פעילות

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

החל מחודש זה ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") בערך של 35% מסכום התרומה. כלומר, על כל 100 ₪ שתרמתם לאנונימוס, תוכלו (עם הצגת הקבלות מאנונימוס למס הכנסה בסוף השנה) לשלם 35 ₪ פחות למס הכנסה.

לקבלת הזיכוי, יש למלא טופס 116 ולצרף את הקבלות המקוריות מאנונימוס.

אם מוכרים לכם חברות או בעלי עסקים שעשויים לתרום לאנונימוס בעקבות ההכרה בתרומה לצורך זיכוי ממס – אנא העבירו אליהם מידע זה ו/או מסרו לנו את פרטיהם.

הערה: יש גבולות מינימום ומקסימום לסך כל התרומות שיכול תורם להזדכות עליהן בשנה עקב סך כל תרומותיו למוסדות תחת סעיף 46. סכום המינימום הוא כ-370 ₪.

לקראת פתיחת שנת הלימודים: הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים – תמר: animalectures@gmail.com 03-6204878

משמרות בתל-אביב

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים מתקיימות בימי ד' בשעות 19:30-17:00, ברח' המלך ג'ורג' פינת בוגרשוב. לפרטים – גיל: 052-4322260 gilvegan@gmail.com

כדאי לכתוב!

הצמאת עגלים. (בעקבות ההחלטה ההיסטורית בארצות-הברית – ראו כתבה מורחבת להלן). ב-1.8.2005, בעקבות פניית אנונימוס, שלחו השירותים הווטרינריים לשני המשקים ל"עגלי חלב" שפעלו אז בישראל הוראה לספק לעגלים מי שתייה באופן חופשי, ולהוסיף מעט מזון מוצק לנוזל שבו הם מואבסים. חודשיים לאחר הוראת השירותים הווטרינריים הגישה אנונימוס תלונה לרשויות החוק נגד משק לייכט שבמושב בצרה בגין התעללות בבעלי-חיים, לאחר שחוקרי העמותה חשפו שהעגלים עדיין מוצמאים. האיסור להצמיא עוגן בנובמבר במסגרת תקנות צער בעלי-חיים (למידע נוסף). למרות זאת, הרשויות לא פעלו כלל במשק לייכט; תיק התלונה נסגר ללא הודעה לאנונימוס, בטענה תמוהה ולא אמיתית, שתאריך התיעוד לא צוין בתלונה.

התיעוד האחרון במשק זה נערך על-ידי חוקרי אנונימוס ב-3.7.2007. העגלים נמצאו בשיא החום בתאי יחיד, ללא אספקה של מים – תוך הפרת תקנות צער בעלי-חיים. אנונימוס פנתה לסמכויות המתאימות במשרד החקלאות, במשרד להגנת הסביבה ובמשטרה בבקשה לטפל בעניין. במשך חודש וחצי שחלפו, משרד החקלאות לא טרח להגיב למכתב אנונימוס, וסביר להניח שהעגלים עדיין מוצמאים בשיא הקיץ.

כדאי לכתוב לממונים על כך במשרד החקלאות ולבקש שיפעלו כמתחייב מן התקנות ויגישו כתב אישום נגד בעל המשק, יטילו עליו קנס ויגבילו את המשך ניהול המשק על-ידיו, עקב היותו מתעלל סדרתי בבעלי-חיים. במידה שמשרד החקלאות מעוניין לחקור עוד בנושא, החקירה במשק חייבת להיערך ללא התראה מראש. כתובות:

ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים, השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס: 9681661-03.

ד"ר משה חיימוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים, ת.ד. 12, בית-דגן 50250. פקס 9681641-03
דואל cvo_vsah@moag.gov.il
 

בשר: חום וחיידקים. בכתבת השער במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, "בשר לוהט" (24.8.2007, עמ' 22-18, מציג שחר גינוסר תחקיר שערך במהלך יום עבודה כפורק סחורה במשאית של חברת תנובה. הממצאים: "מוצרים שלפי התקנות חייבים להיות מובלים במינוס 18 מעלות, הוחזקו בשיאו של היום בטמפרטורה של פלוס 22; בשר שנדחה על-ידי אחד הצרכנים בשל מצבו, הוחזר למחסני תנובה כאילו לא קרה דבר; וגם: שיטה קלוקלת שהתגלתה בקרב כמה נהגים לעקיפת בדיקת הווטרינר, בעזרת אישורים פיקטיביים." את הרקע לתחקיר מסבירה תגובת משרד החקלאות שציטט גינוסר: "אי-הקפדה [על הקירור הנדרש] עלולה לפגוע בבריאות הציבור, ולגרום התרבות חיידקים, ובכללם חיידקים מחוללי מחלות." כדאי לנצל את התנופה שיצר התחקיר לתגובות בנושא הנזקים שנגרמים לצרכני בשר לעומת יתרונות הצמחונות.

למידע נוסף: שחיטה וזיהום; בריאות מן הצומח

7 ימים, רח' יהודה ונח מוזס 2, ת"ד 901 תל-אביב, פקס: 03-6082234

עצומה: פרווה וחקיקה

כדאי לחתום על עצומה חדשה נגד השמדת בעלי-חיים בשם האופנה. העצומה קוראת לחברי הכנסת מכל הסיעות לקדם חוק שיאסור ייבוא ומכירה של מוצרי פרוות בעלי-חיים.

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב השמדה בחסות משרד החקלאות. בכתבה "כבר אין הרבה דגים בים" (24.8.2007) סוקרת בילי פרנקל את הכחדת הדגים בחופי הים התיכון מנקודת המבט של הדייגים הקטנים. הדיג המסחרי הוא גורם הכחדה מרכזי: "בישראל פועלים כ-30 מכמורתנים, שאחראים לדיג של 40% מכלל הדגה. המכמורתנים גוררים על קרקעית הים רשת ענקית בעלת לוע עצום, שבתחתיתה ווי ברזל כבדים. הרשת בולעת ודוחסת לתוכה את כל מה שנקרה בדרכה ואחת למספר שעות היא מועלית ומרוקנת. דייגי גבעת אולגה מעידים, שנוצרת בתוכה עיסת דגים מתים ושלעיתים 90% מתוכה הוא שלל לוואי, שאיננו מסחרי ושנזרק בחזרה לים." סמכות האכיפה נמצאת בידי אגף הדיג במשרד החקלאות, שממעט לפעול. חיים אנג'וני, מנהל האגף, מגלה על קומץ הפקחים הכפופים לו: "מוטיבציה אינה התכונה הכי חזקה אצלם". אף על-פי שהדייגים בקושי פוגשים בפקחים בשטח, אנג'וני טוען שכמות הדגים לא קטנה כל-כך, והעבירות נדירות; "פתחנו כמה תיקים. אני מקווה שהמסר עבר". בנוגע לכרישים, אף על-פי שכל המינים מוגנים בישראל, אנג'וני מצהיר: "יש משפחה גדולה של כרישים שחלקם נחשבים בעינינו כמינים מסחריים שאינם בסכנת הכחדה. לגבי חלקם הגענו להבנות מול הרשות."

הארץ כפרות. בכתבה "סימנים של חרטה במנהג הכפרות" (19.8.2007, עמ' א7) מדווחת תמר רותם על שינוי קל בגישת הרבנים החרדיים בארה"ב למנהג הכפרות, בעקבות חשיפת PETA של עינוי תרנגולים בברוקלין ותלונה שהגיש הארגון במשרד הבריאות. עיתונים חרדיים דיווחו על פגישת רבנים בכירים שהתקיימה באמצע אוגוסט בנושא הכפרות. בעקבות זאת, פרסם ביטאון אגודת ישראל העולמית, "המודיע" (באנגלית) מאמר מערכת הדורש פיקוח על שחיטת העופות כדי להגן על בריאותם של הורגי העופות. בסוף המאמר נכתב: "יש להבהיר, כל עוף שנשחט כתוצאה מהמנהג שמטרתו מחילת עוונות לנשמות יהודיות, בוודאי נהנה מהנאה רוחנית שהופכת אותו למושא הקנאה לכל הלהקה של העופות ואין כלל עניין של אכזריות לחיות במנהג הכפרות. אבל המטרה הקדושה של השחיטה אינה יכולה להצדיק בשום אופן טיפול לא הולם עם העופות לפני השחיטה. טיפול חסר אחריות הוא לא מתאים והוא גורם לחילול השם."

הארץ TheMarker הרס באילת. בכתבה "שוברים את הגלים" (24.8.2007, עמ' 16) מביא גיא לשם סקירה מפורטת של חשדות להתנהלות לא חוקית ותיאורי התנהלות בלתי תקינה של ריף הדולפינים באילת, שהשר רפי איתן נמנה עם בעליו. תוצאות פעילות זו היא התפשטות העסק על פני מאות דונמים וגרימת נזק רב לשונית. רשות הטבע והגנים מאיימת לשלול את ההיתרים שנתנה לבעלי הריף להחזקת הדולפינים בשבי ולהעבירם למקום אחר, אולם בינתיים לא נעשה דבר.

ynet גזעי כואב. בכתבה "ארנקים על שתיים קורבנות על ארבע" (20.8.2007) סוקר ארז ארליכמן את התפשטות הסחר בכלבים גזעיים בישראל. ארליכמן השתכנע שיש סחר אחראי לעומת סחר מופקר, ו"ההבדלים הללו מניבים תחלואה תכופה, בעיות בריאותיות חמורות והתנהגות השונה מאוד מזו האופיינית לגזעי הכלבים השונים. כל אלה נובעים מהרבעה לא אחראית של כלבים בני אותה משפחה המגדילה את הסיכוי להופעת מחלות גנטיות, הפיכת כלבות למפעל גורים ואילוצן להיכנס להריונות בזה אחר זה, או הפרדה בין גורים לאימותיהם בגיל רך מאוד, החושפת אותם למחלות וזיהומים." הכתב מתעלם מכך שהפיתוח האחראי לכאורה של רבים מהגזעים מכוון ליצירת מומים מולדים תחת עילה של "יופי". בכתבה מופיעה תגובת הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים, שאינה מגלה כל כוונה לפעול לפי סמכותה וחובתה, בטענה ש"אין אפשרות להגביל את הסחר בכלבים מבלי לפגוע בחוק חופש העיסוק." למידע נוסף על כלבים גזעיים

צו מניעה להורג החתולים. ב-22.8.2007 הוציא בית-משפט השלום בתל-אביב צו מניעה תקדימי שאוסר על יואב אליאסי, שהודה בהרג חתולים, להחזיק או ליצור מגע עם בעלי-חיים בכלל ועם חתולים בפרט. אליאסי מחץ למוות לפחות חמישה גורי חתולים, שאת חלקם קיבל מעמותה. לאחר שבחודש יולי הניח גופות של גורים ברח' רנ"ק 13 (בצפון תל-אביב) הוא נחשף והובא למשטרה בידי מאכילת חתולים ומתנדבי תנו לחיות לחיות. הדיון הפלילי שנערך בעניינו הסתיים רק במעצר בית חלקי לאליאסי עד תום ההליכים נגדו, מבלי להגביל אותו ב"אימוץ" חתולים נוספים, כפי שהודיע שברצונו לעשות. צו המניעה הושג בעקבות התערבות משפטית של תנו לחיות לחיות.

מקורות

רוצח החתולים הסדרתי (בלוג המתאר את השתלשלות הפרשה)

ארז ארליכמן, "ת"א: צו מניעה נגד חשוד בהתעללות בחתולי רחוב", ynet, 23.8.2007.

בילי פרנקל, "חנק אותם למוות בשם האהבה", nrg מעריב, 23.8.2007.

הארץ אילניות. בכתבה "מבריכת ממילא לשולחן המזכירה: כך נעלמה האילנית החדשה" (19.8.2007) מספר עפרי אילני על מין חדש של אילנית (דו-חי) שהתגלה בבריכת ממילא בירושלים ב-1997. בשנים האחרונות נעלמו כמעט כל הדו-חיים שבבריכה, ככל הנראה בגלל פעולות הדברה וקיצוץ השיחים בסביבה על-ידי העירייה, ויתכן שהמין החדש נכחד. גם האדם שגילה את המין אשם כנראה בהכחדתו.

הארץ בידיעה "סוף לפה ולטלפיים?" (24.8.2007, עמ' א15) מוסרת סוכנות AP שב-23.8.2007 ביטל האיחוד האירופי את האיסור לייבא מבריטניה בעלי-חיים, בשר ומוצרי חלב, שהוטל בתחילת אוגוסט לאחר שמחלת הפה והטלפיים התגלתה באנגליה.

תזונה בעיתונות

וואלה! טפילים. בכתבה "מלחמתה של שערונית הבטן" (23.8.2007) מביא "דוקטורס" מידע על טפיל מעיים התוקף צרכני בשר, ובעיקר בשר חזיר. "הסימפטומים הראשונים הם תחושת אי נוחות באיזור הבטן, חום, עייפות, שלשולים ובחילה. לאחר מכן, כשהתולעים יוצרות שלפוחיות ברחבי הגוף יכולים להופיע סימפטומים נוספים, כמו צמרמורות, חום, נפיחות בעיניים, כאבי ראש, כאבי פרקים, כאבי שרירים ואפילו דימומים. [...] במקרים קלים ובינוניים, רוב הסימפטומים אמורים להיעלם תוך חודשים ספורים."

ynet   סלטים.  בטור  "מרעננים  ומפתיעים  –  ארבעה  סלטים  מיוחדים" (24.8.2007) מגיש עמית קאופמן מתכונים: סלט קינואה, רוקט ודובדבנים, סלט רוקט וקרפצ'יו גזר, סלט פטריות ועשבי תיבול עם צנובר וסלט חם של ירקות ירוקים.

ynet מיסו. בטור "מיסו ושמחו – שלושה מתכונים טעימים ובריאים" (22.8.2007) מספרת פיליס גלזר על מעלותיו של המיסו, המיוצר מפולי סויה שהותססו, לבד או בשילוב עם דגן כמו אורז או שעורה, מלח ומים. בהמשך הטור מתכונים: מיסושירו – מרק מיסו יפני, רוטב הויסין ביתי (המעוניינים יחליפו את הדבש בסילאן) וסושי צמחוני.

ynet קינוח. בפינה "קינוח פרווה אנין: טרטופו שוקולד-קפה" (16.8.2007) מגיש השף אופיר וידבסקי מתכון לטרטופו שוקולד-קפה ופירות יער, "התשובה האיטלקית לטראפלס: קינוח איכותי ואנין של שביבי שוקולד-קפה בציפוי מריר של קקאו לצד רוטב פירות היער חמצמץ וקצפת מעודנת".

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30 

 "עגלי חלב" בארה"ב
אוגוסט 2007: ביטול וולונטרי של תאי בידוד לעגלים

תקווה חדשה למיליון עגלים בשנה בארצות-הברית: "האיגוד האמריקאי לעגלי חלב" הודיע על הפסקה הדרגתית של כליאת העגלים בתאי יחיד עד סוף שנת 2017. התעשייה תעבור בהדרגה לשימוש במכלאות קבוצתיות.

עוד רפורמה וולונטרית
בראשית אוגוסט פרסמו הארגונים להגנה על בעלי-חיים בארצות-הברית הודעה תחת הכותרת "ניצחון!": האיגוד האמריקאי לעגלי חלב (AVA) הודיע על הפסקה הדרגתית של כליאת העגלים בתאי יחיד בכל רחבי ארצות-הברית והחלפתם במכלאות קבוצתיות עד שנת 2017. המדובר ברפורמה משמעותית נוספת שנוטל על עצמו ארגון מסחרי ענקי, בארץ שבה המחוקקים, משרד החקלאות ומערכת המשפט מתירים כל פגיעה בחיות בחקלאות. AVA מצטרף לרפורמות של מקדונלד'ס, ברגר קינג, וונדי'ס, סמית'פילד, איגוד יצרני הביצים וחברות נוספות.

לפני הרפורמה
לפי נתונים שמפרסם AVA, בארצות-הברית "מיוצרים" מדי שנה כמיליון "עגלי חלב". העגלים הם "עודפים" של תעשיית החלב, כלומר זכרים שלא מנוצלים להרבעה, וענף "עגלי החלב" מכניס לתעשיית החלב רבע מיליארד דולר בשנה. העגלים נכלאים בתאי הפיטום זמן קצר לאחר לידתם ונשחטים בגיל 20-18 שבועות. שיטות הכליאה של "עגלי חלב" בארצות-הברית שונות במקצת מהשיטות הנהוגות בישראל. אם בישראל העגל כלוא בין ארבעה קירותיו של תא שאורכו כאורך גופו בערך, בארצות-הברית קושרים את צוואר העגל בשרשרת וכולאים אותו בתא קצר בן שלושה קירות בלבד, ללא קיר אחורי. מעבר לכך, השיטות דומות למדי. מידע אמין עליהן ניתן לקבל רק מחקירות סמויות שביצעו ארגונים – AVA מתאר את שיטות גידול העגלים באופן פרסומי, כמעט מגוחך, כאילו החזקת העגלים בתאים נפרדים נועדה להגן על בריאותם ולאפשר לחקלאי טיפול אינדיבידואלי בכל עגל. הפרטים שלהלן מבוססים על חקירה שערך הארגון Farm Sanctuary בקיץ 2001 במשקים במדינת ניו יורק. מכלאות "עגלי החלב" נטולות חלונות, חשוכות, והחוקרים התקשו לנשום באוויר המזוהם. העגלים קשורים בצווארם בשרשרת כה קצרה, עד שאינם יכולים להסתובב. הם מתקשים לעמוד במגבלות התא הצר, ומתקשים גם לייצב את עצמם על קרקעית התא, החלקלקה משלשול. קרקעית התא המוגבהת כה צרה, עד שחלקם האחורי של העגלים הרובצים נותר תלוי באוויר. אחוריהם של העגלים מכוסים בשלשול שהתייבש. בזמן הביקור במשק, רבים מהעגלים השתעלו, ריר נזל מנחיריהם ועיניהם דמעו. זוהי רשימת זוועות חלקית מאוד, של דברים שניתן לראות בסיור קצר. "עגלי חלב" מקבלים רק מזון נוזלי דל בברזל, ולכן הם חולים בשורה ארוכה של מחלות, כגון אנמיה, שלשול ודלקת ריאות.

"עגלי חלב" במשק של חברת Marcho Farms, ארצות-הברית 2002: התא פחות מגביל מהנהוג בישראל, אך השרשרת על הצוואר כה קצרה, עד שהתוצאה דומה. המצע הוא מתכת מחוררת עם שלשול טרי עליה. (צילום: Farm Sanctuary)

בדרך לשינוי
המאבק בשיטות הכליאה וההזנה של "עגלי חלב" הוא מהיותר ותיקים בתנועה לשחרור בעלי-חיים במחצית השנייה של המאה ה-20, אולם הארגונים אינם מתארים את ראשית ההיסטוריה של המאבק. הארגון HFA זוקף מזה שנים לזכות הקמפיין שערך בנושא ירידה של 70% במכירת בשרם של "עגלי חלב". גורל העגלים הגיע לקונגרס בשלב מוקדם למדי: ב-1989 נערך שם דיון בהצעת חוק לאסור תאי יחיד לעגלים. חברי הקונגרס שמעו עדויות מדעיות על המצוקה הקיצונית שנגרמת לעגלים עקב הכליאה, הגורמת לפגיעה במערכת החיסונית ולצריכת תרופות בכמות העולה פי חמישה על הצריכה בשיטות כליאה אחרות. שנתיים לאחר מכן נקבע איסור על שיטות אלה באיחוד האירופי (הוא נכנס לתוקפו בהדרגתיות עד שנת 2007) אולם היוזמה בקונגרס נפלה, ומחוקקי ארצות-הברית לא קבעו אפילו חוק אחד להגנה על עגלים. מוקד המאבק נותר בניסיון להקטין את צריכת בשרם של העגלים, על-ידי הסברה המסתייעת בחשיפות מחקירות סמויות. צרכנים ועסקים קטנים וגדולים הפעילו בתורם לחץ ישיר על התעשייה.

עוד מחקירת Farm Sanctuary: ערמת עגלים מתים במשק Marcho Farms.

עקב ההפרדה מהאם, תנאי הכליאה הקשים והמזון ההרסני, שיעור התמותה גבוה במיוחד בתעשייה זו.

מאי 2006: החלטת AVA
סטיב קראוט, מנכ"ל AVA, טוען שהתעשייה החלה לקיים דיונים פנימיים בנושא לפני כעשור, כאשר "שיטות ייצור מסוימות החלו לספוג אש." חלק מהאתגר שהחלה התעשייה להתמודד עמו הוא פיתוח שיטות רווחיות להחזקת עגלים בקבוצות, ללא תאים וללא שרשראות. ב-9.5.2006 פרסם הוועד המנהל של AVA מסמך (המופיע באתר Farm Sanctuary) אשר מסכם את המהפכה שהתרחשה במשך העשור. המסמך מדגיש שקנייני מזון גדולים בוחנים כיום "רווחת בעלי-חיים" כחלק ממדיניות הרכישה שלהם, מזכיר את החוק באירופה וקובע שלמעלה מ-10% מה"ייצור" כבר מתבצע במכלאות קבוצתיות, וששיטה זו הוכחה כמעשית. על רקע זה, מצהיר AVA שלתעשייה יש אחריות לבריאות העגלים ולרווחתם;  צרכני "עגל חלב" ומוצרים אחרים מהחי מצפים – ועתידים להמשיך ולצפות – ל"סטנדרט רווחה גבוה", והתעשייה צריכה להיות ערה למה שמטריד את הצרכנים. עוד נכתב, שהמעבר של התעשייה למכלאות קבוצתיות יתרום בסופו של דבר לשמירה עליה ולגדילתה. המסמך מסתיים בהצהרה:

"AVA מכיר רשמית בכך שהן השיטות המסורתיות והן השיכון הקבוצתי מתאימים לגידול עגלי חלב בארה"ב. עם זאת, לאור הגורמים שלעיל, AVA ממליץ שכל תעשיית עגל החלב תעבור לשיטה של שיכון קבוצתי עד 31 בדצמבר, 2017. בנוסף לכך, AVA מעודד מחקר נוסף מטעם התעשייה במטרה לעדן ולשכלל את שיטות השיכון הקבוצתי, כדי ששיטה זו לייצור עגל חלב תהיה זמינה עבור כל יצרני עגל החלב האמריקאיים בעתיד הקרוב."

תמונה נוספת מחקירות Farm Sanctuary: העגלים על דרגש עץ ופלסטיק כה צר,

שאחוריהם מתחילים לבלוט ממנו ככל שהעגל גדל.

אריזונה
צעד חשוב לטובת העגלים נעשה בבחירות ב-7.11.2006 על-ידי תושבי אריזונה. התושבים קבעו במשאל עם (כלומר, לא בהליך חקיקה רגיל) איסור על כליאת עגלים בתאי יחיד. אמנם, במדינה לא הייתה תעשיית "עגלי חלב", אולם החוק מונע כניסה של התעשייה למדינה, מהווה השראה לחקיקה במדינות אחרות ומאותת לתעשייה על עמדת הציבור.

שטראוס ומארצ'ו
בינואר 2007 אירעה פריצת דרך גדולה עוד יותר: החברות Strauss Veal ו- Marcho Farms הודיעו על תוכניתן לבטל תוך שנתיים-שלוש את כליאת העגלים בתאי יחיד במתקניהן ולעבור לכליאה במכלאות קבוצתיות. Strauss Veal היא החברה הגדולה ביותר ל"עגלי חלב" בארצות-הברית, ו- Marcho Farms היא אחת מהגדולות. המדובר אפוא במהפכה בתעשייה האמריקאית. הארגון HSUS מצטט מתוך הצהרתו של רנדי שטראוס, מנכ"ל Strauss Veal, ולפיה תאי יחיד הם "לא הומאניים וארכאיים", והם "לא עושים דבר מלבד לגרום לעגלים עקה, פחד, נזק גופני וכאב." התחייבות החברה חלה רק על ביטול תאי היחיד לטובת מכלאות קבוצתיות סגורות (שניתן להתרשם מצפיפותן בסרט קנדי), אולם החברה גם הביעה עניין בהוצאת העגלים למרעה חופשי בשלב מאוחר יותר. חברת Marcho Farms הייתה עד לא מזמן אחת המצדדות הקולניות בכליאת בעלי-חיים בתאי יחיד. אפשר שהשינוי בחברה בא, בין השאר, בעקבות חשיפה של הזוועות במשקי העגלים, שנערכה בשנת 2002 על-ידי Farm Sanctuary.

עגלים במכלאה קבוצתית בקנדה, מתוך סרט מטעם Delft Blue Farms שבאונטריו, קנדה (2005).

חוק המשק
ציון דרך מסוג אחר לטובת העגלים אירע ב-7.7.2007, בהצבעה שנערכה בבית-הנבחרים הפדרלי בעניין חוק המשק (Farm Bill). באותו יום החליטו חברי בית-הנבחרים נגד שתי הצעות קטלניות, שכבר עברו בתת-ועדה קודמת. הצעה אחת שנדחתה הייתה לסבסד את תעשיית "עגל החלב" ב-12 מיליון דולר. ההצעה השנייה כללית יותר, ועניינה הוא ביטול הסמכות של מדינות ורשויות מקומיות לקבוע חוקים להגנה על חיות – והעברת הסמכות הקובעת לידי שר החקלאות. הצעות אלה היו קרובות להתקבל. אם הדבר היה קורה, היה החוק שקבעו תושבי אריזונה בטל – כמו חוקים חיוביים רבים אחרים.

השיא הדרמטי: החלטת AVA
המעגל שהחל בהסברה לצרכנים נסגר בהחלטה פה-אחד של הוועד המנהל של AVA, ברוח ההחלטה ממאי 2006: עד סוף שנת 2017 יעברו כל העגלים בארצות-הברית למכלאות קבוצתיות. הודעה קצרה בנושא פורסמה לראשונה בפורטל החקלאי Feedstuffs ב-2.8.2007. מדובר על תקופת מעבר ממושכת מאוד בהשוואה לתקופה שקבעו שטראוס ומארצ'ו, אולם קביעת תאריך היעד מעידה על כוונות רציניות. קראוט, מנכ"ל AVA, האשים את צרכני הבשר בשינוי האיטי: לדבריו, הם אלה שדרשו את המרקם והטעם האופייניים לעגל אנמי ששריריו מנוונים. עוד אמר קראוט: "הרבה ארגוני שירות-מזון סיטונאיים גדולים שוקלים כעת ענייני רווחת בעלי-חיים בתיאום עם הרכישות שלהם [...] אירועים מהזמן האחרון מצביעים בבירור על כך שצרכני עגל חלב ומוצרים אחרים שמקורם בחיות משק מצפים לסטנדרט גבוה של רווחת בעלי-חיים."

רשימת המקורות לכתבה תובא עם הזנתה לאתר אנונימוס 

פינת התזונה
חנויות טבע בבאר שבע

מה יש לבירת הדרום להציע? באופן רשמי קיימות בעיר שתי חנויות טבע, אבל ריבוי חנויות התבלינים / דגנים / קטניות המנוהלות על-ידי אתיופים / הודים / ערבים מבטיחה מגוון מדהים של מוצרים.

באר טבע (מלון פרדייז, במרכז העיר)
זוהי החנות הגדולה והידועה בבאר שבע. זוהי גם החנות היחידה בעיר שמחזיקה ירקות ופירות אורגניים טריים. יחסית לגודל החנות, מבחר הדגנים והקטניות אינו מרשים. החנות מחזיקה גם תוספי תזונה, חטיפים ומוצרים כאילו בריאותיים, וגם מחלקה גדולה של מוצרי חלב אורגניים ועופות אורגניים. יחסית לבאר שבע המחירים יקרים להחריד, אך סבירים ביחס למרכז הארץ.
 
רותם – מוצרי טבע (רמב"ם 7)
חנות הטבע המדהימה של באר שבע. הקוצ'ינים אשר מנהלים את החנות מחזיקים כל דבר שניתן לדמיין (פרט לירקות ופירות טריים) וגם הרבה דברים שלא ניתן... לא תאמינו כיצד בחנות בגודל שכזה יש פשוט הכל – המוכרים חביבים וישמחו לחלוק עמכם מידע בכל נושא שבעולם, ממזון אורגני ועד לטיולים ברחבי תבל. כאן ניתן להשיג באופן קבוע טמפה (ממצפה רמון), צ`ארולי (צנובר הודי), כל אצה וכמובן כל דגן, קטניה או אגוז. מיקומה של "רותם" בין השוק לבין חנות "כוכב התבלינים" מבטיח מחירים זולים, הנחות דלפק ומבצעים קבועים.

כוכב התבלינים (רמב"ם 13)
מבחר מעניין ביותר של פירות יבשים – פרט לאנונה ולפיטאיה יש להם כל פרי יבש אחר. בחנות תמצאו נשנושים הודיים, מארוחות מוכנות ועד לפאפאדם. בימי שישי מזון הודי מוכן במבחר מתחלף נמכר במחירים זולים (לדוגמא "קציצה" עם מלית תפו"א, צ'ילי וזרעי חרדל שחור, או ירקות הודיים טריים ופחות מוכרים כזני שעועית או דלעת). קיים גם מבחר של סרטים ומוזיקה הודית, למתגעגעים... והמוכרים נפלאים.

תבליני האחים ברוך (רח' רמב"ם, בסמוך לבנק)
כל מוצרי המזון האתיופיים נמכרים כאן. גם בשנת בצורת באתיופיה זהו המקום האחרון שעדיין יחזיק בקמח טף או בגרגירי חומוס אתיופי. החנות מחזיקה במבחר מוצרי קוסמטיקה ומוזיקה אתיופית.

השוק
שוק באר שבע הוא אחד השווקים המרשימים והכיפיים, במידה שאתם יכולים להתמודד גם עם מראות וריחות האיטליזים. מהמוכרת של התבלינים, אשר מחזיקה קורנית לימון, עלי רשאד ואת הברוקולי הכי טרי, ועד למוכרי האנונה והרימון, שמצליחים להחזיק מלאי של פירות יקרי ערך אלה גם בינואר! בין לבין ישנן חנויות תבלינים וקטניות רבות, ביניהן מוכר אשר מחזיק באופן קבוע כמויות אדירות של "טחינה היונה" כך שגם במקרה של סגר ארוך טווח ניתן יהיה להסתדר...

סקר: מתן קן-תור. הסקירה ערוכה מתוך פורום צמחונות וטבעונות בנענע