בכתבה "מי לא יתנני עוף" (חיים אחרים, 1.3.2010) מראיינת שחר בן-פורת את הסופרת רות ל. אוזקי, אורחת כנס "מזון למחשבה", המסבירה על העובדות הקשות על תעשיית הבשר שגילתה במסגרת התחקיר לספרה, "שנת הבשרים שלי": "העובדה המחרידה ביותר הייתה הזווית התרופתית שחשפה שימוש בכל כך הרבה תרופות, אנטיביוטיקה והורמונים בתעשיית הבשר. כאשר רואים מכלאה מבינים למה. המקומות האלה הם ענקיים וחיים בהם אלפי בעלי-חיים בצפיפות נוראית. הם מלוכלכים ומתבוססים בצואה של עצמם. הם מקבלים מנות עצומות של תרופות כדי למנוע מהם למות לפני שיישחטו. המידע המבהיל ביותר היה בנושא ההורמונים שניתנו לבקר כדי לפטם אותו לפני שרוצחים אותו. בעיות הבריאות השונות שאנו מתמודדים איתן כעת בארצות-הברית, כמו שפעת החזירים, השמנת יתר, בעיות פוריות וכמובן העמידות של בקטריות לאנטיביוטיקה, מקושרות לאופן שבו אנו מגדלים בעלי-חיים למאכל." בן-פורת מראיינת בכתבה גם את חגי כהן מאנונימוס, המפרט על המצב בתעשיית הבשר בארץ.

הכתבה "המצאה חדשה תבטל הצורך בניסויים בבעלי-חיים" (ynet, 2.3.2010) מדווחת על מודל ממוחשב חדש שפותח על-ידי עמית גפן ונעה סלומקה מאוניברסיטת תל-אביב, והוא עשוי להחליף ניסויים נפוצים בחיות ואף להוות בסיס למודלים שיחליפו ניסויים נוספים בחיות. המודל מאפשר "לדמות את העיוותים הנגרמים בתא עקב פצעים ולבחון כיצד יתנהג בתגובה ללחצים שונים. האלגוריתם הממוחשב פועל באמצעות סריקה של תא חי במיקרוסקופ לייזר, והוא מאפשר להמשיך ולבצע על המודל התלת-ממדי של אותו תא ניסויים רבים, במקום על גופם של בעלי-החיים."

בכתבה "רובוטים במקום עובדים זרים" (וואלה!, 3.3.2010) מספר עמירם כהן על כוונת משרד החקלאות להוציא 100 מיליון ש"ח מכספי הציבור על השתתפות ברכישת 400 מערכות חליבה רובוטיות. הרכישה נועדה להגדיל את רווחיות תעשיית החלב, לצמצם את תלות התעשייה במהגרי עבודה ולמשוך לתעשייה ישראלים צעירים.

בכתבה "שיכון ד' בבית שאן הוכרז כאזור נגוע כלבת" (mynet, 4.3.2010) מדווח קובי דוד שכלבה חולת כלבת נשכה ארבעה אנשים בבית שאן, ובעקבות זאת הוכרזה השכונה כ"אזור נגוע כלבת". לפי פקודת הכלבת, הכרזה זו מקנה לווטרינר הרשותי סמכות להורות על הריגת כל כלב שאינו קשור וחסום, וכל כלב ללא רישיון. זאת בנוסף לסמכויות ההסגר וההרג הנרחבות שיש לשירותים הווטרינריים גם בתנאים רגילים; מומלץ אפוא לכל תושבי הצפון לחסן כלבים וכן חתולים היוצאים החוצה. עיריית בית שאן תקיים ב-10 במרץ יום חיסון, שבו יינתנו חיסונים בעלות 30 ש"ח לכלבי האזור.

בכתבה "המועצה הארצית לתכנון אישרה הקמת העיר כסיף" (nrg מעריב, 2.3.2010) מדווחים עידו אפרתי ואורי בינדר על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר הקמתה של עיר חדשה בנגב, על אף התנגדות המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, ורשות הטבע והגנים. הקמת העיר תהיה כרוכה בהרס של שטחי בר נרחבים, שהם בית-גידולן של חיות רבות.

בטור "שמוליקיפוד, הגרסה התל-אביבית" (nrg מעריב, 28.2.2010) מספר אביב לביא על קיפודי תל-אביב, בין השרידים האחרונים לחיי הבר במרחב העירוני, וממליץ לסייע להם לשרוד: "כל בעל גינה פרטית או בניינית שרוצה לספק לקיפודים סביבה ידידותית יכול לארגן קצת שיחים סבוכים ומקומות מסתור, ואם הקיפודים באזור - הם כבר יגיעו. התמורה: שכנים מתוקים לאללה, פלוס צמד מילים מעורפל – מגוון ביולוגי – שפעם תוכלו לספר לנכדים שהוא נשמר פה גם בזכותכם."

בכתבה "זאבי הגולן: טורפי העל של ישראל" [ynet (טבע הדברים), 5.3.2010] מספר פרץ גלעדי על חיי הזאבים ברמת הגולן, ועל התמודדות הרשויות עם הסכנה הצפויה להם מהרעלות ופגיעות אחרות על-ידי מגדלי בקר.

בכתבה "יפן לא מוכנה להחרים את המסחר בטונה" (כלכליסט, 5.3.2010) מדווחת סוכנות הידיעות שיפן הודיעה כי לא תשתף פעולה עם חרם בינלאומי על ציד של טונה כחולת-סנפיר, אם יוכרז חרם כזה. הדיון בהצעת החרם צפוי לעלות בישיבה הקרובה של הוועידה לסחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה (CITES).

בכתבה "לראשונה מת כלב שחוסן מכלבת. המחלה ממשיכה להתפשט בצפון" (הארץ, 25.2.2010) מדווח אלי אשכנזי על מותו של כלב עשירי מכלבת בישראל מאז תחילת השנה, והפעם הקורבן היה כלב מחוסן; וטרינרים "מעריכים כי החיה סבלה מכשל חיסוני." למרות המקרה התקדימי, גורם משמעותי בהפצת המחלה הוא הזנחת החיסון של כלבי בית.
ארז ארליכמן מדווח ("טייסון האהוב זוהה כזאב משוטט – ונורה למוות", ynet, 22.2.2010) שפקחי רשות הטבע והגנים, בהנחיית השירותים הווטרינריים, "מבצעים דילול של אוכלוסיית זאבים, תנים, שועלים וכן כלבים משוטטים מחשש להתפרצות כלבת." אגב כך הם ירו למוות בכלב בית בצפת. מידע זה התפרסם יום לפני שצפריר רינת, בכתבתו "מדענים: האיסור של גלעד ארדן לירות בכלבים משוטטים יגרום להתפרצות כלבת" (הארץ, 23.2.2010), טען ש"אין כיום בישראל פעילות לדילול אוכלוסיות כלבים משוטטים," עקב החלטת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. המשרד להגנת הסביבה הוא אחד מהגופים המסמיכים את פקחי הרשות לירות בחיות "למניעת כלבת", ולטענת רינת, "מאז ראשית השנה לא חידש ארדן את ההסמכה ולפיכך הופסקה פעילות הפקחים;" כמו כן, "ארדן אישר אתמול שעיכב את הסמכת פקחי הרשות. 'קיבלתי תלונות של אזרחים מאזורים רבים על ירי בכלבים, ובהם מקרים של כלבים שהושארו גוססים בשטח,' הסביר. 'אני מחויב לדאוג גם לרווחת בעלי-חיים, ולכן ביקשתי שיראו לי באילו נסיבות יש הצדקה לכך.'"
בכתבה נוספת בנושא, "שועלים בת"א; מומחים מזהירים מהתפשטות כלבת" (nrg מעריב, 21.2.2010) מכריז אלכס דורון: "שועלים נראו באחרונה באזור הקריה, בקרבת שכונות נוספות בתל-אביב, באזור מקווה ישראל ובישובים עירוניים אחרים." הכתבה מנסה לזרוע בהלה מפני שועלים, ומזכירה שבגליל העליון השועלים משגשגים במיוחד ליד לולים, עקב "זמינות מזון כמו פגרי התרנגולות שלא טופלו כראוי (הטמנה או שריפת הפגרים)."

בכתבה "ההכרעה בנושא חוק הפרוות נדחתה בשבועיים" (ynet, 24.2.2010) מדווח ארז ארליכמן: "ועדת החינוך והתרבות של הכנסת דחתה בשבועיים את ההכרעה סביב הצעת חוק איסור ייבוא פרוות. הצעת החוק, של ח"כ רונית תירוש (קדימה), צפויה להפוך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שאוסרת לחלוטין ייבוא, שיווק וסחר בפרוות מכל סוג, למעט לשימושים דתיים. בדיון היום אמורה הייתה הוועדה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. אך בגלל שלא הייתה הסכמה על סוגיית הפיקוח והאכיפה על מוצרים בהם משולבת פרוות בעלי-חיים, הוחלט לבסוף לדחות את המשך הדיון ל-9 במרס." כזכור, האיסור הנדון אינו חל על פרוות של חיות שנשחטו בתעשיות המזון, ופרוות שהשימוש בהן מקובל במגזר החרדי (הנושא מוצג באופן מטעה כ"שימושים דתיים"). תחת הגבלות אלה, הוצגו בוועדת החינוך דברי תמיכה בחוק ששלחו הרבנים הראשיים: "הרבנים הראשיים בעד 'חוק הפרוות'" (ערוץ 7, 23.2.2010).

בכתבה "גוועלד! בישראל נשחטים יותר חזירים מפרות" (וואלה!, 24.2.2010) מדווח רמי שני, בעקבות השירותים הווטרינריים: "לפי הנתונים שנאספו בשנים האחרונות, בכל שנה נשחטים בישראל כ-130 אלף ראשי בקר וצאן וזאת לעומת 180 אלף חזירים." שני מזכיר שחוק האוסר גידול חזירים עבר בכנסת ב-1962; הרשויות המקומיות גם הוסמכו להגביל מכירת בשר חזיר בתחומן, אולם ב-2004 השעה בג"ץ את חוקי העזר העירוניים בנושא. יש להוסיף, שהחזירים בישראל גדלים בתנאים קשים, ומשרד החקלאות מעכב את התקנת התקנות לעניין גידול חזירים.

בכתבה "בחסות החרדים: כמה מס יגבו על בשר צלופח?" (ynet, 25.2.2010) מדווח אמנון מרנדה: "על שולחן הכנסת הונח ביום שני האחרון צו המגדיר את תעריפי המכס, הפטורים ומס הקנייה על טובין. [...] בין יתר הפריטים המופיעים בצו ניתן למצוא בשר חזיר, בשר סוסים וחמורים, שפנים, ארנבות, לווייתנים, דולפינים, כלבי ים, סוסי ים, זוחלים – לרבות נחשים וצבים – סרטנים, צדפות, תמנונים ואפילו חלזונות." על הצו, שעדיין לא קיבל תוקף, חתום יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה. לדבריו, מדובר בהליך מיסוי שגרתי, אולם "על-פי חוק במדינת ישראל, כמדינה יהודית, אסור לייבא בשר אלא אם כן הוא קיבל תעודת הכשר, כך שלמעשה הצו הזה לא יאפשר ייבוא בשר לא כשר לארץ."

בכתבה "חדרה: אושרה תוכנית שמורת טבע חוף גדור" [nrg מעריב (זמן חדרה), 26.2.2010] מדווח אלעד הופר: "השבוע חתמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה על מתן תוקף לתוכנית שמורת הטבע וגן לאומי חוף גדור והכללתה בתוכנית המתאר של העיר. מדובר בשטח המשתרע על פני 549 דונם בקטע החוף שבין מכמורת לגבעת אולגה."

בכתבה "זן נדיר: החוברה מאבדת את בתי הגידול" (nrg מעריב, 22.2.2010) מתארת שלומית הוך-גרונוול את החוברות – ציפורי מדבר גדולות שרק 150 מהן שרדו בארץ, ומסכמת כיצד יש לסייע להן לשרוד: איסור על איסוף ביצים, והגנה על שטחי מחייתן: איסור מרעה עם כלבים בעונת הקינון, והפסקת הנטיעות והרס שטחי הבר לטובת חקלאות.

בכתבה "זיהום חמור בצפון איטליה לאחר חבלה במאגר נפט" (ynet, 25.2.2010) מדווחות סוכנויות הידיעות על דליפת 600,000 עד 2.5 מיליון ליטרים דלק ממפעל ליד מילאנו, איטליה, לנהר הסמוך: "הסניף האיטלקי של קרן השימור הבינלאומי WWF הודיע כי כמה מיני ציפורי מים נמצאים כעת בסכנה חמורה. כמו כן, הזיהום יקטול כמויות גדולות של דגים וישפיע גם על אוכלוסיות של ברווזים ועופות מים אחרים המקננים באזור הנהר פו. כמה עופות מים מכוסים בנפט כבר אותרו והוצאו מהמים המזוהמים, והועברו לטיפול."

בכתבה "ציד הלווייתנים בדרך לבית הדין הבינלאומי" (nrg מעריב, 22.2.2010) מדווחות סוכנויות הידיעות: "ראש ממשלת אוסטרליה, קווין ראד, הציב בסוף השבוע אולטימטום בפני יפן: הפסקה מוחלטת של ציד הלווייתנים עד נובמבר הקרוב, או תביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק. אבל האוסטרלים כבר איימו בעבר, וביפן לא מתרגשים."

תכנית הטלוויזיה לזכויות בעלי-חיים מציגה קליפ מוזיקלי המותח ביקורת על תעשיית המזון המהיר: "תהנו מהארוחה שלכם".

בכתבה "ביצים קשות מאוד" (מקור ראשון, 19.2.2010, עמ' 26) סוקרת חגית כהן את מאבק אנונימוס נגד הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתכוון משרד החקלאות להשקיע כ-300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים, על אף שכלובים כאלה נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. כהן מציגה את עמדתם של רבנים בולטים – הרב הראשי לישראל יונה מצגר, הרב יובל שרלו, הרב שלמה אבינר והרב דוד רוזן – המבקרים את צער בעלי-החיים הכרוך בכליאת תרנגולות בכלובים.

בכתבה "מהטבע הפתוח של פולג יישארו פרוסות דקות" (ynet, 16.2.2010) מספרת יעל דראל על התכניות לסלילת ארבעה כבישים באגן פולג, שהוא "המקום הכמעט אחרון שבו ניכר עדיין הנוף המקורי של אזור השרון, על בתי הגידול הלחים שבו, ערוצי הנחלים, רכסי החמרה והכורכר." מימוש התוכניות "יחסל את הרצף והריאה הירוקה ויפגע ביכולת של בעלי-החיים להתקיים פה." הארגונים הסביבתיים והמשרד להגנת הסביבה הציעו חלופות פחות מזיקות. החברה להגנת הטבע תערוך ב-6.3.2010 הפנינג טיולים למען שמירת מרחב פולג.

בכתבה "השפד"ן ומשרד הבריאות רבים – הבוצה זורמת לים" (nrg מעריב, 15.2.2010) מדווח אביב לביא שהמוצקים (בוצה) שנותרו לאחר טיהור הביוב של גוש דן מוזרמים לים; "הבוצה מהווה מפגע קשה לסביבה הימית, ובמהלך הזמן נוצרה מעין 'קרחת יער' אקולוגית בסמוך לנקודת המוצא של הצינור." הפתרון הידידותי לסביבה שהתגבש הוא הפיכת הבוצה לדשן לשימוש חקלאי, אולם משרד הבריאות עצר לאחרונה את הפרויקט בטענה שתוכנית ייצור הדשן כוללת סיכונים בריאותיים לצרכני המזון המדושן.

בכתבה "משרד החקלאות סוגר את הכלביה העירונית בחיפה" (ynet, 14.2.2010) מדווח ארז ארליכמן על החלטת השירותים הווטרינריים לסגור את המכלאה העירונית של חיפה, בעקבות ליקויים חמורים במקום: "רוב התאים קטנים מהנדרש בתקנות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ואינם מתאימים למטרתם, סורגי המתכת בתאים ובדלתותיהם ישנים וחלודים וחלקם בשלבי התפוררות והתפרקות ואין תאים ייעודיים להחזקת חתולים. החתולים מוחזקים בסמוך לכלבים, דבר הגורם לעקה ניכרת."

בכתבה "טרנד בניו יורק: לאכול בשר כשר" [הארץ (ניו יורק טיימס), 17.2.2010] מספרת קים סברסון על ההעדפה המתפתחת בניו-יורק לבשר כשר על פני בשר לא כשר, גם בקרב הציבור הלא-יהודי. ההעדפה נובעת, בין השאר, מהנחה שחוקי הכשרות מצמצמים את הסבל הנגרם לחיות בשחיטתן. עם זאת, הכתבה מציינת ששחיטה כשרה עלולה להיות אכזרית לא פחות משיטות אחרות, ומביאה כדוגמה את החקירה הסמויה במשחטה הכשרה הגדולה בעולם, Agriprocessors, שם נחשפו עינויי הפרות במתקן ריסון מתהפך, וחיתוך הגרון שמותיר אותן גוססות ובהכרה במשך דקות.

הכתבה "אור יהודה: צו סגירה למשחטה שהואשמה בזיהום" (nrg מעריב, 16.2.2010) מדווחת על צו סגירה שניתן למשחטת העופות "הל יסכה" שבאור יהודה, בעקבות תביעת המשרד להגנת הסביבה. זאת לאחר שבמשך שנים הזרימה המשחטה שפכים בניגוד לחוק לתעלת הניקוז של אור יהודה והביאה לזיהום נחל איילון, מערכת הביוב העירונית, השפד"ן ומקורות המים.

כתבה "לא מכירים את החקלאות הימית, אבל תומכים" (nrg מעריב, 17.2.2010) סוקר יונתן הללי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה על עמדות הציבור לגבי חקלאות ימית (כלומר, כליאת דגים בכלובים בים). לפי המחקר, רוב הציבור תומך בחקלאות הימית, כשלמעשה אינו יודע במה מדובר ובפרט אינו מודע לנזקים האקולוגיים שגורמים כלובי הדגים.

בכתבה "הפרות של כרמיה המובילות בארץ בתנובת החלב" (nrg מעריב, 17.2.2010) מדווח יובל אופק על תפוקת החלב הגבוהה של הפרות ברפת כרמיה: 13,976 ליטר בשנה לפרה (מעל 38 ליטר בממוצע ליום). הנתון מוצג בגאווה, ללא התייחסות ביקורתית לכך שהגדלת תפוקת החלב של הפרות היא תוצאה של עיוות תורשתי מכוון, אשר פוגע בפרות עד כדי כך שהן מתקשות לבצע תנועות בסיסיות.

בכתבה "דו"ח בינלאומי: כחצי מקופי העל בסכנת הכחדה" (הארץ, 19.2.2010) מדווח צפריר רינת על דו"ח שפורסם על-ידי התאחדות ארגונים סביבתיים, המזהיר כי כמעט מחצית ממיני הקופים וקופי העל (קופי אדם) כיום נמצאים בסכנת הכחדה. האיומים המרכזיים על חייהם הם הרס שטחי מחיה לטובת חקלאות, ציד וסחר בלתי-חוקי.

בטור "דם קר" (וואלה!, 12.2.2010) דן עידן סייר בהצעת החוק נגד סחר במוצרי פרווה בישראל, ומבקר את השרירותיות שבמתן פטור לפרוות המשמשות להכנת שטריימלים ולפרוות של חיות שנוצלו בתעשיות המזון. סייר מזכיר, שסבלם של קורבנות תעשיות המזון אינו נורא פחות מסבלם של קורבנות תעשיית הפרווה.

בכתבה "עופות מעוותים גנטית ימכרו כאורגניים" (nrg מעריב, 9.2.2010) מדווחת דליה מזורי על החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת, שהתקנות להסדרת תוצרת אורגנית מהחי לא יאסרו על שימוש זני עופות שעוותו גנטית לקצב גדילה מהיר, בניגוד לבקשת אנונימוס, וזאת לאור התנגדות משרד החקלאות. העיוות התורשתי, כתוצאה מברירה מלאכותית, הוא מגורמי הסבל המרכזיים בעופות בתעשיית הבשר, ומקור לקשיים בהליכה ובעמידה, לבעיות בתפקוד הלב ולמחלות כגון מיימת.

בכתבה "'האדם עושה שימוש לרווחתו בבע"ח תוך פגיעה והתאכזרות'" (nrg מעריב, 13.2.2010) סוקר אביב לביא את פסק-הדין נגד מפטם האווזים רן ואחנון, ומתייחס לביקורת העולה מדברי השופט אברהם הימן על היחס הכללי לבעלי-חיים בחקלאות: "איני דן בשאלה האם גידול בעלי-חיים בדרך שאינה טבעית להם הוא מעשה ראוי. איני עוסק בשאלות האם גידול עופות ופיטומם לשם צריכת בשרם, או לצורך הטלת ביצים, כשהם מצויים בצפיפות עד אפס מקום, בכלובים צרים בלי יכולת לנוע ובלי מתן שינה באופן שאור דולק בלולים במשך כל שעות היממה, הוא התעללות בבעלי-חיים [...] איני דן בשאלה אם שינויים גנטיים והורמונליים הגורמים לעטיני הפרה לגדול לממדים עצומים, עד כדי להגיע כמעט אל הקרקע, לשלולית הבוץ בה היא רובצת או עומדת שעות רבות, הם מעשים ראויים או שמא התאכזרות."

בכתבה "חדש בת"א: טיפול לילי חינם לחיות במצוקה" (ynet, 9.2.2010) מספר ארז ארליכמן על שירות טיפול חירום וטרינרי לבעלי-חיים חסרי בית. השירות יאפשר לתושבים למסור לטיפול בעלי-חיים הזקוקים לעזרה ראשונה ללא תשלום, על-ידי פנייה למוקד העירוני (בטלפון 106), בתנאי שיתחייבו שבעל-החיים אינו שלהם. מאחורי היוזמה עומד חבר מועצת העירייה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

בכתבה "עכו: חולצו 11 סוסים שעברו התעללות קשה" (nrg מעריב, 10.2.2010) מובא סיפור הצלתם של 11 סוסים שהוחזקו במחסנים ללא חלונות, ללא אוורור, בחושך מוחלט, בסירחון ובלכלוך. הסוסים פונו על-ידי משרד החקלאות והועברו למתקן מוגן במטרה לשקמם ולהעבירם למאמצים.

בכתבה "המדינה ערערה: השליכה כלבים מהחלון ולא נכלאה" (ynet, 8.2.2010) מדווח ארז ארליכמן על הערעור שהגישה פרקליטות המדינה על העונש הקל – מאסר על תנאי – שנגזר על אישה שזרקה מחלון הקומה הרביעית שני כלבים. ההחלטה על הגשת הערעור התקבלה לאחר מחאה ציבורית.

בכתבה "פנייה לביהמ"ש העליון: לאסור עבודות כרייה בסמר" (nrg מעריב, 8.2.2010) מסופר על המאבק למניעת הרס חולות סמר בנגב, שהצטמצמו לשליש מגודלם המקורי, שהתפרס בעבר על כ-700 דונם, עקב כריית חול, עיבוד חקלאי והזרמת שפכים. עמותת אדם טבע ודין ערערה לבג"ץ נגד אישור עבודות כרייה נוספות באזור, שצפויות להתחדש בחודש הבא אם לא יתקבל צו-מניעה.

בכתבה "אחרי שרובן המוחלט נעלמו, בריכות החורף ישומרו כחלק מהפארקים העירוניים" (הארץ, 8.2.2010) מספר צפריר רינת על ההתעניינות הציבורית והרשותית הגוברת בשימור בריכות חורף – מערכות אקולוגיות ייחודיות, המבוססות על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של של עופות מים ודו-חיים ממינים רבים. מאז תחילת המאה ה-20, פחת מספר בריכות החורף בארץ בכ-80%, כתוצאה מבנייה, מניקוז ומייבוש.

הכתבה "'מסך הברזל' מנע פלישת בעלי-חיים לגוש המזרחי" (ynet, 8.2.2010) סוקרת מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, החושף את ההשלכות האקולוגיות ההרסניות של הסחר בציפורי בר. המחקר מראה כי במזרח אירופה, שם לא התקיים סחר ניכר בציפורים "אקזוטיות", השתמר מגוון מינים גדול יותר ביחס למערב אירופה, שם ציפורי בר שנסחרו בתור "חיות מחמד" נמלטו לטבע המקומי והשתקעו בו. המחקר מזהיר, שעם פתיחת הסחר בציפורי בר במזרח אירופה, עלולים המינים הזרים להתפשט גם שם. בכתבה מתוארות ציפורים שנמלטו והתרבו במערב אירופה ובישראל במונח המאיים והמטעה "מינים פולשים", בעוד שבפועל מדובר בקורבנות הסחר.

בכתבה "אבולוציה במחקר: אותרו שימפנזים אלטרואיסטים" (הארץ, 7.2.2010) מספר צפריר רינת על ממצאי מחקר חדש, החושף התנהגות אלטרואיסטית בקרב שימפנזים החיים ביער טאי שבחוף השנהב באפריקה: הם מאמצים גורי שימפנזים יתומים ומטפלים בהם כאילו היו ילדיהם. התנהגות זו נצפתה אף בקרב שימפנזים זכרים. ממצאים אלו מערערים על מסקנות ממחקרים שנערכו על שימפנזים בשבי, ובהם לא נצפתה התנהגות דומה.

בכתבה "ילדים יקרים, מחר לא נאכל בשר" (ידיעות ירושלים, 12.2.2010, עמ' 58) מספרת ידידה פרץ על התארגנות הורים ירושלמית להקמת גן ילדים טבעוני. עדי פרידמן, ממובילות היוזמה, מסבירה: "הרעיון עלה לראשונה כשהייתי בהריון עם הבת שלי. חשבתי שאני רוצה לגדל אותה לפי העקרונות שאנחנו חיים לפיהם בבית, בלי שהיא תאלץ לעמוד במצב שמציעים לה ארוחה עם בשר, והבנתי שאין כיום עבורה שום פתרון." למעוניינים להצטרף למיזם, ניתן לפנות לדואל tivo.garden@gmail.com

ב-7.2.2010 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הרחבה להצעת החוק להגבלת הסחר בפרוות. על-פי ההרחבה, שהציע שר החקלאות שלום שמחון, הצעת החוק תאסור לא רק סחר וייבוא של פרוות כלבים וחתולים (כפי שאושרה במקור) אלא תחול גם על פרוות של בעלי-חיים ממינים אחרים. עם זאת, האיסור לא יהיה תקף לגבי מספר מינים המנוצלים בתעשיית המזון (פרים, כבשים וגמלים) ולגבי כובעי שטריימעלאך העשויים מפרווה.

בכתבה "החקלאים מתנגדים להוצאת הלולים מהמושבים" (mynet, 1.2.2010) מדווח אדי גל על התנגדות לולנים לרפורמה בתעשיית הביצים, בטענה שהיא צפויה לפגוע במשקים הקטנים ולרכז את הענף בידי מספר מצומצם של בעלי הון. במסגרת הרפורמה, מתכוון משרד החקלאות להשקיע 300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. אנונימוס עתרה לבג"ץ בדרישה למנוע את יישום הרפורמה עד להתקנת תקנות רווחת בעלי-חיים בתעשיית הביצים.

בכתבה "מאסר לצעיר מעורער בנפשו שהרג חתולים" (nrg מעריב, 4.2.2010) מדווחת מיטל שפירא שבית-משפט השלום בפתח-תקווה גזר 21 חודשי מאסר בפועל על ויטלי פרידלנד (19) שדקר וחנק למוות מאות חיות, רובן חתולים. המעשים שאליהם מתייחס כתב-האישום אירעו בשנים 2009-2008, אם כי נראה שפרידלנד הרג חתולים במשך שנים קודם לכן. הוא נחשף רק לאחר שאיים לפגוע גם בבני-אדם, והאישום נגדו כלל ניסיון לקשירת קשר לגרום למותו של אדם.

בכתבה "הדיג בים התיכון פוגע בדולפינים הישראלים" (nrg מעריב, 2.2.2010) סוקר יונתן הללי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, המראה כי הדיג המסחרי, מעבר לפגיעתו האנושה בדגים, הוא גם הגורם העיקרי למות דולפינים בים התיכון: "מתוך שמונה דולפינים שמתים בשנה בממוצע מול חופי ישראל, כארבעה מתים בגלל שנלכדו בטעות ברשתות של ספינות הדיג. מכיוון שהאינטליגנציה הגבוהה של הדולפין ידועה ממחקרים רבים, הרי ברור שהדולפינים מבינים את הסכנה אבל כנראה שאין להם ברירה מכיוון שמקורות המזון האחרים דלים."

בכתבה "השדות של גלילות: ריאה ירוקה בלפיתת חנק" (ynet, 5.2.2010) מדווח אלעד רובינשטיין על מחאת ארגונים סביבתיים נגד תכניות בנייה באזור פי גלילות שמצפון לתל-אביב. הבנייה המתוכננת תהרוס את בית-הגידול הטבעי של חיות בר רבות. כדאי להצטרף למאבק ולהתעדכן באתר "הקואליציה הציבורית לשמירת הטבע במערות אפקה, עמק הנרקיסים בגלילות והכפר הירוק."

בכתבה "נטעתם עץ ביער, אבל מה עם העצים בשכונה?" (ynet, 1.2.2010) סוקר רונן בודוני את פעילותו של אילן גולדשטיין, הנאבק לשימור עצי תל-אביב-יפו מפני כריתה וגיזום. הפגיעה בעצים מאיימת על חייהן של ציפורים המקננות בין ענפיהם.

בטור "חלבו את הגימיק מגוף הפרות" (ynet, 2.2.2010) מותחת יעל אונגר ביקורת על המועצה לצרכנות, שהשתמשה בפרות חיות כאמצעי המחשה בהפגנה נגד עמלות הבנקים, תוך התעלמות מהמצוקה הנגרמת להן כתוצאה מכך. "כדאי לזכור שמנכ"ל המועצה כיום, עו"ד אהוד פלג, ייצג בשנים לפני שמונה לתפקיד זה ארגונים שהגנו על זכויותיהם של בעלי-חיים. [...] מדוע כאשר זה משרת את מטרתו הנוכחית נשכחות לפתע זכויות בעלי-החיים?"

הכתבה "מרשי כופר באשמה; הוא לא עשה פיפי על הספה" (ynet, 2.2.2010) מספרת על הצעת חוק הצפויה לעלות בחודש הבא למשאל-עם בשוויץ, שלפיה חיות מבויתות ("חיות מחמד" ו"חיות משק") יוכרו כאישויות משפטיות הזכאיות לייצוג בבית-משפט. אם תתקבל ההצעה, יחויבו הרשויות המקומיות למנות עורך-דין שישמש כנציג החיות בבתי-המשפט, במדינה שכבר כיום מצטיינת בחקיקה להגנה על חיות. ההצעה תעלה בעקבות מאבק שניהלו ארגונים במשך שלוש שנים ו-100,000 חתימות תמיכה שאספו. הממשלה, ארגוני חקלאים ומרביעי "חיות מחמד" מתנגדים להצעה מחשש לפגיעה ברווחיהם.