פעילות

לפעול באנונימוס

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) לחצי משרה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

אירועים בירושלים

לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773

סדנת בישול בתל-אביב

ביום שבת, 5.2.2011, בשעה 17:00, תתקיים בבודהה בורגרס סדנת בישול בהנחיית אריה רווה. בתוכנית: מקורות מידע, מוצרי גלם טבעוניים שימושיים והנחיות להכנת מנות בודהה בורגרס, כולל טעימות. דמי השתתפות: 30 ש"ח. להרשמה מראש באתר

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

ארצות-הברית 2010: חוק, משפט וחקלאות

תנופת החקיקה להגנה על בעלי-חיים בארצות-הברית ממשיכה. אמנם, הארגון המוביל בקידום החקיקה, HSUS ("החברה ההומאנית של ארצות-הברית") מציין ירידה מ-121 חוקים חדשים שנחקקו אשתקד ל-93 חוקים שנחקקו בשנת 2010, אולם עדיין מדובר במגמה חיובית. כרגיל, התמונה המלאה כוללת גם הדיפת עשרות יוזמות לחקיקה שנועדה להתיר ניצול בעלי-חיים, וניסיונות להרשיע עבריינים המנהלים עסקים על חשבון חיות, שבתי-המשפט סלחניים ביותר כלפיהם.

מכירת ביצים בקליפורניה
בנובמבר 2008 חוקקו אזרחי קליפורניה באמצעות משאל-עם חוק, האוסר לכלוא תרנגולות בתנאים שבהם אינן יכולות לעמוד, למתוח את אבריהן במלואם, לשכב ולפרוש את כנפיהן מבלי לגעת זו בזו או בדפנות מתקן הכליאה. באופן מעשי, החוק אוסר אפוא על השימוש בכלובים בתעשיית הביצים. בעקבות זאת עלה החשש, שלולי הכלובים יועברו למדינות סמוכות שבהן אין חוק דומה, ומספר התרנגולות הכלואות בכלובים לא יקטן. עשרות ארגונים התגייסו לפתרון בעיה זו, באמצעות חקיקה שהובילו חבר האסיפה של קליפורניה (אחד מהגופים המחוקקים) ג'יירד הפמן (בתמונה, מימין) ומנהיג הרוב בסנאט, דין פלורז.

לול סוללות בקליפורניה, 2008. (מתוך חקירה סמויה של Mercy for Anuimals)

דין וויאט ושחיטת יונקים
"החוק לשיטות שחיטה הומאניות" הוא חוק אמריקאי ותיק להגנה על בעלי-חיים, והעובדה שהוא לא נאכף למרות נוכחות מתמדת של מפקחי משרד החקלאות במשחטות, נחשפה שוב ושוב בעבר. שיפור אפשרי ברמת הפיקוח קשור ביוזמתו האישית של ד"ר דין וויאט (בתמונה), וטרינר שעבר כמפקח מטעם משרד החקלאות במשך 18 שנים ונפטר מסרטן המוח ימים מעטים לפני שמשרד החקלאות פרסם שינוי במדיניות הפיקוח.

ערימת עגלים במשחטת Bushway Packing, סתיו 2009. (מתוך חקירה סמויה של HSUS).

• FSIS ימנה נציב קבילות הציבור, שיתמקד בבעיות של טיפול בחיות ויגן על מודיעים ועל אנשים אחרים שמוסרים מידע על המצב במשחטות.
• גיבוש המדיניות בעניין שחיטת חיות שקרסו, תיפתח לתגובות הציבור. כיום, אסור לשחוט עבור מאכל אדם פרות ופרים בוגרים שקרסו; עגלים וחיות אחרות שקרסו, נגררים ומוכים כדי להביאם לשחיטה רווחית, ללא איסור ספציפי על כך.
• FSIS גיבש הליכים שיבהירו לצוותי הפיקוח שהם מחויבים לפסול למאכל אדם כל פר או פרה בוגרים שקרסו (כלומר, הרג מהיר במקום גסיסה ממושכת והתעללות בניסיון לגרום להם לקום). הוראה זו נקבעה בבירור על-ידי משרד החקלאות כבר במרץ 2009, אך לא נאכפה בעקביות, וחלק מהמפקחים המשיכו להשהות את הרג החיה הקורסת.
• FSIS ישפר את הליכי הטיפול בתלונות מפקחים על בעיות ביחס לחיות במשחטות.
• FSIS יפעיל שיטות אימון חדשות למפקחים בתחום הטיפול בחיות.
• בנוסף לכך, בנובמבר ביטל FSIS החלטה קודמת שלו, שהתירה לכרוך חבל סביב רגלי חיות לפני ההימום – נוהג שהביא לתלייתן בהכרה.

הסכם באוהיו
בשנת 2009, במאבק מול הלובי של תעשיות בעלי-החיים הענקיות במדינה, נכשל HSUS בניסיון להעביר רפורמה לרווחת בעלי-חיים באוהיו. HSUS ו-OHF ("תושבי אוהיו למען משקים הומאניים") פנו לקדם הצעת חוק לרווחת בעלי-חיים, שנועדה לעמוד למשאל-עם בנובמבר. ביום שבו תכנן OHF להעביר למזכיר המדינה חצי מיליון חתימות תושבים התומכים בהצעת החוק, הושג הסכם בין הארגונים לבין ראשי החקלאות במדינה, בחסות מושל אוהיו, טד סטריקלנד (בתמונה). ההסכם נחתם בתמורה להקפאת הצעת החוק (ובמידה שלא יכובד, החתימות שכבר נאספו ישמשו לחידוש הצעת החוק בבחירות הבאות). ההסכם כולל:

• איסור על השימוש בתאי בידוד לעגלים, החל מ-2017;
• איסור על שימוש בכלובי הריון חדשים לחזירות החל מסוף 2010; הפסקת השימוש בכלובי הריון קיימים תוך 15 שנים;
• מורטיוריום על מתן רישיונות להכנסת כלובי סוללה חדשים לשימוש בתעשיית הביצים;
• חובה להשתמש בשיטות המתה "הומאניות" לחיות חולות ופצועות במשקים;
• איסור להוביל לשחיטה פרות שקרסו (נושא זה כבר טופל לכאורה במדיניות הפדרלית);
• החמרת הענישה על עריכת קרבות תרנגולים, לפי דרגת felony;
• חקיקה נגד משקי כלבים;
• וחקיקה נגד רכישת "חיות אקזוטיות מסוכנות" בתור "חיות מחמד".

חשיפה תקשורתית לסיכון הבריאותי לצרכנים ולאכזריות כלפי התרנגולות, בעקבות זיהום הסלמונלה הגדול.

(מתוך הפגנת Mercy for Animals)

רשימת המקורות לכתבה תובא לאחר פרסומה באתר אנונימוס. בשבוע הבא נגיש את חלקה השני של הכתבה.

חדשות

ynet קרקסים בסין. בכתבה "ממשלת סין אסרה להשתמש בחיות למטרות בידור" (26.1.2011) מדווח ארז ארליכמן על חוק חדש בסין לאיסור על ניצול בעלי-חיים למטרות בידור. זהו בין הצעדים הראשונים להגנת בעלי-חיים במדינה, שבה לא כמעט שלא הייתה עד כה חקיקה בנושא. עם זאת, בארגונים להגנת בעלי-חיים מביעים חשש שלחקיקה החדשה תהיה השפעה מועטה ללא השקעה גם בפעילות אכיפה משמעותית. הכתבה כוללת סרטון של ארגון "Animals Asia Foundation"  המתעד את ההתעללות שעוברים בעלי-חיים במסגרת מופעי בידור.

ynet כבולים לגדר. בכתבה "השומר כלבי אנוכי?" (22.1.2011) מספר ארז ארליכמן על מחאת ארגונים להגנת בעלי-חיים נגד ניצול כלבים למטרות שמירה במתקני חברת החשמל וחיל האוויר. הכלבים כבולים דרך קבע לגדר, באופן שלא משאיר להם כמעט חופש תנועה. "תנו לחיות לחיות" הצהירה על כוונתה לפתוח בהליכים משפטיים כדי לעצור את השימוש בכלבים.

ynet תוכים. הכתבה "דררה: תוכי ירקרק שמנכס לעצמו קנים של אחרים" (23.1.2011) מספרת על הדררה המצויה, תוכי שמקורו בדרום אסיה ובאפריקה, ובעשורים האחרונים השתלב בטבע הישראלי – כנראה לאחר בריחת דררות משבי. בכתבה מוזכר מחקר שנערך בבריטניה, שהראה שדררות אינן גורמות לנזק אקולוגי ואינן דוחקות מינים מקומיים, ומחקר נוסף, המציע אמצעים לא-אלימים להתמודדות עם להתמודד עם נזקי דררות לחקלאות. בכתבה מתואר גם התוכי הנזירי (בתמונה) שהתפשט בארץ לאחר שכמה תוכים נמלטו מהצפארי בפארק הירקון. תוכים אלה מכונים בכתבה "מינים פולשים", כינוי שנועד להכשיר את השמדתם תוך טשטוש העובדה שהם קורבנות הסחר הבינלאומי בציפורי בר.

נענע 10 עיוות גנטי. בטור "הוצאנו לה את האוויר מהכנפיים" (28.1.2011) מסביר ד"ר יורם שורק על התנוונות יכולת התעופה של התרנגולות כתוצאה מהברירה המלאכותית שעברו, ומצביע על הסבל שנגרם להן עקב כך: "זני התרנגולים לבשר (פטמים) מגיעים למשקל יעד של שני קילוגרמים תוך שישה שבועות בלבד [...] אי-אפשר להפוך ציפור למכונת שניצלים בלי לשלם בבריאות: הפטמים סובלים ממומים ברגליים וממחלות לב [...] גם המטילות ובראשן בנות זן הלגהורן (פס הייצור הראשי של תעשיית הביצים) עברו ברירה מלאכותית אכזרית כדי לקבל התבגרות מהירה והטלה מרובה, כלומר ניתוב רוב הקלוריות שבמזון לתוך הביצה במקום לתנועת שרירים."

ynet צבאים. בכתבה "הרחבה בהרי ירושלים – על חשבון הנחל והצבאים" (23.1.2011) מספרת יעל דראל על תוכנית להרחבת היישוב קריית יערים בהרי ירושלים, המאיימת לפגוע בשטחי טבע נרחבים ומעמידה בסיכון בעלי-חיים רבים החיים בהם, ביניהם צבאים וחתולי בר. ועדה לבחינת גבולות היישוב תדון מחדש בתוכנית, לאור ביקורתה של החברה להגנת הטבע. הכתבה "קהילת הצבאים בארץ נמצאת במגמת ירידה, במיוחד ברמת הגולן" (הארץ, 27.1.2011) מספרת על התדרדרות אוכלוסיית הצבאים בארץ: לפי נתוני רשות הטבע והגנים, מספר הצבאים ברמת הגולן ירד ב-25 השנים האחרונות מ-4,500 ל-238 פרטים בלבד.

וואלה! הרעלת ציפורים. הכתבה "מתות בסתר? הממשלה הרעילה הציפורים בארה"ב" (21.1.2011) מדווחת על מקרה שלישי תוך חודש של תמותת ציפורים המוניות בארצות-הברית. בעוד שבשני המקרים הראשונים סיבת המוות לא הייתה ברורה, הפעם ידוע כי הציפורים הורעלו על-ידי משרד החקלאות, שפעל בשירות אינטרסים של תעשיית הבקר.

תזונה וצרכנות

הארץ נגד ג'אנק פוד. בכתבה "לוס אנג'לס: אין כניסה לג'אנק פוד" (22.1.2011) מספרים עופר אדרת וג'ניפר מדינה על הצעדים שבהם נוקטת עיריית לוס אנג'לס במטרה להיאבק בהשמנת-היתר בעיר: תקנה חדשה תאסור על הקמת מזללות מזון מהיר בדרום העיר, שם השמנת-היתר נפוצה במיוחד. בכתבה מרואיין פרופ' אליוט בארי, מנהל המחלקה לתזונת האדם בבית-הספר לרפואה של בית-החולים הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים, המזהיר שהשמנת-היתר בישראל חמורה כמעט כמו בארצות-הברית, וממליץ על נקיטת צעדים לחינוך לתזונה בריאה מגיל צעיר.

ynet אזוקי. בטור "החברה הצמחונית שלי: שעועית אזוקי" (24.1.2011) מגישה חן וינשטיין מתכונים ל"בולונז" אזוקי, קציצות אזוקי, גזר וערמונים, קדירת אזוקי, גריסים, ירקות שורש ודלועים, וכיסוני בצק במילוי אזוקי ופטריות.

פינת התזונה
חומוס וטופו מוקפצים עם ירקות

מרכיבים

כוס גרגרי חומוס מבושלים
300 גרם טופו מוצק, חתוך לקוביות בינוניות

2 גזרים, קצוצים (רצוי למקלות דקים)
1 וחצי בצל, קצוץ

פלפל, קצוץ

2 שיני שום כתושות
2-1 כפות שמן
חצי כפית גרגירי חרדל
חצי כפית גרגירי כמון
2 כפות אבקת קארי
כף פפריקה מתוקה
כפית מלח

כף תערובת תבלינים גראם מסאלה (אופציונלי)
 

הכנה

1. לחמם על אש גדולה ווק (או מחבת גדולה). כשהווק חם מספיק, לשפוך לתוכו את השמן, ולהוסיף את זרעי הכמון, זרעי החרדל, הפפריקה הקארי והמסאלה.
2. לאחר חצי דקה של חימום, הזרעים יתחילו להשמיע קולות פצפוץ. להמתין עוד מעט ולהוסיף את הפלפלים, הבצל והגזר. לערבב מדי פעם במשך כעשר דקות, או עד שהירקות מתרככים מעט.
3. להוסיף את הטופו ולבחוש במשך דקה-שתיים, מדי פעם. להוסיף את השום הכתוש ולבחוש עוד חצי דקה.
4. להוסיף את גרגירי החומוס ולבחוש עוד שתי דקות מדי פעם.
5. להוסיף עוד תבלינים: קארי (לפי הטעם), פפריקה, ומלח.
6. מומלץ להגיש את המנה לצד אורז מלא, קוסקוס, או קינואה.

מתכון: דן לבטוב; צילום: photobunny