פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
 ביום א', 1.11.2009, בשעה 19:30, ינחה מתן קן-תור שיחה
בנושא: "חוויות מבית-הספר: מבט אישי על פרויקט ההרצאות של אנונימוס."
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
 ת"א: ימי ג', 18:30-16:30, צומת המלך
ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
דרושים: לוביסט/ית
 לעבודה מאתגרת בהיקף של חצי משרה (בשכר צנוע) בתחום השתדלנות
(לובינג) דרוש/ה בעל/ת מוטיבציה, יכולת ביטוי ושכנוע ואכפתיות כלפי
בעלי-חיים. רכב – יתרון. נכונות למחויבות לטווח ארוך. לפרטים: info@anonymous.org.il
 הרצאות בבתי-ספר
הרצאה בתל-אביב
ביום ד', 4.11.2009, בין השעות 12:30-11:00, תיערך במרכז רייך לאזרחים
ותיקים בתל-אביב (רח' ארלוזורוב 106 – סמוך לאבן גבירול) הרצאת מבוא לזכויות
בעלי-חיים. מרצה: חגי כהן. הכניסה חופשית לקהל הרחב.
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
- יהדות ובעלי-חיים: בימי ב', בשעה 20:00 מתקיים בזנגביל
קורס באנגלית בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה", בהנחיית הרב אדם פרנק. לתוכנית
הקורס. המפגשים ב-2.11.2009 וב-9.11.2009 יעסקו בשחיטה הכשרה. ההשתתפות
בקורס ללא תשלום, וניתן להגיע לכולו או למפגשים בודדים.
-
אי-אלימות בהודו: ביום ג', 10.11.2009, בשעה 20:00, יוקדש
בזנגביל מפגש לחמלה כלפי בעלי-חיים אחרים ולהימנעות מפגיעה בהם
בתרבויות הודו – סיפורים, קטעי קריאה, חוויות אישיות ודיון. כניסה חופשית.
כיבוד טבעוני בסגנון הודי.
קורס בתל-אביב – "בין ממון למזון"
בימי ד', בשעה 19:30, מתקיים בבית הקיבוץ הארצי (ליאונדו דה-וינצ'י 13,
ת"א, במועדון בקומה 3-) הקורס " בין
ממון למזון – דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה". הקורס מומלץ
במיוחד לבעלי עניין בנושאי סביבה וחברה, אשר טרם קישרו את עמדותיהם בנושא זה
לסוגיות של תזונה. הקורס מתקיים במסגרת המכללה החברתית-כלכלית. נושא המפגש
ב-יום ד', 4.11.2009: טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון. מרצה: ערן בן
ימיני. עלות ההרשמה לקורס כולו (12 מפגשים) היא 250 ₪, ויש אפשרות
להנחות.
כנס תזונה ובישול בריא
 ביום ו', 6.11.2009, בשעות 15:00-09:00, יתקיים בתיאטרון גבעתיים
כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה
Eatwell. זהו כנס ראשון מסוגו בארץ, המשלב הרצאות על תזונה לצד סדנאות מעשיות
של בישול בריא. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 25 ש"ח. יש
להירשם מראש 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
סדנת תזונה
 בשבת, 7.11.2009, בשעה 17:00, יקיים המזנון
הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות
מתפריט בודהה בורגרס. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא תסקור
בעיות בתזונה המודרנית תוך הצגת יתרונות המזון הטבעוני ובעיקר המזון
הנא, ויינתנו בה טיפים תזונתיים על הנבטה, עלים ירוקים, מוצרי סויה, סייטן,
עוגות, תחליפי ביצה, שמרי בירה ועוד. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש
באתר בודהה בורגרס.
כנס מזון וקיימות
ב-19 וב-20 בנובמבר 2009, בנמל תל-אביב, יקיימו מכון הערבה ומרכז השל
"מזון למחשבה: הכנס
הראשון למזון וקיימות": "על אקלים – חקלאות – אנרגיה – מים – בריאות –
צרכנות – תרבות ומה שביניהם." השתתפות (סכום מומלץ) 89 ש"ח.
 ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
 nrg מעריב הרס החולות.
בכתבה " אושרה
תכנית בנייה בחולות האחרונים של חולון" (28.10.2009) מדווח שחר חי:
"עתודת הקרקע האחרונה באזור חולון תהפוך מפארק חולות ודיונות למתחם עירוני
ענק שיכלול גורדי שחקים, מבני ציבור וקניונים. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה
בתל-אביב אישרה השבוע להפקדה את תוכנית המתאר של עיריית חולון. [...] אישור
סופי של התוכנית עתיד לקחת בין שנה לשנתיים, והיא כוללת שטח של כ-4,070
דונם. הבנייה תתבצע באחד משטחי החולות הטבעיים האחרונים שנותרו
במחוז תל-אביב, ובו עושר צמחים ובעלי-חיים נדירים ומוגנים. כ-1,000 דונם
מהשטח יוקצבו לפארק, מתוכם 400 דונם בלבד של "םארק חולות" שנועד לשמר
את שרידי הדיונה על החי והצומח שבה.
ynet בלי זכויות.
בכתבה "' זכויות'
לבעלי החיים? הממשלה מתנגדת" (  28.10.2009) מדווח אמנון מרנדה שהכנסת דחתה
ברוב 20-46 את הצעת ח"כ יואל חסון לשנות את שמו של "חוק צער בעלי-חיים" ל"חוק
זכויות בעלי-חיים". השר יעקב מרגי, השיב בשם הממשלה: "הצעת החוק נשענת על התפיסה הבלתי מקובלת שיש
לבעלי-החיים זכויות. אלא שהמושג 'זכויות' המקובל ביחס לבני-אדם אינו מקובל
כלל בשיח הפילוסופי והמשפטי בישראל ובעולם ביחס לבעלי-חיים. חוקים במדינות
רבות, לרבות ישראל, מגנים על רווחת בעלי-החיים באמצעות חקיקה, אולם בדרך-כלל
הדבר נעשה מבלי להשתמש במושג 'זכויות'... "הצעת החוק תגרום לאי-בהירות ביחס
לאיזונים הנדרשים בין זכויות בעלי-החיים לבין האינטרסים הלגיטימיים האחרים
הקבועים בחוק, כגון קידום הבריאות, המדע, הרפואה, המחקר המדעי, חינוך
והוראה... בנוסף, כנגד כל זכות עומדת חובה. הכרה בזכויות בעלי-החיים תוביל
למסקנה בדבר חובות שיוטלו על המדינה ועל המחזיקים בעלי-חיים..."
ynet דייגים יורים.
בכתבה " למה הם
ממשיכים לירות בשקנאים?" (  28.10.2009) מדווח ארז ארליכמן שבעלי בריכות הדגים ממשיכים לירות
במוות בשקנאים, בחסות רשות הטבע והגנים, שנמנעה מלאסור על הירי. החברה להגנת
הטבע (" השר ארדן:
'להפסיק את הירי בשקנאים'", 27.10.2009) מדווחת שהשר להגנת הסביבה,
גלעד ארדן, הורה לבטל את היתרי הירי בתחמושת חיה.
 ynet הצלה מבנייה.
בכתבה " מבצע
קיפוד" (30.10.2009) מתאר ארז ארליכמן מבצע להצלת הקיפודים החיים במתחם
בית-החולים "אסותא" בתל-אביב, זמן קצר לפני הריסתו. הקיפודים "מצויים בקשיי
הישרדות גדלים והולכים בשל תופעות של עקירת שיחים וצמחייה בשטחים ציבוריים
ופרטיים. גירוף שכבת העלווה שמתחת לשיחים ובסביבתם, החיונית לקיומם של
הקיפודים, וכן בשל גידור חצרות אשר קוטע את שטחי המחייה של הקיפודים, מקטין
את הגישה שלהם למקורות מזון ומים, גורם להם לחצות כבישים ולהידרס. בנוסף,
הרעלות עקב חשיפה לחומרי הדברה, שמפוזרים בגינות ובחצרות."
הארץ פנג הלבן.
בכתבה " מפגש עם
הצד המכוער של העולם" (עכבר העיר / גלריה 28.10.2009) משווה רונית רוקאס
בין שני תרגומים חדשים לספרו של ג'ק לונדון, " פנג הלבן", המתאר את
סיפור חייו של זאב-כלב מנקודת מבטו.
nrg מעריב האכלת
כלבתולים. בכתבה " הכלבים
מזיקים לסביבה?" (25.10.2009) מביא אלכס דורון ידיעה שזכתה לתפוצה רחבה
בעולם:  לפי ספר חדש בשם "הגיע הזמן לאכול את הכלב: המדריך האמיתי לחיים
בני-קיימא", החזקת כלבים וחתולים שקולה בטביעת הרגל הפחמנית שלה (פליטת גזי
חממה) להחזקת כלי רכב פעילים, בגלל הבשר שבו מוזנות החיות. ידיעה זו ואחרות
פורסמו ללא התייחסות לטביעת הרגל הפחמנית של בני-אדם האוכלים מוצרים מהחי,
וללא דיון באפשרות להאכיל כלבים וחתולים
במזון צמחי. ynet
הבעיה: תיעוש. בכתבה " שפעת
החזירים - לא רק בעיה רפואית" (  25.10.2009) מזהירים נדב דוידוביץ' ואבי בלאו שהטיפול
המקובל ב"שפעת החזירים" ובמחלות אחרות שמקורן בחיות, מתעלם מהתמודדות עם
התנאים שיצרו מחלות אלה: משקים תעשייתיים. הכותבים עצמם נרתעים מלדון בפתרון
המתבקש – קידום הצמחונות, ומסתפקים בהמלצה על קידום התקשורת בין מומחי בריאות
למומחי סביבה.
תזונה וצרכנות
 nrg מעריב מה ללבוש? בכתבה " אנונימוס מציגה:
מדריך מוסרי לקניית בגדים" (29.10.2009) נמסר: "חוברת חדשה תעזור לציבור
להתלבש, לקראת החורף, בלי לפגוע בבעלי-חיים. בעמותה ממליצים לחפש מוצרים
העשויים מחומרים סינטטיים, לקרוא היטב את התוויות ואם ממש קר לכם, לבחור
במעיל פליז."
 הילד צמחוני! ברשימה " הצילו! הילד
צמחוני" מגישה מיה מיטב-מגן עצות שיטתיות להורים אוכלי בשר שילדם החליט
להיות צמחוני. "קחו את ההזדמנות הזו כדי לשפר את תזונת כל המשפחה, גם של
אוכלי הבשר – ותצאו כולכם נשכרים, שבעים ובריאים. [...] כאשר תבחנו את התפריט
של הילד, שימו לב, שאם עד היום הילד אכל בהפסקה כריך מלחם לבן עם פסטרמה
וחומוס, או כריך עם שוקולד – מלבד תחושת השובע אין פה שום ערך תזונתי שאנו
רוצים לשמר... כך שהדאגה של 'מה הילד יאכל אם הוא צמחוני' צריכה להתחלף ב:
לדאוג שהילד יאכל אוכל מזין (=בעל ערך), בלי קשר אם הוא אוכל בשר או לא." יש
להעיר, שגישת הכותבת לעניין ויטמין B12 היא
חריגה. (המליצה על הרשימה: רחל טל-שיר, " לאכול
או לא לאכול: שלוש דילמות" (הארץ / גלריה, 23.10.2009). בניגוד לעצות שלעיל, אריאנה מלמד מתארת בכנות את הלחצים והתירוצים
שהפעילה כנגד בתה הקטנה בעזרת בנה המבוגר יותר, כשהבת ביקשה להפסיק לאכול
חיות: " השניצל שלי
היה אפרוח צהוב ומתוק?" (ynet ,27.10.2009).
הארץ טבעונאי. בטור " לאכול
או לא לאכול | לגדל סלט" (גלריה, 30.10.2009) מציעה רחל טל-שיר טיפים
לגידול תבלינים בבית, ומתכון קישואים בקרם אגוזים ושמיר.
איך מעריכים אסון סביבתי?
ביקורת על דו"ח האו"ם, "צלו
הארוך של משק-החי"
מסמך חדש של ארגון המחקר הסביבתי WorldWatch Institute קובע
שתעשיות בעלי-החיים אחראיות כיום למחצית מגזי החממה בעולם – כמעט פי 3 מהערכת
האו"ם. אילו נתונים השמיטו חוקרי האו"ם? ומהן ההשלכות של תפקידו המרכזי של
משר-החי בהתחממות העולמית?
מהפכני-שמרניבנובמבר 2006 פרסם ארגון המזון
והחקלאות של האו"ם (FAO) דו"ח מפורט תחת הכותרת " צלו הארוך של
משק-החי", שקבע כי תעשיות המזון מן החי הן בין הגורמים העיקריים למשבר
הסביבתי העולמי. בשלוש השנים שחלפו מאז, כמה מנתוני הדו"ח צוטטו בהרחבה והפכו
ל"עובדות" מבחינה ציבורית. אחד מהנתונים המצוטטים ביותר הוא הטענה, שתעשיות
המזון מן החי אחראיות לפליטת 18% מגזי החממה שנפלטים בעולם כתוצאה מפעילות
אדם – יותר מכל מגזר אחר.
כשסקרנו את הדו"ח בסמוך למועד פרסומו, הדגשנו ש"צלו הארוך של משק-החי"
הוא מסמך מהפכני עבור האו"ם, אולם למעשה מדובר בדו"ח שמרני מאוד, המתעלם
מההשלכות המתבקשות מממצאיו: אין בדו"ח דיון על צמצום בצריכת המוצרים מן החי,
ותחת זאת מוצעים בו רק שינויים קוסמטיים בפרקטיקות החקלאיות-תעשייתיות.
מאמר של ארגון המחקר הסביבתי WorldWatch Institute, שפורסם בגיליון
נובמבר-דצמבר 2009 של כתב-העת של הארגון, מרחיב את הביקורת וחולק על החישובים
שמופיעים בדו"ח FAO. המאמר "חיות משק ושינוי האקלים" נכתב על-ידי רוברט
גודלנד, שכיהן בעבר במשך 23 שנים כיועץ סביבתי בקבוצת הבנק העולמי, וג'ף
אנהנג, חוקר ומומחה לסביבה בקבוצת הבנק העולמי.
מערכת האוורור מכניסה אוויר לרפת ומוציאה ממנה לסביבה גזי
חממה. צולם בשפיים, 14.12.2007.
51% לפחות ולא 18%
הטענה המרכזית של גודלנד ואנהנג היא שהערכת דו"ח FAO נמוכה מדי, במידה
דרמטית, בכל הנוגע לפליטת גזי חממה: לפי חישוביהם, משק-החי העולמי אחראי לא
ל-18% אלא ל-51% לפחות מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעילות אדם;
במקום גזי חממה בכמות שוות-ערך ל-7,516 מיליון טון CO2 בשנה* (הערכת FAO)
גודלנד ואנהנג מעריכים שמדובר לפחות ב-32,564 מיליון טון. הפער העצום נובע
מחלקו מגורמים שמדעני האו"ם השמיטו או ייחסו למגזרים אחרים, ובחלקו מחישוב
מחודש של מספר משתנים. הביקורת על נתוני FAO היא יותר מאשר פולמוס טכני –
מדובר בשאלה כיצד מוסתרים הנזקים שגורמות תעשיות-החי אפילו במסגרות
אובייקטיביות לכאורה.
נשימה
בדו"ח האו"ם מוסבר שהנשימה של "חיות
משק" לא נלקחה בחשבון בחישוב גזי החממה שנפלטים מתעשיות-החי, בטענה שכמות
ה-CO2 שפולטות החיות בנשימתן שקולה לכמות ה-CO2 שנקלטה מהאטמוספירה בצמחים
שהן אוכלות, ובמובן זה הן למעשה מקבעות בגופן פחמן שמקורו באטמוספירה
("carbon sink"). לפי FAO, הגז שפולטות החיות ממילא אינו נכלל בתחשיבים לפי
פרוטוקול קיוטו (אמנה בילאומית להפחתת הפליטה של גזי חממה).
גודלנד ואנהנג טוענים, לעומת זאת, שאין להתייחס לפחמן שבגוף החיות כאילו
עבר קיבוע, כי הוא נקלט בגופן רק לזמן קצר. לדבריהם, אין הצדקה לראות בנשימת
"חיות משק" חלק ממחזור הפחמן בטבע, הן משום שמספר החיות עולה בהתמדה בעוד
ששטחי היער (שקולטים פחמן מהאטמוספירה) קטנים בהתמדה, והן משום ש"חיות משק
(כמו מכוניות) הן המצאה אנושית [...] וכל מולקולת CO2 שחיות משק נושפות אינה
טבעית יותר מזו שיוצאת מאגזוז של מכונית." מעבר לכך, אין בפרוטוקול קיוטו
פטור מיוחד לנשימת חיות: האמנה מתייחסת ל-CO2 באשר הוא.
בעקבות נימוקים אלה, יש להכליל את הגז שנפלט מנשימת החיות בין גזי
החממה – ומדובר בכמות גדולה יותר מכל הכמות שחישב צוות FAO: כ-8,769 מיליון
טון CO2.
כמות ה-CO2 שפולטות החיות בתעשיות החקלאיות גדולה יותר מכל
גזי החממה שצוינו בדו"ח האו"ם (צילום: blmurch)
קרקע
המחסור העולמי בשטחי מרעה מביא לכריתת
יערות ולהפיכתם לשטחי מרעה וגידול מספוא – עובדה שגם דו"ח FAO מכיר בה. לפי
גודלנד ואנהנג, הקטאר אחד (10,000 מ"ר) של יער גשם מאחסן בתוכו כ-200 טון
פחמן, לעומת 8 טון בלבד בהקטאר של אדמת מרעה (בתוספת משקל זניח בגוף החיות).
חיסול היער משחרר לאטמוספירה 200 טון פחמן להקטאר, ובעקבות זאת עלול להשתחרר
מתוך האדמה פחמן בכמות דומה, בנוסף לגזים שמשתחררים מגוף החיות הרועות
ומהפרשותיהן.
ב"צלו הארוך של משק-החי", נלקחו בחשבון פליטות גזי חממה שנובעות מההרס
השנתי של שטחים טבעיים לטובת משק-החי. כלומר, לא נלקחה בחשבון ההשפעה
האטמוספירית המתמשכת של בירוא יערות שהתבצע בשנים קודמות. זאת אף על-פי
שבכל שנה שבה אין מתירים ליער להתחדש, מצטברים באטמוספירה עוד גזי חממה שאינם
מתקבעים ביער מאחר שהושמד. גודלנד ואנהנג טוענים שיש לכלול בחשבון
הפליטות את תוספת הגזים הזו, שאינם יכולים להיטמע ביערות שהושמדו. FAO,
הכולל בחשבון רק שטחים שבוראו בשנה האחרונה, מתייחס למעשה ליערות שבוראו
קודם לכן כאילו הם כבר שדות מרעה או שדות מספוא לגיטימיים ולא שטחי יער
מושמדים.
גודלנד ואנהנג מעירים שאם יאפשרו ליער להתחדש בחלק ניכר מהקרקע הטרופית
שמשמשת כיום למרעה ולגידול מספוא, היער עשוי "לטפל" בכמחצית מכל גזי החממה
הנפלטים כיום עקב פעילות אנושית. נתון זה מחדד את הטענה, שהדגש על הפחתת
הפליטה של גזי חממה (כמקובל בוועדות הבינלאומיות) אינו הגיוני. יהיה זה
אפקטיבי יותר להשקיע בהשבת היערות. מבחינה כלכלית, שימוש אפשרי אחר ביערות
שכבר בוראו הוא גידול יבולים למאכל אדם או לייצור דלקים אורגניים. דלקים אלה
יוכלו להחליף מחצית משימוש הפחם בעולם, כאשר השימוש בדלק אורגני עשוי להפחית
את פליטת גזי החממה ב-80% בהשוואה לפחם.
גודלנד ואנהנג מוסיפים לחישוב שלהם את האפשרות הצנועה-יחסית של שימוש
בשטח שבורא לייצור דלקים אורגניים במקום המרעה וגידולי המספוא הקיימים כיום.
כך נוספים לחישוב גזי חממה בכמות שוות-ערך ל-2,672 מיליון טון CO2.
יער שהושמד כדי לפנות מקום לחקלאות בצ'יאפאס, מקסיקו.
(צילום: Jami Dwyer)
מתאן
לפי FAO, כ-37% מהמתאן שנפלט בגלל
פעילות אדם מקורו במשק-החי. מידת הנזק שגורם המתאן חושבה בדו"ח לפי הפוטנציאל
של גז זה לגרום התחממות עולמית בטווח של 100 שנה. אולם לטענת גודלנד ואנהנג,
חישוב זה אינו מתאים למתאן. זמן מחצית החיים של מתאן באטמוספירה הוא 8 שנים,
לעומת 100 שנה לפחות ב-CO2. הקטנת משק-החי העולמי עשויה אפוא להביא לתוצאות
מהירות בהפחתת המתאן כגז חממה. לכן החישוב צריך להיעשות ביחס לפרק זמן קצר
יותר; זהו חישוב אחר כי ככל ששוקלים פרק זמן קצר יותר, כך עולה הפוטנציאל של
מתאן לגרום התחממות עולמית.
המחברים הקטינו את טווח הזמן שאליו מתייחס חישוב המתאן מ-100 שנה ל-20
שנה, ולפי חישוב זה נזקי המתאן גדולים כמעט פי שלושה מהנזקים שצוינו בדו"ח
FAO, והם שווי-ערך ל-7,416 מיליון טון CO2.
מספרים מסולפים
גודלנד ואנהנג מבקרים שורה
של ערכים נמוכים מדי שהופיעו בתחשיב של FAO:
- "צלו הארוך של משק-החי" מסתמך על נתוני FAO לשנת 2002 בעניין כמות חיות
המשק בעולם. מאז ועד 2009, עלתה כמות חיות המשק בעולם ב-12%. זוהי תוספת
שוות-ערך ל-2,560 מיליון טון CO2.
- FAO השתמש במספר הערכות נמוכות מדי בעניין גודל תעשיות-החי בעולם.
למשל, בדו"ח נכתב שבשנת 2002 "יוצרו" בעולם 33 מיליון טון עופות, בעוד שלפי
נתוני FAO מאפריל 2003 יוצרו 72.9 מיליון טון. בדו"ח גם נכתב שמספר חיות
המשק בעולם עמד ב-2002 על 21.7 מיליארד, בעוד שארגונים רבים מעריכים שהמספר
האמיתי היה 50 מיליארד.
- המקורות של FAO לחלק מהתופעות הרלוונטיות לפליטת גזי חממה מתעשיות-החי
הם מיושנים, מהשנים 2001-1964. כיום מדובר בפליטות בהיקף הרבה יותר
גדול.
- FAO בחן בהרחבה נתונים על פליטת גזי חממה בתעשיות בעלי-חיים במינסוטה,
והכליל מהם לגבי שאר העולם. זאת אף על-פי שיעילות התעשיות החקלאיות נמוכה
יותר במדינות המתפתחות.
שדה סויה בארגנטינה: דו"ח האו"ם אינו לוקח בחשבון כריתת
יערות בארגנטינה. (צילום: Alfonso)
מקורות זיהום שהושמטו
FAO השמיט כליל פליטות
בערך כולל השווה ל-3,000 מיליון טון CO2, מהמקורות הבאים:
- בירוא יערות בארגנטינה;
- בריכות דגים, כולל אספקת המזון לדגים;
- בנייה והפעלה של מפעלים יבשתיים לעיבוד בעלי-חיים ימיים במטרה להאכיל
חיות (מחצית מכמות החיות שנלכדות בים משמשת למטרה זו).
כמו כן, FAO התעלם בחישוביו מכך שתהליכי עיבוד המזון מן החי כרוכים לרוב
בפליטה מוגברת של גזי חממה בהשוואה למוצרים חלופיים (מהצומח):
- עיבוד בשר ושימורו דורשים לרוב יותר קירור ויותר חימום מהחלופות, לעתים
קרובות תוך פליטה ניכרת של גזי חממה;
- פסולת ממפעלי עיבוד בשר (משחטות) פולטת גזי חממה;
- לא נלקח בחשבון הייצור של "מוצרי-לוואי" כגון עור, נוצות ופרווה;
- ייצור אריזות למוצרים מן החי צורך באופן טיפוסי הרבה יותר משאבים
מאריזת מוצרים חלופיים;
- ולסיום, גודלנד ואנהנג טוענים שיש לקחת בחשבון הפליטות של תעשיות-החי
גם את חלקן של תעשיות התרופות בייצור תרופות נגד מחלות זואונוטיות (כגון
"שפעת החזירים") ומחלות כרוניות (כגון מחלות לב, סרטן, סוכרת וחלץ דם
גבוה) הקשורות בצריכת מוצרים מן החי.
המסקנה: לפנות לחברות המזון
בניגוד לצוות
FAO של האו"ם, אנשי WorldWatch Institute לא התקשו להגיע למסקנה המובנת
מאליה: הפעילות החשובה ביותר שניתן לעשות כדי למתן את שינוי האקלים היא הפחתה
בצריכת המוצרים מן החי. מבלי להזכיר את המילה "צמחונות", גודלנד ואנהנג
מבהירים: "אסטרטגיה אפקטיבית חייבת לעסוק בהחלפת מוצרי משק-החי בחלופות טובות
יותר, במקום להחליף מוצר בשרי אחד במוצר בשרי אחר שיש לו טביעת רגל פחמנית
מעט יותר נמוכה."
כמחצית מהמסמך "חיות משק ושינוי האקלים" מוקדשת לשאלת היישום הכלכלי של
השינוי. המחברים מתמקדים בסוגיית השיווק של מוצרי סויה וחיטה הדומים למוצרי
בשר וחלב, ומייחסים לממשלות תפקיד משני במערכה: הטלת מסים על פליטת גזי חממה.
לדבריהם, חברות המזון יכולות לבצע שינוי מהיר יותר מהממשלות. יש לחברות אלה
שלושה מניעים עיקריים להקטין את השקעתן במשק-החי ולהגדיל את השקעתן בתעשיות
חלופיות: המאורעות האקלימיים פוגעים בשווקים שלהן ולעתים אף
בתשתיות; צפויה עלייה גדולה במחירי הדלק, שתביא להסבה נרחבת של ייצור
מספוא לייצור דלק אורגני, ואגב כך תעשיות-החי יצומצמו ממילא; והייצור של
מוצרים צמחיים זול יותר מייצור מוצרי בשר וחלב. שיקולים כלכליים אלה מחזקים
מאוד את השיקולים הוותיקים נגד השקעה במוצרים מן החי – חמלה כלפי החיות ודאגת
הצרכנים לבריאותם. גודלנד ואנהנג מאמינים, שאת מאמץ השינוי הסביבתי יש להפנות
כיום ישירות לחברות המזון הגדולות.
*מדידת כמות של גזי חממה מכל הסוגים נערכת בהשוואה ליחידות משקל של פחמן
דו-חמצני (CO2).
מקורות
Robert Goodland and Jeff Anhang, "Livestock
and Climate Change", World Watch Magazine, November/December 2009, pp.
10-19.
Livestock's Long Shadow: Environmental Issues and Options, Food and
Agriculture Organisation of the United nations (FAO), (Rome, 2006), chap.
3.
פינת התזונה
המטבח של מאשה
מאשה רונינסון, המוכרת לקהל הצרכנים הטבעוני מ"העוגות של מאשה", מציעה
שירות חדש של משלוחי תבשילים טבעוניים עד הבית (כרגע בתחומי תל-אביב בלבד).
ההזמנות נעשות בטלפון או בדואל.
פעמיים בשבוע, בימי ראשון ורביעי, מאשה מכינה ארבעה סוגי מנות,
המשתנים משבוע לשבוע. עדכוני התפריט השבועי נשלחים לרשימת התפוצה האלקטרונית
של מאשה. מנות לדוגמה: מג'דרת בורגול ועדשים חומות, שעועית שחורה עם ירקות
העונה, שעועית אזוקי בירקות כתומים, קארי אפונה ירוקה עם ירקות בחלב קוקוס,
תערובת סוגי אורז מלא שונים בכורכום ועגבניות, ודאל הודי של עדשים כתומות.
המחירים הם 30-25 ש"ח למנה במארז חצי ליטר, 50 ש"ח למנה במארז ליטר.
מינימום הזמנה: 100 ש"ח.
מאשה ממשיכה למכור עוגות המבוססות על קמח מלא וסוכר חום, במחיר 80 ש"ח
לעוגה גדולה (12 מנות) או 45-40 ש"ח לאינגליש קייק. מתוך ההיצע: עוגת בננה,
עוגת גזר, עוגת דלעת, עוגת סולת-קוקוס-תפוז, ועוגת תפוחי עץ.
מאשה עושה גם קייטרינג בריאות טבעוני לאירועים עם תפריט לפי העדפת
הלקוח. המנויים על רשימת התפוצה האלקטרונית שלה מקבלים מדי שבוע
מתכון בריאות.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
עם הירידה בטמפרטורות ולקראת הקניות של בגדי חורף, כדאי לדעת כיצד
מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים 
כדאי לעיין ב
