זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, שי חרמון, חגי כהן  דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5166278 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

לקראת התכנסות ועדת החינוך – משמרות מחאה קבועות:

חיפה: בכל יום ב' בשעה 15:00 ליד תחנת "גן האם" של הכרמלית. לפרטים – אלכס: 052-8983805
הקריות: בכל יום א' בשעה 16:00 בצומת מסעדת מוצארט (כביש חיפה-עכו, בכניסה לקריית מוצקין). לפרטים – הדס: 054-5311230 hadas_lan@walla.com
רחובות: יצחק 052-5602576; הרצליה: אורי 050-7923232.
ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה, ומי שגר/ה בקרבת כביש מרכזי מוזמן/ת לתלות בחזית הדירה כרזה: "פיטום אווזים כבד על המצפון". לפרטים ולפעילות נוספת – נעמי: 050-5784663
אפשר לעזור גם מהבית: כתבו לחברי ועדת החינוך בבקשה שיפעלו להפסקת הפיטום!

דוכנים בחיפה

מתחדשים הדוכנים השבועיים באוניברסיטה. לפרטים – רונאל: ronel.b@gmail.com

יומן חייתי 5

הקרנת טרום בכורה לפרק 5 של יומן חייתי – התוכנית לזכויות בעלי-חיים, תתקיים ביום ה', 9.12.2004, בשעה 20:00, בסלון מזל, רח' סמטה אלמונית 3, תל-אביב.

בתכנית: הקרנת פרקים 5-4. יוגש כיבוד טבעוני. http://www.animal-tv.org

יותר חלב סויה

לאחרונה הצטרפה לרשימה של בתי-קפה המגישים חלב סויה גם רשת "קפנטו", שלה סניפים בדיזינגוף סנטר, בתחנה המרכזית של תל-אביב, בקניון לב בחדרה, ברמת-השרון, במצפה-רמון, באילת ועוד.

בעיתונות הישראלית

מעריב  משפט   הקופים.   בכתבה   "הקופים   מחכים  לישועת  בג"צ" (28.11.2004, עמ' 10 במהדורה המודפסת) מעדכן משה גורלי על המשפט שנערך נגד ייבוא קופים לחוות מזור. הקופים מגודלים בחווה, מורבעים ונשלחים לניסויים ברחבי העולם.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

מעריב כביש הדמים. בכתבה "כביש הפשרה" (30.11.2004, עמ' 10) מדווחת עדי כץ על הנזק שיוצר כביש 6 לבעלי-החיים בישראל, החל מבידוד האוכלוסיות משני צדי הכביש, וכלה בדריסה על הכביש עצמו. קטע הכביש הצפוני (18) עדיין לא נסלל והמאבק למזער את הנזקים נמצא בעיצומו.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

ynet  על השחיטה בכתבה "ארה"ב: ארגון זכויות בע"ח נגד שחיטה כשרה" (30.2.2004) מדווח יצחק בן-חורין על תלונה שהוגשה על ידי ארגון PETA נגד "The Plant" - הארגון העולמי לשחיטת גלאט-כושר. צילומי שחיטה מראים כי השחיטה חורגת מכללי ההלכה (ראו כתבה ב"ג'רוזלם פוסט") והסבל הנגרם לפרות הוא רב.

לחקירת PETA; למידע נוסף על שחיטת בקר לפי דו"ח FAWC. לכתבה בג'רוזלם פוסט.

מומלץ לשלוח מכתבים לרבנות הראשית ובהם בקשה לאכוף את החוקים ההלכתיים שמטרתם לצמצם את סבל בעלי-החיים בזמן השחיטה.

הרבנות הראשית לישראל, ירמיהו 80, בית יהב, ירושלים.

הידען סכנת הכחדה. בכתבה "אבקת נמרים ושומן דובים, ועידת חיות בפני הכחדה" (28.11.04) מדווח יורם המזרחי על כינוס ועידה בין-לאומית לפתרון סכנת ההכחדה של הטיגריס (המכונה בכתבה בטעות "נמר"). טיגריסים ניצודים בשל הערך הכספי הגבוה של פרוותם, עורם, ועצמותיהם.

nfc אימה בלב ים. בכתבה "האויב הגדול ביותר" (28.11.2004) מתארת הדר פרבר כיצד הצילו שני דולפינים את חייהם של צוללנים שהותקפו על-ידי עמלץ לבן (כריש) רק כדי להילכד לאחר מכן ברשתות דיג ולהישחט. בכתבה סיפור נוסף של דולפינים מצילים, ותיאור ציד הדולפינים הנהוג בעולם, והדעות בנושא.

הודעות קבועות

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב, למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס. לפרטים – ליזי: lizipser@hotmail.com

דרושים תזונאים: אם הנך תזונאי/ת שמעוניין/ת לסייע לצמחונים ולטבעונים בהרכבת תפריט מאוזן (גם בתשלום) או אם ברצונך להמליץ על תזונאי/ת שעל סמך ניסיונך מיטיב/ה להתמודד עם תזונה צמחונית/טבעונית – פנה/י לעידית בדואל idit@basket-ball.co.il
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות. דרושים/ות מתנדבים/ות לתליית עלוני פרסומת ללוח ההיכרויות. לקבלת עלונים: veg_project@walla.co.il

יומן חייתי 4 – התוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרנת בערוץ 25 – מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים – אורי: tzone@walla.com 050-7923232

דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).

פגישות היכרות עם אנונימוס: פרטים והרשמה במשרד: 03-5226992
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע; nrg מעריב

2. עורות קדושים
מאבק PETA בתעשיית העור ההודית

בשבוע שעבר סקרנו את ההתפתחויות המבטיחות במאבק של ארגון PETA בתעשיית הכבשים האוסטרלית. כוח ההרתעה של הארגון נובע מהצלחותיו הקודמות, כשהמקרה הבולט ביותר הוא המאבק בתעשיית העור ההודית. על כך בכתבה זו.

קדוּשה בעירבון מוגבל
בהודו יש יותר בקר מאשר בכל ארץ אחרת בעולם – כמאתיים מיליון. בני-הבקר שם עוברים סבל נורא, לעתים קרובות אף יותר מאשר במדינות המערב. קדושת הפרות בעיני ההינדים מספקת להן הגנה מפוקפקת ביותר. למשל – ברוב המדינות בהודו (הודו היא פדרציה של מדינות בעלות מידה מסוימת של ממשל עצמי) אסור לשחוט פרות. אבל במספר מדינות, ובראשן מערב בנגל (במזרח הודו) וקראלה (בדרום) אין הגבלה כזו. אמנם אסור לשלוח אותן לשחיטה במדינות אלה, אבל הברחת פרות היא מעשה שגרתי והמוני, הן בהסתר והן תמורת שוחד לממונים על הפיקוח. כך פוגעת הקדוּשה בפרות יותר משהיא מסייעת להן: מאחר שהפרות אינן נשחטות בקרבת מקום מכירתן, הן מובלות במסלולי ייסורים על פני מאות קילומטרים. יש לציין, שפרות הן רק חלק מהתמונה; 10.8% מתעשיית העור ההודית, ליתר דיוק. שאר העור נפשט בעיקר מגופם של בופאלו ועזים, וכן כבשים. גורלן של החיות ממינים אלה זכה לתשומת-לב מעטה מאוד בהודו ומחוצה לה.

התלות במטבע זר
עד לקמפיין PETA עברה תעשיית העור ההודית גידול מהיר לייצוא. בשנת 2001 הכניס ייצוא מוצרי העור להודים כמעט שני מיליארד דולר – כמחצית מערך הייצוא של כל המוצרים מהחי, ופי 11 מערך ייצוא הבשר. התלות בייצוא גורמת לכך שהתעשייה כה רגישה לחרם של חברות בחו"ל וללחצי ארגונים זרים. ניסיונות לרפורמה בתעשייה מתוך הודו, החל מ-1998, לא הצליחו. זאת אף על-פי שבהודו יש "חוק מניעת התאכזרות לחיות" מתקדם, באופן יחסי, כבר מ-1960, שתעשיות העור והבשר מפירות בשיטתיות ובאין מפריע. ב-1999 הגיע צוות של PETA להודו, בראשות נשיאת הארגון, אינגריד ניוקרק, תושבת הודו לשעבר. הצוות תיעד את ההובלה והשחיטה של בקר בעשרות אתרים בהודו. לחומר המצולם לא היה ערך רב בפנייה ישירה לרשויות בהודו, אלא הוא נועד לעיני הלקוחות במדינות המערב (באותה עת רכשה גרמניה 19% ממוצרי העור ההודיים, בריטניה – 17% וארצות-הברית – 16%). הסרטים נשלחו לחברות המייצרות בגדים, נעליים ואבזרים מעור, והוקרנו בפני לקוחות מזדמנים. המטרה: ליצור חרם בינלאומי על העור ההודי, עד שהממשלה המרכזית תנקוט צעדים ממשיים לשיפור מצב החיות.

זוועות בדרך
אלה הם מקצת הממצאים שהעלתה חקירת PETA:

• חלק מהבקר נשלח רגלית במסעות האורכים מאות קילומטרים, בחום כבד, ללא מזון ומים. חיות רבות סובלות משחיקה קשה ומדימום בטלפיים. כדי לזרז חיות שמתקשות ללכת, נוהגים המובילים לעקם את זנבן באופן מכאיב ולשבור חוליות בזנב. מנהג אחר הוא מריחת עיני החיות בחומר צורב – פלפל חריף, טבק או מלח.
• הבקר מועמס על משאיות בצפיפות כזו, שחיות רבות נרמסות למוות או נחנקות בתא המטען. מקרים נפוצים הם ניגוח הדדי בשל מחסור במקום, עד כדי עקירת עיניים, וסיבוב מכאיב של הצוואר בגלל לחץ. המסעות עלולים לארוך יממות, ללא מזון ומים וכמעט ללא מנוחה.
• בהורדה מהמשאיות, במקרים רבים מכריחים את החיות לקפוץ מהמשאית ללא שימוש בשיפוע, ונפוצים מקרים של רגליים שבורות ואגן שבור. את החיות שקרסו, מנסים לזרז בכל שיטה אלימה או שגוררים אותן בכוח.
• השחיטה מתבצעת לעיני החיות שממתינות לתורן. נפוץ השימוש בלהב קצר מאוד וכן בלהב קהה, ולכן חיות רבות אינן מתות מהשחיטה ואינן מאבדות הכרה. פועלי המשחטה כורתים את רגליהן ופושטים את עורן כשהן עדיין בהכרה.
• יש לציין, שכל השיטות הללו אינן חוקיות בהודו, ושהן מתבצעות בעיקר באתרים לא חוקיים: בתחילת הקמפיין דווח על 3,600 משחטות חוקיות בהודו, לעומת 32,000 הפועלות ללא רשיון.

 
היבואנים מחרימים
סרטון וידיאו (12:42 דקות) המתעד את זוועות תעשיית העור ההודית על רקע קריינות מפי פאמלה אנדרסון, פורסם בראשית שנת 2000 בנוסף להפגנות מול שגרירויות הודו וחנויות המוכרות מוצרי עור, משלוח מכתבים לחברות המייבאות עור מהודו ותמיכה ציבורית ממפורסמים וביניהם פול מקרטני, כריסי היינד, סטיבן סיגל, ג'קי צ'אן, בריז'יט בארדו, הדלאי למה ושורה של מפורסמים הודיים. יבואני העור החלו להצהיר שיחרימו מוצרי עור מהודו (וחלקם גם מסין) עד שיווכחו ברפורמה בתעשייה שם. עד שנת 2002 הצטרפו לחרם כארבעים חברות, וביניהן ענקים כגון גאפ (וחברות-הבת שלה), נייקי, ריבוק, גוצ'י, נקסט, אדידס ומרקס אנד ספנסר. התעשייה ההודית החלה לדווח על ירידה במכירות בהשוואה למכירות אשתקד – ירידה של 6.8% לפי דיווח אחד והפסד של 68 מיליון דולר לפי דיווח אחר (לשנת 2000). בעיתונות ההודית החלו לכתוב על סכנת התמוטטות של תעשיית העור כולה בגלל פעילות "הארגון הלא-ממשלתי החזק שבסיסו בארה"ב והמסוגל לחסום ייצוא".

בין התעשייה לממשלה
באביב 2000, בעקבות החרם המתרחב, החלו נציגי התעשייה, ובראשם מוחמד האשם, יו"ר המועצה ההודית לייצוא עור (CLE) להציג בפני העיתונות סטטיסטיקה שונה מזו שהציגה PETA על סמך מקורות הודיים, למשל: שהרווח היחסי מעורות קטן, ושאחוז ניכר מכלל העורות מקורו בפרות שמתו מוות טבעי. אולם איש לא הכחיש את העובדות הבסיסיות שאספו חוקרי PETA לגבי ההתאכזרות לחיות. האשם הרבה להצטדק בטענה, שתעשיית העור אינה אחראית למסחר בחיות:

"הבקר מנוצל באופן אכזרי ראשית כל על-ידי האיכר שמוכר אותם לסינדיקט חסר מצפון של מפעילי הובלה וקצבים, ברגע שהפרה אינה משמשת אותו יותר.
"אנו לא מנהלים את המשחטות האלה. אנחנו רק קונים עור מהשוק הפתוח. זו אחריות הממשלה להבטיח שהחיות האלה לא יומתו באופן אכזרי."

נציגי התעשייה פנו לממשלה בבקשה לפעול לאכיפת החוק למניעת התאכזרות לחיות. ראש הממשלה, אטאל ביהרי וג'אפיי, שלח הוראה מתוקשרת לראשי כל המדינות בהודו לאכוף את חוקי רווחת בעלי-החיים. ב-11.5.2000 נפגשו לראשונה נציגי PETA ונציגי התעשייה. האשם מסר לעיתונות בעקבות הפגישה, שהתעשייה יזמה צעדים רבים, "שלפיהם כל תמיכה ישירה או עקיפה בהובלה חשאית כזו של בקר, ובמיוחד פרות, שעשויה לנבוע מהתעשייה, תימחה לחלוטין." האשם הבטיח ללחוץ על הממשלות המקומיות לבצע את עבודתן, ללחוץ על יצרני מוצרי העור שלא לקנות עור ממשחטות הפועלות באופן לא חוקי ולהכין תוכנית פעולה מפורטת. ב-PETA התרשמו והפסיקו את הקמפיין לשנת ניסיון.

סחבת
התנופה של אביב 2000 לא הניבה את התוצאות המקוות. בתקופה זו ציין העיתון Time Asia, שהקנס על הפרת החוק למניעת התאכזרות לחיות הוא דולר אחד בלבד, והחוק ממילא אינו נאכף משום שפקידי הממשל מקבלים שוחד כדי להעלים עין מהמסחר ומהשחיטה הבלתי חוקיים. כבר בספטמבר 2000 אומצה תוכנית שיפורים של CLE על-ידי עשר ממשלות מקומיות, אך הממשלה הכללית מיאנה להתערב. גם החרם הישיר על תעשיית העור ההודית התרחב מעט בינתיים, אך מצבן של רוב הפרות בהודו לא השתפר כמצופה. באפריל 2004, בתמיכתו הפומבית של נגן הסיטאר המהולל, ראווי שנקר, הגיש ארגון PETA תביעה נגד הממשלה, בבית-המשפט העליון של הודו, בעקבות אוזלת-ידה של הממשלה במניעת סבלן של חיות בתעשיית העור והבשר. עד להכרעה, המאמץ ההסברתי בהודו ומחוצה לה מתמקד, ובצדק, בשכנוע בצרכנים להחרים מוצרי עור בכלל, יהא מקורם אשר יהא.

מקורות

"Update: India's Animals Abused for Leather" ,PETA India, accessed 3.12.2004.

“PETA Takes Indian Government To Supreme Court”, India Times, 1.4.2004.

Manik Mehta, “TV Channels Highlight Anti-Indian Leather Protests”, News India, 15.2.2002.

Nike, "Reebok Decide to Shun Nation’s Leather”, News India, 2.11.2001.

Asha Krishnakumar, “A Campaign to Protect Animals”, Frontline Vol. 18, No. 18, 1.9.2001.

“Peta Film On Cattle Torment Invites Indian Beef Ban”, The Asian Age, 27.8.2001.

Shishir Joshi, “Retailers Boycott Indian Leather Goods”, CNN, 25.8.2001.

Sanjeev Srivastava, “Peta 'Skins' India's Leather Workers”, BBC News, 23.8.2001.

“Holy Cows in the Global Marketplace”, India Together, July 2000.

Maseeh Rahman, “Is Nothing Sacred?“, Time Asia, 29.5.2000.

Paran Balakrishnan, “Another Win for PETA: British Shoe Firm Clark's May Stop Buying Indian Leather”, Rediff, 16.5.2000.

“The Rediff Business Special/Neena Haridas”, Rediff, 16.5.2000.

Press Trust of India, “Leather Sector Plans to Halt Cruelty to Assuage PETA”, Indian Express Newspaper, 13.5.2000.

Vivian Fernandes,  “Cruelty to Animals Forces U.S. Retailer to Boycott India Leather; Industry Dismayed”, Indian Markets, 28.4.2000.

"Paul McCartney Appeals to Prime Minister over India’s Black-Market Leather Trade", PETA News Release, 30.3.2000.

“U.S. Clothing Giant Caught in International Leather Trade Expose; Rocker Chrissie Hynde Interrupts U.S. Tour to Campaign for Abused Cows”, PETA News Release, 14.2.2000.

3. כרית מהמשחטה
תמונות של מריטת נוצות מעופות במשחטות

בשבוע שעבר הבאנו סקירה ותמונות של מריטת נוצותיהם של עופות מים חיים במטרה לייצר מהן בגדים וכלי מיטה. בכתבה זו נסקור את הצד השני של תעשיית הנוצות – מריטת עופות במשחטה.

נוצות ובשר
כשם שמריטת נוצות חיים מתפקדת ברוב הגדול של המשקים בעולם כחלק מתעשיית בשר אווזים וברווזים (ובכלל זה תעשיית הפיטום בכפייה) כך גם מריטת עופות במשחטה היא חלק מתעשיית הבשר. חברת Interplume, למשל, שולטת במחצית משוק הנוצות בצרפת, והיא רוכשת את כל הנוצות ממשחטות. לפי פרסומי החברה באינטרנט, הנוצות נמרטות מגוף העופות תחת מים זורמים,

"לכן הן רטובות כשהן נאספות, והן מכילות הרבה שומן, דם וחומרים אחרים. לכן עלינו לעבד את הנוצות תוך 24 שעות כדי להשיג נוצות שנרחצו כראוי."

מריטת עופות במשחטות נערכת לא רק בעופות מים, אלא גם בתרנגולים – תעשייה גדולה הרבה יותר. מכירת הנוצות מהווה חלק מן ההכנסה הקבועה מגידול עופות לבשר והיא תורמת ישירות להורדת מכירי הבשר ולהגברת הצריכה.

מהמשחטה – לשמיכה ולכרית
הרוב הגדול של נוצות התרנגולים אינן משמשות למילוי, אלא הן נטחנות ומשמשות להאכלת חיות במשקים. מכיוון שהערך התזונתי של נוצות הוא נמוך וטמונה בהן סכנה של העברת מחלות, עובדים מדענים בארצות-הברית על פירוק נוצותיהם של תרנגולי-בית ותרנגולי-הודו ושימוש בסיבים העדינים יותר לייצור אריגים. הניסיונות כוללים, למשל, שילוב של שרידי הנוצות עם פוליאסטר או גומי. בנוסף לכך, פיתחו האמריקאים שיטות לייצר משרידי נוצותיהם של תרנגולים מוצרים סופגים, כגון חיתולים חד-פעמיים, מטפחות וטמפונים. אולם השימוש המוכר והנפוץ יותר בנוצות הוא למילוי כריות, מזרונים, שקי-שינה, מעילים וכדומה – כשהשימוש בנוצות תרנגולים נפוץ יותר במוצרים שאינם דורשים בידוד.

שליקה
לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם,

“צרכנים יקבלו עופות שהם לבנים או בעלי צבע שנחשב באופן כללי כ'נכון'. צרכנים לא אוהבים אדמומיות או כהות עודפות בבשר, חבורות, קרישי דם, עצמות שבורות, שאריות אברים או נוצות, וטיפות דם באריזה, והם ידחו זאת."

לכן מקפידים בתעשיית העופות למרוט את כל נוצותיהם של העופות. בקנה-מידה תעשייתי, קשה למרוט נוצות מבלי לגרום חתכים בעור ולעתים גם בשרירים. לכן בדרך-כלל פותחים את תהליך המריטה בשליקה – טבילה במים חמים, אשר מרפים את אחיזת העור בנוצות ומקלים על מריטתן. העופות השחוטים, התלויים במהופך, מוסעים על גבי הסרט הנע לתוך מכל של מים חמים (בתמונה).

הטבילה במים, בטמפרטורה שנעה בין 52 ל-62 מעלות, נערכת במשך דקה וחצי עד 3 וחצי דקות. הטבילה אמורה להתרחש כשהעופות המומים ומתים, אבל עופות רבים אינם מתים ואף אינם המומים, והספרות החקלאית מזכירה את הפגיעה ב"איכות המוצר" כתוצאה הכנסת עופות חיים ונושמים למכל השליקה. במכל יש זרמים חזקים, המושכים את העופות מטה כדי למנוע מהם לצוף. כתוצאה מכך טובעים העופות ששרדו בשחיטה, וסביר להניח, שבמתקנים תעשייתיים עופות אינם מגיעים חיים למתקן המריטה, אך הנושא טעון בדיקה יסודית במשחטות. בשחיטת עופות כשרה, הטבילה היא במים קרים והנוצות נתלשות בקושי, העור נקרע ונשפך שומן על הנוצות.

מריטה תעשייתית
המריטה התעשייתית מבוססת על מעין תופים המסתובבים במהירות (למשל: 1,000 סיבובים בדקה), שמהם בולטות אצבעות גומי מחורצות באורך מספר סנטימטרים. אצבעות הגומי תופסות את הנוצות, קורעות אותן מגוף העוף וזורקות אותן למתקן איסוף, כשגמישות הגומי מונעת בדרך-כלל קריעת עור.

כפי שעולה מן התמונה, לא קל להבין מה רואים כאשר גופות רבות עוברות בתוך שורה של תופי מריטה תחת זרם מים. כוונון מיקומה של מערכת המריטה הוא כה מדויק, עד שכמעט כל הנוצות נתלשות מהגוף.

מריטה במשחטות קטנות
במשחטות קטנות, מורטים את הנוצות במכונות פשוטות יותר, שמהן ניתן ללמוד איך בנויות אצבעות הגומי במכונות הגדולות וכיצד הן תולשות את הנוצות. שיטה אחת היא החזקת הציפור המתה ביד בתוך מסלול הסיבוב של אצבעות הגומי בתוף מסתובב (ובמכונה אחרת – מערכת לוחות קטנים ומסתובבים, שהנוצות נתפסות ביניהם).

שיטה אחרת היא הכנסת מספר עופות לתוך מכל שבו בולטות אצבעות הגומי פנימה, ותחתיתו מסתובבת במהירות. לדברי היצרן, כל הנוצות נתלשות תוך 20-15 שניות בלבד.

כפי שניתן לראות בתמונות, השימוש במכונות אלה נפוץ לא רק במשחטות קטנות, אלא גם במשקים של חקלאים, המגדלים והורגים עופות לצריכה עצמית או למכירה מקומית. מסקירת אתרי אינטרנט עולה, שבניית מכונות כאלה היא תחביב נפוץ במידה מפתיעה.

בדרך לחלופות

נסיים ברמז להתפתחות חיובית, שמופיע באתר של חברת פוך ונוצות ותיקה וענקית – United Feather & Down. למרות ההתמחות במוצרים מן החי, החברה משווקת כיום חלופות רבות לשרידי נוצות ציפורים – מסיבים סינתטיים וצמחיים. המניעים לשינוי הם אלרגיה לנוצות, מחירם הנמוך של הסיבים החלופיים – ונקווה שיותר ויותר גם בחירתם של צרכנים להימנע מצריכת מוצרים הפוגעים בחיות.
 

מקורות

Interplume (France), accessed 2.12.2004.
“Original Feathers and Downs Materials”, Pao Dao Feather Works Co. (China and Taiwan), accessed 2.12.2004.
“Poultry Process Steps”, Energy Technologies, accessed 2.12.2004.
“Alternatives to Dawn”, United Feather & Down (Illinois), accessed 2.12.2004.
"Lilligren Pastured Poultry Pictures", Land of Lilligren (The Netherlands), accessed 2.12.2004.
“JM Semi Automatic Poultry Processing Systems”, M Poultry Technology BV (The Netherlands), accessed 2.12.2004.
Paul's Picker Page (Virginia), accessed 2.12.2004.
"Product Information", Taejin Machinery Co. (Korea), accessed 2.12.2004.
Brian R. George, “Turkey Feathers in Textile Applications”, Philadelphia University, School of Textiles & Materials Technology, accessed 2.12.2004.

L. S. Shore, "The Scientific Approach to Resolving Conflicts Between Veterinary Science and Shechita", Israel Journal of Veterinary Medicine 54(1), 1999.
D. Silverside and M. Jones, Small Scale Poultry Processing, Chapter 3: “Operation of Small Scale Poultry Processing Plants”, Food and Agriculture Organization of the United Nations, Animal Production and Health Paper, 1998.
Elliot L. Gang, “Down with Down”, Animals Agenda, May-June 1998.
Julie K. Northcutt, “Reference Guide for Solving Poultry Processing Problems”, The University of Georgia College of Agricultural & Environmental Sciences, Cooperative Extension Service, Bulletin 1156, May 1997.
J. Pitcovski et al., “Identification of a Starting Point of Breast Skin Tears During Chicken Plucking”, Poultry Science, Vol. 76, No. 2,  February 1997, pp. 405-9.

4. פינת התזונה: לביבות לחנוכה

החומרים
4 תפוחי-אדמה
חצי כוס קמח
2 כפיות שום כתוש
חצי כפית מלח
רבע כפית פלפל שחור
4 כפות מים
שמן לטיגון

אופן ההכנה

1. מקלפים את תפוחי-האדמה, חותכים לקוביות ומבשלים במים כ-20 דקות, עד להתרככותם.
2. מסננים ומועכים לעיסה אחידה.
3. מוסיפים את יתר החומרים ומערבבים.
4. בידיים רטובות מלבבים ללביבות שטוחות (כעשר לביבות).
5. מטגנים בכמות שמן נדיבה משני הצדדים עד להשחמה.
6. סופגים את עודפי השמן על נייר סופג ומגישים חם.

להכנת סופגניות לחנוכה

למתכונים נוספים; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב; ynet 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il