click here to read online 

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 436 (7.11.2009)

  1. פעילות
  2. חדשות
  3. תקנות החזקת בעלי-חיים: מה לחפש בשטח?
  4. פינת התזונה: קארי אפונה ירוקה בחלב קוקוס וכוסברה
בברכה, צוות אנונימוס  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                              אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס

פעילות

עם בוא החורף: רק לא צמר!

לקראת קניית בגדי החורף, כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים ביותרהגז גורם הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים קרובות במסעות אכזריים במיוחד. וכמובן – אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים אחרים.

עוד על צרכנות בחורף: מיימת בתעשיית הבשר; פרווה; מוצרי הנעלה; שמיכות וכריות.

 

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

ביום א', 6.12.2009, בשעה 19:30, ירצה עו"ד יוסי וולפסון בנושא: "לרקוד עם משרד החקלאות: סיפורים מתוך ועדות להתקנת תקנות צער בעלי-חיים."
ההרצאה תתקיים במסגרת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.
 

משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה

משמרות מחאה נגד הרפורמה של משרד החקלאות בתעשיית הביצים, המבקשת להנציח את ההתעללות בשבעה מיליון תרנגולות בשנה, מתקיימות בכל שבוע בערים הגדולות: 
ת"א: ימי ג', 18:30-16:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
ירושלים: ימי א', 19:30-17:30, כיכר פריז, (רחלי 050-8321844 racheli.yovel@gmail.com);
חיפה: ימי ה', 18:15-16:15, מרכז הכרמל, (רונן 052-4826043 animalactivist.il@gmail.com).
 

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
 

כדאי לכתוב: חלופות לניסויים בחיות

בכתבה "ועדת משרד הבריאות החליטה: הניסויים בארנבות יימשכו" (הארץ 6.11.2009) מדווח דן אבן: "ועדה של המועצה לניסויים בבעלי-חיים במשרד הבריאות, שמונתה בעבר לבדוק חלופה לבדיקת רעילות בתרופות באמצעות ניסויים בארנבות, המליצה באחרונה לדחות את ההצעה לאשר את החלופה באופן מחייב. זאת בניגוד לאיחוד האירופי, שם הוחלט באפריל השנה לחייב שימוש בחלופות לניסויים בארנבות." כדאי לכתוב ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת וליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ולבקש מהם להביא לכך שהמועצה לניסויים בבעלי-חיים תמלא את התפקיד שמטיל עליה החוק, ותחייב שימוש בחלופות הקיימות לניסויים בבעלי-חיים.
ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, פקס 02-6753709, דואל zorlev@knesset.gov.il
ח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, פקס 02-6496106, דואל yhasson@knesset.gov.il
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • יהדות ובעלי-חיים: בימי ב', בשעה 20:00 מתקיים בזנגביל קורס באנגלית בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה", בהנחיית הרב אדם פרנק. המפגש ב-9.11.2009 יעסוק בשחיטה הכשרה, ברעיון של "הכשר צדק" ובהבחנה בין זכויות בעלי-חיים לרווחת בעלי-חיים. המפגש ב-16.11.2009 יעסוק במשק החי המתועש. ההשתתפות בקורס ללא תשלום, וניתן להגיע לכולו או למפגשים בודדים.
  • אי-אלימות בהודו: ביום ג', 10.11.2009, בשעה 20:00, יוקדש בזנגביל מפגש לחמלה כלפי בעלי-חיים אחרים ולהימנעות מפגיעה בהם בתרבויות הודו – סיפורים, קטעי קריאה, חוויות אישיות ודיון. כניסה חופשית. כיבוד טבעוני בסגנון הודי.
  • פרווה אפנה מתה: ביום ג', 17.11.2009, בשעה 20:00, יתקיים בזנגביל ערב לקראת יום שישי חופשי מפרוות והצבעה בכנסת על הצעת חוק לאיסור סחר בפרוות בישראל. נצפה בתשדירים נגד תעשיית הפרווה, נתעדכן בקמפיין המתנהל כיום ונראה איך אפשר לסייע בסילוק האכזריות מארון הבגדים.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

קורס בתל-אביב – "בין ממון למזון"

בימי ד', בשעה 19:30, מתקיים בבית הקיבוץ הארצי (ליאונדו דה-וינצ'י 13, ת"א, במועדון בקומה 3-) הקורס "בין ממון למזון – דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה". הקורס מומלץ במיוחד לבעלי עניין בנושאי סביבה וחברה, אשר טרם קישרו את עמדותיהם בנושא זה לסוגיות של תזונה. הקורס מתקיים במסגרת המכללה החברתית-כלכלית. נושא המפגש ביום ד', 11.11.2009: הרעב בעולם. מרצה: ליעד קלוש. עלות ההרשמה לקורס כולו (12 מפגשים) היא 250 ₪, ויש אפשרות להנחות.
פרטים: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773
 

כנס מזון וקיימות

ב-19 וב-20 בנובמבר 2009, בנמל תל-אביב, יקיימו מכון הערבה ומרכז השל "מזון למחשבה: הכנס הראשון למזון וקיימות": "על אקלים – חקלאות – אנרגיה – מים – בריאות – צרכנות – תרבות ומה שביניהם." השתתפות (סכום מומלץ) 89 ש"ח.

 

ציוד לחתולים לחורף

עמותת גירגורים מטפלת במאות חתולים ומבקשת תרומות ציוד: שמיכות, פליזים, מצעים, כריות, שקי שינה, מגבות, וילונות, בגדים, אוהלים, מנורות חימום, כונניות, כיסאות, כורסאות, מזרונים, שולחנות, כונניות מדפים, מכסים של ארגזי צרכים סגורים, כלובי נשיאה, מלונות, ארגזי פלסטיק, יריעות ניילון, יריעות ברזנט, יריעות פלסטיק, פוליגלים, פלריגים, עיתונים, בקבוקים חמים, צעצועים, מזון יבש ורטוב לחתולים ולכלבים, וכל מה שיכול לעשות חם ונעים לחתולים ולכלבים בחורף. לפרטים: 054-2447848 או girgurim@gmail.com

 

גבינה טבעונית

החנות הטבעונית התל-אביבית, VeganShop, התחילה לייבא גבינה צהובה טבעונית (ללא מרכיבים מהחי), בהזמנה מראש בלבד. ניתן להצטרף להזמנה עד 21.11.2009. מועד ההספקה המשוער: סוף נובמבר עד תחילת דצמבר. פרטים נוספים באתר החנות

 

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: info@anonymous.org.il 077-3204401
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה


חדשות

הארץ לולי סוללות. בכתבה "המהפכה הירוקה מגיע אל הלול" (גלריה / עכבר העיר, 2.11.2009) מציגה רחל טל-שיר את המאבק נגד הרפורמה שמתכנן משרד החקלאות בתעשיית הביצים. בכתבה נוספת בעיתון זה ("מבנה עם ביצים" 5.11.2009) מציג נועם דביר בטעות את תוכנית הלול שזכתה בתחרות משרד החקלאות לעיצוב לולים בתור לול שבו "תנאי המחיה של התרנגולות שהותאמו לתקן האירופי העדכני ביותר," ומקום שבו מבטיחים לתרנגולות "תנאי מחיה טובים." בפועל, מדובר בתוכנית ללול סוללות רגיל.
 
החדשות 2 תל-אביב ללא סוסים וחמורים. בכתבה "תל אביב – עיר בלי 'אלטע-זאכן'" (3.11.2009) מדווח: "עיריית תל אביב-יפו השלימה בימים האחרונים את הצבתם של כ-20 תמרורים בכל צירי הכניסה לעיר מכיוון דרום, ובהם שלטי אזהרה האוסרים את כניסתם של סוסים וחמורים אליה. [...] סיעת "לתת לחיות" שנבחרה לפני כשנה למועצת העיר קידמה את נושא הפסקת עבודת הסוסים בתל-אביב. בהסכם הקואליציוני שנחתם ב-22.12.2008 בין ראש העיר חולדאי ועו"ד ראובן לדיאנסקי, יו"ר סיעת "לתת לחיות", הוסכם כי העירייה תקדם, במסגרת סמכויותיה, חוק עזר עירוני שיאסור על העבדה של סוסים וחמורים בתחומי העיר ת"א-יפו." ראובן וייס (ידיעות אחרונות, 3.11.2009) מוסיף שתל-אביב הפכה בכך לעיר הראשונה בישראל שסגרה חוקית את הכניסה לסוסים הרתומים לעגלות.
 
ynet חוק הכלבים. בכתבה "כלב מסוכן? תלוי בעומק הנשיכה" (2.11.2009) מדווח ארז ארליכמן: "משרד החקלאות מציע לשנות את חוק הסדרת הפיקוח על כלבים. בין היתר יוגדר 'כלב מסוכן' רק כלב שנשיכתו גרמה לחבלה קשה או בלתי הפיכה. כמו כן, מוצע לאפשר עיכוב המתה או מסירה של כלב משוטט שנלכד, והטלת הוצאות לכידתו על הבעלים – בשונה מהמצב ששורר כיום."
 
ynet אסון אקולוגי. בכתבה "האם התיאבון שלנו לבשר הורס את כדור הארץ?" (1.11.2009) מזכיר רונן בודוני את הדו"ח החדש של WorldWatch Instiute, המעריך כי תעשיות בעלי-החיים אחראיות ל-51% לפחות מפליטת גזי החממה כתוצאה מפעילות אדם. בודוני מתאר גם את התגובות בבריטניה בעקבות דברי הכלכלן, לורד ניקולס סטרן, שחיבר דו"ח חשוב בנושא שינוי האקלים: "בשר הוא ביזבוז של מים, ויוצר הרבה מאוד גזי חממה... דיאטה צמחונית טובה יותר (לכדור הארץ)." כמו כן, "הוא אמר כי עמדות הציבור כלפי אכילת בשר ישתנו בשנים הקרובות, ככל שאנשים יהיו מודעים יותר להשפעה הסביבתית שיש למזון שלהם, וחזה שאכילת בשר תהפוך אט אט לבלתי מקובלת חברתית." עם זאת, אין לממשלת בריטניה תוכנית לעידוד הצמחונות.
 
הארץ בנייה הרסנית. בכתבה "השכונה הירוקה החדשה ביבנה גרמה למכת תנים משוטטים ברחובות העיר" (2.11.2009) מדווח יובל אזולאי על גורלם של תנים שנושלו מאדמתם בגלל בנייה ביבנה: "בעיריית יבנה קושרים בין תחילת העבודות להקמת השכונה הירוקה החדשה, לבין תופעת התנים המשוטטים בעיר. במשך שנים חיו התנים בשטח החולי ומלא הסבך שבדרומה של יבנה מבלי להפריע לאיש, עד אשר באו לשם הדחפורים והשתלטו על כ-850 הדונמים שעליהם מוקמת השכונה." גם בירושלים יש עלייה במספר התנים, לדברי רוני מלול ("התנים פולשים לירושלים", מעריב, 5.11.2009, עמ' 11), אולם כאן ההשערה היא שהעלייה נובעת מגידול באוכלוסיית התנים בגלל חיסונים ומזון זמין.
 
nrg מעריב שמורות. בכתבה "הוכרזו שתי שמורות טבע חדשות" (2.11.2009) מדווחת דליה מזורי שים האלמוגים באילת וחולות פלמחים הוכרזו כשמורות טבע, ואושרה הוספת שטחים לשמורות הטבע בריכת תמסח ונחל בצת. בכך התווספו 9,000 דונם לשטחי שמורות הטבע בארץ. במקביל לכך, ynet מדווח ("איום הבנייה שב לרחף מעל חוף בצת", 2.11.2009) שהתפוצץ המו"מ על עתיד חוף בצת, בין אכזיב לראש הנקרה, שהוא אתר הטלה חשוב לצבי ים. בעקבות זאת עלולות להתממש תוכניות הבנייה שיחריבו את החוף.
 
ynet הכחדה. בכתבה "דו"ח: כשליש מהחיות והצמחים בסכנת הכחדה" (4.11.2009) מדווח ארז אליכמן: "21 אחוז מכל מיני היונקים, 30 אחוז מכל מיני הדו-חיים, 12 אחוז מכל מיני הציפורים, 28 אחוז ממיני הזוחלים, 37 אחוז ממיני הדגים במים מתוקים, 70 אחוז ממיני הצמחים ו-35 אחוז ממיני חסרי החוליות שהוערכו עד כה, מאוימים בטבע בדרגת סיכון נמוכה עד כדי הכחדה מוחלטת."
 
ynet בטלוויזיה. בכתבה "חדש על המסך: ילדים למען נשרים בגולן" (1.11.2009) מציג ארז ארליכמן את סדרת ההרפתקאות החדשה, "נשרים", שעוקבת אחרי חבורת ילדים שנאבקים להצלת הנשרים בשמורת גמלא. הסדרה משודרת בערוץ לוגי (HOT) בימים א'-ה' ב-16:00, ש.ח. 19:45.
 

דעות

וואלה! זכויות וצער. ברשימה "זכויות או לא להיות" (1.11.2009) מגיב עידן סייר על החלטת הכנסת לדחות את הצעת ח"כ יואל חסון, לשנות את שם "חוק צער בעלי-חיים" ל" חוק זכויות בעלי-חיים". סייר משווה בין יחס החוק לחיות ליחס החוק לתאגידים, ונאלץ להסכים עם הממשלה בעניין אחד: "על פי מדינת ישראל, בעלי-חיים אינם נחשבים כאישיות משפטית בעלת זכויות. עד שיהיו כאלה, אם נשנה את שמו של חוק צער בעלי-חיים, במתכונתו הנוכחית, אל חוק 'זכויות בעלי-חיים', הדבר יהיה בגדר הטעיה. הזכויות הבסיסיות ביותר של כל אחד מאתנו הן לא זכות ההצבעה בכנסת או הזכות לחינוך חינם – אלא הזכות לחיים, לשלמות הגוף, לחירות ולביטחון, שאנחנו נוטים לתפוס כמובנות מאליהן, אבל מבעלי-החיים הן נשללות באופן שיטתי ואינן מוגדרות כחלק מחוק צער בעלי-חיים."
 
הארץ מקווה לחוק יסוד. ברשימה "גם לסוסים כואב" (3.11.2009) מגיב גם עמירם כהן על החלטת הכנסת נגד שינוי שמו של חוק צער בעלי-חיים: "אם אתה בן אדם – טוב או רע, אוהב או אויב – נעשה הכל כדי להציל את חייך. גם אם אתה גוסס וסובל סבל נורא, לא יעלה על דעתו של שוטר לתקוע לך כדור בראש. אבל אם אתה סוס, גמל, פרה או חמור, תפרפר בצד בכביש עד שתקבל כדור אקדח גואל בראש והשירותים הווטרינריים ישליכו אותך לבור מלא סיד לבל תפיץ מחלות." אולם כהן קובע: לפרה, לעז, לתרנגולת, לסוס ולחמור המשמשים אותנו יש זכויות שאין לאיש רשות לשלול אותן, גם לא לחכמי ש"ס. לבעלי-חיים יש זכות לדיור, למנוחה, לטיפול רפואי ולהגנה מהתעללות. בעלי-חיים, לידיעת ממשלת ישראל, אינם אוניות ותאגידים. לבעלי-חיים יש רגשות. הם שמחים ועצובים בדיוק כמו בני-אדם."
כדאי לקרוא את תגובתה של רעות הורן ("חסרי ישע ומעונים", 6.11.2009) המעמידה את כהן על טעותו בעניין השטח שמבקש משרד החקלאות להקציב לתרנגולות. כהן כותב שמדובר ב"חצי מ"ר לפחות", בעוד שלמעשה מדובר ב-550 סמ"ר (חצי מ"ר הוא 5,000 סמ"ר). לתרנגולות מוקצב שטח בגודל של פחות מגיליון משרדי A4.
 
nrg מעריב האופטימיסט. ברשימה "'עוד נחוש אמפתיה': אורי לורבר, למען החיה והאדם" (3.11.2009) מספר אורי לורבר על התפתחות פעילותו לקידום זכויות בעלי-חיים במקביל לעיסוקו המקצועי: "היום, אני מממש את האידיאולוגיה שלי הן בעבודה במועדונית כעובד סוציאלי והן כמתנדב בעמותת אנונימוס. אני ממקד את פעילותי בקמפיין לשחרור התרנגולות המטילות מכלובי הסוללה האכזריים. הפעילות שלי היא הסברתית בעיקרה, ואיני יכול להסתכל בעיניהם של בעלי-החיים שאני מציל. אני יודע שהשינוי הוא הדרגתי ואיטי, וסביר להניח שלא אזכה לחזות בשחרורם של כל בעלי-החיים. יחד עם זאת, אני מאמין שעוד נשכיל לדעת ולחוש אמפתיה כלפי האחר, שונה מאתנו ככל שיהיה."
 
mako פורטמן וספרן פויר. בכתבה "נטלי פורטמן: 'כך הפכתי לטבעונית'" (1.11.2009) מתארת רעות חפץ-שוורץ את תגובתה של השחקנים נטלי פורטמן לספרו החדש של ג'ונתן ספרן פויר, "Eating Animals": "פורטמן, צמחונית אדוקה כבר 20 שנה, פרסמה לאחרונה טור דעתני ב'הפינגטון פוסט' על הספר ששינה את חייה והפך אותה מצמחונית ביישנית לטבעונית פעילה."
 
רדיו וטלוויזיה. ניתן לשמוע ולראות באינטרנט תוכניות בעברית בנושא זכויות בעלי-חיים: רדיו קול החיות ויומן חייתי.
 

תזונה וצרכנות

וואלה! חטיפים. בטור "הותר לכרסום" (4.11.2009) סוקר אורן גולדפינגר שלושה חטיפים בריאותיים, יחסית: קרקרים של מיטוקו, לחם זרעים של ד"ר קארג, ופרי To Go של טבע לי.
 

תקנות החזקת בעלי-חיים: מה לחפש בשטח?

בסוף אוקטובר 2009 נכנסו לתוקף חלק מהתקנות שמפרטות את החובות כלפי חיות המנוצלות בישראל למטרות לא חקלאיות. לפניכם פירוט ההוראות שאין קושי לזהות את הפרתן. אנו מגישים סקירה זו כדי לעודד אתכם לפקוח עין, להפעיל מצלמות – ולהגיש תלונות נגד העבריינים.
 
תקנות חדשות
בסוף אוקטובר 2009, חודשיים לאחר שפורסמו ברשומות, נכנסו לתוקף חלק מ"תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), תשס"ט-2009". המדובר בתקנות שנועדו להסדיר את תנאי הכליאה והטיפול בחיות המנוצלות למגוון של מטרות – מלבד חקלאות ומחקר. ההבחנה נועדה לאפשר לחקלאים ולמוסדות המחקר להחזיק חיות בתנאים הרבה יותר קשים ולבצע בהן טיפולים הרבה יותר אלימים. מכיוון שהרוב המוחלט של הפגיעה בחיות מתקיים במתקנים חקלאיים – המחזיקים והורגים מאות מיליוני חיות בשנה – אין לתקנות החדשות משקל יחסי גדול. אף על-פי כן, הן חלות על מאות אלפי חיות, תוך קביעת איסורים חד-משמעיים על פרקטיקות נפוצות.

פרקטיקה בלתי חוקית ונפוצה: החזקת ברווזים ללא גישה למים (במקרה זה גם הצפיפות לא חוקית, ויתכן שגם

הפרדת האפרוחים מהאם בגיל אסור (עד ארבעה ימים מהבקיעה). צולם בחנות חיות בתל-אביב, 24.11.2003.

 
מגישים תלונות
אם למתקנים חקלאיים קשה להיכנס ולתעד בהם עבירות על חוק צער בעלי-חיים בגלל מיקומם המרוחק ושעריהם הסגורים, הרי ש"תקנות ההחזקה" החדשות מתייחסות בעיקר לחיות שאנו יכולים לראות בקלות: בחנויות, בגני חיות, בפינות חי, בפינות ליטוף, ברחוב, בחצר השכנים וכדומה. משמעות הדבר היא שכל אחת ואחד מאתנו יכול/ה לאסוף מידע על התעללות בקלות רבה, לעבור מדי יום במקום שבו זיהינו התעללות, לצלם במצלמה פשוטה (אפילו בטלפון הסלולרי) ולהתלונן בעקשנות שוב ושוב בפני הרשויות עם מידע חדש. חשוב שלא לצפות לתוצאות מיידיות ולהבין שהתלונות עצמן משנות בהדרגה את הנורמות ברשויות. המשטרה, משרד החקלאות ובתי-המשפט בדרך-כלל מקלים ראש בתלונות כאלה, אולם התקנות החדשות מאפשרות להציף את הרשויות בתלונות בהיקף חסר תקדים, ולאותת בכך לנושאי התפקידים שהציבור מעוניין שיבצעו את עבודתם כנדרש בחוק צער בעלי-חיים. לכל תלונה כדאי לצרף צילומים ולכתוב כל פרט שעשוי לסייע בזיהוי המתעללים ובאפיון העבירה (בנוסף לפרטים אלמנטריים כגון תאריך ושעת התיעוד, וכתובת האירוע).
 
את התלונות יש להגיש לתחנת המשטרה הקרובה. באזור השרון כדאי לפנות לעמותת משמר בעלי-החיים, שפועלת עם סמכויות שיטור. במשטרה פועל קצין מטה מיוחד לעניין חוק צער בעלי-חיים, טל' 08-9788886, פקס 08-9788889. תלונות אפשר להגיש גם לממונה על חוק צער בעלי-חיים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: ד"ר דגנית בן דוב, טל' 03-9688901, פקס 03-9681661, דואל dganitb@moag.gov.il. אנונימוס תשמח לקבל עותק של התלונה והצילומים.
 
קלים לתיעוד
הסיכום שלפניכם הוכן עבור אדם שהזדמן לחנות חיות, לפינת חי, למקום שקשור בו כלב וכדומה. "תקנות ההחזקה" כוללות מאות הוראות נקודתיות, ולמי שמתכוון/ת לתעד בשיטתיות מקום מסוים, כדאי לבחון את כל ההוראות שמתייחסות למקום כזה ולנסות לבדוק את כולן בשטח. אולם עבור המתעד המזדמן, רבות מההוראות אינן רלוונטיות כי הן עוסקות באירועים נקודתיים (כגון עריכת ניקיון או מתן טיפול רפואי) או במידע אחר שאינו נראה לעין (כגון אישורים להחזקת החיות ולניצולן). ההוראות קלות יותר לתיעוד כשהן נוגעות לתנאי החזקה מתמשכים ולמצב מתמשך של החיה. אין ספק, שאיסוף החומר המרשיע יהיה קל יותר אם מצלמים, מקליטים ומודדים – ולשם כך יש להצטייד מראש בציוד מתאים.
 
תנאי החזקה כלליים
תאורה ואקלים: "בעל-החיים לא יהיה חשוף לתנאי אקלים ותאורה שחורגים באופן משמעותי מהתנאים המתאימים לסוגו, לרבות מספר שעות חשיכה; למתחם שנמצא בו בעל-חיים הנחשף לקהל, תהיה דופן אחת לפחות שאיננה חשופה לקהל." סעיפים אלה רלוונטיים במיוחד לכלובי ציפורים ומכרסמים המוצגים לראווה מחוץ לחנות חיות, וכן לחיות המוצגות בחלון ראווה מואר בלילה.
 
מזון ומים: "המתחם והציוד שבתוכו, לרבות כלי מים ואוכל, יהיו נקיים ולא מלוכלכים בהפרשות גוף או פסולת במידה שאינה סבירה בנסיבות העניין;" "מחזיק של בעל-חיים יספק לו מזון ומי שתייה כמפורט להלן: מזון שאינו מקולקל, מורעל או עבש; מי שתייה זמינים ונקיים." סעיפים אלה רלוונטיים לכל מקום כליאה או קשירה של חיות. בגלל הנוסח המסויג "במידה שאינה סבירה בנסיבות העניין", כדאי במיוחד לתעד מקרים חוזרים של לכלוך.
 
סביבה מתאימה: יש להחזיק חיות בסביבה המתאימה לצרכיהן ההתנהגותיים: לחיות ששוהות מטבען הן במים והן ביבשה (למשל: ברווזים, צבי מים ודו-חיים) יש לספק גישה הן למים והן למקום יבש; לחיות הנוהגות לטפס (למשל: קופים, לטאות ונחשים רבים) יש לספק אפשרות טיפוס; ולחיות הנוהגות להסתתר (צורך האופייני למגוון גדול של מינים) ולהתחפר (למשל: מכרסמים) יש לספק מקומות מסתור ומצע המתאימים לכך.
 
גורים ואפרוחים: "לא יגדל אדם בעל-חיים ממחלקת היונקים בנפרד מאמו לפני שהגיע לגיל גמילה, זולת אם ההפרדה נועדה להגנתם או לרווחתם של האם או צאצאיה. לא יחזיק אדם עוף, בארבעה הימים שלאחר בקיעתו, בנפרד מבוגרים בני מינו, אלא אם כן ההפרדה נועדה להגנתם או לרווחתם של ההורים או צאצאיהם." סעיפים אלה רלוונטיים במיוחד לאפרוחים בפינות ליטוף ולאפרוחים וגורים בחנויות, אם כי הגדרת הגיל המדויק עלולה להיות קשה.

התקנות אוסרות החזקת אפרוחים בנפרד מבוגרים בני מינם בארבעת הימים שלאחר בקיעתם. (צילום: TheSeafarer)

 
גודל מתחם הכליאה
ההוראות בתחום זה רלוונטיות למגוון גדול של מתקני כליאה, והן מציינות מידות – קטנות להפליא – של חלל נקי מציוד (כלומר, כלי מזון וציוד אחר בתוך הכלוב, באים על חשבון שטח שייחשב במדידה). ההוראות כוללות מידות מדויקות שקשה למדוד בשטח, ולכן ניתן לתעד עבירות באופן משכנע בעיקר במקרים של צפיפות קיצונית:
 
כללי (סעיף זה חל למעשה בעיקר על יונקים): "אורך המתחם פעמיים לפחות מאורך בעל-החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו, ורוחבו פעם וחצי לפחות מאורך בעל-החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו;" הוראה זו מתייחסת למתחם שיש בו שתי חיות לכל היותר; כל חיה נוספת מחייבת תוספת מחצית משטח זה.
 
"גובה המתחם הוא כפליים גובהו של בעל-החיים הגבוה ביותר במתחם או פעם אחת אורכו של בעל-החיים הארוך ביותר במתחם, למעט זנבו, הגבוה מביניהם." עם זאת, מותר להחזיק סוס במתחם שגובהו 2.5 מטרים בלבד.
 
אם כן, עבור שני אוגרים סוריים, ניתן לחשב שאורך הכלוב המזערי הוא כ-30 ס"מ, רוחבו קרוב ל-23 ס"מ וגובהו כ-30 ס"מ. המדובר בשטח קטן כמעט כמו השטח המזערי שבו מותר להחזיק בעלי-חיים ללא צורך למדוד את גודלם: 600 סמ"ר (לשם השוואה, שטחו של דף נייר משרדי A4 הוא 623.7 סמ"ר).

המחשה לחישוב השטח המזערי שמותר להחזיק בו חיה או שתיים: מודדים את אורך החיה ללא זנבה, כשהיא

 מתוחה באופן טבעי ולא מכודרת (הקו השחור). המלבן שבתמונה זו מייצג את השטח המזערי המותר:

אורכו כפליים מאורך הארנבון, ורוחבו פעם וחצי מאורך הארנבון. (צילום: Keithius)

 
הובלה: בעת הובלה או המתנה, מותר להחזיק חיות במתחם קטן יותר "ובלבד שמידות הכלוב מאפשרות לבעל-החיים לבצע, בלא קושי, כל אחת מפעולות אלה: לסובב את גופו, לנקותו באמצעות לשונו או מקורו, לקום, לשכב ולפשוט גפיים." דרישות אלה אינן חלות על פרסתנים (סוסים, חמורים, בקר, חזירים וגמלים) שמותר להחזיקם בהובלה במתחם קטן יותר.
 
דגים: ההגבלה לשטח מזערי של 600 סמ"ר אינה חלה על דגים, אולם:  "לא יחזיק אדם דג בבית קיבול שנפח המים בו קטן מליטר אחד." הגבלה זו רלוונטית להחזקת "דגי נוי".
 
נחשים: מותר להחזיק נחשים בכלוב נחש "ובלבד שאורך הכלוב כאורך הנחש לפחות וגובהו ורוחבו חצי לפחות מאורך הנחש אך לא פחות מעשרים סנטימטרים."
 
עופות: לעופות מוקצב במפורש מרחב מחיה גדול יותר: "אורך ורוחב המתחם פי שלושה לפחות מאורך העוף הארוך ביותר בכלוב למעט זנבו; גובה המתחם יהיה חמש פעמים אורכו של העוף הגדול ביותר במתחם, למעט זנבו; מידות המתחם יאפשרו לעוף הגדול ביותר במתחם לפרוש את כנפיו." בכלוב כזה מותר להחזיק עד שלושה עופות. אם כן, עבור תוכונים גמדיים, ניתן לחשב שמדובר בכלוב שאורכו ורוחבו כ-40 ס"מ, וגובהו קרוב ל-70 ס"מ. לכל עוף נוסף יש להקציב שטח השווה לשליש השטח הנ"ל.
 
כמו כן, "במתחם שמוחזקים בו עופות שטבעם לעמוד על ענפים יהיו מוטות אופקיים המספיקים לעמידה של כל העופות בו-זמנית ועובי המוטות מתאים לסוג העופות המוחזק במתחם."

גם ללא מדידות,  אין ספק שהאקווריום שבתמונה אינו עומד בדרישות הגודל שבתקנות. אורכו צריך להיות פעם וחצי מאורכם של כל הדגים שבו יחד, למעט זנבם. כמו כן, הזיהום תחת צפיפות כזו ברור לעין, והתקנות מורות ש"בעל-חיים שטיבו להימצא במים, יימצא במים שאיכותם מתאימה לצרכיו הפיסיולוגיים." צולם בחנות "טרופיקל פיש בע"מ" בתל-אביב, 2002.

 
קשירה
סעיף זה רלוונטי בעיקר לסוסים, לחמורים ולכלבים. הוא מתיר לקשור חיות למקומן ללא הגבלת זמן, בתנאי שעומד לרשותן המרחב שצוין לעיל (אמנם יש חובה להוציא את החיה לטיול או לשחררה לחצר, אך ללא ציון תדירות). לכלבים מוקצב מעט יותר מקום – 16 מטרים רבועים, כשאורך הרצועה המזערי הוא מטר וחצי. כמו כן, "לכלב גישה חופשית למחסה נקי, ומוגן משמש, רוח וגשם שבו מקום מרבץ; היה מקום המרבץ עשוי בטון או מתכת יונח עליו בידוד תרמי; לכלב גישה חופשית למרחב מוצל ששטחו אינו פחות משלושה מטרים רבועים; בחישוב שטחו של מרחב כאמור לא ייכלל שטח מלונה."

קשירת כלבים לתקופות ממושכות נותרה חוקית, וקשה לעקוב אחר הדרישה לשחרר לעתים את הכלבים, אולם אם כלב זה

נקשר ליותר מחמש שעות, קל לזהות עבירה משום שאורך השרשרת אינו מגיע למטר וחצי כנדרש. (צילום: l@mie)

 
פינות ליטוף
חלק מההוראות בעניין פינות ליטוף ייכנסו לתוקף ב-31.8.2010, אך ההוראות הבאות כבר בתוקף: "לא יחזיק אדם בעל-חיים בפינת ליטוף אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: לכל אחד מבעלי-החיים שבפינת הליטוף יש אפשרות לפרוש למנוחה במקום שיועד לכך ואשר בו אין המבקרים יכולים ליצור מגע עמו; פרק הזמן הרצוף שבו מצוי בעל-החיים במגע עם מבקרים אינו עולה על 60 דקות, ובתומו נמנע מגע כאמור למשך 20 דקות רצופות לפחות." אסור להוציא חיות מסוימות (למשל: לשיעור בבית-ספר) ממקום החזקתן הקבוע: נקבה המצויה ברבע האחרון להריונה; אם המטופלת בצאצאים; ובעל-חיים שאינו אוכל בכוחות עצמו או שהזנתו תלויה בהנקה.

במקרה שבו אפשר להעריך את משקל המשא של עגלות וכרכרות, אסור להעמיס על חמורים יותר מחצי טון.

אין הגבלת משקל על משא המונח ישירות על החמור, אלא רק דרישה שהמשקל "מתאים ליכולתו הגופנית."

 
העבדת בעלי-חיים
פטור מעבודה: פרק זה בתקנות חל על "סוס, חמור, פרד, גמל או בעל-חיים אחר המשמש להעבדה", והוא קובע: "לא יעביד אדם בעל-חיים כמפורט להלן: חולה או חשוד כחולה; נקבה המטופלת בצאצא שגילו פחות משלושים ימים; גילו פחות משלוש שנים; נקבה שצאצאה נלווה אליה, למעט לרכיבה שלא במסגרת מסחרית." לגבי נקבות עם גורים מבוגרים יותר, נקבעו הגבלות חלקיות.
 
משקל מרבי: קיימות מספר הוראות כלליות לגבי החובה להתאים את העגלה, הרתמות ומשקל העגלה לבעל-החיים; על העגלה או הכרכרה חייב להיות רשום משקלה, והמשקל הכולל שלה (משקל הכרכרה או העגלה בתוספת משקל המטען והנוסעים שעליה) לא יעלה על 1,000 ק"ג לכל סוס או פרד, ו-500 ק"ג לכל חמור.
 

תודה לעו"ד יוסי וולפסון על הייעוץ בהכנת הכתבה

פינת התזונה
קארי אפונה ירוקה בחלב קוקוס וכוסברה

מרכיבים (כ-4 מנות)
3/4 כוס אפונה ירוקה יבשה, מושרית במים שעתיים לפחות
2 כרישות קטנות, פרוסות
2 תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות
2 קישואים, חתוכים לקוביות
כוס פרחי כרובית, מופרדים
חלב קוקוס לפי הטעם (המלצה: חצי כוס)
חבילת כוסברה
מעט שמן לאידוי
כף שטוחה אבקת קארי
כפית מלח
 
ההכנה
  1. מאדים את הכרשה במעט שמן עד שהיא מתרככת.
  2. מוסיפים תפוחי אדמה, כרובית וקישואים, ומאדים.
  3. מסננים את האפונה מנוזלי ההשריה ומוסיפים לסיר.
  4. מכסים במים, קצת מתחת לפני הירקות.
  5. מבשלים עד שהאפונה מתרככת, 20 דקות עד חצי שעה על אש קטנה – בינונית.
  6. מוסיפים קארי, מלח, חלב קוקוס וכוסברה קצוצה, ומבשלים עוד שתי דקות. 
     
מתכון: המטבח של מאשה – ארוחות בריאות וקייטרינג צמחוני-טבעוני

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן