פעילות 

לקראת החורף

למתעניינות ולמתעניינים ברכישת בגדים ונעליים לחורף המתקרב כדאי להיזכר כיצד מיוצרים מוצרי עור, צמר, ופרווה. קל להימנע מקניית בגדים ונעליים כאלה. תעשיית הפרווה גדלה בשנים האחרונות בעקבות התפשטות משקי פרווה בסין, והכנסת קישוטי פרווה קטנים ולעתים מוסווים למוצרי אופנה (במקום מכירת מוצר פרווה מובהק). גדילת התעשייה נשענת גם על העובדה שקשה מאוד להבחין בין פרווה אמיתית לפרווה סינתטית; המוכרים משקרים או לא יודעים, ולעתים אפילו המידע שעל התווית שקרי. כך, השימוש ההמוני בחיקויי פרווה מסווה את הפרוות האמיתיות ומעודד את התעשייה על-ידי מתן לגיטימציה לשימוש בפריטים שנראים כמו פרווה. לכן מומלץ שלא לקנות מוצרים עם פרווה, גם כאשר ידוע שמדובר במוצר סינתטי.

כדאי לכתוב: נגד תעמולת התעשיות

השבוע הצליחו תעשיות הבשר והחלב להכניס לעיתונות מספר חריג של כתבות יחסי-ציבור, בתירוצים של קוריוזים שונים. בכתבות מעבירות התעשיות הטעיות בוטות יותר ופחות: התיאורים מרפתות בארץ מזכירים את הפר בתור "האב הגאה" (Nfc), בעוד שבמציאות מדובר בהזרעה מלאכותית; מן התיאורים וגם מחלק מהצילומים מצטיירת אידיליה משפחתית, בעוד שבפועל לוקחים את העגלים מאמם במהירות ומגדלים אותם ללא טיפול אימהי; תנובת החלב הגבוהה מוצגת בתור הישג ו"הצטיינות", כאשר בפועל מדובר בעומס נוסף על הפרות, הגורם לרבות מהן לחלות ולקרוס; בניתוח הכלכלי של תעשיית החלב מוזכרת התעשייה כמועילה לסביבה (הארץ), בעוד שבמציאות היא גורם משמעותי ביותר בזיהום המים והאוויר; ובידיעה על ייבוא בשר עגלים ממפטמות (feedlots) הן מוצגות כשיטת מרעה טבעי (24 שעות), בעוד שבפועל מדובר במכלאות צפופות ובהזנה מלאכותית. כדאי להשתמש בפרסומן של כתבות כאלה כדי להזכיר למערכות העיתונים ולציבור שמדובר למעשה בפרסומת שניתנת לתעשיות רצחניות תחת כותרת של כתבה עיתונאית, וכדאי לעורר דיון בעינוי החיות ובהריגתן – ובצמחונות בתור האלטרנטיבה המוסרית.

חבצלת דמארי, "חותכות בבשר", מעריב (סגנון), 10.10.2007, עמ' 12.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

עידן יוסף, "נדיר: רביעיית עגלים הומלטה ברפת", Nfc ,9.10.2007.

לתגובות: דוד רמז (ככר ברוש - 5), פתח תקוה 49383. פקס: 03-9345660, דואל: Nfc@Nfc.co.il

עמירם כהן, "שופכים את החלב עם הפרה", TheMarker הארץ, 8.10.2007, עמ' 10.

לתגובות: letters@themarker.com, הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012

יהודית יהב, "חדשות עם בשר", ידיעות אחרונות (24 שעות), 8.10.2007, עמ' 14.

לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il

דליה מזורי, "שיאנית החלב: הפרה צלופחת", מעריב, 8.10.2007, עמ' 20.

נורית פלתר, "שיאנית הפרות: המליטה 14 עגלים", ידיעות אחרונות, 8.10.2007, עמ' 14.

עידן יוסף, "שיא: צלופחת משלוחות המליטה בפעם ה-14", Nfc ,7.10.2007.

משמרות בתל-אביב

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ד', בשעות 19:30-17:00, בפינת רח' המלך ג'ורג' / בוגרשוב. לפרטים: גיל 052-4322260; gilvegan@gmail.com

משמרת הסברה של אנונימוס בתל-אביב, אוקטובר 2007

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. המרצים בעלי ניסיון רב בהסברה מול קבוצות נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז.

פרטים – שי: 4animal.r@gmail.com 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878 avimor18@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet פרווה בישראל. בכתבה "פרוות שועל ב-450 שקל. לא תקנו?" (10.10.2007) מדווח ארז ארליכמן שסוחרים הציעו למכירה באתר "יד 2" פרוות שועלים שניצודו בחו"ל: "זה הטרנד הבא במכוניות והוא כבר מתפשט בבתים ולכן המלאי מוגבל". ברשות הטבע והגנים הבהירו שמדובר בעבירה על החוק להגנת חיית הבר והפרה של היתרי ייבוא. הממונה על הפיקוח והאכיפה ברשות: "עד היום לא היתרנו סחר בפרוות או בפוחלצים, למעט ייבוא פוחלצים של חיות בר מוגנות למוסדות חינוך ומחקר בלבד. בעקבות המידע שהובא לידיעתנו, הנושא ייבדק". בעקבות פניית ynet הוסרה המודעה מאתר "יד 2".

Nfc  פרווה  בגרמניה.  בכתבה  "חובבי  החיות  אל  מול  פושטי  העור" (12.10.2007) מתאר ראובן לייב את הפעילות במרכז הפרווה הגדול בעולם, "בריל" שבפרנקפורט, ואת המחאה נגד התעשייה. באוקטובר נערך שם מסחר במיליוני עורות.

הארץ (רויטרס) דיג טונה. בכתבה "ביפאן רוצים עוד סושי – והים מתרוקן" (8.10.2007, עמ' א12) מדווח בן הארדינג על הכחדם הצפויה של דגי הטונה, בעיקר בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי. ב'וועדה הבינלאומית לשימור הטונה באוקיינוס האטלנטי' מעריכים, שנותרו רק 6% מהאוכלוסייה המקורית של דגי הטונה הכחולה בים התיכון. סירות דיג, שרבות מהן מונחות על-ידי מטוסים לא חוקיים, לוכדות את הדגים במקומות המפלט האחרונים שלהם. לדיג המסורתי נוספו "חוות טונה" – כלובים תת-מימיים שבהם כולאים דגי טונה שניצודו ומפטמים אותם בדיונונים ובסרדינים. החוות הפכו את לכידת כל דגי טונה המשריצים לעסק משתלם. חלק ניכר מהדיג נשלט על-ידי המאפיה. הנציבות האירופית אסרה על דיג טונה כחולה עד סוף 2007 ואיימה בתביעה משפטית נגד מדינות עברייניות. ארז ארליכמן ("דיג מתועש של טונה גורם לאסון אקולוגי", ynet, 11.10.2007) מוסיף: "אלפי ציפורי-ים ומספרים גדולים במיוחד של כרישים, צבי-ים ובעלי חיים ימיים, נלכדים ונהרגים מדי שנה בחכות גדולות המשמשות לדיג מסחרי של דגי הטונה הכחולה באוקיינוס השקט." מעריכים ש-13,500 ציפורים ייהרגו בשנה הקרובה מחכות הטונה.

nrg מעריב 'גני טבע' מסורגים. בכתבה "העיקר שיש ג'מבורי" (9.10.2007) מספרת בילי פרנקל על "גני הטבע" בדרום תל-אביב (הגן הזואולוגי), שנבנו בהם לאחרונה מתקנים ואטרקציות לילדים, במקום לדאוג לרווחת החיות במקום. המקום נמצא כיום באחריות עיריית תל-אביב ובניהול פרטי של חברת "גני יהושע". מבקרת בגן אמרה לפרנקל: "'במקום שורר ריח של כלובים לא נקיים ולשלשת ציפורים מכסה את הספסלים, השבילים הכלובים ושלטי ההדרכה [...]  רק המבט בעיני בעלי-החיים הספיק, כדי להרגיש את תחושת העצב והסבל שנגרם להם. [...] "ההתרשמות שלנו היא שנותרו בגן מספר חיות אומללות, שלא היה לאן להעביר אותן, אז השתמשו בכותרת של גני טבע. בעלי-החיים הטורפים נמצאים בתנאים קשים ובכלובים קטנים ומסורגים, כמו של פעם.'" מנהל השיווק של המקום משיב: "'זה נכון שיש לשלשת ולכלוך ושבגלל זה נוצר רושם, שהמקום מלוכלך יותר מגן חיות רגיל, אבל זה לא פוגע בבעלי-החיים. אם כבר, זה פוגע בבני-האדם'." רשות הטבע והגנים הגיבה במחמאות לניהול המקום.

ynet קנס לציידים. בכתבה "תושבי הצפון הורשעו בציד בלתי חוקי של דרבנים" (9.10.2007) מדווח ארז ארליכמן על קנסות בסך 4,500 לכל אחד מארבעה ציידים, שנתפסו בהרג דורבנים בניגוד לחוק לפני שלוש שנים. הירי בדורבן התבצע לאחר התשתו במרדף. פקח רשות הטבע והגנים: "זה אינו מחזה נדיר שאנו מגלים לעתים פרטים צעירים שנורו בשטח, אך לא נלקחו על ידי הצידיים מאחר ואין בהם מספיק בשר למאכל." הרשות נתנה לציידים העבריינים רשיון מיוחד לצוד חזירי בר.

הארץ קורבנות מרוץ. בכתבה "הסוס הוא האתלט" (גלריה, 8.10.2007, עמ' ד6) מביא גל קרניאל מידע מפיו של רוכב סוסים, אשר עושה יחסי-ציבור לענף המרוצים. למידע על הענף

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תזונה בעיתונות

nrg מעריב אוני' ת"א. בכתבה "גורמה בתל אביב" (8.10.2007) מדווח רוי רגב על "מזנון חדש שנפתח ב"קמפוס ברושים" של אוניברסיטת תל-אביב, ובו מזון בריאות גורמה, כגון: כריך פטה עדשים בלחם מלא, רטטוי טופו עם קינואה, טמפה קארי באורז מלא.

ynet ילדים וירקות. בכתבה "משפחה אורגנית: קינואה במקום צ'יפס" (9.10.2007) מתארת תהל בלומנפלד את הרגלי התזונה בביתם של שירי כץ ואביב לביא, המגדלים שלושה ילדים וחולקים עם בלומנפלד מניסיונם בחינוך ילדים לאכילת מזון אורגני. בכתבה מוזכר בעיקר מזון מן הצומח.

 יומן חייתי 13 בערוץ 98 ב-HOT, וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30 

 אמנה חברתית בין מינים שונים
פילוסופיה חיה: ריגאן והמצב הראשוני של רולס

הספר "תיאוריה של צדק" מאת ג'ון רולס נחשב כאחד משיאי המחשבה המוסרית והפוליטית במאה ה-20. הניסיון להתאים כמה מרעיונותיו לתחום הקשר שבין בני-אדם למינים אחרים הוא אחד מהאתגרים המעניינים ביותר במחשבה הפילוסופית בתחום זה. אריאל צבל סוקר את עיקרי הדיון בעניין רולס והחיות.

בפילוסופיה של המוסר, "האמנה החברתית" היא רעיון מופשט, אך הוא קשור במערכות מדיניות ממשיות. למשל:

האסיפה הלאומית של צרפת (שמיוצגת בציור: "שבועת מגרש הטניס", ז'אק לואי דויד, 1791).

חדי/ות העין מוזמנים/ות לנסות לזהות עד כמה אמנם מייצגת האסיפה הלאומית את העם הצרפתי!

"אמנה חברתית"
"אמנה חברתית" היא מושג המשמש בפילוסופיה פוליטית ובפילוסופיה של המוסר, בניסיון להסביר את מקור הסמכות של משטרים, חוקים וערכים. לפי רעיון האמנה החברתית, כפי שפותח על-ידי תומס הובס, ז'אן ז'אק רוסו, ג'ון לוק ואחרים, בני-אדם הם יצורים אגואיסטיים וכוחניים, אולם הם יכולים להסדיר ביניהם יחסים יציבים על-ידי התחייבות משותפת לאמנה שהם ניסחו. ה"אמנה" היא חוזה דמיוני, שנועד להגביל את הכוח של כל אחד מהמשתתפים, כך שכל משתתף ייהנה ממידה מרבית של חירות אך תישלל ממנו ככל האפשר הזכות לפגוע במשתתפים האחרים.

תורות של אמנה חברתית פופולאריות במיוחד בקרב פילוסופים המעוניינים לשלול מעמד מוסרי מבעלי-חיים. זאת מאחר שניסוח אמנה והתחייבות לעקרונותיה רלוונטיים רק למי שמסוגלים להבין מהו צדק ומהו חוזה, ולהתחייב לפעול בהתאם לכך. מי שאינו מסוגל לזה – נותר ללא זכויות. מכיוון שהוא לא שותף באמנה, אין כלפיו שום חובה ישירה; לכל היותר, האמנה תתייחס אליו בעקיפין ותחייב להתחשב בו רק בזכות האכפתיות שמגלים כלפיו משתתפי האמנה. לפי עיקרון זה, אין שום חובה מוסרית ישירה כלפי חיות כי הן אינן מסוגלות להשתתף באמנה החברתית. במקרה הטוב, האמנה עשויה, למשל, לחייב שלא להתעלל בכלבים כי הדבר פוגע ברגשותיהם של משתתפים באמנה שאוהבים כלבים – אבל אין התייחסות ישירה לרגישויות ולמעמד המוסרי של הכלבים עצמם, פשוט משום שהם לא שותפים לאמנה.

בתמונה: אחד מהדברים שחתול אינו יודע לעשות

עם עט זה לחתום על אמנה חברתית, אבל האם

הדבר מצדיק התעלמות מוסרית ממנו?

רולס
אחת מן הבעיות הבולטות ברעיון האמנה החברתית הוא שמנסחיה צפויים להתמקד רק באינטרסים הצרים שלהם. אם אנו מצפים מתורת מוסר שתהיה חסרת פניות, אמנה כזו תצטייר בעינינו כתורת מוסר מעוותת. הפילוסוף ג'ון רולס (2002-1921) בספרו רב-ההשפעה "תיאוריה של צדק" (1971) ניסה להציל את רעיון האמנה החברתית מביקורת זו על-ידי המצאת הליכים לניסוח אמנה חברתית חסרת פניות לכאורה. רולס מציע ניסוי מחשבה: משתתפי האמנה החברתית ייכנסו ברוחם למצב מופשט ("המצב הראשוני") שנמצא כאילו מחוץ לעולם האמיתי, מצב שאין בו עדיין מערכת מוסר, ואיש אינו יודע איזו זהות ואילו תכונות יהיו לו כאשר יהפוך לחלק מהעולם הממשי. כלומר, במצב הראשוני איש אינו יודע אם "יתממש" בתור גבר אירופי או אישה אפריקאית, חזק או חלש, חכם או טיפש, בריא או חולה וכו'. כך, מבלי לדעת מה יהיה גורלם בעולם הממשי, קובעים המשתתפים את כללי האמנה החברתית. רולס מניח, שתחת הגבלות כאלה אנשים רציונאליים יבקשו להבטיח הגנה לא רק על האינטרסים שלהם בהתאם לזהותם בפועל, אלא גם על האינטרסים "שלהם" במקרה ש"יתממשו" דווקא בתור פרטים חלשים בחברה. כך ניתן, לדעת רולס, לנסח אמנה צודקת, המבטיחה חירויות בסיסיות לכל פרט בחברה ללא אפליה, בנוסף על מאמץ חברתי מיוחד לטובת החלשים.

אמנה חברתית היא רעיון דמיוני, אידיאלי, על הסכמה בין "סוכנים רציונאליים". בדרך-כלל, הרעיון משך אנשים

שחשבו על הסכמה בין גברים אירופיים משכילים ואמידים. כיום, הרעיון עדיין מושך במיוחד שמרנים –

 אמנם מתוך התייחסות גם ל"סוכנים רציונאליים" שאינם בהכרח גברים אירופיים.

רולס: רע לחיות?
ההתלהבות שעורר ניסוי המחשבה של רולס בקרב תיאורטיקנים של המוסר והמחשבה המדינית, הניע רבים לנסות לגייס את רעיונותיו של הפילוסוף המצליח לטובת ענייניהם. כך "תרם" רולס לסילוק בעלי-חיים מתחום המוסר. למשל, הפילוסוף פיטר קרות'רס, בספרו "סוגיית בעלי-החיים", ביקש לשלול כל מעמד מוסרי מחיות ולשם כך בחר בפרשנות שמרנית לרולס. קרות'רס, כמו אחרים המגייסים את "האמנה החברתית" נגד חיות, מזכיר לנו שרק בני-אדם רציונאליים נכנסים למצב הראשוני ורק הם מנסחים את מערכת המוסר החדשה. מכאן נובע, לדבריו, שמנסחי האמנה החברתית יודעים שבהכרח "יתגשמו" בתור בני-אדם רציונאליים. לכן הם יגנו בהכרח רק על אינטרסים של יצורים רציונאליים כמותם, וישאירו את החיות מחוץ למערכת המוסרית. מי שלא יכול להתחייב כלפי אחרים – לא מגיע לו שיתחייבו כלפיו. פשוט מאוד. או שלא?

גורילה מהרהר: לכמה ממצדדי תורות "האמנה החברתית" לא חשוב עד כמה הגורילה אינטיליגנטי ופגיע,

ועד כמה מורכבים רגשותיו ועולמו החברתי – העיקר שהוא לא יודע מה זה צדק. לכן הוא לא ראוי לזכויות.

(צילום: WildlifeDirect – Africa Conservation Fund)

רולס תחת זכוכית מגדלת
עבודה שיטתית יותר בעקבות רולס ערך הפילוסוף טום ריגאן. ריגאן בחן את התבטאויותיו – הנדירות והשטחיות – של רולס בעניין בעלי-חיים, ומצא ביניהן סתירה: במקום אחד טוען רולס שיש "חובה טבעית" להימנע מהתאכזרות לחיות, ושאין צורך להיות בעל חוש צדק כדי להיות ראוי לצדק, ואילו במקום אחר טוען רולס ש"ככל הנראה" אין חובה של צדק כלפי מי שחסר בעצמו חוש צדק (למשל: חיות). ריגאן יצא לבחון באופן מעמיק יותר מרולס עצמו את ההשלכות של ניסוי המחשבה שלו על בעלי-חיים, והוא התמקד בשתי שאלות עיקריות:

א. אילו הייתי... סנילי!
שמרנים כגון קרות'רס מגבילים את ניסוי המחשבה של רולס. במצב הראשוני, קרות'רס – הפרופסור הלבן ממרילנד –  מסוגל לדמיין שהוא עשוי "להתממש", נאמר, בתור עובד ניקיון באוניברסיטה, או אולי בתור פועלת ענייה, או אפילו בתור אדם מארץ רחוקה. אבל הוא מתעקש שעליו "להתממש" בתור "סוכן רציונאלי". כאשר קרות'רס שואל את עצמו איזה חוסר מזל היה עלול לפקוד אותו אילו נולד בנסיבות אחרות לגמרי, עדיין ברור לו שהוא היה הופך לאדם רציונאלי – וללא ספק הוא היה נולד אדם. לכן הצרות של כלבים או של תרנגולים לא מעניינות אותו אפילו במצב הראשוני.

לדעת ריגאן, ההתעקשות על זהות של "סוכן רציונאלי" היא בסך הכל דעה קדומה. אם הפרופסור המערבי יכול לדמיין את עצמו "מתגשם", נאמר, כאיכרה מאוזבקיסטן, מדוע שגבול הדמיון יעבור דווקא ביכולת לחשוב באופן רציונאלי ולהשתתף באמנה? למה לא לדמיין שהיית יכול, למשל, "להתגשם" בתור מפגר שאינו מבין דבר בצדק ובחוזים? ובאופן מהותי יותר: אילו באמת היינו יכולים לעבור למצב הראשוני, היינו חייבים לקחת בחשבון ש"נתממש" בתור תינוקות, בנוסף על הסכנה שבבגרותנו נאבד את תבונתנו בעקבות מחלה או תאונה. ואם כך, לכולנו במצב הראשוני יש אינטרס לכונן אמנה חברתית שתעניק לנו זכויות במקרה ש"נתגשם" בתור יצורים לא-רציונאליים. תיאוריה רצינית של צדק חייבת אפוא לקבוע זכויות ליצורים לא-רציונאליים לא רק מתוך טוב לב, אלא אפילו ממניעים אגואיסטיים גרידא.

ב. אילו הייתי... תרנגול!*
אז כולנו נולדים תינוקות חסרי אונים וכולנו עלולים לאבד את תבונתנו. אבל הרי ברור שלא "נתגשם" בתור שימפנזה, או תרנגול! אולי. אלא שרולס (או כל אחד ממגייסי רולס נגד חיות) גם יודע שהוא לא יהפוך לפועל מכרות בדרום אפריקה, למהגרת ממרכז אמריקה, ואפילו לשכן ממול. ריגאן מזכיר שהמשחק ב"אילו הייתי..." איננו ניסוי בחשיבה ריאלית – המטרה היא לבדוק אילו כללי מוסר הייתי קובע אילו לא היה לי שום מושג מי אני, מהם צרכיי, מה כוחי ומהן חולשותיי. לעצור את המשחק דווקא בגבולות המין האנושי – זה שרירותי. באותה מידה אפשר לעצור בגבולות הגזע או המגדר שלי. יש צורך בנימוק ענייני כדי לעצור את המשחק דווקא בגבולות המין הביולוגי – והנימוק "כי אני יודע שלא אהיה תרנגול" מפר את כללי המשחק.

אמנה חברתית בין בני-אדם לחיות ממינים אחרים: אפשרי או אבסורדי? טום ריגאן מראה, שאף על-פי שהחיות

אינן שותפות ליצירת האמנה, עדיין מן הראוי שהצדק יתייחס אליהן ישירות, וזאת לפי ההיגיון הפנימי של שיטת רולס.

אז אולי אפשר להרחיב את המצב הראשוני לשאלה "אילו הייתי עץ"? אפשר בהחלט, משיב ריגאן, כל עוד זוכרים שעצים אינם מרגישים, אינם מצפים, אינם מתכוונים ואינם מעדיפים. לכן במצב הראשוני, כשאנו שואלים מה יקרה אם "נתגשם" בתור עץ, התשובה היא שאין צורך בשום זכויות מיוחדות לעצים, כי אילו הייתי עץ, זכויות כאלה לא היו משנות לי כלל. אבל אם "אתגשם" בתור תרנגול – יצור שמסוגל ליהנות, לסבול, לרצות ולהתאכזב – אהיה זקוק מאוד לזכויות. לכן בתור יצור רציונאלי ואגואיסטי עלי לדרוש שהאמנה תכלול זכויות לתרנגולים.

מי צריך בכלל אמנה חברתית?
מי שאינו מורגל בדיונים פילוסופיים, עשוי לתהות בעקבות הדברים הללו עד כמה אפשר להתפלפל במנותק מהמציאות. למעשה, גם פילוסופים רבים ופילוסופיות רבות התלוננו על הניתוק מהמציאות אצל רולס, למרות השיפורים שהכניס לרעיון האמנה החברתית. האם אנשים באמת יכולים להתנתק מהזהות הממשית שלהם ולבצע משחק תפקידים מהסוג שדורשת תורת רולס? מדוע לבסס תורת מוסר על ההנחה שבני-אדם מבודדים זה מזה, אגואיסטיים ומיטיבים לעשות צדק במנותק ממציאות חייהם, בעוד שמוסר צומח דווקא מתוך קשרים חברתיים ומערכות של תמיכה בזולת? ומה בנוגע לצדק ביחסים שבין נזקקים (כגון ילדים) למטפליהם (ובעיקר מטפלותיהם)?

כמה משאלות אלה רלוונטיות לזכויות בעלי-חיים: קריאת תגר על אגואיזם והיכולת לדמיין את עצמך במקומו של הזולת הם מיסודות היחס המוסרי לחיות. אבל הדגש על יחסי קרבה ודאגה משפחתיים וטיפוליים – מעיקרי הביקורת נגד הצדק המופשט של רולס – נראה בלתי רלוונטי לזכויות בעלי-חיים, מלבד קשרים עם "חיות מחמד". בעולם שבו הקשר היומיומי של רוב הציבור עם חיות כה מנוכר עד שמבחינים בחיות רק בתור נתחי בשר מעובדים וארוזים לחימום מהיר – בעולם כזה תורות מוסר שונות זו מזו נותרות מנותקות מהמציאות במידה דומה. מה שדרוש אפוא לאמנה החברתית ולשיטות מוסר אחרות הוא עיסוק ישיר בשאלות של תיעוש, ניכור וצרכנות.

הספרים העיקריים שמוזכרים במאמר זה

*למעשה ריגאן לא מזכיר תרנגולים אלא מתמקד ביונקים בלבד. אין לכך כל הצדקה ביולוגית, וההתמקדות ביונקים היא אחת מהחולשות הבולטות בספרו, המצוין בדרך-כלל.

מקורות

Peter Carruthers, The Animals Issue: Moral Theory in Practice, (Cambridge: Cambridge University Press, 1992), pp. 89-121.
Susan Moller Okin, Justice, Gender, and the Family, (USA: Basic Books, 1989), pp. 89-109.
Tom Regan, The Case for Animal Rights, (Berkeley: University of California Press, 1983), pp. 163-174.
Michael J. Sandel, Liberalism and the Limits of Justice, (Cambridge: Cambridge University Press, 1982), pp. 122-132.
John Rawls, A Theory of Justice, (Cambridge MA: Harvard University Press, 1999 [1971]), chap. 3.

פינת התזונה
לחם בננות

חומרים

4-3 בננות בשלות
חופן אגוזי מלך ואגוזי לוז
חופן צימוקים בהירים ושחורים
1 כפית סודה לשתיה
1 כוס מים רותחים
1.5 כוסות קמח שיפון מלא
3 כפיות סילאן
5-4 שורות שוקולד מריר

הכנה (20 דקות)

1. לקצוץ ידנית את האגוזים, את הצימוקים ואת השוקולד.
2. למעוך את הבננות למחית חלקה.
3. לערבב את כל החומרים למעט הקמח והשוקולד עד שמתקבלת תערובת אחידה.
4. להוסיף את הקמח ולערבב היטב, עד שמתקבלת תערובת מוצקה אך ללא טעם קמח.
5. להמתין כ-2 דקות, להוסיף את השוקולד ולערבב.
6. להכניס לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, למשך 45 דקות. להשאיר בתנור עוד כ-10 דקות לפני פתיחתו.

מתכון: rord, פורום צמחונות וטבעונות בנענע