|
פעילות
פעילויות קבועות
חפשו בדף ההודעות של
אנונימוס: משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה בתל-אביב, בחיפה ובירושלים;
הרצאות בבתי-ספר; דוכני הסברה בחיפה וברחבי הארץ; ייעוץ תזונתי; דרושים
פעילים/ות בתחומים שונים; ועוד.
הרצאה בירושלים
ביום ג', 9.3.2010, בשעה 20:30, תתקיים בזנגביל – מרכז
קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) הרצאתה של זהר ירום על חשיבה ועשייה
ליישום דרך חיים בת-קיימא בבית. ירום, בוגרת תוכנית איכות סביבה וחברה
של מרכז השל, מתמחה בפיתוח בר-קיימא בעסקים ובבית.
לפרטים על אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
כדאי לכתוב: הצעת חוק נגד פרוות
ביום ג', 9.3.2010, צפויה ועדת החינוך, התרבות והספורט של
הכנסת לדון בנוסח המחודש של "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)
(תיקון מס' 8) (איסור הפקה, ייצור, ייבוא, ייצוא ושייווק של פרוות),
התש"ע-2009" של ח"כ רונית תירוש. כדאי לכתוב לחברי הוועדה ולבקש מהם לאשר את
הצעת החוק.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
התנדבות באנונימוס; אנונימוס בפייסבוק; הרפורמה בפייסבוק; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
הלול המגיב: בקרת אקלים ממוחשבת
חיות תחת ניהול אוטומטי
בהקשר היסטורי (4)
בחודש דצמבר האחרון פרסמנו סדרת
כתבות המציגה את התפתחות המשקים החקלאיים
כמנגנונים המנוהלים מרחוק, באמצעות מכשור אוטומטי: מתקנים לניקוי הפרשות,
ומתקני הזנה והשקיה אוטומטיים שהתפתחו לכדי מערכות כוללות. השבוע מציג
אריאל צבל את התפתחותן של מערכות אוטומטיות המסוגלות להגיב בגמישות לתנאים
משתנים.
תגובה פשוטה לגירויים משתנים
מתקנים
אוטומטיים לאספקת מים ומזון מגיבים בחלקם לשינויים בסביבה. רבים ממתקני המזון
והשתייה האוטומטיים שהומצאו ב-130 השנים האחרונות בקירוב, משחררים מים ומזון
רק בתגובה למגע שיוזמת החיה. במקביל לכך פותחו מערכות אוטומטיות אחרות,
שמגיבות באמצעות מכניזם פשוט לתנועה שמבצעת החיה. גדרות חשמליות, למשל, הוצעו
לשימוש כבר בשנות ה-80 של המאה ה-19, במטרה להרחיק כל חיה שנגעה
בגדר – וסגרה אגב כך בגופה מעגל חשמלי. דוגמה אחרת למתקן מגיב היא דלתות
אוטומטיות של לולים, שהומצאו אף הן בתקופה זו. הדלת פועלת באמצעות עיקרון של
מנוף, המחבר בין דלת הלול לבין מוטות הלינה שבתוך הלול: כשהתרנגולות נכנסות
ללול ועולות לישון, משקלן גורם לסגירת הדלת, וכשהן מתעוררות ויורדות מהמתקן,
סילוק המשקל מביא לפתיחת הדלת. אלה הן תגובות פשוטות וקבועות, שפוטרות את
החקלאים רק מעבודות מוגבלות. איכות התגובות של המכשירים השתנתה בשנות ה-80 של
המאה ה-20, כשהמחשבים נכנסו לחקלאות ואיפשרו למערכות האוטומטיות להגיב באופן
מורכב יותר. מערכות אלה מגיבות בחלקן לשינויים בסביבה, ובחלקן להתנהגות
החיות; בכתבה זו נתמקד רק בסוג הראשון.
בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היה נפוץ השימוש
בתיבות הטלה עם "דלת מלכודת".
בתיבות אלה, משקל התרנגולת הביא לסגירת דלת התיבה כשנכנסה
להטיל ובכך נמנעה הפרעה מצד תרנגולות אחרות.
מתוך פטנט אמריקאי 842371, "דלת מלכודת", של הנרי נ.
אלמי מהוואי, 1907.
ויסות טמפרטורה אוטומטי
כדי להגיב לסביבה,
מערכות אוטומטיות זקוקות לחיישנים. החיישן המוקדם ביותר שנכנס לשימוש חקלאי
הוא מד-טמפרטורה. החיישן ווסת-הטמפרטורה (תרמוסטט) שמבוסס עליו, חוללו מהפכה
בתעשיית העופות בשנות ה-80 של המאה ה-19. עד אז, הדגרה מלאכותית לא הייתה
בגדר אפשרות מעשית באירופה ובארצות-הברית. אמנם במצרים הייתה נהוגה הדגרה
מלאכותית בהיקף תעשייתי מזה כ-3,000 שנה, אולם ההדגרה שם התבססה על
עבודת מומחים, שחיו במידה רבה במבנה המכיל את המדגרה ולמדו לחוש בגופם את
הטמפרטורה והלחות הרצויים. מיומנות ההדגרה הועברה מדור לדור כסוד מקצועי
במשפחות המדגירים, וממילא מיומנות כזו לא התאימה למגמה המודרנית של צמצום
העבודה במשק. ניסיונות ההדגרה המלאכותית המודרניים נכשלו בדרך-כלל, עד למדגרה
(אינקובטור) של צ'ארלס אדוארד הירסון, שנרשמה כפטנט באנגליה ב-1881. הירסון
ניצל את שיעור ההתפשטות השונה של מתכות שונות בטמפרטורות שונות כדי לווסת
במדויק את טמפרטורת המדגרה, שהיא למעשה קופסה מחוממת. המדגרה של הירסון ויסתה
אפוא את הטמפרטורה של עצמה, בהתאם לכוונון מדויק מראש; והיא עשתה זאת בהצלחה
רבה יותר גדולה מכל לולן מודרני – הן משום שמד-הטמפרטורה של המדגרה
מדויק יותר, והן משום שהוא נוכח במדגרה ללא הפסק.
המדגרה של צ'ארלס א. הירסון מאנגליה, כפי שנרשמה
בארצות-הברית כפטנט אמריקאי 298579,
"מתקן לבקיעת ביצים באמצעות חום מלאכותי",
1884.
כניסת החיישנים ללול
המדגרות המוקדמות שימשו
עד מהרה גם כאומנות – מתקנים להחזקת אפרוחים תחת טמפרטורה מווסתת אוטומטית.
ויסות אוטומטי של הטמפרטורה בכלל הלול, שהוא חלל הרבה יותר גדול ומורכב
ממדגרה, התעכב עשרות שנים. המתקנים האוטומטיים המוקדמים החליפו את עובד הלול
בפתיחה ובסגירה של פתחי אוורור, או בהפעלה ובכיבוי של מתקני חימום. ב-1939,
פטנט 2156101 של ווילט ומרקי מוויסקונסין הוא כנראה מתקן החימום הראשון לכלל
הלול, שכולל ויסות אוטומטי. המתקן מבוסס על חיבור בין מד-טמפרטורה לבין מתקן
לאספקת נפט לתנור החימום. בשנות ה-50 נכנסו לשימוש חיישנים
נוספים, שתרמו בהדרגה ל"בקרת אקלים". ב-1954, רשמו אורוויל ורוברט
שוונגר מפנסילבניה פטנט (מס' 2669392) הכולל לראשונה שימוש במד-לחות, בנוסף
על מתקן חימום נפט אוטומטי ומתקן חשמלי לדחיסת אוויר החוצה. המערכת של שוונגר
מתייחסת במפורש לאוויר שמעל קרקע הלול עד גובה 45 ס"מ; כלומר, החיישן
האוטומטי מגיב לאזור המחיה של התרנגולות, בניגוד ללולן שמתרשם ממצב האוויר
מבלי לשים לב לכך שראשו נמצא הרבה יותר גבוה.
מחשוב הלולים
בשנות ה-80, עם כניסת המחשבים
למתקנים החקלאיים, התאפשר לראשונה חישוב אוטומטי של נתוני הקלט המגיעים
מהחיישנים שבלול (מדובר גם במתקנים חקלאיים אחרים, אך בקרת האקלים בלולים היא
לרוב המשוכללת ביותר). החישוב איפשר מגוון גדול של תגובות משתנות ומדויקות,
לפי נוסחאות כלליות שנקבעו מראש. ב-1987, הציע מייקל ב. טימונס מניו יורק
מערכת כזו (פטנט 4700887), המבוססת על מעבד ייעודי או על חיבור למחשב IBM
אישי. טימונס סיפק הסבר ממצה על חסרונות המערכות הישנות לבקרת אקלים:
"לאחרונה, נערכו ניסיונות לספק בקרה ממוחשבת לסביבת לולי עופות. [...]
אולם במציאות, מערכות ממוחשבות כאלה למעשה משעתקות את הבקרה הידנית של
סביבת לולי עופות, ולכן הן לא מספקות. תכונה משותפת של כל מערכות הבקרה
הקודמות האלה היא שהן עובדות על בסיס קריטריונים קבועים מראש, כגון טבלאות
המספקות ערכים מפורטים לטמפרטורת האוויר וללחות היחסית, והן פועלות רק לפי
ערכים קבועים-מראש אלה. מערכות כאלה לא יכולות לקחת בחשבון את השינויים
הדינאמיים שקורים בתוך לולים מיום ליום והן אפילו פחות מסוגלות לקחת בחשבון
שינויים משעה לשעה. שינויים דינאמיים אלה כוללים שינויים בסוג הרפד, תנודות
במצב הרפד מאז הכנסת העופות, שינויים בעופות עצמם, הן בגודל והן בבריאות,
שינויים בדגמי האכילה בתגובה לטמפרטורת האוויר, ושינויים בגורמים כגון
טמפרטורת האוויר בחוץ והלחות."
טימונס מסכם את יתרון המערכת הממוחשבת שלו:
"ההמצאה היא מערכת מפושטת ודינאמית, שמגיבה לא רק לנתונים קבועים כגון
מבנה הלול והסידורים המכניים, אלא למידע משתנה כגון מחירי הדלק, המספוא
והחשמל, עלויות הפיקוח והעבודה ונתונים מחיישני
הטמפרטורה."
מבט מבפנים על לול ביצים בן ארבע קומות, לעומת ייצוגו
הממוחשב של הלול במערכת הבקרה שבמשרד.
(צולם ברמות השבים, יולי 2002).
בקרת אקלים
כיוםהמערכת של טימונס תלויה עדיין בחלקה בהזנת נתונים
ידנית, ואפילו בהערכה סובייקטיבית של הלולן על איכות האוויר ומצב הרפד. אולם
גמישותו של מנגנון החישוב עודדה הגדלה של כמות הקלט האוטומטי – ריבוי חיישנים
מסוגים שונים; וכן הגדלה של כמות הפלט – ריבוי מתקנים המופעלים על-ידי המחשב.
כיום, החברה שמציגה את עצמה כמובילה בתחום הציוד לענף הלול, Big Dutchman,
מציעה למכירה מספר מערכות ממוחשבות ללולים. מערכת Viper של חברה זו היא "מחשב
אקלים וייצור", המתאם בין נתונים המגיעים מעד 23 חיישנים. לפניכם רשימת
חיישנים חלקית: 8 חיישני טמפרטורה, 2 חיישני לחות, חיישנים נפרדים ל אמוניה, לפחמן
דו-חמצני, לחמצן, למהירות אוויר, ללחץ שלילי ולטמפרטורה מחוץ למבנה; זאת
בנוסף למאזניים לשקילה אוטומטית של עופות, לשקילת המזון בממגורות ולמדידת
גובה מי השתייה. במקביל לכך, Viper מפעיל עד 40 נקודות של חימום, קירור,
ייבוש, תוספת לחות, סילוק אוויר, פיזור מזון ומים, הפעלת אורות וכיבוים,
ועוד.
מחשב Viper לבקרת אקלים של חברת Big Dutchman
מערכת על-אנושית
במבט ראשון נדמה ש-Viper
תופס את מקומם של עובדי לול ופשוט מוריד עלויות של "ייצור" בשר עופות על-ידי
חיסכון בעבודה. אולם המערכת אינה מחליפה עובדי לול המבצעים עבודת
כפיים אינטואיטיבית. Viper אינו מתפקד, למשל, בדומה ללולן שעורך בלול ביקורת
כדי לחוש בגופו אם האוויר חם ולח מדי, או מסריח מדי, ובעקבות זאת פותח חלונות
או סוגר וילונות במו ידיו. "מחשב האקלים והייצור" מתפקד באופן דומה יותר
לעובדים המפעילים מכשירים מבודדים, שהם כבר אוטומטיים במידה זו או אחרת.
Viper קושר את כל התפקודים האלה יחד ומתאם ביניהם טוב יותר מפועלים. מאחר
שהמערכת נוכחת תמיד בלול ופועלת ללא הפסק, Viper דומה לכאורה ללולן שגר בלול,
עם העופות. אלא שהשוואה זו אינה רלוונטית כי מגורים תחת קורת-גג אחת עם "חיות
משק" נעלמו במערב זמן רב לפני תיעוש החקלאות. "המסירות היתרה" של המערכת
האוטומטית לעופות באה להחליף דורות של הזנחה אנושית וטיפול חלקי על-ידי
מערכות אוטומטיות פחות גמישות, כפי שתיאר טימונס לעיל. מעבר לכך, סוג המידע
שאוספים "מחשבי אקלים וייצור" והפעולות שמתבצעות לפי הוראותיהם, אינם דומים
לעבודת פועלים: הפרדת איכות האוויר למרכיבים מוגדרים אינה פעולה אנושית,
רמת הדיוק של החיישנים ושל מתקני בקרת האקלים עולה על היכולת האנושית,
החישובים מסובכים יותר ממה שיכול אדם לבצע בזמן סביר, ומהירות התגובה של
הציוד עולה בהרבה על מהירות התגובה של צוות אנושי.
מאווררים להוצאת אוויר בלול רבייה בתעשיית הביצים (מימין)
ופתח כניסת אוויר בלול סוללות. (צילומים: אוניברסיטת
ג'ורג'יה)
מציאות ממוחשבת עגומה
תיאור חיובי זה של
המערכת הממוחשבת מסלף כמובן את התמונה הכוללת. המערכות ה"על-אנושיות" היו
עשויות לשפר את מצב החיות במשקים רק אלמלא היו מופעלות תחת תחרות כלכלית.
תחרות זו דוחקת בחקלאים לנצל כל שיפור טכנולוגי כדי להפעיל לחץ נוסף על
החיות – וכך לא מתממש הפוטנציאל של המערכת הממוחשבת להקל על תנאי החיים
של החיות. בשלב שבו נעשה שימוש במערכות ממוחשבות כמו Viper, המערכת הממוחשבת
אינה כלי גרידא לפתרון בעיות שנוצרו בדור האחרון של הלול התעשייתי, אלא
היא אחד מהתנאים שמאפשרים ללול התעשייתי להתקיים.
Viper נועד ליצור תנאי מחיה נסבלים בלול מכיוון שדחיסת חיות
רבות יחד יוצרת בהכרח עומס קיצוני של חום, לחות, גזים רעילים, אבק ופתוגנים.
עובדים אנושיים אינם יכולים לפעול ביעילות לשיפור איכות האוויר, ולכן לולים
גדולים וצפופים אינם יכולים להתקיים ללא מכשור אוטומטי; התפתחות בקרת האקלים
האוטומטית פתרה אפוא חלק מבעיות האקלים בלולים הקיימים עם המצאתה, אך בו-בזמן
איפשרה הגדלה נוספת וציפוף נוסף.
בנוסף לכך, רמה כה גבוהה של אוטומציה הפכה חיונית לתעשייה מכיוון
שהעופות זקוקים לאקלים הרבה יותר אחיד מבעבר. לא זו בלבד שהלול הריק שלל מהם
את האפשרות למצוא בכוחות עצמם מקום נוח יותר מבחינת חום, לחות או ניקיון, אלא
גם הברירה המלאכותית
פגעה באופן מכריע בעמידות שלהם לשינויים אקלימיים. המערכת הממוחשבת
חייבת לספק לעופות אקלים אחיד ומדויק כי מדובר ביצורים מוחלשים, שלא יעמדו
היטב בתנאים משתנים. במובן זה, המערכת הממוחשבת סיפקה מענה לחלק מהבעיות
התורשתיות שמהם סבלו העופות בימי המצאתה, אך אגב
כך היא איפשרה הקצנה נוספת של העיוותים התורשתיים. 
תרנגולי הודו סובלים מהחום בלול פתוח ונטול אוורור אוטומטי
– שימו לב למקורים הפתוחים. (צולם באשתעול/צרעה, 2007).
בקרוב נפרסם את החלק האחרון של הסדרה: תגובה אוטומטית
אישית
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 חיים אחרים תעשיית
הבשר. בכתבה "מי לא יתנני עוף" (1.3.2010) מראיינת שחר בן-פורת את
הסופרת רות ל. אוזקי, אורחת כנס "מזון למחשבה", המסבירה על העובדות
הקשות על תעשיית הבשר שגילתה במסגרת התחקיר לספרה, " שנת הבשרים שלי":
"העובדה המחרידה ביותר הייתה הזווית התרופתית שחשפה שימוש בכל כך הרבה
תרופות, אנטיביוטיקה והורמונים בתעשיית הבשר. כאשר רואים מכלאה מבינים למה.
המקומות האלה הם ענקיים וחיים בהם אלפי בעלי-חיים בצפיפות נוראית. הם
מלוכלכים ומתבוססים בצואה של עצמם. הם מקבלים מנות עצומות של תרופות כדי
למנוע מהם למות לפני שיישחטו. המידע המבהיל ביותר היה בנושא ההורמונים שניתנו
לבקר כדי לפטם אותו לפני שרוצחים אותו. בעיות הבריאות השונות שאנו מתמודדים
איתן כעת בארצות-הברית, כמו שפעת החזירים, השמנת יתר, בעיות פוריות וכמובן
העמידות של בקטריות לאנטיביוטיקה, מקושרות לאופן שבו אנו מגדלים בעלי-חיים
למאכל." בן-פורת מראיינת בכתבה גם את חגי כהן מאנונימוס, המפרט על המצב
בתעשיית הבשר בארץ.
 ynet חלופה לניסויים. הכתבה " המצאה חדשה
תבטל הצורך בניסויים בבעלי-חיים" (2.3.2010) מדווחת על מודל ממוחשב חדש
שפותח על-ידי עמית גפן ונעה סלומקה מאוניברסיטת תל-אביב, והוא עשוי
להחליף ניסויים נפוצים בחיות ואף להוות בסיס למודלים שיחליפו ניסויים נוספים
בחיות. המודל מאפשר "לדמות את העיוותים הנגרמים בתא עקב פצעים ולבחון
כיצד יתנהג בתגובה ללחצים שונים. האלגוריתם הממוחשב פועל באמצעות סריקה של תא
חי במיקרוסקופ לייזר, והוא מאפשר להמשיך ולבצע על המודל התלת-ממדי של אותו תא
ניסויים רבים, במקום על גופם של בעלי-החיים."
וואלה! מיכון תעשיית החלב.
בכתבה " רובוטים במקום
עובדים זרים" (3.3.2010) מספר  עמירם כהן על כוונת משרד החקלאות להוציא 100
מיליון ש"ח מכספי הציבור על השתתפות ברכישת 400 מערכות חליבה רובוטיות.
הרכישה נועדה להגדיל את רווחיות תעשיית החלב, לצמצם את תלות התעשייה במהגרי
עבודה ולמשוך לתעשייה ישראלים צעירים.
mynet כלבת. בכתבה " שיכון ד'
בבית שאן הוכרז כאזור נגוע כלבת" (4.3.2010) מדווח קובי דוד שכלבה חולת
כלבת נשכה ארבעה אנשים בבית שאן, ובעקבות זאת הוכרזה השכונה כ"אזור נגוע
כלבת". לפי פקודת
הכלבת, הכרזה זו מקנה  לווטרינר הרשותי סמכות להורות על הריגת כל כלב שאינו קשור
וחסום, וכל כלב ללא רישיון. זאת בנוסף לסמכויות ההסגר וההרג הנרחבות שיש
לשירותים הווטרינריים גם בתנאים רגילים; מומלץ אפוא לכל תושבי הצפון לחסן
כלבים וכן חתולים היוצאים החוצה. עיריית בית שאן תקיים ב-10 במרץ יום חיסון,
שבו יינתנו חיסונים בעלות 30 ש"ח לכלבי האזור.
nrg מעריב הרס הנגב. בכתבה " המועצה
הארצית לתכנון אישרה הקמת העיר כסיף" (2.3.2010) מדווחים עידו אפרתי
ואורי בינדר על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר הקמתה של עיר חדשה
בנגב, על אף התנגדות המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, ורשות הטבע
והגנים. הקמת העיר תהיה כרוכה בהרס של שטחי בר נרחבים, שהם בית-גידולן של
חיות רבות.
 nrg מעריב קיפודים עירוניים. בטור " שמוליקיפוד, הגרסה
התל-אביבית" (28.2.2010) מספר אביב לביא על קיפודי תל-אביב, בין השרידים
האחרונים ל חיי הבר במרחב
העירוני, וממליץ לסייע להם לשרוד: "כל בעל גינה פרטית או בניינית שרוצה
לספק לקיפודים סביבה ידידותית יכול לארגן קצת שיחים סבוכים ומקומות מסתור,
ואם הקיפודים באזור - הם כבר יגיעו. התמורה: שכנים מתוקים לאללה, פלוס צמד
מילים מעורפל – מגוון ביולוגי – שפעם תוכלו לספר לנכדים שהוא נשמר פה גם
בזכותכם."
 ynet (טבע הדברים) זאבים. בכתבה " זאבי הגולן:
טורפי העל של ישראל" (5.3.2010) מספר פרץ גלעדי על חיי הזאבים ברמת
הגולן, ועל התמודדות הרשויות עם הסכנה הצפויה להם מהרעלות ופגיעות אחרות
על-ידי מגדלי בקר.
כלכליסט טונה. בכתבה " יפן
לא מוכנה להחרים את המסחר בטונה" (  5.3.2010) מדווחת סוכנות הידיעות שיפן הודיעה כי לא תשתף
פעולה עם חרם בינלאומי על ציד של טונה כחולת-סנפיר, אם יוכרז חרם כזה. הדיון
בהצעת החרם צפוי לעלות בישיבה הקרובה של הוועידה לסחר בינלאומי במינים
בסכנת הכחדה (CITES).
תזונה וצרכנות
 הארץ חיידקים בעופות. בכתבה " טיפול לקוי
בעופות: הגורם המוביל לדלקות מעיים של ילדים" (3.3.2010) מציג דן
אבן מסקנות משני מחקרים חדשים. האחד, שבוצע בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים,
מצא כי "חיידק קמפילובקטר, שמקורו בעופות מופשרים, נמצא ב-20 השנים האחרונות
בעלייה מתמדת ושיעור ההידבקות בו עומד כיום על פי שבעה מזה שהיה ב-1990.
בשנתיים האחרונות הפך קמפילובקטר למחולל המרכזי של זיהומים חיידקיים במערכת
העיכול." לפי המחקר השני, שבוצע בבית-החולים נהריה, "לאחרונה הפך
קמפילובקטר לחיידק המרכזי המוביל לאשפוז ילדים בגליל המערבי עם דלקות מעי
ודיזנטריה המתבטאות בשלשול דמי או רירי קשה ביותר."
 הארץ צמחונות. בטור " הפסקתי
לאכול בשר. להתראות אשמה, שלום מצפון נקי" (5.3.2010) מספרת מירי חנוך על
החלטתה להפוך לצמחונית: " שלום מצפון נקי
יותר, להתראות רגשי אשם על גדיים וטלאים, פרות ועגלים, תרנגולות ואפרוחים,
לעולם לא אוכל אתכם יותר."
וואלה! אבוקדו. בטור " לא רק בגוואקמולה"
(28.2.2010) מסבירה עופרי זוטא על יתרונותיו התזונתיים של האבוקדו ומצרפת
מתכונים לסלט אבוקדו ושעועית לבנה וסלט אבוקדו
ושומר. וואלה!
סלק. בטור " סלק סלק תרדוף"
(4.3.2010) מגיש אורן גולדפינגר מתכונים לסלט סלק, חומוס
ופטרוזיליה, סלט חורף של סלק, גזר, קולרבי ותפוז, ואורז בסלק וגרעיני
דלעת. ynet חיטה. בטור " מנבט ועד
סובין: שדות חיטה לנצח" (3.3.2010) מציגה פיליס גלזר מדריך לצורות שונות
לשימוש בחיטה במטבח, בצירוף מתכונים ללחם איסיים ולקובה במילוי צימוקים
ובצלים.
פינת התזונה
סלט תרד, גמבה, חצילים וטופו
 מרכיבים חופן גדול של עלי תרד
טריים
חצי גמבה כתומה
חצי חציל
75 גרם טופו (כרבע חבילה)
2 כפות שמן זית כתית מעולה
כורכום
מלח
פלפל
הכנה
- לחתוך את החציל לקוביות ולבשל אותו בסיר מכוסה עם מעט מים, עד להתרככות
(כ-5 דקות).
- לפורר את הטופו במזלג, להוסיף אותו לסיר ולערבב מעט.
- להוסיף את התבלינים וכף אחת של שמן זית, ולהמשיך לבשל מספר דקות
נוספות.
- לשטוף ולסנן את עלי התרד.
- לחתוך את הגמבה לקוביות.
- לערבב את עלי התרד והגמבה, ולהוסיף להם את המרכיבים שהתבשלו
בסיר.
- להוסיף כף שמן זית נוספת, לתבל עוד לפי הטעם ולהגיש.
מתכון וצילום: הבלוג
של nataly210 – נטלי שוינקלשטיין בישול בריא טבעוני
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
