פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום א', 24.2.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

טבעונות בחיפה

בחיפה מתארגנת קבוצה לצמחונים ולטבעונים מגיל 21 ומעלה, לפגישות דו-שבועיות, שישלבו אירוע חברתי, הכרת מזון טבעוני וטעימת מזון. המפגש הראשון: יום ד', 20.2.2008, בשעות 21:00-19:00. לפרטים: veg.haifa@gmail.com

כדאי לכתוב: בשר עוף זול

עקב ירידת מחירי בשר התרנגולים, מתפרסמות כתבות רבות בנושא בכל כלי התקשורת (ראו סקירה מורחבת למטה). כדאי לנצל את ההזדמנות ולהגיב במכתבים לעיתונים: להסביר מה עובר על העופות ולהציע את הצמחונות בתור פתרון מעשי. חומר רקע ניתן למצוא במדור "תעשיית התרנגולים לבשר" באתר אנונימוס. שימו לב למאמר המבוא בנושא.

אירוח בפורום

ביום ג', 19.2.2008, בין השעות 20:30 ו-22:00, יארח פורום צמחונות וטבעונות בנענע את לנה יוכין מ"נולד לרקוד", צמחונית מטעמי מוסר, אשר תשיב על שאלות הגולשים בענייני צמחונות.

הרצאה בתל-אביב

ביום א’, 24.2.2008 בשעה 18:00, ירצה בלובי של הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב פרופ’ בנימין ארבל בנושא "חיות ובני-אדם ומה שביניהם בהגות המערבית". ההרצאה מתבססת על הספר “בני-אדם וחיות אחרות באספקלריה היסטורית”. יש לאשר השתתפות בטל' 03-6406892 או daliaz2@tauex.tau.ac.il. מחיר לאורחים: 15 ש"ח.

'מאחורי המסכה' בחיפה ובירושלים

ביום א', 24.2.2008 בשעה 18:45, יוקרן בסינמטק חיפה הסרט 'מאחורי המסכה', בתשלום מוזל. הסרט יוקרן גם ביום ג', 24.2.2008 בשעה 19:30 בסינמטק ירושלים.

דרושים מרצים

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים עם ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה.

לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

פרסומות לחלב ולבשר בבית-הספר

בבית-הספר שלך או של ילדיך מפרסמים מוצרים מן החי? חברות מזון מחלקות טעימות של מוצרי בשר או חלב? מפיצות מידע תזונתי? מחלקות מתנות? כל זה לא חוקי. אם נתקלתם בפרסום כזה, אנא פנו אלינו: טל' 03-6204878 info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

הארץ דייגים מרעילים. בכתבה "עשרות אלפי דגים הורעלו בכינרת" (16.2.2008) מדווחים אלי אשכנזי ויובל אזולאי על הרעלה המונית שהתגלתה בבוקר 16.2.2008: "הרעלת דגים בכנרת היא תופעה החוזרת על עצמה בשנים האחרונות בעיקר על ידי דייגים. השימוש ברעל, בכמות מזערית, גורם להמתה גדולה של דגים וחוסך מהעבריינים את המאמץ הרב שכרוך בדייג."

ynet משלוחים חיים. בכתבה "כך מתעללים בסטייקים שלכם בדרך לצלחת" (11.2.2008) מתאר ארז ארליכמן את משלוחי הכבשים והעגלים מאוסטרליה לישראל, עבור תעשיית הבשר. רבבות עגלים וטלאים מובלים לשחיטה בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית במכלאות על סיפון ספינות, בתנאי צפיפות קשים, ברעש מתמיד וכמעט בלי מים ומזון. ארליכמן מצטט מדברי עד ראייה לפריקת החיות בנמל אילת: "מדובר במחזה מזעזע לראות את העגלים והכבשים דורכים אחד על השני. הם מובלים בצפיפות איומה, עושים את צרכיהם אחד על השני, נלחמים זה בזה על מזון ומים. לראות בעל-חיים מדמם שקרניו נתקעו בין הסורגים במשך שעות עד שהוא חולץ – פשוט שובר את הלב. [...] עגלים וטלאים שחלו בעקבות הצפיפות הושלכו לים, וכבר קרה שמספר פגרים נסחפו לרציף. [...] העובדים משתמשים בשוקרים חשמליים כדי להוריד אותם, חובטים בהם באלות בראש, דבר שמוסיף לפחד האיום בו הם שרויים."

מעריב מילים באוויר. בכתבה "הכריחו אותנו", תחת הכותרת "ניסויים בבעלי חיים" (עסקים, 15.2.2008, עמ' 11) מספרת יעל טוביאס שישראל חתמה על "עקרונות OECD [המדינות המתועשות] לתנאי מחקר נאותים" האמורים להטיל הגבלות משמעותיות על ניסויים בחיות. מצוטטת ענת רפואה (תנו לחיות לחיות): "החתימה על האמנה לא שיפרה במאומה את התנאים שבהם מבוצעים ניסויים בבעלי-חיים, וישראל ניצבת הרחק מאחורי מדינות אירופה. [...] "ישראל עלולה להפוך ל'פח זבל' של מדינות ה-OECD, כל המעבדות במדינות המפותחות העורכות ניסויים בבעלי-חיים יעברו אלינו. התקנות החדשות פשוט מכשירות את השרץ. על הנייר שופרו זכויות בעלי-החיים, אך למעשה המצב נשאר כשהיה. כל עוד לא יחוקקו בארץ חוקים הקובעים תנאי מעבדה מינימליים כמקובל במעבדות באירופה, מצבם של בעלי-החיים לא ישתפר."

לתגובות: מעריב עסקים, פקס: 03-5632032, דואל: assakim_mg@maariv.co.il

וואלה! פרווה. בכתבה "פעילי זכויות בע"ח: 'פרווה זה רצח'" (13.2.2008) נמסר על הפגנת הקואליציה הבינלומית נגד פרוות מול שגרירות סין. צילום מההפגנה: מני ברמן.

הארץ שעירים לעזאזל. בכתבה "אל תגעו בזמיר" (גלריה, 11.2.2008, עמ' ד2) מציג צפריר רינת דיון על העימות בין "אוהבי ציפורים" ל"אוהבי חתולים". בכתבה מוצגת טריפת ציפורים על-ידי החתולים כאיום אקולוגי, תוך התעלמות מההקשר האקולוגי הרחב: הרס בתי גידול בידי בני-אדם הוא המשמיד הגדול של ציפורי הבר. ביחס לזה, חתולים הם גורם אקולוגי שולי, אבל נטפלים דווקא אליהם כי בהם קל לפגוע.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תזונה בעיתונות

ynet קטניות. בכתבה "תזונה נכונה: שבע הקטניות הבריאות ביותר" (14.2.2008) סוקרת אוסנת הראל כמה מתכונותיהם התזונתיות של שעועית לבנה, אפונה, חומוס, סויה, פול, עדשים ובוטנים, תוך השוואה בין קטניות אלה בטבלאות.

עכבר העיר וילג' גרין. בכתבה "טעם של כפר קטן" (14.2.2008) מספר אורי להב על ביקור במסעדה הצמחונית הירושלמית.

יומן חייתי 14 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30

בעיתונות: החיים הזולים של התרנגולים

במהלך חודש פברואר 2008 חלה הוזלה גדולה של מחירי בשר תרנגולים ברשתות השיווק בקריות, ואחר-כך בירושלים. לפי נתוני ארגון מגדלי העופות שצוטטו בעיתונות, ההוזלה נובעת "מעודפי ייצור של כ-15%-10% – שהשוק אינו קולט אותם, ושגורמים למשחטות להוריד מחירים." מדובר ב"עודף" שניתן להעריכו ב-15 עד 20 מיליון ציפורים, שנידונו לחיים בלול תעשייתי, להובלה בכלובים דחוסים ולשחיטה – מבלי שהצרכנים אף ידרשו זאת באופן ישיר. כמובן, ניצול העופות עדיין מבוסס על הכסף שמשלמים הצרכנים עבור בשר העופות, אבל המערכת מתועשת במידה כזו, שאיש בה אינו מעלה על דעתו שיש משהו פסול במיוחד ב"ייצור עודף" של יצורים חיים. רק תחת החשש מקריסת הבסיס הכלכלי של הענף, מבקש ארגון מגדלי העופות "לצמצם את הייצור". זאת על-ידי הימנעות מבניית לולים חדשים, הגבלת מחזורי הגידול בכל לול לחמישה בשנה והתאמת מספר הביצים שיודגרו במדגרות לתנאים החדשים.

מספר חריג של כתבות בעיתונות התייחס למחיר שמשלמים העופות על האצת ה"ייצור" שלהם. כתב מעריב, אסף זלינגר, מצטט את דוברת אנונימוס:

"ככל שהמחיר יורד, האכזריות כלפי בעלי-החיים הולכת ועולה [...] לעצימת העיניים שלנו יש סיבה הגיונית, האמצעים שבהם תעשיית הבשר משמשת כדי למקסם רווחים מזעזעים באכזריותם. למשל, הנוהג של הרעבה לפני השחיטה, או הסטנדרט של ציפוף 20 תרנגולות במטר רבוע אחד כל חייהן עד לשחיטה. וגם ישנה הדחיסה האלימה למשאיות ההובלה, ששוברת רבבות כנפיים ורגליים, רק כדי להוזיל עוד קצת את עלות המשלוח. [...] בעלי-החיים משלמים את המחיר האמיתי של הבשר ה'זול' כביכול."

אורי דותן (הארץ) כותב:

"מדובר, למי ששכח, בגופות קפואות של תרנגולות. [...] מתברר שבמקום בו הכלכלה הצליחה, המוסריות כשלה. הזילות בחיי בעלי-חיים מחפירה במקרה הזה, וכעת מתברר שבמדינת ישראל בשנת 2008 הסכום המדויק ששווים חייו של יצור חי לשעבר הוא רק 99 אגורות ליחידה. פחות משקל בודד [...] כנראה שעבור רוב האנשים עוף קפוא זהה למלפפון, קישוא או סט עפרונות צבעוניים."

דפנה ורדי (מעריב) מביאה הדים מהקמפיין הבריטי נגד תיעוש התרנגולים. למרות החידוש בכך שהנושא עומד על סדר-היום הבריטי ומצליח אפילו לחדור לעיתונות בישראל (ראו, לשם השוואה, כיצד תוארה בעיית "העופות השמנים" בעיתונות בסוף שנת 2006), עדיין אין לקמפיין תוצאות מעשיות ניכרות. כותבת ורדי:

"הביקוש הגובר לעופות זולים למאכל גורם לכך שהלולנים בבריטניה עושים הכל כדי שהעופות יגיעו למשקל מתאים לשחיטה במהירות האפשרית. התוצאה: רגליהן של התרנגולות מתפתחות לאט מדי, והן לא מסוגלות לשאת משקל גופן. העופות למאכל שמגדלים בלולים בגידול אינטנסיבי הם מזנים בהם העופות עולים במשקל במהירות. ההשמנה המהירה, בצירוף תנאי הגידול בכלובים צפופים שלא מאפשרים לעופות לזוז או לישון, הביאו לכך שכרבע מהתרנגולות לא מסוגלות ללכת על הרגליים, כך עולה מסקר שנערך במימון ארגוני חקלאים בבריטניה. כתוצאה מכך התרנגולות לא מצליחות להגיע לאוכל ולמים וצריך להשמיד אותן, כדי שלא ימותו בייסורים מהתייבשות ומרעב."

מקורות

אורי דותן, "עוף בשקל - מהפכה צרכנית?", TheMarker הארץ, 13.2.2008.

לתגובות: הארץ themarker, מאמרים, דואל: deot@themarker.com או: letters@themarker.com 
דפנה ורדי, "על כרעי תרנגולת", מעריב, 10.2.2007, עמ' 12.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

שרון מרוז, "לא הגיוני שמחיר העוף יהיה זול מקרמבו", nrg מעריב, 12.1.2008.

דרור מרום, "מגדלי העופות: להפסיק לבנות לולים ולצמצם הטלה", Nfc ,12.2.2008.

אלי לוי, רוני מלול, וליאת שלזינגר, "הבהלה לפולקע", מעריב, 11.2.2008, עמ' 8; כותרת נוספת: אסף זלינגר, "ההוזלה מגבירה את האכזריות".

טבעונות וספורט

האם הימנעות מצריכת מוצרים מן החי מתאימה במיוחד לספורטאים? או דורשת השלמות מיוחדות? לפניכם מדריך תמציתי.

מידע מוגבל
טבעונים רבים וספורטאים השוקלים לעבור לטבעונות, שואלים: האם החרמת מוצרים מן החי משפיעה על היכולת הספורטיבית? האם היא מחייבת הקפדה על תפריט מיוחד ומסובך? קשה למצוא מידע אמין על תזונה טבעונית בכלל, וקשה עוד יותר להשיג מידע אמין על תזונה טבעונית לספורטאים. חלק זעיר בלבד מתוך המחקר על הקשר שבין תזונה לספורט ומתוך הניסיון המעשי שנצבר, מתייחס ברצינות לטבעונים. החומר הרלוונטי בספרות הכללית על תזונה וספורט, מתייחס לתפריטים טבעוניים מוגבלים ולא לכלל האפשרויות הקיימות בטבעונות. המומחים הלא-טבעונים פשוט אינם מכירים היטב אוכל טבעוני והם ממהרים להמליץ על מוצרים מן החי מתוך בורות או חוסר עניין במוצרים צמחיים נגישים ולא פחות טובים. לכן יש צורך להיעזר בניסיון של ספורטאים טבעונים.

קרל לואיס, טבעוני, אחד מטובי הרצים למרחקים קצרים והקופצים למרחק בכל הזמנים

יתרון לטבעונים (?)
חיפוש מידע על טבעונות לספורטאים כרוך בהתעסקות רבה בדעות קדומות. בספרים כלליים על תזונה וספורט, מרבים "לנפץ את המיתוס" שספורטאים טבעונים אינם מסוגלים לספק את הדרישות התזונתיות של גופם. מצד אחר, מזהירים בספרים אלה, הטבעונות כשעצמה לא מבטיחה שיפור ביכולת הספורטיבית – "ניפוץ מיתוס" הפוך. כמה אתלטים שעברו לטבעונות מדווחים על שיפור ביכולת, והשיפור תועד גם בכמה מחקרים. אנט ווייט מהארגון NESX Vegans מסכמת השוואות מבוקרות בין הביצועים הספורטיביים של אנשים, שנערכו תוך התמקדות בתפריט שלהם. תוצאות מחקרים אלה הראו נחיתות ניכרת של אוכלי המוצרים מן החי, הן בסיבולת, הן בכוח ובמיוחד בזמן הנדרש להתאוששות מהמאמץ. עם זאת, מדובר במחקרים מעטים מכדי לקבוע יתרון חד-משמעי לטובת הטבעונים. היתרון ברור יותר בכל הנוגע למעלות הכלליות של תזונה טבעונית המבוססת על מזונות מלאים (כלומר, צמחים בצורתם הטבעית ביותר, עם עיבוד מועט): תזונה זו מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי הדם, בסרטן, בסוכרת ובעשרות מחלות פחות נפוצות.

פחמימות
בשורה התחתונה, תזונה טבעונית טובה, עם שילוב מאוזן של ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים – מספקת כמעט כל מה שאתלט זקוק לו. לעומת אנשים בפעילות רגילה, ספורטאים צריכים לאכול יותר, ותוספת המרכיבים החסרים תבוא עם העלייה בכמות המזון. המרכיב התזונתי החשוב ביותר לספורטאים הוא פחמימות, ה"דלק" של הגוף בשעת מאמץ. אלה קיימות בשפע במזונות צמחיים בלבד.

המזון הצמחי המלא עשיר בסיבים המספקים יתרון תזונתי בדרך-כלל, אולם בספר Vegan Handbook מוזכר, שתזונה עתירת סיבים עלולה להקשות על ספורטאים הנתונים במאמץ ממושך מאוד, כגון רוכבי אופניים ב-Tour de France, לצרוך את רמת הקלוריות הדרושה להם – 8,000 קלוריות ביום ויותר. לכן ספורטאים אלה צריכים לאכול מזונות עשירים בפחמימות ודלים בסיבים, כגון לחם לבן, פסטה לבנה, אורז לבן, תפוחי אדמה ללא קליפה ומיץ פירות.

דייב סקוט, המזוהה יותר מכל אתלט אחד עם הטריאתלון, ניצח שש פעמים בתחרויות "איש הברזל" בהיותו טבעוני

חלבון
כל מקור העוסק בצמחונות/טבעונות ובספורט, נאלץ להפריך את הדעה הקדומה בעניין הקושי העומד כביכול בפני ספורטאים טבעונים לספק את החלבון הדרוש להם. דעה זו מבוססת על חוסר ידע הן בעניין חלבון מהצומח והן בעניין צרכי החלבון של ספורטאים. ראשית כל, מזונות צמחיים כגון קטניות, דגנים מלאים, ירקות רבים (לא שורשים) ורוב האגוזים והזרעים, עשירים בחלבון. אכילת שריריהן של חיות אחרות אינה מספקת חלבון טוב יותר. אמנם כל מזון צמחי כשלעצמו דל בחומצות אמינו מסוימות, אבל שילוב של צמחים שונים, כגון לחם מלא וממרח חומוס, או אורז מלא ועדשים, מספק חלבון איכותי (המקורות מדגישים, שאין צורך בשילוב מזונות בארוחה אחת – די בכך שאוכלים תפריט מגוון במשך היום). ווייט מסכמת, שנכון כי אתלטים זקוקים לחלבון רב כדי לבנות שרירים ולתקן נזק לשרירים, אלא שארוחות של מזון צמחי העשיר בחלבון מספקות יותר ממה שאתלט צריך, ובדרך-כלל אין טעם להוסיף חלבון בנפרד. עודף החלבון אינו נקלט אלא מפונה דרך הכליות ויוצר בכך עומס בלתי נחוץ עליהן ועל איברים אחרים.

במאמר אחר, המתמקד במרימי משקולות (הן לפיתוח כוח והן לפיתוח הגוף) מזכיר התזונאי ג'ק נוריס שתפריט טבעוני טיפוסי, העשיר בפחמימות, עלול להיות דל מדי למרימי משקולות, הזקוקים כנראה לכמות חלבון הגדולה עד פי ארבעה לעומת אנשים בפעילות רגילה. לדבריו, גם כאן אין צורך בתוספי חלבון, אך יש לצרוך כמות גדולה של מזונות עתירי חלבון, כגון קטניות בכלל, מוצרי סויה וחלבון חיטה (סייטן). למרות זאת, הוספת חלבון (מסויה, מהמפ וכו') היא מנהג נפוץ בקרב מרימי משקולות טבעונים, "ליתר ביטחון".

סקוט יורק, טבעוני, אחד מרצי האולטרה-מרתון המובילים בעולם, מככב על כריכה של ספר ילדים

שומנים
ספורטאים טבעונים שנמנעים מצריכת מזון מעובד, עלולים לצרוך מעט מדי שומן. נוריס מעריך ששומן צריך להוות 28-20% מהערך הקלורי של המזון שהספורטאים צורכים. המקור לשומן צריך להיות זרעים, אגוזים, טחינה, אבוקדו, שמן פשתן, שמן זית, שמן קנולה וכדומה – ולא מזון מטוגן או מרגרינה. יש צורך גם להקפיד באופן ספציפי על צריכת אומגה-3, מזרעי פשתן, אגוזי מלך ועוד.

סידן
לדברי ד"ר אנט לארסון, מומחית לתזונה ולפיזיולוגיה, הפרשת סידן בשתן אחראית על כמחצית ממאזן הסידן בגוף, ואילו הסידן הנצרך במזון אחראי רק על כ-11%. מאחר שאוכלי מוצרים מן החי מפרישים יותר סידן מטבעונים, יתכן שטבעונים זקוקים לפחות סידן, אבל הדבר אינו בטוח. יתכן שספורטאיות ללא וסת זקוקות ליותר סידן. סידן רב יש בעלים ירוקים (למשל: מיני כרוב וחרדל), בברוקולי, בקטניות, בטחינה (בעיקר בחמאת שומשום) בשקדים ועוד. תוספי סידן נחוצים רק כאשר אין לספורטאי/ת גישה למזונות עתירי סידן.

ברזל
ספורטאים בענפים של סיבולת גבוהה, ובעיקר ספורטאיות, מועדים למחסור בברזל. ספיגת ברזל ממזונות צמחיים נמוכה יחסית, אבל לדברי לארסון, בדרך-כלל ניתן להגיע לרמת הברזל הדרושה ללא צורך בתוספים, על-ידי אכילת מזון עתיר ברזל, שרצוי ליטול עם מזון עתיר ויטמין C. ברזל רב יש בעלים ירוקים, בדגנים מלאים, בשקדים, באבוקדו, בסלק, בקטניות רבות ועוד. אם רמת הברזל בגוף נותרת נמוכה מדי, יש ליטול תוספים ולבדוק האם מדובר במחלה.

מרטינה נברטילובה, טבעונית, אחת מהטניסאיות הגדולות בכל הזמנים.

נברטילובה תרמה את שמה והצטלמה לא פעם לקידום זכויות בעלי-חיים.

אבץ
ספיגת אבץ ממזון צמחי נמוכה יחסית, אולם לארסון לא מצאה נתונים חד-משמעיים על צריכת אבץ בספורטאים טבעונים. טבעונים יכולים לקבל אבץ במיוחד מקטניות, דגנים מלאים, נבט חיטה, אגוזים, טופו ומיסו. לגבי השימוש בתוספי אבץ, קיים ספק לגבי יעילותם.

ויטמינים מקבוצה B
הוויטמינים מקבוצה B חשובים במיוחד לפעילות ספורטיבית. ספורטאים טבעונים צריכים להקפיד על צריכת מאכלים העשירים בריבופלבין (B2): דגנים מלאים, אפוני סויה, ירקות עלים כהים, אבוקדו, אגוזים ואצות. כידוע, לטבעונים ולצמחונים – וספורטאים בכלל זה – כדאי ליטול ויטמין B12 בצורת תוסף למזונות מעובדים, או כטבלית.

ויטמינים C ו-E
מחקרים שונים מצביעים על התרומה של ויטמינים נוגדי-חמצון אלה לספורטאים. לדברי לארסון, השאלה אם יש צורך ליטול אותם בתוספים שנויה במחלוקת. אולם אין מחלוקת על כך שטבעונים מקבלים יותר ויטמין C וויטמין E מאוכלי בשר, כי הם ממילא אוכלים מזונות עשירים בהם, כגון ירקות, אגוזים וזרעים.

קריאטין
קריאטין (creatine monohydrate) הוא חומר הנוצר באופן טבעי בגוף, ורובו הגדול הוא מצטבר בשרירים. הוא תורם לכוח השרירים, להגדלת המסה שלהם ולהתאוששות מהירה ממאמצי כוח קצרים. הקריאטין נחשב כתוסף תזונה חוקי אפקטיבי ביותר, המשפר ביצועים בענפי ספורט כגון הרמת משקולות, וכן בענפים שדורשים מאמצים גדולים וחוזרים, כגון כדורגל. אוכלי בשר צורכים קריאטין דרך הבשר שהם אוכלים, אולם הם מגיבים באופן חלש לקריאטין כתוסף; צמחונים/טבעונים סופגים את התוסף בקלות רבה יותר. נוריס מציין ללא הסתייגות שצמחונים/טבעונים נוטלים תוסף קריאטין, ומפתחי גוף טבעונים מדווחים על קריאטין כאחד מתוספי התזונה היחידים שהם צורכים.

סיבים
לפי Vegan Handbook, מוכרת תופעה של ספורטאים הסובלים מהתכווצויות בבטן או משלשול אם הארוחה שלפני פעילות אינטנסיבית עשירה מדי בסיבים – כמקובל בתזונה טבעונית בריאה. ספורטאים אלה צריכים להגביל עד 36 שעות לפני הפעילות אכילת מזון העשיר בסיבים, כגון קטניות, דגנים מלאים, מוצרי סובין ופירות יבשים. טחינת מזון בבלנדר עשויה לסייע, למשל – פירות עם טופו או עם יוגורט סויה. גם עודף שומן, חלבון, מלח או סוכרים פשוטים בארוחה שלפני הפעילות, עלול לגרום בעיות בבטן.

בשבוע הבא נביא רשימה של ספרים מומלצים בנושא

מקורות עיקריים

D. Enette Larson, "Vegetarian Diet for Exercise and Athletic Training and Performing: An Update", Vegetarian Nutrition DPG, date unspecified.

Enette Larson, "Eat Better, Perform Better: Sports Nutrition Guidelines for the Vegetarian", in Debra Wasserman and Reed Mangels (eds.), Vegan Handbook, Vegetarian Resource Group, 1996.

Guide to Sports Nutrition, OrganicAthlete, accessed 15.2.2008.

Ruth Heidrich, Articles, Podcasts, & Videos, ruthheidrich.com, accessed 15.2.2008.

פז שוסטר, "צמחונים וספורט: התזונה שתיתן לכם יותר כח", ynet ,12.2.2008.

Katie Drummond, "C.H.E.F Vegan Cookbook", Her Active Life, 20.11. 2007.

Annette White, "Food, Fitness and the Vegan Diet: Challenging the Myths", NESX Vegans, October 2006.

מולי אפשטיין, "קריאטין – התוסף החוקי האפקטיבי ביותר לאימוני כושר", ynet (דינמי) , 8.2.2005.

Jack Norris, "Vegan Weightlifting: What Does the Science Say?", Vegetarian Journal 2003 Issue 4.

Burke DG, Chilibeck PD, Parise G, Candow DG, Mahoney D, Tarnopolsky M., "Effect of Creatine and Weight Training on Muscle Creatine and Performance in Vegetarians", Med Sci Sports Exerc 35 (11), 11.2003, pp. 1946-55.