פעילות
לפעול באנונימוס
פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ד', 28.10.2009, בשעה 18:30,
במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער
מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
 ביום א', 1.11.2009, בשעה 19:30, ינחה מתן קן-תור שיחה
בנושא: "חוויות מבית-הספר: מבט אישי על פרויקט ההרצאות של אנונימוס."
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
ת"א: ימי ג', 18:30-16:30, צומת המלך
ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
דרושים: לוביסט/ית
 לעבודה מאתגרת בהיקף של חצי משרה (בשכר צנוע) בתחום השתדלנות
(לובינג) דרוש/ה בעל/ת מוטיבציה, יכולת ביטוי ושכנוע ואכפתיות כלפי
בעלי-חיים. רכב – יתרון. נכונות למחויבות לטווח ארוך. לפרטים: info@anonymous.org.il
הרצאות בבתי-ספר
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
- יהדות ובעלי-חיים: בימי ב', בשעה 20:00 מתקיים בזנגביל
קורס באנגלית בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה", בהנחיית הרב אדם פרנק. לתוכנית
הקורס. המפגש ב-26.10.2009 יעסוק בצער בעלי-חיים במקורות היהודים,
והמפגש ב-2.11.2009 יעסוק בשחיטה הכשרה. ההשתתפות בקורס ללא תשלום, וניתן
להגיע לכולו או למפגשים בודדים.
-
ארוחה קהילתית: ביום ג', 27.10.2009, בשעה 20:00 תתקיים
בזנגביל ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של
אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים
מהחי.
-
שוק חופשי: ביום ה', 29.10.2009, משעה 16:00 עד 22:00 יתקיים
בזנגביל שוק חופשי: הזדמנות לזרוק את מה שלא צריכים ולקחת דברים של אחרים.
המהטמה (בר טבעוני) יפעל כרגיל במהלך האירוע.
קורס בתל-אביב – "בין ממון למזון"
ביום ד', 28.10.2009, בשעה 19:30, ייפתח בבית הקיבוץ הארצי (רח' ליאונדו
דה-וינצ'י 13, במועדון בקומה 3-) הקורס "בין ממון למזון – דברים שלא ידעת על
מזון, סביבה, חברה וכלכלה". בין המרצים: ערן בן ימיני, יו"ר התנועה הירוקה;
ד"ר ניר אביאלי, אוניברסיטת בן-גוריון; העיתונאית תמרה טראובמן; עו"ד יוסי
וולפסון ועוד. הקורס מומלץ במיוחד לבעלי-עניין בנושאי סביבה וחברה, אשר טרם
קישרו את עמדותיהם בנושא זה לסוגיות של תזונה. הקורס מתקיים במסגרת המכללה
החברתית-כלכלית. לתוכנית
הקורס. עלות ההרשמה לקורס כולו (12 מפגשים) היא 250 ₪, ויש אפשרות
להנחות. פרטים: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
סדנת תזונה
בשבת, 7.11.2009, בשעה 17:00, יקיים המזנון
הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות
מתפריט בודהה בורגרס. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא תסקור
בעיות בתזונה המודרנית תוך הצגת יתרונות המזון הטבעוני ובעיקר המזון
הנא, ויינתנו בה טיפים תזונתיים על הנבטה, עלים ירוקים, מוצרי סויה, סייטן,
עוגות, תחליפי ביצה, שמרי בירה ועוד. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש
באתר בודהה בורגרס.
כנס תזונה ובישול בריא
ביום ו', 6.11.2009, בשעות 15:00-09:00, יתקיים בתיאטרון גבעתיים
כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה
Eatwell. זהו כנס ראשון מסוגו בארץ, המשלב הרצאות על תזונה לצד סדנאות מעשיות
של בישול בריא. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 25 ש"ח. יש
להירשם מראש 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
דרושים לאנונימוס: מרצים
מרצים/ות מתנדבים, צמחונים וטבעונים, בעלי ניסיון משמעותי
בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות
בעלי-חיים בפני נוער, לפחות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה, בעיקר
בדרום ובצפון הארץ. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל'
03-6204878
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
חיות במשקים
TheMarker הרפורמה.
בכתבה " רפורמה
בענף הלול: 500 לולים משפחתיים בגליל העליון יועתקו בקרוב ללולים מרכזיים
מחוץ ליישובים" (16.10.2009) מדווח צפריר רינת על הרפורמה שמקדם משרד החקלאות בענף הביצים:
"הרפורמה המתגבשת הביאה ליצירת קואליציית מתנגדים,  הכוללת את החברה להגנת הטבע, החוששת מהפגיעה של הבנייה
בשטחים הפתוחים, ואת העמותה לזכויות בעלי חיים אנונימוס, הטוענת כי הלולים
המתוכננים יפגעו קשות ברווחת התרנגולות. אל גופים אלה הצטרפה האגודה לצדק
חלוקתי, המבקרת בחריפות את אופן חלוקת המשאבים בגליל העליון. כל הארגונים
הדגישו כי הרפורמה מעניקה הטבות משמעותיות לבעלי הלולים, ומקודמת באזור שבו
מתגוררים שר החקלאות, שלום שמחון, ובני משפחתו – מה שיוצר לכאורה ניגוד
עניינים."
וואלה! ביצים אורגניות?
ברשימה " גרינווש – גרסת
שמחון" (20.10.2009) טוען רונן בר: "שר החקלאות שלום שמחון מנסה לאחרונה
גם הוא לצבוע עצמו בירוק מהוגן. [..] 'תחום מרכזי שבחר שמחון לקדם הוא רווחת
בעלי-חיים,' נכתב בגאון באתר האינטרנט של שמחון. ולא בכדי: שר החקלאות מקדם
שורת תקנות המגדירות מהי תוצרת אורגנית מן החי, וכוללות התייחסות לתנאי
הגידול של בעלי-חיים במשקים האורגניים. [...] זו דוגמה קלאסית לגרינווש, גרסת
בעלי-החיים. הראיה החותכת לכך  היא שבמקביל מקדם שמחון רפורמה בתעשיית הביצים הלא-אורגנית, שתנציח
את אחת משיטות הגידול האכזריות ביותר. [...] איך מסיחים את דעת הקהל מהתעללות
מיותרת ב-7 מיליון בעלי-חיים? מתקינים תקנות אורגניות, שאפילו לא מתייחסות
לאחוז בודד מהתעשייה. שר החקלאות חושב כנראה שזה מספיק – מספיק ליחסי
ציבור."
חיות במעבדות
ynet מצלמה
נסתרת. בכתבה " אכזריות
מאחורי דלתות המעבדה" (22.10.2009) מסבירה ענת רפואה: "חצי מיליון
בעלי-חיים רגישים, שכואב להם, שכל עוונם הוא היותם זולים וזמינים, משמשים
כמכשירים בידי החוקרים המסתתרים מאחורי דלתות המעבדה. פרוצדורות פולשניות
בחיות ערות וחשות; כריתת איברים במספריים; שימוש בעוברים  כחומר גלם, ועוד ועוד." לכתבה מצורף סרט וידיאו המציג
צילומים שצולמו במצלמה נסתרת באוניברסיטאות בארץ, ונחשפים בו תנאי כליאה קשים
מאוד למכרסמים, שיטות טיפול אלימות, חיות אחוזות אימה, שיטות הרג וביתור
גופות. יוצרי הסרט מפרסמים גם גרסה עם פחות צילומי
סתר ותוספת של ראיונות.
ידיעות אחרונות המועצה
לניסויים. בכתבה " כלוב של
זהב" (24 שעות, 22.10.2009, עמ' 3-2, 15) מתארים אורון מאירי עידן אבני
את צמיחתו המהירה של ענף הניסויים בחיות בארץ. למשל, מספר העכברים המנוצלים
בניסויים עלה מ-140,000 בשנת 2000 ל-207,000 בשנת 2007. הכתבים סוקרים את
כישלונה של המועצה לניסויים בבעלי-חיים בביצוע עבודת הפיקוח שמוטלת עליה, כפי
שחשף מבקר המדינה בשנת 2004. "בעקבות הליקויים שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה
הוחלט במועצה למנות גוף מקצועי שיפקח על ההתנהלות בוועדות הפנימיות של החברות
המסחריות. לפני כשנה וחצי נבחרה עמותת איל"ף – הפורום הישראלי לחיות מעבדה –
לתפקיד המפקחת על הניסויים המסחריים בבעלי-חיים. אלא שתחקיר 'ידיעות
אחרונות'' חושף כי למעשה מדובר בעמותה שהוקמה על ידי מגדלי חיות לניסויים,
ושחברים בה וטרינרים המועסקים על ידי  חברות המעודדות ניסויים כאלה." הכתבה מפרטת ניגוד עניינים
בעבודת איל"ף, אולם "בעקבות פניית 'ידיעות אחרונות' להתאחדות התעשיינים
בנושא החליטה ההתאחדות במפתיע להתיר את ההסכם שנחתם עם איל"ף. הודעה על כך
כבר נמסרה למועצה לניסויים בבעלי-חיים." לא מונה כל גורם פיקוח אחר על
הניסויים המסחריים בחיות.
ynet משפט הקופים. בכתבה
בכתבה " שווייץ: בית
המשפט אסר ניסויי מוח בקופים" (18.10.2009) מדווח ארז ארליכמן: "פסק דין
תקדימי שנתן בית המשפט העליון בשווייץ קבע כי אין להשתמש בקופים לטובת מחקר
מדעי בסיסי במדינה. פסק הדין הביא לסיום מאבק משפטי בן שלוש שנים בין צמד
חוקרי מוח מאוניברסיטה בציריך ובין המחלקה הווטרינרית המחוזית בציריך, שסרבה
לאשר להם לבצע ניסויים במוחם של קופי מקוק." החוקרים "ביקשו לבצע ניסוי
שיועד לבחון את הפעילות החשמלית בתאי המוח של הקופים. על פי הבקשה, הם תיכננו
לקשור את הקופים לסד ריסון, למנוע מהם גישה למים במשך 12 שעות, להתקין מכשור
בתוך מוחם ולנטר את הפעילות החשמלית. בסיום סדרת הניסויים, שתוכננו להימשך
מספר שנים, החיות יועדו להשמדה. [...] הוועדה קבעה לבסוף כי המחיר הגבוה
שבעלי-החיים ישלמו – בכאב, בפציעות, בפחד מתמשך ובהפרעה משמעותית לתפקודם
כתוצאה מהניסויים – רב מהתועלת שתצמח לבריאות הציבור מהניסויים. עוד קבעו
המומחים כי הניסויים יפגעו בכבוד הקופים כיצורים
חיים." ניסויים דומים נערכים בישראל.
חיות בר
הארץ הרעלות. בכתבה
" חוקרים:
חומרי הדברה פוגעים בתושבי יישובים חקלאיים" (20.10.2009) מדווח צפריר
רינת: "השימוש בחומרי הדברה בישראל גורם נזקים ארוכי טווח לתושבים המתגוררים
מחוץ לשטחים שבהם מבוצע הריסוס, ומהווה גורם מרכזי בהכחדת עופות דורסים. כך
עולה מנתונים שהוצגו בפני ועדה ציבורית לגיבוש מדיניות להפחתת נזקי חומרי
ההדברה [...] אחד החברים בוועדה, האקולוג של רשות הטבע והגנים, ד"ר נועם
לידר, ציין בישיבתה הראשונה כי כ-120 מקרי הרעלות בעלי חיים תועדו השנה
כתוצאה משימוש בחומרי הדברה [...] חקלאים רבים בישראל אינם מקפידים על
שימוש נכון בחומרי ההדברה ובכך מגבירים את הסיכון שהם גורמים. כמו כן, נמשך
ריסוס בחומרים אסורים לשימוש על פי החוק, ובמקרים שבהם נתפס חקלאי המחזיק
בחומר אסור, הוא מקבל עונש קל בלבד."
nrg מעריב (זמן חיפה) טבח
בחיפה. בכתבה " חיפה:
חודש דילול חזירי הבר ברחבי העיר" (22.10.2009) מדווח אבי כפירי שעיריית
חיפה חזרה להרוג חזירי בר לאחר הפסקת ההרג לפני כשלוש שנים בעקבות צו
בית-משפט, ועיכוב שחל לאחרונה בגלל תאונת ירי."
ynet פילים. בכתבה " הציד יכחיד
את פילי אפריקה ב-15 השנים הבאות" (19.10.2009) מדווח ארז ארליכמן: "ציד
פילים בלתי חוקי והסחר המשגשג במוצרי שנהב מאיימים להכחיד את יונקי העל
המצויים באפריקה ב-15 השנים הקרובות [...] אם בשנות ה-70 היו באפריקה כ-1.3
מיליון פילים, הציד הבלתי חוקי הביא להתמעטות באוכלוסיה והותיר תוך עשור
כ-450 אלף פילים בלבד. לפני 20 שנה הוטל חרם עולמי שאסר סחר בשנהב – הדבר
הביא לעלייה במרוצת השנים במספר הפילים ל-600 אלף פרטים ולירידה מסוימת בציד
החיות, אך בשנים האחרונות עם מתן אישורים לקיומן של מכירות שנהב חוקיות, השוק
שוב הוצף במוצרי שנהב, חלה עלייה בציד הבלתי חוקי של הפילים וסכומי עתק בסך
של מיליארדי דולרים זורמים לכיסיהם של הציידים והסוחרים. "
תזונה וצרכנות
וואלה! עוגיות. בטור
" שיבולת לשועלים"
(21.10.2009) מפרט אורן גולדפינגר מעלות תזונתיות של שיבולת שועל ומציע
מתכונים לעוגיות שיבולת שועל ולמאפינס שיבולת שועל וחרובים.
תזת האוטומט חיות כמכונות נטולות תודעה לפי רנה
דקארט
אילו כל החיות מלבדנו היו מכונות אוטומטיות, חסרות יכולת
להרגיש, יכולנו לעשות בהן ככל העולה על רוחנו ללא נקיפות מצפון. רעיון נוח אך
מופרך ואכזרי זה, הגה לא אחר מאשר האיש שנחשב כ"אבי הפילוסופיה
המודרנית".
דקארט כשסוקרים את ההיסטוריה של הרעיונות בדבר מעמדם המוסרי של בעלי-חיים,
בולט לרעה מקומו של הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי, רנה דקארט (1650-1596 ,René
Descartes). דקארט וממשיכיו הביאו לעולם את "תזה האוטומט": ההנחה שכל החיות
מלבד האדם הן מכונות אוטומטיות, המשוללות כל הכרה או חיי נפש. בהיעדר נפש,
החיות אינן מסוגלות לסבול מהפגיעות שפוגעים בהן בני-אדם ולכן אין כל צורך
להתחשב בהן. עיקרי רעיון זה הוצגו על-ידי דקארט ב"מאמר על המתודה" (1637)
ובמשך השנים הוא הוסיף לו ביאורים במכתביו. פילוסופים אחרים פיתחו את הרעיון
ויש המחזיקים בו עד עצם היום הזה.
רנה דקראט, מתוך ציורו של פראנס האלס, 1649
דואליזם: גוף/נפש תזת האוטומט פותחה לכאורה
כמענה לבעיה פילוסופית טהורה: שאלת הקשר שבין גוף לנפש. אריסטו, שהשפעתו
ניכרה בימי דקארט, הניח שכל היצורים החיים הם בעלי נפש ברמות שונות; והנפש
והגוף הם היבטים שונים של ישות אחת. דקארט, לעומת זאת, ראה בנפש הוויה שונה
ונפרדת במהותה מגוף. "נפש", עבורו, היא רק נפש תבונית, המקיימת חשיבה תבונית
(רציונלית). היכולת לגדול ולהתרבות, שקיימת גם בצמחים והיא נפש בעיני אריסטו,
אינה נפש לדעת דקארט; והיכולת לחוש, לזכור ולהשתוקק, שקיימת בחיות והיא נפש
בעיני אריסטו ובעיני רבים מאתנו כיום, אף היא אינה נפש בעיני דקארט, שהאמין
שרק בבני-אדם יש נפש במובן שהגדיר.
איך מזהים אוטומט? לפי דקארט, אנו,
בני-האדם, מהווים גם גוף, והשאלה כיצד משפיעים הגוף והנפש זה על זה – אם בכלל
– היא אתגר מסובך. אולם הגוף החי כשלעצמו הוא "מכונה" או "אוטומט". האדם הוא
יותר ממכונה גרידא, בזכות נפשו; ואילו שאר החיות, בהיעדר נפש, הן מכונות
ותו לא – מכונות משוכללות שנוצרו בידי אלוהים. לדברי דקארט, אילו נתקלנו
במכונה שדומה בדיוק ל"חיה לא-תבונית", לא היינו יודעים להבחין בינה לבין החיה
האמיתית. אולם אם אי-אפשר להבחין בין שימפנזה לבין מכונה דמוית-שימפנזה, כיצד
אפשר להבחין בין אדם לבין מכונה דמוית-אדם? דקארט חשב שיש לו תשובות משכנעות
לכך: ראשית כל, אף מכונה לא תוכל להשתמש במילים ולשוחח; ושנית, אף מכונה לא
תצליח לפעול באופן המגוון והסתגלני שמאפיין את ההתנהגות האנושית. דקארט ממשיך
וטוען שמבחנים אלה מבחינים גם בין אדם לחיה: כל אדם, אפילו הוא מפגר, מסוגל
לדבר, ואף חיה אינה מסוגלת לעשות זאת; ולאדם יש יכולת לפעול בגמישות בהתאם
לנסיבות משתנות, בעוד שפעילות של חיות מותאמת רק לנסיבות מסוימות
וצרות.
דקארט עצמו לא היה עקבי בטענותיו על חיות כמכונות, ובהתכתבויותיו הוא
הסכים שחיות יכולות להרגיש ולהשתוקק, אבל באופן לא מודע. כמה מחסידיו הרחיקו
לכת וטענו שתגובות הכאב של חיות, כגון צרחות, אינן מעידות על תחושת כאב אלא
הן לא יותר מרפלקסים נטולי תחושות – יללות כלב שהוכה אינן מוכיחות שהחיה
סובלת, כפי שקולו של אורגן שמקישים על קלידיו אינם מעידים שכלי הנגינה
סובל.

"הברווז המעכל" או "הברווז המלשלש" של ז'אק דה ווקסון
(Vaucanson) שהוצג לראשונה בפאריס ב-1738, ונחשב כשיא חיקויי החיות
האוטומטיים שנוצרו בתקופה זו. זהו רובוט שנראה כמו ברווז, נע כמו ברווז, ליקט
גרעינים ופלט לשלשת, אף על-פי שלא עיכל באמת. יתכן שחיקויי חיות כאלה טשטשו
את הגבול שבין מכונות מלאכותיות לבין הדימוי של חיות בתור
מכונות.
התנגדויות לתזת האוטומט תזת האוטומט עוררה
עניין רב בחוגים האינטלקטואליים באירופה במאות ה-17 וה-18. עם הזמן דעכה
האמונה בכך שחיות אינן חשות כלל, אך אפילו כיום יש פילוסופים הרואים בשפה
תנאי מרכזי לקיומה של תודעה – טענה שממנה נובע לכאורה שחיות לא סובלות. מצד
אחר, תזת האוטומט עוררה התנגדות פילוסופית רבה. מקוצר היריעה, נזכיר כאן
בקיצור נמרץ תהיות שעולות למקרא דבריו של דקארט:
- אם גוף ונפש הם מהויות נפרדות לחלוטין, לא ברור כיצד הם יכולים להשפיע
זה על זו: דקארט ניסה לפתור בעיה זו בטענה שיש בלוטה מסוימת במוח שבה
מתקיים קשר בין גוף לנפש, אולם כפילות כזו באיבר מסוים בגוף היא למעשה
הודאה בכישלון ההפרדה בין גוף לנפש.
- מצד אחר, אם מערכת העצבים של חיות גורמת להתנהגותן באופן אוטומטי, מבלי
שמעורבת בכך נפש, ניתן לטעון באופן זהה שגם התנהגות האדם נובעת אך ורק
ממבנה מערכת העצבים שלו, ללא צורך להניח שיש לאדם נפש. רעיון זה נפוץ אחרי
דקארט.
- נניח שבאמת אפשר ליצור רובוט שיחקה את המראה וההתנהגות של חיה כלשהי
(כולל אדם); באיזה אופן מעיד קיומו של הרובוט על תכונותיה של החיה הטבעית?
ההיקש של דקארט, שהאפשרות ליצור "אוטומטים" בדמות חיות תעיד על כך שאין
לחיות עצמן נפש, פשוט אינו תקף מבחינה לוגית.
- אפשר להסביר את כל קיומם של חיי הנפש כתולדה של גוף, וליתר דיוק –
תולדה של פעילות מערכת העצבים. כשם שמערכת העצבים מייצרת תגובות רפלקס לא
מודעות, כך היא מייצרת רגשות מודעים ומחשבות מודעות; הנפש אינה מהווה אפוא
דבר אחר מהגוף, אלא היא היבט של הגוף. ואם כך, אין סיבה להניח שהנפש מיוחדת
דווקא לבני-אדם.
- כבילת התודעה רק לחשיבה רציונלית ולשפה אינה סבירה – אנו חווים במודע
גם רגשות ללא מילים. הנחתו של דקארט, שכל מה שאיננו תודעה תבונית/לשונית
הוא רפלקס גרידא, אינה הולמת חוויות אלה. ואם נסכים שיש תודעה שאיננה
תבונית/לשונית, יתכן שהיא קיימת גם במינים שאינם תבוניים/לשוניים.
מעבר לכך, תזת האוטומט אינה סבירה מבחינה מדעית:
- האמונה שנפש קיימת בבני-אדם בלבד, אינה סבירה לאור ההנחה שקיים רצף
אבולוציוני בין מינים ביולוגיים שונים; היא גם אינה סבירה לאור היתרון
ההישרדותי שיש לתודעה במינים ביולוגיים שונים. כמובן, טיעונים כאלה מושתתים
על תורת האבולוציה ופיתוחם התאפשר יותר מ-200 שנה לאחר דקארט.
- דקארט התעלם מהמורכבות ומהגמישות של התנהגות חיות שונות והתקשורת
ביניהן, המעידות על תבונה ולא על רפלקסים. תצפיות יומיומיות פשוטות יגלו
תופעות כאלה, אם כי רק בשליש האחרון של המאה ה-20 החל מחקר שיטתי על דגמי
תקשורת והתנהגות חייתיים (ובכלל זה שימוש בשפה) שלא ניתן להסבירם באופן
משכנע כרפלקסים.

הנתיחות שביצע דקארט בעצמו ועודד את קוראיו להשתתף בהן
מהוות חלק ממסורת ארוכה של נתיחות בבעלי-חיים
(לעתים בבני-אדם) מתים או חיים. חיתוך העץ מ-1541, ממחיש
הדגמה שערך גאלנוס במאה ה-2 או ה-3 לספירה
בחיתוך עצבים השולל מחזיר את יכולתו להשמיע
קולות.
הטיעון הדתי למי שלא השתכנע מטיעוניו של
דקארט נגד קיומה של נפש בחיות, מזמן הפילוסוף בסוף הפרק העוסק בנושא את השורה
התחתונה:
"לאחר טעותם של המכחישים את קיומו של אלוהים [...] אין טעות שיש לה
כוח רב יותר בהסטת רפי השכל מדרך המעלות הישרה מאשר ההנחה שנפש הבהמות זהה
בטבעה לזו שלנו; וכתוצאה מכך לאחר החיים האלה אין לנו למה לצפות יותר
מזבובים ונמלים."
דקארט מסיים בטענה, שיש צורך לבסס היטב את ייחודיותה של נפש האדם כדי
להבהיר שהיא בלתי תלויה בגוף, ומכיוון שאינה נעלמת עם מות הגוף ולא נראה שיש
כוח שיוכל להכחידה – היא בת-אלמוות. במילים אחרות, דקארט כאילו מרמז שגם אם
טענותיו אינן מוצקות במיוחד, עדיף להאמין בהן; כי אם לא כך – אין צורך לצפות
לגמול ולחשוש מעונש בעולם הבא (שהרי לא נגיע לעולם הבא אם נשמתנו תמות עם
גופנו) ובכך יאבד הבסיס להתנהגות המוסרית בחברה הנוצרית.
עבור החילונים שבינינו (וכן לא מעט דתיים לא-נוצרים) אין ספק שהטיעון
הזה שומט את הקרקע מתחת לכל תזת האוטומט. אולם האם הוא חייב לשכנע אפילו
קתולים אדוקים? האם, למשל, ההנחה שגם נפשם של "זבובים ונמלים" היא בת-אלמוות
תחייב את הקתולי לנטוש את האמונה בשכר ועונש בעולם הבא? לכאורה נראה שהדברים
אינם תלויים זה בזה, אבל אלה באירופה של המאה ה-17 רעיונות כאלה היו עלולים
להיות מסוכנים.
התלהבות ממכונות מעבר להצהרה בדבר המניע
הדתי לגיבוש תזת האוטומט, בולטת לעין התלהבותו של דקארט ממכונות. יותר
משהתעניין במכונות עצמן (כגון שעונים) הוא התלהב מעיקרון המכונה: מערכת שכל
חלקיה תוכננו ונבנו למטרה מוגדרת, ושהצלחת פעולתה תלויה בשליטת המהנדס
בעקרונות הפעולה המכניים. המכונה שימשה כדימוי שניתן להדביק לדברים טבעיים
שונים ולהדגיש בכך שאנו יודעים כיצד הם פועלים. הידע מאפשר שליטה ללא מצרים
ב"מכונות" שקיימות בטבע, במיוחד אם נדע ליצור מכונות מלאכותיות דומות. דימוי
המכונה מגלם את ניצחון התבונה האנושית: האדם מצליח לברוא גוף פועל – ובכך הוא
רוכש לעצמו משהו מיכולת הבריאה האלוהית. הגדרת חיות בתור "מכונות" מגלמת אפוא
כוחות של ידיעה ושליטה, ואפילו כוח אפשרי של בריאה.
הדברים האלה לאו דווקא נכתבו במפורש ב"מאמר על המתודה", אלא הם
מעין מסר סמוי וזהיר: דקארט מדגיש עד כמה ה"מכונות" שנוצרו בידי אלוהים
משוכללות יותר, ומבטח את עצמו מפני כפירה בעיקרי הנצרות כשהוא מוציא את הנפש
האנושית לחלוטין מתחום שליטתו של המכונאי האנושי. אולם כצפוי, הוגים שפעלו
אחריו סילקו את הנפש מהדיון וכרכו את האדם עם שאר הטבע – עולם שניתן לפענחו
כליל ולשלוט בו באמצעות חוקי הפיזיקה והכימיה. במידע רבה, כך פועל המדע גם
כיום.

הדגמה פומבית של ויוויסקציה בכלב. פרט מתוך ציורו של
Emile-Edouard Mouchy, משנת 1832.
התלהבות מהפיזיולוגיה ההתפתחויות החדשות
בפיזיולוגיה, ובמיוחד גילוי מחזור הדם על-ידי וויליאם הארווי, כשני עשורים
קודם ל"מאמר על המתודה", משכו את דקרט אף יותר מדימוי המכונה. לדיון שלו
בבעלי-חיים כמכונות נטולות נפש, קודם תיאור ארוך של מערכת כלי הדם, המבטא
התלהבות מהצלחתו החדשה של האדם בפענוח רזי ה"מכונה" מעשי ידי האל. בפתח
התיאור, ממליץ דקארט למי שאינם בקיאים באנטומיה "לטרוח שיערכו בנוכחותם
דיסקציה של הלב של חיה גדולה כלשהי שיש לה ריאות (כי דבר זה כולו דומה לאדם
במידה מספקת)." דקארט עצמו הרבה לעבור בין קצביות, לצפות בחיות הנשחטות
ולקנות אברים לניתוח. מטרת המחקר מסוג זה (הנערך במסורת קדומה יותר) היא
להשיג ידע תיאורטי המקנה שליטה בטבע; אולם זאת במקביל למעשה גשמי מאוד של
שליטה: הרג. קשה שלא להבחין בקשר שבין הפרקטיקה שדקארט ממליץ עליה לבין
טענותיו על טיבה של הנפש.

"הקצב ועוזרו", חיתוך עץ מאת האמן השוויצרי Jost
Amman, משנת 1568.
דקארט הרבה לבקר בקצביות ולחזות בהרג
החיות.
השורה התחתונה: תירוץ האוטומט תזת האוטומט
עוסקת לכאורה בתיאור טיבם של הגוף והנפש, אולם יש לה השלכות מוסריות דרמטיות:
אם לחיות אין יכולת לסבול, אין אפילו משמעות למושג "עינוי" ביחס אליהן. דקארט
סיפק את התירוץ המושלם לכל מי שחפץ לפגוע בחיות במצפון נקי, וודאי לא יהא זה
מוגזם לומר שבימיו, ואולי עד היום, יחסם של קוראי דקארט לתזת האוטומט משקף את
עמדתם ביחס לפגיעה בלתי מרוסנת בחיות. ויוויסקטורים אימצו בחום את תזת
האוטומט, ודאי גם בזכות התלהבותו של דקארט משיטות המחקר בפיזיולוגיה.
הפילוסוף עצמו, בתגובה לביקורת של אחד ממעריציו, הבהיר את הקסם שהוא מוצא
בתורתו עבור רוב בני-האדם:
"עמדתי אינה אכזרית כל-כך לחיות הפרא כפי שהיא טובה לאנשים, שאותם היא
פוטרת מכל חשד לפשע, ולא משנה באיזו תדירות הם אוכלים או הורגים
חיות."
רשימת המקורות לכתבה תצורף עם פרסומה באתר אנונימוס
פינת התזונה תבשיל עדשים ומנגולד
מרכיבים
 חבילת עלי מנגולד (15-10 עלים) מנוקים וקצוצים גס
כוס וחצי עדשים ירוקות שהושרו במים במשך כמה שעות
בצל קצוץ
עגבנייה קלופה וחתוכה לקוביות
כף מיץ לימון
כף שמן זית
כף אבקת מרק ירקות, עדיף אורגנית (לא חובה)
2-1 שיני שום
תבלינים: פפריקה, פלפל שחור ומלח
הכנה
- בתוך סיר בינוני מטגנים את הבצל עם שמן הזית עד להזהבה, מוסיפים את עלי
המנגולד לטיגון קצר.
- מוסיפים את קוביות העגבנייה, אבקת מרק ומעט מים ומבשלים עד שהאבקה
נמסה.
- מוסיפים את העדשים עם השום, מיץ הלימון והתבלינים (מלבד המלח) ומכסים
במים.
- מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה עד שהעדשים מתרככות (25-20
דקות).
- מוסיפים מלח ותבלינים אחרים לפי הטעם.
הערה: לסעודה משביעה יותר וחלבון מלא, אפשר להוסיף בשלב 4 כמה כפות
בורגול.
המתכון מבוסס על הבלוג "סיר המוסר", מאת "אליזבת".
הבלוג מפתח מאגר של מתכונים פשוטים וטיפים מהירים על טהרת הטבעונות, ויש
בו סקירות אחדות של המתכונים הטבעוניים באתרי מזון לא טבעוניים.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |