|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ב', 9.8.2010, בשעה 19:00, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה  שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
פעילות תמורת מגורים
 באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים,
בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים
נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
דרושים גייסי כספים
לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע,
בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות
ואכפתיות בעניין בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il
אירועים בירושלים
זנגביל – מרכז קהילתי
לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
-
סדנת גינון: ביום ב',
9.8.2010, בשעה 17:00, ינחה ארבל יפהר סדנת גינון. השתתפות: 30
₪. מומלץ להירשם מראש.
-
ערב נבטים וירקות
אורגניים: ביום א', 15.8.2010, בשעה 20:00תספר מגי רוזנברג ("הגינה של
מגי" – חווה אורגנית ביישוב נטף) על החווה שלה ועל חקלאות אורגנית בשיתוף
הקהילה. מגי תביא ירקות אורגניים ונבטים, ותסביר על השימוש בהם, על גידולם
– וגם איך להנביט בבית. כניסה חופשית.
-
סדנת עזרה ראשונה: ביום
ב', 16.8.2010, בשעה 17:00, ילמד יואב אמיר, מדריך עזרה ראשונה
מוסמך, מה לעשות במצבי חירום כמו התקף לב, טביעה והתחשמלות. הסדנה
כוללת תרגול מעשי. כניסה חופשית.
פרטים לגבי כל האירועים:
veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773.
 בודהה בורגרס בדימונה
המסעדה הטבעונית בודהה בורגרס פותחת סניף
חדש במרכז המסחרי בדימונה (ליד אולמי תמר). הסניף כשר. טלפון:
08-6553455.
סדנת בישול טבעוני
בתל-אביב
 ביום ו', 27.8.2010, בין השעות 13:30-9:15, תתקיים בשכונת גני צהלה
סדנת בישול טבעוני בריא, בהנחיית אביטל סבג וזהר צמח וילסון. מספר
המשתתפים מוגבל ויש להירשם מראש. מחיר: 220 ש"ח.
סדנת גלידה ושייקים
טבעוניים בחיפה
ביום ב', 9.8.2010, בשעה
18:00, תתקיים בשכונת דר בחיפה סדנה להכנת גלידות ושייקים על בסיס פירות,
אגוזים, ומרכיבים טבעיים אחרים, ללא מוצרים מהחי, שמנים מזוקקים ממתיקים או
מייצבים. מחיר מומלץ: 200-80 ₪.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
משחטות יונקים בבריטניה
החקירות הסמויות של Animal
Aid
בשנת 2009 החל הארגון Animal Aid לבצע חקירות סמויות במשחטות
יונקים גדולים בבריטניה. עבירות בוטות על החוק להגנת בעלי-החיים נמצאו בשש
מתוך שבע המשחטות שנבדקו. אריאל צבל סוקר את החקירות, שמהוות יחד את מקור
המידע החיצוני השיטתי ביותר על משחטות במדינה כלשהי.
אין "שחיטה הומאנית"
בינואר 2009 החל ארגון
זכויות בעלי-החיים הבריטי, Animal Aid, לבצע חקירות סמויות במשחטות כבשים,
חזירים ובקר בבריטניה. החקירות נועדו לערער על האמונה הרווחת בכך שהשחיטה
בבריטניה היא "הומאנית" – אמונה  שמטפחת תעשיית הבשר בסיוע הרשויות ואמצעי
התקשורת. החקירות החלו בתגובה לשחיטות שהוצגו בטלוויזיה על-ידי התעשייה –
שחיטות מבוימות בתנאים מבוקרים, שאין קשר בינם לבין המציאות
התעשייתית.
מטרת החקירות אינה רק להבהיר לציבור שהשחיטה כרוכה לרוב בהתעללות ובסבל
קיצוני, אלא גם לקדם חקיקה שתחייב להציב בכל המשחטות מצלמות טלוויזיה במעגל
סגור ולהעביר את הסרטים לגוף בקרה חיצוני. Animal Aid מבקש גם
להתנות את רישיון השחיטה באישור שתקף לשלוש שנים בלבד במקום האישור החד-פעמי
שניתן כיום. בנוסף לכך, החקירות שימשו עבור פעולות משפטיות נגד
המשחטות.
בתמונה: פועל עומד ללכוד את ראשה של כבשה במלקחי הימום חשמליים. (Animal
Aid)
7 משחטות
עד אפריל 2010 צילם Animal
Aid סרטי וידיאו בשבע משחטות שונות, שנבחרו באקראי (ראו קישור
לכל החקירות). הצילומים בכל משחטה נערכו בחשאי במשך מספר ימים, באמצעות
מצלמות נייחות שהוצבו במשך שעות מעל תאי ההימום וההרג. כמאגר מידע הנגיש
לעיון הציבור, החקירות בשבע המשחטות מהוות ודאי את המקור הבלתי תלוי המפורט והמייצג ביותר
שקיים כיום על משחטות מסוג מסוים במדינה כלשהי. אמנם רוב החומר לא פורסם,
אולם סיכומי החקירות שפורסמו מפורטים יחסית, וגם הסרטים הערוכים מתוך החקירות
ארוכים יחסית – עד 50 דקות לסרט. בסיכומי החקירות ניתן דגש רב לעבירות על
החוקים והתקנות שאמורים למזער את סבלן של החיות במשחטה. עבירות שיטתיות נמצאו
בשש מתוך שבע המשחטות – ביניהן שתי משחטות המשווקות בשר אורגני (דהיינו, עם
הבטחה כוזבת לתנאי רווחה משופרים).
החקירות חושפות התעללות וסבל שנובעים מחמישה מקורות מובחנים:
א. שחיטה תעשייתית
האלימות הקיצונית טבועה
בעצם ניצולם של בעלי-חיים לייצור בשר: הובלתן של חיות לתוך מתקן שחיטה,
הימומן (גרימת אובדן הכרה), תלייתן במהופך וחיתוך גרונן. מאחר שאלימות
זו חוקית לחלוטין, תיאורי Animal Aid כמעט שמתעלמים ממנה, ולצורך מעשי אף
מבחינים בין פעולות "תקינות" לפעולות עברייניות. אולם בשחיטה התעשייתית החיות
אנוסות תמיד לנוע בסביבה זרה ומאיימת, אפופת ריחות דם וזעקות כאב שלא ניתן
לחסום אותם כליל, ולבסוף תוקף אותן אדם זר וכלי מפחיד בידו. האימה בלתי
נמנעת אפוא גם בשחיטה ה"תקינה" ביותר, ומצב זה ניכר בצילומים. ניכרים היטב גם
הקשיים הטכניים הגדולים לבצע שחיטה "תקינה", כך שלמעשה פחד וכאב עזים הרבה
יותר הם כמעט בלתי נמנעים.
ב. שיטה לקויה
החוק הבריטי, כמו החוק
במדינות אחרות, מקבל את "צורכי" התעשייה ללא סייג: שחיטת חיות רבות במהירות
מרבית ועל-ידי עובדים במספר מזערי. זירוז אלים של החיות והימום מרושל אמנם
אינם חוקיים בבריטניה, אך הם נובעים ישירות מכך שאין בחוק הוראות בדבר קצב
עבודה מרבי, מספר עובדים מזערי ומעורבות מזערית של מפקחים.
בבריטניה, התווספה לכך בשנת 2004 בעיה ספציפית (לאחר דיון ממושך). עד אז,
אסור היה לשחוט חיות בנוכחות חיות אחרות, כדי למנוע מהחיות הנוכחות את הפחד
האיום שכרוך בצפייה בחברותיהן העוברות הימום, נתלות ונדקרות. אלא שהסתבר כי
בתנאים התעשייתיים, הפרדת חיה מהקבוצה כדי להמם ולשחוט אותה בנפרד, מביאה
להארכת משך הזמן שבין ההימום לדקירה. כתוצאה מכך, גדלה הסכנה שחיות שעברו
הימום ייתלו ויידקרו לאחר שהכרתן שבה אליהן. הגוף המייעץ לממשלה בעניין רווחת
בעלי-חיים (FAWC) המליץ להתיר שחיטה בקבוצה ולהגביל את משך הזמן שבין ההימום
לדקירה ל-15 שניות. בתגובה לכך, ביטלה הממשלה את האיסור על שחיטת חיות לעיני
בנות מינן, אך לא קבעה הגבלת זמן בין ההימום לשחיטה. התוצאה ניכרת בחקירות
Animal Aid: הכבשים, החזירים והעגלים נדחסים בקבוצות לחלל ההימום. שטחם של
חללים אלה הוא מטרים רבועים אחדים. החיות שסופגות אחרונות את ההימום, חוזות
במשך דקות רבות בחברותיהן הצונחות לידן ממרחק אפסי – לעתים עליהן ממש –
כתוצאה ממכות חשמל, צורחות מכאבים, מנסות לברוח, מפרפרות, נתלות,
נדקרות ושותתות סילוני דם. זהו כיום הסטנדרט המותר בחוק. 
פועל מנסה להצמיד לראשה של כבשה מלקחי הימום בזמן שטלה
עדיין יונק ממנה. הטלה הלך אחר
הגופה שנתלתה וברח לחיקה של כבשה
אחרת, שגם היא עברה הימום כשהוא צמוד אליה. (Animal Aid)
ג. ציוד לקוי
למרות ההיסטוריה הארוכה של
שחיטה תעשייתית והמחקר המפורט בנושא, חלק מהציוד במשחטות פוגם ביעילות תהליך
ההימום ומגביר בכך את סבלן של החיות. ב-Animal Aid מדגישים את הליקוי בתאי
הריסון לבקר בחלק מהמשחטות. המדובר בתא קטן מאוד, שהפרה (או הפר) מובלת לתוכו
ושער נסגר מאחוריה; עובד העומד מעל לתא אמור להצמיד לראשה אקדח הימום ולירות
מסמר לתוך מוחה. אם הראש זז, הירייה אינה מדויקת והפרה נפצעת מבלי לאבד הכרה.
מדף שקבוע בקצה תא הריסון, שעליו יכולה הפרה להשעין את ראשה, אמור לסייע לקבע
את הראש ברגע ההימום ולמנוע החטאות בירי. אולם בחלק מהמשחטות אין מדף כזה
(בניגוד לנדרש בחוק) ובתיעוד ניתן לראות את הפרות מנענעות את ראשיהן בבהלה
ואת עובדי המשחטה מחטיאים בירי. במקרה אחד, פר המום-למחצה אף צנח לתחתית התא
והעובד נתלה מעליו במהופך כדי להגיע לראשו לירייה נוספת.
פרה או פר במתקן ריסון, ללא מקום להנחת הראש. הפועל אמור
להצמיד אקדח הימום לראש החיה הנע בבהלה. (Animal Aid)
הציוד המקובל בבריטניה להימום כבשים וחזירים הוא מלקחיים חשמליים
ענקיים, שהעובד תופס בהם את ראש החיה ואז אמור לעבור דרך מוחה זרם חשמלי
שיגרום לה לאבד את הכרתה. היעילות של שיטה זו נמוכה במיוחד בתוך תא מלא
בחיות, אולם גם בתנאים "מיטביים" העובד מתנפל על החיה עם המלקחיים בתוך חלל
שבו היא עלולה להתרוצץ. התוצאה, שניכרת היטב בסרטי החקירה, היא שהעובדים אינם
מצליחים לדייק בתפיסת הראש של חלק מהחיות וגורמים להן מכת חשמל מכאיבה ביותר,
בהכרה מלאה.
מתקנים לקויים נוספים, שתועדו בחלק מהמשחטות, הם: רצפה משופעת בתאי
הריסון לבקר – שגורמת לפרה חרדה כשאינה מצליחה לעמוד היטב; מיקום שרשראות
התלייה באופן שגורם לעתים לחיות ליפול מהסרט הנע על חיות אחרות; מחסור
בשרשראות שגורם לעיכובים בין ההימום לתלייה; וכמות גדולה של ציוד מתכתי מרעיש
מאוד – ומפחיד את החיות – ללא אמצעים לצמצום הרעש.
ד. בורות
עבור הקורבן, אין הבדל בין מכות
חשמל מכאיבות מידיו של עובד שאינו יודע לבצע הימום, לבין מכות חשמל שנובעות
מלחץ בעבודה, מאדישות או מאכזריות. אולם מבחינה משפטית וניהולית, בורות היא
בעיה במערכת ההכשרה, בעוד שליקויים אחרים תובעים טיפול מסוג אחר. באחת
המשחטות, נדמה שהפועל שצולם אינו יודע מה לעשות עם מלקחי ההימום: נראה שהוא
משתדל להשתמש בהם כדי לעבוד ביעילות אך פשוט אינו יודע שעליו לתפוס את ראש
החיה במלקחיים. שוב ושוב הוא תופס כל חלק אפשרי בגוף מלבד הראש, אפילו כשהראש
נגיש בקלות למלקחיים. התוצאה היא חיות שמתפתלות מייסורי תופת, בהכרה מלאה.
ה. אדישות, אכזריות ולחצים
צילומי Animal
Aid גדושים באלימות שחורגת מן המותר בחוק ומן הרצוי לפי הסטנדרטים המוצהרים
של התעשייה. פעולות לא חוקיות, כגון גרירת חיות תוך אחיזה בצמר, באוזניים או
בראש וזירוז באמצעות בעיטות – הן מראה נפוץ. בדרך-כלל מדובר בפעולות עצבניות
שנועדו לזרז את עבודת ההרג, אבל במצלמה נקלטו גם מקרים של בעיטות פראיות,
ובאחת המשחטות תועדו בעיטות בראש החזירים כנוהג שגרתי.
שימוש דומה הרבו עובדי רוב המשחטות לעשות גם במלקחיים החשמליים.
במתחם ההימום וההרג אין שוקר חשמלי המיועד להכאיב לחיות ולזרזן תחת הלחץ
לעבוד מהר, אך הפועלים עושים שימוש כזה במלקחיים החשמליים, ובתכיפות גדולה.
מעבר לכך, לפועלים פשוט לא אכפת אם המלקחיים תפסו את הראש ויגרמו לאובדן
הכרה, או שלפיתת המלקחיים אינה במקום והזרם החשמלי יחמיץ את המוח ורק יגרום
כאב עז. האדישות ניכרת בכך שחלק מהפועלים מיעטו להפעיל את המלקחיים לזמן
מספיק. הזמן הנחוץ להימום הוא 4-3 שניות, אולם לעתים קרובות הסתפקו הפועלים
בהפעלת המלקחיים לזמן קצר יותר ולכן החיות לא איבדו את הכרתן (באחת המשחטות
הופעלו המלקחיים ל-1.9 שניות בממוצע). במקרים מתועדים רבים, נראה פועל דוחה
בעצלתיים את ניסיון ההימום הנוסף לאחר שמכת החשמל הראשונה לא גרמה לחיה לאבד
הכרה: הפועל הניח לחיות להתפתל ולצרוח מכאבים תוך שהוא פונה להמם חיות אחרות
קודם שישוב לחיה המתפתלת. באחת המשחטות אף תועד נוהג שיטתי לבצע בחזירים
הימום חלקי, לתלות את החזיר ורק אז לבצע הימום מלא.
התמונה הכללית
Animal Aid סיפק בסיכומי
החקירות כמה נתונים סטטיסטיים על כלל החקירה, מעבר למקרים שמופיעים בצילומי
הווידיאו הערוכים. למשל, בשתי משחטות שצולמו בראשית שנת 2009, עברו הימום
יותר מפעם אחת 14.6-12.2 אחוזים מתוך 1111 כבשים שתועדו (כלומר, הכבשים ספגו
מכת חשמל מבלי לאבד הכרה). באחת מהמשחטות האורגניות צולמו פרות רבות יחסית
(114); מבין אלה, 12% עברו הימום יותר מפעם אחת. בחזירים, באחת משתי המשחטות
שהוזכרו לעיל היה ההימום יעיל בניסיון הראשון כמעט בכל החזירים, ואילו במשחטה
השנייה כמעט כולם (99.6%) עברו הימום יותר מפעם אחת, עד ארבע פעמים במספר
מקרים. במשחטה זו נהג הפועל לעמוד על החזיר המפרפר כדי לקשור אותו. הימום
בלתי מספק תועד גם במשחטה האחרונה שנחקרה, כמעט בכל 767החזירים שצולמו
שם.
ב-Animal Aid סיכמו גם את משך הזמן שעבר בין ההימום לבין הדקירה
בכמה משחטות; ההמלצות, כאמור, הן לבצע זאת במשך 15 שניות לכל היותר. באחת
המשחטות חילקו שני פועלים ביניהם את ההימום והתלייה-דקירה, ובתנאים
אלה הם עמדו ב-52% מהמקרים במהירות העבודה המומלצת. כשנותרה העבודה כולה
בידי פועל אחד בלבד, הוא הצליח לעמוד בזמן המומלץ רק באחוז אחד מכלל הכבשים
ששחט. כאן מדובר ללא ספק באחריות של ההנהלה לעינוי המתמשך.
חזיר מנסה לברוח בזינוק על הדלת (מימין) בעוד שקודמו כבר
תלוי לקראת דקירה. (Animal Aid)
השלכות החקירות
החקירות זכו לחשיפה משמעותית
בכלי התקשורת, אם כי תעשיית הבשר הצליחה להטיל צנזורה תמוהה דרך "הרשות
לסטנדרטים פרסומיים" (ASA, רשות לא ממשלתית, אך כלי התקשורת מכבדים את
החלטותיה). לאחר שפרסם Animal Aid בעיתונות מודעה, המציגה אחדות מתוצאות
החקירות הסמויות, ב-28.7.2010 פרסמה ASA החלטה, המונעת מהארגון להמשיך לפרסם
מודעה זו. ההחלטה התקבלה בעקבות תלונה נגד טענות Animal
Aid במודעה, וביניהן: "משחטות מתעלמות מהחוק ונוהגות בחיות בברוטליות
באופן שגרתי," וכן "לא קיימת [במשחטות] מערכת בקרה אפקטיבית." ASA החליטה
שטענות אלה מטעות כי החקירות נערכו רק במספר קטן של משחטות, ומשום שקיימת
מערכת בקרה רשמית. הרשות התעלמה מהעובדה שצילומים סמויים מתוך שבע
משחטות מהווים מדגם חסר תקדים בגודלו, כמו גם מהעובדה שמערכות הבקרה הרשמיות
לא נראו באופק בחקירות הסמויות.
מעבר לכך, צעדים משפטיים או מנהליים כלשהם ננקטו נגד עובדי שש
המשחטות שבהן זוהו עבירות, אם כי ללא תוצאות בינתיים.
המטרה הבולטת של החקירות היא התקנת מצלמות טלוויזיה במעגל סגור בכל
המשחטות. החקירות סייעו לגייס מנהלי שתי רשויות ממשלתיות כתומכים ביוזמה זו:
"הסוכנות לסטנדרטים של המזון" ו"שירות היגיינת הבשר." לתומכים ביוזמה הצטרפו
גם הארגון שאחראי לסימון בשר אורגני בשתיים מהמשחטות שנחקרו, Soil
Association, ושני ארגוני רווחת בעלי-החיים החזקים במדינה, RSPCA ו-CIWF.
ליוזמה אין עדיין גיבוי מעשי.
לסיכום, מזכירים ב-Animal Aid, הצילומים החשאיים ממחישים ש"שחיטה
הומאנית" אינה קיימת בפועל – גם כאשר התווית "אורגני" מבטיחה זאת – ולצרכנים
נותרה רק דרך אחת למנוע התעללות בחיות במשחטות: לא לצרוך בשר.
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 מתים מחום. גל החום הפוקד בימים האחרונים את ישראל
פוגע קשות בבעלי-חיים במשקים התעשייתיים, שאינם יכולים להתמודד היטב עם החום
בגלל הצפיפות הגדולה והיעדר האפשרות לעבור למקום מאוורר יותר. בתחילת
השבוע דווח על 200 אלף עופות מתים שפונו ממשקים ברחבי הארץ
– ביניהם תרנגולות מתעשיית הביצים ותרנגולי-בית ותרנגולי הודו
מתעשיית הבשר. חברת הביטוח הממשלתית "הקרן לנזקי טבע בחקלאות" צופה שהיקף
תמותת העופות יגיע למיליון. בעיתונות סוקרה תמותת העופות בעיקר כבעיה כלכלית
ותוך התייחסות מעטה לפגיעה הנגרמת לחיות עצמן. משרד החקלאות ניצל את תמותת העופות כדי לקרוא לקידום הרפורמה בתעשיית
הביצים, אף על-פי שבמתכונתה הנוכחית צפויה הרפורמה להנציח את כליאת
התרנגולות בכלובים, מצב החושף אותן לפגעי החום: בכתבה " בזכות לולי
החופש: העופות שרדו בחום הכבד" (mynet עמק וגליל, 5.8.2010) מספר אבנר
לוטן שבלולים ללא כלובים לא נרשמה תמותה מוגברת של עופות בעקבות גל
החום. לוטן מצטט לולנים וביניהם שמואל שורניק, ממושב רמת צבי: "גם
אצלי לא מתו תרנגולות בגלל החמסין. בלולי סוללות גם המתכת מתחממת והתרנגולות
שיושבות בתוך תא צפוף מסורגי מתכת סופגות את החום ישירות ממנו. בלול חופשי
התרנגולת מוצאת לה את הפינה הנוחה יותר מבחינתה." בטור " חם
שם בלול" (nrg מעריב, 2.8.2010) מבקר חגי כהן את צביעותו של משרד
החקלאות, המבקש להשתמש במותם של העופות כאמצעי להצדקת המשך כליאתם
בתנאים ירודים – אף על-פי שהתמותה ההמונית נובעת מהזנחת הטיפול ברווחת
בעלי-חיים על-ידי משרד החקלאות עצמו. כהן מזכיר ש"בלולי כלובים חדשים,
המתהדרים במערכת בקרת אקלים חדשנית [...] כל תקלה טכנית גורמת לתמותה המונית,
גם כשהטמפרטורות נמוכות יותר. רק לפני שבועות ספורים מתו עשרות אלפי תרנגולות
בלול הטלה ענק בגליל, בשל תקלה קטנה במערכת החשמל בלול." בטור " למות
מחום" (וואלה! 3.8.2010) מתייחס עידן סייר לחלקה של הברירה המלאכותית
הנהוגה בתעשיות בעלי-החיים בהגברת הרגישות לחום: העופות עברו התאמה לטמפרטורה
קבועה ונמוכה יחסית, והם עוטים עודפים גדולים של שומן ושרירים. מקורות נוספים
 הארץ ניסויים בחתולים. בכתבה " עתירה: די
לניסויים בחתולים ערים באוניברסיטת בן-גוריון" (5.8.2010) מספר דן אבן על
פנייתם של ארגונים לזכויות בעלי-חיים למשרד הבריאות בדרישה לעצור ניסוי
בחתולים המתבצע באוניברסיטת בן-גוריון. בניסוי מוקלטת פעילותם המוחית של
חתולים בזמן שהם כלואים במתקני ריסון בהכרה מלאה.
nrg מעריב (זמן חדרה) משחטה
מזהמת. בכתבה " חדרה:
בוטל היתר רעלים למשחטה בשל סכנה לציבור" (4.8.2010) מדווחת מירית אזרחי
שמשחטת עוף עוז פועלת מזה כחודש ללא היתר רעלים תקף, לאחר שההיתר לא חודש עקב
ליקויים שנתגלו במקום. המשחטה מאחסנת באופן לא ממוגן 12 טון אמוניה,
בניגוד לדרישות המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף, ותוך סיכון האוכלוסיה
הקרובה. המשחטה גם מזרימה כמויות גדולות של מלחים למקורות המים סביבה.
nrg מעריב מזון במשקים. בכתבה " הצעת
חוק: מה אוכלות החיות?" (6.8.2010)  מדווחת דליה מזורי על הצעת חוק שמגבש משרד החקלאות, להסדרת הפיקוח
על מזון לבעלי-חיים, שתטיל על יצרני המזון אחריות לנזקים כתוצאה מהאכלת
בעלי-חיים במזון פגום. מזורי מציינת שבעלי-חיים במשקים מואבסים לעתים קרובות
במזון המופק מפסולת חקלאית, ובכלל זה שאריות גופותיהן והפרשותיהן של חיות
אחרות. למידע נוסף על הזנת
בעלי-חיים במשקים
mynet משטרת בעלי-חיים. בכתבה " באשדוד
מקימים סיירת נגד התעללות בבעלי חיים" (2.8.2010) מספר יאיר הרוש על
הקמתה של יחידה חדשה למניעת התעללות בבעלי-חיים במשטרת אשדוד. פעילות היחידה
תתבסס על עבודת מתנדבים. המעוניינים להתנדב מוזמנים להגיע ביום ד',
11.8.2010, בשעה 20:00 לרחוב הציונות 32 באשדוד, ולהביא שתי תמונות פספורט
ואישור על כשירות רפואית.
תזונה ומתכונים
וואלה! צמחונות נגד סרטן. בכתבה " איך תילחמו בסרטן
באמצעות תזונה?" (3.8.2010) דן השף ויועץ הבריאות שרון ארצי בחשיבות
התזונה הנכונה למניעת סרטן, וממליץ לצורך כך על תזונה עשירה בסיבית תזונתיים
(המצויים בעיקר בדגנים מלאים, בקטניות, בפירות ובירקות) ודלה במרכיבים מהחי.
ארצי מזכיר שתזונה מהצומח היא הטובה ביותר למניעת סרטן: "הסיכון של צמחוניים
לחלות במחלות סרטן שונות הוא קטן ב-50% בהשוואה לאוכלי הבשר. לצמחוניים יש גם
מערכת חיסונית חזקה יותר. חוקרים גרמניים גילו לאחרונה כי לצמחוניים יש פי
שניים תאים מחסלים [סרטן] מאשר לאוכלי בשר."
mako הטעיית צרכנים. בכתבה " האמת
מאחורי הפרסומת של מקדונלדס" (1.8.2010) מבקרת ליה שומרון פינדר פרסומת
של מקדונלדס, המעבירה רושם מטעה כאילו מנת המבורגר וצ'יפס היא
שוות-ערך מבחינה קלורית לשלוש פריכיות אורז. למעשה, הפרסומת משווה
ערכים קלוריים למאה גרם, ומנת פריכיות האורז המוצגת בתמונה צריכה אפוא
לגדול למעלה מפי שבעה כדי להשתוות מבחינה קלורית לארוחה במקדונלד'ס.
וואלה! פלאפל בתנור. בטור " פלאפל, מינוס הצרבת"
(5.8.2010) מציע אורן גולדפינגר מתכון לפלאפל אפוי – חלופה בריאה למתכוני
פלאפל רגילים, המבוססים על טיגון בשמן עמוק.
nrg מעריב קוסקוס. בטור " מרוקו
לייט: 3 סלטי קוסקוס" (2.8.2010) מגיש גיא פרץ מתכונים לסלט קוסקוס
ופירות יבשים, סלט קוסקוס ים תיכוני, וקוסקוס בריאות עם טופו.
וואלה! מהגינה לצלחת. בטור " אם יש גן" (1.8.2010)
מציגה עפרי זוטא מתכון שרוב מרכיביו נלקחו מגינתה הביתית, לסלט גריסים מלאים,
דלעת וזוקיני.
חנות טבעונית
ויגן שופ / שינדינג, אבן גבירול 3, תל-אביב; א'-ה' 21:00-10:00, ו'
16:00-10:00 באינטרנט; דואל; טל' 03-5602199
 ויגן שופ (VeganShop) ממוקמת בתוך החנות "שינדינג"
במרכז תל-אביב, ליד צומת אבן גבירול / מרמורק. ניתן לקנות במקום או להזמין את
המוצרים בכרטיס אשראי דרך אתר החנות.
כשנפתחה ויגן שופ, ביולי 2008, הוצעו בה למכירה פריטי לבוש ואבזרים ללא
מרכיבים מן החי. בינתיים נוספו מספר מוצרי מזון ייחודיים. מלבד ההקפדה על
מכירת מוצרים טבעוניים בלבד, מנהלי החנות מעדיפים לשווק מוצרים ממקורם
בחברות המייצרות מוצרים טבעוניים בלבד, והמשלמות לעובדיהן שכר הוגן.
אלה הם המוצרים העיקריים שיש בחנות:
- מוצרי הנעלה לנשים: 33 דגמים של נעליים, סנדלים ומגפיים,
חלקם דגמי יוניסקס ואחרים טיפוסיים יותר לנשים. מחיר נעליים כבדות
ומגפיים: 600-250 ש"ח; נעלי בד קלות 240-120 ש"ח; סנדלים 112 ש"ח.
- מוצרי הנעלה לגברים: 17 דגמי נעליים ומגפיים, 600-150 ש"ח
לזוג.
- חולצות: כ-15 דגמים עם כיתובים ואיורים עליהם, רובם קשורים
בטבעונות (למשל: REAL MEN EAT TOFU!).
- רצועות לגיטרה: 21 דגמים, 190-76 ש"ח.
- מוצרים נוספים: חגורות 90-55 ש"ח, ארנקים 79-45 ש"ח; תחבושות
לנשים מכותנה אורגנית, החל מ-32 ש"ח; קונדומים ללא קזאין, 36 ש"ח ל-10
יחידות; ספרי מידע ומתכונים מישראל ומחו"ל; ומספר אבזרים.
- מזון לחתולים ולכלבים: מזון טבעוני מתוצרת
AMI, במחיר 310 ש"ח ל-10 ק"ג מזון לחתולים; 350 ש"ח ל-15 ק"ג
מזון לכלבים.
- מזון לבני-אדם: גבינה יבשה בטעם פרמזן (אבקה) 22 ש"ח ל-60 גרם;
נקניקיות, 35 ש"ח ל-22 יחידות; ומספר פריטי מזון וחטיפים טבעוניים
נוספים.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן |
|
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו