פעילות 

ישראל משתחררת מכלובי הסוללה

רוב הביצים שבסופרמרקט מגיעות מלולים תעשייתיים, שבהם כלואות תרנגולות ב'כלובי סוללה'. תרנגולות אלה נידונות לחיים קצרים של צפיפות, זוהמה, רעב, כאב, תסכול, תשישות ופחד מתמיד. רפורמה ממשלתית בענף הביצים מבקשת להרוס את הלולים הקטנים בישראל ולבנות במקומם לולי ענק עם כלובי סוללה. כל מדינות האיחוד האירופי ולאחרונה גם קליפורניה, אסרו על השימוש בכלובי הסוללה. מדי שנה מחרימים יותר צרכנים ביצים מכלובים ומחליפים אותן בביצים מתרנגולות החיות בלולים פתוחים או במזון מהצומח. אנו פונים למשרד החקלאות בדרישה שלא לבזבז מאות מליוני שקלים מכספנו, משלמי המיסים, בניסיון כושל לשמר אכזריות שעבר זמנה.

עצומה לשחרור התרנגולות מכלובי הסוללה
למידע נוסף אודות קמפיין אנונימוס להפסקת השימוש בכלובי הסוללה בישראל

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ב-3.2.2009.

טבעונות בחיפה

ביום ד', 14.1.2009, בשעה 19:00, יתקיים מפגש של קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה (גילאי 21 ומעלה). במפגש יתארח שמואל גלבהרט – אדריכל ומתכנן ערים, סגן ראש עיריית חיפה לשעבר וחבר המועצה בהווה מטעם "הירוקים של חיפה". מר גלבהרט ידון עמנו בנושאי איכות הסביבה ובעלי-חיים בכלל ובחיפה בפרט.

לפרטים: veg.Haifa@gmail.com  או שני: 054-5889672, מיכל: 052-4323357.

אירוח בחיפה

דיירות בדירה טבעונית מעוניינות לארח פעיל/ים מהדרום עד יעבור זעם. בדירה מתגוררים שתי שותפות ומספר חתולים. יש חדר שאפשר להתאכסן בו וכן מקום בסלון בנוחות. לפרטים אל תהססו לפנות: dana.veg@gmail.com

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים בשבתות בשעה 18:00 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס. את הסדנה הקרובה (17.1.2009) תנחה אורית שמש, דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

כדאי לכתוב: לקראת הבחירות

עם התקרבות הבחירות, חשוב לנצל את הפתיחות שמגלים המועמדים לכנסת ה-18 במגע עם מצביעים פוטנציאליים. כדאי לפנות בכתב באופן אישי לחברי כנסת ולמפלגות ולהשתתף בחוגי בית, להסביר למועמדים שפעילות פרלמנטרית בעניין בעלי-חיים מהווה שיקול משמעותי עבורך בבחירות לכנסת, ולבקש לדעת כיצד מתכננים המועמדים לפעול באופן אישי ומפלגתי בנושאים:

• סיום התקנת תקנות צער בעלי-חיים, שמתעכבת כבר 14 שנים מאז חקיקת חוק צער בעלי-חיים בגלל סחבת במשרד החקלאות. תקנות שכבר נוסחו כטיוטה בשלב מתקדם: החזקת חזירים, הובלת עופות, מניעת סבל בהמתה, החזקת בעלי-חיים.
• מתן תמריצים כלכליים לבניית לולים נטולי כלובים במסגרת הרפורמה בענף הביצים, והתקנת תקנות לביטול כלובי הסוללה.
• העברת סמכויות צער בעל-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה.
• חקיקה נגד מכירה וייבוא של כבד שומני.
• רפורמה במועצה לניסויים בבעלי-חיים.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

מלחמה בדרום. ב-5.1.2009 הודיע משרד החקלאות שיסייע במימון לטיפול רפואי לכלבים ולחתולים שנפצעו מירי מרצועת עזה. ד"ר דגנית בן-דב אמרה ל-ynet: "הסיוע במימון הטיפול יוענק לכלבים וחתולים פצועים שיש להם בעלים, אך אנו נשקול גם טיפול במידה וחיה שאין לה בעלים נפצעה, כדוגמת חיות רחוב, כל עוד ניתן לטפל בהן ולמצוא להן בית." אין מוקד מוסדר לטיפול בפניות הציבור, אך ניתן לשלוח את הפניות אל ד"ר דגנית בן-דב, משרד החקלאות, בכתובת: dganit.b@moag.gov.il או לפקס: 03-9681661

חיות רבות נתקפו בחרדה לאחר פיצוצים שאירעו לידן. בין העצות שהתפרסמו להרגעת חיות במצבי חרדה: לאפשר לכלב להתחבא במקלט שקט ואפל, ורצוי לספק לו מלונה למסתור בתוך הבית, עם ציפוי לבידוד מרעש; להגביל את תנועתו בחדר קטן (כגון השירותים) אם הוא נע באופן שעלול לפגוע בו; להרגיל את הכלב מבעוד מועד למלונה בעזרת חיזוק חיובי; לספק לו טיפול תרופתי מבעוד מועד; ולהרעיף אהבה על הכלב לאחר התקף החרדה אך לא במהלכו (nrg מעריב, 8.1; נענע 10, 8.1).

כלבה נפגעה באשקלון מרסיס של טיל, וניצלה בזכות ד"ר רם פורר, (ynet ,8.1) הווטרינר של SOS חיות אשקלון.

דיירים באשדוד נטשו תוכי כשהוא כלוא בכלוב לאחר שהבניין נפגע מרקטה (mynet ,2.1). התוכי, שהוגדר כנפגע חרדה, אותר על-ידי חייל פיקוד העורף וטופל. במושב מבועים ננטשו שמונה כלבים, וטופלו על-ידי שכן שריחם עליהם (mynet ,6.1). בעקבות הפרסום בעיתון, האחראים לכלבים שבו לטפל בהם.

הדיווח היחיד מעזה, מספר שחיילי צה"ל מצאו בגן החיות המקומי אריה, לביאה, יען ועופות נוספים, כולם מורעבים לאחר שננטשו בכלוביהם. לא ברור אם יעבירו אותם לישראל (ידיעות אחרונות, 8.1).

• SOS חיות אשקלון: 050-8254227
• מוקד תנו לחיות לחיות עקב המלחמה: 03-6241776
• אם מצאת כלב נטוש, ניתן לברר אם הוא בעל שבב 03-9681610

מקורות

"גם סוסים מפחדים מקסאמים", nrg מעריב, 9.1.2009) אחיקם משה דוד
ארז ארליכמן, "אשקלון: כלבה שנפגעה מגראד נותחה וניצלה", mynet ,8.1.2009.

סמדר טל, "חרדים: כלבים תחת טילים", nrg מעריב, 8.1.2009.

גל כתב, "רעש מלחמתי", נענע 10, 8.1.2009. 
"המשלחת לכלבים במצוקה", וואלה!, 8.1.2009.

רון בן ישי, "לוחמים בגוב האריות", ידיעות אחרונות, 8.1.2009, עמ' 24.

יעל גל-און קליר, "זה כלב או חתול?", mynet ,8.1.2009. 
עודד בר מאיר, "חוזרים לכלבים שננטשו", mynet , 7.1.2009.
"מחר: מבצע לטיפול ופינוי בע"ח בשדרות", nrg מעריב, 7.1.2009.
"המשפחות עזבו, הכלבים ננטשו", mynet  6.1.2009. עודד בר מאיר
ארז ארליכמן, "הכלב נפצע מקסאם - משרד החקלאות יסייע", ynet ,5.1.2009.  
"עופרת יצוקה: כלבכם נפצע? משרד החקלאות יממן את הטיפול", nrg מעריב, 5.1.2009.

יאיר הרוש, "בין נפגעי החרדה באשדוד: תוכי מדבר מזן ג'אקו", mynet ,2.1.2009.

ynet (חיות וחברה) מלחמה וחיות בבית. במאמר "מצב חירום: איך מפנים משפחות עם חיות מחמד?" בוחנים חגית לס וחיים לוי את הצורך בתוכנית לאומית לפינוי "חיות מחמד" בעת מלחמה, בעקבות נתונים ממלחמת לבנון השנייה ומתוכניות חירום שהתפתחו בשנים האחרונות באזורים מוכי אסונות טבע בארצות-הברית. לדברי לס ולוי, במלחמה "(26.6%) מהנסקרים לא התפנו מבתיהם מאחר ולא היה בידיהם פתרון לחיות המחמד שברשותם. מרבית הנבדקים שהתפנו, נאלצו להשאיר את הכלב בבית (63.4%). הם לא רצו להשאיר את הכלב בתוך הבית ולכן השאירו אותו מחוץ לבית (66.7%), ולא השאירו לכלב מזון ומים (20%)." המחברים ממליצים לבנות תוכנית הכוללת הסברה על מוכנות לשעת חירום בקרב אנשים האחראים לחיות, התאמת מקלטים "ידידותיים לחיות" ומערכת מידע המכוונת אליהם, ועוד.

הארץ זרים. בכתבה "תוכי המחמד של היום – הסכנה של מחר" (2.1.2009) מתאר צפריר רינת מיני בעלי-חיים שהוכנסו לישראל והתרבו. רינת משתמש במונח המיליטנטי והמטעה "מינים פולשים", אולם המומחיות שהוא מראיין מעמידות דברים על דיוקם. ד"ר סלעית קרק, "שהובילה צוות מדענים שאסף נתונים על מיני הציפורים הפולשות שהגיעו לאירופה ולאגן הים התיכון, מדווחת שתופעת הפלישה מקורה בעיקר בפעילות אנושית ולא כפי שהיה מקובל לחשוב - עקב שינויים אקלימיים. מינים פולשים הובאו לצרכי ציד או כחיות מחמד, וברחו או שוחררו מכלובים ביתיים וגני חיות. [...] בעקבות הגילוי, לפיו רוב הציפורים הפולשות הגיעו לארץ באופן יזום על ידי האדם, ממליצה קרק על שינוי תהליך מתן האישורים לייבוא ציפורים, וכן על מסע הסברה לציבור שלא לשחרר לטבע מינים זרים של בעלי חיים."

nrg מעריב (סופשבוע) בנייה פיארטית. בכתבה "על שפת הנחל גרים ביחד" (2.11.2009) מספר אביב לביא על התפשטות הבנייה הבלתי חוקית על גדות הנחלים. למשל: גני אירועים על גדות הנחלים פולג ואלכסנדר: "חוץ משפכים ופסולת בכמויות ענק, אתרים כאלה מייצרים רעש אדיר ומושכים מאות מכוניות שנוסעות מדי לילה על גדת הערוץ, פעילויות שמשמעותן גזר דין מוות למערכת האקולוגית של הנחל. [...] זה בדרך כלל מתחיל בוועדה המקומית. בראשה יושב ראש המועצה, שלרוב אין לו אינטרס להתעמת עם מצביעים, אם זה מקום קטן אז כולם מכירים את כולם והכל קומבינות. זה יכול להיגרר בוועדה המקומית שנים. בסוף, אם איכשהו נצליח להגיע לכתב אישום, השופט יגיד 'למה חיכיתם 15 שנה'?"

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב אפקט החממה. בכתבה "הבקר והצאן מזהמים את האוויר. אולי הפרה מתאנה תציל את העולם" (4.1.2009) מדווח אלכס דורון על ניסיונות כושלים למדי לגרום לפרות ולכבשים לפלוט פחות מתאן, בהנחה שהגזים שהם פולטים אחראים ל-18% מאפקט החממה. לדבריו דורון, "מאחר שרוב המדענים מטילים ספק בהצלחת מערכת הסברה שתביא לצמצום משמעותי בצריכת בשר על-ידי בני האדם ומעבר לתפריטי מזון צמחוני – הם משקיעים עתה מאמצים רבים, באמצעים טכנולוגיים ובמחקרים שיביאו להפחתה ביצור גז המתאן בידי חיות המשק." יש להעיר, שהקישור בין כימאים ותזונאי בקר לבין מערכות הסברה הוא מופרך; מערכות כאלה הן באחריותן של ממשלות, וממילא הן לא נוסו כלל.

כדאי לחתום על עצומה הקוראת לאו"ם לפעול לעידוד תזונה המבוססת על מזון מהצומח, כאמצעי להתמודדות עם הנזקים האקולוגיים והבזבוז שגורמות תעשיות המזון מהחי.

ynet (חיות וחברה) טובת החיה. במאמר "בדרך לגירושין - מה יעלה בגורל חיית המחמד?" (7.1.2009) בוחן פבלו לרנר את היחס הראוי מצד בתי המשפט לסוגיית משמורת החיות של בני-זוג שנפרדו, תוך התמקדות בטובת החיה והשוואה בין "טובת החיה" ל"טובת הילד".

ynet (חיות וחברה) כלא הבית. במאמר "האם השיעמום מאיים על בריאות חיות המחמד?" (7.1.2009) בוחנת נועה הראל את המצוקות התוקפות חתולים וכלבים שנאלצים לחיות בבית, ומציעה דרכים להעשרת חייהם.

ynet  ברזל מהצומח. בכתבה "לא חייבים בשר - המזונות שייספקו לכם ברזל" (5.1.2009) מציעה הדיאטנית רויטל בן שושן ירקות, פירות, דגנים וקטניות שעשירים בברזל.

אירופה 2008
חקיקה בעניין בעלי-חיים באיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא הגוף החשוב בעולם בתחום החקיקה שנועדה לצמצם את סבלם של בעלי-חיים המנוצלים באופן ממוסד. בניגוד למצב בארצות-הברית ובישראל, החקיקה באיחוד היא תהליך מקיף ורציף: בכל עת נערכים מחקרים מדעיים ועבודה משפטית בתחום נרחב של עניינים הנוגעים לבעלי-חיים. על רקע זה, שנת 2008 הייתה מאכזבת, עם החלטות צנועות בלבד וללא התקדמות בתחומים ההמוניים והזנוחים ביותר: תעשיית בשר העופות ותעשיית הדגים.

שחיטה
ב-18 בספטמבר פרסמה נציבות האיחוד האירופי הצעה לעדכון הדירקטיבה המיושנת בעניין שחיטת בעלי-חיים (Directive 93/119/EC). ההצעה מתייחסת לכל צורות ההרג של בעלי-חיים בתעשיות המזון והלבוש. מדובר אפוא בהרג של מיליארדי חיות בשנה. ההצעה חלה גם על מדינות חיצוניות: מדינות המייצאות לאיחוד האירופי מוצרים מן החי, יצטרכו לעמוד בדרישות התקנה. בין השיפורים שהוצעו:

• כל המשחטות הגדולות יידרשו להחזיק "ממונה על רווחת בעלי-חיים", שצריך להיות זמין בכל עת ולאכוף את סמכותו בעניין מזעור הסבל של החיות במשחטה ובמתקנים הסמוכים לה.
• כל עובדי המשחטות שבאים במגע עם חיות יצטרכו לעבור הכשרה ולקבל רישיון לטיפול בחיות במשחטה.
• יצרני ציוד להימום חיות (גרימת אובדן הכרה) יצטרכו לפרסם הנחיות ברורות לשימוש יעיל בציוד.
• פריטים מסוימים של ציוד הימום יחויבו לפעול ביעילות. למשל: תיקבע עוצמת זרם מחייבת להימום באמצעות חשמל, והשימוש בגז להימום יחייב שהחיות לא ישובו להכרה לפני מותן.
• יוגבלו שיטות ההרג המותרות במקרים של השמדה המונית של בעלי-חיים בעקבות התפרצות מגיפה, וההשמדה תהיה טעונה דיווח לציבור.

עם זאת, ההצעה לא אוסרת על שיטות הימום והרג אכזריות – למרות ההכרה בסבל שהן גורמות – וזאת בטענה שאין לשיטות אלה חלופות מסחריות. למשל, תליית העופות ברגליהם על סרט נע גורמת פחד עז ושברים, טבילת העופות התלויים באמבט עם זרם חשמלי גורמת כאב ומצוקה רבה, והימום באמצעות פחמן דו-חמצני גורם מצוקה נשימתית חמורה לפני אובדן ההכרה. ההצעה אינה אוסרת אפוא תליית עופות ברגליהם, טבילת העופות התלויים באמבט חשמלי, ושימוש בפחמן דו-חמצני להימום חזירים וחיות בתעשיית הפרווה ולעתים גם להרג עופות.

עופות תלויים ברגליהם בהכרה מלאה, על מסוע המוביל אותם למתקן הימום.

הנציבות של האיחוד האירופי לא מציעה שינוי בשיטה זו. (צילום: PETA)

תעשיית הביצים
הדירקטיבה בעניין "סטנדרטים מינימליים לתרנגולות מטילות" (Directive 1999/74/EC) אוסרת את השימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים החל מראשית שנת 2012. תריסר השנים שהוקצבו כתקופת מעבר ליישום מלא של הדירקטיבה, רצופות בהתקפות על החוק מצד תעשיית הביצים. אולם ב-8 בינואר פרסמה הנציבות דו"ח כולל על סבלן של התרנגולות בכלובי סוללה ועל השיקולים הכלכליים המעורבים ברפורמה, ובו המלצה ברורה: יש לקיים את האיסור לפי לוח-הזמנים המתוכנן.

ב-25 באפריל אישרה ממשלת הולנד איסור על השימוש ב"כלובים מועשרים" ברחבי המדינה, שנכנס לתוקף כבר בראשית שנת 2009. כלובים אלה לא נאסרו באיחוד האירופי, אף על-פי שהם גדולים רק במעט מכלובי הסוללה שנמצאים בשימוש כיום.

חיות משובטות
חיות משובטות מתות בגיל צעיר וסובלות מפגמים רבים אף יותר מחיות שהורבעו בברירה מלאכותית. למשל: גידים מכווצים, כשל נשימתי, דפורמציות ומחלות לב וכליות. בראשית שנת 2007 העניק "מינהל המזון והתרופות" האמריקאי (FDA) אור ירוק לשיווק מוצרים שמקורם בחיות משובטות ובצאצאיהן, ובעקבות זאת הזמינה הנציבות האירופית חוות דעת רשמיות בנושא, שהתקבלו בינואר 2008. חוות הדעת של "סוכנות בטיחות המזון של אירופה" חוזרת על עמדת FDA וקובעת שאין הוכחה לכך שמוצרים מחיות משובטות ומצאצאיהן יגרמו נזק לצרכנים. אולם בחוות הדעת שפרסמה "הקבוצה האירופית לאתיקה" (EGE) נאמר:

"בהתחשב במצב הנוכחי של סבל ובעיות בריאות של אמהות פונדקאיות וחיות משובטות, יש ל-EGE ספק בשאלה האם שיבוט חיות לאספקת מזון מוצדק מבחינה אתית. השאלה, האם מסקנה זו תקפה גם לגבי צאצאים [של חיות משובטות], פתוחה למחקר מדעי נוסף. כיום, EGE אינו רואה טיעון משכנע להצדקת הייצור של מזון מחיות משובטות ומצאצאיהן."

הדו"ח כולל גם המלצה, שלפיה תנסח הנציבות האירופית כללים ל"רווחה" בהרבעת בעלי-חיים, ובכלל זה בשיטות של שיבוט.

התפתחות דרמטית אירעה ב-18 בספטמבר בפרלמנט האירופי, כשהפרלמנט קיבל ברוב עצום (630 מול 32) קריאה לאסור שיווק מזון שמקורו בחיות משובטות ובצאצאיהן. תהליך החקיקה בנושא צריך לעבור ערכאות נוספות.

ניסויים בבעלי-חיים
היוזמה לעדכן את "הדירקטיבה להגנה על חיות המשמשות למטרות מדעיות" (Directive 86/609/EEC) מתעכבת כבר שמונה שנים. ב-5 בנובמבר הציעה סוף סוף הנציבות דירקטיבה מעודכנת (שצריכה לעבור אישור בפרלמנט ובמועצת השרים). אולם בהצעה יש רק שיפורים מתונים מאוד עבור יותר מ-12 מיליון החיות שעוברות ניסויים באיחוד האירופי בשנה. מדובר בעיקר בדרישה להערכה אתית של כל פרויקט חדש, ובהוראות לגבי גודל הכלוב וסביבת החיים.

העדכון שמציעה נציבות האיחוד האירופי לדירקטיבה בעניין ניסויים בבעלי-חיים

אינו מבטיח כל איסור על ניסויים מסוימים. (צילום: Animals Count)

אמנם ב-2007 התקבלה בפרלמנט האירופי ברוב גדול החלטה נגד ניסויים בקופים, אולם זו מיושמת באופן חלקי בלבד בדירקטיבה שמציעה הנציבות. ההצעה כוללת איסור על ניסויים בקופי אדם גדולים (גורילה, אורנג אוטן, שימפנזה ובונובו). מאחר שמאז שנת 2002 לא נערכו ניסויים כאלה באיחוד, מדובר בהחלטה סמלית, ואפילו זו כוללת פטורים מסוימים. בניגוד לדעת הפרלמנט, אין בהצעה איסור על השימוש בקופים שנלכדו בטבע ואין בה לוח-זמנים להפסקת השימוש בקופים – למרות הבעת הסתייגות לא מחייבת מפרקטיקות אלה.

ב-26 בנובמבר הודיעה הנציבות על כוונתה לעזור במימון מעבדת חיות גדולה בפורטוגל. לפי התוכנית, ייבנו 25,000 כלובים להרבעה ולמחקר, עבור ניסויים בפורטוגל, באירופה ואף מחוץ לאירופה. האיחוד האירופי יקציב 27 מיליון אירו להקמת המקום. זאת לעומת 11.3 מיליון אירו בלבד שהוקצבו במשך חמש השנים האחרונות למרכז האירופי לאימות שיטות חלופיות (ECVAM).

כלבי ים
ב-23 ביולי אימצה הנציבות הצעה לתקנה, המגבילה את הסחר במוצרים שמקורם בכלבי ים. ההגבלה חלה לא רק על סחר פנימי באיחוד האירופי אלא גם על ייבוא וייצוא, ולכן עשויות להיות לה השלכות מרחיקות לכת על ציד כלבי הים בקנדה ובמדינות נוספות. יתכן שהיא גם תגביל סחר בפרוות כלבי ים למזרח הרחוק דרך אירופה. אולם לשון התקנה המוצעת עמומה מדי: היא מתירה סחר בפרוות כלבי ים במידה שהובטח כי שיטת הציד עומדת "בסטנדרט גבוה של רווחת בעלי-חיים". אין בהצעה פירוט מספק על השיטות המותרות והאסורות, וממילא הפיקוח על הציד בשדות קרח נידחים לא יכול להיות יעיל.

במקום לאסור חד-משמעית ייבוא פרוות כלבי ים, הנציבות האירופית מציעה תקנה עמומה, שמעודדת את ממשלת קנדה

להמשיך בהצהרות על כך שמכות מוט בראשו של גור נמלט מהוות "המתה הומאנית". (צילום: HSUS)

כדי להתקבל כתקנה, ההצעה צריכה לעבור בפרלמנט האירופי ובמועצת השרים. ההצעה אינה עומדת בתנאי הצהרת הפרלמנט האירופי משנת 2006, אשר דרשה מהנציבות לקבוע איסור מלא על ייבוא מוצרים ממיני כלבי הים הניצודים בקנדה.

שמורות טבע
רשת שמורות הטבע של האיחוד האירופי, Natura 2000, כוללת כמעט 20% משטח היבשה של האיחוד. ב-12 בדצמבר נוספו לשמורות הטבע האירופיות 95,522 קמ"ר, ויש לכך השלכות מכריעות על הישרדותן של חיות בר ביבשת. כמעט כל שמורות הטבע החדשות נמצאות ברומניה ובבולגריה (למשל: בדלתא של נהר הדנובה) ובפולין.

במדינות חדשות
החקיקה לרווחת בעלי-חיים במדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי בשנים האחרונות מפגרת בדרך-כלל בהשוואה למצב באיחוד. ב-24 בינואר התקדמה בולגריה כשקיבלה חוק חדש להגנה על בעלי-חיים. החוק אוסר עריכת קרבות בעלי-חיים, נטישת חיות, ניצול מיני של חיות ומעשים הגורמים להן סבל חוזר או פגיעה תמידית. נאסרה גם הרבעת חתולים וכלבים בדירות, אלא אם יש בהן חלל מתאים – לפחות 6 מ"ר לחתול או לכלב קטן.

רומניה, לעומת זאת, ביקשה בראשית השנה פטור מחוקי השחיטה האירופיים, לאור המנהג המקומי לשחוט חזירים ללא הימום במשקים ביתיים קטנים. נציבות האיחוד האירופי סירבה לבקשה.

סרביה אמנם לא חברה באיחוד, אולם ב-3 באוקטובר הכריזו הרשויות הווטרינריות הסרביות על יוזמה ראשונה מסוגה במדינה בלקנית: פרויקט לאומי מיידי, בשיתוף עם האיחוד האירופי, של "אסטרטגיית אל-הרג של עיקור וסירוס לפתרון בעיית אוכלוסיית החתולים והכלבים." במקביל לכך, הוחלט לבטל את החוק הקובע שיטות השמדה מותרות לחתולים ולכלבים. לרשויות אסור אפוא להרוג חתולים וכלבים לשם צמצום אוכלוסייתם.

הזירה הבינלאומית
הנציבות האירופית פועלת בשיתוף עם ארגונים לרווחת בעלי-חיים בהתוויית מדיניות עולמית לטובת בעלי-חיים. באפריל ערכו הנציבות והארגונים כנס ראשון, שאליו הוזמנו דוברים אירופים לצד דוברים מברזיל, מארגנטינה ומארצות-הברית, לדון ביוזמות מקומיות לרווחת בעלי-חיים, בניסיון להעביר רעיונות מוצלחים ממדינה למדינה וכשלב מוצהר בפיתוח אסטרטגיה עולמית ל"רווחת חיות משק". תוצאות הכנס נועדו לשמש בכינוס של הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE).

רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס

פינת התזונה
צ'אנדרה, מסעדה צמחונית

רח' ריב"ל 3 (ליד צומת רח' הרכבת / דרך מנחם בגין), באינטרנט

א'-ה' 17:00-08:00, טלפון: 03-5604489

המקום
צ'אנדרה היא מסעדה צמחונית הודית עם תוספות ים-תיכוניות. בגלגולה הקודם הייתה המסעדה ירושלמית ושימשה כמקום המפגש של צעירי שוק מחנה יהודה. כיום היא ממוקמת בין עצים גדולים, במתחם יד חרוצים שבדרום תל-אביב, המשלב בנייני עסקים חדשים לצד בניינים בלויים עם מראה תעשייתי. במרפסת העץ הקטנה של צ'אנדרה יש 14 מקומות ישיבה, ועוד 24 מקומות בחלל המסעדה, המעוצב בקפידה עם עיטורים בסגנון הודי.
 
היצע המנות משתנה בהתאם לירקות העונה. כל המרכיבים טבעיים, ללא חומרים משמרים. רוב המרכיבים הודיים, אך יש בתפריט גם טחינה, עגבניות מיובשות, סלק ועוד. רוב התפריט הרשמי במסעדה כולל מוצרי חלב, ולכן יש בו היצע דל לטבעונים. אולם בפועל, המקום ידידותי מאוד למי שאינם אוכלים מוצרים מן החי: כאשר אמרנו שאנו טבעונים, בעל המקום הבין היטב במה מדובר ומיהר להציע חלופות טבעוניות ראויות לגבינה וליוגורט.

מנות ראשונות
לפני הארוחה, קיבלנו צלוחית מטבלים עם פיתות (6 ש"ח). המדובר בצ'אטני כוסברה, עגבניות מיובשות, מנגו וטחינה, עם מנה נדיבה של פיתה עיראקית. בין המנות הראשונות מוצעות מנות של ירקות עטופים בבלילת קמח חומוס ומטוגנים בשמן עמוק (פאקורה, בטטה ווארה, 18 ש"ח). הפאקורה שהזמנו, מכרובית, הייתה מאכזבת. ניתן להזמין גם סלט ירקות פשוט וקטן (18 ש"ח), וכן מרק היום (18 ש"ח). המרק משתנה מיום ליום.
 
מנות עיקריות
לאחר התאמת הטאלי לטבעונים, קיבלנו תבשיל אורז ועדשים עם מספר תבשילים סביבו: תפוחי אדמה וכרובית, תרד וחומוס, ופאלאק פניר ללא גבינה (32 ש"ח). כל התבשילים (כמו גם המרק) היו עשויים היטב, מגוונים ומתובלים בסגנון הודי אופייני, אך פחות חריפים מהמקובל במסעדות הודיות רבות ומתאימים יותר לחך הישראלי הממוצע. רוב המנות שמוגדרות כ"ספיישלים" אינן טבעוניות, מלבד מאש קופתה – מנה פיקנטית העשויה מקציצות מאש ברוטב עגבניות ופלפלים, עם אורז (42 ש"ח). ה"ספיישלים" מתחלפים מדי יום. מבחינת המחיר, כדאי לבחור ב"עסקית טאלי" החל מהשעה 12:00: לחם ומטבלים, מרק היום, טאלי וסלט קטן – וכל זה ב-32 ש"ח בלבד.
 
קינוחים
בצ'אנדרה מציעים רק קינוח טבעוני אחד, מומלץ: כדור תמרים, טחינה וסילאן ( 5 ש"ח).

כתב וצילם: אריאל צבל