פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ד', 30.4.2008, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878 

לאנונימוס דרושים

לאנונימוס דרושים/ות מתנדבים המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לפעילות בנושא זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים בדירת הפעילים של העמותה במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי. תחומי הפעילות רבים ומגוונים, וכוללים הסברה, ריכוז גרעיני פעילות, עבודות משרדיות ועוד. למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il או 03-6204878

טבעונות בחיפה

מפגש של קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה יתקיים ביום ה', 1.5.2008, עם הרצאה בנושא אומגה 3 ו-B12. הקבוצה בגילאי 21 ומעלה. לפרטים – veg.haifa@gmail.com או שני: 054-5889672. 

עוקבים ומדווחים: הובלת בעלי-חיים

ב-6.4.2008 נכנסו לתוקף, לאחר "תקופת הסתגלות" בת שנתיים, ההוראות האחרונות ב"תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו-2006". לפי התקנות אין להוביל בקר, צאן, חזירים או גמלים בלי ליווי משגיח שעבר קורס, שאושר בידי הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים. עד היום לא אושר קורס כזה (וגם לא הובא קורס כזה לאישור הממונה). איש לא עבר אפוא את הקורס ואין בישראל אף לא משגיח אחד. לכן כל הובלה בישראל של בקר, צאן חזירים או גמלים היא מעשה עברייני.

אם נתקלתם ברכב המוביל בקר, צאן חזירים או גמלים, אנא רשמו את מספר הרכב, המקום והשעה שבה נצפה, מין בעלי-החיים שהיו ברכב, ואם אפשר – העריכו כמה חיות היו שם. כדאי גם לצלם את הרכב עם החיות. את הפרטים אנא שלחו אלינו:  info@anoynmous.org.il או 03-6204878

'שוורץ וחיות אחרות' בתיאטרון גשר

ב-10 וב-11 במאי, בשעה 20:30, יציג תיאטרון גשר את 'שוורץ וחיות אחרות'. מנויי 'זכויות בעלי-חיים השבוע' יכולים לצפות בהצגה ב-75 ₪ בלבד. ההצגה היא עיבוד לשלושה סיפורים שבמרכזם חיות. ב"קשטנקה" ע"פ צ'כוב מוצג ייצוג אותנטי ואמפתי של כלבה (לוסי דובינצ'ק) שאיבדה את אדונה המתעלל, ולמרות זאת נזכרת בו בגעגועים; "יהודי במקור", ע"פ ברנרד מלמוד, הוא משל ובו עורב שחור כקריקטורה של יהודי נרדף; ו"שיחת חיות", ע"פ פטריק בסון, מציג ויכוח בין חתול לאדם שבביתו הוא חי. רוב דמויות בעלי-החיים בהצגה הן טיפוסים אנושיים בעטיפה חייתית אקזוטית, ורבות מהן מקבלות בהשלמה ואף באהדה את פגיעת האנשים בהן. עם זאת, תיאטרון גשר מעניק במה מכובדת למקבץ בנושא סיפורי חיות תוך היענות לאתגר הייצוג הבימתי של חיות ממינים אחרים.

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים בשבתות פעמיים בחודש בשעה 18.30 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס (דמי השתתפות 30 ₪). ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

הרצאות

•  אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
• אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בצפון הארץ ובדרום. העבודה בהתנדבות, לבעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

נענע 10 פינות עינוי. בכתבה "חג מאחורי הסורגים" (23.4.2008) מספרת נויה נרדימון על הסחבת של משרד החקלאות בניסוח תקנות לפינות חי וליטוף. מתוך עדות שהגיעה לאנונימוס וצוטטה בכתבה: "בערך פעם בחצי שעה הילדים היו רבים בניהם על הארנבים הקטנים. הם ממש משכו אותם אחד מהשני, כל אחד מחזיק ברגל או בראש ומושך לכיוון שלו, או שאחד מועך לגמרי את הארנב בין זרועותיו והשני מנסה בכוח להוציא אותו. אולי הילדים לא ממש הבינו את הכאב שהם גורמים לחיות ולכן התייחסו אליהם כמו אל צעצועים, אבל ההורים לא ניסו יותר מדי להסביר את זה לילדים ויותר השתעשעו וצחקו ממעשי ילדיהם. גורלם של האפרוחים היה הכי גרוע. גם עליהם נלחמו הילדים, משכו, מעכו והפילו. מתוך 30 אפרוחים, מדי יום מתו כ-25 אפרוחים, ולמחרת הגיעו אפרוחים חדשים, שגם הם לא שרדו יותר מיומיים."

Petnet מירוצים: התוצאות. במאמר "סוסים בתעשיית המירוצים: רצים אל התהילה, או אל מותם?" (21.4.2008) מסכם תמיר לוסקי את הנזקים הנגרמים לסוסים בתעשיית המירוצים, לפי מחקרים שפורסמו בכתבי-עת וטרינריים. "מדוע סוסים רבים כל כך נכשלים באימוניהם או במירוצים? כדי לענות על כך, ערכו החוקרים שאלון שמולא ע"י מאמניהם של הסוסים, בו הם דירגו את יכולות הסוסים וסיפקו מידע על מצבם הבריאותי. בגיל שנתיים בלבד, סבלו 62% מהסוסים מבעיות וטרינריות שונות, כולל כאבים בשוקיים, דלקות בדרכי הנשימה, בעיות בפרקים, בגידים או בברכיים, שברים, בעיות בדרכי העיכול וקשיי נשימה. מתוך הסוסים שהמשיכו באימונים בגיל שלוש שנים, המאמנים תייגו 28% כ'חסרי כל יכולת תחרותית'. 60% מהסוסים כבר הוצאו מאימונים עד גיל ארבע. משמע: פציעה, מחלות וכושר מירוצים נמוך מלכתחילה – אלו הן הסיבות לכך שרוב הסוסים נפלטים מאימונים כבר בגיל צעיר."

nrg מעריב מירוץ בגלבוע. בכתבה "מחאה על המסלול" (24.4.2008) מדווחת בילי פרנקל על מירוץ סוסים שהתקיים ב-23.4.2008 בגלבוע, כחלק מיוזמתם של בעלי עסקים לקדם הקמת היפודרום במקום. הערוץ הראשון שידר את המרוץ בתור אירוע ספורט והתעלם ממהות האירוע. אפשר לכתוב לרשות השידור במחאה.

נענע 10 קרקס. בכתבה "מה נשתנה" (20.4.2008) מספרת נויה נרדימון על מאבק אנונימוס לאיסור על עריכת מופעים עם חיות, ומדווחת ש"קרקס בייגלה" מופיע בפתח-תקווה בחופשת הפסח תוך ניצול חיות במופע. הממונה על חוק צער בעלי-חיים במשרד החקלאות, שחובתה לבדוק את מצב החיות בקרקס בפועל, הציגה בפני הכתבת טענות על כך שבאופן היפותטי חיות מבויתות עשויות שלא לסבול בקרקס.

גלובס בלי חיות. בכתבה "נאחזים באוויר: הקרקסים של היום עדיין מושכים קהל רב וגם מהווים עסק כלכלי רווחי" (23.4.2008) מתאר בעז כהן את פעילותם של שני קרקסים ללא חיות בישראל.

לתגובות: האצל 53, ת.ד. 5126, ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 או 03-9517419 דואל: editor@globes.co.il

קשת (עובדה) הרעלות. בכתבת הווידיאו "הצפון המורעל" (20.4.2008) יוצא יגאל מוסקו לצפון הארץ בעקבות חלק מהקורבנות של תעשיית הבשר: פרות, נשרים ושועלים שהורעלו למוות על-ידי בוקרים עבריינים.

משק חי וסביבה

הארץ זוהמה. בכתבה "סכנה סביבתית חדשה: פרות" (21.4.2008, עמ' 7) מדווח צפריר רינת על ממצאים חדשים בעניין זיהום מי תהום בדרום הארץ. ראש אגף איכות המים ברשות המים, שרה אלחנני, "ציינה שמחקר שנערך באחרונה בשיתוף המכון הווטרינרי בבית דגן וחוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, הראה שרפתות באזור שבו נמצאים היישובים באר טוביה, משואות-יצחק ואורות, גרמו כנראה לעלייה בריכוז המלח וחומרי דשן במי התהום. כמו כן נמצאו שאריות הורמונים הניתנים במסגרת טיפולים שונים לפרות, אך בריכוזים נמוכים יותר."

Nfc בשר מלאכותי. בכתבה "פרס בשווי מיליון דולר עבור סטייק ממבחנה!" (23.4.2008) מדווחת יפעת גדות על יוזמת הארגון PETA לפרסום רעיון הבשר המלאכותי ולעידוד המחקר בתחום. הפרס מוצע למי שיצליח ליצור רקמות בשר אכילות מתאי גזע, בשיטה מסחרית, עד לשנת 2012.

ynet חיפושית. בכתבה "פול מקרתני: הצילו את העולם; הפסיקו לאכול בשר!" (21.4.2008) מעבירה סוכנות רויטרס מסר מפול מקרטני: "השינוי הגדול ביותר שכל אחד יכול לעשות באורח חייו הוא להפוך לצמחוני. אני קורא לכולם לשקול את זה. זהו צעד פשוט שיכול להגן על הסביבה היקרה לכולנו, ולשמור עליה עבור הילדים שלנו והדורות הבאים." דבריו מתייחסים לנזק הסביבתי של תעשיות החי.

נענע 10 גורם הרעב. בכתבה "טבעי שתדחיק" (2.3.2008) מסביר זוהר מילגרוב: "כשהיינו קטנים סיפרה לנו על ילדים רעבים בהודו ובאפריקה בשביל שנגמור את השניצל. עכשיו מתברר שהשניצל הזה אחראי גם לרעב העולמי וגם להתחממות הגלובאלית. ממשנתו החכמה של וולקב סמיל, פרופסור ואסלב סמיל, מומחה לסביבה ולאנרגיה מאוניברסיטת מאניטובה שבקנדה, אשר מאמרו 'אוכלים בשר: התפתחות, דפוסים והשלכות' עשוי להחזיק אתכם מעבר ליום אחד של טבעונות כפויה."

יומן חייתי 15 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, משודר בימי ג', ה' ב-23:30  

משחטות אמריקאיות, תמונת-מצב רשמית
דו"ח AWI לפי נתוני הרשויות והתעשייה בארצות-הברית

דו"ח חדש של הארגון AWI בוחן את מצב בעלי-החיים במשחטות האמריקאיות בשנים האחרונות. בניגוד לחשיפות המיוחדות שאנו מרבים לסקור, הפעם המקורות הם מסמכי מדינה – וכמו חקירות סמויות, גם הם מגלים תמונת מצב קשה מאוד.

מסמכים רשמיים
בארצות-הברית הורגים חיות יותר מאשר בכל מדינה אחרת. האכזריות במשחטות האמריקאיות ידועה לשמצה, וכך גם הטיפול הלקוי של הרשויות בגילוי מקרי ההתאכזרות. מקורות הידע החשובים על המשחטות הם חקירות סמויות ועדויות חריגות מפי עובדי משחטות, אלא שמקורות אלה הם אקראיים ונקודתיים. המקורות הרשמיים, לעומת זאת, מגלים מעט מאוד על הנעשה בתוך כל משחטה, אך בדרכם השטחית הם מכסים את כל המשחטות. דינה ג'ונס מהארגון הוותיק Animal Welfare Institute בדקה את כל המקורות האלה – כ-60 מקורות המכילים כאלף מסמכים – המתייחסים בעיקרם לשנים 2007-2002. התוצאה היא דו"ח תקדימי בן 142 עמודים, שפורסם במרץ 2008: "פשעים ללא תוצאות: האכיפה של חוקי השחיטה ההומאנית בארצות-הברית". המידע שלפניכם לקוח מתוך הדו"ח.

היקף השחיטה
בארצות-הברית נשחטים כעשרה מיליארד בעלי-חיים בשנה. בשנת 2006 נשחטו שם8,968,916,600 תרנגולי בית, 255,323,000 תרנגולי הודו, 104,844,600 חזירים, 33,850,300 פרות ופרים, 28,081,000 ברווזים ומיליוני חיות נוספות. בשנת 2007 פעלו בארצות-הברית 2,853 משחטות, מתוכן 793 בפיקוח פדרלי. בדרך-כלל, המשחטות בפיקוח פדרלי הרבה יותר גדולות משאר המשחטות, והרוב הגדול של החיות נשחט בהן. שאר המשחטות נתונות תחת פיקוח ברמת המדינה בלבד, ושחיטה בקנה-מידה קטן אינה נתונה כלל תחת פיקוח. משרד החקלאות האמריקאי (USDA), האחראי לפיקוח על המשחטות, אמור לפקח גם על משחטות המייצאות בשר לארצות-הברית. כ-35 מדינות ייצאו בשר בתקופה שנסקרה – בדרך-כלל משחטות מעטות בכל מדינה, אך מספר המשחטות המייצאות ממדינה אחת מגיע ליותר מ-300.

תרנגלי הודו תלויים, רגע לפני השחיטה:

החוק אינו ברור בעניין עופות, משרד החקלאות מתעלם מהם, ולאחרונה אישר בית-המשפט את המשך ההתעלמות

החוק
"חוק שיטות השחיטה ההומאניות" משנת 1958 קובע מספר דרישות להימום ולהרג של רוב היונקים שנוהגים לשחוט בארצות-הברית. ההוראה החשובה היא שלפני השחיטה יש להמם את כל החיות בניסיון הראשון. ב-1979, בעקבות קבלתו של תיקון לחוק, פרסם USDA תקנות ובהן הוראות לאופן הטיפול הרצוי בחיות ולתכונות הנדרשות לציוד הרלוונטי, מהמכלאות ועד לתיבת ההימום. החוק הפדרלי אינו קובע עונשים לעבריינים אלא רק מתיר לעצור את העבודה במשחטה. לשון החוק לא ברורה בכל הנוגע לעופות (וכן לדגים), ו-USDA התעלם מהם מאז ומתמיד. הארגון HSUS הגיש תביעה נגד USDA בדרישה להחיל את החוק גם על עופות, אולם במרץ 2008 דחתה שופטת בית-המשפט המחוזי בסן פרנציסקו את התביעה, בטענה שהקונגרס לא התכוון לכלול עופות בחוק. בנוסף לחוק הפדרלי, קיימים חוקי מדינה נגד התאכזרות לחיות. חלק מהחוקים קובעים עונשים לעבריינים – לרוב קנסות לא גבוהים. רק בשלוש מדינות החוק מתייחס לעופות; קליפורניה היא המדינה האמריקאית היחידה שיש בה תקנות "שחיטה הומאנית" לעופות. בקנזס החוק חל גם על "חיות ימיות".

סכימה של המיקום הנכון להימום כבש: המושג "הומאני" מקבל משמעות מוזרה מאוד כשמדובר בשחיטה

הפיקוח
במשך שנים רבות, התעלם משרד החקלאות כמעט לחלוטין מ"החוק לשיטות שחיטה הומאניות". חשיפות מטעם ארגונים להגנה על בעלי-חיים עוררו את הקונגרס ללחוץ על USDA לאכוף את החוק ולהקצות מימון לאכיפה. מאז שנת 2003 אמורים לפעול בארצות-הברית 63 מפקחים במשרה מלאה, שכל עבודתם מוקדשת לאכיפת החוק והתקנות ל"שיטות שחיטה הומאניות". משום מה, תוספת המפקחים לא הביאה לעלייה משמעותית במספר העבירות שנרשמו ביחס לשנים קודמות, ובהתחשב בכך שמאות מיליוני חיות נשחטו "תחת פיקוח" בתקופה זו, מדובר ממילא בטיפה בים. בין ראשית אוקטובר 2002 לסוף מרץ 2004, נרשמו על-ידי מפקחי USDA רק 501 דיווחים בעניין עבירות על החוק או על התקנות. ב-123 מקרים לא ניתנו לחיות מים במכלאה; ב-107 מקרים הייתה תחזוקה לקויה של הרצפה או שחיות החליקו ונפלו; וב-142 מקרים נרשמו העבירות הקשות ביותר – הימום לא יעיל או חיות תלויות בהכרה לאחר הדקירה. הדיווחים הרשמיים כוללים פירוט של מעשים מחרידים והזנחה פושעת.

פעולות אכיפה
אחד מכלי האכיפה שיש בידי USDA הוא שליחת אזהרה להנהלת המשחטה שבה זוהו העבירות: אם הליקוי לא יתוקן תוך שלושה ימים, פיקוח USDA במקום אמור להיפסק זמנית, ומשמעות הדבר היא סגירת המשחטה. למרות ההשקעה המעטה הדרושה במשלוח אזהרות, בין השנים 2007-1998 תיעד USDA רק 12 אזהרות כאלה (יתכן שנשלחו אזהרות נוספות שלא תועדו). USDA העדיף להפסיק את הפיקוח ללא הודעה מראש, עד לתיקון הליקוי. כך התקבלו בתקופה הנדונה 68 השעיות בסך הכל, שכללו 438 ימים של הפסקת השחיטה. במקרים של עבירות חוזרות, יש ב-USDA הליך שעשוי להוביל לביטול הפיקוח על המשחטה (כלומר, לסגירתה בפועל). מאז 1998, נסגרו או איבדו את הפיקוח הפדרלי 15 משחטות. ברובן נרשמו גם עבירות בטיחות מזון, אולם נראה שעבירות על חוק "שיטות השחיטה ההומאניות" תרמו לסגירת חמש משחטות.

כלי האכיפה "המעודן" ביותר שנמצא בידי מפקחי USDA הוא "תווית דחייה" – מסמנים את הגורם הבעייתי, ואז אסור למשחטה להשתמש בו עד לתיקון הליקוי. לעתים מדובר בהשבתת ציוד לקוי, ובמקרה של עבירות בעבודה עצמה, אפשר לסגור את המעבר לאזור השחיטה או לאזור ההימום – ולהשבית בכך את ההרג. לפי רשימות USDA, רק כשליש מהעבירות שנרשמו, לוו ב"תווית דחייה". במילים אחרות, נראה שרוב העבירות שנרשמו, לא לוו בפעולת אכיפה כלשהי.

פיקוח ברמת המדינה
הפיקוח ברמת המדינה לקוי עוד יותר מהפיקוח הפדרלי. אם קיימת אכיפה, היא מתועדת באופן חלקי מאוד. בין השנים 2004-2002 נרשמו 65 עבירות בלבד תחת פיקוח המדינה. קיימים הבדלים קיצוניים בין רמת האכיפה במדינות שונות – עדות הן להיעדר סטנדרט ברור לאכיפה, והן לכך שהמערכת אינה מתפקדת בחלק מהמדינות. החוקים בחלק מהמדינות מאפשרים לרשויות לשפוט עבריינים ולהענישם, אולם התובעים המקומיים התחמקו שוב ושוב מאחריותם לתבוע עבריינים שנחשפו בחקירות סמויות. 15 חשיפות מפורטות של עבירות מאז 1999, הניבו רק תביעה אחת, נגד בעל משחטה קטנה בטקסס, שנגזרו עליו שישה חודשי מאסר.

פרות בהכרה תלויות במשחטה. רשויות החוק בארה"ב, שאינן קשורות במשרד החקלאות, מתעלמות מעדויות מפורטות,

מצולמות וכתובות, ומסרבות לתבוע משחטות בטענה שאין נתונים מספיקים לביסוס התביעה.

ארה"ב בחו"ל
כאשר משחטה שנמצאת מחוץ לארצות-הברית מבקשת לייצא בשר לארצות-הברית, היא עוברת סדרה ממושכת של שאלונים ומבדקים, שנועדו להביא לכך שהמשחטה הזרה תעמוד בכל דרישות החוקים האמריקאיים, ובכלל זה "החוק לשיטות שחיטה הומאניות". למרות זאת, השאלונים אינם כוללים אפילו שאלה אחת הנוגעת לחוק זה. בקרב המשחטות הזרות שאושרו, USDA מרבה לחשוף ליקויים, המעידים על רמת בטיחות נמוכה ביחס לדרישות האמריקאיות. לעתים קרובות מביא גילוי הליקויים לביטול היתר הייצוא. למרות זאת, בשנים 2007-2004 צוינו רק 7 מקרים של בעיות הנוגעות לאופן הטיפול בחיות. תגובת USDA: "יש רמה גבוהה של היענות במפעלים זרים".

פיקוח עצמי
הלחצים של ארגונים להגנה על בעלי-חיים הביאו את הגופים המרכזיים בתעשיית הבשר האמריקאית לאמץ הנחיות לטיפול ראוי בחיות, שנוסחו בשנות ה-90 בניצוחה של ד"ר טמפל גרנדין. מקדונלד'ס, ובעקבותיו תאגידי בשר אחרים, קבעו כללים ברוח הנחיות אלה, והם עורכים יותר ויותר מבדקים במשחטות. לפי מבדקים אלה, מאז 1996 חלו שיפורים ניכרים. אולם לפי הנתונים שמפרסמת התעשייה, פחות ממאה משחטות שבפיקוח פדרלי נבדקות מדי שנה, ולרוב מדובר בבדיקה אחת בלבד, בידיעת ההנהלה והעובדים. נתונים שהדליפו עובדים וחקירות סמויות מעידים על כך שהמבדקים אינם מייצגים את המציאות במשחטות, ובשתי משחטות אף תועדו באופן סמוי עבירות חמורות בסמוך לזמן שבו המשחטה עברה בהצלחה מבדק.

סיכום
המסמכים הרשמיים מלמדים, שבעשור האחרון חל שיפור קטן מאוד ברמת האכיפה של "החוק לשיטות שחיטה הומאניות". דו"ח AWI מציע תיקונים מקומיים בחקיקה ובמבנה מנגנון האכיפה, אולם סיכום הנושא רלוונטי למדינות רבות בעולם, ובכלל זה ישראל (עמ' 93):

"ההיסטוריה של אכיפת השחיטה ההומאנית מציעה תקווה מעטה בלבד, שהפיקוח הממשלתי על הטיפול בחיות בעת השחיטה ישתפר באופן משמעותי בעתיד. ממשלת ארה"ב ומשרדי החקלאות של המדינות עומדים בפני ניגוד אינטרסים מהותי בבואם לבצע את המשימה הכפולה, של שמירה על החיות ועל הציבור במקביל לקידום חקלאות בעלי-החיים. שחיטה הומאנית עתידה ודאי להישאר בעדיפות נמוכה בארצות-הברית עד שאכיפת החוקים ההומאניים תעבור לידי סוכנויות פדרליות ומדינתיות נפרדות, המוקדשות להגנה על בעלי-חיים."

מקור

Dena Jones, Crimes without Consequences: The Enforcement of Humane Slaughter Laws in the United States, Animal Welfare Institute (AWI), March 2008.

פינת התזונה
גבינה צמחית רכה "כמוצרלה"

חומרים
1/2 כוס שמרי בירה
1/3 כוס שיבולת שועל (קוואקר)
1/4 כוס עמילן תירס (קורנפלור)
1/4 כוס מיץ לימון
4 כפות טחינה גולמית
1 כף שבבי בצל
1 כפית מלח

2 כוסות מים

הכנה

1. שמים את כל החומרים בממחה (בלנדר) ומפעילים עד לקבלת עיסה חלקה.
2. יוצקים לסיר ושמים על אש קטנה עד בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד (זהירות – נשרף בקלות). ממשיכים עד לקבלת עיסה סמיכה מאד.
3. משמנים קלות כלי (בנפח של כ-3 כוסות) ויוצקים פנימה את העיסה. לקבלת פרוסות עגולות משתמשים בגליל צר.
4. מכסים במכסה או בניילון ומניחים במקרר למשך הלילה.
5. חותכים בזהירות לפרוסות או משתמשים כממרח.
6. גיוון: לקבלת גבינה מעושנת מוסיפים 1/4 כפית תמצית טעם מעושן.

המלצת הגשה: פרוסות כמוצרלה עם עגבניות ועלי ריחן (בזיליקום).

מתכון: אמנון יונש; הכנה וצילום: האלת' פורום צמחונות וטבעונות בנענע