פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
ביום א', 1.11.2009, בשעה
19:30, ינחה מתן קן-תור שיחה בנושא: "חוויות מבית-הספר: מבט אישי על פרויקט
ההרצאות של אנונימוס."
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
 ת"א: ימי ג', 18:30-16:30, צומת המלך
ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
 הרצאות בבתי-ספר
כדאי לכתוב
בכתבה " הצעת חוק:
איסור על עקירת ציפורניים לחתולים" (ynet ,14.10.2009) מדווח ארז ארליכמן
על הצעת חוק של ח"כ איתן כבל ויואל  חסון לאיסור על ניתוחים לעקירת ציפורני חתולים
שלא למטרות רפואיות — ניתוחים הכרוכים בכריתת חלק מאצבע החתול.
הכריתה גורמת כאבים קשים ומצוקה הנמשכת כל חייו של החתול, שאינו מסוגל עוד
לבטא התנהגויות טבעיות הכרוכות בשימוש בציפורניו. כדאי לכתוב לחברי
הכנסת ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק.
בכתבה " עיריית
טירת כרמל תשמיד כלבים משוטטים" (mynet נשר, טבעון והסביבה, 15.10.2009)
מדווחים אודי אמסלם ומי-טל בן-סימון על כוונתה של עיריית טירת הכרמל להשמיד
כלבים חופשיים בתחומה, באמתלה של מלחמה בכלבת, למרות שלא התגלו בעיר
מקרי כלבת לאחרונה. כדאי לכתוב לראש עיריית טירת הכרמל בדרישה לבטל את הרג
הכלבים. מר אריה טל, ראש עיריית טירת הכרמל, רחוב הרצל 4, טירת הכרמל,
בכתבה " הצעת חוק
בעכו: לאסור רכיבה על סוסים" (mynet עכו ונהריה, 13.10.2009) מדווחת יפה
ברנס על הצעת חוק עירונית של חבר מועצת העירייה שלמה פדידה לאסור על רכיבה על
סוסים בשטח העיר, הן מטעמי בטיחות הציבור והן למניעת פגיעה
בבעלי-חיים. כדאי לכתוב לראש עיריית עכו ולבקשו לתמוך בהצעת
החוק.
מר שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, רחוב ויצמן 35, עכו 24316
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
- יהדות ובעלי-חיים: ביום ב', 19.10.2009, בשעה 20:00 ייפתח
בזנגביל קורס באנגלית בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה", בהנחיית הרב אדם
פרנק. ששה מפגשי הקורס יתקיימו בימי ב' בשעה 20:00. לתוכנית
הקורס. נושא המפגשים הראשונים (השבוע ובשבוע הבא): מקורות יהודיים על
הקשר אדם-חיה. ההשתתפות בקורס ללא תשלום, מומלץ להירשם מראש.
- סדנת קמבוצ'ה: ביום ג', 20.10.2009, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל
סדנת הכנת קמבוצ'ה: משקה שמקורו במזרח אסיה, שנוצר בהתססה של תה מתוק בעזרת
תרבית המשלבת שמר וחיידק. למשקה מיוחסות סגולות בריאותיות. ניתן לרכוש
בסדנה mother במחיר 15 ש"ח ולהתסיס בבית. מנחה: נחשון דוד כרמי. השתתפות:
45-25 ₪ לפי היכולת.
שיחה על מזון וסביבה: ביום ו', 23.10.2009, בשעה 12:30 תתקיים
במתחם מוזיאון הטבע בירושלים (רח' מוהליבר 6) שיחה בנושא "לנגוס בכדור-הארץ:
שיחה על מזון וסביבה". מנחה: תמיר לוסקי. השיחה היא במסגרת אירוע שבת לתיקון
סביבתי שיתקיים במקום.
קורס בתל-אביב – "בין ממון למזון"
ביום ד', 28.10.2009, בשעה 19:30, ייפתח בבית הקיבוץ הארצי (רח' ליאונדו
דה-וינצ'י 13, במועדון בקומה 3-) הקורס "בין ממון למזון – דברים שלא ידעת על
מזון, סביבה, חברה וכלכלה". בין המרצים: ערן בן ימיני, יו"ר התנועה הירוקה;
ד"ר ניר אביאלי, אוניברסיטת בן-גוריון; העיתונאית תמרה טראובמן; עו"ד יוסי
וולפסון ועוד. הקורס מומלץ במיוחד לבעלי-עניין בנושאי סביבה וחברה, אשר טרם
קישרו את עמדותיהם בנושא זה לסוגיות של תזונה. הקורס מתקיים במסגרת המכללה
החברתית-כלכלית. לתוכנית
הקורס. עלות ההרשמה לקורס כולו (12 מפגשים) היא 250 ₪, ויש אפשרות
להנחות. פרטים: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
כנס תזונה ובישול בריא
 ביום ו', 6.11.2009, בשעות 15:00-09:00, יתקיים בתיאטרון גבעתיים
כנס תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה
Eatwell. זהו כנס ראשון מסוגו בארץ, המשלב הרצאות על תזונה לצד סדנאות מעשיות
של בישול בריא. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 25 ש"ח. יש
להירשם מראש 03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
דרושים לאנונימוס: מרצים
מרצים/ות מתנדבים, צמחונים וטבעונים, בעלי ניסיון משמעותי
בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות
בעלי-חיים בפני נוער, לפחות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה, בעיקר
בדרום ובצפון הארץ. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל'
03-6204878
 ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
 mynet (חיפה) לשחרר!
בכתבה " שלום שמחון
- שחרר את התרנגולות מהכלובים!" (14.10.2009) מדווחת מי-טל בן-סימון על
פעילות אנונימוס במתחם פסטיבל הקולנוע בסוכות: "המיצג כלל תרנגולת ענק בגובה
2 מטרים. עוברי האורח הוזמנו להצטלם איתה ועם שלט הקורא: 'שלום שמחון - שחרר
את התרנגולות מהכלובים!' התמונות נשלחו לאחר מכן למצולמים וישולבו בכרטיסיהם
האישיים ב'פייסבוק'."  החדשות 2 רשות
ההתעללות. בכתבה " תנו
לחיות לחיות: פקחים התעללו וירו בבעלי חיים" (14.10.2009) מובאים עיקרי
עדותו של תומר בסקינד, מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים לשעבר, על התעללות
בידי פקחי הרשות: קשירת גמל לעץ ללא מזון ומים עד שמת מרעב, וירי ללא סיבה
בחמור, בסוס ובגורי חתולים. בעקבות תלונותיו של בסקינד, הוא פוטר מעבודתו.
תנו לחיות לחיות הגישה תלונה במשטרה בעקבות העדות.
ynet חוחיות. בכתבה
" ציד
מעושן: חוחיות נמצאו בחפיסות סיגריות" (12.9.2009) מדווח ארז ארליכמן
ששלושה חשודים בציד חוחיות נתפסו בסוף השבוע במהלך בדיקה במחסום באזור בית
שאן. ברכבם התגלה ציוד המשמש ללכידת ציפורים: מקלות עץ המרוחים  בדבק, רשתות ערפל וכלוב. ברכב נמצאו גם שתי חוחיות שהוחזקו
בתוך חפיסות סיגריות. החוחיות שימשו כפיתיון ללכידת חוחיות נוספות בטבע.
החשודים הם בעלי עבר בעבירות ציד וברשות פתחו נגדם תיק חקירה בגין פגיעה בערך
טבע מוגן. החוחיות צפויות לעבור שיקום.
 ynet דחפורים. בכתבה " למרות
התנגדות ארגוני הסביבה - בית דגן יורחב" (13.10.2009) מדווחת יעל דראל:
"המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה היום (ג') לאשר את התוכנית להרחבת
היישוב בית דגן ב-580 יחידות דיור. בחברה להגנת הטבע, שנאבקו נגד התוכנית,
הגיבו להחלטה וכינו אותה 'החלטה אומללה' אשר תפגע בשטחים הפתוחים הבודדים
שעוד נותרו באזור המרכז."
ynet משטרע. בכתבה
" הכלב
נגנב? יש עניין לציבור" מספר (15.10.2009) ארז ארליכמן על זלזול מופגן
מצד משטרת חיפה בתלונתה  של אישה שכלבה נחטף בחוף הים: "אחד השוטרים בתחנה פשוט אמר לי ש'אז
מה אם גנבו לך את הכלבה, תקחי אחת אחרת'." המשטרה מיהרה לסגור את התיק,
ובעקבות ערעור המתלוננת, הורה בית-משפט השלום בחיפה למשטרה לחקור את המקרה
כראוי, אולם משטרת חיפה המשיכה בזלזול ובחוסר מעשה.
nrg מעריב מקלט
במצור. בכתבה " בוליביה:
לשמור על חיות הבר" (12.10.2009) מספרת טלי ליברגל על מקלטים לחיות בר
שחולצו משבי ומציד בבוליביה. את המקלטים מפעיל הארגון inti wara yassi והוא
קולט טיילים מתנדבים. אחד המקלטים מצוי בסכנת הרס עקב סלילת כביש וגידול
קוקה.
תזונה וצרכנות
ynet ביצים. בכתבה
" מכון
מיון ביצים פיראטי נחשף בקלקיליה" (13.10.2009) מדווחת מירב קריסטל:
"פקחי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר חשפו בקלקיליה  מכון מיון והחתמת ביצים פיראטי. המכון, שנחשף בסיוע כוחות
צבא ומשטרה, שימש כמשכן לזיוף חתימות על ביצים על מנת לשווקן בקלות בישראל.
[...] משרד החקלאות אוסר על שיווק ביצים שמקורן מחוץ לגבולות ישראל בשל
העובדה שמדובר במוצר רגיש, העלול להזדהם בסלמונלה כשלא מקפידים על שמירתו
בטמפרטורה מתאימה."
nrg מעריב אמריקה.
ברשימה " פריקי,
אח שלו? פינת הבישול הרוחני" מציע (16.10.2009) שחר שילוח מתכון פריקי
(חיטה ירוקה שיובשה בקלייה) ואגוזים, וכן טיפים לטבעונים בניו יורק.
הארץ ניקוי מכאיב. בטור " לאכול
או לא לאכול: ניקיון יסודי" (16.10.2009) מתארת רחל טל-שיר את התסמינים
האופייניים למי שרגיל לאכול ג'אנק פוד ומבקש להפסיק לאכול מזון מן החי ומזון
צמחי מעובד.
ynet כתום.
בפינה " שמח - מרק
ירקות כתומים" מציעה (15.10.2009) רותי קינן מתכון למרק גזר-דלעת-בטטה,
הכולל גרסה טבעונית.
מותחים איברים במישיגן
חקיקה לרווחת בעלי-חיים בחקלאות:
מישיגן, מיין ואוהיו 2009
שלוש מדינות בארצות-הברית התבקשו השנה להעביר חוקים שיאפשרו
לחיות במשקים החקלאיים לעמוד, לשכב ולמתוח איברים. שתיים נענו לאתגר,
ומישיגן אף קבעה איסור מהפכני על השימוש בכלובי סוללה; אוהיו מסרבת לשתף
פעולה, בינתיים.
שינוי אטי בארצות-הבריתארצות-הברית היא
מוקד הניצול התעשייתי של בעלי-חיים בעולם. התעשיות האמריקאיות לא רק גדולות
במיוחד, אלא הן גם פטורות מפיקוחו של חוק להגנה על בעלי-חיים; הפטור נקבע
במפורש בחוק רווחת בעלי-החיים הפדרלי, שאינו חל על "חיות משק". בשנת 2002
נבקע סדק ראשון בחומת החסינות המשפטית של התעשיות החקלאיות, כש פלורידה קבעה
במשאל-עם איסור להחזיק חזירות ב כלובי הריון (תא
מסורג הגדול מעט מגוף החזירה ובו היא כלואה במשך כל חודשי הריונה) בתעשיית
החזירים הקטנה במדינתם. מאז התקבלו חוקים המגבילים שיטות אכזריות במיוחד
לכליאת חיות בחקלאות בשבע מדינות. החוק הבולט ביותר התקבל בנובמבר 2008 ב קליפורניה, גם כן
במשאל-עם: איסור משולב על החזקת חזירות בכלובי הריון, על בידוד/קשירת עגלים וועל כליאת תרנגולות בכלובי סוללה.
הארגון המוביל את מהלך החקיקה הוא HSUS. שותפיו הם Farm Sanctuary וארגוני
מדינה מקומיים.
חזירות בכלובי הריון (צילום: Farm Sanctuary)
מיין
בשנת 2009 קידם HSUS חקיקה נגד שיטות
כליאה אכזריות במיוחד בשלוש מדינות: מיין, מישיגן ואוהיו. התקדים במדינות
אחרות, ובעיקר הניצחון המובהק של HSUS בקליפורניה, אותת לתעשיות החקלאיות
במדינות אלה שלא כדאי להסתכן במשאל-עם – עדיף לנהל עם HSUS משא-ומתן ולהגיע
לפשרה. HSUS מעדיף פשרות כאלה כי חקיקה דרך משאל-עם היא הליך יקר מאוד
ולכן נדיר; דרך משא-ומתן, לעומת זאת, ניתן לקדם חקיקה במספר מדינות במקביל.
מיין הייתה המדינה הראשונה השנה שנענתה ליוזמות החקיקה. המהלך כולו עבר
בשקט תקשורתי מוזר, כאילו הגבלות מוסריות על החקלאות הפכו לעניין שבשגרה
בארצות-הברית. הסנאטור הדמוקרטי ויו"ר ועדת החקלאות, השימור והיערנות של
הסנאט, ג'ון נאטינג, הגיש את הצעת החוק LD 1021, הקוראת לאסור במיין כליאת
חזירות בתאי הריון ובידוד/קשירת עגלים החל מ-1.1.2011. ההצעה עברה פה-אחד
בוועדה של נאטינג בסוף חודש מרץ, ולאחר מכן עברה פה-אחד בשני הבתים של
הפרלמנט במיין. ב-13.5.2009 חתם מושל מיין על החוק. בכך הצטרפה מיין ל קולורדו ולאורגון,
שחוקקו חוקי הגנה על חזירות ועל עגלים בהליך חקיקה רגיל. שאר המדינות שחוקקו
חוקים כאלה – אריזונה, קליפורניה
ופלורידה, נזקקו למשאל-עם. 
""עגלי חלב" קשורים בשרשרת סביב הצוואר, בתאים פתוחים
למחצה (צילום: Farm Sanctuary)
מישיגן: התעשיות מתעוררות
במהלך השנה ביקש
HSUS להיפגש עם נציגי הארגונים החקלאיים של מדינה גדולה יותר ממיין – מישיגן.
במישיגן כ-10 מיליון תושבים ותעשיות בעלי-חיים גדולות: בתעשיית הביצים יש
למעלה מ-10 מיליון תרנגולות, בתעשיית החזירים מוחזקות לרבייה כ-100,000
חזירות, ותעשיית "עגל חלב" היא מהגדולות בארצות-הברית (הנתונים המספריים לא
התפרסמו). HSUS, בסיוע Farm Sanctuary והארגון המקומי המוביל (אף שהתמחותו
היא כלבים וחתולים) Michigan Humane Society, תכנן להעביר חוק הדומה לזה
שהתקבל בקליפורניה, להגבלת שיטות הכליאה בשלוש התעשיות.
בתעשיות החקלאיות ניסו מבעוד מועד לסכל את המהלך. חודשים לפני פניית
HSUS החלו מנהיגי התעשיות בגיבוש יוזמה משלהם, ובראשית הקיץ הגישו אנשיהם
בבית-הנבחרים שתי הצעות חוק, שנועדו להעניק לתעשיות שליטה מלאה על כל מה
שקשור ב"רווחת בעלי-חיים". הצעה 5127 ביקשה לקבוע ש"תוכניות הבטחת האיכות" של
תעשיות בעלי-החיים יהוו בסיס לשיטות הטיפול המותרות בחיות; במילים אחרות,
ההצעה נועדה לקבע בחוק את השיטות החקלאיות המקובלות ולהוסיף להן כותרת יפה.
הצעה 5128 נועדה למנות סמכות מקצועית שתקבע כיצד יש לטפל בחיות – וגם כאן
דובר על גוף בשליטה מלאה של התעשיות. הניסיון ליצור בהצעות אלה מראית-עין של
עניין ברווחת החיות הגיע לשיאו הקומי בהוראה שבעלי המשקים יממנו מכיסם
ביקורים של גורם עצמאי לבדיקת עמידתם בסטנדרטים שנקבעו בחוק... אחת לחמש
שנים!
תרנגולות בכלובי סוללה. (צילום: Farm
Sanctuary)
משא-ומתן במישיגן
כמובן, הארגונים בראשות
HSUS התנגדו להצעות שהגישו התעשיות, ובעקבות מהלך שלא נחשף, ההצעות הוקפאו
בבית-הנבחרים. כעת נאלצו ראשי התעשיות לשבת עם HSUS סביב שולחן הדיונים,
בחסות פוליטיקאים. דניס דיאנג, נשיא "התאחדות יצרני בשר החזיר של מישיגן"
(MPPA) פרסם מאוחר יותר מכתב פתוח, הממוען ל"יצרני בשר החזיר של מישיגן", ובו
הוא מסביר ש-HSUS הודיע על כוונתו להגיש למשאל-עם (בבחירות שייערכו בנובמבר
2009) הצעת חוק לאיסור על שיטות כליאה אכזריות במיוחד, ושבכוונתו
להתחיל באיסוף החתימות הנדרשות להגשת הצעת החוק בעונת הפוטבול במכללות, אז
ניתן לאסוף בקלות חתימות רבות. דיאנג מסביר, שנערכו מספר סקרי דעת-קהל, וכולם
הראו ש-HSUS יצליח להעביר את החוק במשאל-עם. הנוסח האפולוגטי של דיאנג ממחיש
את כוחה של הקואליציה להגנה על בעלי-חיים:
"מניסיון העבר ביוזמות משאל-עם במדינות אחרות, היה ברור שהוצאת סכומי
כסף עצומים כדי לחנך את הבוחרים על הסיבות לשימוש בשיטות ייצור מודרניות
ולהסביר מדוע הן תוכננו במחשבה על רווחת החיות, קרוב לוודאי שלא תצליח
בתנאים של שינוי משמעותי בדעת הקהל בנושא. [...] בסופו של דבר, השאלה הייתה
אם לשמור על שליטה כלשהי על גורלנו או לתת לבוחרים להחליט. הוועד המנהל של
MPPA לא הסכים להפקיר החלטה כה חשובה לחוסר הוודאות הנלווית להצעת חוק
במשאל-עם."
את המשא-ומתן ניהל HSUS עם נציגי MPPA וארגון של לולנים, וההסכם שהושג –
בתמורה לכך ש-HSUS לא יגיש הצעת חוק למשאל-עם – התקבל גם על דעת ארגונים
חקלאיים אחרים. ההסכם הפך לגרסאות חדשות של הצעה 5127. בין 16 בספטמבר ל-1
באוקטובר, עברו ההצעות שלושה שלבים: אישור בבית הנבחרים (ברוב 20-87), אישור
בסנאט (0-37) ולבסוף, עקב הבדלים בין גרסאות ההצעה, אישור בית-הנבחרים של
גרסת הסנאט (22-86). ב-12.10.2009 קיבלה הצעה 5127 תוקף של חוק עם חתימת
המושלת, ג'ניפר גראנהולם. מישיגן הפכה למדינה השביעית בארצות-הברית שאסרה
כלובי הריון לחזירות, החמישית שאסרה תאי בידוד לעגלים והשנייה שאסרה כלובי
סוללה לתרנגולות.
כמה מהפוליטיקאים הבולטים לטובה בארה"ב השנה: משמאל הסנאטור
ג'ון נאטינג ממיין,
שקידם את הצעת החוק לטובת החזירות והעגלים; במרכז ומימין
פאם ביירנס ומייק סימפסון מבית-הנבחרים במישיגן,
שקידמו את המשא-ומתן שנערך בין תעשיות בעלי-החיים
ל-HSUS.
החוק במישיגן
החוק שהתקבל הוא תוספת לחוק
חקלאי ותיק. סעיף 2 הוא הסעיף העיקרי בתוספת:
"למרות כל הוראה אחרת בחוק, מנהל או מפעיל משק לא יקשור או יכלא אף
אחת מהחיות המכוסות [על-ידי חוק זה] במשק למשך כל היום או רובו, באופן
שמונע מחיה כזו מלבצע את הפעולות הבאות:
א. לשכב, לעמוד, או למתוח את
אבריה במלואם.
ב. להסתובב בחופשיות."
סעיף ההגדרות בחוק קובע במפורש שהוא מכסה חזירות, עגלים המגודלים עבור
בשר "עגל חלב" ותרנגולות "מטילות" (בתעשיית הביצים). כמו בקליפורניה, גם כאן
לא נקבע איזה סוג של כלובים נאסר לשימוש אלא הוגדרו תנאי מינימום לכליאה, אשר
בפועל אינם יכולים להתקיים בכלובים המקובלים בשלוש התעשיות.
סעיף 3 לחוק החדש קובע סייגים – מקרים שבהם לא חל האיסור להחזיק
חיות בתנאי הצפיפות הנ"ל: במחקר מדעי או חקלאי; בבדיקות ובטיפולים רפואיים
על-ידי וטרינר מוסמך; בהובלה; בתצוגות ובמופעים; בשחיטה; ובמקרה של חזירות
הרות – במשך 7 ימים לפני מועד ההמלטה המשוער.
עוד קובע החוק, שהפרתו תיחשב כעבירה אזרחית, ולמשרד החקלאות ולתובע
הכללי, וכן לבתי-המשפט, יש סמכות להוציא צווים זמניים או קבועים נגד
העבריינים.
לבסוף, ההוראות בעניין עגלים ייכנסו לתוקף ב-1.10.2012, ואילו
ההוראות בעניין תרנגולות וחזירות ייכנסו לתוקף תוך עשר שנים.
פשרות במישיגן
נציגי החקלאים הסכימו לפשרות
רבות, המתמקדות לא בשינוי ההתנהגות של החקלאים – שהוא שינוי זול – אלא בהחלפת
ציוד יקר ובהגדלת השטח המוקצב לכל חיה. בתמורה, החקלאים זכו ב"תקופת מעבר"
ממושכת במיוחד – עשור לעומת שש שנים בקליפורניה. בנוסף לכך, HSUS שאף להכליל
את העבירות לפי חוק זה בתחום הפלילי, ונאלץ להסתפק באמצעי אכיפה משפטיים
מוגבלים יותר. יתכן, שבמשאל-עם היה HSUS מצליח להעביר חוק אפקטיבי יותר עם
תחולה רחבה יותר.
התפתחויות באוהיו
לעומת המשא-ומתן המוצלח
במישיגן, ניסיון החקיקה של HSUS באוהיו לא עלה יפה, בינתיים. המדובר במדינה
מעט יותר מאוכלסת ממישיגן, עם תעשיות בעלי-חיים גדולות יותר במידה ניכרת: 27
מיליון תרנגולות בתעשיית הביצים, 170,000 חזירות המנוצלות לרבייה ואחת
התעשיות הגדולות של "עגלי חלב" (שוב, ללא נתונים מספריים). כמו במישיגן, גם
התעשיות החקלאיות באוהיו הגיבו לעניין מצד HSUS בניסיון בהול לחוקק חוק
שיבלום את יוזמת ההגנה על החיות. המחוקקים באוהיו נענו במהירות מעוררת תהיות
– תוך יומיים התקבלה בוועדות הפרלמנט ובשני בתי הפרלנט החלטה להעלות למשאל-עם
בנובמבר הצעה מטעם התעשייה. לפי ההצעה, הנקראת "נושא 2", תוקם מועצה שתקבל
סמכות בלעדית להחליט כל החלטה תחיקתית בעניין הטיפול בחיות. מבין 13 חברי
המועצה, רק אחד יהיה נציג של "אגודה הומאנית" ושניים "נציגי צרכנים"; שאר
הנציגים מזוהים עם התעשיות החקלאיות. המדובר אפוא בהצעה שנועדה למנוע כל
חקיקה משמעותית לרווחת בעלי-חיים.
"נושא 2" מעורר לא רק את התנגדותם של ארגונים להגנה על בעלי-חיים,
ארגונים סביבתיים וארגוני חקלאות אורגנית, אלא גם את התנגדות החקלאים הקטנים
באוהיו, שמזהים ב"נושא 2" ניסיון של התעשיות החקלאיות הגדולות להשתלט על
עסקיהם. הקמפיין נמצא בעיצומו לקראת ההצבעה ב-3 בנובמבר.
מתוך הקמפיין נגד "נושא 2" באוהיו של קבוצת ארגוני
חקלאים וצרכנים
רשימת המקורות לכתבה תצורף עם פרסומה באתר אנונימוס
תחושת כאב בסרטנים
על יכולתם של סרטנאים לסבול מכאב (חלק
שני)
בשבוע
שעבר הבאנו את המחצית הראשונה של סקירת הידע המדעי
הקיים בדבר יכולתם של סרטנים לסבול מכאב, לפי דגמי התנהגות מסוימים, המבנה
הגופני והפעילות הפיזיולוגית. לפניכם חלקה השני והאחרון של הסקירה, לפי המאמר
"כאב ועקה בסרטנאים?" מאת אלווד, בר ופטרסון.
שינויים פיסיולוגיים
בבעלי חוליות, גירויים
מכאיבים גורמים שינויים גופניים טיפוסיים, כגון דופק מואץ, התרחבות האישונים,
שינויים בזרימת הדם ובהרכב הגזים בדם, ועוד. המחקר ברווחת בעלי-חוליות מסתמך
בהרחבה על תגובות כאלה, אולם בסרטנאים הן כמעט שלא נבדקו. אלווד, בר,
ופטרסון מזכירים רק מחקר אחד שהניב תוצאות לא מובהקות, ובו נמצא שקצב פעימות
הלב של סרטנים מסוימים ירד בעקבות אוטוטומיה (קטיעה ספונטנית) של אחת
הגפיים.
שקלול גירויים
תגובות רפלקס נוטות להיות אחידות בכל תנאי. הן אינן מעידות כשלעצמן על
סבל, בעוד שתגובות משתנות לגירוי אחיד מרמזות על עיבוד הגירוי ברמה גבוהה
יותר מרמת הרפלקס, ולכן אולי גם על סבל. החוקרים מחפשים אפוא תגובות משתנות
לגירויים אחידים, בהנחה שתגובות כאלה מעידות על כך שהחיה שקללה באופן כלשהו
בין מוטיבציות שונות. למשל, אם חיה משנה את המהירות שבה היא בורחת מגירוי
מכאיב כאשר יש לידה מזון, סביר להניח שתגובת הבריחה איננה רפלקס, אלא היא
שוקללה באופן כלשהו עם המשיכה למזון; וככל שהתגובות מגוונות יותר, כך סביר
יותר להניח שיש מאחוריהם חוויה כלשהי ולא תגובה מכאנית גרידא.
ניסוי לפי גישה זו נערך לאחרונה בסרטנים ממין מסוים: הסרטנים אולצו
לבחור בין רתיעתם ממקומות מוארים, לבין קבלת הלם חשמלי בגפה אחורית כשהם
שרויים בצל. ההלם עורר אותם לעתים קרובות לצאת לאור, והם הרבו לצאת ככל שהאור
בחוץ היה חלש יותר. בניסוי אחר, גרמו לסרטנים נזירים (הנוהגים להשתכן
בקונכיות ריקות שמצאו) הלם חשמלי קל בתוך הקונכייה. הסרטנים הגיבו ביציאה
מהקונכייה ונותרו חשופים במשך כרבע שעה – מצב חריג עבורם. כשעמדו בפני
קונכייה חדשה, ביצעו בדיקה הרבה יותר יסודית של הקונכייה ממה שמבצעים בני
מינם בדרך-כלל, ואחדים מהם אף אימצו תנוחת התקפה מול הקונכייה הריקה, כפי
שעושים סרטנים אלה כשהם מנסים לנשל סרטן אחר מקונכייתו. נראה אפוא שהסרטנים
ניסו לאתר את מקור הפגיעה ולהסירו – תגובה הרבה יותר מורכבת מרפלקס.
סרטן נזיר בקונכייה על גבי מלפפון ים, מונטריי, קליפורניה
(צילום: Clark Anderson/Aquaimages)
תגובה לאלחוש
בחסרי חוליות שונים יש מערכות
להפרשת משככי כאבים ולקליטתם, ונראה שהמערכות אלה מתפקדות בדומה לאופן שבו הן
מתפקדות בבעלי חוליות. גם כאן, בדקו חוקרים את הנושא בעזרת הלם חשמלי
בסרטנים. הסרטנים הגיבו במפגן התגוננות, שהתחזק ככל שעלתה עוצמת ההלם. זריקת
מורפין החלישה את תגובת ההתגוננות ביחס ישר לעוצמת המינון ולמשך הזמן שחלף
מאז הזריקה. השפעת המורפין בוטלה כשלסרטנים ניתן נלוקסון – תרופה לביטול
השפעת אופיאטים (כגון מורפין) בבעלי חוליות. בניסוי אחר, המורפין מיתן את
תגובת הבריחה של סרטנים מפני גירויים מפחידים, והנלוקסון השיב את תגובת
הבריחה.
חוקרים אחרים גרמו נזקים קשים לאברי סרטנים, שהגיבו על כך בשפשוף
ובהברשה של האיבר הפגוע, ובניסוי אחר -- בהימנעות משחייה ואכילה. כשהחוקרים
טיפלו בקורבנותיהם באמצעות הרדמה מקומית, הפסיקו הסרטנים בניסוי הראשון לשפשף
ולהבריש את האיבר הפגוע, והסרטנים בניסוי האחר חזרו לשחות ולאכול. לסיכום, הן
האופיאטים והן חומרי ההרדמה המקומית השפיעו על הסרטנים באופן דומה להשפעתם על
בעלי חוליות.
יכולות קוגניטיביות
זיכרון ועיבוד מידע אינם קשורים ישירות ביכולת לסבול, אך מעריכים שקיים
ביניהם קשר עקיף. בסרטנאים התגלו יכולות מרשימות של זיכרון ועיבוד מידע.
למשל, לובסטרים ממין מסוים מבצעים נדידה עונתית על פני כ-200 ק"מ כשהם
מנווטים בעזרת חוש מגנטיות. סרטנים ממין זה שהורחקו על-ידי חוקרים עד 37 ק"מ
מביתם, גילו כישורי התמצאות מדויקים בדרכם חזרה, תוך הפגנת יכולת ניווט בעזרת
שינויים מקומיים בשדה המגנטי. הסרטנים איתרו מידע הן על מיקומם הנוכחי והן על
ביתם, והצליחו לתקן את נתיב תנועתם בדרך הביתה.
בניסויים אחרים, נמצא שסרטנאים למדו לקשר מזון לצבעים, לריחות ולצורות.
אחד מההישגים המרשימים היה הגילוי שהסרטנים מסוגלים לזהות סימטריה ואסימטריה
כשהם נחשפים לצורות חדשות, שכל המשותף ביניהן הוא היותן סימטריות או
אסימטריות. יכולת כזו עדיין לא הוכחה בבעלי חוליות רבים.
עבודה רבה נעשתה על מאבקיהם של סרטנים נזירים לגזול זה מזה קונכיות.
מסתבר, שהסרטנים בוחנים את הצורה הפנימית והחיצונית של הקונכייה ומשתמשים
בחושי הראייה והמישוש; הם אומדים את כוחו של היריב לפי מפגניו ועוצמת ההתקפה
שלו; והם אפילו בוחנים את מידת התאמתן של הקונכיות עבור היריב – אם החלפת
הקונכיות טובה לשניהם, היריב יתנגד לכך פחות. כל המשתנים האלה משפיעים על
האופן שבו מנהל הסרטן התוקף את הקרב.
סרטן חולות Ocypode quadrata (צילום: Amnemona)
תגובות עקה
כשבעלי חוליות נחשפים לאיום או
לתנאים קיצוניים באופן מתמשך, גופם מייצר את ההורמונים קוטיזול ו/או
קורטיקוסטרון. הורמונים אלה משפיעים, בין השאר, על פירוק מאגרי הגליקוגן
שבגוף לגלוקוז, המשמש להפקת אנרגיה בפעילות נמרצת כגון קרב. רמת ההורמונים
האלה משמשת להערכת רווחה/מצוקה בבעלי חוליות. בסרטנאים קיים הורמון המתפקד
באופן דומה, וגם הוא משפיע על רמות הגלוקוז בנוזל ההמולימפה. שינויים אלה
עשויים אפוא לשמש לאומדן רמת המצוקה/רווחה של סרטנים בתנאים שונים.
עקה בתעשייה
אלווד, בר ופטרסון מציינים מספר
מקורות לעקה במהלך דיג סרטנים: לכידה בכלובים, שהות ממושכת ברשת, טבילה כפויה
במים וכליאה צפופה עם סרטנים אחרים במהלך ההובלה. מדידת רמת הגלוקוז ומדידות
אחרות, הראו תגובות עקה משמעותיות בסרטנים שנותרו ברשת שעתיים ונטבלו במשך
שעה. טיפול תעשייתי נפוץ אחר במספר מיני סרטנים הוא תלישת הצבתות שלהם
והחזרתם לים. שיטה זו מקובלת כ"בת-קיימא", בהנחה שהסרטנים ישרדו ושתלישת
הצבתות דומה לאוטוטומיה טבעית. אולם למעשה תלישת איבר מהגוף שונה מאוטוטומיה;
ניסויים הראו, שתלישת הצבת גורמת עלייה ניכרת ברמת הגלוקוז תוך עשר דקות,
והמצב נותר בעינו גם לאחר יממה. סימני העקה עלו באופן ניכר כשסרטנים גידמים
נכלאו עם סרטנים בריאים – עדות סבירה לפחד שחשים סרטנים לאחר שניטל מהם אמצעי
ההתגוננות. בנוסף לכך, הסתבר שתלישת צבת יוצרת פצעים גדולים ומקשה על הסרטנים
לאכול. חלקם אף נהרגים כתוצאה ישירה מהתלישה.
כלובים עמוסי לובסטרים, מיין, ארה"ב (צילום: hubertk)
סיכום: לא רק בעלי חוליות
כותרת המאמר "כאב ועקה בסרטנאים?" מלמדת שהמחברים חוששים מקביעת עמדה
ברורה בשאלה, האם סרטנים מסוגלים לסבול. בסיכום המאמר מופיעה המלצה על מחקר
נוסף בכל התחומים שנסקרו לעיל, למרות האלימות הרבה
שאופיינית למחקרים אלה. המלצה למחקר נוסף מקובלת מאוד במאמרים מדעיים,
אולם כאן יש בה עניין מיוחד, במידה שרווחת הסרטנים תילקח בחשבון בעתיד בחקיקה
באירופה ובמדינות אחרות. החקיקה ודאי תקבע לא יותר מהגבלות קוסמטיות על
תעשיית הסרטנים, ולכן יידרש מידע מדויק על רמת הסבל של הסרטנים בתנאים דומים
למדי לתנאי התעשייה.
בינתיים, למרות המסקנות הזהירות, אלווד, בר ופטרסון מצאו סימנים ליכולת
לחוש כאב בכל תחום שסקרו. יש להדגיש שמדובר בתמונה חלקית בלבד כי המאמר כמעט
שלא מתייחס לסבל שנגרם מפחד. עבור הקהל הרחב, די בנתונים הקיימים כדי
לקבוע שעלינו להימנע מאכילת סרטנים.
מקור
Robert W. Elwood, Stuart Barr, Lynsey Patterson, "Pain and Stress in
Crustaceans?", Applied Animal Behaviour Science 118 (3-4),
(Special Issue: Animal Suffering and Welfare, edited by Hanno Würbel), May
2009, pp.128-136.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
