פעילות

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

ביום א', 5.4.2009, בשעה 19:30, ירצה דדי שי בנושא: "טיעונים למען בעלי-חיים לאורך הדורות: סקירה היסטורית של התפתחות הטיעונים המוכרים והמוכרים פחות בתנועה להגנת בעלי-חיים."

ההרצאה פתוחה לפעילי אנונימוס בלבד, במסגרת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.

דירות הפעילים של אנונימוס

למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לקידום זכויות בעלי-חיים, עמותת אנונימוס מספקת מגורים בדירה בדרום תל-אביב. 

לפרטים: נעמי naomiop@gmail.com 03-6204878

קורס בירושלים: בין ממון למזון

המכללה החברתית-כלכלית בשיתוף המרכז הקהילתי הצמחוני פותחת קורס בנושא "בין ממון למזון: דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה." הרקע לקורס: המונים בעולמנו סובלים מרעב. בה בעת אוכלוסיות אחרות נזונות ממזון תעשייתי המוביל להשמנת יתר ולמחלות שונות. החקלאות התעשייתית פורמת את המרקם החברתי הכפרי. הזיהום הסביבתי מתעשיות המזון עולה על זה של תעשיות אחרות. תנאי גידול בעלי-החיים למאכל הופכים לאכזריים יותר ויותר. מהם האינטרסים הכלכליים והגלובליים שמובילים תהליכים אלו? הקורס ישלב הרצאות וסרטים על הפוליטיקה של תעשיית המזון. בין המרצים: אמי אטינגר, מרכז השל; אייל בלוך, מכללת דוד ילין; ערן בנימיני, יו"ר התנועה הירוקה. 

הקורס יתקיים בימי ד' בשעה 19:30, החל מ-22.4.2009, במרכז הקהילתי הצמחוני, רח' בלפור 8, ירושלים. דמי השתתפות: 150 ₪ לקורס כולו, 30 ₪ למפגש אחד, מפגש ניסיון ראשון חינם. אפשרות להנחות. לפרטים נוספים: יוסי reyo@netvision.net.il או 052-2598773; דפנה sea.yam.ac@gmail.com

הרצאה בירושלים

ביום א' 12.4.2009, בשעה 19:30, יקיים המרכז הקהילתי הצמחוני (רח' בלפור 8) הרצאה באנגלית בנושא "פסח, יום כדור הארץ וצמחונות". מרצה: פרופ' ריצ'רד שוורץ, נשיא "היהודים הצמחונים של צפון אמריקה" ומחברם של הספרים "יהדות וצמחונות" ו"יהדות ושרידה גלובלית" ומאות מאמרים על יהדות וצמחונות. הכניסה חופשית.

כדאי לכתוב: הרפורמה בתעשיית הביצים

בכתבות "הולכים על ביצים: רפורמת הלולים נגד התרנגולות" (29.3.2009) ו"אין מחיר לחופש: תנו לתרנגולות לרוץ" (31.3.2009) סוקר מיקי לוי (nrg מעריב) את הרפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים. לפי התוכנית, משרד החקלאות יעביר 300 מיליון שקלים מכספי הציבור להקמתם של כלובי סוללה, שבהם יוחזקו תרנגולות בתנאי צפיפות קשים, שלא יאפשרו להן אפילו לפרוש את כנפיהן. לוי מזכיר שאיסור על השימוש בכלובים מסוג זה כבר התקבל באיחוד האירופי ובקליפורניה, ומביא את דברי נציג אנונימוס, הקורא לקידום איסור דומה גם בארץ.
כדאי לכתוב לשר החקלאות, להזכיר את החקיקה בנושא במדינות אחרות, ולהבהיר שגם ישראל תידרש בעתיד להצטרף למגמה העולמית ולבטל את השימוש בכלובי סוללה. לכן הרפורמה לפי התוכנית הנוכחית מהווה בזבוז כספי ציבור, ויש להתאימה מלכתחילה למגמת החקיקה הרווחת בעולם: להפנות משאבים לעידוד המעבר לשיטות גידול תרנגולות ללא כלובים, במקביל לקביעת תקנות לרווחת התרנגולות.

מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250.  shalomsi@moag.gov.il

כדאי לחתום: ביצים במוצרי טבעול

חברת טבעול מייצרת מוצרים המכילים ביצים, שמקורן בתרנגולות הכלואות בכלובי סוללה. החברה משווקת בבריטניה, בהולנד, בגרמניה, באיטליה, בבלגיה, בשבדיה ובישראל. הארגון השבדי Djurens Rätt (זכויות בעלי-חיים שבדיה) החל במבצע משלוח דואל לחברה בבקשה להחליף את הביצים במרכיב צמחי, כדי למנוע ניצול תרנגולות ולאפשר לטבעונים להנות ממוצרי החברה. ניתן לחתום על המכתב באתר הארגון.

כדאי לכתוב: נגד התעללות בעגלים

במסגרת הפסטיבל הסביבתי "אקוספרה", שיתקיים בפסח, מתוכנן מיצג שבו הוא יצבע בני אפרת עגלים בצבעי נמר כ"ניסוי" שנועד לבדוק אם אמהותיהם יירתעו מהם. כדאי לכתוב אל מארגני הפסטיבל, למחות על היחס לעגלים כאל חומר גלם אמנתי, ולהבהיר שיחס זה אינו עומד בקנה אחד עם המסר הסביבתי שאותו אמור הפסטיבל להעביר. ניתן לפנות גם לגופים השותפים לארגון האירוע.

דרוש מידע

מכיר/ה משק המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו לכתובת ella.anonymous@gmail.com

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב ניתוח קיסרי. בכתבה "כבר לא פרה: הבקר הרזה מבלגיה עושה עלייה" (1.4.2009) מספרת דליה מזורי על ייבוא פרים "כחולים" מבלגיה עבור תעשיית הבשר. הכתבה מנוסחת בעיקרה כפרסומת לבשר דל-שומן, אך היא כוללת מידע על הפגיעה בבקר: "השנה יוזרעו ‭7,000‬ מנות מזן הפר הכחול. מי שיזכו להן הן פרות ישראליות, כיוון שמטעמים לוגיסטיים קשה לייבא נקבות מבלגיה. את הפרות המעוברות יילדו בארץ בניתוח קיסרי בלבד, משום שהעגלים הבלגים הם גדולי ממדים. [...] ההכלאה מיטיבה עם הבקר, מאחר שמערכת הנשימה של הזן הבלגי המקורי עדינה יותר, וכתוצאה מכך פגיעה יותר לדלקת ריאות."

mynet רשיון חמור/סוס. בכתבה "יש לך סוס או חמור? רשיונות, בבקשה" (29.3.2009) מדווחת מירית אזרחי על יוזמתו של חבר מועצת עיריית חדרה, אוהד מרחב (הירוקים) להתנות החזקת סוסים וחמורים בעיר ברשיון, לאחר שלפחות שישה סוסים נהרגו לאחרונה בתאונות דרכים באזור. את הרשיון תעניק הלשכה הווטרינרית המחוזית. החיות יסומנו בשבב ובקעקוע. כמו כן, "המבקש להחזיק בסוס ו/או חמור, חייב יהיה להציג בפני הווטרינר העירוני, כי בחזקתו מקום ואמצעים ראויים ומתאימים להחזקה נאותה של בעל-החיים ובהם אורווה עם תא מוצל המרווח מספיק לעמידה ושכיבה, איוורור, מחסה, מקור מים נקיים, מזון נכון ומספיק וחיסונים הדרושים בהתאם לבעל-החיים." לווטרינר העירוני תהיה סמכות החרמה של החיות מידי אנשים שעברו על הוראות על חוק זה.

ארדן השר להגנת הסביבה. העיתונות מלאה בברכות ובעצות בעקבות מינוי של ח"כ גלעד ארדן לתפקיד השר להגנת הסביבה. בכנסת הקודמת ובמסגרת מפלגתו, הליכוד, ארדן השקיע בנושאים סביבתיים והיה אחד מחברי הכנסת הבולטים בפעילותו למען בעלי-חיים. עם כניסתו לתפקיד, הוא הבטיח לפעול להרחבת סמכויותיו ותקציבו של המשרד.

כתבות בנושא

אביב לביא, "האתגר הירוק של ארדן", nrg מעריב, 2.4.2009.

יעל עברי דראל, "ארדן: ארחיב את סמכויות המשרד להגנת הסביבה", ynet ,2.4.2009. 

"כך תמשיך להיות ירוק, אדוני השר", ynet (הסביבה),2.4.2009.

"תחום הסביבה בפיגור", וואלה!, 1.4.2009.

 "לגלעד ארדן יש עניין אמיתי בהגנת הסביבה", גלובס, 31.3.2009.

אופיר פינס, "גלעד ארדן, קבל מושג ירוק", nrg מעריב, 31.3.2009.

עידו טנדובסקי, "גלעד ארדן – האיש הנכון לסביבה", nrg מעריב, 30.3.2009.

ynet שמורות טבע. בכתבה "מתנת חג: 110 אלף דונם של שמורות חדשות" (1.4.2009) מדווחת יעל עברי דראל: "בתום שנים של המתנה ואינספור דיונים הוכרזו השבוע למעלה מ-110 אלף דונם כשמורות טבע חדשות בישראל. כעת שטחים אלה יהיו מוגנים מפני בנייה, סלילה או פיתוח תשתיות." השמורות החדשות: "שמורת הטבע נחל שיזף זכתה לתוספת של כ-53 אלף דונם; שמורת הטבע מצוק צינים (הצד המזרחי של מכתש רמון) קיבלה תוספת של כ-40 אלף דונם; שמורת הטבע הר הנגב הורחבה בעוד כ-17 אלף דונם. בצפון הארץ הוכרזו שטחי שמורות באזור שמורת הטבע נחל חרמון (תוספת של 1,400 דונם), שמורת הטבע אירוס הדור מנרה, שקיבלה תוספת של 700 דונם ושמורת הטבע גוש אלונים שקיבלה תוספת צנועה של 40 דונם. הגן הלאומי חצור זכה גם הוא לתוספת של כ-930 דונם."

הארץ המזהם יסקר. בידיעה "בתי הזיקוק חויבו לטפל בזיהומים בסביבתם" (29.3.2009) מדווח צפריר רינת: "כמה אירועים של זיהומי דלק שהתגלו בשנה האחרונה בקרקע ובאחד היבולים של נחל הקישון הביאו את המשרד להגנת הסביבה לצעד תקדימי של חיוב חברות הדלק לבצע סקרים נרחבים באזור ולטפל בכל זיהום שיימצא. אולם בתי הזיקוק בחיפה מסרבים."

nrg מעריב אילנות. בכתבה "הממשלה אישרה: כביש 561 יעבור מחוץ לנחל האילנות" (29.3.2009) נמסר על שינוי  תוואי הכביש שיחבר בין כביש 4 לכביש 2, מזרחית לנתניה וצפונית לאבן יהודה. התוכנית המקורית הייתה לסלול את הכביש בתוך שטח יער, והיא שונתה בעקבות ערעור שהגישה החברה להגנת הטבע.

ynet שקיות הורגות. בכתבה "השקיות שהשליכו מטיילים הרגו יעל בהריון" (31.3.2009) מדווח ארז ארליכמן: "נקבת יעל בהיריון מתקדם, ששברה את רגלה וחולצה במבצע מסובך בערבה לפני שבועיים מתה בבית החולים לחיות בר. בדיקה גילתה שסיבת המוות הייתה שקיות פלסטיק עם שאריות מזון וחבלים שאכלה. מנהל בית החולים: 'המטיילים צריכים להבין שהאשפה שהם משליכים הורגת את חיות הבר'."

וואלה! ריאליטי. בטור "אנחנו החיות" (3.4.2009) בוחן עידן סייר את גל ההתעללות בחיות במסגרת תוכניות ריאליטי, ומתמקד ב"משימות" במסגרת "מרוץ למיליון": אכילת ראשי כבשים כרותים ואכילת חולדות: "לנוכח מי שנגעל מהסיטואציה, אפשר רק לשאול: כמה צבועים אפשר להיות? הרי רוב חייכם אתם אוכלים בשר, אז פתאום קשה לכם לגלות שגם לבעלי חיים יש ראש ועיניים ושהם היו פעם בחיים? מי שאוכל בעלי חיים, מן הראוי שיתמודד המראה המוצבת מולו ועם ההשלכות של מעשיו."

ynet הצלה. בכתבה "המלאכים של כלבי הים בהולנד" (29.3.2009) מספר ארז ארליכמן על המרכז לשיקום והצלת כלבי ים בהולנד, המטפל בכ-250 כלבי ים פגועים מדי שנה. ד"ר דני מוריק, וטרינר ישראלי העובד במקום, מספר שרוב הפגיעות הן תוצאה של פעילות אנושית בים, ובעיקר דיג.

בשר זול: גם הציבור משלם
מדוע בשר עופות נמכר בזול ומי משלם את המחיר? (כתבה אחרונה)

בשבועות האחרונים תיארנו את הקשר שבין המחיר הזול של בשר עופות לבין הפגיעה השיטתית בהם: עיוות גופם באמצעות ברירה מלאכותית שהאיצה את קצב הגדילה שלהם, כליאה לכל החיים וציפוף קיצוני. השבוע נסיים את הסדרה בהתייחסות למחיר הסמוי שמשלמים בני-אדם על הוזלת הבשר.

Escherichia coli: חיידק נפוץ, הכולל כמה זנים מסוכנים.

תעשיית העופות היא גורם משמעותי בפיתוח חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה ובהעברתם לבני-אדם.

(צילום: Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH)

מגיפות והשמדה
הוזלת עלות ה"ייצור" של בשר עופות על-ידי כליאתם בצפיפות, בשילוב עם החלשת המערכת החיסונית שלהם עקב הברירה המלאכותית, הפכה את תעשיית העופות למוקד דגירה תוסס של מחלות מידבקות. המחלות הורגות ככל הנראה מאות מיליוני עופות בשנה בעולם. וויליאם בויד, שערך מחקר על ההיסטוריה של התעשייה בארצות-הברית, מציין שורה של מחלות קטלניות ונפוצות מאוד בעופות: Pullorum (מין סלמונלה) שכמעט נכחד, ולעומתו מחלת מארק, מחלת ניוקאסל ושפעת העופות שהופיעו בשלב מאוחר יותר. כלי המאבק העיקרי במגיפות הוא השמדת הלהקות וחיסון – ללא ריפוי. הריכוז ההמוני של עופות חולים יחד מאפשר למוטציות להופיע ולהתרבות בקלות, וכך מתפתחים בהתמדה זנים חדשים של המחלות הקטלניות, העמידים בפני החיסונים. כמה מהמחלות מהוות סכנה יומיומית לעופות בלולים התעשייתיים. מחלת ניוקאסל, למשל, משגשגת בלולים. לפי השירותים הווטרינריים, ב-3.3.2009 היו 23 יישובים בארץ נגועים במחלת ניוקאסל.

מחלות נפוצות מאוד
כמה ממחלות העופות פוגעות גם בבני-אדם. הרושם הפופולארי, כאילו הסכנות טמונות בעיקר בשפעת העופות וב-SARS, הוא מוטעה לחלוטין. מחלות הרבה יותר נפוצות עוברות לבני-אדם מבעלי-חיים שמנוצלים בחקלאות, ובכלל זה עופות. רשימת המחלות ארוכה; כמה מהבולטות שבהן נגרמות מחיידקי E. coli (שבוע של שלשולים, כאב בטן וכשל כליות המלווה בדם בשלשול ובשתן); סלמונלה (כ-3 ימי שלשול, בחילה, כאב בטן וחום); קמפילובקטר (כ-3 ימי חום ושלשול); וליסטריה (תופעות דמויות שפעת, דלקת קרום המוח והפלות). המחלות עלולות להיות מסוכנות, ובעיקר ליסטריה – 30% תמותה לפי אתר משרד הבריאות, וכן E. coli 0157:H7 (אחד מזני החיידק) – 5% תמותה.

חיידקי Salmonella Typhimurium במהלך פלישה לתוך רקמת תאי אדם.

(צילום: Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH)

 
בארצות-הברית, המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) מעריכים ש-140,000 אמריקאים מאובחנים מדי שנה לאחר שנפגעו מזני E. coli שונים, 40,000 מסלמונלה, 10,000 מקמפילובקטר ו-2,500 מליסטריה. למעשה, מספר הזיהומים גדול הרבה יותר ורובם לא מאובחנים או שכלל אינם מדווחים. לפי משרד הבריאות הישראלי, "היום רק 1% ממקרי הסלמונלוזיס מדווחים למערכת הבריאות." עוד מוסר משרד הבריאות על "מספר מקרי הרעלה" ב-E. coli; עשרות הרעלות ליסטריה בשנה; ולגבי קמפילובקטר: "בסקר האחרון של המעבדה המרכזית בירושלים שבוצע בעופות מצוננים, נמצא שכמעט 100% מהעופות נגועים בחיידק." כדאי להזכיר גם שבדצמבר 2006 שלח העיתון "ידיעות אחרונות" תרנגולים שנקנו ברשתות שיווק שונות לבדיקת מעבדה. מבין 5 תרנגולים שנמכרו כ"עוף טרי", בשלושה נמצאו חיידקי סלמונלה, באחד חיידקי ליסטריה, ובשלושה נמצאו חיידקי E. coli בכמויות גבוהות. כמו כן נמצאו תכולות גבוהות של עובש ושמרים בחלק מעופות אלה.

מימין: Campylobacter jejuni  (צילום: CDC); משמאל: Listeria monocytogenes (צילום: AJC1)

E. coli
מפאת קוצר היריעה, נתייחס כאן בפירוט רק לחיידק הנפוץ ביותר, E. coli. לפי ארגון הבריאות העולמי, זנים מסוימים של E. coli גורמים מדי שנה 200 מיליון מקרי שלשול ובין 170,000 ל-380,000 מקרי מוות בבני-אדם, רובם במדינות העולם השלישי. מקור הזיהום המוכר ביותר במערב הוא בשר בקר, וזיהום E. coli 0157:H7 ידוע בכינוי "מחלת ההמבורגר". אך למעשה החיידק נפוץ מאוד גם בעופות. במחקר שהתפרסם ב-Journal of Infectious Diseases באפריל 2005, נבדקו מוצרי מזון שונים שנקנו במינסוטה. זיהום E. coli נמצא ב-92% ממוצרי העוף, לעומת 69% ממוצרי בקר וחזיר, ו-9% בלבד מהמוצרים האחרים (החיידק המסוכן מופיע לא פעם במזון מן הצומח; לעתים קרובות מאתרים את מקור הזיהום במגע של הצמחים עם הפרשות ממשק בעלי-חיים).

אנטיביוטיקה במזון לעופות
כדי להבין מדוע זיהומי E. coli כה נפוצים כיום, יש לבחון כיצד הם התפתחו. בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 הוכנסה האנטיביוטיקה לשימוש נרחב במשקים חקלאיים, ובמיוחד בתעשיית העופות. השימוש המרכזי באנטיביוטיקה איננו ריפוי, אלא כתוסף תזונה, שאכילתו גורמת לעופות לעלות מהר יותר במשקל תוך הפחתה בצריכת המזון – והוזלת מחיר הבשר. לדברי וויליאם בויד, כבר בסוף שנות ה-70 השתמשה כל תעשיית העופות באנטיביוטיקה כתוסף למזון. התוספים הם מינונים נמוכים של התרופות, שגורמים לכך שהחיידקים הרגישים לתרופה יושמדו בעוד שחיידקים עמידים יחסית – ישרדו. השימוש ההמוני באנטיביוטיקה במינון נמוך, הביא אפוא להתפתחות זנים עמידים של פתוגנים נפוצים, ובכלל זה E. coli. במחקר ממינסוטה שצוין לעיל, נמצא שהעמידות של חיידקי E. coli לתרופות הייתה 94% במוצרי עוף, 85% במוצרי בקר וחזיר ו-27% במוצרים אחרים.

השפעת השימוש באנטיביוטיקה כתוסף מזון עוררה מחאה ציבורית, אך תעשיית העופות האמריקאית הביסה את המבקרים בעזרת נתונים כלכליים. לפי בויד, בסוף שנות ה-70 העריכו שהפסקת השימוש בתוספי המזון תקטין את "ייצור" הבשר ב-8% עד 20%, וב-1981 העריכו שהשימוש באנטיביוטיקה "חוסך" לצרכנים האמריקאים 3.5 מיליארד דולר בשנה. נראה שקשה יותר לתת ביטוי כלכלי מדויק לנזקי האנטיביוטיקה.

עם זאת, באיחוד האירופי גברו לחצי הצרכנים על לחצי התעשייה, ובסוף שנות ה-90 נאסר השימוש בתכשירים אנטיביוטיים כזרזי גדילה. בישראל ממשיך השימוש הנרחב בתוספי תזונה אנטיביוטיים.

מהלול לבני-אדם
מחקר שנערך במינסוטה ובוויסקונסין והתפרסם ביוני 2007 בכתב-העת Emerging Infectious Diseases, בדק חיידקים בצואה של אנשים אוכלי בשר וצמחונים, בעופות שנקנו ממשחטות ובמוצרי בשר המשווקים לצרכנים. בכל הדגימות שנבדקו, נמצאו חיידקי E. coli הרגישים לתרופות אנטיביוטיות. כשהשוו בין אוכלוסיות החיידקים הרגישים שנמצאו בבני-אדם לבין אוכלוסיות החיידקים הרגישים שנמצאו בעופות, זוהה הבדל מבני משמעותי בין שתי הקבוצות. בדגימות שנבדקו, נמצאו גם חיידקים העמידים בפני התרופות. שלא כמו החיידקים הרגישים, החיידקים העמידים נראו דומים מאוד זה לזה בכל הקבוצות, והם גם נראו דומים לחיידקים הרגישים שנמצאו בעופות. כלומר, חיידקים שנמצאו בבני-אדם והם עמידים בפני תרופות, שונים מהחיידקים הרגישים שנמצאו בבני-אדם אולם דומים לכל החיידקים שנמצאו בעופות. מכך הסיקו החוקרים, שהחיידקים העמידים התפתחו באוכלוסיות של עופות והגיעו לבני-אדם בצורתם העמידה. ככל הנראה, החיידקים פיתחו עמידות עקב השימוש באנטיביוטיקה בלולים. החיידקים הגיעו אל בני-האדם בדרכים שונות – לא רק באמצעות התעסקות בבשר ואכילתו; ראיה לכך היא העובדה שחיידקים עמידים, שמוצאם המשוער מעופות, נמצאו גם בצואה של צמחונים.

מובן מאליו שבשר טרי וחשוף מועד לזיהומים, אבל חיידקים מסוימים, כגון ליסטריה,

דווקא מתפתחים טוב יותר ללא חשיפה לאוויר. למשל, באריזות ואקום. (צילום: fitsugar)

נתיבי התפשטות
בתעשיית העופות מסתתרים מאחורי הטענה, שבישול הבשר הורג את החיידקים. זוהי אמת, אבל לא כל האמת, כפי שמרמזת הופעת החיידקים העמידים בגופם של צמחונים. הבישול מצמצם את הסכנה המיידית, אולם החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, ובכלל זה חיידקים מסוכנים, מתפשטים בסביבתנו ובגופנו בדרכים רבות: דרך אריזות בשר, בגדים שהתלכלכו, משטחי אחסון ועבודה, זבל אורגני בשדות, זיהום מי השקיה ומי שתייה, ואפילו דרך מגע גופני בין בני-אדם. אוכלוסיות החיידקים בעולם – הרחק ממגע ישיר עם הבשר הנגוע – מפתחות עמידות לתרופות.

מחקר בנושא, שזכה לחשיפה רבה, פורסם בדצמבר 2007 בכתב-העת Environmental Health Perspectives. במחקר נמצא שצואת עובדי משחטות עופות במרילנד ובווירג'יניה, מכילה חיידקי E. coli העמידים בפני האנטיביוטיקה הנפוצה גנטמיצין, וזאת בשכיחות הגבוהה פי 32 מזו שנמצאה בשאר האוכלוסייה המקומית. לדברי החוקרים, "חשיפה תעסוקתית ל-E. coli העמיד בפני חומרים מיקרוביאליים עקב מגע עם עופות חיים בתעשיית העופות לבשר, עשויה להיות נתיב כניסה חשוב של  E. coli העמיד בפני חומרים מיקרוביאליים לתוך הקהילה."

מחלות ותנאי חיים
אלה הן דוגמאות בודדות מתוך מחקרים רבים, המצביעים על כיוון אחד. חלק מהמחקרים אינם עוסקים דווקא בזנים מסוכנים של E. coli (רוב זני E. coli – יש רבבות מהם – אינם מזיקים). אולם נתיבי ההתפשטות של חיידקים מזיקים ועמידים בפני תרופות אינם שונים מנתיבי ההתפשטות של חיידקים אחרים. כמו כן, יש לזכור ש- E. coli הוא רק מחולל מחלה אחד מני רבים שמפיצה תעשיית העופות. המחלות השכיחות הן תוצר-לוואי של הוזלת הבשר. במדינות שבהן תנאי החיים של החיות במשקים פחות גרועים מאלה שבארצות-הברית ובישראל – תנאים שכמובן נחשבים פחות "חסכוניים" בכסף – יש פחות מחלות. שבדיה ופינלנד, למשל, הן בין המדינות המתקדמות ביותר במערב בכל הנוגע לתנאי החיים של חיות בחקלאות. כשהן הצטרפו לאיחוד האירופי, ב-1995, הן דאגו להבטיח הגבלות מסוימות על ייבוא בעלי-חיים לשטחן, מכיוון ששכיחות הסלמונלה בשבדיה ובפינלנד נמוכה במידה ניכרת מאשר במדינות שבהן רק המחיר הכספי הישיר מכתיב את אופן הטיפול בבעלי-החיים. לפי נתונים שסיכם מכון "מחקר בחברה" מלונדון (ISIS), שכיחות הרעלות המזון בארצות-הברית עלתה פי 2 עד פי 10 במשך חמש שנים בלבד (1999-1994). בכך היא גדלה עד פי 10 משכיחות הרעלות המזון בשבדיה. יתכנו גורמים רבים לעלייה זו, אולם תעשיית העופות ודאי תרמה את חלקה.

כיום מנסים במדינות מתועשות להיאבק במחלות שעוברות מעופות לבני-אדם, באמצעות המצאת חיסונים וברירה מלאכותית ליצירת עופות עמידים יותר בפני מחלות ספציפיות. אולם שיטות אלה תוקפות סימפטום נקודתי במקום לטפל בבעיה בכללה. כל פתרון נקודתי כזה, במידה שיצליח, יחזיק מעמד לזמן קצר, עד להופעת מחלה חדשה. ציפוף רבבות עופות יחד, לאחר שעברו עיוותים תורשתיים יסודיים, יניב בהכרח סבל עצום לעופות. וגם אנחנו, כל בני-האדם – אפילו אלה מבינינו שאינם אוכלים בשר – נשלם מחיר אישי על הוזלת מחיר הבשר.

תעשיית בשר העופות: אתר של חולי ומוות. (צילום: PETA)
 

רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס

פינת התזונה
בוריטוס שעועית וירקות בממרח אבוקדו

המרכיבים
4 טורטיות, רצוי מקמח מלא

לתבשיל
3-2 עגבניות בינוניות, רכות למדי

פלפל צהוב בינוני
בצל בינוני
כוס שעועית מבושלת, שחורה או לבנה (אפשר קפואה או מקופסת שימורים)
קופסה קטנה של רסק עגבניות (100 גרם)
2 שיני שום
מלח, פלפל ושאר תבלינים לפי הטעם

לממרח
אבוקדו גדול ובשל
רבע לימון בינוני (בערך כף מיץ לימון)
מלח ופלפל

הכנה

1. קוצצים את הבצל, העגבניות והפלפל לקוביות. קוצצים דק מאוד את השום.
2. מטגנים את הבצל בסיר תוך ערבוב, עד הזהבה.
3. מוסיפים את הפלפל והשום לסיר לשתי דקות נוספות.
4. מוסיפים את העגבניות הקצוצות ומערבבים עוד 5 דקות.
5. מוסיפים את השעועית המבושלת, רסק העגבניות והתבלינים, מערבבים ומחכים עוד 10-5 דקות.
6. בינתיים ניתן להתפנות להכנת ממרח האבוקדו: מועכים את האבוקדו למחית, סוחטים את הלימון ומוסיפים למחית. מוסיפים פלפל ומלח לפי הטעם.
7. כשהתבשיל והמחית מוכנים, מחמים כל טורטיה בנפרד במשך דקה על מחבת גדולה ושטוחה ללא שמן.
8. מורחים את האבוקדו על הטורטיה ומפזרים עליה 3-2 כפות מהתבשיל. מקפלים את הטורטיה ומגישים חם.

המלצות לגיוון

• ניתן להחליף את השעועית, בכל קטניה אחרת או ברבע כוס שבבי סויה (אין צורך לבשלם מראש).
• מומלץ להוסיף לתבשיל כף שמרי בירה.
• אפשר להוסיף או להחליף את הירקות שבתבשיל  – למשל: פלפל אדום, קישוא, תירס.
• על הטורטיה אפשר לשים עלה חסה טרייה, לתוספת פריכות. 
• רצוי להוסיף כף זרעי פשתן טחונים לפני קיפול הטורטיה.

מתכון וצילומים: כרם אביטל