click here to read online

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 474 (31.7.2010)

  1. פעילות
  2. סוף למלחמות הפרים בקטלוניה 
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: גידול תינוקות טבעונים  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                              אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ב', 2.8.2010, בשעה 19:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
 

פעילות תמורת מגורים

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים. לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il
 

ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או vegnymous@gmail.org.il
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • ערב אוכל איטלקי: ביום ה', 5.8.2010, בשעה 19:00 תתקיים בזנגביל ארוחה איטלקית טבעונית, בארגון מתנדבי המהטמה, הבר הטבעוני. תרומה מומלצת: 25 ₪.
  • שוקחופשי: ביום ו', 6.8.2010, בין השעות 11:00 ל-14:00 יתקיים בזנגביל שוק חופשי: להעביר הלאה את כל מה שלא צריכים, ולמצוא ולקחת דברים של אחרים. וגם אוכל, שתיה ומוסיקה.
  • סדנת גינון: ביום ב', 9.8.2010, בשעה 17:00 תתקיים בזנגביל סדנת גינון, בהנחיית ארבל יפהר. השתתפות: 30 ₪. מומלץ להירשם מראש.
פרטים לגבי כל האירועים: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773.
 

סדנת בישול בתל-אביב

בשבת, 7.8.2010, בשעה 18:00, תתקיים בבודהה בורגרס סדנת בישול בהנחיית אריה רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. דמי השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה מראש באתר
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


סוף למלחמות הפרים בקטלוניה
איסור תקדימי על עינוי והרג כבידור בספרד

ב-28.7.2010 קיבל הפרלמנט הקטלוני תיקון לחוק הגנת בעלי-החיים, שייאסור לקיים "מלחמות פרים" החל משנת 2012. בכך הופכת קטלוניה למחוז הראשון בספרד שבו יופסקו מלחמות פרים בעקבות חקיקה.
 
היסטוריה של החקיקה
"מלחמת פרים" (או "מלחמת שוורים") היא כינוי לעינוי מסוגנן ופומבי של פרים בטרם הריגתם. ה"מלחמה" מתבטאת בכך שפר מוכה, מבוהל ומבולבל מכליאה ממושכת, נדחק בכוח לזירה, שבה דוקרים אותו וגורמים לגסיסתו האטית, עד למותו. ב-28.7.2010 אסר הפרלמנט הקטלוני לקיים מלחמות פרים. האיסור אמנם אינו ראשון מסוגו בספרד: באיים הקנריים התקבלה חקיקה נגד התעללות בבעלי-חיים במופעי בידור כבר ב-1991. אולם באיים הקנריים לא היו מלחמות פרים פופולריות מעולם, והן הפסיקו להתקיים קרוב לעשור בטרם נאסרו בחוק. ההחלטה שהתקבלה בקטלוניה, אם כן, היא תקדימית, כי זהו המקרה הראשון בספרד שבו יופסקו מלחמות פרים בעקבות חקיקה, במחוז שבו הן עדיין מתקיימות.
 
חוק הגנת בעלי-החיים של קטלוניה נחקק ב-1988 ואסר על התעללות בבעלי-חיים למטרות בידור. החוק כלל סייג אחד בלבד – הוא לא חל על התעללות בזירת מלחמות הפרים. הסייג היה מוגבל: נאסרה הקמת זירות חדשות למלחמות פרים, והסייג חל אפוא רק על שתי הזירות שהיו קיימות זה מכבר (שאחת מהן נסגרה בינתיים עקב חוסר פעילות).
 
הגבלה נוספת בעניין מלחמות פרים התקבלה בשנת 2003, כשהצפייה בהן נאסרה על ילדים מתחת לגיל 14. הגבלה זו אמנם פחות משקפת דאגה לבעלי-החיים ויותר דאגה מפני ההשפעות החינוכיות של צפייה במופעי אלימות – אבל גם היא עזרה לגיבוש דעת-הקהל השלילית לגבי מופעים מסוג זה.
 
התיקון החדש לחוק, שאוסר לקיים כל מופע שבמסגרתו הורגים או פוצעים פרים, הוא פרי יוזמתו של ארגון בשם!Prou (בקטלאנית: "די!"). הארגון העלה את ההצעה לדיון בפרלמנט באמצעות הליך, המאפשר לציבור להגיש הצעות חוק במידה שהן נתמכות ב-50,000 חתימות אזרחים. לאחר שבשנת 2008 ניסח!Prou את הצעת החוק, הוקדשו שישה חודשים לגיוס תומכים בהצעה. 180,169 חתימות נאספו – יותר מפי שלושה מהדרוש להעלות את הצעת החוק בפני הפרלמנט. ההצעה אושרה לבסוף בפרלמנט ברוב של 68 תומכים מול 55 מתנגדים ותשעה נמנעים.
הקוראת לתמיכה באיסור על מלחמות פרים,Prou! כרזה של ארגון
 
ההתנגדות למלחמות פרים והזהות הקטלונית
אף על-פי שבקטלוניה קיימת מסורת ארוכה של מלחמות פרים (הזירה הפעילה האחת במחוז היא מהוותיקות ביותר בספרד), הפופולריות שלהן בקרב הציבור הרחב נמוכה. על-פי סקר גאלופ משנת 2002, ל-79% לקטלונים אין כל עניין במלחמות פרים. פעילות הזירות תלויה במידה רבה בהכנסות מתיירים, אשר מלחמות הפרים מוצגות בפניהם כחלק מ"החוויה הספרדית האותנטית."
 
מלחמות הפרים נתפסות לעתים בקטלוניה – הנבדלת בשפתה ובתרבותה משאר מחוזות ספרד – כגורם זר לתרבות המקומית, שחדר אליה בהשפעת התרבות הספרדית. המחאה נגד מנהג זה קיבלה חיזוק מהמגמות הבדלניות הקיימות בציבור הקטלוני, השואף להגדרת הזהות הקטלונית בנפרד מהזהות הספרדית. הדבר קיבל ביטוי בהתפלגות הקולות בהצבעה על התיקון לחוק: רוב המתנגדים לאיסור הם חברי מפלגות התומכות בחיזוק האחדות בין קטלוניה לבין שאר ספרד, בעוד שמפלגות הדוגלות בחיזוק זהות קטלונית עצמאית, נטו יותר לתמוך באיסור. "המפלגה העממית" (Partido Popular), שכל 14 נציגיה בפרלמנט התנגדו לאיסור, אף הודיעה על כוונתה לעתור לבית-המשפט העליון הספרדי במטרה לבטל את האיסור.
 
מתנגדי האיסור ניסו לרדד את הדיון בו, כאילו מדובר רק בסוגיה של זהות קטלונית מול זהות ספרדית בלבד, ולא בסוגיה של זכויות בעלי-חיים. מצד אחר, גם התומכים באיסור הכירו בהשפעה של שאלת הזהות התרבותית על המאבק. כך למשל, דובר !Prou, אריק גאלגו, אמר בראיון למגזין Time שהצלחת המאבק בקטלוניה נובעת מכך שהקטלונים רואים את עצמם כפתוחים וקוסמופוליטיים, ויותר מקורבים לשאר אירופה מאשר רוב ספרד.
 

מלחמת פרים במדריד, יולי 2009. (צילום: jorge-11)

 
היעד הבא במאבק: שאר מחוזות ספרד
איזו חשיבות הייתה לסוגיות של זהות בקבלת החקיקה החדשה? לשאלה זו תהיה חשיבות רבה במאבק להרחיב את ההישג שהושג בקטלוניה גם למחוזות נוספים בספרד. בעוד שבקטלוניה עזרה ההבחנה בין זהות קטלונית לזהות ספרדית לחזק את ההתנגדות למלחמות פרים, במחוזות אחרים עלולה להיות להבחנה זו דווקא השפעה הפוכה.
 
עם זאת, גם אם בקטלוניה נעוררות מלחמות פרים התנגדות עזה יותר, גם במחוזות ספרד האחרים הן הולכות ומאבדות מהפופלריות שלהן. על-פי סקר גאלופ מ-2006, רק ל-27% מתוך כלל האוכלוסייה הספרדית יש עניין כלשהו במלחמות פרים – שיעור גבוה רק מעט יותר מזה שנמצא באוכלוסיית קטלוניה. בנוסף לכך, לאורך השנים מסתמנת מגמת ירידה מתמדת בעניין במלחמות פרים: בשנת 1971, שיעור המתעניינים במלחמות פרים היה 55%, בשנת 1980 הוא ירד ל-46% ובשנת 1992 ל-31%. העניין נמוך ביותר בקרב האוכלוסייה הצעירה.
 
מספר ערים במחוזות אחרים בספרד, קיבלו על עצמן את ההכרזה שהן "ערים המתנגדות למלחמות פרים." אמנם מדובר בהכרזה בעלת תוקף הצהרתי בלבד, שאינה מבטיחה שלא יקוימו מלחמות פרים בתחומן, אבל גם להצהרה גרידא יש חשיבות במאבק על דעת הקהל; בקטלוניה, הכרזות מסוג זה התקבלו ב-70 ערים לפני שהתקבל האיסור בחוק. אפילו בקרב בית המלוכה הספרדי, הידוע בתמיכתו במלחמות פרים, התחילו להתגלות קולות ביקורתיים, כאשר המלכה סופיה הצהירה שאינה רוצה לקחת חלק במלחמות פרים (אמנם המלכה לא הביעה תמיכה באיסור חוקי על פעילות זו).
 
לסיכום, בהשוואה למאבק בקטלוניה, המאבק בשאר מחוזות ספרד צפוי להיות קשה יותר. אולם גם במחוזות אלה יש קרקע פורייה של מתנגדים להתעללות למטרות בידור. מתנגדים אלה יוכלו להיעזר בתקדים שנקבע בקטלוניה כדי לאסור לקיים מלחמות פרים גם במחוזות נוספים.
 
מקורות
http://www.prou.cat/
"Catalonia's bullfight ban provokes emotional response", BBC News, 29.8.2010.
Lisa Abend, "Catalonia Bans Bullfighting, but the Fight Isn't Over", TIME, 28.7.2010.
Paul Richardson, "Why bullfighting is making Spain see red, The Guardian, 6.7.2010.

חדשות

nrg מעריב ניסויים צבאיים. בכתבה "אש חיה: בעלי חיים מגויסים בעל כורחם לשירות" (27.7.2010) סוקר אורי שצ'יגובסקי את הניסויים בבעלי-חיים על-ידי כוחות הביטחון במדינות שונות, תוך התמקדות בניסויים להדגמת נזקי טראומה, הכוללים ירי בחזירים, שבירת גפיהם של עזים וכבשים וניסור עצמותיהם, והזרקת נגיפים וכימיקלים רעילים לקופים נגיפים. שצ'יגובסקי מבקר את העובדה שבמקרים רבים מתבצע שימוש בבעלי-חיים למטרות שכבר קיימות להן חלופות, רק משום שהשימוש בבעלי-חיים זול יותר.

 

mynet הרעלה. בכתבה "בת ים: ההדברה נגד יתושים הרגה גם את החתולים" (27.7.2010)  מדווחת רותם זילברמן על כך שעשרה חתולים נמצאו מתים בכניסה לבניין מגורים בבת ים, לאחר שהעירייה פזרה בסביבה חומרי הדברה נגד יתושים. בעקבות תלונת אחת הדיירות, המשטרה תברר מי היה אחראי להזמנת המדביר ובאילו חומרים השתמש.
 
mako לאכול בעלי-חיים. בטור "תביא ביס: פרק ראשון מהספר "לאכול בעלי חיים" של ג'ונתן ספרן פוייר" (23.7.2010) סוקרת שרי שביט את ספרו של ג'ותן ספרן פויר, "לאכול בעלי חיים", המבקר את תעשיית הבשר. הטור כולל קטע נרחב מתוך הפרק הראשון בספר.
 
nrg מעריב (זמן רחובות) עיקור וסירוס. בכתב "רחובות: החל מבצע סירוס החתולים" (30.7.2010) מדווח רונן דמארי על כך שעיריית רחובות תקיים במהלך שלושת החודשים הקרובים מבצע לעיקור ולסירוס חתולים חופשיים, במטרה לצמצם התרבותם ולמנוע רעב ומחלות. בנוסף לעיקור ולסירוס, חתולים יחוסנו כנגד כלבת ויטופלו נגד טפילי מעיים. המבצע יממון על-ידי עיריית רחובות בתמיכת משרד החקלאות.
 

תזונה ומתכונים 

TimeOut תל אביב תל-אביב לצמחונים. בכתבה "מפת העיר הירוקה" (29.7.2010, ע"מ 36-37) מציג חגי כהן מדריך למקומות בעלי עניין לצמחונים ולטבעונים בתל-אביב, וביניהם מסעדות צמחוניות וטבעוניות, פלאפליות, חומוסיות, גלידריות המציעות גלידות ללא חלב, חנויות טבע, שווקים וחנויות המוכרות נעליים ללא עור.
 
mako בשר והשמנה. הכתבה "מחקר חדש: אוהבי בשר משמינים יותר" (21.7.2010) סוקר מחקר שנערך בלמעלה מ-370 אלף איש באירופה, המצביע על כך שצריכת בשר (ובעיקר בשר עופות) גורמת להשמנה יותר מאשר צריכת כמות קלוריות זהה ממקורות אחרים.
 
וואלה! שווה בטירוף. בטור "צמחונים רזים יותר?" (31.7.2010) סוקר עידן סייר את הספר "שווה בטירוף" של רורי פרידמן וקים ברונוין, הממליץ על תזונה מהצומח לשמירת הבריאות ולמניעת השמנה.
 
 
וואלה! פריקי. בטור "פריקינג אאוט" (25.7.2010) מסבירה עופרי זוטא על השימוש בפריקי – חיטה ירוקה קלויה מצרפת. זוטא מגישה גם מתכון בסיסי לבישול פריקי, ומתכונים לפריקי עם בצל ירוק, עם ענבים צרובים ועם דלעת וזוקיני.
 
nrg מעריב סייטן. בטור "רוצה אוממי, ממי? מה זה סייטן ואיך אוכלים אותו" (29.7.2010) מגישה שחר שילוח מתכון לרצועות סייטן בעגבניות מיובשות וזיתים.
 
nrg מעריב (סופשבוע) גלידה. בטור "גלידה הכי טובה ומשובחה" (31.7.2010) ממליץ אביב לביא על הכנת גלידה במכונת גלידה ביתית, על בסיס פירות בלבד – ללא תוספת סוכר או מרכיבים מהחי.
 
וואלה! מנגו. בטור "צריך שניים למנגו" (29.7.2010) מציג אורן גולדפינגר מתכונים לסלסת מנגו, כוסברה ופלפל חריף ולגלידת מנגו.

גידול תינוקות טבעונים

כרם אביטל

 
רופאים רבים עלולים להרתיע הורים-לעתיד מפני הבחירה לגדל את ילדיהם כטבעונים או כצמחונים. גישה זו מבוססת על רגשות ועל דעות קדומות יותר מאשר על נתונים אובייקטיביים. עמדתו של ארגון התזונה האמריקאי  (ADA) היא, שתזונה צמחונית וטבעונית מתוכננת כהלכה עשויה לספק יתרונות בריאותיים במניעת מחלות מסוימות ובטיפול בהן, ותזונה כזו מתאימה לכל שלבי מחזור החיים – כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות והתבגרות.
 
במסמכים הרלוונטים של משרד הבריאות הישראלי, לא קיימת התייחסות מספקת לנושא תזונת ילדים צמחונים וטבעונים, למעט מספר משפטים לקוניים ובלתי מחייבים ב"מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט 2009" (עמ' 18). באתר ADA מופיעה התייחסות מפורטת ושקולה יותר לנושא תזונת תינוקות ופעוטות צמחונים. ואלה הם עיקרי הדברים:
"ארגון התזונה האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מסכימים: תזונה צמחונית וטבעונית מתוכננת היטב הינה בריאה עבור תינוקות ופעוטות.
זמן ותשומת-לב נדרשים כדי לוודא אספקה הולמת של מרכיבי מזון לצורך גדילה והתפתחות נורמאליים של ילדים צמחונים או לא צמחונים.
במשך ארבעת עד ששת החודשים הראשונים, חלב-אם הינו המזון המתאים ביותר לתינוקות באופן בלעדי. אם כמות החלב מידלדלת או נגמרת, יש להשתמש בפורמולה (נוסחה) מועשרת בברזל (נוסחה מסויה לטבעונים). חלב פרה/סויה/אורז, או פורמולות תוצרת בית, אינן יכולות לשמש לתזונת תינוקות בשנת החיים הראשונה, כי יש בהן יחס לא נכון בין חלבונים, שומנים ופחמימות. כמו-כן, הן חסרות מרכיבי תזונה חיוניים לבריאות, גדילה והתפתחות.
ניתן לתת לתינוק הטבעוני טעימות של מזון מוצק באותו זמן וקצב כמו תינוק אוכל בשר. יש להחליף בשר במחית טופו ושעועית וכן יוגורט וגבינת סויה.
מאחר שחלב-אם מהווה מקור כה עשיר במרכיבי מזון, אמהות טבעוניות עשויות לרצות להיניק במשך יותר משנה אחת. יש לגמול את התינוק מחלב-אם בעזרת חלב סויה מועשר בסידן, ובוויטמינים B12 ו-D. אין להשתמש בחלב אורז כמשקה עיקרי לפעוטות עקב היותו דל בחלבון ואנרגיה."
באתר ADA מופיעה גם התייחסות ספציפית למרכיבי מזון שיש להקדיש להם תשומת-לב מיוחדת. להלן עיקרי הדברים, בשילוב המלצות משרד הבריאות הישראלי בנושא:
 
  • ויטמין B12 – אמהות טבעוניות מיניקות וילדיהן, זקוקים למקורות מוצלחים לוויטמין: תוסף בכדור או מזונות מועשרים (חלק ממוצרי הסויה והדגנים).
  • ויטמין D – האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה לכל התינוקות היונקים לקבל תוסף של הוויטמין בטיפות, בכמות של 400UI ליום, עד גיל שנה (בדומה להמלצות משרד הבריאות הישראלי). אחת הסיבות להמלצה היא, שיש מעט מאד מקורות תזונתיים לוויטמין זה (כולם מהחי). סיבה נוספת היא שעקב עורם הרגיש של תינוקות בגילאים אלו, מומלץ להמעיט בחשיפתם לשמש, החיונית לייצור הוויטמין בגופנו. בחלב-אם יש אמנם ויטמין D, אך לפי חלק מהמחקרים, הכמות אינה מספקת. על-פי המלצות משרד הבריאות הישראלי, יש להמשיך לתת תוסף עד שהילד יכול להיחשף באופן מספק לאור השמש כדי לייצר את הוויטמין בעצמו (מספיקים 30-15 דקות של חשיפה לשמש ללא קרם הגנה). תינוקות הצורכים פורמולה ולא חלב-אם, אינם זקוקים  לתוסף בדרך-כלל, כי הפורמולות מועשרות בוויטמין מלכתחילה (כמובן, יש לוודא זאת). לאחרונה הוציאה חברת תוספי התזונה 'אלטמן' תוסף ויטמין D סינתטי בטיפות. יש לשים לב שבטיפה אחת יש יותר מכפליים ויטמין D (כמות 1000UI) בהשוואה לכמות המומלצת ולכן יש למהול אותו.
  • סידן – תינוקות הניזונים מחלב-אם או מפורמולות, מקבלים כמות מספקת של סידן. בנוגע לפעוטות טבעונים שנגמלו מחלב-האם, יש לוודא צריכה מספקת של סידן בעזרת צריכת מזונות מועשרים (טופו, חלב סויה וכו') וצריכת מזונות העשירים בו באופן טבעי.
  • ברזל – חלב-אם מכיל מעט ברזל, ללא קשר לתזונת האם, אך תינוקות נולדים עם מאגר ברזל המספיק ל-6-4 חודשי חייהם הראשונים. לאחר-מכן יש לדאוג למקורות חיצוניים לברזל. בגילאים צעירים, עקב הצורך המוגבר של התינוק בברזל, קיים סיכון מוגבר לאנמיה, שעלולה להאט את ההתפתחות המוחית והכללית של התינוק ולפגוע בה. על-פי המלצות משרד הבריאות הישראלי, יש לתת לכלל התינוקות בגילאי 6-4 חודשים תוסף ברזל במינון 7.5 מ"ג, ובגילאי 12-6 חודשים במינון 15 מ"ג. זאת, בנוסף על שילוב של דגנים ודייסות מועשרות בברזל מגיל חצי שנה ואילך. מומלץ לתינוקות להימנע משתיית תה (גם תה צמחים) המכיל חומרים המעכבים את ספיגת הברזל (מדובר בהמלצות לכלל התינוקות בישראל, ללא קשר לתזונתם או לתזונת האם).
  • חלבון – תינוקות זקוקים לכמות גבוהה יחסית של חלבון בשנת חייהם הראשונה ואחריה. כמות החלבון בחלב-אם או בפורמולות תספיק לרוב עד גיל 8 חודשים. לאחר-מכן יש להוסיף חלבון מהצומח לתזונה – קטניות, דגנים, חלב סויה וטופו.
  • סיבים תזונתיים –  עודף סיבים עלול לגרום לקיבתו הקטנה-יחסית של הפעוט להתמלא במהירות – מה שעלול למנוע ממנו לאכול את כמות המזון שהוא זקוק לה. על-מנת למנוע מחסור באנרגיה, מומלץ לתת לתינוק ארוחות רבות וקטנות במהלך היום (כל שעתיים שלוש), וכן צריכה מספקת של דגנים, שחלקם לא מלאים (לחם לבן, פסטה וכו') ומזונות צמחיים עשירים בשומן, כמו אבוקדו, ממרחי אגוזים ואף מרגרינה רכה.
 
סיכום
תזונת תינוקות היא תחום מורכב למדי, ללא קשר לסוג התזונה. היות שלצערנו כמות התינוקות הטבעונים שחיים במערב היא עדיין קטנה יחסית, כמות מקורות המידע והמחקרים המהימנים בנושא מוגבלת. המזון המומלץ ביותר לתינוקות טבעונים, צמחונים ואוכלי בשר הוא חלב-אם (בחודשים הראשונים כמזון בלעדי ולאחר-מכן כמקור מזון עיקרי). על אף הרתיעה המובנת של הורים רבים ממתן תוספים לתינוק, מומלץ שלא לקחת סיכונים מיותרים ולהשתמש בהם. בכל מקרה, ניתן ומומלץ להיוועץ בתזונאי/ת.
 
כרם אביטל היא בוגרת שנה שלישית בחוג למדעי התזונה באוניברסיטה העברית
 
מקורות עיקריים
"מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והילד", האיגוד לרפואת ילדים, 2009
"Feeding Vegetarian and Vegan Infants and Toddlers", American Dietetic Association

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן