פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
ביום א', 4.10.2009, בשעה
19:30, ינחו רעות הורן וחגי כהן דיון בנושא: "המאבק נגד פיטום אווזים:
מה רצינו ומה הישגנו?"
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
ת"א: ימי ג', 17:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון
(ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
מלגות
סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב או מאוניברסיטת בן-גוריון,
המעוניינים להתנדב באנונימוס 60-30 שעות במהלך כל השנה בתמורה
למלגה, מוזמנים ליצור קשר עם נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il
הרצאות בבתי-ספר
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
- meatout: ביום ו', 9.10.2009, בשעה 12:30, יקיים זנגביל אירוע
meatout ברחבת המשביר בירושלים. תרומה מומלצת: 30 ₪.
- ערב אנימציה: במוצאי שבת, 10.10.2009, בשעה 20:00, יקיים זנגביל
ערב סרטי אנימציה העוסקים בצמחונות מתוך משפחת סימפסון ו-Futurama. הכניסה
חופשית.
- הרצאה: ביום ב', 12.10.2009, בשעה 19:30, יקיים
זנגביל הרצאה באנגלית בנושא "מדוע מעבר נרחב לצמחונות חיוני למניעת
אסון אקלימי בישראל". מרצה: פרופסור ריצ'רד שוורץ, נשיא "היהודים
הצמחונים של צפון אמריקה" ומחברם של הספרים "יהדות וצמחונות" ו"יהדות
ושרידה גלובלית". הכניסה חופשית. כיבוד טבעוני.
- יהדות ובעלי-חיים: ביום ב', 19.10.2009, בשעה 20:00 ייפתח
בזנגביל קורס באנגלית בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה". מנחה: הרב אדם
פרנק. ההשתתפות ללא תשלום. לפרטים ולהרשמה (מומלץ, לא חובה): veginger@gmail.com.
לפרטים עבור כל האירועים: יוסי 052-2598773
כנס תזונה ובישול בריא
ביום ו', 6.11.2009, בשעות 15:00-09:00, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס
תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell.
זהו כנס ראשון מסוגו בארץ, המשלב הרצאות על תזונה לצד סדנאות מעשיות של בישול
בריא. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 25 ש"ח. יש להירשם מראש
03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
דרושים לאנונימוס: מרצים
מרצים/ות מתנדבים, צמחונים וטבעונים, בעלי ניסיון משמעותי
בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות
בעלי-חיים בפני נוער, לפחות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה, בעיקר
בדרום ובצפון הארץ. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל'
03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
nrg מעריב יום הזדהות.
בכתבה "בראשון:
יום ההזדהות עם בעלי חיים במשקים" (1.10.2009) נמסר: "כבכל שנה באוקטובר,
גם השנה זו השנה ה-26 יתקיימו אירועי היום הבינלאומי להזדהות עם בעלי-חיים
במשקים. בשנים האחרונות התקיימו האירועים ביותר מ-80 מדינות ברחבי
העולם. [...] בישראל יציינו את היום בראשון, בשעה 12:00 תתקיים הפגנה
בצומת הרחובות המלך ג'ורג ובן-ציון בתל-אביב. פעילי אנונימוס יקדישו את
היום להתעללות הקשה בשבעה מיליון תרנגולות בתעשיית הביצים ובעיקר לקראת
רפורמת הלולים שמתכנן משרד החקלאות."
nrg מעריב (זמן נתניה) הרס
בנתניה. בכתבה " המאבק הירוק נכשל:
חמישה מגדלים ייבנו באזור שלולית החורף" (29.9.2009) מדווח לירן טטרו:
"מאבק שנמשך למעלה מעשר שנים למניעת בניית יחידות דיור ליד שלולית החורף
בנתניה, הסתיים בשבוע שעבר, לאחר שבית המשפט העליון דחה את העתירה שהגישו חבר
המועצה הרצל קרן ועמותת אדם טבע ודין כנגד אישור בניית 500 יחידות דיור בצמוד
לשלולית." בעתירה נטען שהבנייה צפויה להחריב את ריכוז פרח אירוס הארגמן, שהוא
פרח בסכנת הכחדה, וכי היא מסכנת את המשך קיומה של הבריכה, שהיא ערך טבע נדיר
וחשוב. החלטת בית המשפט העליון נתנה לחברות הקבלניות את אות הפתיחה להתחיל
בהליכים לבנייה.
nrg מעריב גידור
בירקון. בכתבה " ירקון: בריכות
הנופרים יגודרו" (30.9.2009) מדווחת דליה מזורי: "תיאסר הכניסה החופשית
לבריכות הנופרים בגן לאומי ירקון. מסוף השבוע תיחסם הגישה למקום ברכב, ובהמשך
השטח יגודר. [..] הבריכות הן בעלות חשיבות מרכזית לשמירת טבע בירקון, מכיוון
שהן מקור המים לשבעה הקילומטרים הראשונים והנקיים של הנחל. מכאן שהן מקור
החיים  לחי ולצומח. [..] בשנים האחרונות החלה פעילות אינטנסיבית של
מבקרים – חוקית ושאינה חוקית – באזור הבריכות. זו כוללת, בין היתר, רחצה
ושהות ארוכה, נוכחות בלילות, מסיבות רועשות ודיג לא חוקי. כתוצאה מהשלכת
פסולת של הרוחצים הגיע למקום לכלוך רב שהביא להמתת אלפי דגים. בין היתר
הוכנסו למים דטרגנטים, סבון, חומרי ניקוי של מתרחצים ואפילו שמנים."
הארץ דגים ושקנאים. בידיעה " בדרך לאפריקה:
החולה מאכילה את השקנאים" (30.9.2009) מדווח אלי אשכנזי: "אלפי שקנאים
עוברים בישראל בדרכם לאפריקה, ורבים מהם חונים בשמורת טבע החולה ונהנים שם
מ"סעודת החג": אנשי משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים שופכים לאגם כ-3.5 טונות
דגי אמנון חיים מדי שבוע. 60 טונות דגים יועברו לאגם בשלושה החודשים
הקרובים."
המורעלים. בכתבות " תערוכה עם
מעוף: יורם שפירר מצלם נשרים" (ארז ארליכמן, ynet ,30.9.2009) ו" לצלם
את מלך העופות" (שחר רז, וnrg מעריב, 1.10.2009) מתוארת עבודתו של הצלם
יורם שפירר, אשר צילומיו (שחלקם מוצגים בכתבות) מסייעים לניטור אוכלוסיית
הנשרים. עשרות נשרים נהרגו בשנים האחרונות מהרעלות בידי אנשי תעשיית הבקר
לבשר.
הארץ אסון אקולוגי.
בטור " סוכנת
ירוקה | זומממ ליום שאחרי" (גלריה / עכבר העיר, 29.9.2009) סוקרת רחל
טל-שיר את "הפרעת התמוטטות המושבה": כאשר דבורים פועלות, מכוורות או ממושבות
של דבורת הדבש, נעלמות באופן פתאומי ומביאות בכך לחיסול המושבה: "יש מי
שמפנים אצבע מאשימה אל הצמחים המהונדסים גנטית, אחרים מדגישים את השפעתן של
הקרינה הסלולרית ושל ההדברה. ויש גם נגיף שמוחזק אחראי להפרעה. אבל המשותף
לכל התיאוריות הוא מצב דחק שככל הנראה נובע משינויים לרעה בסביבה."
רדיו וטלוויזיה. ניתן לשמוע ולראות באינטרנט תוכניות
בעברית בנושא זכויות בעלי-חיים: רדיו קול החיות ו יומן חייתי. יומן חייתי
מפרסם מדי כשבוע סרטון חדש. לסרטון האחרון, " כשאגדל".
תזונה וצרכנות
וואלה! טבעוני גאה.
ברשימה " לא סליחה,
אני טבעוני" (2.10.2009) מצהיר עידן סייר: "החלטתי להיות 'טבעוני
לא-מתנצל', כי אין לי על מה להתנצל. אם נגרמת אי-נוחות לסובבים אותי, היא
נובעת מתפיסה חברתית מוטעית, שאין שמחה אמיתית בלי מוות וסבל של בעלי-חיים.
את אלה מביניכם שאוכלים בשר או מוצרים אחרים מהחי, אני מזמין לצפות בסרטונים
שבאתר אנונימוס ( ראו
קישור), שאולי ימחישו לכם את גודל הזוועה שנגרמת לבעלי-החיים. אם אתם
חושבים שיהיה קשה לכם לצפות, סימן שאתם כבר יודעים שמשהו כאן לא בסדר, ותוכלו
פשוט לעשות את הקישור בעצמכם – קישור שחשוב שיהיה קיים, למען כל בעלי-החיים
שתוכלו להציל אם פשוט לא תאכלו אותם."
וואלה! עוגיות. בטור
" נקמת המרובעים"
(30.9.2009) מציע אורן גולדפינגר מתכונים לריבועי קינמון ואגוזי מלך, ריבועי
טחינה ושקדים, וקרקר פיצוחים.
הירוקים מתחילים להתעורר ארגונים סביבתיים, משקי-חי
וצמחונות
תעשיות בעלי-החיים הן בין הגורמים העיקריים למשבר הסביבתי
בעולם, והארגונים הסביבתיים לומדים להכיר בכך באיטיות רבה. לפניכם סקירת
ניצני השינוי בכמה מהארגונים הגדולים בעולם ובישראל.
התאווה לבשר כאסון סביבתי
הארגונים הירוקים בעולם ובישראל מבקשים להוביל מהפכה סביבתית. מהפכה כזו
חייבת לתת את המשקל הראוי לקשר שבין הרגלי תזונה להרס הסביבה, ולאפשרות להציל
את הסביבה באמצעות שינוי הרגלי התזונה. נזכיר כאן כמה מהנזקים הסביבתיים
שגורמות תעשיות בעלי-החיים, כפי שסוכמו בדו"ח האו"ם, " צלו הארוך של משק
החי". לפי הדו"ח, גידול החיות עצמן, גידול מספוא עבורן והתעשיות
הנלוות, גורמים:
- ניצול 70% מהקרקע החקלאית בעולם;
- כריתת יערות הגשם באמזונס (זהו כמעט הגורם היחיד לכריתה);
- הרס במידה כלשהי של 20% משטחי העשב והמרעה בעולם;
- פליטת 18% מכלל גזי החממה שנפלטים עקב פעילות אדם (הרבה יותר מכל מגזר
אחר);
- צריכת יותר מ-8% מכלל המים שנצרכים לשימוש אדם;
- זיהום מים יותר מכל מגזר אחר בעולם;
- הפחתת המגוון הביולוגי בעולם יותר מכל גורם אחר.
דו"ח האו"ם הציע רק פתרונות קוסמטיים לבעיה, אולם במהלך שנת 2009 החלה
מהפכה בגישתן של סוכנויות
ממשלתיות לנושא משק-חי/צריכה/סביבה: כמה רשויות סביבתיות בעולם המליצו
במפורש על הפחתה בצריכת הבשר כתרומה אישית חשובה להצלת כדור-הארץ.

תעשיית הביצים: לא רק אכזריות, אלא גם זיהום ובזבוז
משאבים.
ארגוני הסביבה מעדיפים להתמקד בבשר בקר. (צולם באשתאול,
אוגוסט 2009)
הכתובת על הקיר דו"ח האו"ם לא חידש הרבה
למתעניינים בנושא. כבר ב-1971 זיהתה פרנסס מור לאפה, ברב-המכר האמריקאי שלה,
"תזונה לכוכב-לכת קטן" (Diet for a Small Planet), את הקשר שבין תעשיית הבשר
למשבר הסביבתי. לאפה הציעה להמיר את הבשר במזון צמחוני. אולם במשך קרוב
לארבעה העשורים שחלפו מאז, הנכונות לדבר על הנזקים הסביבתיים של תעשיות
בעלי-החיים ועל המניעים הסביבתיים לבחור בטבעונות (או לפחות בצמחונות) נותרה
נחלתם של ארגונים לזכויות בעלי-חיים. הנושא מחלחל בהדרגה גם לארגונים
הסביבתיים, אך הם לאו דווקא מגלים יותר כנות ואומץ מהממשלות המתקדמות.
מקרה אל גור
הגמגום של הארגונים הסביבתיים
נובע, מן הסתם, מהתפריט שמעדיפים חבריהם לשמר ומאמונה לא ביקורתית בכך שהרגלי
תזונה הם מעין "גזירה משמים". מקרה אל גור ממחיש זאת היטב. גור, חתן פרס נובל
לשלום לשנת 2007 בזכות פעילותו הסביבתית, הוא כוכב הסרט רב-ההשפעה, "אמת
מטרידה". הסרט מתעד  את מסע ההסברה של גור בעניין שינוי האקלים
בידי האדם, תוך התעלמות תמוהה מחלקו של משק-החי בשינוי האקלים.
לאחר שספג ביקורת מצד פעילי זכויות בעלי-חיים על התעלמות זו, הודה גור
בפני העיתון The American Prospect, שהפחתה בצריכת בשר יכולה להיות בריאה לנו
יותר, "כפרטים ולכוכב-הלכת". הוא "הודה באשמה" שלא עסק בכך ואמר שאי-אפשר
לעשות הכל בבת-אחת, וש"צריך ללכת לפני שנוכל לרוץ." והוא גם הודה: "אני עצמי
אוכל בשר ואולי הייתה לזה איזושהי השפעה."
בישראל הטבע בישראל נכחד במהירות
על-ידי "שלמת בטון ומלט", אולם אפילו תחת מתקפת הבנייה ואכלוס-היתר,
תעשיות-בעלי-החיים הן הגורם המזהם ביותר.
הארגונים הסביבתיים בארץ (וכן מפלגות הירוקים והתנועה הירוקה) מתעלמים מכך,
מלבד הארגון 'מגמה ירוקה'. באתר הארגון יש פורום מזון וסביבה, ובו, בין השאר,
"דף עמדה" הכולל הצהרה זו:
"תזונה המבוססת על מזון מן הצומח הנה צעד בסיסי והכרחי להימנעות מעומס
גדל ומצטבר של הוצאות בריאות ואסונות סביבתיים. מהפכה תזונתית כזו תוביל
לצמצום ובהדרגה לסגירתן של התעשיות ההרסניות המשתתפות בהפקת מוצרים מהחי.
לפי מיטב הראיות, התפתחות זו הכרחית להאטת התחממות כדור הארץ ולהפחתה
משמעותית בזיהום ובבזבוז משאבי טבע."
גם בפרסומי מרכז הש"ל ("המכון הישראלי לחשיבה ומנהיגות סביבתית") ניתן
למצוא פה ושם רשימות בנושא, וכן " שאלון טביעת רגל
אקולוגית", הנפתח בשאלה "באיזה תדירות את/ה אוכל/ת אוכל מן החי? (בשר,
עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב)". מהשאלון ניתן ללמוד, שקיים פער סביבתי עצום
בין טבעוני לבין אדם שאוכל מוצרים מן החי ברוב ארוחותיו: גם אם תנהג באופן
"מושלם" מבחינה אקולוגית בכל מובן אחר, הרי שהתפריט מן החי יגדיל את טביעת
הרגל האקולוגית שלך ב-75%.
יש לציין עוד את הארגון 'טבע עברי', אשר ממליץ בין הטיפים הסביבתיים
שלו: "המעט/המעיטי באכילת בשר – גידול חיות הינו בעל טביעת רגל אקולוגית
עצומה, שלא לדבר על הסבל של החיות במכלאות." עם זאת, בדף טיפים
אחר ממליץ אתר הארגון רק על "הורדת הבשר האדום (פרות וכבשים)
מהתפריט של האירועים בקהילה."
גרינפיס גרינפיס הוא אולי הארגון הסביבתי
המוכר ביותר, אולם עיקר העניין שלו בצריכת בשר מתייחס לבשר לווייתנים ביפן.
גרינפיס אף זוהה בעיתונות העולמית בשנת 2007 עם המלצה לאכול בשר קנגורו בתור
תחליף לבשר בקר – המלצה שדובר גרינפיס אוסטרליה התנער ממנה, בקול ענות חלושה.
למרות זאת, גרינפיס ארה"ב מציג דף עמדה נחרץ על תעשיות בעלי-החיים, ובו נאמר,
בין השאר:
- ייצור חלבון מן החי דורש מים בכמות הגדולה עד פי 15 מייצור כמות דומה
של חלבון צמחי;
- משק-החי בארצות-הברית מייצר פסולת גוף בכמות הגדולה פי 130 מכל
האוכלוסייה האנושית האמריקאית;
- 70% מהתבואה שמגודלת בארצות-הברית משמשת להזנת בעלי-חיים;
- בארצות-הברית לבדה בוראו למעלה מ-260 מיליון אקר של יערות כדי לפנות
מקום לגידול מספוא;
- חקלאות בעלי-חיים היא הגורם המשמעותי ביותר בהכחדת מינים בארצות-הברית
(ובעולם).
מסקנת גרינפיס ארה"ב היא:
"אז בין אם החלטתם לעבור לצמחונות או פשוט לקצץ בכמות המוצרים מן החי
שאתם צורכים, אכילת יותר מזונות על בסיס צמחי היא פעולה חזקה שתוכלו לנקוט
בה כדי להגן על הסביבה."

מחאת גרינפיס נגד חברת הבשר KFC, שהתעלמה
מהבקשות והמשיכה לקנות
עופות שהולעטו בסויה מהאמזונס,
תוצאה של כריתת יערות בלתי חוקית.
הקרן העולמית לחיות בר
הקרן העולמית לחיות בר (WWF) מפרסמת מידע רב על תעשיית הבשר, אך מתמקדת
בבקר וכמעט מתעלמת משאר התעשיות. המידע על תעשיית הבקר מתייחס להשפעות
התעשייה על בתי-גידול טבעיים, לשימוש הבזבזני בתבואה להזנת בקר, להלעטת הבקר
באנטיביוטיקה ובהורמונים, לבזבוז מים ולזיהומם, להרס הקרקעות, לפליטת גזי
חממה ועוד. WWF מפרסם גם עצות רבות לרפורמה סביבתית בתעשיית הבקר – רובן
הצעות טכניות מוגבלות ללא התייחסות להפחתת הצריכה. אפילו המדריך של WWF לחיים
ירוקים מתעלם מסוגיית הצריכה של מוצרים מהחי.
עם זאת, WWF מנהל אתר
אלגנטי לחישוב טביעת הרגל הסביבתית, ובו יש הכרה באכילת בשר בתור גורם לעומס
סביבתי (אמנם האתר אינו מעיז להציע צמחונות אלא רק שתי ארוחות צמחוניות
בשבוע...).
ידידי כדור-הארץ ברשת הארגונים הסביבתיים
הגדולה בעולם (Friends of the Earth International), נושא המזון מקבל חשיבות
משנית בלבד, אולם באתר הרשת יש חוברת קטנה בשם "מזון וחקלאות: הגיע הזמן
לבחור!". החוברת תוקפת את חוסר היעילות הסביבתית והכלכלית ואף את האכזריות של
המשקים התעשייתיים, ומציעה המלצה מתונה מאוד: "תמכו בשווקי חקלאים מקומיים,
קנו מזונות אורגניים שיוצרו באופן מקומי, ואכלו פחות בשר כדי לסייע ביצירת
איכות גבוהה, מערכת חקלאית בריאה ואזור כפרי ירוק יותר."

הסרטון אינו מעודד טבעונות אלא מבקש להמיר את משק-החי
התעשייתי במשק-חי "בר-קיימא".
סיירה קלאב סיירה קלאב (Sierra Club) הוא
אחד מארגוני הסביבה הגדולים בצפון אמריקה. ברוב עבודתו מתעלם הארגון מתעשיות
המזון מן החי, מלבד התייחסויות בודדות, וכן קמפיין תחת הכותרת "המחיר האמיתי
של מזון". הקמפיין כולל סרט בנושא מזון וסביבה ודפי מידע למנחי דיונים בנושא,
עם מידע ברור על נזקי משק-החי ועל יתרונות הטבעונות והצמחונות. המלצות
הקמפיין מתונות, ומתייחסות גם לצריכת מזון מגידול מקומי ואורגני, וכן: "איכלו
יותר ירקות, פירות ודגנים, ופחות בשר. חפשו בשר שיוצר בדרך הפחות מזיקה –
שניזון מעשב, אורגני, וללא אנטיביוטיקה והורמונים."

מתוך קמפיין סיירה קלאב, "המחיר האמיתי של מזון": הקמפיין
קושר בין הרגלי תזונה לנזקים סביבתיים,
אך מציג את המסקנה המתבקשת החשובה ביותר –
טבעונות – באופן מהוסס ביותר.
הקרן להגנת הסביבה
EDF (הקרן להגנת הסביבה) היא אחד מארגוני הסביבה המובילים בארצות-הברית.
הארגון מעניק מקום חשוב להמלצות אישיות לצמצום העומס הסביבתי, אך בפרסומיו
הבולטים מתעלם כליל מצריכת מוצרים מן החי – כך אפילו בחוברת ההדרכה
שהפיק, "דיאטה דלת-פחמן". EDF מפרסם דף מידע הממליץ על הפחתה בצריכת הבשר,
וקובע שיום ללא בשר בארצות-הברית שקול להורדת 8 מיליון מכוניות מהכבישים; דף
זה אינו נכלל בקמפיין המרכזי.
הארגון מקדיש מקום ניכר יותר לאכילת דגים וסרטנים. כאן
העיקרון בהחלט איננו צמחונות, אלא רשימות של בעלי-חיים ימיים שנחשבים ל"הכי
טובים מבחינה אקולוגית" לעומת רשימת חיות המצויות בסכנת הכחדה, או ששיטות
גידולן או לכידתן גורמות נזק סביבתי גדול.
Worldwatch InstituteWorldwatch Institute
מוושינגטון הוא אחד מהארגונים המובילים במחקר סביבתי ובתכנון מדיניות
סביבתית. שניים  מחוקרי המכון, דניאל נירנברג ובראיין האלוויל, מתמחים
בנושא הנזקים הסביבתיים של תעשיות בעלי-החיים, ומעניקים לו התייחסות רצינית
ברבים מפרסומי הארגון. נירנברג והאלוויל כמעט שלא מקדמים צמחונות, אלא
מתמקדים בהפחתת הנזקים הסביבתיים על-ידי שינוי השיטות הנהוגות בחקלאות
האינטנסיבית. אחד הפרסומים הרלוונטיים המקיפים הוא החוברת "ארוחות שמחות
יותר: לחשוב מחדש על תעשיית הבשר העולמית" (2005). החוברת (משמאל) מבקרת את
המשקים התעשייתיים ומציעה להעדיף מבין המוצרים מהחי את המוצרים המקומיים
והאורגניים מחיות שגדלו במרעה, וכן "לכלול כמה ארוחות צמחוניות בשבוע כדי
לעזור להבטיח שהבשר נעשה טוב יותר לאנשים, לסביבה ולחיות עצמן."
Worldwatch Institute מפרסם מדי שנה דו"ח שאפתני על "מצב העולם",
והדוחו"ת כוללים התייחסות נרחבת לתעשיות-החי. פרק 5 בדו"ח לשנת 2008 נקרא
"בשר ומזונות ים: המרכיבים היקרים ביותר בתפריט הגלובלי". הפרק סוקר את
העלייה הגדולה בצריכת מוצרי בשר בעולם, מעניק משקל רב לשיטות ייצור בשר
הגורמות נזק סביבתי מופחת, ומצדד בהקטנת הצריכה כדי לאפשר צריכה עתידית
של מוצרים מהחי. מתוך הפרק (עמ' 62):
"חשיבה מחדש על האופן שבו מיוצרים דגים ובשר, משמעותה שצרכנים במדינות
המתועשות יהיו חייבים לאכול פחות ממוצרים אלה – ארוחות בשר ודגים עבור
מנהלים עשויות להפוך לתופעה מהעבר, כמו גם ארוחות מזון מהיר זולות של דגים
מטוגנים והמבורגרים, שהפכו למנה עיקרית בארוחות של משפחות עסוקות. עם זאת,
צמצום באכילת מזונות אלה כיום הוא השקעה לעתיד, מכיוון שהדבר יביא להצלת
משקים משפחתיים, שיפור אזורי המרעה, הפחתת זיהום המים ובמקרה של דגי בר –
שימור היבול שהפך להיות נדיר."
סיכום: מתעוררים לאטסדר-היום של רוב
הארגונים הסביבתיים אדיש
מיסודו לעצם הפגיעה בבעלי-חיים כאינדיבידואלים בעלי רגשות, הזכאים
לחיות את חייהם ברווחה. לאור התפקיד המרכזי שמשחקת בהרס הסביבה התאווה
האנושית למוצרים מן החי, כל הארגונים הסביבתיים צריכים – על-פי עקרונותיהם
שלהם – להעמיד את שינוי הרגלי התזונה ושינוי החקלאות במרכז עבודתם. תחת זאת,
הארגונים משמיעים את ביקורתם בקול רפה. אם הם מתייחסים לנושא, הם נוטים
להימנע מהמלצה על טבעונות, ואפילו על צמחונות. אמנם המלצות על הפחתה בצריכת
הבשר נפוצות כיום, אך ניתן להן מקום מוצנע, כאילו מדובר בנישה מיוחדת ולא
בתחום הנוגע בכל הבעיות הסביבתיות. הארגונים נוטים להתמקד בתעשיות המזיקות
ביותר ובשיטות ההרסניות ביותר, ואגב כך מעניקים לגיטימציה לשאר תעשיות
בעלי-החיים. פיטום בקר אינטנסיבי הפך לאמת-המידה שלפיה נשפטות שאר התעשיות
(כגון גידול אינטנסיבי של עופות, או האכלת יונקים במרעה) וכך זוכות האחרונות
בהמלצה, כאילו אינן מהוות גם כן בעיה סביבתית ממדרגה ראשונה.
עם זאת, ההכרה בנזק הסביבתי של תעשיות בעלי-החיים ובצורך לחנך לצמחונות,
מתחילה לחלחל לסדר-היום של הארגונים הסביבתיים בעולם, כפי שממחישה גם
החלוציות של מגמה ירוקה בישראל. הגיע הזמן שגם שאר הארגונים הסביבתיים בארץ
יכירו במציאות ולא יטמנו את ראשם בחול, או בצלחת.

קמפיין סביבתי של ארגון ההגנה על בעלי-חיים, HSUS: "איזה מהם תורם יותר להתחממות העולמית?
זה לא זה שמתניע רכב." רוב הארגונים הסביבתיים מתייחסים
לעובדה זו, אך באופן מוצנע בלבד.
רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס
פינת התזונה גולש סייטן על מצע פירה חצילים
חומרים לגולש800 גרם גוש סייטן 2 בצלים
בינוניים 4 כפות שמן זית 2 שיני שום פלפל ירוק בינוני 3-2
עגבניות בינוניות כפית מלח גרוס גס חצי כפית פלפל
חומרים לפירה חצילים 4-3 חצילים (מומלץ מזן
בלאדי) חצי כוס חלב סויה 3 כפות קמח מלא 4 כפות שמרי בירה 2 כפות
שמן זית חצי כפית מלח
הכנת הצלי
- להפשיר את גוש הסייטן במקרר למשך שעתיים-שלוש, או מחוץ למקרר למשך חצי
שעה (זהירות, הסייטן נוטה להתקלקל בקלות מחוץ למקרר בקיץ).
- לחתוך את הגוש לריבועים בעובי 1-0.5 ס"מ, בגודל של 5-3 ס"מ מרובע.
- לקלף ולחתוך את הבצלים לקוביות.
- לחתוך את הפלפל הירוק לקוביות.
- לחתוך את העגבניות לקוביות (מומלץ לשלוק במים רותחים ולקלף).
- לחתוך את שיני השום לקוביות קטנות.
- לטגן את הבצל בסיר על אש נמוכה עד בינונית ב-3 כפות שמן זית למשך 10
דקות.
- להוסיף את הפלפל, השום והסייטן לסיר ולטגן על אש נמוכה למשך רבע שעה.
- להוסיף את העגבניות והתבלינים ולבשל על אש נמוכה במשך חצי שעה עד
ארבעים דקות תוך ערבוב מדי פעם, עד שהסייטן מתרכך. אם מתחיל להישרף, ניתן
להוסיף מעט מים.
הכנת הפירה
- לקלות את החצילים על אש גלויה למשך עשרים דקות עד שהם מתרככים
מבפנים. לחכות מעט שיתקררו.
- קולפים את החצילים, מרוקנים אותם מהגרעינים, וחותכים את בשר החציל
הנותר לחתיכות קטנות. את החתיכות שמים על מסננת כדי לתת למים להתנקז.
- לחמם במיקרוגל או בסיר קטן את חלב הסויה.
- לחמם מעט בסיר את שמן זית, להוסיף לו את הקמח ולערבב לקבלת עיסה אחידה.
- להוסיף את חלב הסויה, לערבב ולהוסיף את החצילים.
- להוסיף את שמרי הבירה, לערבב ולבשל על אש נמוכה למשך מספר דקות.
- להגיש את הגולש סייטן מעל הפירה חצילים. לאכול חם!
הצעות גיוון
- להוסיף יין אדום ו/או ויסקי בעת בישול הסייטן;
- להחליף את העגבניות בחתיכות פטריות שמפיניון טריות;
- להחליף את הסייטן בטופו, או לשים תערובת של שניהם;
- ניתן להחליף חלק מהמלח בתערובות תבלינים המתאימות לצלי ולבשר;
- לפירה חצילים מומלץ להוסיף טמפה מרוסק (בעזרת מגררת) עם שמרי
הבירה.
מתכון: כרם אביטל. צילום סייטן: Rainer Zenz, ויקימדיה.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |