click here to read online

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 468 (19.6.2010)

  1. פעילות
  2. על כרעי תרנגולת: חייהם ומותם של תרנגולים בישראל (חלק 2) 
  3. חדשות
  4. חדש על המדף: שמנת צמחית לבישול 
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                  אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ג', 22.6.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.

פעילות תמורת מגורים

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.i
 

פעילויות קבועות

חפשו בדף ההודעות של אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים; הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
 

ארוחה קהילתית בירושלים

ביום ג', 29.6.2010, בשעה 20:00  תתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

כדאי לכתוב: נגד הרפורמה בבנייה ובתכנון

הכתבה "המאבק ברפורמת התכנון יוצא לשטח" (nrg מעריב, 16.6.2010) מספרת על פתיחת המאבק נגד הרפורמה בחוק הבנייה והתכנון, שיזם משרד ראש הממשלה. הרפורמה, שאושרה בקריאה ראשונה ללא דיון ציבורי ראוי, צפויה להקל על יזמי נדל"ן בקבלת היתרי בנייה, ולהפחית את השפעתם של גורמים סביבתיים בוועדות התכנון – ובכך לפגוע קשות בחיות הבר בישראל. כדאי לכתוב לחברי הכנסת ולבקש מהם לפעול לתיקון הרפורמה באופן שיעניק משקל רב יותר לשיקולים של הגנת הסביבה. ניתן להתעדכן בפעילויות מחאה נגד הרפורמה באתר החברה להגנת הטבע ובאתר המטה לתכנון אחראי, שם גם ניתן לקרוא ניירות עמדה המציגים פירוט של חסרונות הרפורמה ופתרונות אפשריים.
 

לוויתנים

כדאי לחתום על עצומה בינלאומית נגד הציג המסחרי של לוויתנים. הכתבה "יפן שיחדה מדינות כדי שיצביעו בעד המשך ציד לוויתנים" (14.6.2010) מספרת כי יפן הציעה שוחד לנציגים בוועדת הלוויתנים הבינלאומית בתמורה לתמיכתם בביטול האיסור על ציד לוויתנים, הצפוי לעלות לדיון בשבוע הבא.
 

ממפים את המשקים החקלאיים בישראל

המשקים המחזיקים בעלי-חיים הולכים וגדלים בהתמדה, ומספרם הכולל מצטמצם. אנונימוס ממפה את כל המשקים ברחבי הארץ. מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו: erezkat@gmail.com
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


על כרעי תרנגולת
חייהם ומותם של 230 מיליון תרנגולים בשנה בישראל (חלק ב')

בשבוע שעבר פתחנו בסקירה כללית של סקירת תעשיית העופות לבשר בישראל, ונוכחנו שצריכת בשר עופות מממנת את הפגיעה ההמונית ביותר בחיות, ובמידה רבה גם החמורה ביותר. לפניכם חלקה השני של הסקירה.
 
גידול בקצב השוק
כל האפרוחים בתעשיית הבשר בוקעים במתקנים להדגרה מלאכותית. משם הם מובלים למבני ענק סגורים, ומרגע זה יוכתבו כל חייהם הקצרים על-ידי עיקרון אחד: גדילה מרבית בזמן ובעלות מזעריים. אחד מהאמצעים שהתגלו באמצע המאה ה-20 להאצת קצב הגדילה הוא הוספת אנטיביוטיקה למזון של העופות, במינון קטן. שימוש כזה באנטיביוטיקה בורר במהירות חיידקים עמידים בפני תרופות, ולכן השימוש בתוספי מזון אנטיביוטיים נאסר באירופה. בישראל, לעומת זאת, השימוש בתוספים כאלה מקובל בתעשייה.
 
אמצעי זירוז אחר הוא הארה מלאכותית מניפולטיבית. בשיטת ה"הארה לסירוגין" מחשיכים את הלול וגורמים בכך לאפרוחים להירדם; לאחר זמן קצר מעירים אותם באמצעות אור חזק המניע אותם לאכול במרץ, כאילו התעוררו משנת לילה. לאחר האכילה מוחשך הלול, וחוזר חלילה. בשיטת ה"הארה הרציפה", הרווחת יותר, הלול מואר ללא הפסק כדי למנוע מן האפרוחים לישון ברציפות ולצרוך עקב כך מזון רב יותר. בהיעדר שינה סדירה, האפרוחים תשושים ונוטים לחלות ולמות הרבה יותר מאפרוחים שנחו בחשיכה. האור בלולים רבים אינו לבן, כי נמצא שאור ירוק גורם לאפרוחים צעירים לעלות מהר יותר במשקל, ולאחר גיל 10 ימים בערך יש לאור כחול השפעה דומה. כך, אף על-פי שלולים אלה מוארים, התאורה בהם דלה מדי. לקראת סוף הגידול נוהגים להחשיך את הלול ברציפות, ואז נפגעות עיני האפרוחים עוד יותר.

האור בלולים רבים אינו לבן, כי נמצא שאור ירוק גורם לאפרוחים צעירים לעלות מהר יותר במשקל.

צילום פרסומת לתאורה מלאכותית מחו"ל.

 
מרצפת אחת כמרחב מחיה
תרנגולים זקוקים לרווחתם למרחב מחיה ניכר, אולם שטח הלול עולה כסף, וכל עניינם של החקלאים הוא בהפקת כמות בשר מרבית לשטח נתון. לכן מצופפים את התרנגולים עד לגבול שבו הפציעות, המחלות והתמותה גורמים הפסד כספי למרות כמות הבשר הנוספת שהופקה עקב הציפוף. השטח המוקצב לכל תרנגול בית קטן ממרצפת בגודל 20x20 סנטימטרים – והמדובר בעופות, שמוטת הכנפיים שלהם בסוף חייהם הקצרים היא חצי מטר (השטח המוקצב לכל תרנגול-הודו גדול יותר אך הצפיפות דומה). הם נאלצים לדרוך זה על זה כדי להגיע אל כלי המזון והמים, כשהחלשים מביניהם נדחקים מן הכלים, ולכל העופות אין די מקום לרבוץ בנוחות. עם כניסתו של אדם ללול, הופעת רעש חזק וכדומה, הם בורחים בהמוניהם לפינה ולא פעם מועכים זה את זה למוות.
 
מאחר שהעופות גדלים במהירות רבה, מודדים את הצפיפות ביחידות משקל מול יחידות שטח: ק"ג/מ"ר. הוועדה המדעית של האיחוד האירופי סיכמה, שבצפיפות העולה על 25 ק"ג/מ"ר מופיעות בעיות בריאות קשות כגון פצעים וכוויות (כתוצאה ממגע עם המצע המזוהם) ועיוותים ברגליים (עקב חוסר תנועה). למרות זאת, חוק הרווחה שאמור להיכנס לתוקף באיחוד האירופי ב-30.6.2010, מגביל את הצפיפות בלולים בתנאים מסוימים עד ל-42 ק"ג/מ"ר. בישראל, אפילו הגבלה כזו אינה קיימת: החוק הישראלי אינו מייחד שום הוראה ספציפית לעופות בתעשיית הבשר.

השטח המוקצב לכל תרנגול בית קטן ממרצפת בגודל 20x20 סנטימטרים.

צולם בכפר הנוער מאיר שפיה, מרץ 2009.

 
רובצים בביוב
הפרשות הגוף אינן מהוות מטרד לתרנגולים בטבע, שכן הם חיים בשטחים גדולים ופתוחים. אולם בלול התעשייתי הם נידונים להתבוסס בהפרשותיהם במשך כל חייהם, כי לא מנקים את הלולים אלא לאחר שנשלחו העופות לשחיטה. מצע הרפד (נסורת, קש וכדומה) המכסה את רצפת הבטון, מזדהם ונרטב מההפרשות וכן מנזילות ממערכת הצינון וההשקיה. המצע מכיל אפוא ריכוז גדול של אמוניה, בנוסף לווירוסים, חיידקים, פטריות וטפילים. אוורור מלאכותי מדויק בכל נקודה על פני קרקע הלול חיוני להפחתת הלחות, אולם האוורור והיובש גם מגבירים את תנועת האבק והפתוגנים שבאוויר.
 
העמידה הממושכת על המצע המרקיב גורמת, בין השאר, להיווצרות כיבים וכוויות בעור. כף הרגל היא האזור הראשון שבו נוצרת דלקת, שגורמת להחמרת הכאבים שמהם סובלים העופות בהליכה – בנוסף להפרעות שמקורן בברירה המלאכותית. סימני הדלקת מופיעים ברבים מהעופות – עד כמחציתם. תחת השפעת הכאבים, הצפיפות והמחסור בגירויים, העופות מרבים לרבוץ ובעקבות זאת מתפתחת דלקת גם בבסיס השורשכף (ה"עקב" של הציפור). בנוסף לכך, מבנה הגוף המעוות גורם להצמדת החזה הענק לקרקע, עד שכ-60% ממשקל הגוף מכביד על עצם החזה. הלחץ גורם להיווצרות כיסים המלאים בנוזל צמיג, מתחת לעור של עצם החזה. כל הפצעים האלה נוטים להזדהם בחיידקים ובפטריות.

בלול התעשייתי נידונים העופות להתבוסס בהפרשותיהם במשך כל חייהם. צולם בנבטים, אוקטובר 2007.

 
נושמים ביוב
האוויר בלולים מלא באדי אמוניה רעילים, בפתוגנים ובאבק. העבודה בלול נחשבת כסכנה בריאותית; רוב העובדים מדווחים על צריבה בעיניים, ומיעוט גדול סובל ממחלות נשימה כרוניות. עופות רגישים יותר מבני-אדם לזיהום אוויר; הם גם שוהים בלול ללא הפסק וראשיהם ממוקמים בגובה שבו הזיהום כבד ביותר. החום הישראלי יוצר עומס נוסף של חום ולחות, העלולים לחסל להקות שלמות בימי חום כבד.
 
אמוניה, אפילו בריכוז שאינו עולה על עשירית מזה המקובל בלולים, פוגעת במערכת הנשימה של העוף. האמוניה מחסלת את השערות הזעירות שמצפות את מערכת הנשימה ואמורות למנוע חדירת חלקיקים ומחוללי מחלות. רבים מבין התרנגולים המנוצלים בתעשיית הבשר סובלים אפוא ממצוקת נשימה ממושכת. זיהומים בקרנית ובלחמית העין הם תוצאה נוספת של השהייה הממושכת בלולים. העופות סובלים כאבים עזים והם נוהגים לגרד את עיניהם בכנפיהם, תוך צווחות כאב. חלקם אף מתעוורים.

האוויר בלולים מלא באדי אמוניה רעילים, בפתוגנים ובאבק. צולם בנבטים, אוקטובר 2007.

 
המסע האחרון
בתנאים טבעיים חיים תרנגולים כשמונה שנים. בתעשיית הבשר שולחים אותם לשחיטה כשהם בני כשישה שבועות. מסעם נפתח במניעת מזון בשעות שלפני פשיטת הפועלים על הלול. הפשיטה נערכת לרוב בלילה, בין השאר בגלל נזקי החרדה של התרנגולים, שלא הורגלו בנוכחות אנשים. הפועלים רודפים אחרי העופות, תופסים בגופם או בכנפיהם, אוחזים אותם ברגליהם ונושאים מספר עופות בכל יד כשראשיהם משתלשלים מטה. אז דוחסים אותם בצפיפות לתוך כלובים ומעמיסים את הכלובים על משאיות. רבים מהם סובלים מנקעים ומשברים ברגליים ובכנפיים, כתוצאה משיטות האיסוף, ההעמסה והפריקה.
 
במשאיות שוררים חום, מחנק ולחות חמורים, עקב הצפיפות שבה כלואים יחד אלפי העופות; אפילו בחורף הבריטי נמדדו 30 מעלות בעומק משאיות הובלה. התרנגולים הכלואים בשולי המשאית סובלים ממשבי-רוח חזקים כתוצאה מתנועת המשאית, מקרינת שמש ישירה (לה הם נחשפים לראשונה בחייהם) או מגשם.
 
במשחטה, פורקים את כלובי העופות ולעתים קרובות מטלטלים ומטיחים אותם בגסות. התרנגולים התשושים והמיובשים נאלצים להמתין בכלובים הצפופים ללא מים ומזון במשך שעות, ובמקרים מסוימים אפילו יממה. לפי נתונים שנאספו עד שנת 2001, שיעור התמותה בהובלה בישראל גבוה כפליים ויותר מהמקובל במערב אירופה. בשנים שחלפו מאז לא חל שיפור בארץ; בשנת 2008 רשמו השירותים הווטרינריים כמעט מיליון תרנגולים שנמצאו מתים בכניסה למשחטות. במקרים קיצוניים של שרב או קרה, עלולים יותר ממחצית התרנגולים למות תוך כדי הובלתם.
 
נתונים אלה עמדו בפני ועדה שניסחה בשנת 2001 טיוטת תקנות, שנועדו לצמצם את סבלם של העופות בהובלה. הסחבת במשרד החקלאות מנעה את קבלת התקנות עד היום; תחת זאת ניסח המשרד טיוטות אחרות, שבהן הגנה פחותה לעופות ביחס לטיוטה המקורית.

התרנגולים התשושים והמיובשים נאלצים להמתין בכלובים הצפופים ללא מים ומזון במשך שעות.

צולם במשחטה בצפון הארץ, 2008.

 
סוף הדרך
במערב אירופה ובארצות-הברית עוברות הדקות האחרונות בחייהם של העופות כשהם תלויים ברגליהם על סרט נע וצווחים מאימה בעודם חוזים בקודמיהם תלויים ונשחטים. כך מוסעים העופות אל להב אוטומטי, המשסף את גרונם. לרוב מהממים אותם קודם לכן באמצעות זרם חשמלי, כדי לחסוך מהם את כאב השחיטה. הימום בגז אמור לגרום פחות סבל, אך מטעמים כלכליים השימוש בו נדיר. כאשר מנגנון ההימום אינו פועל כראוי, נשחטים העופות כשהם בהכרה מלאה. במקרים שבהם החמיץ הלהב את הגרון, מוטבלים העופות במים חמים מאוד (כלומר, עוברים שליקה) בעודם חיים.
 
מה שנחשב במדינות המערב כאכזריות חריגה הוא הנורמה בישראל: השחיטה הפולחנית מחייבת, שבעל-החיים יהיה בהכרה מלאה בעת שחיטתו (הן לפי ההלכה היהודית והן לפי חוקי האיסלאם). לכן אין מהממים את העופות לפני שחיטתם, ומותם כרוך בכאבים עזים ובאימה: הם מוחזקים ביד אחד-אחד, כשהשוחט חותך בצווארם וזורק אותם לגסוס בדלי מתכת. מביקורים במשחטות עולה, שגם במקרה שהשחיטה "הצליחה", תרנגולים רבים גוססים במשך מספר דקות. כשתולים אותם ברגליהם על סרט נע הם עדיין נאבקים, ויש שעודם חיים כאשר הם מובלים לתוך מכונה, המורטת מעליהם את נוצותיהם. במקרים שבהם לא הצליח השוחט לבצע את החיתוך בהתאם לדרישות ההלכה, נעזבים העופות הפצועים לגסוס באיטיות.
 
בעבר נחשבה השחיטה הכשרה לשיטת הרג הגורמת סבל מועט, באופן יחסי: שיסוף מהיר של אבי-העורקים בתנועה אחת זריזה. אולם שיטה זו איבדה את יתרונה היחסי במאה ה-20, עם הפיכת המשחטות למפעלי הרג שקיומם תלוי בשחיטת המוני עופות בשיא המהירות. עקב אכזריותה, נאסרה השחיטה ללא הימום במספר מדינות אירופיות ולאחרונה גם בניו זילנד.

 

תרנגולים רבים גוססים במשך מספר דקות. כשתולים אותם ברגליהם על סרט נע הם עדיין נאבקים.

צולם במשחטת עוף טנא, בחדרה, נובמבר 2001.

 
לאחר חיים קצרים בין המדגרה למשחטה, יימכרו גופותיהם של העופות בתור מוצר, "בשר". האנשים שינגסו בגופות סביב שולחן האוכל, לא יהרהרו לרגע בכך שהם אוכלים את גופו המת של יצור שהיה חי, ולא ישאלו מה נעשה לאותו יצור כדי לאפשר להם לקנות את גופו ולאכול אותו.
 
*המאמר שוכתב ועודכן על-ידי אריאל צבל, על בסיס מאמרם של חגי כהן, אריאל צבל ונעמה הראל בחוברת "זכויות בעלי-חיים" שהפיקה אנונימוס באביב 2002.
 
רשימת המקורות למאמר תובא לאחר פרסומו באתר אנונימוס. 

חדשות

nrg מעריב ללא תקנה. בכתבה "הרפורמה בלולים: שוב נדחו תקנות משרד החקלאות" (13.6.2010) מדווחת דליה מזורי שוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביטלה את הדיון שהייתה אמורה לקיים השבוע בעניין התקנות לתנאי הכליאה של תרנגולות בתעשיית הביצים. סיבת הביטול: משרד החקלאות לא הציע נוסח משופר לתקנות שהוצעו בדיון הקודם, המבקשות לאשר את השימוש בלולי כלובים מסוג שהשימוש בו נאסר בחוק ב-30 מדינות בעולם. יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב, מסר: "כפי שהודעתי בדיון הקודם, עד שמשרד החקלאות לא ישפר את הצעתו באופן שנוסח התקנות יעלה בקנה אחד עם התקן האירופי – הוועדה לא תאשר את התקנות."

 

ynet שפים נגד כלובים. בכתבה "שפים עם ביצים: מסעדנים למען רווחת התרנגולות" (15.6.2010) מספרת שרית סרדס-טרוטינו על עצומה שהוגשה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על-ידי שפים ומסעדנים בולטים בארץ. העצומה קוראת שלא לאשר תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים: "כטבחים נעדיף מוצרים שיוצרו תוך פגיעה מינימלית בבעלי-חיים, כצרכנים נתקשה ליהנות מביצים שהוטלו בסבל. אנחנו קוראים לוועדת החינוך להתנגד לבזבוז כספי ציבור על הקמת כלובי סוללה לתרנגולות. כאזרחים, אנו מעדיפים שכספי המסים שלנו יושקעו בהקמת לולים ללא כלובים, כנהוג במדינות מתקדמות."

 

TheMarker רפתות ללא רישיון. בכתבה "60% מהרפתות בארץ פועלות ללא רישיון עסק" (12.6.2010) מדווח עמירם כהן כי כ-600 מהרפתות בארץ (כ-60% מהרפתות) אינן עומדות בדרישות המינימליות הנחוצות על-מנת לקבל רישיון עסק: "מהדיון עולה כי על אף הרפורמה שעבר ענף החלב בישראל בעשור האחרון, רפורמה שהמדינה ובעלי הרפתות השקיעו בה כ-1.5 מיליארד שקל ומטרתה העיקרית הייתה לעמוד בדרישות המחמירות של איכות סביבה הנדרשות כיום מיצרני החלב, מתקשים בעלי הרפתות לקבל רישיון."

 

ידיעות אחרונות מיכון החליבה. בכתבה "רובוט שוודי במקום פועל תאילנדי" (13.6.2010, מוסף ממון, עמ' 3) מספר עופר פטרסבורג על תכנית משרד החקלאות להקציב 250 מיליון ש"ח לרכישת מערכות חליבה רובוטיות לרפתות במטרה להגביר את יעילות החליבה ולהקטין את התלות של הענף במהגרי עבודה. רפתנים ביקרו את התוכנית בטענה שהיא תחזק את הרפתות הגדולות יותר.

 

nrg מעריב גרביל החוף. בכתבה "מאבד את הצפון: החולות נעלמים לגרביל החוף" (14.6.2010) מספרת שלומית הוך-גרונוול על הסכנה הנשקפת לגרבילי החוף כתוצאה מהרס בתי-הגידול שלהם, בעיקר עקב סלילת כבישים והסבת שטחים פותחים לחקלאות.

 

פוליטיקה חיה בהולנד. ב-9.6.2010 נערכו בהולנד בחירות כלליות. המפלגה למען בעלי-חיים, שזכתה בבחירות 2006 בשני מקומות בבית-הנבחרים ומאוחר יותר גם במקום בסנאט, שמרה על כוחה בבית-הנבחרים עם שתי נציגות. הפעולה האחרונה של המפלגה, כפי שמדוות עליה מריאן טימה העומדת בראשה, היא הצעת חוק לאיסור על שחיטה פולחנית ללא הימום (כיום קיים איסור רק על שחיטה ללא הימום של בקר בוגר). ההצעה עברה בבית-הנבחרים.

מקור: Worldlog Marianne Thieme: Week 23 - 2010, Party for the Animals, accessed 17.6.2010.

 

ynet זכויות ליונקים ימיים. הכתבה "לתת לדולפינים ולוויתנים 'זכויות אדם'" (14.6.2010) מספרת על קריאה להכיר בזכויותיהם של לוויתנים ודולפינים, שהועלתה על-ידי מומחים לחוק ולאתיקה בכנס שהתקיים בהלסינקי.

 

mako לאכול בעלי חיים. בכתבה "ביקורת ספר: לאכול בעלי חיים של ג'ונתן ספרן פויר" (12.6.2010) סוקרת סיגל ריבה את ספרו החדש של ג'ונתן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים": "הספר הוא חגיגת ניצחון אחת גדולה למתנגדים לאכילת בשרם של בעלי-החיים. פויר יוצא למסע שמטרתו לקבל החלטה מושכלת האם לגדל את בנו כצמחוני. הוא מנסה להבין למה אנחנו בוחרים לאכול חיות, מה זה בעצם הבשר, מנין מגיע, איך מייצרים אותו ואיך מתייחסים לחיות."

 

תזונה וצרכנות

ynet מהאדנית למטבח. בטור "אורגני שלי: מתכונים מהגינה הביתית" (16.6.2010) מגישה פיליס גלזר מדריך לגידול צמחי מאכל וצמחי תבלין באדנית הביתית (בלי צורך אפילו במרפסת!) הכולל מתכונים לסלט עגבניות בזיליקום ושום, וסלט נבטוטי עדשים ביתיים ואגוזים.

 

וואלה! תפוח אדמה. בטור "תפוח אדמה לוהט" (17.6.2010) מציע אורן גולדפינגר מגוון של רטבים לתפוחי אדמה אפויים: תבשיל שעועית אדומה בעגבניות, רוטב שמנת, קשיו ופטריות יער, תבשיל עדשים אדומות וסלסת עגבניות.

 

וואלה! חצילים. בטור "חציל נפש" (13.6.2010) מגישה עופרי זוטא מתכונים לפסטה עם חצילים וירקות וחצילים מאודים.

 

וואלה! סורבה. בטור "תקופת צינון" (16.6.2010) מגישה הילה קריב מתכונים לסורבה תות ובלסמי וסורבה אגסים ביין. 


חדש על המדף: שמנת צמחית לבישול 

 
חברת אלפרו הבלגית, המתמחה במוצרי סויה כגון חלב, מעדנים ומשקאות, הוציאה לאחרונה לשוק שמנת לבישול. בניגוד לסוגים אחרים של שמנת מהצומח ומהחי, שמכילים אחוזי שומן גבוהים למדי (40-15%) וכמות קלוריות גבוהה בהתאם לכך (400-150 קלוריות ל-100 גרם), השמנת של אלפרו מכילה 5% שומן ו-70 קלוריות בלבד ל-100 גרם. כמו כן, כמות השומן הרווי ל-100 גרם בשמנת של אלפרו היא 0.7 גרם, בעוד ששמנת מן החי מכילה בין 9 ל-25 גרם שומן רווי (בערך מחצית מכמות השומן הכוללת). המוצר של אלפרו מומלץ אפוא מבחינה בריאותית, יחסית לשמנת מסוגים אחרים.
 
השמנת לבישול של אלפרו משתלבת היטב במתכונים מוקרמים. לדוגמה: פנה עם אספרגוס יין ושמנת; מרק פטריות; ופאי פלפלים ושמנת.
 
את השמנת הצמחית לבישול ניתן לקנות ברשתות המרכולים הגדולות וברשת AM:PM בתל-אביב. המחיר לאריזה הוא 10-8.5 ש"ח.
 
סקרה: כרם אביטל

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, כרם אביטל

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן