זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, חגי כהן דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-6204878  פקס: 03-6204717 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

 1. חדשות ופעילויות

סרט לזכרה של ג'יל פיפס

ביום ב', 6.2.2006, בשעה 20:00, יוקרן בסלון מזל (סמטה אלמונית 3, תל-אביב) הסרט "ג'יל פיפס". הסרט עוסק בסיפורה של ג'יל פיפס, פעילת זכויות בעלי-חיים אנגלייה, שנדרסה למוות ב-1.2.1995בזמן שחסמה בגופה משאית שהובילה עגלים לתעשיית "עגלי החלב". לאחר הסרט ייערך דיון בנושא אלימות נגד פעילי זכויות בעלי-חיים ויסופרו סיפוריהם של קורבנות נוספים.

הפגנה נגד תעשיית הפרווה הסינית

ההפגנה תתקיים ביום ב', 13.2.2006, בשעה 16:00, מול שגרירות סין, ברח' בן-יהודה 222, תל-אביב. רצוי להגיע בלבוש שחור/כהה. על הפגנות נוספות בעולם

מקורם של כמחצית ממוצרי הפרווה הנמכרים בעולם הוא בסין. עשרות מיליוני בעלי-חיים, ביניהם שועלים, דביבונים, ארנבונים, כלבים וחתולים, נטבחים בסין מדי שנה עבור פרוותם. תנאי הגידול של החיות מחרידים ופשיטת הפרווה מתבצעת לעתים כשהחיות בהכרה. לפרטים נוספים

המאבק הבינלאומי נגד תעשיית הפרוות בסין הוא יוזמה של פעילי זכויות בעלי-חיים מישראל. כ-30 מדינות הצטרפו עד כה ליוזמה והקימו את הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות בסין. המאבק יכלול הפגנות, הפעלת לחץ על שגרירויות סין בעולם, דרישה ממזכירות האו"ם להתערב להצלת בעלי-החיים בסין, פנייה לוועד האולימפי בהצהרה על החרמת האוליפיאדה שתתקיים בסין ב-2008, ועוד. ההפגנה הקרובה מסמנת את ראשית המאבק.

טבח היונים בדגון

• משמרות מחאה נגד טבח היונים בממגורות דגון יתקיימו בימי ד', 18:30-17:00 במרכז זיו בחיפה (בכפוף למגבלות מזג-האוויר). לפרטים – שני: 054-5889672, איילת: 050-6416937
• כתבו למנהל השירות הווטרינרי בחיפה, ד"ר דרור דגן, ובקשו ממנו לעצור את הטבח ולדרוש מהנהלת דגון לפתור את משבר היונים באמצעות ניקיון יסודי של תבואה שהתפזרה:
  

  רח' אבא הלל סילבר 20-22, חיפה. 04-8237508. haifa33@netvision.net.il

• כתבו למנכ"ל דגון, מיקי שרן, ומחו בפניו על טבח היונים:

  ת.ד. 407, חיפה 31033. פקס: 04-8664211

• חיתמו על העצומה נגד הטבח והפיצו אותה.

בעיתונות הישראלית

וואלה! נגד נטישת כלבים. הכתבה "מאגר תמונות ממוחשב ימנע נטישת כלבים" (31.1.2006) עוסקת ביוזמת היישוב שוהם להקים מאגר ממוחשב של תמונות כלבים ומגדליהם, כדי להילחם בתופעה של נטישת כלבים.

כתבה נוספת בנושא: ליאת שלזינר, "תושבים, זהו את כלבכם", nrg מעריב, 1.2.2006.

Ynet   הם   יורים   גם   בסוסים.  בכתבה  "פנייה   למופז:   הוצא   את   הסוסים   מעמונה" (1.2.2006) מדווחת דורית סיטון על פניית תנו לחיות לחיות לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולמפכ"ל המשטרה במחאה על השימוש בסוסים ועל הפגיעה בהם במסגרת פינוי עמונה. הסוסים הפכו למטרה לזריקת אבנים, בלוקים, צבע ודקירת סכין.

לכתבות נוספות בנושא:
"תלונה נגד שימוש בסוסים בפינוי עמונה", וואלה!, 1.2.2006.
אפרת פורשר, "'בעלי החיים לא אשמים במלחמות'", nrg מעריב, 1.2.2006.

איציק סבן וראובן וייס, "השוטר שנדקר: סוס", ידיעות אחרונות, 3.2.2006, עמ' 2.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

הרג גמלים. בעקבות מחאה על כך שגמלים שהוחרמו ממבריחים מוחזקים בבסיסי צה"ל, מכריזים ב-nrg מעריב כי "הסיירת תעביר כל גמל שנתפס לטיפול וטרינרי הולם תוך 24 שעות מרגע החרמתו." בהארץ מסבירים מהו טיפול "הולם": "כיום, בוחרים בדרך כלל לחסל אותם; בשנת 2005 הרגו פקחי משרד החקלאות 28 גמלים שהגיעו מסיני." הנימוק להרג: הגמלים "עלולים לשאת מחלות מדבקות."  

אמיר בוחבוט, "סוף לפרשת הגמלים", nrg מעריב, 31.1.2006.

ניר חסון, "רכבי השטח, ההברחות ושטחי האש הולכים ומעלימים את הגמלים", הארץ, 3.2.2006, עמ' א1.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

וואלה!   למה   לנצל?   בכתבה   "צה"ל   מגייס   לשירותיו   גם   לאמות" (2.2.2006) נחשף כי צה"ל החל לנצל לאמות לצורך נשיאת משאות כבדים.

כתבה נוספת:

יוסי יהושוע, "הנשק הסודי של צה"ל : לאמה", ידיעות אחרונות, 3.2.2006, עמ' 16.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

חתולי ראשון. כאלף איש הגיעו ב-27.1.2006  עצרת ההזדהות למען חתולי ראשון-לציון והמדינה כולה. זאת בתגובה לחוק-העזר העירוני החדש בראשון.

כתבות בנושא:

אורית אוחנה, "חתולי כל הערים – התאחדו", העיר, 3.2.2006, עמ' 36.

לתגובות: העיר, ת.ד. 20565, תל-אביב 61204; פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@haaretz.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת

"סלבז, חתולים ורוקנ'רול",  ynet (ידיעות אחרונות), 29.1.2006.

הדר פרבר, "אמנים ופוליטיקאים הזדהו עם החתולים", Nfc 30.1.2006.

"ראשון לציון נגד חתולים" (כתבת וידיאו), נענע, 30.1.2006.

ידיעות  אחרונות  רעל  לכלבים.  בכתבה  "זהירות!  מזון  כלבים  מורעל  מסתובב בשוק" ( 2.2.2006 עמ' 24) מדווח ראובן וייס על פטריה מסוכנת לחיי כלבים שהתגלתה ב"נוטרה אנאגסט פרפורמנס" – מזון כלבים יבש המשווק בשק ירוק בן 18 ק"ג, בסדרה שתאריך תפוגתה 11.4.2007. אם כלב מפתח דיכאון, חולשה, חוסר תיאבון, מקיא או מדמם מהאף, יש להביאו לווטרינר בדחיפות.

הארץ סכנה: ביצים. בידיעה "משרד החקלאות מזהיר מרכישת ביצים מזויפות שמקורן בשטחים" (1.2.2006) מדווח עמירם כהן על תפיסת ביצים עם חותמות מזויפות, שהובלו ללא קירור ולכן הן מסוכנות למאכל. מדובר בעבירה חוזרת.

ידיעה נוספת: שלומי דיאז, "נחשף מכון מיון 'מזויף' לאריזה והחתמה של ביצים", Nfc, 31.1.2006. 

וואלה! בשר קטלני. בכתבה "התגלה קשר בין סרטן המעי לאכילת בשר אדום" (1.2.2006) מתואר מחקר חדש, שלפיו אכילת בשר אדום גורמת להרס ה-DNA ומגדילה את הסיכון ללקות בסרטן המעי.

ynet בי 12. בכתבה "ויטמין B12: למה הוא טוב ומי סובל מהעדרו" (31.1.2006) סוקר ד"ר איתי גל בעיות רפואיות הקשורות במחסור בוויטמין, שיטות אבחון וטיפול. כדאי לעיין גם במאמר העוסק בקשר שבין תזונה צמחית לוויטמין זה.

nrg מעריב מזון אלטרנטיבי. בכתבה "החובזה" (2.2.2006) מתארת מירב גלזרמן "קהילה תומכת חקלאות" בכפר בן-נון: גן ירק ידידותי לסביבה, בריא לצרכנים ונתמך ישירות על-ידי הלקוחות, שנהנים מקרבה למקור המזון.

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים, חקירות, שיווק בטלפון, שירות לאומי ופעילות אינטנסיבית תמורת מגורים בדיר פעילים בתל-אביב. פנו אלינו באמצעות טופס.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. פרטים – אבימור: avimor18@gmail.com 03-6204878

למידע על פעילויות קבועות; לפעילות בעניין יונים בחיפה, ראו כתבה מורחבת.

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע; nrg מעריב; ynet

יומן חייתי 7 בכבלים (הוט) בערוץ 25: תבל: יום א' ב-22:00 ויום ב' בחצות; ערוצי זהב: יום ב' ב-22:30 ושישי בחצות; מתב: יום א' ב-21:00. בלווין (יס) בערוץ 98: יום ב' ו-ו' ב-20:00

2. באר-שבע: עיר ללא ניצול חיות בקרקס

ב-29.1.2006 הפכה באר-שבע לעיר השלישית בישראל, האוסרת לקיים בשטחה מופעי קרקס עם בעלי-חיים. זאת לאחר החלטה פה-אחד של מועצת העיר ובעקבות קמפיין אנונימוס.

הפגנת אנונימוס מול הופעת קרקס מדראנו בבאר-שבע, יוני 2005

ניצול חיות בקרקסים
בעלי-חיים המנוצלים במופעי קרקס סובלים מכך בהכרח, בין אם מדובר בחיות בר ובין אם אלה חיות מבויתות. מטלטלים אותם בקביעות ממדינה למדינה ומעיר לעיר בקרונות קטנים ומחזיקים אותם בכלובים צרים במשך רוב שעות היממה. בנוסף לכך, כופים עליהם ללמוד לבצע תעלולים הנוגדים את טבעם ואף גורמים להם נזק בריאותי. שיטות האילוף כוללות, במקרים רבים, הצלפות שוט, מכות חשמל, הכאה במוטות ברזל ושימוש בדוקרנים.

אנונימוס נגד קרקסי חיות
הקמפיין הישראלי נגד ניצול חיות בקרקסים נפתח בשנת 1994, שנת הקמתה של אנונימוס, והוא הקמפיין הוותיק של העמותה. ברבות השנים ערכה אנונימוס כמאה הפגנות, החתימה על עצומות רבבות אנשים המתנגדים לניצול, ערכה חקירות סמויות ותיעדה התעללות בקרקסים, הגישה תלונות לרשויות, נפגשה עם מקבלי החלטות ועוד. הישגי הקמפיין כוללים איסור ניצול חיות בר בקרקסים (1997), התקנת תקנות שמחייבות בדיקה של תנאי ההחזקה של בעלי-החיים כתנאי להענקת רשיון לקרקס (2001) ולאחרונה – איסור גורף על כניסת קרקסים לתל-אביב (פברואר 2005) ולהרצליה (יולי 2005).

המאבק בבאר-שבע
ההתארגנות בבאר-שבע התחילה סביב הגעתו של קרקס מדראנו להופעה בעיר ביוני 2005. מספרת נטע כספין, רכזת המאבק בקרקסי חיות באנונימוס:

"בין המוזמנים להפגנה, ברשימות של אגודות למען בעלי-חיים, התגלתה גבריאלה גוטיס, חברת מועצת העיר. אסנת, פעילת אנונימוס מהדרום, יצרה איתה קשר ושאלה אם תוכל להוביל איסור על כניסת קרקסים עם בעלי-חיים לבאר-שבע. גוטיס הרימה את הכפפה."

גבריאלה גוטיס (בתמונה; קדימה באר-שבע) למדה את התחום, ובשיתוף אדר מירון, פעילת אנונימוס ובאר-שבע אוהבת חיות, קידמה ישיבת מועצה שתדון בנושא. לקראת הדיון הוצפו חברי המועצה בפניות מהציבור, ובדיון עצמו שרר קונצנזוס: פה-אחד התקבלה ההחלטה הקובעת כי בכל חוזה השכרה של שטח עירוני יצוין במפורש כי השטח לא ישמש למופע קרקס שבו משתתפים בעלי-חיים. מספרת אדר:

"התקשרתי למכרים שלי, שיש להם קשרים עם חברי מועצה, והמכרים ביקשו מהם להשפיע לטובת בעלי-החיים. גם גבריאלה דיברה עם חברי מועצה מראש, ורתמה אותם למען בעלי-החיים. לפני הדיון בנושא הקרקסים, עמדתי מחוץ לחדר הישיבות. לא יכולתי לעמוד בלחץ. ספרתי מרצפות ורעדתי מהמחשבה שאולי חברי המועצה יתמכו בקרקסים. סגן ראש העיר, רוביק דנילוביץ', יצא מהחדר ואיחל לי הצלחה.

"כשנפתחה הישיבה, דיברתי על ההתעללות בבעלי-חיים בקרקסים ועל ההשפעה החינוכית ההרסנית שלהם. 'אני לומדת חינוך ועוסקת בחינוך',  אמרתי להם, 'וקרקסים מלמדים את הקהל שאין בעיה להכאיב לבעלי-חיים כדי לצחוק מהפעלולים שלהם. הם בעצם מעודדים אלימות.' 
"סגנית ראש העיר, סימה נבון, שיבחה אותנו על הפעילות שלנו נגד קרקסי חיות: 'לא תהיה שום בעיה שנהנה רק ממופעים של בני-אדם. לבעלי-חיים יש רגשות, ולגרום להם סבל רק בשביל מופע – זה פסול.'
"חבר מועצה אחר אמר ש'אנחנו לוקחים מהילדים הנאה גדולה, וגם אצלי בבית הנכדים נהנים מלעשות סלטה לחתול.' חלק מהנוכחים צחקו מדבריו ואנחנו נלחצנו מאוד, ונשארנו רציניות. כנראה הייתה לזה השפעה גדולה. 
"כשיעקב טרנר, ראש העיר, ביקש להצביע על הנושא, הסכימו כל הנוכחים פה-אחד: לא מכניסים יותר קרקסים עם בעלי-חיים לבאר-שבע. התרגשתי מאוד לשמוע את זה."

הקושי בקידום חקיקה
מאז החלה אנונימוס במאבק בקרקסי חיות הגישו מספר חברי-כנסת הצעת חוק לאיסור שימוש בבעלי-חיים בקרקסים (ובמופעי בידור בכלל). אולם אף הצעת חוק מעולם לא התקבלה – הן לא נדחו, אך הליך החקיקה נקטע לפני שעברו בקריאה ראשונה. העברת חוק (כולל תיקון חקיקה לחוק קיים) היא תהליך ממושך, הכולל ארבע הצבעות במליאת הכנסת וכן דיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ורק הצעות שעברו בקריאה ראשונה חסינות בפני פיזור הכנסת והליך חקיקתן ממשיך בכנסת הבאה. במצב הפוליטי בישראל, שבו כמעט בכל קדנציה מוקדמות הבחירות, קשה מאוד לצבור את הרציפות הנדרשת להמשך תהליך החקיקה.

יתרונות המאבק המוניציפאלי
לאור הקושי לאסור קרקסי חיות בחקיקה, החליטה אנונימוס בתחילת 2005 להיאבק בקרקסי החיות באופן שונה, ועברה מהזירה הארצית לזירה המוניציפאלית. בניגוד לחקיקה, קבלת החלטה ברמה עירונית מחייבת החלטת מועצה בדיון בודד בלבד. אף אין צורך בחקיקת עזר עירונית כדי שלהחלטה יהיה תוקף. בשלב הראשון נבחרה תל-אביב, הן משום שהיא העיר שבה שוהים הקרקסים במשך רוב שהותם בישראל, והן משום שנוצר קשרי עבודה מצוינים בין אנונימוס לבין סיעת הירוקים במועצת העיר. בשלב השני, נבחרה הרצליה, בשל עמדותיה המתקדמות של ראש העיר, יעל גרמן (מרצ-יחד), בכל הקשור לבעלי-חיים (הקשר עם גרמן נוצר דרך הרצליה אוהבת חיות). בשלב השלישי נבחרה באר-שבע, בעקבות יצירת הקשר עם חברת המועצה האוהדת, גבריאלה גוטיס. האסטרטגיה הוכיחה את עצמה – תוך שנה אסרו שלוש מן הערים הגדולות בישראל על ניצול קרקסים בתחומן. ככל שיותר ערים יאסרו כניסת קרקסי חיות לתחומן, קל יותר לשכנע ערים נוספות ללכת בדרכן. יתרה מזאת, כך גם גדל הסיכוי שלמפיקי הופעות ולמפעילי קרקסים כלל לא ישתלם להביא קרקסי חיות לישראל. כלומר, ההשפעה של ההחלטות בערים עשויה לחרוג מתחום השיפוט שלהן ולגרום לשינוי ברמה הארצית. 

ניצול חיות מבויתות בקרקסים: סוס מציית לפקודה לעמוד בתנוחה מעיקה ולא טבעית (Irem Shrine Circus);

חתול מציית לפקודה ללכת על מתקן בלתי יציב ביותר, והחתולים בין ההופעות (תיאטרון החתולים של מוסקבה).

קריאה לפעולה!
עזרו לנו להביא לאיסור ניצול בעלי-חיים בקרקסים בערים נוספות בישראל! פנו לחברי מועצת העיר במקום מגוריכם ובקשו מהם ללכת בעקבות תל-אביב, הרצליה ובאר-שבע ולאסור כניסת קרקסי חיות לתחומן. נשמח אם תשתפו אותנו במכתביכם, ובתשובותיהם של חברי המועצה.

סקירת ההישג בעיתונות
"באר שבע אסרה על ניצול בעלי חיים בקרקס", וואלה!, 30.1.2006.
"באר שבע אמרה לא לקרקסי החיות", nrg מעריב, 30.1.2006.
ענת ברשקובסקי, "עיריית ב"ש אסרה על מופעי קרקס בהשתפות חיות" , ynet (ידיעות אחרונות), 30.1.2006.
"עיריית באר-שבע אסרה ניצול בעלי-חיים במופעי קרקס", חדשות נענע, 30.1.2006.

יעקב לוי מיכל ויינשל, "עיריית באר שבע רשאית לאסור מופעי קרקס" , כל הנגב, 3.2.2006, עמ' 58.

לתגובות: כל הנגב, רח' הפלמ"ח 75, באר-שבע. פקס: 08-6232757, דואל: colhanegev@yedtik.co.il

מייקל א.גריי, "בלי  חיות", עתון כלבי, 2.2.2006, עמ' 24.

לתגובות: עיתון כלבי, יהודה הנחתום 5, בית סולוג, באר-שבע. פקס: 08-6231374. 

הדר אוריאל, "באר שבע החליטה: לא מנצלים בעלי חיים", עתון שבע, 2.2.2006, עמ' 26.

לתגובות: דואר: עיתון שבע, ת.ד. 5611, באר-שבע 84155. פקס: 08-6299766. דואל: editor@spotnik.co.il. 

"אנונימוס ניצחו", זמן הנגב, 3.2.2006, עמ' 28.

לתגובות: זמן הנגב, רח' יהודה הנחתום 5, בית סולוג, באר-שבע. פקס: 08-6266575. דואל: dvorag@maariv.co.il

אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת
 

3. ד"ר עכברוש
מעבדות ניסויים ואסונות אחרים בספרו של וויליאם קוצווינקל

ד"ר עכברוש הוא אחד מן הניסיונות המעטים שנערכו במתן ביטוי ספרותי לעולמם של בעלי-חיים המתקיימים תחת ניצול מתועש ומנוכר, בדגש על החיים במעבדות מחקר. אריאל צֹבל סוקר את הספר.

רקע
ד"ר עכברוש (Dr. Rat) הוא אחד מן הניסיונות הנועזים ביותר לסכם בכלים ספרותיים את ניצולם של בעלי-חיים בידי בני-אדם. המחבר הוא וויליאם קוצווינקל (בתמונה), סופר אמריקאי פורה, יליד 1943, שפרסם עשרות נובלות, סיפורים קצרים וספרי ילדים, ונודע בסגנונו הסאטירי. ד"ר עכברוש הוא אחד מספריו המוקדמים: המהדורה הראשונה יצאה לאור ב-1971, ומאז הודפס הספר מספר פעמים, כפי שניתן לראות לפי ארבע הכריכות השונות, שמופיעות בדף זה. תאריך הפרסום חשוב: קוצווינקל כתב סאטירה נוקבת על ניסויים בבעלי-חיים לפני שהביקורת על ניסויים כאלה קיבלה תהודה ציבורית נרחבת ובתקופה שמידע על הניסויים היה בלתי נגיש, באופן יחסי לעשורים הבאים. ב-1977 זכה ד"ר עכברוש בפרס World Fantasy Award.

סיפור כפול
ד"ר עכברוש בנוי מעשרות פרקים קצרצרים, המגוללים לסירוגין שתי עלילות: סיפורה של חולדה במעבדה, וסיפורן של חיות ממינים שונים, בעיקר חיות בר, במקומות שונים. ד"ר עכברוש הוא חולדה ותיקה במעבדה גדולה, קורבן מסורס של ניסויים בפסיכולוגיה. כתוצאה מן הניסויים הוא השתגע: הוא פיתח הזדהות מלאה עם הנסיינים והפך לקריקטורה של ויוויסקטור (אדם העורך ניסויים בגוף החי). הוא מכנה את עצמו דוקטור, קורא מחקרים, מתבל את דבריו במראי-מקום מדעיים ובשמות מדעיים, מספר על מאמרים שהוא עצמו פרסם בכתבי-עת, נואם בהתלהבות בשבח הקרבת החיות על מזבח המדע ואפילו כותב שירי ויוויסקציה. בחוץ, הרחק מן המעבדה, חלה התעוררות בקרב חיות ממינים שונים, המתחילות לנדוד לעבר מקום כינוס משותף. ההתעוררות מתפשטת לכל רחבי הפלנטה, וקורותיה מתוארות ברצינות רבה מנקודת-מבטן של חיות ממינים שונים, כולן קורבנות של ניצול אנושי. במעבדה הריקה מאדם, הופכת ההתעוררות למהפכה חברתית תוך השתוללות ונדליסטית, כשרק ד"ר עכברוש נותר להגן על מעוז המדע – למשל בעזרת נשק כימי מאולתר, כהד לפעולות הצבא האמריקאי בווייטנאם. בינתיים, החיות שבחוץ מתקבצות במעין כינוס דתי גלובלי, שנועד ליצור אחדות בכל עולם החי, בתגובה לאיזון שהופר על-ידי המין האנושי. אלא שבני-האדם לא מגיעים לכינוס. תחת זאת הם מפרשים את התנהגות החיות כאיום, ומשלחים בחיות את הצבא. כל החיות מושמדות. גם מעבדתו של ד"ר עכברוש נחרבת ורק הוא ניצל, מתאבל על כך שאינו יכול למצוא עוד חיות לערוך בהן ניסויים.

האנשה מאכזבת
קוצווינקל מבקש לתאר מצבים מציאותיים באמצעות כלים דמיוניים. תיאורי הפגיעה בחיות במעבדה, בגני חיות ובציד הם כמעט תיעודיים. אולם בניסיון להביא את נקודת-המבט של הקורבנות, כל החיות מספרות על עצמן בשפת בני-אדם. השימוש בלשון לביטוי התודעה של יצורים לא לשוניים הוא מוסכמה ספרותית מתקבלת על הדעת ויעילה כשמדובר בניסיון לעורר הזדהות בקוראים. אולם קוצווינקל לא מתעכב על ניסיונות לתיאור זהיר ואותנטי של תודעת החיה שהוא מתאר (כפי שעושה, למשל, פרנד ד. דייויסון). הוא נותן להאנשה להשתלט באופן פרוע על החיות המספרות, וזהו המקור לכמה מן היתרונות והחסרונות של הספר. רבות מן החיות מתעסקות בעניינים אנושיים עד כדי כך, שלא רק האמינות הולכת לאיבוד, אלא גם הנושא. התכנסותן של כל החיות תחת רעיון מיסטי/דתי עמום של אחדות הטבע היא, בעיניי, החולשה הגדולה של הספר. לא זו בלבד שאחדות כזו ודאי אינה רלוונטית לעולמן של החיות, אלא היא גם פשטנית מדי בתור הסבר לשורשי הפגיעה בחיות.

האנשה נוקבת
הדמות של ד"ר עכברוש, לעומת זאת, היא הברקה גדולה. ההזדהות של החולדה עם "הפרופסור המלומד" של המעבדה היא מופרכת בעליל וצינית, ללא שריד להאנשה תמימה. הקורבן שמזדהה עם מעניו הוא נושא חזק כשלעצמו, שמקבל משמעות חדשה אצל קוצווינקל. החולדה במעבדה היא קורבן מוחלט, משוללת כל כוח שהוא. אפילו במקרה ששמים בפיה ביטוי אישי של מצוקה בשפה אנושית – מעניקים לה כוח של תקשורת שאין בידיה במציאות. אולם קוצווינקל הולך רחוק יותר ובוחר להמחיש את החולשה המוחלטת של החולדה דווקא דרך פנטסיה של הזדהות עם הוויוויסקטור הכל-יכול. ד"ר עכברוש הוא ויוויסקטור השייך לקבוצת הקורבנות – ובו-בזמן קורבן שהוא תומך נלהב של ניסויים בחיות. זהו תרגיל מחשבה: כיצד היה הוויוויסקטור (או כל תומך עיוור בניסויים בחיות) צריך להמשיך ולחשוב בתור ויוויסקטור אילו היה נופל הוא עצמו קורבן לניסויים? למשל (עמ' 189):

אני יודע שיש כמה הומאניאקים שטוענים כי ניתן לבצע מחקר בסרטן בלי חיות. שמעתי את הבולשיט שלהם על מחשבים בתור הפתרון. הם מנסים להביא לביטול של ד"ר עכברוש לטובת אוטומציה! המנוולים האלה! איך תשובה ממוחשבת תוכל אי-פעם להחליף את מראה פניה חולדה, שהשפתיים שלה עוברות כריתה ספונטאנית? איך יוכלו אי-פעם מכונה פשוטה וחתיכונת של רקמה אנושית להחליף את מקומה של חולדה חיה, שמתנפחת מגידול סרטני?

האבסורד זועק למרחוק מכל שורה. קשה להעלות על הדעת המחשה חריפה יותר לכך, שכל מערכת ההצדקות שמאחורי הניסויים מושתתת על כך, שאתה עצמך חש מוגן מפני הצדקות כאלה, מתוך ביטחון שהן יופנו תמיד נגד מישהו אחר. הזוועה עולה לא מתוך וידוי קורע-לב מפי קורבן, אלא מתוך האבסורד של ההשלמה עם האלימות.

דחיסת מידע
לכאורה אפשר ללמוד הרבה מד"ר עכברוש על ניצול בעלי-חיים. קוצווינקל מטיח בנו כמויות עצומות של מידע טכני על שיטות פגיעה שונות. אילו שגרת המעבדות הייתה מוכרת לנו מראש, לא היה הסופר צריך לעמול כדי ללמד אותנו על סוגים שונים של ניסויים. אולם נראה שהוא ניסה לכתוב את הספר האולטימטיבי על ניצול בעלי-חיים –  והנושא פשוט גדול מדי לספר אחד. התוצאה היא חיבור מקוטע בין המוני תיאורים מקומיים קצרצרים וציניים. למשל, בדוגמה הכוללת שם כתב-עת, ציוד מעבדה, משפחת חד-תאיים ועוד; אולי זהו פשוט סגנון הביטוי של המדען המטורף (עמ' 88-9)?

אני חייב לתפוש כמה ממנהיגי המורדים האלה וליטול מהם דגימות דם בהליך של כריתת ראש. אולי ראיתם את המאמר שלי, "להוריד להם את הראש," Scien. Dig, 1974. כריתת ראש היא האמצעי הטוב ביותר להפיק דם מעובר החולדה או מגור שנולד זה עתה. ואני חייב לכרות את הראש של המהפכה שנולדה זה עתה.
"...להשתלט על חדר הסטריליזציה..."
"...יש לנו מישהו בכלוב המטבוליזם..."
אני יודע איפה שמור גידול ממאיר במיוחד, כזה עם כוח ממשי. אם רק הייתי יכול לקדוח חור בכמה מהראשים המהפכניים שלהם ואז להקפיץ את הגידול לתוך החור. ראיתי את הפרופסור המלומד עושה את זה פעמים רבות.
"השתלטנו על המבער ארויל, המפקד."
"טוב. תשתמשו בו על שאר הכלובים."
סוקטוריאנים סובלים! (Suctoridae) המבער ארויל (מס' 99) בוער ב-200 מעלות! המורדים האלה השיגו מכשיר חזק של אנרכיה! אני חייב לעשות משהו –  ראו "הוצאת מוח מחולדה": תקרת הגולגולת מוסרת וההמיספרות של המוח נעקרות בכפית.

סיפור על חולדה אחת בניסוי אחד היה עשוי לשכנע יותר מבחינה ספרותית, אך מבלי ללמד הרבה על הנעשה במעבדות. הסרבול שנוצר כתוצאה מן הבחירה של קוצווינקל להתייחס להמוני סוגים של פגיעות, ממחיש קושי מהותי לייצג פגיעה ממוסדת בבעלי-חיים: מדובר בתופעה נרחבת מכדי שניתן יהיה להעבירה בהצלחה דרך סיפור פרטי. הפער בין הכללי לפרטי גדול מכדי שניתן יהיה לגשר עליו בסיפור.

למרות הכל, מרגש
בהיותו ניסיון ספרותי חריג לתאר ניצול חיות בידי האדם, ניתן היה לצפות שד"ר עכברוש יזכה לעניין רב יותר בתנועה לשחרור בעלי-חיים. מדוע הוא אינו מוכר יותר? אולי בגלל החולשות שציינתי לעיל. עם זאת,  מדובר בספר ייחודי בהתייחסות שלו לניצול בעלי-חיים, המצליח לעניין ולרגש בלא מעט מקומות, וכדאי לקרוא אותו בזכות הצלחות אלה. לסיום, לפניכם ציטוט קצר מתוך אחד מן הקטעים המצמררים בספר, מפיה של תרנגולת בתעשיית הביצים (עמ' 33):

אני זוכרת כמה נפלא היה לנקר את דרכי החוצה דרך הקליפה ולצעוד החוצה אל תוך השחר החמים של החיים.
מעודי לא ראיתי זריחה אחרת. אנו חיות בצהריים נצחיים. לידתי הייתה טעות חמורה. ולמרות זאת מתפתחת בי ביצה, כמו תמיד. אני לא יכולה לעצור את זה. אני מרגישה כיצד היא גדלה, ולמרות המרירות שלי, ממלאים אותי נחשולים קטנטנים של רכות. כמה הייתי רוצה לעצור את הביצה מלגדול כדי שלא אצטרך להכיר את הרגשות הרכים האלה. אבל אני לא יכולה לעצור. אני מכונת ביצים, מכונת הביצים הטובה ביותר בעולם.
"אל תהיי עגומה כל-כך, אחות. עוד יבואו זמנים טובים."
התרנגולת המטורפת בכלוב שלידי נפלה קורבן להזיה הנפוצה כאן, במפעל הביצים. "לא יבואו זמנים טובים, אחות," אני משיבה. "רק זמנים רעים יותר".

מקור

William Kotzwinkle, Dr. Rat, (New York: Marlowe & Company, 1971, 1976).

4. פינת התזונה
חדש על המדף – המבורגר טבעוני

חברת "טבע דלי", המשווקת מבחר מוצרי סויה צמחיים,  החלה לשווק לאחרונה קציצות דמויות המבורגר מהצומח. ההמבורגר נמכר בחנויות הטבע, קפוא, באריזת 400 גרם המכילה חמישה המבורגרים, וטעמו מאוד מעודן ולא פיקנטי. הוא מכיל 6% שומן, 10% חלבון ו-128 קלוריות ל-100 גרם (כ-100 קלוריות ליחידה). מלבד סויה מכיל ההמבורגר גם קינואה וכוסמין אורגניים וכן אורז מלא. המחיר – 16.5 ₪. את ההמבוגר אפשר לאפות בתנור (אין צורך להפשיר) או לטגן.

לסקירת מוצרים נוספים

פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו: info@anonymous.org.il

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן

בכל עניין יש לפנות לכתובת אנונימוס ואין להשיב (reply) לכתובת השבועון