חדשות ופעילות

משמרות בחיפה

משמרת הסברה נגד הטעיית צרכנים על אריזות הביצים תתקיים ב-30.4.2007, בין השעות 19:00-17:00, במרכז זיו (ברח' טרומפלדור). המשמרות בשבועיים הקרובים (ב-16 וב-23 באפריל) בוטלו באופן חריג. לפרטים נוספים – נטע: 054-3053113

נבלם מיסוד מרוצי הסוסים

ב-12.4.2007 נקבע שלא יתקיימו בישראל מרוצי סוסים למטרות הימורים, אלא אם תעבור בכנסת חקיקה ראשית בנושא רווחת הסוסים. קביעה זו מהווה התחייבות של המדינה בפני בג"ץ, ושופטי בג"ץ אישרו התחייבות זו בהכרעתם. התחייבות המדינה ניתנה במסגרת דיון בעתירת עמותת "הכל חי" נגד תוכנית הממשלה מאוגוסט 2004, להקים היפודרומים בארץ כבסיס לתעשיית מרוצי סוסים למטרות הימורים. בעתירה, ביקשה העמותה מבג"ץ, בין השאר, להוציא צו-ביניים האוסר על אישור תכניות הקמה מפורטות ו/או נתינת היתרים להקמת מתקנים למרוצי סוסים, עד להכרעה סופית בעתירה. העמותה משכה את העתירה בעקבות התחייבות המדינה.

תשובת המדינה מחזירה את הסמכות בעניין לכנסת, שם צפוי עניין רב, יחסית, ברווחת הסוסים. במסגרת תשובתה, התחייבה המדינה בפני בג"ץ כי בטרם תקודם התעשייה בארץ, יבחנו עדויות המומחים שהוצגו על-ידי "הכל חי" וישקלו הטיעונים שהועלו נגד תעשיית המרוצים בעתירת העמותה. לאור ריבוי הנתונים על פציעות, מחלות ומוות בגיל צעיר בסוסים המנוצלים למרוצים  – תופעות שגרתיות בכל המדינות שמקיימות תעשייה זו  – יש מקום לאופטימיות ביחס לתגובת הכנסת למידע בנושא.

מקורות

"הישג גדול לסוסים: המדינה התחייבה בפני בג"צ שלא לקיים מרוצי סוסים למטרות הימורים אלא אם תעבור חקיקה ראשית של הכנסת בנושא רווחת הסוסים" (הודעה לעיתונות), הכל חי, 12.4.2007.

ארז ארליכמן, "הכנסת תקבע אם ימוסדו הימורים על מירוצי סוסים", ynet, 12.4.2007.

עדי הגין, "ההיפודרום מגיע לבג"צ", nrg מעריב, 11.4.2007.

נדחה גורל חתולי רמב"ם

ב-11.4.2007 הוציאה השופטת דפנה אבניאלי מבית-המשפט השלום בקריות צו-מניעה זמני, האוסר על ביצוע כל פעולה שהיא נגד כ-90 החתולים שחיים בשטח בית-החולים רמב"ם בחיפה, עד שיתקיים דיון בעניין, שבו ייקחו חלק שני הצדדים. ההחלטה באה בעקבות בקשה דחופה למתן צו-מניעה, שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות, בעניין תוכנית הנהלת בית-החולים ללכוד את עשרות החתולים החיים במקום, פעולה שמשמעותה הרג החתולים. החלטת השופטת ניתנה לאחר שההנהלה דחתה את הלכידה אך נמנעה מנקיטת צעדים פשוטים, שימנעו את כניסת החתולים למחלקות: סגירת דלתות ורישות חלונות (לכתבה קודמת בנושא).

מקורות

"חתולי חצר בקריה הרפואית רמב"ם (הודעה לעיתונות), תנו לחיות לחיות, 11.4.2007.

תמר דרסלר, "צו מניעה זמני הוצא נגד סילוק חתולי ביה"ח רמב"ם", ynet, 11.4.2007.
אסף דוד מרגלית, "סטטוס קוו בפרשת חתולי החצר ברמב"ם", Nfc, 11.4.2007.
עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מנהל השירותים הוטרינריים ומרכז רפואי רמב"ם, בקשה דחופה למתן צו-מניעה, אפריל 2007.

זוכה הווטרינר יובל סמואל

ב-1.4.2007 דחתה שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב, אביגיל כהן, את תביעת לשון הרע שהגיש הווטרינר העירוני של רעננה וכפר סבא, ד"ר ישראל גלס, נגד הווטרינר ד"ר יובל סמואל, שהשתמש בביטויים המקושרים לשואה כדי לתאר את מעשיהם של גלס ושל המחלקה הכפופה לו. הביטויים הועלו בפורומים מצומצמים של פעילי זכויות בעלי-חיים בראשית שנת 2004, על רקע השמדת חתולים בעילה של "סכנת כלבת". כפי שכתבה השופטת: "ד"ר גלס אישר, כי העירייה המיתה 202 חתולי רחוב מאזור הכלבת וזאת בשיתוף חברת 'מגן  לחתול'. בחברה זו עבדו אבי סעד, נעמה אדלר בלו ואייל בלו, וגם נגדם הוגש כתב אישום בגין המתת בעלי חיים." השופטת מדגישה, "לא אפסוק כאן, איזו מדיניות היא נכונה ומה הטיפול הנכון שיש לנקוט בו באזור נגוע כלבת," ומקדישה את עיקר פסק-הדין לדיון טכני במשמעותו של לשון הרע. לסיכום, היא כותבת: "הפרסום עצמו מבחינה מהותית הוא בגדר הבעת דעה, שחוסה תחת הגנות החוק," וגוזרת על גלס לשלם לסמואל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ.

מקורות

פסק הדין: תא (ת"א) 25819/04  ד"ר ישראל גלס נ' ד"ר י.סמואל יובל.

ניר חסון, "השווה וטרינר עירוני לנאצי וזכה במשפט", הארץ, 8.4.2007, עמ' א10.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

כלבת בצפון

בראשית אפריל נשך תן נער במושב שתולה שבגליל המערבי וחייל במוצב סמוך. החייל הרג את התן ונמצא שהוא היה חולה בכלבת. בסוף מרץ הומת כלב חולה כלבת ביישוב מצוק עורבים שברמת הגולן. אנו מזכירים לתושבי הצפון שעדיין לא חיסנו כלבים וחתולים שנמצאים תחת טיפולם, למהר לעשות זאת.

מקורות

אחיה ראב"ד, "חשש להתפרצות כלבת בגליל המערבי", ynet, 9.4.2007.

יובל אזולאי, "תן חולה כלבת תקף שני בני אדם", הארץ, 10.4.2007, עמ' א6.

מורן כץ, "נשיכה קטלנית", nrg מעריב, 10.4.2007.

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

הבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם בגין הטעיית הצרכנים לגבי נוכחות ביצים במוצר "מיונס" נמצאת בהמתנה לתשובת אסם. דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים. לא מדובר בהצטרפות לתביעה אלא בחיזוקה, אולם יש סיכוי שגם המצהירים יזכו לפיצוי. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007.

פעילויות בעמק הטל

עמק הטל – מרכז לקהילה, לאקולוגיה ולאמנות, בשכונת רחובות ההולנדית – מקיים סדנאות טבעונות בנות שלוש-ארבע שעות, במחיר 80 שקלים. יש להירשם מראש: טלפון: 08-9492380 דואל: emek@123emilio.com. פרטים נוספים באתר. לוח הפעילויות:

27.4.2007, 11:00, סדנת הכנת סבונים וקרמים
3.5, 17:00, לחם בריאות – אפיית לחם שאור (מחמצת)
11.5, 10:00, גידול ירקות בשיטת הפירמידה
17.5, 17:00, שבועות של סויה וטופו
29.5, 17:00, ארוחה טבעונית

יומן חייתי 12

יומן חייתי החל לשדר תוכנית חדשה: מערכונים סאטיריים מקוריים מהארץ ומחו"ל, סרטי אנימציה מדובבים לעברית (בקולותיהם של שי אביבי וגידי שפרוט), פרסומות קצרות מחו"ל וכתבה על הורים המגדלים את ילדיהם בתזונה טבעונית. התוכנית משודרת בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30.

עוד בעיתונות הישראלית

ynet הקצין המסור. בכתבה "השוטר של בעלי-החיים: תכירו, רפ"ק שאול מימון" (12.4.2007) מתאר ארז ארליכמן את עבודתו – בחצי משרה בלבד – של קצין המשטרה, המופקד על הטיפול בלמעלה מ-10,000 דיווחים על התעללות בבעלי-חיים המגיעים מדי שנה למשטרה. רפ"ק מימון: "מבחינתי, התעללות בבעל-חיים זהה להתעללות בתינוק או באדם מבוגר" [...] "פיטום אווזים, טיפול לקוי בעופות זקנים ופגיעה בעגלי חלב הם נושאים שמועלים למודעות הציבור על-ידי הארגונים הללו. הם בעלי לובי חזק יחסית בכנסת ומקימים קול צעקה, ורק כך הדברים במדינת ישראל נפתרים." ובעניין הנוהל שמעניק חסינות מפני החוק לווטרינרים ברשויות המקומיות: "לחסינות הזו אין אח ורע בשום ארגון או משרד ממשלתי אחר, והנוהל החדש נוגס ביכולת שלי לאכוף ביעילות את החוק."

מעריב משטרה בראשון. בכתבה "ראשל"צ: משטרה להגנה על חיות" (13.4.2007, עמ' 4) מדווחת מיכל שפירא שב-12.4.2007 הקימה משטרת ראשל"צ יחידה ראשונה מסוגה בארץ, שאמורה להילחם בהתעללות בבעלי-חיים. היחידה הוקמה בשיתוף עמותת "משמר בעלי-החיים" והווטרינר העירוני. פקחי היחידה יסיירו עם שוטרי סיור, עם סמכות להחרים חיות שעברו התעללות.

ynet קסמים ללא יונים. בכתבה "קסם עם מעוף: היונים נעלמו ממופע הבידור" (10.4.2007) מדווח ארז ארליכמן שכנס הקוסמים בחולון התקיים ללא השימוש שתוכנן בבעלי-חיים, תחת איסור שהטיל על כך משרד החקלאות. האיסור נקבע לאחר שהקוסמים לא הגישו את טופסי הבקשה במועד החוקי, ובעקבות מאמצים של הקוסם ישראל קליוסטרו ותנו לחיות לחיות. לעצומה נגד השימוש בחיות במופעי קסמים.

כתבות נוספות בנושא

ישראל קליוסטרו, "בעקבות המחאה: בוטל מופע היונים בכנס הקוסמים בחולון", סקופ, 10.4.2007. 

יואב זיתון, "עלינו לשדר חיוך, בלי יונה מעוכה וארנב מפוחד",  עתון חולון בת ים, 13.4.2007, עמ' 21. 

לתגובות: עתון חולון בת ים, האירוסים 53 מגדל קניות, נס ציונה ת.ד. 304. פקס: 08-9409330 דואל: letters@yedtik.co.il

הארץ חוק בבריטניה. בכתבה "חיי כלב? באנגליה זה כבר לא דבר רע" (10.4.2007, עמ' א10) מדווח צפריר רינת על "חוק רווחת בעלי-חיים" שהתקבל בבריטניה ב-4.4.2007 ועוסק ב"חיות מחמד". החוק החדש מטיל חובה חוקית על "הבעלים" לדאוג לסביבה ראויה להחזקת החיה ולספק לה מזון ושתייה; נאסר להשתמש בה בתצוגות או במופעים שמאלצים אותה לבצע פעולות שאינן טבעיות לה; אסור להחזיקה עם חיות המסוכנות לה; ובאופן כללי יש לדאוג לכך שתהיה מוגנת מפני כאב, סבל, פציעות ומחלות. גיל המינימום לגידול חיה עלה ל-16, והעונש המרבי לפי החוק הוא קנס 20,000 ליש"ט או 51 שבועות מאסר.

nrg מעריב נכה בריא. בטור "על הניסים ועל הנפלאות" (6.4.2007) מספרת "alpha bitch" על גור חתולים חסר רגליים אחוריות, שראתה ברחוב ואימצה לביתה. מאז הוא חי קרוב לתשע שנים טובות  – עדות מצוינת נגד "המתת חסד" של חתולים פגועים.

nrg מעריב הרעלה בחדרה. בכתבה "'ארוחת החג' של חתולי חדרה" (10.4.2007) מדווחת בילי פרנקל על הרעלת עשרות חתולים למוות בחול המועד פסח, ליד אולם שמחות בחדרה. המשטרה פתחה בחקירה.

כתבה נוספת: אבי מוססקו, "מי השמיד עשרות חתולים בעיר חדרה?", השבוע בחדרה,10.4.2007.

הארץ סלמנדרות. בכתבה "די במקרה, מאות סלמנדרות ניצלו ממוות" (11.4.2007) מדווח צפריר רינת על הצלת כאלף ראשני סלמנדרה כתומה בבריכת ג'מיליה, מצפון למעלות. בעבר ניקזה הבריכה מי גשמים עד הקיץ, והסלמנדרות השריצו שם, אולם שינוי הניקוז בעקבות עבודות חקלאיות גזר על הראשנים מוות. רבים מתו לפני שהתגלתה הבעיה והניצולים הועברו לבריכה בשמורת טבע.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

וואלה! מחסום במדבר. בכתבה "הגדר בגבול מצרים תוקם בתיאום עם הירוקים" (12.4.2007) נמסר כי מערכת הביטחון החלה בתכנון גדר בקטע הגבול עם מצרים העובר בסמוך לאילת ובפעולות תיאום עם הגופים הירוקים.

הארץ עוד בטון בתל-אביב. בכתבה "תוכנית העירייה לפארק: תעלות בטון ואוטוסטרדה" (8.4.2007, עמ` א1) מדווח יגאל חי על תוכנית עיריית תל-אביב לחסל בתי-גידול של מעט חיות הבר שנותרו בפארק הירקון ולבנות שם 155 דונם, על אף שמשרד הפנים אישר בניית 3 דונם בלבד.

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet שובע ובריאות. בכתבה "סיבים תזונתיים: למה כל-כך חשוב לאכול אותם" (9.4.2007) מסבירה הדיאטנית הקלינית טליה לביא מדוע חשוב לאכול סיבים תזונתיים, הנמצאים רק במזונות מן הצומח, בעיקר קרוב לקליפה וללא עיבוד: תחושת שובע, מניעת השמנה, זירוז העיכול, טיפוח חיידקים מועילים והורדת רמות הכולסטרול.

בריאות לצמחונים. בטור "אין מה לחטוף" (הארץ גלריה, 13.4.2007, עמ' ד2) מציגים אביב לביא ושירי כץ עמדה מסויגת כלפי חטיפים מעובדים. ובכתבה "דיאטת צמחונות – הבטחה לירידה במשקל?" (Nfc, 12.4.2007) מבהירה יפעת גדות שגם צמחונים עלולים להשמין. עם זאת, תפריט שעיקרו צמחים לא מעובדים, בדגש על ירקות, פירות וקטניות, אינו מחייב, ככל הנראה, כל הגבלת כמויות. למידע נוסף: 1, 2.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

האירופים ומצב בעלי-החיים במשקים
גישות אזרחי האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים, כתבה ראשונה

בראשית שנת 2005 ובסוף שנת 2006, נערכו בהזמנת הנציבות האירופית סקרים מקיפים על גישות הצרכנים באירופה לרווחת בעלי-חיים ולמוצרים מן החי. סקרים אלה אמורים להשפיע על מדיניות האיחוד האירופי בכל הנוגע להגבלת הפגיעה בחיות ולסימון מוצרים מן החי. בעקבות פרסום תוצאות הסקר השני, אנו מביאים את עיקרי הסקרים, בשני חלקים.

המדיניות והסקרים
באיחוד האירופי נפתחה ב-1974 מסורת של חקיקה תחת הכותרת "רווחת בעלי-חיים" (כלומר, הגבלה על הפגיעה בהם). לחקיקה כיום יש סעיפים כלליים החלים על כל החיות בתנאי ניצול חקלאי, בנוסף על פירוט בעניין תרנגולות בתעשיית הביצים, חזירות, עגלים, יונקים בהובלה, ויונקים ועופות בשחיטה. החקיקה נמצאת בסימן התרחבות מתמדת, במידה רבה על בסיס עבודה של ועדות מיוחדות. סקרי דעת קהל מקיפים שיזמה היחידה לבריאות הצרכן ולהגנתו בנציבות האירופית הם כלי מחקרי חדש יחסית, שנועד להנחות את כיוון מדיניות האיחוד בעניינים חקלאיים.

האיחוד האירופי. בגוון בהיר: 25 המדינות החברות לפני שנת 2007;

בגוון כהה: רומניה ובולגריה (חברות מראשית 2007), וקרואטיה וטורקיה (מועמדות).

סקרי הנציבות האירופית
במרץ 2007 פרסמה הנציבות האירופית את הסקר "גישות של אזרחי האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים". הסקר נערך בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2006 ב-25 מדינות האיחוד בזמן הסקר, בבולגריה וברומניה שהצטרפו בראשית שנת 2007, ובמועמדות טורקיה וקרואטיה (הפירוט שלהלן יכלול רק את 25 המדינות, אלא אם צוין אחרת). העבודה כללה ראיונות עם קרוב ל-130,000 איש מגיל 15 ומעלה, הכוללים מדגם של 500 עד 1,500 איש לכל מדינה, בהתאם לגודל אוכלוסייתה.

סקר 2007 מצטרף לסקר שפורסם ביוני 2005: "גישות של צרכנים כלפי רווחת בעלי-חיים בחקלאות". בסקר זה רואיינו קרוב ל-30,000 איש מגיל 15 ומעלה, מ-25 מדינות האיחוד. נתייחס לנתוני סקר 2005 בקיצור, כהשלמה לנתוני סקר 2007. יש להדגיש, שנקודת המוצא של סקר 2007 היא התעלמות מצמחונים ומטבעונים: אזרחי אירופה נתפסים מראש כצרכנים של מוצרים מן החי, שמקורם במשקים מתועשים יותר או מתועשים פחות (האחרונים מוצגים כ"ידידותיים לבעלי-חיים"). לעומת זאת, בסקר 2005 נבדקו הרגלי הצריכה של המשיבים ונחשף מידע על צמחונים באירופה ועל השקפותיהם.

נושא חשוב!
משתתפי הסקר התבקשו לדרג עד כמה רווחת בעלי-חיים חשובה להם בסולם 10-1. התוצאות: הציון הכללי הוא 7.8. הדירוג הנמוך ביותר ניתן בהונגריה, סלובקיה, לטביה, ליטא וספרד, אך גם בשתי האחרונות מדובר בדירוג גבוה – 6.9. באופן מפתיע, הבדלים דמוגרפיים וחברתיים שונים בתוך המדינות – מגדר, גיל, מגורים בעיר או בכפר, השקפות פוליטיות, עיסוק וכדומה – לא השפיעו באופן מובהק על הדירוג. המגמה העיקרית שהסתמנה כאן, כמו בשאלות נוספות בסקר, היא התאמה בין שלושה משתנים קרובים: החשיבות שמייחס המשיב לרווחת בעלי-חיים, אמונתו שיש צורך לשפר את מצב בעלי-החיים במדינתו, ועדותו על רמת הידע שיש לו בנושא.

בסקר 2005 השיבו 55% מהנשאלים, שרווחת בעלי-חיים לא מקבלת חשיבות מספקת במדיניות החקלאית של ארצם, לעומת 7% בלבד שאמרו כי הנושא מקבל חשיבות מופרזת. בסקר אחר שפרסמה הנציבות האירופית ביוני 2005 ענו 82% מהנשאלים, שהאנושות מחויבת להגן על זכויות בעלי-חיים, יהא המחיר אשר יהא.

כצפוי, הצהרות אלה אינן משתקפות בשיעור הצמחונות. באחת משאלות סקר 2005 (האם כשאתה רוכש בשר עוף, בקר, חזיר ,דגים וכו', אתה חושב על רווחת החיות/הגנתן?) נרשמו תגובות ספונטניות "אני לעולם לא רוכש בשר". התוצאות הכלליות באיחוד האירופי: 4% לא רוכשים בשר. מלטה מובילה עם 12%, ובין המדינות מרובות האוכלוסין: איטליה 7%, בריטניה 6%, ספרד 5%, פולין וצרפת 3%, וגרמניה 1% בלבד או פחות. שימו לב, שהתשובה בשאלה אינה מגדירה צמחונות אלא רק מספקת רמז לכך (מי שאינם רוכשים בשר עלולים לאכול בשר שנקנה עבורם).

מיצג נגד צריכת בשר בכיכר מרכזית במדריד (Igualdad Animal). נתוני סקר 2005 מרמזים כי 4% מכלל אזרחי אירופה הם צמחונים. בספרד, למרות הדירוג הנמוך שלה בתחומים שונים של רווחת בעלי-חיים, נמצא נתון מפתיע: 5% אינם רוכשים בשר.

יודעים על תנאי החיים במשקים?
סקר 2007 הציג בפני הנסקרים את השאלה: "האם תוכל לומר לי כמה אתה מרגיש שאתה יודע על התנאים שבהם מחזיקים חיות במשקים (במדינה שלנו)?" התשובות: כלום – 28%; מעט – 57%; הרבה – 12%. במדיניות סקנדינביה הערכת הידע העצמי היא הגבוהה ביותר: כ-85% מעריכים שיש להם לפחות מעט ידע. גם בהולנד, רומניה, סלובניה ואוסטריה מעריכים המשיבים שיש להם ידע משמעותי, לעומת ספרד, שם אמרו 49% שאינם יודעים דבר; עדות לרמת ידיעה נמוכה ניתנה גם במלטה, הונגריה, בולגריה, צ'כיה, קפריסין ולוקסמבורג. משכילים רואים עצמם כבעלי ידע רב יחסית בנושא לעומת מעוטי השכלה, וכך גם כפריים לעומת עירוניים. יש להדגיש, שהסקר לא בדק את רמת הידיעות של הנשאלים, אלא את הדימוי העצמי שלהם. דו"ח הסקר רשלני למדי בהצגתו את הדימוי העצמי כאילו מדובר בעדות מהימנה על רמת הידע בפועל. למעשה, הדימוי העצמי אינו אמין כי המידע על רפורמות חיוביות הרבה יותר נפוץ ונגיש מהמידע על שינויים הדרגתיים ועמוקים לרעת החיות.

סקר 2005 מגלה פרטים נוספים על ההיכרות של אזרחי האיחוד עם תנאי החיים במשקים: 68% ביקרו במשק שמוחזקות בו חיות, במיוחד במדינות סקנדינביה, שם ביקרו 78% מהמשיבים לפחות שלוש פעמים במשק. בפורטוגל וביוון יש רוב מובהק למי שלא ביקרו מעולם במשק (68% ו-66% בהתאמה). בדרך-כלל במדינות שבהן מרבים לבקר במשקים, דיווחו המשיבים שיש להם ידע רב יחסית בנושא. הסקר אינו מגלה אם הביקורים נערכו במשקים תעשייתיים או במשקים מסורתיים יותר – לכן אין בנתונים אלה כדי ללמד על היכרות ממשית עם תנאי הגידול של רוב החיות.

פרה בתוך רפת שפותחה בהולנד. החברה מתגאה בכך שהפרות בוחרות מתי הן רוצות להיחלב. נראה כי רוב אזרחי אירופה

אינם יודעים על מחלות בעטינים המנופחים, היחלשות העצמות, קריסה בגיל צעיר, הפרדת העגלים מאמם, ועוד.

מאמינים שהמצב סביר
סקר 2005 מראה שהאירופים מאמינים, שבסך הכל מצב החיות במשקים לא נורא. הביקורתיות מעט יותר גדולה (אמנם לא בכל פרט) בקרב נשים, צעירים, עירוניים, משכילים ושמאלנים. ביקורתיות מובהקת נרשמה רק בקרב מי שאינם קונים בשר.

הביקורתיות החריפה ביותר נרשמה כלפי תעשיית הביצים: 58% מהאירופים חושבים שרווחת התרנגולות והגנתן גרועות למדי או גרועות מאוד. המשיבים בהולנד, דנמרק, גרמניה ובלגיה היו הביקורתיים ביותר.

לול בתעשיית הביצים בבריטניה (BBC): רוב אזרחי אירופה יודעים על התנאים המחרידים בתעשייה זו,

והחקיקה האירופית מטפלת בכך במידת-מה.

הדעות ביחס לחזירים בתעשיית הבשר אינן מובהקות. 44% מהאירופים אופטימיים, כאשר ב-15 מדינות מאמינים אנשים רבים יותר שמצב החזירים טוב מאלה שמאמינים שמצבם רע, לעומת 10 מדינות שבהן מאמינים יותר שהמצב רע; יש שיעור גבוה, עד 33% (בלטביה) של אנשים שאינם יודעים להשיב.

בנוגע לתעשיית החלב שוררת באירופה אופטימיות גדולה – רק 25% מאמינים שרווחת הפרות והגנתן גרועות למדי או גרועות מאוד. למעשה, רק משיבים שאינם קונים בשר נתנו יותר תשובות שליליות מתשובות חיוביות. האופטימיות ביחס לפרות גדולה במיוחד בפינלנד, הולנד ושבדיה.

רוצים לדעת יותר
כ-6 מכל 10 אירופים רוצים לדעת יותר על התנאים שבהן מוחזקות החיות במשקים במדינתם. הרצון לדעת יותר חלש יחסית בעשר המדינות שנכנסו לאיחוד בשנת 2004: רק 10% שם רוצים בהחלטיות מידע נוסף, לעומת 20% במדינות הוותיקות יותר. הרצון לדעת יותר חזק במיוחד ביוון, פורטוגל, איטליה, קפריסין, וכן רומניה וטורקיה. מדינות אלה אינן נחשבות כבעלות החקיקה המתקדמת ביותר לרווחת בעלי-חיים, והתשובות משקפות, ככל הנראה, חוסר שביעות רצון מכך מצד אזרחיהן. לעומת זאת, בצ'כיה, אסטוניה והונגריה מעידים המשיבים הן על רמת ידיעות נמוכה והן על עניין מועט בנושא. בכל המדינות, משתנים דמוגרפיים אינם משפיעים כמעט על הרצון לדעת יותר.

שאלה נוספת עסקה במקור הידע המועדף לנושא רווחת בעלי-חיים. המקור המועדף למידע הוא הטלוויזיה (51%), ואחריו האינטרנט (30%, אך הרבה יותר בקרב צעירים ומשכילים) והעיתונים יומיים (29%). נקודה חשובה עבור ארגונים להגנה על בעלי-חיים: רק 18% מהמשיבים ציינו ספרים ועלונים בתור מקור מידע מועדף.

מאמינים בשיפור
6 מכל 10 אירופים מאמינים, שבעשור האחרון חל במדינתם שיפור בתחום רווחת בעלי-החיים, כולל 48% המאמינים כי השתפר מעט, ו-12% – השתפר מאוד. זאת לעומת 5% המאמינים שהמצב התדרדר מעט, ו-2% – התדרדר מאוד. בשבדיה, קפריסין, מלטה והולנד מאמינים יותר בשיפור, וברוב מדינות המזרח אירופיות והים-תיכוניות מאמינים פחות בשיפור, כשהאחוזים נמוכים במיוחד בבולגריה ובהונגריה. דווקא משיבים שאמרו שיש להם ידע רב על תנאי החיים של החיות, מאמינים בשיפור הרבה יותר ממי שאמרו שאין להם ידע בנושא. עורכי הסקר אינם מתייחסים לכך, שממצאים אלה הם כנראה עדות למקורות הידע המסולפים שיש לציבור.

תרנגולים בלול המספק בשר עבור KFC, גרמניה (PETA): חלק משמעותי מהאפרוחים אינם מסוגלים לעמוד בגלל משקל עודף, פרופורציות מעוותות ועצמות רכות – כל אלה פרי ברירה מלאכותית. למרות ההכרה בקרב אזרחי אירופה בדחיפות של רפורמה בתעשייה זו והתחייבויות החקיקה הכללית להימנע מעיוותים תורשתיים, התחמקו מוסדות האיחוד מטיפול כלשהו בבעיות אלה.

חושבים שדרוש שיפור
77% מהאירופים חושבים שיש צורך בשיפור רווחת בעלי-החיים בארצם (מתוכם ענו: בהחלט – 35%, ככל הנראה – 42%). 13% בלבד חושבים שלא נחוץ שינוי. ביוון, קפריסין ופורטוגל הדרישה לשינוי גבוהה במיוחד; ביוון אמרו 96% מהנשאלים שדרוש שיפור במדינתם. במדינות כמו פינלנד ושבדיה מרוצים במיוחד מהמצב, אך גם שם נרשם רוב ברור (67% ו-68% בהתאמה) למאמינים שדרוש שינוי. באירלנד בולט ריבוי האנשים שאין להן דעה בעניין. הדרישה לשיפור בכל המדינות אינה קשורה בנתונים דמוגרפיים (למשל: אין הבדל משמעותי בין כפריים לעירוניים), אלא רק במידת החשיבות שמייחסים הנשאלים לנושא וכן ברמת הידע של הנשאלים לפי הערכתם.

סקר 2005 מפרט בנושא השיפורים הנחוצים. הנשאלים דירגו את החיות שיש צורך רב במיוחד לשפר את רווחתן/הגנתן: תרנגולות בתעשיית הביצים (44%), תרנגולים בתעשיית הבשר (42%), חזירים (28%), פרות בתעשיית החלב (17%), עגלים (14%), תרנגולי הודו (13%), ברווזים ואווזים (11%), סוסים (11%), דגים בחקלאות מים (8%), ארנבונים (7%) וכבשים (6%). 3% בלבד פסלו באופן ספונטני את כל הקבוצות, ו-12% אמרו באופן ספונטני שיש לשפר את רווחת כולם. קיימים הבדלים לאומיים, בהתאם לאופי החקלאות המקומית; למשל, ביוון מייחסים חשיבות רבה לדגים ולכבשים, ובפולין – לסוסים. חוסר העניין בתרנגולי הודו, בברווזים ובאווזים – לעומת תרנגולים בתעשיית הבשר – נובע ספק מבורות, ספק מכך שמדובר בתעשיות קטנות יותר. על כל פנים, מוסדות האיחוד כבר נקטו שורה של צעדים לשיפור המצב בתעשיית הביצים, אך שנתיים לאחר עריכת הסקר עדיין לא נעשתה אף פעולה לטובת העופות בתעשייה הגדולה ביותר – תעשיית בשר העופות – למרות עמדת הציבור.

חזירים במשק בצרפת. לאזרחי אירופה אין דעה ברורה על מצב החזירים באיחוד,

אך יש הסכמה נרחבת שנחוץ שיפור בתנאי החיים שלהם.

בשבוע הבא נסקור את השקפותיהם של תושבי האיחוד האירופי בעניין דרכים לשינוי

מקורות

Special Eurobarometer 270 / Wave 66.1 – TNS Opinion & Social, Attitudes of EU Citizens towards Animal Welfare, March 2007.
Special Eurobarometer 229 / Wave 63.2 – TNS Opinion & Social, Attitudes of Consumers towards the Welfare of Farmed Animals, June 2005.

מזונות קסומים בבתי-הספר

על רקע בעיית ההשמנה הגוברת, מקיימים בתי-ספר תוכניות חינוך לתזונה נכונה. מטרה מרכזית של תוכניות אלה אמורה להיות הגדלת הצריכה של מוצרים לא מעובדים מן הצומח. אולם קשיי המימון מקלים על כניסת חברות מסחריות לבתי-הספר, תוך עידוד צריכת מוצרים מן החי במסווה של ייעוץ בריאותי.

המזונות הקסומים

תוכנית העשרה בשם "המזונות הקסומים" הועברה כפיילוט של משרד החינוך ל-1,500 תלמידים ב-15 בתי-ספר באזור ירושלים. כך מדווחת מיטל יסעור בית-אור (ynet, 12.4.2007). התוכנית נועדה להקנות לילדי כיתות א' ו-ב' ולילדי הגן הרגלי תזונה מקדמי בריאות ולסייע בהפחתת שיעורי ההשמנה ומחלות כרוניות נוספות. הדיאטנית ורד מרום וד"ר לימור בן-יעקב, מחברות התוכנית, מגדירות בה שלושה "מזונות קסומים": קטניות, פירות וירקות. התוכנית נועדה לעודד צריכת מזונות אלה, וכן לעודד שתיית מים (במקום מיצים ממותקים). הילדים מתוודעים לסגולות של המזונות הקסומים באמצעות שירים, סיפורים, דפי עבודה צבעוניים, פוסטרים ותקליטור, המעלים את היתרונות של מזונות אלה באופן חווייתי וחיובי. ההדרכה נערכת על-ידי מחנכת הכיתה, שעברה הכשרה מיוחדת ומסתייעת בחוברת מפורטת. התוכנית משתפת את המשפחה לשם יצירת מעורבות ותמיכה בתלמיד, ובתחילת שנת הלימודים מרצות הדיאטניות בנושא בפני הורי התלמידים.

לפי שאלונים שהועברו להורים בסוף שנת הניסיון, מסרים בריאותיים רבים נקלטו ויושמו, וביניהם הוספת ירקות, פירות וקטניות לתפריט, ואכילת סלט בארוחה משפחתית. עם זאת, למרבה הצער חלה בתום השנה עלייה של 13% בשימוש בממרחי גבינה ועלייה בת 29% בשימוש בביצים בכריכים.

כל המורות ו-93% ממנהלי בתי-הספר הביעו רצון להמשיך בתוכנית; הקושי הוא במימון. מנהלי בתי-ספר או מנהלי אגפי חינוך שמעוניינים להשתמש בתוכנית יכולים לפנות לורד מרום, לטלפון: 050-9045255.

מתוך אתר המזונות הקסומים

תוכניות עם מגע מסחרי 
"המזונות הקסומים" היא אחת מבין תוכניות בריאות אחדות שהופעלו בשנים האחרונות בבתי-הספר בישראל. הצרה היא, שלא תמיד הכותרת הבריאותית מבטיחה תוכן בריאותי. אין זה מפתיע, שבמקרים שבהם מופיעות בתוכנית המלצות לצריכת מוצרים מן החי תחת כותרת בריאותית, יש לכך קשר הדוק עם חברות מסחריות. כפי שדיווחנו בגיליון 9 של זכויות בעלי-חיים השבוע, בשנת 2001 נערך בבתי-ספר בתל-אביב ובאופקים פרויקט ניסיוני, אשר כלל חלוקה יומיומית של כוס חלב פרה לילדים דרך בתי-ספר; כלומר, פרסומת שערכה חברת "תנובה" למוצריה והתניה לצרוך מוצרים אלה, בחסות משרד החינוך.

תוכנית בתפוצה גדולה יותר היא "תפור עלי – עושים בית ספר לבריאות", המיועדת לבתי-ספר ולגני ילדים. התוכנית, שהושקה בשנת 2003, עוסקת בבריאות ומתמקדת, בין השאר, בחינוך לתזונה נכונה. עד סוף שנת 2004 נחשפו לתוכנית יותר מחצי מיליון תלמידים, ובשנת 2005 השתתפו בה 800 בתי-ספר. התוכנית אמנם מעודדת צריכת פירות וירקות, אולם היא כוללת גם עידוד מתמיה ובוטה לצריכת מוצרים מן החי. באתר "תפור עלי" יש אפילו קישורים מומלצים לאתרים המסחריים של תנובה, שטראוס ומועצת החלב! המדובר בגופים שלמדו היטב את הכוח השיווקי של כותרות כדוגמת "תזונה נכונה" ו"בריאות" בשילוב מראית-עין של סמכות מדעית. הם מפיצים "מידע תזונתי" שיווקי, ומועצת החלב אף פונה ישירות לגננות והצליחה לשווק באמצעותן לכ-5,000 (!) גני ילדים בישראל חומר פרסומי שהיא מכנה "ערכות לימוד".

בנובמבר 2006 פרסם משרד החינוך נוהל, האוסר על מכירת מאכלים ומשקאות עתירי שומן וסוכר בשטח בתי-הספר. רשימת המוצרים האסורים כוללת, בין היתר, נקניקיות ושניצלים. כפי שדיווחה נורית קדוש (מעריב) כשלושה חודשים לאחר פרסום הנוהל, מספר חברות מסחריות וביניהן תנובה ושטראוס, החליטו להקים גוף משותף למאבק ברשויות המדינה, בעקבות החלטת משרד החינוך. צעד זה ממחיש בבהירות עד כמה מסוכן לתת לגופים מסחריים דריסת רגל במערכת החינוך, ומובן שאין להסתמך ולהמליץ על שום "מידע תזונתי" שהם מפיצים.

מקומי וחיובי

ב-ynet התפרסמו לאחרונה שני פרויקטים תזונתיים מבטיחים:

ד"ר ברוריה טל, דיאטנית קלינית, סיפרה על פרויקט לקידום הבריאות שנערך בנתיבות, לגילאי 19-5. בכל הגנים ובתי-הספר מקדישים מדי שבוע חלק משעת המחנך לתזונה נבונה – למה חשוב לצרוך דגנים מלאים, מה בריא בפירות ובירקות, ועוד.

תומר קרן סיפר על פרויקט "פאסט קידס" ברעננה, שבמהלכו "יוצאים ילדי הפרויקט ללמוד מאין מגיע המזון הבריא – הפירות והירקות." לדברי קרן, "הבעיה היא כיצד לשכנע את הילדים לאכול פרי שאינו טבול עד הצוואר בשוקולד, סוכר או מרשמלו דביק, שלא לדבר על ירקות כמו צנון וחסה, שנחשבים אצל הילדים – דחויים." מתגובות הילדים לירקות ולפירות נפוצים, נראה שהבעיה היא דווקא בהרגלים בבית. מתוך ג'ינגל שחיברו הילדים לסיכום החוויה: "תאכלו חסה – לא תהיו בבאסה. תאכלו בננה – לא תחטפו ג'ננה. תאכלו ארטישוק – לא תחטפו שוק. תנסו גויאבה, תנסו קישואים. אל תגידו לא, לפני שאתם מנסים."

זוהי הזדמנות להזכיר לתלמידים ולהוריהם, שאם בבית-הספר שלכם עדיין מוכרים שניצלים או  נקניקיות, התלוננו בפני ההנהלה או פנו למפקחת:

עירית ליבנה, המפקחת על תחום הבריאות, דבורה הנביאה 2, ירושלים 91911. פקס 02-5603469 דואל iritli@education.gov.il

למידע נוסף על תזונה לילדים ולנוער

מקורות

מיטל יסעור בית-אור, "המזונות הבריאים: תוכנית בבתי הספר למניעת השמנה", ynet, 12.4.2007.

תפור עלי - עושים בית ספר לבריאות, משרד החינוך ומשרד הבריאות. כניסה: 12.4.2007.

אתרי האינטרנט של שטראוס, תנובה ומועצת החלב. כניסה: 12.4.2007.

תומר קרן,  "מה אני צריך לאכול חסה? מה אני, עז?", ynet, 31.1.2007.

גלעד גרוסמן "אחד בפה ואחד בלב", nrg מעריב, 18.1.2007.

"הקיוסקים בבתי הספר יורשו למכור מזון בריא בלבד", וואלה!, 28.8.2006.

ד"ר ברוריה טל, "איך נגרום לבני 5 ומעלה לאכול ירקות ופירות", ynet , 24.5.2006.

"'תפור עלי'. שלב בחינוך הילדים לתזונה", BeOK, 23.1.2006.

"תזונה נבונה ומניעת השמנה בקרב ילדים ונוער" (הודעת הדוברות), משרד החינוך, לשכת הדובר, 6.12.2004.

ועדת החינוך והתרבות - סיכום כנסת: ישיבה מס' 258 - חלוקת חלב לילדי בתי הספר - הצעת ח"כ משה גפני לדיון מהיר, 13.3.2001.

פינת התזונה: מסעדה צמחונית

בבאשירי, רח' ברודצקי 17, רמת-אביב, תל-אביב; טלפון: 03-7441390

א'-ה' 19:00-11:00, ו' 16:00-11:00

בבאשירי היא מסעדה עממית שכונתית, המציעה אוכל ביתי צמחוני במרכז המסחרי שברמת-אביב. אפשר למצוא בבבאשירי חומוס משובח (18 ₪), מרק ירקות (20), תבשיל אורז (25), סלטים (חצילים, טבולה, ערבי) וגולת הכותרת היא מנת "אדם", הכוללת שכבות בטטה, גזר, קישוא ופלפל אדום (מאודים) לצד אורז מלא, אורז בר (שחור) ועשבי תיבול בטחינה, בציפוי צנוברים וגרעיני חמניה, דלעת ושומשום אפוי בתנור; מוגש עם בורגול (45).

לסקירת מסעדות נוספות