 1999-2001, חלק א' – ממצאים כלליים", משרד הבריאות, פרסום 225, אוקטובר 2003. סעיף 3.1, עמ' 39.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "הרגלי קריאה, בילוי וספורט 1999", פרסום 1187, עמ' 30 תרשים 19.

עורכי הסקר
תכנון: חגי כהן, מיטל נוריאל ואריאל צבל
ביצוע שאלון אינטרנט: יוספה מקייטון
עיבוד סטטיסטי וגרפים: מיטל נוריאל
ניתוח התוצאות: אריאל צבל

4. פינת התזונה
עלי גפן ממולאים ללא בישול

החומרים
30 עלי גפן
כוס בורגול דק
כוס עדשים ירוקים מונבטות
מיץ מחצי לימון
4 כפות טחינה
צרור עירית
מלח ופלפל לפי הטעם

אופן ההכנה

1. משרים את הבורגול בכוס וחצי מים למשך כשעה, עד שהמים נספגים והבורגול מתרכך.
2. סוחטים את עודפי המים ומעבירים לקערה.
3. מוסיפים לקערה את העדשים, את מיץ הלימון ואת הטחינה.
4. קוצצים את העירית ומוסיפים לקערה, מתבלים במלח ובפלפל ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
5. שוטפים את עלי הגפן, מנגבים מעודפי מים וקוטמים את הגבעול.
6. מניחים כף מן המלית בבסיס כל עלה, מקפלים את שולי העלים פנימה כך שיכסו את המלית, ומגלגלים כל עלה מן הבסיס כלפי הקצה, עד שמתקבל גליל הדוק.
7. מגישים קר.

למתכונים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון